וכשבא לי: ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב / חן ספקטור
ציפי שביט, היא אחת מגיבורות הילדות שלי ושל עוד רבים וטובים בארצינו הקטנה. היא מככבת בשיר הפתיחה של התכנית הנוסטלגית ציפיטפוט (מילים: יורם טהרלב, לחן: רוני וייס), אשר מוגש כאן לפניכם. השיר הזה לא נכתב על הפרעת קשב והוא עלה לשידור בתקופה שעדיין לא הייתה מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב. עם זאת, הוא מצליח להעביר בצורה מדויקת וחיננית להפליא את אחד ההיבטים המורכבים יותר של הפרעת קשב – ההשפעה הקיצונית של המוטיבציה (ההנעה) על התפקוד.
את מילות השיר תוכלו למצוא – בקישור הזה
באופן כללי הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה ה”נורמלית” שמוכרת לרוב האנושות מחיי היום יום. ההבדל העיקרי הוא בעוצמה, בתדירות ובהשלכות. חשוב לזכור שקושי הופך להפרעה רק כאשר הוא פוגע בצורה משמעותית ומתמשכת בתפקוד ואיכות החיים של האדם. הסבר נוסף על כך תוכלו לשמוע – בקישור הזה. לכל האנשים קל יותר לעשות פעולות כשהם חשים מוטיבציה לעשות אותן וקשה יותר בהיעדר המוטיבציה. אצל קשב זה יכול להיות ההבדל בין ביצוע מצויין לבין חוסר יכולת לתפקד. כלומר, כולם מושפעים ממוטיבציה, אבל אנשים עם הפרעת קשב מושפעים ממנה באופן מוקצן.
שני צדדיו של המטבע
זה יכול להיות נחמד כשנמצאים בצד המוצלח של התופעה הזו. אבל, זה הרבה יותר בעייתי כשנמצאים בצד השני.
כשצריך לעשות משהו משעמם
הבעיה הראשונה והישירה יותר היא הקושי לתפקד ללא רמות עניין ומוטיבציה גבוהות. כלומר התלות של אנשים עם הפרעת קשב ברמת העניין והמוטיבציה לצורך התפקוד. זהו אחד הגורמים המרכזיים לקושי של אנשים עם הפרעת קשב לתפקד במצבים שאינם אטרקטיביים במיוחד ולבצע משימות שגרתיות שחיוניות לתפקוד היום יומי. קושי זה משתלב גם עם הקושי בתפקודים ניהוליים שעליו תוכלו לשמוע יותר – בקישור הזה. כשאתם חושבים על מטלות שקשורות לתחזוקת הבית – דרושה גם יכולת ארגון וגם יכולת לתפקד בתנאי של חוסר עניין. פעמים רבות, הקושי הכפול הזה גורם להנמכה משמעותית בתפקוד.
וכשיודעים שאתה עושה יופי את מה שכיף ומעניין
הבעיה השנייה יותר מורכבת ונובעת מחוסר הבנה של הסביבה. משום שהאנשים הקרובים לאדם רואים את יכולותיו הגבוהות במשימות שמעניינות אותו, הם לא מבינים את חוסר היכול או הקושי לתפקד במצבים שבהם רמת העניין נמוכה. זה נכון במיוחד אם אותם מצבים מערבים פעולות שנחשבות לפשוטות יחסית. מכיוון שהם לא מבינים את הקשר של הפרעת קשב לתופעה זו, במקרים רבים האדם יואשם בדברים שאינם בשליטתו, כמו עצלנות או חוסר אחריות. על הנזק שבהאשמות מסוג זה תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם – בקישור הזה.
ככה שלא רק שזה קשה יותר, אלא שזה גם פחות לגיטימי
ועכשיו לכו תבקשו סיוע והבנה…..
על ההתמודדות מול תגובות הסביבה על קשיים בלתי נראים תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.
אבל על המחשב הוא יושב שעות!
אחת התלונות הנפוצות של הורים לילדים עם הפרעת קשב היא על הפער בין היכולת לשבת שעות על משחקי מחשב, לבין יכולת ההתמדה במטלות בית הספר. השוואה זו ללא ההבנה של המעורבות של הפרעת קשב מובילה כאמור למסקנות שגויות. כתוצאה מכך, אותו ילד עלול לסבול מהאשמות שווא ולעתים הדבר גם יוביל למניעת אבחון וטיפול. זאת משום שאנשים עלולים להסיק בטעות שעצם היכולת להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב שוללת את האפשרות להפרעת קשב. זאת למרות שאותו הפער, אמור להיות דווקא מקור לחשד מרכזי.
כדי להבין מדוע דווקא משחקי מחשב יכולים לתפוס את הקשב שלנו כל כך טוב, תוכלו לשמוע את ההסבר של ג’סיקה – בקישור הזה. היא מסבירה שם גם איך אפשר להשתמש בעקרונות האלו בהקשרים אחרים של חיים האמתיים. כמו כן, היא מראה איך אפשר להפוך את חווית הלמידה בבית למהנה יותר – בקישור הזה. כלומר, חשוב לזכור שהיכולת לשבת שעות על משחקי מחשב אינה שוללת הפרעת קשב ושאפשר לנצל את הידע הזה לטובתנו.
אז לפחות נחגוג כמו שצריך כשזה כן עובד
עכשיו סגרנו מעגל ואנחנו חוזרים לשיר. זה אומנם נחמד לדעת שזו לא אשמתנו שאנחנו מתקשים במצבי שעמום. זה גם מועיל מאוד שאנו יכולים להסביר את הפער הזה לסביבה ושאנחנו יכולים לנסות להשתמש במודעות הזו כדי לגבש לנו אסטרטגיות התמודדות. אבל…. כל זה לא אומר שזה כל כך פשוט לעורר לנו את העניין והחשק. תחשבו מתי הייתה הפעם האחרונה שממש התלהבתם ממשהו שהסעיר את כל מהותכם? כמה פעמים זה קרה בתקופה האחרונה? בשנים האחרונות?
“ואז לפתע….”
כשמשהו כן מסתדר פתאום וכן בא לנו והכל פתאום קורה כאילו מאליו – למה שלא נחגוג?
ואם כבר חוגגים, למה לא לתת לציפי שביט המלכה לתת את הקצב?
ועכשיו, כשאתם רואים אותנו ממש מתלהבים ממשהו, תוכלו לדעת שהשמחה כפולה. גם על מציאת הדבר המלהיב וגם על כל היכולות המנטליות שפתאום נפתחות לפנינו – הרי אנחנו לא רגילים לגישה כל כל חופשית אליהם בשגרה האפורה. אז תשמחו בשמחתנו ובבקשה…. בבקשה בבקשה, אל תשתמשו בזה לרעתנו אחר כך. זה לא תמיד קורה הרבה ולא תמיד אפשר לדעת מתי תהיה הפעם הבאה. תנו לנו לזהור, תיהנו מהאור ותעזרו לנו לנחות בחזרה במציאות כשההתלהבות דועכת (או כשדרישות החיים לא מאפשרות לנו להמשיך). אנחנו נעריך את זה מאוד – תודה!
מוכנים?
הפעילו את הסרטון, הקשיבו לשיר הפתיחה של ציפיטפוט ושימו לב במיוחד למילים של הפזמון.
אחרי זה, תכתבו בתגובות אם אתם מזדהים ואם עלה לכם המצב רוח 🙂
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים בדיוק איך שאתם – בקישור הזה
ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה שמסבירה יותר לעומק את הביטוי של הפרעת קשב – בקישור הזה