בהשראת הסופות באמריקה… / הדר אברמוביץ

השעה 14:00 מתקרבת ואיתה החשש לסופה רצינית מכיוון השביל המוביל לבית הספר.

סופה אחת פותחת את הדלת בטריקה ומעיפה תיק לכל עבר.
היא מתקדמת במהירות לכיוון המקרר, הופכת את המטבח, ושופכת בקבוק מים בדרך למיץ.

לפי הדיווחים והקולות שתי סופות נוספות קרובות מאד והרביעית מתגבשת לה בדרך מהגן.

סופה שתיים ושלוש מגיעות בשאגה וזריקת תיקים.
סערה אחת נרגעת כשהאוכל מוגש אבל סערות שתיים, שלוש וארבע, נעות לסירוגין ברחבי הבית תוך התנגשות בנתיבים שלהם ופיזור שאריות מארוחת הצהריים בנתיב הסופה.

סופה ארבע נחלשת עד אפיסת כוחות כשהמזגן נדלק בעוד סופה שתיים ושלוש מתחזקות לרמה 4-5 תוך צהלות, גלגלונים, עמידות ראש ושאגות של חיות טרף מג’ונגל ממוצע.

סופה שתיים מפזרת מגזרות נייר וכלי כתיבה לכל עבר בזמן שסופה אחת מתקדמת לעברה בצרחות מחרישות אוזניים על זה שהיא נכנסה לנתיב השקט שהיא סללה לה לתוך ספר מזדמן תוך התעלמות מוחלטת מחוברת לשון ודף בחשבון. לפי השמועות מחר בשעה 7:40 הסופה תתחזק לעוצמות קטלניות לאור השפעות גאולוגיות שדפים וחוברות אלו מיצרים כששוכחים מהם…

סופה שלוש מדלגת בין המדרגות למיטה, לספה, נחלשת ומתחזקת חליפות. לפי העדכונים מי שבנתיב שלה צריך להצטייד בשפע סבלנות וחוש הומור.

שקט מגיע לאיזור עם השעה 3 וחצי ושתי סופות ברמה בינונית שהביאו איתן אופניים.

סופה ארבע מחסלת בינתיים את מלאי הפירות והירקות מהמקרר, מנצלת את התוואי הפנוי ומטפסת לכיוון הארון מעל הכיור כדי לחסל את מלאי הבסקוויטים לשעת חירום. צוות חירום שמוזעק למקום מוצא עטיפות קרועות של חפיסת שוקולד והעדויות מספרות בדממה אילמת שסופה מספר ארבע עברה גם בפריזר.

קיצר, katia, irma, jose והחברים שלהם- קטן עלינו.
אחר צהריים ממוצע אצלנו (ובוקר. וערב) משאיר בית כמו אחרי הוריקן ואבא ואמא כמו צוות רודפי סופות הרפתקניים במיוחד…

#רק_כאן_יבינו_באמת
#חוש_הומור_זה_נשק_קטלני

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על הפעם השלישית שלקחתי קונצרטה – בקישור הזה