שיקולים בנוגע לטיפול התרופתי בהריון והנקה / חן ספקטור
שימו לב: אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉
אמ;לק – לא עושים ניסויים רנדומליים על עוברים, אז אי אפשר לדעת ב- 100% וכל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.
למה המצב הזה כל כך בעייתי?
התרופות להפרעת קשב נחקרו רבות על ילדים ומבוגרים. מבחינה זו הממצאים המדעיים מאוד ברורים ועקביים. אפילו תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה.
עד כאן הכל טוב.
אבל… מה הבעיה?
השיטה המדעית מתבססת על מבנה ניסוי ששומר על התוקף והמהימנות של התוצאות. בין היתר ישנה דרישה לקבוצת ביקורת, חלוקה אקראית של הנבדקים ו… שאף אחד לא ידע מי נמצא באיזו קבוצה. בין האנשים ש”נמצאים בערפל” צריכים להיות גם הנסיינים. זה חשוב כדי שהם לא יטו את התוצאות על פי ההנחות המוקדמות שלהם.
תוכלו לשמוע הסבר מעמיק יותר על השיטה המדעית – בקישור הזה.
עד כאן טוב ויפה, אבל… כשמדברים על עוברים ותינוקות, זה לא אתי לעשות חלוקה אקראית. לכן, הממצאים בנושא נאספים מתוך אוכלוסייה של נשים, אשר בחרו לקחת את התרופות מרצונן באישור הרופא (ולא לבקשתו של הנסיין). כתוצאה מכך, כל הנוגעים בדבר יודעים שכל הנבדקות לוקחות את התרופה האמתית (ולא פלצבו). עם זאת, במהלך השנים האחרונות נאספה כמות גדולה מאוד של מידע בנושא. ניתן ורצוי להיעזר בגוף הידע ההולך ונבנה בנושא, לצורך קבלת החלטות מושכלת עבור כל מקרה לגופו מול הרופא.
ניהול סיכונים
באופן כללי עדיף לא לקחת תרופות לא חיוניות, אשר יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר בזמן ההריון.
כאן חשוב להזכיר שהעובר הוא לא הדבר היחיד שהגוף שלנו משקיע מאמצים כדי להגן עליו. למעשה מנגנון דומה קיים גם עבור המוח האנושי. תוכלו ללמוד עוד על מחסום הדם מוח BBB – בקישור הזה. כל התרופות שנועדו להגיע למוח מתוכננות לעקוף את מנגנון ההגנה הזה. משום שמנגנון ההגנה של העובר ברחם מאוד דומה מבחינה פיזיולוגית לזה של המוח, התרופות שמתוכננות להגיע אליו יכולות גם לעבור את השלייה ולהגיע אל העובר.
משום שכל התרופות להפרעת קשב נועדו להשפיע על המנגנונים הנירולוגיים שמעורבים בה, הן צריכות להגיע למוח. כתוצאה מכך הן יכולות גם לעבור את השלייה. מכאן עולה הצורך לבחון את הסיכון. מצד אחד, יש את חוסר הוודאות שיוצרות מגבלות האתיקה במחקר. לכן אפילו אם נגיע לאחוז וודאות גבוהה מאוד על ידי איסוף מידע מהשטח, אף פעם לא נוכל לדעת ב- 100% שהתרופות נטולות סיכון לחלוטין. אבל…. מצד שני, הרי יש סיבה שאותה אישה קיבלה את הטיפול התרופתי מלכתחילה.
שאלת מליון הדולר – האם התרופות להפרעת קשב חיוניות או לא?
בהקשר זה, צריך לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה ושלא נותנים תרופות כדי “שהילד ישב בשקט”. למעשה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים וישנם מקרים שבהם התסמינים עלולים לסכן את האדם. למשל, תוכלו לקרוא על נושא הנהיגה – בקישור הזה. היבט נוסף הוא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו לשמוע בהרחבה – בקישור הזה. הריון, על שלל הבדיקות, הטיפולים והתורים עלול להיות מעמסה גדולה על קשיי ההתארגנות של אנשים עם הפרעת קשב. תוסיפו לזה את כל ההשפעה של ההורמונים והשינויים הפיזיולוגיים ובכלל שמח.
כאן המקום לשיקול אישי, כדי לבדוק האם ואיזה סיכון יש בהפסקת התרופות.
למשל, הסיכון יכול להיות זניח אם אין פגיעה משמעותית בתפקודים החיוניים לאותה אישה בתקופת ההריון וההנקה. זה יכול להיות זניח גם אם יש לאותה אישה מערכת תמיכה אמינה שמפצה על הקשיים. למשל, מישהו שמזכיר מתי יש תור לביקורת, או שצריך לקחת עכשיו את החומצה הפולית ושכדאי ללכת לבית המרקחת כי הולך להיגמר. אבל… אם יש פגיעה משמעותית ואין מערכת תמיכה שמצליחה לפצות כראוי על הקשיים, פה כבר עלול להיגרם סיכון רפואי. כמו כן, אם זה לא הילד הראשון ויש ילד נוסף בבית שצריך את תשומת הלב של האם, חשוב לוודא שהטיפול בו לא יפגע מהפסקת התרופות. שיקוים נוספים יכולים להיות קשורים לאורך החיים, למקצוע ולכל דבר שעלול להיפגע מהתסמינים שיחזרו עם הפסקת התרופות. לא לשכוח גם את ההיבט הרגשי שמושפע מהתסמינים. למשל, אם הפסקת התרופות מובילה לירידה בהספק עלול להיווצר לחץ רב שלא בריא לעובר. אם כדי לפצות על הירידה בהספק יש צורך לוותר על דברים שחשובים לאותה האישה, כמו למשל סיום לימודים אקדמיים, קידום מקצועי, תחביבים או חיי חברה עלול להיווצר דיכאון. אני מדגישה במיוחד את הנושא של תחביבים וחיי חברה משום שאנחנו נוטים לוותר עליהם בתקופות עמוסות והם חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. זה לא מותרות.
משום שכל הדברים האלו מאוד אישיים ותלויי נסיבות, אין תשובה אחת שנכונה לכולן.
זאת הסיבה שכל אחת צריכה לבחון את המצב שלה מול הרופא. יהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להפסיק ויהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להמשיך.
הריון מול הנקה
היבט נוסף הוא ההבדל בין ההריון להנקה. בעוד שברחם העובר מקבל את החומר הפעיל של התרופה ישירות ממחזור הדם, בהנקה הכמות שמגיעה לחלב מזערית. מה גם שאפשר לצמצם אותה עוד יותר, על ידי תזמון נטילת התרופה לאחר ההנקה. כמו כן, יתכנו שינויים בנסיבות החיים בין תקופת ההריון לחופשת הלידה ולחזרה לשגרה שלאחריה. כלומר, ייתכן שהסימפטומים יבואו לידי ביטוי יותר בתקופה אחת בהשוואה לאחרת, בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים בכל שלב.
כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן שעבור תקופת ההריון יהיה נכון לפעול בצורה אחת ובהנקה בדרך אחרת. שוב, כל מקרה לגופו מול רופא.
יעוץ טרטולוגי
המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות מציע את שרותיו לנשים הרות, מתכננות הריון או מניקות, לצוותים רפואיים, לעובדים סוציאליים, לרוקחים ולציבור הרחב. מרכז המידע בנושא חשיפות סביבתיות בהריון מספק מידע והדרכה לגבי בטיחות וסיכון לעובר כתוצאה מגורמים שונים על סמך נתונים עולמיים וישראליים. בין היתר כלול בשירות זה גם מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע לחשיפה לתרופות.
מידע זה יכול להיות רלוונטי לנשים עם הפרעת קשב שנוטלות טיפול תרופתי ומעוניינות להקים או להרחיב משפחה. מה גם שיש להם שרות טלפוני שניתן על-ידי צוות מקצועי ללא תשלום. אז אם אתם מתלבטים בנושא כדאי להרים אליהם טלפון.
לשאלות ופרטים נוספים, תוכלו למצוא את פרטי הקשר שלהם – בקישור הזה
קצת מקורות אקדמיים
את מעט החומר האקדמי שמצאתי בנושא הכנסתי לערך “הפרעת קשב במבוגרים” בוויקיפדיה.
תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים בפרק “דילמות בנושא הטיפול התרופתי בתקופת ההריון וההנקה” – בקישור הזה
שימו לב: המספרים בסופי המשפטים הם קישורים למראה המקור שבהערות השוליים, כך שמשם תוכלו גם לראות מאיפה מגיע המידע.
אם אתם מכירים מקורות אמינים נוספים בנושא, תעבירו לי ואשתדל להכניס גם אותם. אפשר לכתוב בתגובות לפוטס הזה או לשלוח דרך הדף “צור קשר” באתר – בקישור הזה.
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה
ועל אתגרים מיוחדים לנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה