הפרעת קשב ומוטיבציה – הכירו את גשר המוטיבציה ו…. השלבים החסרים שלו / How to ADHD עם הסברים של חן ספקטור
ג’סיקה המופלאה הכינה לנו סרטון נהדר על הפרעת קשב ומוטיבציה 🙂
אנחנו לא תמיד עושים מה שהתכוונות לעשות, משום שבין הכוונה לביצוע יש פער מאוד גדול…
אצל רוב האנשים אפשר לגשר על הפער הזה בעזרת מוטיבציה.
הכירו את “גשר המוטיבציה”
גשר המוטיבציה מאפשר לאנשים לחצות את הפער שבין הכוונה לביצוע.
הוא בנוי משלבים כמו “זה יועיל לקריירה שלי”, “זה יגרום למשפחה שלי להתגאות”, “הבטחתי לחבר’ה” וכו
גשר המוטיבציה לא חייב להיות מושלם, אם יש פערים קטנים, תוכלו לדלג עליהם בעזרת כוח רצון, משמעת עצמית וכו. כלומר, גם אם אין לכם את כל המוטיבציה, אם יש לכם מספיק ממנה – תוכלו להגיע בשלום לצד השני.
אבל כפי שראסל ברקלי טוען – הפרעת קשב היא סוג של הפרעה מוטיבציונית.
- הוא חוקר מוביל בתחום ואת כל הפוסטים שלו באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה הכוונה בהפרעה מוטיבציונית?
הפרעה מוטיבציונית יוצרת מצב שבו כאשר יש משהו חשוב מאוד עבור שני אנשים, שאחד מהם עם הפרעת קשב והשני בלי – אותה רמת חשיבות, לא מספקת את אותו מספר של שלבים על גשר המוטיבציה של האדם עם הפרעת קשב. אין לנו פערים קטנים במוטיבציה, חסר לנו חצי גשר!
כתוצאה מכך קיומו של רצון עז והשקעה של מאמץ מרובה, לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לאדם עם הפרעת קשב לגשר על הפער בין התכוונות לביצוע. זה יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל עבור אנשים שלא רואים את כל השלבים החסרים בגשר המוטיבציה של אותו אדם. במצב כזה יהיה להם קשה להבין את הקושי והם עלולים להניח באופן שגוי שאותו אדם פשוט עצלן, שלא אכפת לו וכו’
זה יכול להיות עוד יותר מתסכל ומבלבל כאשר מדובר בגשר שאותו אדם הצליח לחצות בעבר. זה קורה משום שהפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה ורמת הביצוע משתנה ואינה אחידה.
המצב הזה גורם לאנשים עם הפרעת קשב, שרואים את האנשים מסביבם מצליחים לחצות את הגשרים שלהם, אבל לא יודעים שאצלם יש מספיק שלבים – לתהות את אותן תהיות ולהסיק את אותן מסקנות שגויות בקשר לעצמם. אם הם מצליחים – למה אני לא?
איך מתקנים את גשר המוטיבציה כשחסרים לנו שלבים?
ג’סיקה מציאה לנו כמה דרכים להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו
- להבין מה מעורר מוטיבציה אצל אנשים עם הפרעת קשב ו… מה לא – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים במשימות ארוכות, חזרתיות ומשעממות. מצד שני, דברים דחופים, חדשים או מעוררי עניין אישי יכולים לעורר מוטיבציה רבה אצל אנשים עם הפרעת קשב. ג’סיקה מדגישה שזו לא בחירה, זו הדרך שבה המוח שלנו עובד. את ההסבר שלה על משחקי מחשב והפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
- אפשר להפוך משהו לדחוף – על ידי המתנה לרגע האחרון או על ידי קביעת תאריכי יעד מלאכותיים במועדים מוקדמים יותר. זו אסטרטגיה פחות מומלצת, משום שהיא יכולה לעבוד, אבל על חשבון הבריאות הרגשית והפיזית שלנו. תוכלו ללמוד על ההשפעות השליליות של מצבי מתח מתמשכים – בקישור הזה.
- חידושים וריגושים – לנסות את אותם דברים בדרכים אחרות, או לנסות לגוון בין סוגים שונים של פעילויות.
- עניין אישי – לקשר את הפעילות לתחומי העניין שלנו או לנסות לעשות את אותה הפעילות בצורה מעניינת יותר
- חיזוקים חיוביים – להוסיף פרסים קצרי טווח להשלמת המשימה או לאורך שלבי ההתקדמות, כי כל דבר בטווח הארוך לא עובד אצלינו. הפרסים יכולים להיות חפצים פיזיים, אבל גם פעילויות, דברים סמליים כמו מדבקות או שבחים מילוליים מאנשים שחשובים לנו. האפשרות לקבל תגמול בטווח הקצר, יכולה להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו במצבים שבהם הגמול ארוך הטווח נתפס כבלתי נגיש ולכן בלתי רלוונטי (שלאנשים עם הפרעת קשב, זה רוב המצבים שבהם התועלת צפויה להתממש רק בטווח הארוך)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD and Motivation ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה
ואת ההסבר על ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב – בקישור הזה