אבחון דידקטי / אביטל בריסק
דידקטיקה היא תורת ההוראה. אבחון דידקטי נועד לבדוק מה מפריע לילד להגיע להישגים לימודיים המצופים מבני גילו ולשלול או לאמת את החשד לקיומן של לקויות למידה. זהו אבחון שמיועד לרוב לילדים מכיתה ב’ ומעלה, מכיוון שלפני כן לא הייתה התנסות דידקטית מספקת. יחד עם זאת, לאחרונה מפותחים יותר ויותר כלים לגיל הרך שמטרתם למפות קשיים העלולים להצביע על קיומה של לקות למידה. מבחינה רשמית לא נהוג לאבחן ילד כלקוי למידה לפני השלב הזה, אך ניתן בהחלט לעשות הערכה דידקטית כבר מגיל הגן, במיוחד במטרה לבנות תכנית עבודה יעילה יותר.
אז מה בודק אבחון דידקטי?
ראשית, את הידע שהילד אמור היה לרכוש עד שלב הזה של הלמידה. מודעות פונולוגית, יכולת אנליזה וסינטזה של הצלילים, הכרת עיצורים ותנועות, יכולת לקרוא הברות, מילים, משפטים, טקסטים. הכרת פעולות חשבון, תפיסה כמותית, תפיסה חשבונית. הבנת הנקרא. הבנת הוראות דבורות. הבנת הנשמע לעומת הנקרא. אבחנה חזותית ואבחנה שמיעתית. יכולת זיכרון, אסטרטגיות בקרה.
אבחון דידקטי בודק גם אם יש רמזים לקיומה של הפרעת קשב. למשל, אם תפקוד הילד מאוד לא אחיד, נצפית מוסחות, קריאה אימפולסיבית ללא בקרה, עלייה של קשיים ככל שהעומס עלה ועוד הרבה סימנים יכולים להביא את המאבחן לחשוש בקיומה של הפרעת קשב.
מאבחן דידיקטי לא יכול לאבחן קשב וריכוז!! זה לא בסמכותו. יותר מזה, לפעמים הם מתקשים לעשות אבחנה מבדלת בין לקות למידה לבין הפרעת קשב שמפריעה לתפקוד הלימודי ומציירת תמונה הדומה לזו של לקות למידה. לא פעם ראיתי המלצה לבצע בדיקת קשב ואז לחזור על חלק מהאבחון כדי להבין ממה נובע הקושי.
מה נותן האבחון הדידקטי?
אחרי איסוף הנתונים המאבחן מסכם מה הן נקודות החוזק של התלמיד ומה נקודות החולשה, על מה כדאי להישען בעבודתו ומה כדאי לעקוף.
למשל, ילד שמתקשה מאוד בזיכרון שמיעתי, אך זיכרון חזותי שלו טוב משמעותית, כדאי שיסגל לעצמו דפוס למידה המבוסס על סיכום החומר, טבלאות, תרשימי זרימה וכד’. ילד שרכש את אבני היסוד של הקריאה, אך נוטה לנחש את המילה על פי משמעותה, כדאי שיתרגל קריאה רק עם מילים חסרות משמעות כדי ללמד אותו לקרוא ולא לנחש.
אבחון דידקטי בלבד בבית ספר יסודי לא מקנה זכאות לשילוב, הוא דורש בנוסף הערכה פסיכולוגית, אחרת לא נחשב מסמך קביל. חלק מבתי הספר יכולים לעשות הערכה פסיכולוגית דרכם, בעזרת הפסיכולוגית של השפ”ח. בתיכון ולקראת הבגרות אבחון דידקטי מקנה זכאות להתאמות ברמה 1, 2 בלבד.
להנחיות של משרד החינוך בנוגע להתאמות בדרכי היבחנות – לחצו כאן
אז למה לעשות אבחון דידקטי ולא ישר פסיכודידקטי?
ראשית, עלות. אבחון דידקטי עולה כ800 שח, כאשר אבחון פסיכודידקטי סביב 2000-2500 ש”ח.
אבחון דידקטי הוא מצוין ככלי משלים. למשל, ילד הגיע עם אבחון פסיכולוגי מהגן ויש לו זכאות לשילוב, אבל בשביל לבחון את קשייו שמופיעים בשלבים מאוחרים יותר של בית הספר ולעזור לבנות תכנית עבודה מסודרת יותר, לפעמים כדאי לעשות אבחון דידקטי.
אם ההורים מרגישים שהיו רוצים לעזור לילד שלהם עם קשיי למידה מינוריים ולהבין איך הוא לומד בצורה מיטבית.
אם לקראת הבגרויות הילד זקוק להתאמה מסוימת שגם אבחון דידקטי מקנה אותה, חבל להשקיע באבחון פסיכודידקטי.
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את הדגשים להנחיית הורים בנוגע לאבחון דידקטי לפני כיתה ב’ – בקישור הזה
ולצפות בהרצאה של שלומית אלחנני על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה