האם ואיך משפיעות תרופות להפרעת קשב, על אנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז ADHD? / חן ספקטור
מידי פעם עולה השאלה “האם ואיך משפיעות תרופות להפרעת קשב על אנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז ADHD?”
זו שאלה שקשה לענות עליה מפאת חוסר מחקר בנושא, הרי מטבע הדברים נהוג לבדוק את היעילות של תרופת על אנשים שמאובחנים במצבים שבהם הן נועדו לטפל ולא על אנשים נוירוטיפיקליים בריאים (כלומר, אנשים ללא אבחנות או קשיים מיוחדים). מה גם שמחקרים הם דבר יקר שמצריך, זמן, כסף ומשאבים ולכן לא ממהרים לחקור משהו אם אין סיבה טובה. אבל…. בכל זאת היו כמה מאמרים פה ושם 😉
המאמר שאני רוצה להציג לכם הוא הרציני והמקצועי ביותר שמצאתי בנושא. הוא חשוב כי הוא לא מציג מחקר בודד, אלא סקירת ספרות של כל המחקרים שנעשו לפניו.
באופן כללי סקירות ספרות הן כלי מאוד שימושי וחשוב, משום שממחקר בודד אי אפשר להסיק הרבה. כדי לחזק את התוקף של טענה או תיאוריה מסויימת צריך לעשות רפליקציה, כלומר לחזור על אותו ניסוי מספר פעמים על ידי חוקרים שונים במקומות וזמנים שונים, כדי לראות שאכן מתקבל דפוס אחיד. תוכלו ללמוד עוד על השיטה המדעית – בקישור הזה
עיקרי הדברים המוצגים במאמר + תוספות והסברים של חן:
- עדיין אין מספיק מחקרים טובים כדי להסיק מסקנות חד משמעיות.
אבל…. מסתמנת מגמה ראשונית, שיש להתייחס אליה בעירבון מוגבל עד שיתקבל מידע משמעותי יותר ממחקרים עתידיים. - נראה שההשפעה של החומרים הפעילים בתרופות להפרעת קשב (amphetamine, methylphenidate) על התפקוד הקוגניטיבי של אנשים נוירוטיפיקלים, היא צנועה ביותר.
- מכאן שסביר להניח ששימוש לא רפואי בתרופות אלו, למטרות העצמה קוגניטיביות לא יוביל ליתרון משמעותי על פני האוכלוסייה הרגילה.
- או במילים אחרות – אם אין לכם הפרעת קשב ואתם לא צריכים את התרופות האלו למטרות טיפוליות, סביר להניח שלא תפיקו מהן תועלת קוגניטיבית שתעזור לכם בחיים.
- אם אתם לא בטוחים אם יש או אין לכם הפרעת קשב, לכו לאבחון מקצועי מסודר ומלא על פי הנחיות משרד הבריאות שתוכלו למצוא – בקישור הזה
- כיוון ההשפעה תלוי ברמת הבסיס של התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים:
- עבור נבדקים עם רמת תפקוד נמוכה יחסית, נראה שיפור משמעותי יותר ביחס לשאר הנבדקים.
- זאת בעוד, שעבור נבדקים שרמת הבסיס שלהם הייתה גבוהה מלכתחילה, לא רק שלא תמיד נראה שיפור, אלא לפעמים נראתה גם פגיעה ביכולות החשיבה והחמרה ברמת התפקוד הקוגניטיבי.
- החוקרים הסיקו מכך שתי מסקנות אפשריות (שצריך עוד לבדוק במחקרי המשך):
- ייתכן שהתרופות להפרעת קשב יכולות לעזור גם לאנשים עם קשיים מתונים יותר בתפקוד הקוגניטיבי, שלא עונים על ההגדרה המלאה עבור אבחנת ADHD.
- או….. שחלק מהשיפור שנראה במחקרים השונים, נובע מהכללה של נבדקים עם מצבים קוגניטיביים לא מאובחנים באוכלוסיית המחקר. כלומר, כאלו שכנראה היו מקבלים אבחנה אם היו הולכים לאבחון מסודר, אבל לא אובחנו ולכן המצב קיים אך לא ידוע לנבדק ולחוקרים. במילים אחרות, ייתכן שלא כל הנבדקים במחקרים האלו היו באמת נוירוטיפיקליים ולכן אם היו מקפידים על כך יותר ייתכן שלא היו רואים שיפור בכלל.
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים להתרשם מהמאמר המלא – בקישור הזה
מראה מקום:
Ilieva, I. P., Hook, C. J., & Farah, M. J. (2015). Prescription stimulants’ effects on healthy inhibitory control, working memory, and episodic memory: a meta-analysis. Journal of cognitive neuroscience, 27(6), 1069-1089.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על השיטה המדעית ומדוע סוכר לא גורם להיפראקטיביות – בקישור הזה
ואת ההסבר על הפעילות המורכבת של המוליך העצבי דופמין ברחבי המוח – בקישור הזה