טיפים להתמודדות עם קושי בבליעת כדורים / חן ספקטור
ישנם לא מעט ילדים, ולעתים אף מבוגרים אשר מתקשים בפעולה המוטורית של בליעת כדורים. פוסט זה נועד לסייע לכם להתמודד עם בעיה זו.
שימו לב – אני לא רופאה. פוסט זה לא נועד לייעץ בנוגע לטיפול תרופתי, אלא רק להקל על השימוש בו לאחר שניתן על ידי רופא מוסמך.
כמו כן, אם יש לכם רעיונות, טיפים או דברים נוספים שכדאי לדעת בהקשר הזה – שתפו אותנו בתגובות.
למה חשוב לדעת כיצד לבלוע כדורים?
התשובה המתבקשת היא עבור טיפול תרופתי. בהקשר של הפרעת קשב כמובן שמדובר על התרופות להפרעת קשב. חשוב להדגיש שתרופות אלו ניתנות רק לאחר שנמצא שאכן קיימת הפרעת קשב (על פי הנחיות משרד הבריאות – בקישור הזה) והן לא מיועדות לטיפול במצבים אחרים. כמו כן, בכל מקרה הטיפול התרופתי הוא רק חלק המענה המלא להפרעת קשב, שהוא רב תחומי ומותאם אישית.
ישנן מגוון של אפשרויות תרופתיות שמהן אפשר להתרשם – בקישור הזה. משום שכל אחד מגיב אחרת, נדרש תהליך התאמה אישי מול רופא. בין התרופות להפרעת קשב יש כדורים שניתן לחתוך/לפרק/לרסק כדי להקל על הבליעה ויש כאלו שאסור. לכן לפני שאתם פוגעים בשלמותו של הכדור חשוב מאוד לקרוא את העלון לצרכן ולשאול את הרופא אם זה בסדר.
אם אין בעיה טכנית בבליעה אז הרופא יכול לבחור את המענה המיטבי מתוך המבחר הקיים. לעומת זאת, אם יש קושי בבליעה הרי שמגוון האפשרויות התרופתיות מצטמצם וייתכן שלא ימצא מענה מתאים או שיהיה צורך להתפשר על רמת ההשפעה ותופעות הלוואי. שלא לדבר על כך שקושי מסוג זה עלול ליצור מתחים בין ההורים לילדים סביב התארגנות הבוקר שגם כך מאתגרת דיו. על כן, למידה של פעולת הבליעה יכולה למנוע חיכוכים בשגרת הבוקר ולשפר את האיכות של המענה התרופתי.
בנוסף, חשוב לציין שלמיומנות של בליעת כדורים יש חשיבות גם מעבר לטיפול התרופתי בהפרעת קשב. כידוע ישנם שימושים רבים הן לתרופות והן לתוספי תזונה אשר מגיעים בצורה של כדור או קפסולה לבליעה. במקרה הצורך בעיה בבליעה תקשה או אף לא תאפשר את השימוש בהם. לכן באופן כללי מבחינה רפואית טוב לרכוש מיומנות זו.
במקרה של התנגדות – לברר את הסיבה
חלק זה רלוונטי בעיקר להורים שנתקלים בהתנגדות מצד הילדים לנטילת התרופה. חשוב לזכור שייתכן שהבעיה היא לא במיומנות הטכנית, או לא רק בה. ייתכן שמעורבים גם גורמים אחרים שלכל אחד מהם מענה משל עצמו. חשוב מאוד לשאול את הילד בדרכי נועם מדוע הוא מתנגד ומה מפריע לו. כך תוכלו להבין יותר טוב כיצד ניתן לבוא לקראתו ולהקל על התהליך.
חשוב לזכור גם ששום גורם לקושי לא סותר את קיומם של גורמים אחרים. לכן חשוב לברר את כל החשדות מול הילד ומול אנשי המקצוע הרלוונטיים, כדי להתאים את המענה עבור כל מקרה לגופו.
רגישות לטעם או למרקם של הכדור
אם הילד מתלונן שהכדור לא טעים לו או לא נעים בפה, כדאי ללכת לריפוי בעיסוק כדי לבדוק את הנושא של ויסות חושי. רגישות יתר עלולה לגרום לכך שהוא יחווה גירויים פיזיים בעצמה גבוהה מידי. לכן דברים שלכל אחד אחר יהיו קצת לא נעימים, עלולים להיות עבורו בלתי נסבלים. ריפוי בעיסוק יוכלו גם לאבחן וגם לטפל במידה ויתגלה שזה אכן המקרה.
במקביל כדאי ללכת לבית מרקחת פרטי ולהתייעץ עם הרוקח. יתכן שפשר לעטוף את הכדור בקפסולה חיצונית עם טעם ניטרלי ומרקם חלק.
משחק כוחות מול ההורים
במידה וכבר קיימים מתחים קודמים סביב הדינאמיקה המשפחתית, ייתכן שהילד מנסה למנף את הסיטואציה כהזדמנות להשיג דברים שהוא רוצה או צריך ולא הצליח בדרכים אחרות. זה המקום להדרכת הורים ולהקניית אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר לילד. חשוב לעשות כאן ניתוח מעמיק של המצב מול אנשי מקצוע כדי לדעת איך אפשר לקדם את המצב בצורה בונה וחיובית עבור כולם.
חשיפה לסטיגמה בתקשורת ובציבור
יתכן והילד נחשף למידע שגוי בנוגע להפרעת קשב והטיפול התרופתי. אם הוא נחשף לתכנים מטעים בעלי אופי שלילי במיוחד, זה הגיוני מאוד שהוא לא ירצה להזדהות איתם או לקשר את עצמו לנושא הזה. על הסכנות שבהפצת מידע מסוג זה ניתן לקרוא עוד – בקישור הזה. ועל האחריות של אנשי ציבור בהקשר זה תוכלו לשמוע – בקישור הזה. במקרה זה המענה הוא הסברה. מומלץ להסתייע באנשי מקצוע שמכירים את הילד כדי לחשוב ביחד איך להתאים את ההסבר לאופי ולשלב ההתפתחותי שלו. כמו כן לרשותכם מידע רב במאגר המידע שלנו – בקישור הזה. מומלץ להתרשם קודם כל בעצמכם ואז להעביר את הדברים במילים שלכם או לברור את הפוסטים המתאימים לסיטואציה על פי היכרותכם עם הילד. כמו כן, חשוב לברר מאיפה הילד נחשף למידע הזה. אם מדובר במבוגרים בסביבה הקרובה רצוי ליצור איתם שיח בנושא, להסביר את ההשלכות ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם. בנוסף, מומלץ להקנות לילד מיומנות של סינגור עצמי כי שיכול להגן על עצמו בסיטואציות חברתיות שבהן הוא נתקל בחוסר הבנה או שמופנת כלפיו ביקורת שלילית.
תחושה שהטיפול התרופתי הוא עדות לכישלון אישי או עונש
נושא זה מאוד רגיש לביטחון העצמי של הילד ולאופן שבו מוצג בפניו הטיפול התרופתי. זוהי אחת הסיבות המרכזיות שאין להתייחס לטיפול התרופתי כמוצא אחרון או להימנעות ממנו כסוג של הצלחה, הסבר נרחב על כך תוכלו לקרוא – בקישור הזה. במקרה זה חשוב להתייעץ מול הרופא ומול אנשי המקצוע שמכירים את הילד, כיצד ניתן לשנות את התפיסה שלו בנוגע לשימוש בתרופות, לסיבות לנטילתן ולמטרות שלהן.
חוסר התאמה של הטיפול התרופתי
כל אחד מגיב אחרת לתרופות. במידה שהכדור אינו מתאים ייתכן שהילד ירגיש הרבה תופעות לוואי ומעט ריכוז. במקרה הזה הוא יתנגד בצדק לנטילת התרופה, שכן המטרה היא להקל ולא להכביד. אם יש חשד שזה המקרה, צריך פשוט לחזור לרופא להתאמה. בנוסף, חשוב לזכור שילדים גדלים והשינויים הפיזולוגיים עלולים להשפיע על התגובה לתרופה. לכן יש להקפיד על מעקב תקופתי כדי לוודא באופן שוטף שהטיפול נותן את המענה האידיאלי בכל שלב ותקופה בחיים.
אז איך לומדים לבלוע?
למידה הדרגתית דרך תרגול בבית
לפעמים הלחץ סביב התרופות יכול להקשות על הלמידה. במיוחד אם מדובר על תרופות יקרות, שהלב והכיס כואבים על כל כדור ש”בוזבז”. זה גם גורם לכך שלילד ניתנות רק הזדמנויות מעטות לתרגול ובפערי זמן גדולים. כדי להתמודד עם הקשיים האלו, אפשר לתרגל ללא חשש באמצעות סוכריות תיק-תק שהן קטנות ונוחות לבליעה, חצי ענב, חתיכה קטנה של סוכריית גומי וכו. ניתן לרצוי להתאים את מושא התרגול לטעם האישי של הילד. אם הוא מחובבי החידושים ניתן לגוון ולהתנסות כל פעם בדברים אחרים. אם הוא חושש משינויים למצוא משהו שעובד ולהתמיד בו. כך אפשר גם לעשות כמה ניסיונות ברצף, להבדיל מהטיפול התרופתי שבו כאמור אסור לעבור את המינון שרשם הרופא. כמו כן, דברים כמו סוכריות גומי וענבים אפשר לחתוך לגדלים שונים. כך ניתן לעשות תרגול הדרגתי. מחתיכה קטנה מאוד מאוד שלאט לאט גודלת ועד חתיכה בגודל הכדור. לא לשכוח להפגין התלהבות ולתגמל כראוי על כל עלייה ב”רמת הקושי”.
לאחר שהמיומנות נרכשה דרך דברי מאכל אחרים, אפשר בהדרגה לנסות להכליל על התרופות. חשוב לוודא שהילד בשל קודם, לתגמל על הניסיון עצמו ולא לשים דגש על הצלחה. הרבה פעמים המתח או החשש מכישלון עלולים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה ומעגל שלילי שעדיף להימנע ממנו. לכן אם הילד חווה הצלחה רק מעצם הניסיון זה מגדיל את סיכויי ההצלחה ואת הנכונות להמשיך לשתף פעולה.
קלינאית תקשורת!!!!
הידעתם שאפשר לרכוש את מיומנות בליעת הכדורים אצל קלינאית תקשורת?
אם התרגול בבית לא עולה יפה או אם הוא מעורר חיכוכים משפחתיים, לא צריך לשבור את הראש. אפשר ללכת למספר מפגשים אצל קלינאית תקשורת דרך קופת החולים או באופן פרטי ולצ’פר את הילד בהדרכה מקצועית.
שימו לב – חשוב לוודא שקלינאית יש התמחות ייעודית בנושא.
מה אפשר לעשות בינתיים?
כמו כל מיומנות יתכן שייקח זמן לרכוש ולשכלל אותה. כדי הטיפול התרופתי לא יצטרך לחכות, יש כמה אפשרויות שכדאי לבדוק:
- כוס מיוחדת לבליעת כדורים – ניתן להשיג בכל בתי המרקחת. יש הרבה מקרים שבהם זה סוגר פינה יפה ואחרים שבהם זה עדיין לא מספיק. משום שהעלות עומדת רק על כמה עשרות שקלים, לא מדובר בהוצאה גבוהה ושווה לנסות.
- להתייעץ עם הרופא – ליידע אותו על הקושי בבליעה ולשאול בקשר לאפשרויות תרופתיות שלא מצריכות בליעה, או על כדורים שאפשר לפרק בדרכים שונות. עבור כדורים גדולים שניתנים לפירוק ניתן גם להתייעץ עם רוקח בבית מרקחת פרטי על אפשרות לחלוקת המינון בין מספר קפסולות קטנות יותר. אם אתם מפרקים או מפזרים את התכולה של הכדור חשוב לוודא שאתם נותנים את כל המנה. מומלץ להשתמש בכפית עם דבר מאכל דביק שחביב על הילד. כמו למשל, דבש, יוגורט, מעדן, קוטג’ וכו. לשים שיכבה אחת, לשים את התרופה ובמקרה הצורך שכבה שנייה שתחזיק את הכל במקום ותסתיר את הטעם. שימו לב שלא כל כדור ניתן לפרק והקפידו לקרוא את העלון לצרכן ולשאול את הרופא לפני שאתם פוגעים בשלמות הכדור.
וכמובן, תרגישו חופשי לשאול שאלות, לשתף חוויות ולמסור מידע שימושי בתגובות 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון תודה שטיפלת בי – בקישור הזה
ולקרוא סיפור קצר שיזכיר לכם על חשיבות התחזוקה העצמית לצד הטיפול התרופתי – בקישור הזה