רגעי הלחץ שלפני מועד ההגשה…. / Ryan George עם הסברים של חן ספקטור

אז… אומנם זה אחד מאותם הסרטונים שלא נוצרו בהקשר של הפרעת קשב, אבל הוא מתארים היטב חוויה נפוצה אצלנו – התמודדות עם מועדי הגשה 😉

יוצר הסרטון – ריון ג’ורג Ryan George מתאר בצורה היתולית, אך מדויקת מאוד את השיח הפנימי בהתקרב הדד-ליין Deadline, כולל התייחסות לפן הרגשי של הלחץ והחרדה. על הדרך, הוא מצ’פר אותנו גם עם הדגמה מאוד יפה של חשיבה אסוציאטיבית, שכמובן מפריעה להישאר ממוקדים בכיוון מחשבה אחד לאורך זמן.

לחץ לחץ לחץ – זה טוב או רע?

הרבה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, משתמשים באסטרטגיית הרגע האחרון כדי להספיק דברים. זה עובד משום שהלחץ מעלה אדרנלין שמעלה דופמין שמעלה את הריכוז. בדרך זו הלחץ יכול לאפשר לנו להיות יותר פרודוקטיביים ככל שמתקרב מועד ההגשה.

אבל… בשימוש כרוני, זה לא בהכרח משתלם

הבעיה היא שאסטרטגיית הרגע האחרון מתבססת על תגובת הילחם או ברח של הגוף, שבנויה אבולוציונית לעזור לנו לשרוד “מצבי נמר”. הכוונה למצבים שבהם קיים איום פיזי מידי. התגובה הזו נועדה לפעול במשך דקות בודדות שבמהלכן או שנשרוד את הנמר או שלא ולכן היא מפנה כל משאב אפשרי להתמודדות חירום.

במהלך מצב החירום הזה הגוף ממקד את המאמצים לפעילות הפיזית הנחוצה ללחימה או בריחה ואת המחשבות בגורם המאיים, כדי שלא נשכח אותו ונתחיל להתעסק בדברים אחרים.

זאת משום שבמצבי נמר כל השאר לא משנה, כולל בין היתר דברים שמאוד חשובים לבריאות הכללית בטווח הארוך כמו מערכת העיכול, מערכת החיסון וכו’.

סה”כ הסכנה למחלה עתידית, לא תהיה רלוונטית אם לא תעברו בשלום את סכנת הנמר הנוכחית. זה עובד אבולוציונית למטרה הזו משום שאלו דברים שלא נורא אם לא יעבדו כמו שצריך לכמה דקות ואפילו שעה או שתיים. אבל…. כשמפעילים את המערכת הזו במשך ימים, שבועות וחודשים – זה לא עושה טוב לבריאות הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית שלנו.

• תוכלו ללמוד יותר על ההשפעה של לחץ כרוני על הבריאות – בקישור הזה או בקישור הזה

אגב, תגובה נוספת שהיא חלק מהמנגנון של “הילחם או ברח” היא הקפיאה וגם אותה רואים היטב בסרטון. זה מצב שיכול לעזור הישרדותית אם היא גורמת לתוקף לעבד עניין, להתקשות להבחין בכם או לא לאתר אתכם כאיום. עם זאת, כמו שרואים יפה בסרטון, זה יכול להוביל גם לשיתוק קוגניטיבי, מה שלא ממש עוזר לעבוד על דברים שצריך לעבוד עליהם, להבין מה עובר עליכם עכשיו ולנסות למצוא אסטרטגיה חלופית להתמודדות.

מה שקורה כשמנגנון חיוני יוצא משליטה……

כאמור, הפחד הוא מנגנון הישרדותי שנועד להפנות את תשומת ליבינו לסכנה. במקרים של סכנת חיים פיזית ומידית, הפחד מפעיל את אותו מנגנון הילחם או ברח שמאוד חשוב, כי הוא יכול להציל לנו את החיים. המנגנון של הילחם או ברח מזניח לזמן קצר מאוד סכנות עתידיות בטווח הארוך, כדי לאפשר לנו לחיות מספיק זמן, כדי להפוך את הטווח הארוך לרלוונטי (סוג של בוא נגיע לגשר, כי אם לא – לא נוכל לעבור בכל מקרה). הוא עושה זאת בצורה שמסייעת היטב להתמודד עם איום פיזי מידי בצורה קצרה וממוקדת שלא תיצור פגיעה משמעותית בתפקוד הפיזיולוגי שלנו.

הבעיה היא, שאותו מנגנון מגיב גם לכל דבר אחר שמפחיד או מלחיץ אותנו, גם אם הוא לא מהווה סכנה פיזית מיידית. אומנם לחוסר עמידה בדד ליין יכולות להיות גם השלכות מאוד משמעותיות על החיים שלנו, אבל זה לא יהרוג אותנו בשניות או בדקות הקרובות. בנוסף, אותה מערכות שעוזרות מאוד להגן על עצמינו מנמר, פחות שימושיות כשצריך לשבת בשקט, להתרכז במשהו ולהפעיל תהליכים קוגניטיביים מורכבים.

אומנם מתח מתון לתקופה קצרה יכול לעזור לריכוז משום שיש לו השפעה מעוררת על הגוף. עם זאת, מתח גבוה או מתח מתון לתקופה ארוכה (של יותר מכמה דקות) בעיקר פוגעים בתפקודים הרלוונטי להתמודדות עם בעיות ואתגרים של החיים המודרניים.

התשובה היא כמובן מידתיות, אבל… זה גם משהו שמאתגר לעשות עם הפרעת קשב, משום שהיא מאופיינת בקשיי ויסות.

• על הקושי בוויסות רגשי בהקשר של הפרעת קשב, תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אז מה עושים עם זה?

טוב, הסרטון הזה לא מתיימר לתת פתרון, אלא מתמקד בהצגת הבעיה וגם זה דבר חשוב.

• אם מעניין אתכם ללמוד עוד על ההיבטים הרגשיים שיכולים להיות מעורבים במקרים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא  – בקישור הזה

ובאופן כללי אם יש חשד למעורבות רגשית עם הפרעת קשב, הצעד הראשון הוא אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר – שידע להסתכל על שני התחומים, לבדוק את האינטראקציות בין גורמי הקושי ולהמליץ על טיפול בהתאם.

אז אם נהיה לכם כבד מידי ואתם מרגישים שזה זמן טוב לצחוקים – אתם מוזמנים לעבור לסרטון ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Your Brain When You Have A Deadline ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לשבור את מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

ואת ההסבר על דחיינות מובנית – בקישור הזה