יעל ויסוצקי, BOT,MSc. היא מרפאה בעיסוק לילדים ונוער.
היום היא תסביר לכם את כל מה שרציתם לדעת על הפרעת ויסות חושי ולא היה לכם את מי לשאול 🙂

אז מהי בכלל הפרעת ויסות חושי?

הפרעת ויסות חושי מכונה באנגלית SMD – Disorder Modulation Sensory. זהו מצב בריאותי המאופיין בקושי בתפקוד ובהשתתפות בעיסוקים, כתוצאה מפגיעה ביכולת לווסת ולהתאים את התגובה ההתנהגותית לגירוי חושי. זו יכולה להיות תגובה לגירוי טקטילי (מגע), פרופריוספטיבי (התחושה העמוקה), וסטיבולרי (תנועה ושינויי מנח), ראייה, שמיעה, טעם, ריח וכאב.

קושי זה מתבטא בתגובות מוגזמות או בתגובות שאינן בהלימה לדרישות הסביבה.

הסבר זה מפורט בנייר העמדה “ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיה עם הפרעת ויסות חושי SMD לאורך החיים”, 2015. תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

שכיחות באוכלוסיה

בין 5%-16% מהילדים בגילאי גן וביה”ס סובלים מהפרעת ויסות חושי. אך בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעות שונות (כגון אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז ADHD, מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעת קואורדינציה התפתחותית והפרעות רגשיות) השכיחות הרבה יותר גבוהה ונעה בין 40%-90%.

זוהי הפרעה שאנשים יכולים לסבול ממנה בכל גיל. זאת משום שמדובר על הפרעה שנמשכת לאורך החיים. בהתאם לכך, ישנם הורים רבים שמדווחים על קשיים דומים שהיו להם כילדים ועד היום, כמבוגרים.

הפרעת ויסות חושי אינה מופיעה ביום בהיר אחד

הפרעת ויסות חושי היא דפוס תגובה מולד. הורים יכולים לתאר על ילדם את המאפיינים של הפרעת ויסות חושי כבר מגילאי הינקות. למשל, הורים ידווחו שהילד היה תינוק לא רגוע, שכל רעש קטן היה מקפיץ אותו, שהוא היה תינוק שקט ואדיש לסביבה, שצרח כשהחלפתי לו בגדים, שלא ישן בכלל והיה מאד פעיל וכו’.

כך שאם בבוקר בהיר אחד פתאום הילדה שלכם לא מוכנה לגרוב את הגרביים, או הילד שלכם מתחיל לנשוך בגן, סביר להניח שזה לא קשור להפרעת ויסות חושי. כנראה שיש להם איזה מסר להעביר לכם וכדאי לבדוק את מקור הקושי במקומות אחרים.

“אדם בתוך עצמו הוא גר”: לכל אחד מאיתנו יש תגובות שונות לגירויים שונים בסביבתנו

לכל אחד מאיתנו יש רגישויות שונות וכל אחד מאיתנו חווה אחרת את העולם. התגובות שלנו מושפעות לא רק מתגובה עצבית לגירויים אלא יש לנו רגשות, חוויות, זכרונות, נעימים יותר או פחות, הקשורים להתנסויות שלנו בעבר, לבד או עם אחרים. למשל, אני מעדיפה בגדים מבד כותנה ובדים סינתטיים פחות נעימים לי, בעוד שהחברה שלי חייבת להיות בתנועה ומחפשת רכבות הרים ובנג’י.

ישנם אנשים הרגישים לריחות, לרעשים, לסיבובים ברכב, כל מנעד התגובות האנושיות הוא אפשרי. אולם לא כל רגישות היא הפרעה ולא כל ילד שמפריעה לו התווית של הבגד או שנושך את החבר שלו, או לועס את השרוול, סובל מהפרעת ויסות חושי. לכן, במקרה של חשד להפרעת ויסות חושי חשוב לשאול: עד כמה זה משפיע על התפקוד? ועד כמה ההתנהגויות הללו מפריעות להשתתפות התקינה של האדם במשימות, בפעילויות היומיומיות ובאתגרים של החיים?

איך מאבחנים?

תהליך ההערכה כולל בדיקה של הפרופיל העיסוקי של האדם. כלומר – מה הוא עושה בחיים? טוב לו? קשה לו? איפה מצליח יותר ואיפה יש קושי משמעותי?
אחר כך משתמשים בכלי אבחון פורמליים (כמו שאלונים) ובכלי אבחון נוספים (כמו ראיונות ותצפיות בסביבה הטבעית של הילד ובסביבה קלינית מובנית). המידע שנאסף, מאפשר למרפאה בעיסוק המאבחנת להכיר את הפרופיל העיסוקי והפרופיל החושי של האדם, להתרשם כיצד מושפעים התפקוד וההשתתפות וכיצד הסביבה מאפשרת או מעכבת.

בסיום תהליך ההערכה, שיכול לקחת מספר פגישות, המטרה היא לקבוע האם ניתן להסביר את הקשיים בתפקוד על ידי קיומה של הפרעת ויסות חושי. אם כאן זהו המקרה, בשלב הבא ניתן לבנות תכנית התערבות יחד עם המטופל (או משפחתו). אם הקושי התפקודי מוסבר על ידי קיומם של קשיים אחרים (התנהגותיים, רגשיים, קוגניטיביים) יומלץ על קבלת טיפול מתאים עבור קשיים אלו.

שימו לב, לא קיים שאלון אחד או אבחון אחד שמאבחן הפרעת ויסות חושי. לכן, יש להיזהר מ”מטפלים” שמציעים לכם לאבחן את עצמכם בשאלון קצר באינטרנט.

מי מטפל בזה?

מרפאות בעיסוק הן היחידות המוסמכות מטעם משרד הבריאות לאבחן ולטפל בהפרעת ויסות חושי

תכנית הטיפול “נתפרת” באופן אישי, היא דינמית ונתונה לשינויים, בהתאם לצרכים. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר. הטיפול יכול לכלול התאמה של הסביבה, התאמה של הפעילות, אסטרטגיות ספציפיות ופעילויות שונות. הטיפול באנשים עם הפרעת ויסות חושי כולל שיטות שונות המותאמות אישית למטופל ולמשפחתו בהתאם לסיבות הפניה, לקושי התפקודי, למאפיינים האישיים, להעדפות האישיות, לגיל ועוד.

גם בתחום זה, כמו בתחומים רבים אחרים, יש המון “מטפלים”, יועצים ומאמנים המציגים את עצמם כ”מומחים לוויסות חושי” . לכן אם יש לכם חשד לקיומה של הפרעת ויסות חושי לכו לאבחון ולטיפול אצל מרפאה בעיסוק. כדי לוודא שלמטפל שלכם יש הכשרה מתאימה, תדרשו לראות תעודת הכרה ממשרד הבריאות.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא עוד על הנושא בבלוג של החדר של יעל – בקישור הזה.
שם תוכלו למצוא גם הפניות למקורות ספרותיים בשפה העברית

מאחלת לכם חיים טובים, מאושרים ונינוחים,
ושתמצאו את הדרך הנכונה עבורכם לחיות, להשתתף וליהנות מהחיים!
שלכם,
יעל

אהבתם?

כדאי לכם ללמוד גם על מיקוד ראייה – בקישור הזה

ועל אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה