סודות לשעת מצוקה – זה הולך להשתפר / doddleoddle
כשמישהו קרוב לנו נמצא במצוקה, לא תמיד נוכל להבין מה עובר עליו או לפתור עבורו את הבעיה, גם אם מאוד היינו רוצים.
אבל, זה לא בהכרח מה שצריך כדי לעזור.
השיר הזה מאוד התחבר לי עם ההסבר על האמפתיה שתוכלו לראות – בקישור הזה
כי לפעמים מספיק בעיקר שנהיה שם. שנודה בחוסר ההבנה שלנו, שנודה בכך שהצד השני גם לא יכול להבין אותנו עכשיו ונלחש לו בסוד – שזה נכון שכואב עכשיו ושאנחנו רואים את הכאב, אבל עוד יבוא היום שבו כל זה ישתפר.
אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולים לחוות ימים מאוד קשים, לצד ימים טובים מאוד. על רכבת ההרים הזו תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כשאתם במצב רע ומישהו סתם אומר “יהיה בסדר” זה בעיקר יעצבן. אבל כשאתם מרגישים שרואים אתכם ושמרגישים את הכאב שלכם גם אם הוא לא ברור, גם כשלא תאמינו לצד השני שהכל עוד יסתדר, האמונה שלו שמובעת בצורה כנה ואמפתית, יכולה לעורר בכם את הניצוץ הראשוני של התקווה ולפחות קצת לעודד. לפעמים המעט הזה הוא המון.
או במילים של דודי:
“אני יודעת שאני לא מבינה…
אבל יבוא היום שתוכל להיגד בכנות שאתה בסדר
אני מבטיחה לך שהכל יחזור להיות הגיוני…
יש מאה אנשים שישמעו אותך בוכה
ואני מבינה שהם לא מבינים
אבל הם אוהבים אותך כל כך שלא תתחרט על זה”
נשמע מעניין?
צפו בסרטון secret for the mad || dodie ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם תרצו תוכלו לראות גם את הקליפ הרשמי – בקישור הזה, אבל לדעתי הסרטון הזה יותר יפה ויותר משקף את המצב.
אהבתי מאוד את המיקום של הזמרת דווקא מחוץ לדלת, במסדרון. בהתחלה זה מרגיש תמוהה לאור האווירה האינטימית והקרובה של השיר מנסה ליצור (הרי מדברים על סודות, לא?). אבל, במצבים כאלו כולם מרגישים רחוקים ודווקא ההכרה והקבלה האותנטית במצב – שאותו אדם שקרוב לליביינו כרגע כואב ומרוחק מאיתנו, הן אלו שיכולות לעזור למילים לחדור ובכל זאת להגיע, הן אלו שבונות את הבסיס שיאפשר בהמשך ליצור מחדש את תחושת הקירבה.
ו… אם אתם מרגישים צורך בתמיכה קהילתית יותר, ממליצה בחום לבדוק גם את גרסת המקהלה המרגשת – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע ההסבר על מדוע זה בסדר להיות לא בסדר – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להתמודד עם אותם ימים קשים – בקישור הזה