הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב / רותם ברוכין
האם תהיתם אי פעם מה קורה לכל הדברים שהולכים לאיבוד?
האם הייתם רוצים לבקר באיבוד אם הייתה לכם האפשרות?
רותם ברוכין כתבה על זה סיפור שלם, מקסים ומרתק.
הוא פורסם לראשונה באנתולוגיית הסיפורים “היה יהיה” בשנת 2009, ונערך על ידי אהוד מימון. לא רק זאת, אלא שהיא גם הגדילה לעשות וכתבה סיפור המשך 🙂
אמנם הסיפור לא נכתב באופן מפורש על הפרעת קשב, אבל סביר להניח שרוב האנשים עם הפרעת קשב יזדהו עם לא מעט מהסיטואציות שמתוארות שם. הקושי בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה, גורם בין היתר לכל הנושא של מיקום ואיתור חפצים במרחב להיות מאתגר. אנחנו יכולים לשכוח לרדת בתכנה הנכונה או לא לשים לב שעברה הפנייה שהיינו צריכים, בקיצור לנו ולחפצינו האיבוד יכול להיות מקום ידוע ומוכר.
נשמע מעניין?
לקריאת הסיפור “הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב” – לחצו כאן.
לסיפור ההמשך “מציאות ואבדות” – לחצו כאן.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” – בקישור הזה
ולשמוע את השיר על הפער בין הציפיות החברתיות לעולם הפנימי – בקישור הזה