האם התסמינים שיש לי או לילדי נובעים מהפרעת קשב? או בקיצור, האבחנה המבדלת האפשרית / אביטל בריסק
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו למשל:
- קושי בהפניית קשב – היכולת לבחור את המשימה שבה אדם מעדיף להתמקד, מתוך שלל הגירויים המתחרים בסביבה.
- קושי בהתמדה בקשב – היכולת לגייס קשב לאורך זמן.
- קושי בפיצול קשב – היכולת לעשות שני דברים או יותר בו זמנית.
- אימפולסיביות – פעולה ללא הפעלת בקרה לפני הפעולה.
- פעלתנות יתר – קושי להישאר במקום אחד ללא תזוזה, דברנות רבה וכו’
- קושי בתפקודים ניהוליים – תהליכים מטה קוגניטיביים המאפשרים לאדם לפעול ביעילות ולווסת את ההתנהגות שלו.
אנשים עם הפרעת קשב יכולים לחוות את כל הקשיים הללו, אך ייתכן שיחוו רק חלק מהם. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבעוד שקשיים בקשב יכולים בהחלט לנבוע מהפרעת קשב, יכולים להיות להם גם גורמים אחרים.
בהמשך נציג גורמים אפשריים לקשיי קשב שאינם הפרעת קשב. עם זאת, חשוב לזכור שהפרעת קשב אינה סותרת את קיומם של מצבים אחרים והם אינם סותרים את קיומה. לכן גם אם אתם או ילדכם מאובחנים עם הפרעת קשב, זכרו שהיא באה לא פעם עם דברים נוספים, כגון קושי בוויסות חושי, לקות למידה, קושי חברתי וכד’. היזהרו לא להזניח את החלקים האלה בגלל שלכאורה הילד מאובחן ואין כביכול צורך לחפש קשיים נוספים.
כדי לדעת אם יש הפרעת קשב, משהו אחר שנראה כמו הפרעת קשב, או שילוב של הפרעת קשב עם גורמים נוספים לקושי – צריך לעשות אבחנה מבדלת אצל אנשי המקצוע המתאימים. כדי לקרוא את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן. בהמשך נציג את אנשי המקצוע הרלוונטיים לגורמים האפשריים האחרים לקשיי קשב.
בעיה תחושתית (סנסורית)
כאשר ילד מציג סימנים של אי שקט מוטורי או תנועתיות יתר, שווה תמיד לבדוק אם יש לו קושי בוויסות חושי. גם ילדי ADHD מאובחנים יכולים לסבול מקושי סנסורי וחשוב להיות מודעים לטכניקות עבודה איתם: הברשות, ישיבה על פיתת בלאנס או כדור פיזיו, התעסקות עם חפצים שיכולים לעשות גרייה חושית. אבל גם ילדים ללא הפרעת הקשב הסובלים מקושי בעיבוד סנסורי יתקשו להשאר במקום, ינועו על כיסא, דעתם תהיה מוסחת בגלל חוסר\יתר גרייה חושית.
האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק.
אם הרגישות היא בעיקר שמיעתית, כדאי לבדוק האם מדובר במיסופוניה. לפרטים נוספים – לחצו כאן.
ירידה בשמיעה או עיכוב שפתי
ילד שנראה מרחף מאוד, לא קשוב, מפספס דברים והוראות, לא בעניינים בגן או בבית ספר, חשוב להתחיל בירור מבדיקת שמיעה, ואז לשקול גם ייעוץ של קלינאית תקשורת. בעיה בשמיעה או עיכוב שפתי יכולים ליצור תמונה של קשיי קשב. תדמיינו את עצמך יושבים בכיתה בה הלימודים מתקיימים בשפה זרה שהשליטה שלכם בה לא מצויינת. גם אתם תתקשו לשמור על קשב לאורך זמן גם אם מאוד תתאמצו.
אבחון וטיפול בלקות שמיעה וקשיים שפתיים הוא דרך קלינאית תקשורת. בנוסף, רופא אף אוזן גרון יכול לבדוק מצבים רפואיים שעלולים לפגוע בשמיעה.
קושי רגשי
אדם שמתקשה להתרכז יותר מאשר בעבר, ילד שמגלה חוסר פניות ללמידה, פיזור, בעיות זיכרון, תחושה של ירידה באנרגיה ויעילות, חוסר מוטיבציה, כל אחד מסימנים אלה יכול להצביע על קושי רגשי, כגון דיכאון או חרדה. גם פוסט טראומה עלולה לגרום לירידה נכרת ביכולת קשב. גם מצב לחץ מתמשך גורם לירידה מתמשכת ביכולת קשב (מתח בבית, הגירה, מחלה מתמשכת של אחד מבני הבית וכד’).
כמובן שילדים ואנשים רבים עלולים לפתח קשיים רגשיים בעקבות התמודדות עם הפרעת הקשב שלהם, כמו כן הם בקבוצת סיכון לפיתוח מצבים רגשיים קשים. בעיה רגשית דורשת מענה, אם זה ע”י טיפול פסיכולוגי ואם זה ע”י טיפול תרופתי.
במקרים אלו כדאי לעשות את האבחנה המבדלת אצל פסיכיאטר, שמתמחה גם בהפרעת קשב וגם בבעיות רגשיות. במקרה הצורך הפסיכיאטר ידע לעשות את האיזון התרופתי הנדרש עבור כל מקרה לגופו. בנוסף, לקשיים רגשיים יתכן שיהיה צורך גם בטיפול רגשי אצל פסיכולוג או דרך תרפיה כלשהי.
קשיי התנהגות
אם הילד לא מסתדר במסגרת, מרבה לריב או להתחצף, מסתובב בכיתה המון, גם בבית נמצא באי שקט מתמיד, זה לא בהכרח מצביע על הפרעת קשב. אמנם קשיי התנהגות מלווים לא מעט ילדים עם הפרעת קשב. אך קושי התנהגותי יכול לנבוע מסיבות רבות אחרות: טראומה שילד עבר, קושי בעיבוד וויסות רגשי, ביטוי של חרדה או תסכול, ביטוי ללקות למידה אם בעיית ההתנהגות מופיעה בעיקר סביב מסגרת לימודית או דרישה לימודית. ODD (תסמונת המרדנות-התנגדות ), לרוב מלווה ע”י ADHD, אך לא תמיד. קשיי התנהגות אופייניים לילדי הספקטרום האוטיסטי בכלל, ובפרט ילדים מבלבלים, בתפקוד גבוה, שלא מאובחנים בזמן ולא מטופלים בזמן.
כדי לבדוק את המקור לקשיי התנהגות על רקע רגשי יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג. אבחון דידקטי או פסיכודידקטי מיועד לבדיקת קשיי למידה, כפי שיתואר בהמשך.
קשיי למידה
לקויות למידה עלולה לגרום לילד לאבד מוטיבציה, לוותר מראש, לא להיות קשוב, להפריע במהלך השיעור, ולפעמים ילד כזה נראה חסר שקט ומאוד לא מרוכז. לקויי למידה מאובחנים ע”י מאבחן דידקטי או פסיכודידקטי. להסבר מפורט יותר על אבחון דידקטי – לחצו כאן.
מחלות או מצבים רפואיים אחרים
מחסור בברזל או אנמיה, גרד קבוע, פסוריאזיס, ועוד מחלות רבות אחרות עלולים לגרום לחוסר קשב, אי שקט, חוסר פניות ללמידה, תנועתיות, חוסר אנרגיה.
כמו כן ישנן תרופות הגורמות לאי שקט, תנועתיות, או לחילופין, ישנוניות וחוסר אנרגיה. אצל ילדים הטיפול באסטמה ובאלרגיות, למשל, יכול להביא לסימנים של בעיית קשב. לגבי ילדי ADHD, אם הם מקבלים טיפול בונטולין, סטרואידים, אנטי היסטמינים וכד’, הטיפול הזה יכול להחמיר סימפטומים של קשב. אצל מבוגרים, המגוון של תרופות הוא רחב הרבה יותר, תתייעצו עם רופא.
כדי לעשות בדיקה כללית של המצב הרפואי יש ללכת לרופא משפחה ואם עולה חשד לבעיה בתחום מסוים, יש לפנות לרופא המתמחה באותו התחום.
אהבתם?
קראו גם את ההסבר על אבחון נוירולוגי – בקישור הזה
ואת ההסבר של ברקלי על השאלה “מתי קושי הופך להפרעה?” – בקישור הזה