מהי הומאופתיה? / Kurzgesagt – In a Nutshell עם הסבר של חן ספקטור
הסרטון הבא מסביר מהי ההומאופתיה, איך היא התפתחה, מה אפשר לצפות ממנה, מה לא ו… מה אפשר ללמוד מכל הנושא.
על מה ההומאופתיה מתבססת?
ההומאופתיה מתבססת על שני עקרונות מרכזיים:
- שימוש בחומרים שיוצרים את התסמינים שרוצים לרפא, המכונים “רמדי”.
- הכנת החומרים לשימוש, באמצעות שיטה המכונה “פוטנטיזציה”.
השיטה פוטנטיזציה מתבססת על ההנחה שדילול וטלטול של החומרים מגביר את ההשפעה שלהם.
הפוטנטיזציה מורכבת משלושה שלבים:
- מהילה של החומר הנבחר באלכוהול או במים.
- דילול התמיסה שנוצרה במים ביחס של 1:9 – כלומר, על כל כמות מסוימת מהתמיסה המקורית מוסיפים כמות גדולה פי 9 של מים.
- ניעור וטלטול הגונים וממושכים של התמיסה המדוללת.
על התהליך הזה חוזרים מספר פעמים עד שמגיעים לרמת הדילול הרצויה.
את הרמדי המוכן מגישים לצריכה בצורת נוזל לבליעה או בצורת כדוריות סוכר קטנות.
ההשלכות של דילול החומרים בתהליך הפוטנטיזציה
אם תחשבו על ההנחה הראשונה של הומאופתיה, ייתכן שהיא תראה לכם תמוהה במקצת. זאת משום שקשה להבין מדוע וכיצד חומר שמעורר תסמין מסוים, יסייע לריפוי של אותו התסמין. הרי הדבר דומה לניסיון לכבות שריפה בעזרת להבות. הסרטון כמעט ולא מתעכב על הנחה זו, משום שכמו שנראה בהמשך – ההנחה השנייה הופכת את הראשונה ללא רלוונטית.
אחת הביקורות הגדולות ביותר נגד ההומאופתיה, היא ההשלכות של תהליך הפוטנטיזציה. בעוד שעל פי ההנחה השנייה של ההומאופתיה, תהליך הדילול נועד להגביר את היעילות של הרמדי, ברמה הפיזית הוא בעיקר מסלק מהתמיסה את החלקיקים של החומר המקורי. לכן, לא ברור כיצד חומר שלא נמצא בתמיסה (או כדור מסוים) אמור ליצור השפעה כלשהי. זו גם הסיבה לכך שההנחה הראשונית פחות רלוונטית – זה לא משנה איזה חומר נבחר כ”רמדי”, משום שהוא מוצא מהתמיסה לפני שהיא מגיעה למטופל.
אגב, אם המספרים המדוייקים מעניינים אתכם – בסרטון תוכלו לראות את החישוב המתמטי של הכמויות לאורך תהליך הדילול והדגמות של המשמעות שלהן (לא לדאוג, הם מציגים את זה בצורה ידידותית וקלה להבנה).
ההסבר של ההומאופתיה לשאלה “כיצד יכול חומר כלשהו ליצור השפעה בהיעדר נוכחות פיזית?”, הוא שהטלטול גורם למים לזכור את החומר שהיה בהם בתחילת התהליך.
אם זה היה נכון, ההומאופתיה אולי הייתה עובדת, אבל… זה אומר שכל טיפת מים יכולה לזכור את התכונות של כל חומר שאי פעם בא איתה במגע. אם זה לא נראה לכם כמו משהו בעייתי, תחשבו על המשמעות של לאכול גידולים חקלאיים שהושקו במי קולחין מותפלים…
יש דברים שעדיף שהמים לא יזכרו לפני שאנחנו שותים אותם, או אוכלים דברים שמכילים אותם.
כיצד הצליחה ההומאופתיה להפוך לטיפול האלטרנטיבי המוצלח ביותר?
טוב, כדי לענות על זה, צריך לחזור למאה ה- 18, לימים שבהם הרפואה הייתה שונה מאוד מזו שאנו מורגלים בה בתקופה המודרנית.
טיפולים כמו הקזת דם החמירו את המצב של המטופל במקום לסייע לו.
בהשוואה להם, ההומאופתיה הייתה הרבה יותר יעילה. עם זאת, היעילות של ההומאופתיה בהשוואה לשיטות אחרות באותה התקופה, לא נבעה מכך שהיא עזרה לגוף להחלים, אלא יותר מכך שהיא לא הפריעה לו לרפא את עצמו. זאת משום שלא לעשות שום דבר, עוזר לתהליך ההחלמה הרבה יותר מלעשות נזק.
עם זאת, ככל שהרפואה הלכה והתפתחה, עמדו לרשות הרופאים מגוון הולך וגדל של אפשרויות טיפוליות יעילות, לצד דרכים מדעיות שמאפשרות לוודא שהן אכן משפרות את המצב בצורה בטוחה.
אותם כלים מדעיים הוכיחו גם מעבר לכל שמץ של ספק, שלטיפולים ההומאופתיים אין שום השפעה מעבר לאפקט הפלצבו.
אז בואו נדבר על פלצבו ועל ההשפעות של הרגש על הבריאות
אפקט הפלצבו יוצר השפעה אמתית, שבהחלט יכולה להוביל לשינוי במצבם הרפואי של אנשים. בהתאם לכך, האמונה שמשהו יכול לעזור לנו, יכולה לגרום לשיפור המצב הבריאותי גם ללא כל השפעה רלוונטית של הטיפול בהיבט הפיזיקלי או הפיזיולוגי. בנוסף, כמו כל אמונה, אפשר להעביר אותה הלאה לאנשים אחרים. זו הסיבה לכך שאמונה של ההורים בתהליך הטיפולי יכולה לסייע מאוד לילדים להירגע ולהתמודד טוב יותר עם התסמינים.
כאן בא לידי ביטוי אפקט נוסף, שהוא ההשפעה השלילית של מתח וחרדה על המערכות הפיזיולוגיות של הגוף. תוכלו לקרוא על כך יותר – בקישור הזה.
כשאנחנו רגועים, אנחנו אמנם לא בהכרח עוזרים לגוף להתמודד, אבל בהחלט לא מפריעים לו. כמו שראינו, לא ליצור נזק זה דבר מאוד חשוב.
הזמן עושה את שלו
היבט משמעותי נוסף של ההומאופתיה הוא חלוף הזמן.
לגוף שלנו יש מערכת חיסונית מאוד מוצלחת ושלל מנגנונים שנועדו לשמור על הבריאות שלו.
כתוצאה מכך, יש לא מעט מצבים פיזיולוגיים שהגוף שלנו יצליח להחלים מהם בכוחות עצמו, אם רק יינתן לו מספיק זמן. אם במשך הזמן הזה קיבלנו גם טיפול הומאופתי, אנחנו עלולים לייחס לו בטעות את הקרדיט על ההחלמה, למרות שהיא הייתה מתרחשת בכל מקרה גם בלעדיו.
אבל מה עם כל הכסף שחברות התרופות מגלגלות עלינו?
טענה שכיחה נגד הרפואה המודרנית, היא שכל תפקידה נועד לספק רווחים לחברות התרופות הגדולות. אבל… העובדה שיש חברות שמייצרות תרופות ומרוויחות עליהן כסף, לא אומרת שהתרופות שהן מייצרות לא עושות את מה שהן מתיימרות לעשות.
משום שהרפואה המודרנית מכירה בנטייה האנושית לחמדנות ודוגלת בלא לעשות נזק – יש מנגנוני פיקוח רבים על הנושא.
האירוניה היא, שהרפואה האלטרנטיבית מגלגלת לא פחות כספים, כך שמהבחינה הזו – כל טענה שמועלית כנגד אנשים שמרוויחים כסף, תקפה לשני הצדדים באותה המידה. ההבדל העיקרי הוא רמת הפיקוח, שברפואה האלטרנטיבית הוא סמלי עד לא קיים.
למשל, כדי לקבל אישור של משרד הבריאות על כל מה שמוגדר כתוספי תזונה, לא צריך להוכיח יעילות. למעשה לא צריך להוכיח שום דבר, מעבר להיעדרם של כמה חומרים מסוכנים מתוך רשימה מאוד ספציפית. ברגע שהמוצר שלכם לא מכיל אף אחד מהחומרים הללו, לא מעניין את אף אחד אם ואיזו השפעה יש לו על הגוף של אנשים. לא יודעת מה אתכם, אבל לי זה נשמע קצת יותר בעייתי.
בהקשר הזה, בכל מה שקשור לתוספי תזונה, מומלץ בחום לגשת לייעוץ של תזונאית קלינית. היא לפחות תדע לקרוא את רשימת המרכיבים של המוצר, להבין את המשמעות שלהם, ובהתאם לתיק הרפואי שלכם לומר אם זה משהו שיכול להתאים לכם או לא.
אה, ואם אתם רואים פרסום מטעה שמתיימר לייחס למוצר / שירות / טיפול מסוים דברים שלא הוכח שניתן לייחס לו, דווחו לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה. שם תוכלו למצוא גם את כל ארכיון המסמכים על כל הפרסומים המטעים שטופלו עד כה. בכל מכתב כזה מפורט בדיוק מה לא היה תקין בפרסום ומדוע זה מטעה.
רגע… אבל, אם זה לא מזיק – מה הבעיה?
כמו שציינו בתחילת הפוסט, אחד היתרונות המרכזיים של ההומאופתיה במאה ה- 18, הוא שהטיפולים שלה לא הזיקו לגוף. חוסר ההשפעה הפיזיולוגית על הגוף, נכון גם היום, משום שהחומר המקורי (יהיה אשר יהיה), כבר לא נמצא בתמיסה או בכדורים כאשר הם מוגשים למטופלים.
אבל… חוסר השפעה היה יתרון משמעותי, רק בתקופה שבה כל טיפול אחר היה צפוי לגרום נזק.
אנחנו כבר לא חיים בתקופה כזאת. בימינו, כאמור, יש לרפואה המודרנית הרבה יותר מה להציע ומנגנונים רבים שדואגים להפיק מקסימום תועלת במינימום סיכון. בהקשר הזה, אחד המנגנונים שחשוב להשתמש בהם הוא חוות דעת שנייה במקרה של ספק בנוגע לאבחנה או להמלצות הטיפוליות של הרופא הראשון שהגעתם אליו.
האם צריך לבחור?
כאן כבר נכנסת השאלה, כיצד מציגים את הטיפול ההומאופתי ומהו יחסו לרפואה המודרנית.
אם מתייחסים להומאופתיה כתוספת אפשרית על המענה של הרפואה המודרנית, אז ה”מחיר” הוא בעיקר העלות הכלכלית. אבל, גם זה לא מדויק. תוכלו לקרוא את ההסבר על המחיר ה-לא (רק) כספי ב”טיפולי-סרק” – בקישור הזה
הבעיה הגדולה יותר היא כשמציגים את ההומאופתיה כדבר שנוגד או מבטל את הצורך ברפואה המודרנית. במקרה הזה, כן נגרם נזק על ידי מניעת טיפול, שעלולה להחמיר את המצב לאורך זמן. כלומר, הזנחה. הזנחה היא לא דבר טוב, משום שהיא גורמת להארכת הסבל של המטופל שלא לצורך ועלולה להוביל לסיבוכים ובעיות משניות. ישנם מקרים שבהם הזנחה עלולה אף ליצור נזק בלתי הפיך, שניתן היה לצמצם או למנוע הרבה יותר בקלות, באמצעות פנייה לרופא הרלוונטי בשלב הרבה יותר מוקדם.
מה בכל זאת כדאי לרפואה המודרנית ללמוד מההומאופתיה?
המפגש הראשון של מטופל עם ההומאופת הוא בעל אופי אישי מאוד ויכול להימשך לאורך שעות. בהשוואה לתורים הקצרים והצפופים המאפיינים את מערכת הבריאות הממסדית, תשומת הלב המלאה של המטפל והאמפתיה הרבה שהוא מפגין יכולים לתרום רבות לתחושת הרווחה של האדם.
השאיפה של מערכת הבריאות הממסדית להתייעלות, אמנם נובעת משלל אילוצים תקציביים, אך לא מאפשרת התייחסות פרטנית מעמיקה ואישית לכל מטופל. כשהצוות הרפואי עמוס, הוא נאלץ לזרז ככל הניתן את תהליך האבחנה ומתן ההמלצות הטיפוליות. במצב כזה, גם כאשר ניתנה אבחנה מדויקת והומלץ על הטיפול האופטימלי, המטופל עלול להרגיש בלתי נראה ומפוחד. מתח וחששות כאמור, עלולים להשפיע לרעה על המצב הבריאותי גם כאשר ניתן טיפול רפואי מיטבי ברמה הפיזיולוגית.
לכן, אם הרפואה המודרנית תשכיל לתת מענה גם להיבטים הרגשיים של התהליך הרפואי, כחלק בלתי נפרד מהטיפול, פחות אנשים ירגישו צורך לחפש את תשומת הלב ותחושת הביטחון במקומות אחרים, שבהם אין צפי למענה רפואי מועיל. כמו כן, הרגשת הביטחון ש”אני בידיים טובות” ו”רואים אותי”, המלווה את הטיפול הרפואי, יכולה לסייע רבות לגיוס ההשפעות הרגשיות לטובת תהליך ההחלמה ולעודד את שיתוף הפעולה של המטופל בתהליך.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Homeopathy Explained – Gentle Healing or Reckless Fraud? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הדף המרוכז בנוגע לאפשרויות טיפוליות בהפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על השיטה המדעית – בקישור הזה