למה ילדים אלימים? / אביטל בריסק

השאלה “למה ילדים אלימים?” עולה הרבה, אבל לא מספיק.
יותר אנשים שואלים: מה לעשות עם ילד שמרביץ?

בואו ננסה בכל זאת להבין למה זה קורה בעיקר אצל הילדים שלנו, ואז איך אפשר לעזור להם.

מה יכול לגרום לילד להתנהג בצורה אלימה?

1. העברת מסר – הילד רוצה שמי שעומד מולו “ילמד את הלקח”. הוא רוצה לומר בעצמה הכי גבוהה שיש “אתה מעצבן אותי!”\”נפגעתי”\”זה לא היה מתאים”\”אני מפחד”. הוא לא יודע באילו דרכים ניתן לעשות את זה כדי שיהיה עצמתי דיו, כדי שישקף כראוי את רמת הסערה שמתחוללת בתוכו.
2. יצירת תחושת מוגנות – אשליה של “שווה להרביץ לו פעם אחת ואז יעזבו אותי בשקט”. “אראה להם שאני חזק ולא כדאי להתעסק איתי”. כאשר אין מי שיכול להגן על הילד בלי שהוא יצטרך לפנות למבוגר לעזרה, הוא יעדיף לפתור את המריבות על ידי הפגנת כוח.
3. ייאוש – הכל אבוד. העולם קרס. אני חסר תקנה. אני מפורק. ומי שעומד כאן, הוא האחראי להתפרקות הזאת. אני פורק עליו את תחושת הסוף הדרך שלי.
4. נקמה – עשית לי רע, אני עושה לך רע גם. שתבין מה אני מרגיש. אולי פעם הבא לא תעשה לי את זה, אולי על ידי נקמה אני ארגיש חזק יותר, שווה יותר. מנצח. אחזיר לעצמי את הכבוד שלי שנרמס ע”י מישהו.
5. איבוד שליטה – זהו מצב נדיר מאוד, הרבה יותר נדיר ממה שנדמה לנו. ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר באיבוד שליטה, אלא בקושי לנהל שליטה עצמית. מצב שבו הילד מאבד שליטה לגמרי ולא שולט על מעשיו, הוא מצב קיצוני אשר מצריך הערכה פסיכיאטרית בהקדם.

הסברים נוספים על גורמים להתנהגות אלימה, תוכלו למצוא בפוסט על קורבנות אלימים והתברינות לבריונים – בקישור הזה

רמת השליטה העצמית והקשר להפרעת קשב וריכוז ADHD

שליטה עצמית היא לא במצב מתג +\-. היא על רצף בין שליטה עצמית מלאה לבין איבוד שליטה מוחלט. הפרעת קשב וריכוז ADHD גורמת לקושי בשליטה עצמית. תגובות אימפולסיביות, קושי באיזון עוצמת רגשות, דימוי עצמי שלילי בהקשר של יכולת ניהול עצמי גורמים לילדי קש”ר לאבד שליטה יותר בקלות, לא להאמין ביכולת שלהם לנהל נכון מקרים מורכבים, ואז להתקבע על תפיסה עצמית של “רגזן”, “אני לא שולט על זה”, “פתיל קצר” וכו’.

מה אפשר לעשות?

אז קודם כל הייתי מבררת עם הילד אחרי אירועי אלימות שחוזרים על עצמם, מה המניע שלו מאחורי הפעלת כוח. אם נהיה ביקורתיים מדי, הילד יספק לנו תשובות בלי לקחת אחריות: “היצר הרע השתלט עלי”, “אני לא מבין איך זה קרה לי” וכדומה. חשוב לזכור שפעמים רבות המעמד של בירור הסיבה לאלימות עלול לגרום לילדים להרגיש מותקפים. כשמבוגרים אומרים שאין שום דבר שמצדיק להגיב באלימות, זה רק מחזק אצלם תחושת חוסר מוגנות וחוסר צדק.

תהיו אמפתיים לרגש, לא למעשה.

אמרות לדוגמה:
– ואו, נשמע שזה מאוד הכעיס אותך
– אני מבינה. אם שומעים כזה דבר, ממש קשה להתאפק ולא להגיב.
– זה כל כך תסכל אותך, ולא ידעת להסביר לו מה הבעיה

בנוסף, תוכלו למצוא סרטון הסבר על אמפתיה – בקישור הזה

הקנייה של דרכי תקשורת חיוביות ויעילות יותר להעברת מסרים

אחרי שהילד נרגע, תציעו לו לומר לצד השני את מה שהוא ניסה להבהיר לו קודם לכן.
הילד עלול לבחור במילים קשות, תתרגמו אותם עם ריסון של רגש למשהו מקובל חברתית.

ילד: בא לי לפוצץ לו את הצורה!!!
אימא: אתה רוצה שיכאב לו?
ילד: כן, שישרגיש את מה שאני מרגיש כשהוא צוחק עלי!!
אימא: אתה רוצה שיבין כמה כואב לך, ורוצה שיחוש קצת כאב כזה?
ילד: כן, שיעזוב אותי כבר!

תחשבו יחד איתו מה המחסום שלו.

נסו להבין מה מפריע לילד להפעיל אסטרטגית התמודדות יעילה יותר בזמן אמת.

• האם זה קושי שפתי? ילד שמתקשה להביע את עצמו מילולית יגיב יותר מהר בתוקפנות.
• האם זו עוצמת כעס גבוהה מידי?
• אולי ניסיון להתאפק ארוך מידי שמביא בסופו של דבר לפיצוץ?
• אולי חוסר אמונה שפתרון לא אלים יכול להיות יעיל?
• אולי תחושה שהוא כבר מסומן כילד בעייתי, ואין טעם לעשות שינוי?

שיקוף, הסברה ותיווך של הסיטואציה

אחרי השיחה שניהלתם תשקפו לילד שבעצם אלימות היא לא פתרון יעיל. הרי אם זה היה פתרון יעיל, הוא היה צריך ללכת מכות רק פעם אחת וזהו. לעומת זאת, מה שקרה בפועל הוא שהילד השני לא לומד את המסר. הילדים האחרים לא מפחדים ממך וממשיכים להציק לך. לכן ההתפרצות לא עוצרת את מה שקורה, אלא להפך, הן רק מחמירות את המצב.

 

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על שליטה על התנהגות במצבים חברתיים ורגשיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר של ג’סיקה על המשחק החברתי – בקישור הזה