כאב וחולי – אמתי, פסיכוסומטי או תירוץ? חומר למחשבה על גוף ונפש / אביטל בריסק

כאב רגשי וחולי

ידוע כי אנשי קש”ר (הפרעת קשב וריכוז ADHD) מתמודדים עם הרבה קשיים רגשיים לעומת האוכלוסייה הכללית. חלקם באים לידי ביטוי בתלונות על תחושות גוף שונות, כגון: כאב, חולשה, בחילה וכד’. כשאנחנו מדברים על התופעה הזו, אנחנו מתארים את התחושות האלה בביטוי “זה רגשי”. בואו נראה למה מתכוונים באמרה הזו וכיצד ניתן לעזור במקרים כאלו.

תשמעו סיפור

באחד מספרי הפנטזיה האהובים שלי הייתה סיטואציה מעניינת. גיבור הסיפור קיבל בטעות קסם שמשתיק את הכאב. הקסם היה חזק כל כך שבמשך שבוע הגיבור לא יכל להרגיש שום כאב. רופאים הזהירו אותו שזה מאוד מסוכן. למה מסוכן? כי כאב הוא לא דבר רע.
הכאב הוא סימן שמשהו בגוף השתבש, ודורש את תשומת לבנו.

מכירים את זה שהילד מספר לכם כמה כואב לו הראש\הבטן\הרגל כדי לא ללכת לבית ספר? ואם לא בטוחים אם הוא דובר אמת, האם באמת כואב לו או זה רק תירוץ.
בואו נזכר מה קורה לנו כשאנחנו במתח גדול או לחץ. רבים האנשים שממש מרגישים ברגעים כאלה כאבי בטן, בחילה, רעד, ההזעה, כאבי ראש. הם יודעים, שההרגשה שלהם לא נובעת ממחלה, אבל הם באמת חווים את התחושות האלה ולא ממציאים אותם.

חשוב להבין שגם אם הילד לא חולה, הוא לרוב מתלונן על כאב אמיתי. הסיבה לכאב היא מתח, פחד, עצב או בדידות.
אי אפשר להתעלם מהכאב הזה, כי הוא דורש את תשומת לבנו.
אם ניתן לילד תחושה שאנחנו לא מאמינים לו, נפגע בו מאוד ובעצם לא ניתן לעצמנו הזדמנות להבין על מה הגיע איתות המצוקה הזה.

אז מה כדאי לעשות?

יש כמה דברים שכדאי לעשות במצבים של כאב או חולי על רקע רגשי:

  1. להסביר לילד שרוב האנשים חשים לפעמים דברים בגוף כשקורה להם משהו בנפש או בלב. גם ילדים קטנים בני 4 יכולים להבין את זה.
  2. לחשוב יחד איתו מה יכולה להיות הסיבה.
  3. להמליל את הסיבה ואת הרצון שלו להימנע ממשהו. למשל:
    • “אתמול רבת עם תומר ואתה לא בטוח אם לא תריבו היום שוב.”
    • “נכון, המבחן הזה ממש מלחיץ ובא לך להפסיד אותו.”
  4. להסביר לילד שהנפש דרך הגוף מאותת שמשהו לא טוב לה ומבקשת עזרה – בוא נחשוב יחד איך אפשר להתגבר על פחד\כעס\תסכול. מי יעזור לך? מה יעזור לך?

רגע לפני סיום

ולסיכום משהו מאוד חשוב – כאבים פסיכוסומטיים מאפיינים ילדים רבים, אבל אוטיסטים עוד יותר, כי הם מתקשים לבטא את עצמם ואף להיות מודעים לעצמם מספיק. בני האוטיסט היה בכיתה ו’, לפני מעבר לחטיבה, קצת בעיות חברתיות. הוא התלונן על כל מיני דברים לא ממוקדים והיה ברור לנו שזה רגשי. בנס ולא באופן מכוון התגלה אצלו גידול נדיר שהיה אחראי על זה.

לכן, אם הילד מתלונן על משהו באופן עקבי, תשללו מצב פיזי קודם כל!

 

המון בריאות!
אביטל בריסק

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את שאר הפוסטים של אביטל – בקישור הזה

ואת השיר של דודי על סודות לשעת מצוקה – בקישור הזה

תפריט נגישות