שמירה על ניקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים, פילוסופיה ובריאות הנפש / KC Davis עם הסברים של חן ספקטור

בהרצאת הטד הזו KC Davis מציגה פילוסופיה חדשה לניקיון שמכוונת להיות ידידותית לבריאות הנפש, במיוחד עבור זו של אנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

התפקודים הניהוליים הם אוסף של יכולות קוגניטיביות, המאפשרות לאדם לנהל את ההתנהגות של עצמו באופן מכוון מטרה. כלומר, היכולת לעשות את מה שצריך, מתי שצריך ואיך שצריך כדי להשיג את מה שרוצים להשיג.

על פי רוב, הגשמת מטרות דורשת פעולה כלשהי מצד האדם ולכן היא מצריכה את היכולת הכללית לפעול. עם זאת, יכולת הפעולה הכללית של יצורים אנושיים אינה נתונה ללא הגבלה, כך שקיומה מצריך מהם רמת תחזוקה מינימאלית של עצמם ושל סביבת המגורים שלהם. בהתאם לכך, תפקודים ניהולים כוללים בין היתר לא רק את מה שצריך למען הגשמת מטרה מסויימת, אלא גם את מה שצריך כדי לאפשר את הביצוע של הפעולות הנדרשות לאותה מטרה. כלומר, תפקודים ניהוליים כוללים גם את יכולת ההתמדה וההתארגנת סביב פעלות תחזוקה שגרתיות.

תוכלו ללמוד  עוד על תפקודים ניהולים והפרעת קשב  – בקישור הזה.

למה צריך לעשות דברים כדי להצליח לעשות דברים?

לשם גיוון אמחיש את העיקרון בתחום חיים אחר – בית הספר וההשכלה הגבוה.

והרי הדוגמה:

כדי להצליח במבחן צריך ללמוד – את זה מלמדים את כולם מכיתה א’ וכל ילד ידע לדקלם לכם את זה בעיניים עצומות.

מה ששוכחים להגיד, זה שכדי ללמוד צריך זמן.

הנטייה לשכוח לציין במפורש את העובדה שפעולת הלמידה דורשת זמן, או לייחס לה חשיבות באופן ייעודי כלשהו, היא משום שהיא נוטה להיות ברורה מאליה לנוירוטיפיקליים (אנשים בלי בלאגנים במוח), שאינם סובלים מבעיות של ניהול זמן. אבל זו נקודה ראשונה שאנשים עם הפרעת קשב יכולים ליפול בה, בגלל עיוורון הזמן שהיא נוטה ליצור.

• תוכלו ללמוד עוד על עיוורון הזמן בהקשר של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כלומר, זה לא שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים שפעולת הלמידה לוקחת זמן, אלא שזה לא משהו שחופרים לכולם מכיתה א’ ללא הרף. הבעיה היא שהקשר בין ההבנה בצורך בזמן לבין היכולת לפנות ולהקדיש זמן בפועל – לא תמיד עובד כשאין לך מספיק דופמין במוח.

לכן בהקשר של הפרעת קשב, אם לא מתייחסים לנושא של הזמן באופן יעודי, בולט ובמפורש, את ההשלכות הכואבות שלו נוטים להרגיש רק בדיעבד, כשכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.

זו הרמה שמתחילים לפתוח כשמתעסקים עם הפרעת קשב ו… בדרך כלל הדיון נעצר בנקודה הזו, או מסתבך סביבה.

אבל זה לא כל מה שצריך כדי ללמוד למבחן.

הבעיה הנוספת היא שיש עוד רמה שעליה כמעט לא מדברים גם בהקשר של הפרעת קשב, למרות שהיא לא פחות קריטית וההשפעה שלה לא פחות משמעותית – זמן הוא לא כל מה שנחוץ כדי לבצע פעולה.

זה נכון בין אם מדובר בלמידה או כל דבר אחר.

כלומר, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים לגמרי:

• היכולת לפנות מספיק זמן לפעולה מסויימת.
• היכולת לפעול במהלך הזמן שפונה – להתחיל, להמשיך ולסיים.

למשל – פעולת הלמידה מצריכה מוח עירני, שנוטה להתעייף כשמשתמשים בו ולכן לא יכול לעבוד באופן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, אם תפנו לכם יותר זמן ממה שהמוח שלכם מסוגל לתפקד בו ברצף, לא תוכלו להתמיד בפעולה לאורך כל הזמן שיועד לה. כמו כן, ככל שתתחילו את הלמידה כשאתם עייפים יותר, כך תצליחו להשתמש בפחות זמן לצורך הפעולה הזו.

אופס

לכן יש עוד נקודה שמאוד מאוד מרגיזה, אבל קיימת, והיא שלא ניתן ללמוד ברצף לאורך יותר מדי זמן מבלי לאכול, לשתות, לישון וכו’. כך שכדי ללמוד למבחן, בנוסף לזמן שמפנים לפעולת הלמידה עצמה, צריך גם להקציב זמן לשעות שינה, לדאוג למזון זמין, להכין ולאכול אותו וכו.

אומנם לא מדברים על זה, אבל עדיין אי אפשר להצליח ללמוד למבחן בלי זה.

למה?

כי זה מה שמאפשר לעשות את מה שצריך לעשות כדי להגשים את מה שרוצים להגשים.

אבל אבל…

אם זה נראה לכם מסובך, אז קחו בחשבון שיש גם פן רגשי לכל העסק וגם הנפש נוטה להישחק ללא תחזוקה מתאימה.

• על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כן כן, זה נושא שקשה לנו לקבל אותו. אבל בסופו של דבר, הפגיעה בתפקודים הניהוליים היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, ובעקבות זאת אנחנו נוטים להתמקד במטרה, פחות מכך בכל מה שצריך לעשות כדי להגשים אותה וכמעט שלא שמים לב למה שאנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה מסוגלים לבצע את הפעולות האלו.

לנטייה הזו יש השלכות רגשיות, שגם הן עובדות בשתי רמות. הראשונה היא תוצאה של הפגיעה המעשית-טכנית בתפקוד, אשר מובילה לתסכולים וכשלונות חוזרים ונשנים עם כל המשמעויות וההשלכות שלהם. השנייה היא בעקבות ההקשר החברתי, במיוחד בעולם שלרוב האנשים בו אין קשיים בתפקודים ניהוליים, ובתרבות שבאופן מסורתי מתייחסת לנושא הסדר והנקיון בצורה ערכית.

לכן אהבתי מאוד את הקישור ש- KC Davis עושה בהרצאה שלה בין ההתייחסות הפילוסופית-חברתית לפעולות התחזוקה השגרתיות לבין הבריאות הנפשית.

עם זאת, הפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיים בתפקודים ניהוליים, אשר יכולים להיפגע גם מהרבה דברים אחרים.

• כדי לדעת מה המקור או המקורות המדוייקים לקשיים עבור כל מקרה לגופו יש לעשות אבחנה מבדלת שאליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

בהתאם לכך ההרצאה הזו לא מיועדת באופן ייעודי לאנשים עם הפרעת קשב, אלא באופן כללי לכל מי שיכולת הניהול העצמי שלו נפגעה מכל סיבה שהיא וכדרך חיים של קבלת השונה, המאפשרת חמלה עצמית.

KC Davis מתארת בהרצאה שלה מספר מקרים שבהם אנשים מגיעים לנקודות שבר בחייהם, בעקבות הצורך להמשיך לתפקד במצב תחזוקתי ירוד, כאשר מסיבה כזו או אחרת אין להם את האפשרות להשקיע בתחזוקה שתשפר את מצבם. היא מדברת המון גם על ההתייחסות החברתית למצבים כאלו, שנוטה להתעלם הן מנקודת השבר (הקודמת, הנוכחית, או המאיימת להתממש כל רגע) והן מהסיבות הריאליות של אדם מסויים להתקשות לתחזק את עצמו ואת סביבתו כראוי.

אומנם פעולות תחזוקה לא נוטות להיות פעילות מועדפת על רוב האנשים, אך לרובם הן לא דורשות טרחה או מאמץ משמעותי. לכן הן נתפסות כמטרד שולי שהוא חלק מהאחריות הבסיסית של אדם בוגר. כתוצאה מכך אנשים שפעולות כאלו מהוות אתגר משמעותי עבורם, לא זוכים להכרה עבור המאמצים והמשאבים החריגים שהם צריכים להשקיע בתחזוקה על חשבון דברים אחרים. לכן גם קשה לאותם אנשים לקבל הבנה, תמיכה ואמפתיה כשהם לא מצלים לעמוד במשימות תחזוקתיות.

כמו כן, קשה לאנשים עם קושי בתחום זה לקבל הבנה או לגיטימציה להימנעות מפעולת תחזוקה מסויימות, שהמחיר שלהן ספציפית עבור אותו אדם, גבוה באופן לא פרופורציונאלי לתועלת. למרבה הצער, זה נכון גם במצבים שבהם השקעתו של מחיר זה תחמיר את המצב של אותו אדם במקום לשפר אותו. על פי רוב הדבר קורה משום שהצד ה”שופט” אינו מבין שישנם מקרים, אשר בהם יש לדברים אלו משמעות שונה מזו שהוא מורגל בה מתוך הנסיון האישי שלו.

עם זאת, השיפוט הערכי לא תמיד קשור לצורך הפרקטי/טכני בתחזוקה, אלא קשור יותר לנורמות תרבותיות, מסורות ומנהגים. כך שלמעשה, לא כל מה שנחשב לחלק מהתחזוקה השגרתית המקובלת, אכן חיוני לתפקוד של האדם ובני ביתו. כאשר יש קושי בביצוע פעולות תחזוקה, הגיוני יותר להתמקד בדברים החשובים יותר ברמה המעשית ולחפש דרכים יעילות יותר לביצוע של כמה שיותר פעולות מסוג זה, גם אם הן שונות מהמקובל.

המהפיכה המחשבתית של KC Davis, היא שאם נתייחס לתחזוקה כפעולה פונקציונאלית ולא כפעולה ערכית, נוכל למצוא הרבה פתרונות פרקטיים שיאפשרו להרבה אנשים להשיג את מה שהם צריכים כדי לתפקד מבלי לקרוס ומבלי להרגיש אשמה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to do laundry when you’re depressed | KC Davis | TEDxMileHigh ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

כמו כן, תוכלו למצוא את האתר הרשמי שלה – בקישור הזה

• ואני ממליצה בחום גם על הפודקסט שלה, שתוכלו למצוא באפילקציות החביבות עליכם או – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על סוגים שונים של בלאגן – בקישור הזה

ולבדוק כמה טיפים שימושיים לארגון הבית – בקישור הזה