סיפורו של קפה / ורד בן גיאת
קמה בבוקר.
צריכה (!!!) קפה.
מגיעה למטבח. מבולגן.
פותחת את המקרר – אין חלב.
טוב, נשתה בלי.
פותחת את הקופסא של האספרסו – נגמר.
טוב, אין ברירה. צריך ללכת למכולת.
מוצאת מכנסיים וחולצה נקיים בערימת הבגדים שצריך לקפל ולהכניס לארון.
יוצאת מהבית.
שוכחת את הארנק.
חוזרת הביתה לקחת את הארנק.
מגיעה למכולת.
4 מעברים בסך הכל במכולת.עברתי 3 פעמים ליד הקפה ולא ראיתי אותו.
נמצאה האבדה. עכשיו חלב.
מזל, אחת העובדות שם. יש חלב!!!!
חוזרת הביתה.
מניחה את הדברים המטבח. מניחה את התיק במקומו (ישששש!!!!).
מתיישבת ללמוד.
נזכרת שרציתי קפה.
הולכת למטבח להכין קפה.
שוטפת את המוקה של האספרסו.
המממ. הכיור קצת סתום.
ממלאת את המוקה בקפה (הצלחתי לפתוח את הקופסא בלי שחצי מהקפה יתעופף לו במטבח!!!).
הממממ. הכיור סתום.
מניחה את הקפה.
לוקחת כפפות חד פעמיות (שונאת תחושה של מים בידים).
מנקה את הכיור.
ממלאת את המדיח.
הולכת ללמוד.
העיניים נעצמות.
נזכרת שרציתי קפה.
חוזרת למטבח.
שמה את הקפה על הכיריים.
מחכה ליד הקפה, שלא אשכח אותו על הכיריים (אין מגעיל יותר מאספרסו שרוף!).
מפעילה מדיח.
מתחילה לצאת מהמטבח ונזכרת בקפה (מתחיל להריח).
מחפשת את הכוס האהובה עלי.
במדיח.
לוקחת כוס אחרת.
הקפה מוכן.
מוזגת את הקפה ומוסיפה קצת חלב.
אופס, קצת יותר מדי.
מנסה ללכת בלי לשפוך את הקפה.
כמה טיפות בכל זאת צנחו.
מניחה את הקפה באמצע המסדרון והולכת לנקות את הרצפה.
חוזרת לחדר ומתיישבת ללמוד.
איפה הקפה?
חוזרת למסדרון ולוקחת את הקפה.
מניחה על השולחן, בלי לשים לב שמתחת יש עט.
רבע מהקפה נשפך על השולחן ועל הרצפה.
מוצאת מגבת (בערמת הכביסה שמחכה לקיפול), מנקה את השולחן (לפני שגם כל הסיכומים יהיו בטעם ובצבע קפה), הרצפה ואותי.
מניחה את הכוס.
מתיישבת.
לוגמת.
אההה.
סוף סוף.
השעה רק 10 בבוקר?!?!?!
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור של אפי זקן – בקישור הזה
ואת הסיפור של הדר אברמוביץ – בקישור הזה