המיתוס של האומן המיוסר / The Art Assignment

שרה, או בשמה המלא – Sarah Urist Green, מדברת איתנו על המיתוס של האומן המיוסר.

למעשה היא יוצאת נגד הרומנטיזציה והגלוריפיקציה של מחלות נפש. בניגוד לגישה הרווחת בציבור, אשר מקבלת ייצוג נרחב גם בתרבות הפופולרית, בעיות רגשיות לא נותנות לאדם “כוחות-אל” או ולא מזכות אותו ב”כשרונות אלוהיים”. מה שמחלות נפש עושות זה בעיקר לפגוע בתפקוד, לדלדל את כוחותיו של האדם ולהפריע לו לממש את יכולותיו ולהביע את כשרונותיו.

חשוב לי להביא לכם את המידע הזה, משום שאמנות הוא אחד התחומים הפופולריים בקרב אנשים עם הפרעת קשב ומשום שגישה דומה קיימת בציבור גם כלפינו. בהקשר זה, את ההסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה, תוכלו לראות – בקישור הזה

עיקרי הדברים

בסרטון מוצגים ממצאים מחקריים בנושא שמקושרים בתגובות שלו בערוץ היוטיוב. אחד המחקרים מצא שבאופן כללי אנשים שעוסקים במקצועות יצירתיים לא נמצאים בסיכון יתר למחלות נפשיות ביחס לאוכלוסייה. יוצא הדופן היחיד במחקר זה, היה שכיחות מעט גבוהה יותר של הפרעה דו-קוטבית, הידועה גם בשם מאניה-דיפרסייה בקרב אנשים שעוסקים במקצועות יצירתיים. התנודתיות הזו בין תקופות של פעילות יצרנית גבוהה לבין תקופות הפוכות של מצב רוח ואנרגיות ירודות מתוארות בהרבה סרטים ותורמות למיתוס של האומן המיוסר.

אפיזודות המאניה של הפרעה דו קוטבית יכולות לתת תחושה של יתרון זמני בתהליך היצירה ברמת הפרודוקטיביות, משום שהן מאופיינות ברמת אנרגיה גבוה. עם זאת, בעוד שהתקף מאני יכול לגרום לאמן לעבוד בצורה אינטיסיבית יותר, הוא לא בהכרח יעזור לו להפיק תוצרים מוגמרים וקוהורנטיים. מעבר לכך, התקפי המאניה מלווים בהתקפי דיכאון קשים שעלולים להגיע גם למצב מסכן חיים. כמו כן, מחקר אחר על סכיזופרניה מצא שבעוד שתסמינים קלים של סכיזופריה יכולים לתרום ליצירתיות, הצגה מלאה של התסמינים פוגעת ביצירתיות בצורה חמורה.

צריך להתייחס בזהירות רבה לקביעה שהיבטים מסויימים של בעיות נפשיות תורמים ליצירתיות, משום שהיא משקפת תמונה חלקית שתורמת לגלוריפקציה המוטעת של הפרעות נפש.  ככל שמעמיקים במחקר מגלים שהתרומה של הפרעות נפש ליצירתיות היא מזערית בלבד, בעוד שהפגיעה שלה משמעותית הרבה יותר.

לסיום שרה מציגה גם את העובדה שיכולת יצירתית היא לא נחלתם של אמנים בלבד והיא יכולה לבוא לידי ביטוי גם במקצועות אחרים. כמו כן, היא מוסיפה שהעיסוק המקצועי הרשמי של האדם לא בהכרח משקף את רמת היצירתיות שלו בשעות הפנאי. לכן יש לכולנו אינטרס לשמור על הבריאות הנפשית וללמוד כיצד לפתח את היצירתיות שלנו בדרכים חיוביות ובריאות יותר.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Myth of the Tortured Artist ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אבל אבל אבל….

שרה קיבלה הרבה תגובות על הסרטון הקודם שבוא היא הכריזה שאין ראיות מחקריות לקשר משמעותי בין מחלות נפש ליצירתיות.

עם זאת, היא מכירה בכך שזה לא הסיפור המלא. לכן היא הוציא סרטון שני בשם The Truth of the Tortured Artist

התהליך האמנותי יכול להיות קשה מאוד וחבלי הלידה עלולים להיות כואבים. אמנם ישנם אמנים מיומנים שיכולים להפיק יצירות מרשימות במהירות מסחררת, אך יכולת זו משקפת תהליך ארוך ומאתגר של בניית היכולת האמנותית. כלומר, חלק מהמיתוס של האומן המיוסר לא מתייחס רק למחלות נפש, אלא גם לתהליך היצירה עצמו שכולל את שלבי ההתפתחות האישית של האומן.

ברמה המסחרית, הייסורים של האומן יכולים להצדיק את המחיר הגבוהה של היצירות שלו בעיני הציבור. עם זאת, חובבי האמנות מעריכים גם מיומנות וכישרון.

היבט נוסף הוא שהאמנות יכולה לשמש כלי הבעתי גם לרגשות קשים מאוד. במסגרת זו יכול להיות לה כוח מרפאה גדול מאוד שיכול לסייע לאמן להתמודד עם קשיי החיים ועם חוויות טרגיות או טראומתיות.

המיתוס הוא לא שאין אמנים מיוסרים, אלא שאתם לא חייבים להיות מיוסרים כדי ליצור אמנות.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תהליך היצירה – בקישור הזה