האם ריטלין הוא סם מסוכן? / הסבר מאת הרוקח חגי שור
ייתכן שכבר שמעתם בעבר טענות על כך שמשרד הבריאות אומר שריטלין הוא סם מסוכן.
ובכן, זה מסוג הדברים שמציגים אמיתות חלקיות בצורה מעוותת, כדי לקדם אג’נדה שלא תואמת את המידע המחקרי בתחום. בדרך כלל אם תחפשו את המקור לאמרות האלו תגלו שהן מגיעות ממקורות אינטרסנטיים שמעוניינים ליצור באז תקשורתי, או לקדם מוצרים ושירותים שמוצגים כ”תחליף טבעי” או “פתרון פלא” להפרעת קשב. הם עושים זאת כמובן חרף היעדר ראיות מחקריות לקיומן של דברים כאלו.
- על המחיר הלא (רק) כספי של טיפולי סרק תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- ועל הנזק של פרובוקציות תקשורתיות סביב הטיפול התרופתי בהפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.
למעשה, חשוב ליזכור שהפרעת קשב היא כרונית, כלומר היא מלווה את האדם מהלידה ועד אחרית ימיו. אין אפשרות “לרפא” הפרעת קשב באופן מלא, אין תחליף טבעי או אחר לטיפול תרופתי, אין אף טיפול שמתאים לכולם ואין אף טיפול שעומד בפני עצמו. המענה המלא של הפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. המטרה היחידה שלו היא לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם, כשהשיקול היחיד הוא טובת האדם (ולא שקט למורים או כל דבר אחר).
- תוכלו למצוא מאמר קונצנזוס בנושא – בקישור הזה
האבחון נחוץ לבניית התוכנית הטיפולית הראשונית. המעקבים התקופתיים מול אנשי המקצוע הרלוונטיים, נחוצים לבדיקה מתמדת של היעילות וההתאמה של התוכנית הטיפולית, כדי שהיה אפשר לעדכן אותה בהתאם להתקדמות ולדרישות החיים המשתנות. כן, זה מסובך וזה הרבה עבודה וזה דורש בדיוק את כישורי ההתארגנות והיכולת להתמודד עם בירוקרטיה שנפגעים בהפרעת קשב. כן, למערכת הבריאות יש עוד דרך ארוכה כדי להנגיש את התהליך, אבל!
- כל גורם שמציג סיפור אחר, במיוחד אם מעורבים בו סיפורי זוועה על הטיפול התרופתי, תיאוריות קונספירציה למיניהן והבטחות נוצצות – צריך להדליק לכם נורה אדומה. במקרים האלו ניתן ורצוי לדווח לוועדה לבחינת הטעיית הציבור – בקישור הזה.
אז מה באמת קורה פה?
ישנו מסמך חוקי קיים שנקרא “פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל״ג–1973” ותוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה.
בתוספת הראשונה של המסמך קיימת רשימה של חומרים המוגדרים כ”סם מסוכן“. אבל…
אם תחפשו שם את המילה “ריטלין” לא תמצאו אותה כי היא לא מופעה בו. מה שכן מופיע בו הוא החומר “מתילפנידאט” שנקרא באנגלית Methylphenidate, שהוא החומר הפעיל בכל משפחת התרופות של הריטלין כמו: “ריטלין”, “ריטלין SR”, “ריטלין LA” ו”קונצרטה”.
איך ומתי הגיע המתילפנידט לפקודת הסמים המסוכנים?
המאמר של חגי שור מסביר לעומק את הסוגיה הזו ואתן לכם כאן את עיקרי הדברים:
- רשימת החומרים שמופיעה בפקודת הסמים המסוכנים נוצרה לפני כ- 100 שנה, על ידי חלוקה גסה של חומרים על פי הידע הרפואי שהיה נגיש באותה התקופה.
- בתי המרקחת כיום מחוייבים על פי חוק לנהלים אחידים וקפדניים מאוד ביחס לכל חומר שנכלל ברשימה זו, ללא התייחסות למאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם.
- החוקים של מדינת ישראל בנושא נובעים מתוך מחוייבות לאמנות בין לאומיות שאותן קשה לשנות, חרף מידע עדכני שהצטבר ממחקרים חדשים.
- השם האנגלי המקורי של הפקודה הוא “Schedule drug” שמתייחס לסמי מרפא שנמצאים בפיקוח. התרגום “סמים מסוכנים” מתבסס על חוסר אבחנה לשוני בין המונח “סם רפואי” למונח “סם משכר”, שבאנגלית מתוארים באותה המילה – “drug”.
- החומר “מתילפנידאט” אינו סם ממכר, התרופות המבוססות על נמצאות בפיקוח רק כדי למנוע שימוש לרעה.
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של חגי שור תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר למבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ולראות את הסרטון של ג’סיקה “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה