מהו “07”, איך התנהלה התמיכה בתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז ADHD עד היום בתיכון (כתות י’-יב’ או בבתי ספר 4 שנתיים) ומהו השינוי שיחול החל משנת הלימודים תשס”ט?

מה היה עד עכשיו?

עד היום, תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב בתיכון “רגיל”, שלא למדו בכתות מ”בר /אתגר/ הכוון/מפת”ן, יכלו לקבל תמיכה משלושה מקורות :

1. “07”– זכאות שהתקבלה בוועדת השמה*. המשמעות הייתה זכאות ללמידה בכתת חינוך מיוחד. ברוב המקרים, איסוף של כמות זכאוית של 07 (4.5 שעות לכל תלמיד), יצר כתות לתלמידים עם לקויות למידה. ככל שהיו יותר תלמידים, הכתה הייתה “עשירה” במשאבים וניתן היה להקצות מעבר למורים לשעות האורך, אף תגבורים וטיפולים נוספים. בבתי הספר בהם לא היו כתות, כל תלמיד זכאי, היה אמור לקבל תמיכה של 4.5 שעות בתחומים שונים. לכל התלמידים הללו יש זכות להתאמות בבגרויות.
2. “זכאות לתלמידים דיפרנציאלים”– כלומר, לתלמידים בעלי לקויות ש”שכיחותן קטנה באוכלוסיה”, כמו למשל: אוטיזם, אבחנות נפשיות, מוגבלות שכלית, תסמונות שונות, נכות פיזית, עיוורון, חרשות. זוהי זכאות שהתקבלה בועדת שילוב בתוך בית הספר שהמשמעות שלה היתה: זכות לתמיכה של סיעת, 4.5 שעות תקן והתאמות בבגרויות.
3. “שעורי עזר”– שעות תמיכה, שלא היו בתקן בית הספר, התקבלו בדרך כלל מספר חודשים אחרי תחילת השנה. על מנת לקבלן, צריך היה להגיש אבחון + אישור הורים + המלצה מיועצת בית הספר- התמיכה הייתה בעיקר לפני מבחנים בקבוצות די גדולות

* על הועדות השונות של משרד החינוך תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה

מה “הולך” לקרות החל משנת הלימודים תשס”ט על פי פרסומי משרד החינוך?

• כתות ייחודיות לתלמידים עם לקויות למידה תפתחנה בבתי הספר התיכון, כפי שנפתחו עד היום בבתי הספר היסודיים ובחטיבות: זכאות לכתת חינוך מיוחד תינתן בועדת השמה. הכתות ימנו בין 8-14 תלמידים. התקן יגיע ישירות לבית הספר כתקן ולא יהיה איגום משאבים.
• זכות התמיכה מסל השילוב לתלמידים “דיפרנציאלים” תישאר כפי שהיתה.
• חידוש מרענן, יהיה סל שילוב לתלמידים עם לקות למידה רב בעייתית, משכל גבולי, פיגור קל והפרעות התנהגות הלומדים בכיתות רגילות סל שייועד ל 5.4% מכלל התלמידים בכתות הרגילות, כמו ביסודי ובחטיבה: תלמידים אלו יעלו לועדת שילוב בית ספרית ויקבלו זכאות לתמיכה מסל השילוב- שעות בתקן בית הספר או בתקן המתי”א.

אז מה זה אומר?

המשמעות היא – לא עוד” 07″ בשילוב; תלמידים שזקוקים לתמיכה לימודית ושאינם מעוניינים ללמוד בכתת חינוך מיוחד, לא יעברו ועדות השמה כי אם ועדות שילוב בתוך בתי הספר ויקבלו תמיכה כפי שקבלו ביסודי או בחטיבת הביניים.

טוב יותר? רע יותר? ימים יגידו.

אם יש לכם שאלות/ תהיות, אשמח לנסות לחשוב אתכם:

 אורנה אביאור “להורים במיוחד” 0523631048

אהבתם?

תוכלו למצוא עוד פוסטים של אורנה – בקישור הזה

ומידע נוסף על מערכת החינוך תוכלו למצוא – בקישור הזה 

מהי ועדה בין מקצועית במערכת החינוך ולמה נועדה?

ועדה בין מקצועית כשמה כן היא; הועדה כוללת אנשים מתפקידים ומתחומים שונים המשיקים לתהליך החינוכי בגן או בבית הספר.

מי בעלי התפקידים בועדה?

צוות בית הספר/גן (מנהל/ת, יועצ/ת, מחנכ/ת), פסיכולוג/ית (מהשרות הפסיכולוגי), קבס”ית ו/או מנהל/ת מחלקת החינוך, המפקח/ת מטעם משרד החינוך על הגן/בית הספר לעיתים משתתפת גם מפקחת בכירה הממונה על היעוץ ולעיתים אף נציג/ה מהאגף לשרותים החברתיים (רווחה) ברשות.

מטרות הועדה:

א. לשתף את אנשי החינוך והטיפול במעטפת של המוסד החינוכי ב”ספור המקרה”; מי הילד/ה, מה הקושי שלו/ה
ב. ניסיון לחשיבה רחבה אודות פתרונות אפשריים או דרכי התמודדות עם הקשיים.
ג. המלצות וקביעת יעדים להמשך.

מי מבקש את הועדה?

בדרך כלל, המסגרת החינוכית- גן או בית הספר.

מתי מבקשים ועדה מסוג זה?

כשבית הספר/גן מרגיש שצריך עזרה/תמיכה בחשיבה אודות מקרים מסוימים ובגיבוש פתרון הולם.

מה ההבדל בין ועדת השמה לועדה בינמקצועית?

ועדת השמה, תפקידה להחליט על זכאות או אי זכאות למסגרת של חינוך מיוחד.
את ההסבר של אורנה על ועדת השמה תוכלו למצוא – בקישור הזה

ועדה בין מקצועית תפקידה לזהות אופציות שונות טרום המעבר לחינוך מיוחד ולעיתים אף במצבי קיצון של ילדים בתוך מסגרת של חינוך מיוחד.

וכאן החידוד שברצוני להציע:

גם הורים, שמרגישים שילדיהם “נופלים בין הכסאות”, שהם לא מצליחים בכוחות משותפים עם הגן/בית הספר להגיע למקום בו ילדם יצליח להסתגל לגן/בית הספר, זכאים לבקש ועדה בין מקצועית. אפשר לבקש לזמן ועדה כזו או מהגן/בית הספר או דרך מחלקת החינוך ברשות או דרך הפיקוח. מניסיוני, ועדות כאלו, שהן ועדות רבות משתתפים, מזמנות לחשיבה מ”חוץ לקופסא”; להעלאת רעיונות ופתרונות יצירתיים. אלו ועדות שיש בכוחן לגייס כיווני חשיבה חדשים עבור ילדכם.

בהצלחה
אורנה אביאור

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר של אורנה על תמיכת סייעת לקראת ועדת שילוב – בקישור הזה

ואת ההסבר שלה על ועדת שיבוץ – בקישור הזה

הורים יקרים, ילדכם עבר/ה ועדת השמה וטרם קבלתם שיבוץ? הנה הסבר

אם אתם הורים לילדים שעברו ועדות השמה ושקבלו זכאות לחינוך מיוחד, אתם לבטח מאד מוטרדים בימים אלו בשאלה: היכן בנכם/בתכם ילמדו בשנה הבאה? באיזה בית ספר לחינוך מיוחד או היכן תפתח כתה או גן. ידע עדכני אודות התהליכים שקורים בימים אלו, יעזור לכם להבין טוב יותר את המצב ואולי יקל (ולו במעט) על המתח.

אז למה אי אפשר לדעת בוודאות היכן תפתחנה כיתות חינוך מיוחד בשנה הבאה ומה יהיה הרכבן?

לוח זמנים – מה קורה מתי?

• וועדות ההשמה לבתי הספר מסתיימות עד ה- 15.5 וועדות ההשמה לגני הילדים מסתיימות עד ה- 31.5.
• רק לאחר סיום תקופת הוועדות תתפנה כל רשות מקומית לדעת, כמה ילדים בה מועמדים לכתה כזו או אחרת, כמה ילדים מועמדים לבתי ספר לחינוך מיוחד וכמה לגני חינוך מיוחד.
• בחודש יוני, כשמנהלי מחלקות החינוך, הפסיכולוגים, מפקחות החינוך המיוחד ומנהלות המת”יאות מתפנות מועדות ההשמה, תתקיים בכל רשות “ועדת שיבוץ”.

מה מטרתה של וועדה זו?

ועדת השיבוץ נועדה לשבץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד השונות.

מי המשתתפים בוועדות השיבוץ?

נציג/ה מחלקת החינוך, נציג/ת השרות הפסיכולוגי (שפ”ח), והפיקוח על החינוך המיוחד / מתי”א.

מה עושים שם?

בשלב הראשון, ישובצו התלמידים החדשים (אלו שקבלו זכאות לאחרונה) בכתות/גנים הקיימים.

אם יראו שיש ילדים שעדין לא משובצים, יפתחו עבורם גנים/כתות חדשות. איך? בשיח משותף. בין מי? בין הרשות (מחלקת החינוך והשרות הפסיכולוגי) לפיקוח הרגיל והמיוחד (מטעם משרד החינוך). רשויות בינוניות וגדולות, בהן יש כתות ובתי ספר לחינוך מיוחד, קודם כל, ישבצו את הילדים “שלהן” במסגרות הקיימות והחדשות ורק אח”כ, כשהן יודעות כמה “מקומות” נותרו להן בכל מסגרת, הן יקבלו פניות מרשויות (קטנות יותר) אחרות.

ההפניות לשיבוצים הן בד”כ מאותו מחוז בה נמצאת הרשות. לדוגמא: ילדים הבאים מרעננה, אבן יהודה, כפר סבא, ראש העין, הוד השרון וכד’, שייכים למחוז מרכז. ילדים מהרצליה, נתניה, פתח תקווה, רמת גן וכד’ שייכים למחוז תל אביב. לכל מחוז יש את ה”מסגרות” שלו. התהליך הזה של “בקשות שיבוץ” בין הערים השונות, יכול להמשך גם עד חודש אוגוסט. לפעמים, עיר ששלחה בקשות “שיבוץ” לעיר אחרת, קבלה סירוב רק בסוף חודש יוני ואז, היא מחפשת שיבוץ במקום אחר…דבר שיכול לקחת זמן …

חשוב לציין: כמו שאתם מבינים, אלו תהליכים שלוקחים זמן! כל רשות רוצה לראות את ילדיה “מסודרים” ומשובצים במסגרות חינוך נכונות ומותאמות.
זה פשוט תהליך ארוך ומורכב המצריך שיתופי פעולה, תאום והתאמה.

מאחלת לכם ולילדכם הצלחה ומקווה שתקבלו תשובה /שיבוץ בהקדם.
אם יש לכם שאלות, אשמח לענות לכם עליהן.

שלכם אורנה אביאור- להורים במיוחד

052-3631048
orna.lehorim@gmail.com

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר של משרד החינוך על ועדות השמה – בקישור הזה

ולבדוק את דף המידע המרוכז שלנו על מערכת החינוך – בקישור הזה

תמונה: By Jothoburn CC BY-SA 4.0

הפוסט הזה מיועד להורים שמבקשים להתכונן לקראת ועדת השמה ורוצים לדעת מה עליהם לומר וכיצד לנהוג.

להלן מספר המלצות חמות לקראת ועדת השמה, ממי שהייתה במשך שנים חברה בוועדות כנציגת פיקוח על החינוך המיוחד:

• צאו מנקודת מוצא, שהועדה היא הזדמנות נהדרת להתמקד בילד/ה שלכם ולראות אותו/ה מכל היבט אפשרי.
• לכו בידיעה, שהכל פתוח, ושההחלטה חינוך מיוחד כן או לא, תהיה פרי דיאלוג ושיח.
• הביאו לוועדה תמונה עכשווית של ילדכם
• היו אותנטיים וספרו על הילד/ה שלכם בכל התחומים; קשרים בקרב בני הבית/משפחה, עצמאות, מה קורה בשבתות?, מה אוהב/ת לעשות בשעות הפנאי? במה חזק/ה?
• דברו על קשיים וחששות
• אל תחסכו במילים, אם לא תדברו, הועדה לא תדע מה אתם חשים וחושבים.
• אם אינכם מבינים בדיוק מה נאמר בוועדה, בקשו להסביר לכם. תתעקשו, עד שתבינו.
• אם אתם זקוקים לזמן על מנת להחליט, יש אפשרות לבקש להשאיר את הועדה “פתוחה” לטובת חשיבה, סיום אבחון או ביקור במסגרות חינוך רלוונטיות.
• זכרו תמיד, אתם ההורים ובידכם ההחלטה!
• ועוד דבר, יש אפשרות מידי שנה לשנות את ההחלטה.

תוכלו למצוא מידע נוסף – בקישור הזה

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ועדת שילוב – בקישור הזה

ואת ההסבר של אורנה על התפקיד של רכז ההשתלבויות – בקישור הזה

מה אוכל להמליץ להורים שילדם זכאי/ת לתמיכה של סייע/ת לקראת ועדת שילוב?
סביב חודש אפריל נערכות ועדות שילוב לקראת השנה הבאה. מטרת הועדה לעדכן את התכנית האישית ולדבר על התמיכה לה זקוק/ה ילדכם. צריך תמיד לקחת בחשבון שדברים שנקבעים בחודשים אפריל או מאי יכולים להשתנות או להישכח עד לחודש ספטמבר. לכן חשוב שייעשה סיכום לשיחה ושיהיה לכם עותק של עקרי ההסכמות אצלכם.

הנה עוד כמה עצות שכדאי לזכור:

• וודאו שבוועדת השילוב משתתפת נציגת המתי”/א או מומחית התחום בו ילדכם מאובחן
• סכמו עם הצוות את השנה עד עתה, דברו על “מה עבד” ומה לא התאים. אם מדובר בילדים בגילאי בית הספר, חשוב מאד לידע אותם על הועדה ולשאול אותם מה הם רוצים? מה מתאים להם?
• דברו על התנאים להם הילד/ה שלכם זקוק/ה על מנת להצליח; הכוונה היא להתמקד ב”דבר עצמו” ולא באנשים שגורמים לו (כמו שאמרתי, אנשים עלולים להתחלף!) דוגמא: תכנית לימודים, הרכב מערכת השעות, מקום ישיבה, תכנים בהם הוא/היא יכולים להתפתח יותר, תפקידים שניתן ל”התארגן” עליהם מראש כמו חונכות או עזרה בתחום מסוים ותכנית התנהגותית
• חישבו על דרכי התמיכה שילדכם זקוק להן כמו הוראה “מתקנת”, טיפול רגשי, רפוי בעיסוק או קבוצה חברתית. דרגו את ההעדפות שלכם; מה הכי חשוב ומה פחות או לחלופין, במה תוכלו לתגבר בשעות אחר הצהריים ומה מאד חשוב לכם שיתקיים בבית הספר. צריך לקחת בחשבון שיש בתי ספר שאין בהם חדרי טפול או אביזרים מתאימים
• חשוב לזכור שכדאי לבקש זמן מתוך ה”סל” גם להדרכת הצוות והסייע/ת
• קחו זמן על מנת לחשוב עם הצוות איזו/ה סוג סייע/ת י/תתאים לילדכם: זה החלק הקשה והמסובך ביותר! צריך לזכור שמדובר בסוג של “שידוך”: לא לכל ילד מתאימה סייעת נעימה, טובת לב ורכה כמו שלא לכל ילד/ה מתאים סטודנט מלא שמחת חיים אך עם בעיית גבולות. לעיתים, בית הספר יעדיף ל”שמור” סייע/ת שמשתלב/ת בצוות נפלא אך אינו/ה מתאימ/ה לילדכם. נסו לשרטט קווי אופי ואישיות שעשויים להתאים
• בסוף השנה, חיזרו למסמך סיכום הוועדה, וודאו שאכן ההחלטות והבקשות שנכתבו עדיין רלוונטיות. אם יש צורך, שנו ועדכנו
• ודאו שההחלטות בנושא הסייע/ת הגיעו לאחראי/ת על הסייעות ברשות ושההחלטות הבקשות לגבי סל התמיכות, הגיעו לרכזת התחום במתי”/א.

בהצלחה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ועדת שילוב – בקישור הזה

ואת ההסבר של אורנה על הכנות לועדת שילוב בבית הספר – בקישור הזה

האם ידעתם שבתיכונים נפתחות אפשרויות רבות יותר לתלמידים עם לקויות למידה בהשוואה לחטיבות הביניים ולבתי הספר היסודיים?

הידעתם שלתלמידים הללו נעשה קל יותר להשתלב ולהצליח?

ההבדל נובע מהדרך בה מורכבות הכיתות המיועדות לתלמידים עם לקויות למידה

אז בואו נבדוק איך זה עובד במוסדות הלימוד השונים:

חטיבת ביניים

בחטיבות הביניים מוקצה לכיתות החינוך המיוחד המיועדות לתלמידים בעלי לקויות למידה תקן קבוע של שעות לימודים שבועיות, ללא קשר למספר התלמידים שבהן (שיכול לנוע בין 8 ל- 14 תלמידים). בנוסף, תינתן חצי שעת טיפול לכל אחד מהתלמידים בכיתה.

תיכון

בניגוד לחטיבות הביניים, בכיתות החינוך המיוחד בתיכונים אין תקן מובנה ממשרד החינוך, ומספר השעות שלהן נגזרות ממספר התלמידים שבהן.
על מנת להיכנס לכיתת החינוך המיוחד בתיכון צריך כל תלמיד לקבל זכאות לכך בוועדת השמה (זכאות זו מכונה “07”). תוכלו לקרוא עוד על ועדות השמה – בקישור הזה. הזכאות מעניקה 4.5 שעות שבועיות לכל תלמיד ומצטרפת לסך השעות הכיתתי. כך יוצא שמספר השעות הסופי של הכיתה גבוה באופן יחסי.

ריבוי השעות מאפשר למידה מותאמת ומשמעותית, ותוספת אנשי מקצוע רלוונטיים לצורכי התלמידים. יתרה מכך, רשויות רבות הרכיבו מסלולים ייחודיים לתלמידי הכיתות הללו, לדוגמא מסלול של עיצוב גרפי ועיצוב מוצר.

תלמידים רבים נהנים ממסלול למודים בכיתת החינוך המיוחד בעיקר משום שמדובר בתיכון הקרוב למקום מגוריהם, בו לומדים חבריהם מתנועת הנוער או מהשכונה. מיותר לציין שכיתת החינוך המיוחד היא חלק אינטגרלי מהתיכון, ולכן תלמידיה משתתפים בכל הפעילויות השכבתיות המשותפות.

ועתה לשאלת השאלות:

למי מתאימה כתת לקויי למידה בתיכון ולמי בית ספר המתמחה במתן מענים לתלמידים עם לקויי למידה?

מניסיוני, אין תשובה גורפת. כל נער ונערה מצריכים שיקול דעת וחשיבה מעמיקה. תלוי באישיותם, במקום המגורים, בצרכים, ברצונות ובהיצע שבאזור. אין לי ספק כי ניתן למצוא לכל תלמיד ותלמידה מסגרת שתיטיב עמם ותהווה מקום משמעותי ונעים עבורם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הפוסט הקודם של אורנה על כתות קטנות – בקישור הזה

ואת חוברת ההסבר שנכתבה על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך עבור הורי תלמידים עם לקויות למידה – בקישור הזה