קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 4): זיכרון העבודה, החשיבה המודעת וכל השאר / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם

זהו הסרטון הרביעי בנושא ואם לא ראיתם את הקודמים, אז אתם יכולים להשלים אותם עכשיו:

  • את הסרטון הראשון שמציג את תהליך קידוד המידע במוח האנושי ומנגנוני הזיכרון השונים תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • את הסרטון השני שעוסק בזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים ומגבלת עיבוד המידע, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • את הסרטון השלישי שעוסק במשאבים הנחוצים לעיבוד מידע וחשיבות המנוחה והפנאי ,תוכלו למצוא – בקישור הזה

היום נדבר על זיכרון העבודה, החשיבה המודעת וכל שאר הדברים שאנחנו פחות מודעים אליהם 😉

בסרטונים הקודמים, ראינו שהזיכרון לטווח הקצר מכין את המידע לאחסון ארוך טווח, ממש כמו שהידיים שלנו מכינות את הבגדים לאחסון בארון.

אבל, הזיכרון לטווח הקצר לא אחראי רק על ההכנה של מידע חדש לאחסון. למעשה, הוא עושה הרבה דברים ועובד קשה מאוד – לכן, כשמדברים על הפעילות הקונטיבית שלו, נהוג להתייחס אליו במונח “זיכרון עבודה”.

זיכרון העבודה מאפשר לתודעה שלנו להחזיק ולתמרן מידע. בהתאם לכך, בסרטון הזה נדבר על החשיבה המודעת, אבל… גם על כל הדברים שאנחנו לא מודעים אליהם ו… כל מה שקורה באמצע.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 4): זיכרון העבודה, החשיבה המודעת וכל השאר” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על האופן שבו זיכרון העבודה עוזר לנו להבין את העולם שסביבנו – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך זיכרון העבודה משפיע על יכולת הלמידה – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

 

דופמין, השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים וקליפת המוח הקדם-מצחית / חן ספקטור

שלום לכם, הרבה זמן לא דיברנו על מוח, מוליכים עצביים מערכות ניורולוגיות ואיך כל זה קשור להפרעת קשב וריכוז ADHD – נכון התגעגעתם?

רגע רגע – אל תברחו, נעשה לכם את זה פשוט 😉

אז ככה, ההסבר שאני הולכת להציג לכם מתבסס על מאמר חדש חדש שמצאתי ממש לאחרונה:

Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.‏

המאמר מתאר את המעורבות של המוליך העצבי דופמין בכל השלבים העיקריים של התפקודים הניהוליים, כפי שהם באים לידי ביטוי בקליפת המוח הקדם-מצחית.

או בעברית:

  • דופמין – אחד החומרים במוח שבעזרתו התאים של המוח יכולים להעביר מסרים אחד לשני (ככה אנחנו חושבים). זה חומר אחד מני רבים והוא מעניין אותנו במיוחד, כי התפקוד שלו נפגע בהפרעת קשב. לכן, כל מה שאני אגיד לכם בהמשך שהדופמין עושה, עובד פחות טוב במוח של אנשים עם הפרעת קשב 😉
  • קליפת המוח הקדם-מצחית – חלק של המוח שנמצא ממש לפני המצח (מכאן שמו), הוא אחראי על יכולת החשיבה הגבוה של האדם. לחיות אחרות שבמוח שלהן החלק הזה פחות מפותח, הראש נגמר קצת מעל העיניים – לכן, תוכלו לראות שלכלבים וחתולים אין באמת מצח וגם… לא חשיבה גבוהה (דבר שכמובן לא מפחית מכבודם הפרוותי). כמו שמתואר במאמר, הדופמין מאוד חיוני לתפקוד התקין של קליפת המוח הקדם-מצחית ולכן כשהוא לא עובד טוב (מה שקורה בהפרעת קשב) אז גם לה יותר קשה לתפקד.
  • תפקודים ניהוליים – היכולת של האדם לשלוט על ההתנהגות וההתנהלות של עצמו בהתאם למטרותיו. כלומר, זה מה שמאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. היכולת הזו מבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית שכאמור תלויה בתפקוד של הדופמין ולכן – כן כן – כשהדופמין לא עובד טוב הוא פוגע בחלק במוח שאחראי על התפקודים הניהוליים שנוטים להתחרבש במצב הזה…..

הערה קטנה לפני שמתחילים

שימו לב שהמאמר מתייחס לפעילות של המוח באופן כללי והוא לא עוסק בהפרעת קשב באופן ספציפי.
למען הסר ספק – ההשלכות האפשריות על הפרעת קשב שמתוארות בפוסט הזה, הן מסקנות, הערות או תובנות אישיות שלי.

איך עובדת השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים?

את השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים אפשר לחלק לשלושה שלבים מרכזיים, שלדופמין יש חלק משמעותי בכל אחד מהם:

איתור המידע הרלוונטי – מהם הדברים החשובים שקורים מסביבנו?

כדי לנהל את עצמנו בעולם אנחנו קודם כל צריכים לדעת מה קורה מסביבנו, או יותר נכון מהם הדברים החשובים שקורים מסביבנו. לכן, השלב הראשון הוא סינון של המידע הרלוונטי. הדופמין משפיע באופן ישיר על המידע שמגיע לקליפת המוח הקדם-מצחית מהחושים. כשהוא עובד טוב הוא דואג לכך שרק הגירויים שרלוונטיים להתנהגות יגיעו לעיבוד. כשהוא לא עובד טוב אז הגירויים החשובים לא בהכרח יגיעו ואת מקומם עלולים לתפוס גירוים לא רלוונטיים.

הפקת משמעות, קבלת החלטות ותכנון התגובה

בשלב השני אנחנו צריכים להבין את המשמעות של המידע שקיבלנו ולהחליט מה לעשות עם זה. לצורך כך אנחנו צריכים לשלב את המידע החדש עם דברים שלמדנו בעבר. תהליך זה מתבסס על זיכרון העבודה שלנו. הוא מסוגל לשמר מידע חושי שהגיע מהסביבה, לעבד אותו בהתאם להקשר ולהשתמש בו כדי להנחות פעולה מכוונת מטרה. או במילים אחרות – הוא עוזר לנו להבין את המשמעות של מה שקורה מסביבנו ולהחליט כיצד כדאי לנו לפעול. תוכלו לקבל מידע נוסף על זיכרון העבודה – בקישור הזה.
בהקשר זה הדופמין הוא זה שמאפשר לקליפת המוח הקדם-מצחית לשמר את המידע החושי הרלוונטי בזיכרון העבודה, כך שיהיה ניתן לעבד אותו גם בהיעדר הגירוי החושי. למשל, זה מה שמאפשר לנו לחשוב על משפט שנאמר לנו אחרי שהדובר סיים את דבריו, כך שאנחנו לא יכולים עוד לשמוע את המילים, אלא רק להיזכר בהן. כדי לעבד את המידע לפי הקשר אנחנו צריכים גם לשלוף מידע קיים מהזיכרון לטווח ארוך. למשל, כדי להבין את המשפט אנחנו צריכים להשתמש באוצר המילים שלנו ובידע הכללי שרלוונטי לנושא השיחה. בהקשר הזה הדופמין הוא זה שמאפשר לשמר בזיכרון העבודה גם את המידע החדש וגם את המידע הישן כדי שנוכל להשוות ולתאם ביניהם. זה מאפשר לנו להבין את מה שמתרחש מסביבנו על סמך נסיון העבר.

על פי המאמר, בשלב הזה ישנה חשיבות רבה לאיזון בין יציבות לגמישות. היציבות נחוצה לשימור התנהגויות הסתגלותיות עבור המצב הנוכחי – כלומר, הדברים שכדאי לנו להמשיך לעשות עכשיו. מנגד, הגמישות נחוצה לצורך התאמה מחדש של ההתנהגות, כאשר חלים שיוניים בסביבה החיצונית או הפנימית של האדם. כלומר, הסתגלות למצבים חדשים. תגובה לשינוי חיצוני יכולה להיות משהו כמו לשים כובע על הראש, כשהולכים בחוץ בצהריי יום קיצי והסרתו לעת ערב עם רדת החמה. תגובה לשינוי פנימי יכולה להיות חיפוש מזון בשעת רעב והפסקת האכילה בשעת שובע. בהקשר הזה, הדופמין אחראי על ויסות של אופן הפעולה של קליפת המוח הקדם-מצחית בהתאם לנסיבות. כלומר, הוא זה שדואג שנשמור על הפעילות הרצויה כל עוד שהיא אכן רצויה ונחוצה, אבל… שגם נוכל להחליף אותה אם יהיה צורך בפעילות אחרת לאור שינוי בנסיבות.

הוצאה של התגובה מהכוח אל הפועל – ביצוע ויישום

אחרי שהבנו מה קורה והחלטנו מה אנחנו רוצים לעשות – אנחנו צריכים להעביר את הפקודה למערכת המוטורית (כלומר, השרירים) כדי להכין את הפעולה לביצוע. גם בהקשר הזה יש לדופמין תפקיד חשוב. הוא משפיע על היכולת של קליפת המוח הקדם-מצחית להוציא לפועל את התגובות הרצויות ולהימנע מביצוע של פעולות לא רצויות.

ההשפעה הקיצונית של רמת העניין והמוטיבציה על התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב

על פי המאמר, רמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית עולה בתגובה לגירויים בולטים ולגירוים שרלוונטיים להתנהגות שלנו (אחסוך לכם את התיאור של התהליך הנוירולוגי המורכב, אבל מי שרוצה יכול לקרוא את ההסבר המלא במאמר). התופעה הזו מתרחשת גם אצל אנשים עם הפרעת קשב וגם אצל אנשים בלי הפרעת קשב. ההבדל הוא ברמת הבסיס. לאנשים בלי הפרעת קשב יש רמת דופמין תקינה בקליפת המוח הקדם-מצחית ולכן התפקודים הניהוליים שלהם סבבה. אם רמת הדופמין עולה אז הם עוד יכולים להשתפר, אבל ההבדל הוא בין טוב לטוב מאוד (כלומר, בהחלט נחמד אבל לא מאוד דרמטי). אגב, אם רמת הדופמין עולה מידי זה כבר עלול להוריד את התפקוד, אבל זה סיפור למאמר אחר 😉

לעומת אנשים נוירוטיפיקליים (ללא הפרעת קשב), אצל אנשים עם הפרעת קשב רמת הבסיס של הדופמין נמוכה, מה שכאמור פוגע מאוד בתפקודים הניהוליים. לכן במקרה הזה ההבדל יכול להיות בין “לא עובד” ל”עובד”, או בין “עובד בקושי” ל”עובד טוב”. כלומר, עבור אנשים עם הפרעת קשב העלייה ברמת הדופמין יכולה לגרום לשינוי משמעותי ביכולת התפקוד והניהול העצמי.

לא סתם אנחנו אוהבים להתעסק עם דברים מעניינים שחשובים לנו – ככל שרמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית גבוהה יותר, כך גם התפקודים הניהוליים שלנו עובדים טוב יותר ואז אנחנו יכולים לפעול טוב יותר כדי לקדם את המטרות האישיות שלנו. כלומר, המוטיבציה והסקרנות שלנו מאפשרות לגירויים שקשורים עליהן לגרום למוח שלנו לעבוד יותר טוב. בעקבות זאת קורה דבר נפלא – אנחנו יכולים להתעסק עם אותם גירויים בצורה יותר יעילה בהשוואה לגירויים משעממים שלא מסקרנים או מעניינים אותנו. זאת משום שגירויים מהסוג השני, לא גורמים לאותה עלייה בדופמין שמשפרת את התפקודים הניהוליים שלנו.

אגב, ייתכן מאוד שהמודעות לעצם השינוי ביכולת התפקוד מהווה גירוי מעניין וחשוב בפני עצמה ולכן היא גורמת לעלייה נוספת בדופמין – מה שיכול לגרום למעגל חיובי יפה. אבל… זו כבר השערה שלי שלא קשורה למאמר. מה שבטוח הוא שהמשמעות הסובייקטיבית של הגירויים שמסביבנו יכולה להשפיע באופן דרמטי על יכולת התפקוד שלנו. לכן, העובדה שמישהו יכול להתעסק שעות עם משהו שמעניין אותו או שאכפת לו ממנו מאוד – לא שוללת את קיומה של הפרעת קשב אצל אותו אדם. לעומת זאת, הפער בין היכולת להתרכז בדברים מעניינים וחשובים לבין היכולת להתרכז בדברים משעממים שאין להם חשיבות אישית – הוא המאפיין בולט של הפרעת קשב, שהנוכחות של מעלה חשד שאפשר לאמת או לשלול דרך אבחון מקצועי מלא (את ההנחיות של משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה).

אחת הדוגמאות הנפוצות לתופעה זו, הוא התגובה של אנשים עם הפרעת קשב למשחקי מחשב. תוכלו לשמוע אל ההסבר של ג’סיקה על התופעה הזו – בקישור הזה.

קטיעה של חוטי המחשבה

הדופמין הוא זה שמסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לשמר את החלקים הרלוונטים של המידע החיצוני והפנימי כדי שיהיה אפשר לעבד אותם, להבין מה קורה סביבנו ולהחליט מה אנחנו רוצים לעשות בנדון. לכן, כשהוא לא עובד חלקים מאותו מידע עלולים להתפוגג לפני שנספיק לעבד אותם. כך אנו יכולים לשכוח משהו שאמרו לנו או שראינו רק לפני רגע, או את מה שהוא הזכיר לנו ומה שרצינו לעשות בעקבותיו.

אז אם קפצה לכם בטלפון תזכורת שלחבר טוב שלכם יש יומולדת, התחלתם לחשוב מה אתם רוצים לקנות לו במתנה, כמה כסף יש לכם ואיפה אפשר למצוא דברים שישמחו אותו – ייתכן שפתאום תשכחו מה בכלל רציתם ולמה אתם מחפשים עכשיו בגוגל את שעות הפעילות של החנויות בקניון הסמוך. אם בזמן הזה תופס את תשומת לכם משהו חשוב או מעניין אחר, סביר להניח שהוא יתפוס את מקומן של המחשבות הקודמות בזיכרון העבודה ואין לדעת מתי תזכרו שוב שמאוד רציתם לקנות לחבר שלכם מתנה…..

זו הסיבה לכך שמצד אחד תזכורות ורשימות יכולות מאוד לעזור – הרי אם תקפוץ שוב תזכורת זה ירענן את זיכרונכם, אבל… גם מסביר את היעילות המוגבלת שלהן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בין התזכורת לבין העשייה יכולות להיות נפילות ברמת הדופמין שיקטעו את רצף המחשבה וימנעו את התכנון וההוצאה לפועל של הפעילות הרצויה.  להוספה של תזכורות ורשימות נוספות גם יכולה להיות השפעה דו כיוונית. עד גבול מסויים זה יכול מאוד לעזור, אבל מעבר לו זה עלול לעצבן (ואז להוביל להתעלמות מכל התזכורות או מחיקה שלהן) ו… תזכורת על דבר אחד, עלולה לקטוע את חוט המחשבה בנוגע לדבר הקודם. כי אם באמצע המחשבה על מתנת היומולדת תקפוץ התזכורת לשלם את חשבון החשמל – זו יכולה להיות בעיה 😉

בנוסף, משום שהכנת רשימות ותזמון תזכורות יכולים להיות תהליך מאוד מייגע עבור אנשים עם פגיעה בתפקודים הניהוליים, צריך להיזהר שלא נקדיש את כל האנרגיה ליצירת הרשימות אבל נהיה עייפים מידי כדי לבצע אותן. זה גם יכול לקחת לנו הרבה זמן ולא להשאיר מספיק זמן לביצוע, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.

בקיצור – אנשים עם הפרעת קשב יכולים בהחלט להיעזר רבות ברשימות ותזכורות, אבל!!!!! לא כדאי לסמוך עליהן כמנגנון חסין לתקלות וכדאי להכין גם תכנית גיבוי ולפתח אסטרטגיות התמודדות חלופיות. כמו כן, חשוב לשמור על מידתיות (מה שגם קשה לאנשים עם הפרעת קשב כי יש לנו בעיות בוויסות) ולהשתדל ככל הניתן למצוא את האיזון בין המשאבים המושקעים בהכנת הרשימות והתזכורות לבין המשאבים הנחוצים ליישום שלהן. בקשר לכמות התזכורות צריך למצוא את התדירות האופטימלית שמצד אחד תעזור לנו לזכור את הדברים החשובים, אבל מצד שני, שגם לא תפריע לביצוע שלהם או תציק מדי במהלך היום. זה מאוד מורכב כי כל אחד זקוק לתדירות שונה וזה גם יכול להשתנות לפני סוג הפעילות, ההעדפות האישיות ורמת הקשב שלנו באותו היום (שנותה להשתנות כי חלק מהמאפיינים של הפרעת קשב זה חוסר יציבות קוגניטיבית).

כמו שאתם רואים ההתאמה של אופן השימוש ברשימות ותזכורות לאנשים עם הפרעת קשב זה לא דבר פשוט. זה מסתבך עוד יותר כשלוקחים בחשבון שלאותם אנשים יש קשיים בדיוק בכישורים שמאפשרים בנייה והתאמה של מערך מהסוג הזה. זה המקום להיעזר באנשים מקצוע לרכישת אסטרטגיות וכלים לניהול זמן והתארגנות. למען הסר ספק, בהחלט ייתכן שלמרות כל הטיפולים קשיי ההתארגנות ימשיכו ללוות אנשים עם הפרעת קשב לאורך כל חייהם (הרי מדובר במצב כרוני), אבל בהחלט ניתן לשפר באופן משמעותי את התפקוד ויכולת ההתמודדות בהשוואה לרמת הבסיס ועל ידי כך לשפר באופן משמעותי את הישגים האישיים ואת איכות החיים 🙂

וויסות והתאמה לנסיבות משתנות

על פי המאמר, הדופמין אחראי על יצירת איזון בין רמת היציבות לרמת הגמישות של המערכת. כדי שנוכל לשמר את ההתנהגות הנחוצה למצב מסויים כל עוד שהוא נמשך, ולשנות אותה אם יהיה צורך כאשר מתרחש שינוי בנסיבות. כשהדופמין לא עובד טוב הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית לא בהכרח תהיה מותאמת לתנאי הסביבה. קשיי הוויסות האלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים קיצוניות:

  1. קושי להתמיד בפעילות רצויה עבור מצב מסויים כל עוד שהוא ממשיך להתקיים – למשל, להקשיב למורה/מרצה/בוס/חבר עד שיסיימו לדבר, להמשיך לקרוא עד סוף הקטע, להמשיך לרחוץ את הכלים עד שהכיור יהיה נקי וכו’. זה מאוד מובן כשמדובר בפעולות פחות אטרקטיביות, אבל לאנשים עם הפרעת קשב זה יכול להיות גם בזמן ביצוע פעולות מהנות כמו צפייה בסרט ארוך, או כל פעילות פנאי אחרת שהאדם בחר לעסוק בה מרצונו ולא מתוך צורך או דרישה חיצונית. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים או עוסקים בדברים אחרים. לפעמים גם בלי לשים לב שעשינו את השינוי.
  2. קושי להפסיק את הפעילות הנוכחית כשנדרשת פעולה שונה – למשל, לסגור את הטלוויזיה כשמתחילים להיות עייפים, כדי להתארגן לישון בזמן. זה יכול להיות גם לא לקום לשרותים כשנמצאים עמוק עמוק בתוך משחק מחשב או ספר טוב. ההיפר-פוקוס המפורסם נופל גם הוא לקטגוריה הזו. נהוג להתייחס אליו כאל אחד ה”יתרונות” של הפרעת קשב משום שכשאנשים עם הפרעת קשב נכנסים למצב הזה הם יכולים לגייס משאבי ריכוז מרשימים לאורך זמן לפעילות הנוכחית שלהם. אבל…. ברקלי רואה את זה דווקא כבעיה משתי סיבות. הראשונה היא שלאנשים עם הפרעת קשב אין שליטה על הכניסה למצב של היפר פוקוס. זה משהו שקורה בלי ששמים לב ולא בעקבות החלטה מודעת להפעיל ריכוז יתר בדבר מסויים. הסיבה השנייה היא שההיפר-פוקוס אינו הסתגלותי משום שהוא מונע מהאדם להגיב לנסיבות משתנות – כלומר, יש פה עודף של יציבות וחוסר גמישות בהתאמת הפעולה למצב. כך קורה שאנשים עם הפרעת קשב שנמצאים במצב של היפר-פוקוס נוטים להזניח את התחזוקה העצמית שלהם כשהם שרויים במצב זה ולא יצליחו לעצור כדי ללכת לאכול, לשתות, להתפנות או לנוח. מצב ההיפר-פוקוס יוצר ניתוק כל כך גדול מכל מה שלא קשור לפעילות הנוכחית עד שאנשים נמצאים במצב הזה לא ישימו לב אם מישהו אחר קורא להם או מדבר איתם והם גם עלולים שלא לשים לב לגירויים סביבתיים שחיוניים להישרדות כמו ריח של עשן או גז. כמו כן, במצב ההיפר פוקוס אין מודעות לזמן שחולף ומעבר לקושי להתנתק מהפעילות הנוכחית, אותו אדם גם לא בהכרח ישים לב שעכשיו הוא צריך להתארגן ולצאת לקראת מחויבויות אחרות שיש לו באותו היום – לימודים, עבודה, פגישות וכו’. את ההסבר של ברקלי על השליטה על ההתנהגות תוכלו לראות – בקישור הזה.

אבל כן/לא התכוונתי!

כאמור, דופמין מעורב גם בהוצאה של הפעולה הנבחרת אל הפועל. כלומר, גם אם הצלחנו לאתר את המידע הרלוונטי, לשמר אותו מספיק זמן כדי לעבד, להחליט מה אנחנו רוצים לעשות ואיך כדי לעשות את זה – הדברים עדיין יכולים לקרות ברמת הביצוע.

כשהדופמין לא עובד טוב יהיה לנו קשה ליישם את המסקנות שלנו ולממש את המטרות שלנו. נתכנן ונתכוון לעשות משהו, אבל… הוא לא בהכרח יצא אל הפועל ובמקומו אולי יצא משהו אחר שבכלל לא רצינו לעשות.

לכן חשוב מאוד להבין שהרבה פעמים הבעיה של אנשים עם הפרעת קשב היא לא בידע, או בהבנה אלא ברמת הביצוע. זה נכון לגבי תלמידים שמכירים את כללי ההתנהגות בכיתה ומודעים להשלכות של הפרתם, אך לא מצליחים להימנע מכך. זה נכון לגבי מבוגרים שיודעים טוב מאוד מה יעצבן את הבוס/הלקוח/הקולגה ולא מצליחים להימנע מכך, למרות שהם מעוניינים בשמירה על יחסים טובים. כמו כן, זה נכון לא רק לגבי יכולת ההימנעות מפעולות לא רצויות אלא גם לגבי היכולת לבצע את הפעולות הרצויות – להגיע בזמן, לזכור את הזה שהבטחנו להביא, לזכור להוציא אותו מהתיק בזמן הנכון אם הבאנו, לשים לב שלמזכירה יש חולצה חדשה כדי לזרוק מילה טובה וכו’

משום שאנחנו יכולים גם לפספס דברים ברמת הקלט וגם לא לעבד כמו שצריך את מה שכן קלטנו – חשוב לוודא בכל מקרה לגופו איפה הייתה הבעיה. לא להניח מראש חוסר ידיעה או הבנה, אבל גם לא להניח מראש שהייתה מודעות מלאה למצב. אחד הדברים שיכולים לעזור לנו להבדיל הוא לשים לב האם מדובר במצב חדש או שגרתי. במצבים חוזרים, בהיעדר בעיה קוגניטיבית אחרת רוב הסיכויים שהבן אדם כבר מודע למצב, אבל מתקשה ליישם את ההתנהגות הרצוייה. לעומת זאת, במצבים חדשים יש סיכוי גדול יותר שמשהו בהבנת הסיטואציה התפקשש. כמובן שאין הפרדה מלאה, גם במצבים חוזרים יכולה להיות אי הבנה וגם במצבים חדשים יכולה להיות הבנה מלאה. כמו כן, בהחלט ייתכן שאותו אדם גם לא הבין נכון וגם התקשה לבצע את מה שתכנן. זה מורכב.

איך מתמודדים עם זה?

קודם כל זה המקום להזכיר לכולם שהאבחון לא נועד רק בשביל “לקבל התאמות” אלא בשביל לקבל מידע. האבחון נועד למפות את תפקודי הקשב ואת האופן שבו הם באים לידי ביטוי בתפקוד של האדם. תוצאות האבחון יכולות במקרים מסויימים להגיד אם לאדם מסויים יש נטייה לקושי ספציפי באחד מהשלבים שתיארנו קודם, בהשוואה לשלבים האחרים של תהליך השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים. זה יכול להיות מאוד חשוב ליעילות של התוכנית הטיפולית. כמובן שקושי אחד לא בהכרח סותר קושי בשלבים אחרים של תהליך השליטה הקוגניטבי ושהקשיים יכולים להשתנות לפי הסיטואציה. כאמור, זה מורכב.

כאן נכנס לתמונה המערך הטיפולי – זה המקום של אנשי המקצוע לנתח את המקרה על סמך תוצאות האבחון והדיווחים של האדם עצמו, לבנות תכנית עבודה ראשונית. לאחר מכך הצוות המקצועי צריך גם לעקוב אחריה באופן תקופתי כדי לוודא שהיא יעילה ואם לא לשבור את הראש ולחשוב אילו שינויים כדי לעשות בה. תוכלו למצוא מידע נוסף על אפשרויות טיפוליות – בקישור הזה.

בעוד שהמערך הספציפי ודרכי העבודה יכולים להשתנות מאוד בהתאם למקרה, ישנם מספר קווים משותפים לטיפול באנשים עם הפרעת קשב. באופן כללי, הטיפול נועד להגברת המודעות של האדם לנקודות התורפה שלו, כדי שידע ממה להיזהר והיכן כדאי לרכז את המאמצים. כמו כן, הוא נועד לתת כלים ואסטרטגיות להתמודדות, כדי לצמצם את הפגיעה של התסמינים בתפקוד וברמת החיים. הטיפול כולל גם מתן מידע אודות ההפרעה, כדי להפריד את התסמינים מהדימוי העצמי ולאפשר לאדם להבין יותר טוב מה קורה בתוך המוח של עצמו.

אחד המרכיבים החשובים בטיפול הוא בנייה של מיומנויות לסנגור עצמי מול הסביבה. הסנגור העצמי נשען על הידע הכללי אודות הפרעת קשב, כמו גם על הידע אודות הביטויים והמאפיינים האישיים בכל מקרה לגופו. הוא כולל בין היתר: פיתוח כישורים חברתיים, אסרטיביות וכו’.

כאשר מדובר בילד, חלק מהתהליך מתבצע באמצעות ההורים ולכן הדרכת ההורים מאוד חשובה. כמו כן, כמובן שיש להתאים את התכנים והכלים, לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפעילות המורכבת של  הדופמין במוח – בקישור הזה

ואת ההסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

פיזור דעת, מצב הרוח ו… בריאות הנפש – על ההשלכות הרגשיות של נפילות קשב / חן ספקטור

פעמים רבות הפרעת קשב וריכוז ADHD מגיעה עם רמה מסויימת של מעורבות רגשית, כאשר הבעיות הרגשיות יכולות להיות ראשוניות או משניות.

מה ההבדל בין מקור ראשוני ומשני לקשיים?

כשאומרים “בעיות ראשוניות” או “מקורות ראשוניים לקשיים” מתכוונים לדברים שקיימים בפני עצמם ולא התפתחו בעקבות משהו אחר. זאת להבדיל מ”בעיות משניות” או “מקורות משניים לקשיים” שהתפתחו בעקבות בעיה או קושי אחרים.

למשל, מצבים רגשיים כמו חרדה ודיכאון יכולים להופיע ללא הפרעת קשב, יחד עם הפרעת קשב או בעקבות הפרעת קשב. חשוב להדגיש שהטיפול בכל אחד מהמקרים האלו הוא שונה ולכן בכל מקרה של מעורבות רגשית צריך לעשות אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר ולהמשיך את הטיפול לפי ההנחיות שלו.

מדוע הפרעת קשב נוטה להוביל להתפתחות של קשיים רגשיים משניים?

בדרך כלל מייחסים את ההתפתחות של מצבים רגשיים משניים בעקבות הפרעת קשב להצטברות של תחושות כישלון ותסכול מתמשכות, לצד חוסר לגיטימציה, תגובות שליליות של הסביבה החברתית ו… ייחוס מוטעה של התסמינים למאפיינים או קווי אופי של האדם.

כלומר, יש פה שלוש רמות של פגיעה:

  1. הרמה הראשונה היא ההשלכות של הפגיעה של התסמינים ברמת התפקוד – זה מבאס ומתסכל לא להצליח לעשות את מה שכל השאר מצליחים, או את מה שאנחנו רוצים לעשות. כשמדובר בדברים שאנחנו צריכים לעשות כחלק מהתפקוד היומיומי שלנו – המודעות לקושי עלולה להתחיל לעורר חרדה לקראת הבאות ובעקבותיה ניסיונות להימנע מההתמודדות.
  2. הרמה השנייה היא תגובות שליליות של הסביבה לפגיעה ברמת התפקוד – כשאנחנו לא מצליחים לעשות דברים זה משהו אחד, אבל כשאחרים רואים את זה – זה כבר משהו אחר. יש לנו קהל. הקהל הזה יכול להיות קבוצת השווים שלנו (בני הגיל) וזה יכול להיות דמויות סמכות כמו הורים וצוות חינוכי. כל אחת מהקבוצות האלו משקפת לנו את מסקנותיה על ההתנהגות שלנו בדרכים שלה. יכולות להיות לכך גם השלכות מבחינת המעמד החברתי, האינטראקציה הבין אישית, רמת הסלחנות מהסביבה, הנכונות של הסביבה להגיש סיוע במקרה הצורך וכו. כל זה מתעצם במקרים שבהם ההשלכות של קשיי התפקוד פוגעות לא רק באדם עצמו אלא גם בסובבים אותו.
    בדרך כלל נהוג לחשוב על בעיות התנהגות בהקשר הזה, אבל….. גם מעופפות, שכחנות וקשיי ההתארגנות עלולים להוביל להשלכות חברתיות לא פחות חמורות. למשל: לא להגיד שלום למישהו כי (שוב) לא שמנו לב שהוא נכנס לחדר, יכול להתפרש כהתעלמות או כנטירת טינה. זה יכול להיות גם במקרים של איחורים לפגישות, או נטייה לשכוח בבית את הפרוייקט המשותף דווקא ביום ההגשה, לא להגיד מזל טוב ביום ההולדת וכו.
    כשהסביבה לא רק עדה לקשיים, אלא גם נפגעת מהם – מן הסתם התגובות הפוכות להיות יותר טעונות ועוצמתיות.
    חוסר הבנה, קבלה ותמיכה מהסביבה – לא עושה טוב למצב הרוח (במילים עדינות) ובהחלט עלול לעורר חששות מהתמודדויות עתידיות בנוכחות אנשים אחרים ומאינטראקציות חברתיות. אבל… זה לא נגמר פה.
  3. הרמה השלישית היא האשמת האדם בדברים שמחוץ לשליטתו – כאשר האדם וסביבתו לא מודעים לקיומה של הפרעת הקשב, או להשלכות ולביטויים שלה, קשיי התפקוד שנגרמים בעקבות התסמינים עלולים להתפרש כבחירות אישיות של האדם עצמו, או כפגמים ביכולות או באופי שלו. כאן מתחיל כל סיפורי העצלנות, הטיפשות, הרשעות וכו. עם הזמן האדם עלול להפנים את ההאשמות המוטעות האלו ולייחס אותן לעצמו. כאן מתחילה הפגיעה בדימוי העצמי, בתפיסת המסוגלות ובהערכה העצמית. על הסכנה בהאשמת האדם בדברים שאין בו תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם – בקישור הזה.

משום שהפרעת קשב היא מולדת, האדם עלול להתמודד עם ההשפעות בשלושת הרמות האלו כבר מגיל צעיר שבו האישיות, תפיסת העולם והתפיסה העצמית שלו מתעצבת. כמו כן, כל אחת מהרמות הללו מזינה את האחרות  – בשלל מנגנונים פסיכו-חברתיים, כמו למשל: נבואה שמגשימה את עצמה, חוסר ביטחון שגורם להימנעות, חוסר אונים נרכש, מעגלים שלילים כמו חרדה שפוגעת בתפקוד שיוצר עוד חרדה וכו

  • כדי לקבל תחושה על איך זה מרגיש, אתם מוזמנים להכין את הממחטות ולצפות בסרטון המקסים – בקישור הזה.

בהיעדר טיפול, ההצטברות של החוויות הללו יחד עם כל ההשפעות ההדדיות שלהן, עלולה לגרום לתגובות רגשיות נורמטיביות כמו דכדוך וחשש מהבאות להתדרדר באופן הדרגתי על כדי התפתחות מלאה של דיכאון וחרדה ברמה קלינית.

  • על החשיבות של האבחון המוקדם תוכלו לקרוא – בקישור הזה

הייתם מאמינים שזה לא הכל?

אם לדעתכם כל התהליכים האלו מסבירים מעל ומעבר את הקשיים הרגשיים שנוטים להתפתח בקרב אנשים עם הפרעת קשב – אתם לא לבד. למעשה, גם אצלי לא התעורר עד עכשיו צורך לחפש גורם נוסף, אבל!!!! מתברר שהוא קיים ושהוא יכול לתרום לפגיעה הרגשית באופן מאוד משמעותי בפני עצמו. נקרא לו “גורם אפס” כי הוא מתרחש עוד לפני שלב הביצוע, כלומר – עוד לפני שהפגיעה בתפקוד יוצאת אל הפועל.

הכל התחיל מזה שגיליתי שאין בוויקיפדיה ערך על פיזור דעת והחלטתי לעשות משהו בנידון (את התוצר הסופי אתם יכולים לראות – בקישור הזה).

כשנכנסתי למאגרי המידע לבדוק מה יש לספרות המקצועית להגיד על הנושא, נתקלתי בשני מאמרים מעניינים של שלישיית חוקרים שחקרה את הנושא בכיוון קצת אחר. למעשה, הם בכלל לא עסקו בהפרעת קשב, אלא בדקו באופן כללי את מה שהם מכנים Attention lapses ואני מתרגמת כ”נפילות קשב” או “כשלים בתשומת הלב” (אם יש לכם תרגום יותר טוב – תגידו). במאמר הראשון משנת 2006 הם מצאו שנפילות קשב גורמות לא רק לפגיעה בתפקוד, אלא גם לשעמום!

לטענתם גם לנפילות קשב מזעריות ברמת אלפיות השנייה, יכולות להיות השפעות משמעותיות לא רק על רמת האיכות והבטיחות בשעת הביצוע של משימות שונות, אלא גם על היכולת לשמר את המוטיבציה להמשיך לעסוק בהן ועל היכולת להפיק מהן הנאה.

כן… קחו רגע לעכל את זה – המוח שלי נכנס לשוק כשהוא התחיל לעבד את ההשלכות של המשפט האחרון הזה…..

אחד ההסברים שלהם למסקנות האלו הוא שנפילות קשב קטנות יכולות להוביל לנפילות קשב גדולות יותר שניזונות מהן. הכשלים הגדולים יותר בהפניית תשומת הלב יכולים להוביל לחלימה ממושכת בהקיץ וליצור תחושה של שעמום. או במילים שלהם

“A fragmentary attention span
may make the world and even our own thoughts
seem unengaging via the misinterpretation of endogenously produced inattention
as indicative of an empty and unengaging world and life.”

ובתרגום חופשי לעברית (שוב, תרגישו חופשי להציע תרגום מדוייק יותר):
תשומת לב מקוטעת יכולה לגרום לעולם ואפילו למחשבותינו הפנימיות, להראות תפלים וחסרי תוחלת, כתוצאה מפירוש שגוי של דפוס הפקת הקשב הפנימי כעולם וחיים ריקניים ונטולי עניין.

כתוצאה מכך, לכשלים בתשומת הלב יכולה להיות השפעה ישירה לא רק על רמת התפקוד והביטחון האישי של האדם, אלא גם על רווחתו הרגשית.

בואו נבדוק את זה קצת יותר לעומק

במאמר השני משנת 2008 הם חקרו בצורה ממוקדת יותר את ההשלכות הרגשיות של נפילות קשב וכשלי זיכרון יום יומיים.

קודם כל הם מייחסים את כשלי הזיכרון הנובעים מהסחת דעת לנפילות של תפקודי הקשב. זה מאוד הגיוני כי תהליך קידוד המידע במוח האנושי מצריך קודם כל לעבד את המידע, ופעולה זו דורשת השקעה של משאבים קוגניטיביים. על הקשר בין זיכרון לקשב תוכלו ללמוד גם דרך סדרת הסרטונים – בקישור הזה

כלומר, קשיי הזיכרון המאפיינים מצבים של הסחות דעת הם עוד תוצאה ישירה של פגיעה בתפקודי הקשב.

במאמר הזה הם טוענים שנפילות הקשב וכשלי הזיכרון פוגעים במודעות של האדם למעשיו. זה הגיוני משום שכשאנחנו לא שמים לב למה שאנחנו עושים, אנחנו לא יכולים לזכור מה עשינו ולכן אנחנו פחות מודעים להתרחשויות האחרונות שבהן היינו מעורבים. לאור זאת, החוקרים טוענים שלחוסר מודעות משתמשך של האדם כלפי מעשיו עלולות להיות השפעות משמעותיות על רווחתו הרגשית בטווח הארוך.

במילים אחרות – מעבר לדרכים המוכרות שבהן הפרעת קשב עלולה ליצור קשיים רגשיים, מתברר שכשלים מתמשכים בתפקודי הקשב בכלל לא צריכים שננסה לעשות משהו כדי לפגוע במצב הרגשי שלנו. הם יכולים ליצור קשיים רגשיים רק דרך ההשפעה שלהם על האופן שבו אנחנו חווים את העולם החיצוני והפנימי שלנו. לא רק זאת אלא שהם יכולים לעשות את זה עוד לפני שעשינו משהו, לפני שהוא התפקשש, לפני שחטפנו על הראש על זה ולפני שהאשמנו את עצמינו – רק בעצם העובדה שאנחנו מנסים להיות מודעים לעצמינו ולסביבה וזה לא כל כך עובד…..

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים לעיין בעצמכם בשני המאמרים!

זה המאמר הראשון

Cheyne, J. A., Carriere, J. S., & Smilek, D. (2006). Absent-mindedness: Lapses of conscious awareness and everyday cognitive failures. Consciousness and cognition, 15(3), 578-592.‏

תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה

וזה המאמר השני

Carriere, J. S., Cheyne, J. A., & Smilek, D. (2008). Everyday attention lapses and memory failures: The affective consequences of mindlessness. Consciousness and cognition17(3), 835-847.‏

תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשפר קצת את המצב רוח עם הסרטון שמסביר כיצד לרדוף אחרי האושר כשהוא חומק מחייכם – בקישור הזה

ואת ההסבר על החשיבות של זיכרון העבודה להתמצאות בעולם – בקישור הזה

קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם

זהו הסרטון השלישי בנושא ואם לא ראיתם את הקודמים, אז אתם יכולים להשלים אותם עכשיו:

  • את הסרטון הראשון שמציג את תהליך קידוד המידע במוח האנושי ומנגנוני הזיכרון השונים תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • את הסרטון השני שעוסק בזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים ומגבלת עיבוד המידע, תוכלו למצוא – בקישור הזה

היום נדבר על המשאבים הנחוצים לצורך עיבוד מידע

כדי להכניס את כל המידע שאנחנו קולטים לזיכרון לטווח הארוך, אנחנו צריכים להשקיע שני דברים:

  1. זמן
  2. אנרגיה

הבעיה היא שלא תמיד הם עומדים לרשותנו….

במהלך הסרטון נראה מה קורה כשהם נגמרים, ומדוע דווקא המנוחה מאפשרת לנו ללמוד יותר טוב.

או במילים אחרות – למה צריך לנפוש כדי לחשוב?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לתקתק פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 2): הזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים שלכם ומגבלת עיבוד המידע / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם 😉

זה נושא מאוד גדול ומורכב, לכן החלטתי לחלק אותו לחלקים ועכשיו אנחנו בחלק השני. בסרטון הקודם, התחלנו לדבר על המנגנונים השונים של הזיכרון האנושי. אם פספסתם תוכלו להשלים אותו – בקישור הזה

ראינו כבר שהזיכרון החושי והזיכרון לטווח ארוך יכולים להכין כמויות אין סופיות של מידע. ראינו גם שבזיכרון לטווח ארוך אפשר לאחסן מידע ללא מגבלת זמן.  אז… למה בעצם אנחנו לא מצליחים לזכור את כל מה שאנחנו רוצים?

טוב ששאלתם!

בסרטון הזה נדבר על שלב הביניים של הזיכרון לטווח הקצר. ננסה להבין מה בדיוק הוא עושה, למה הוא חשוב ו….. מה בעייתי בו?

כמו כן, נראה איך כל זה קשור לארון הבגדים שלכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 2): הזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים שלכם ומגבלת עיבוד המידע” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה

ואם כבר מדברים על דברים שקורים במוח, תוכלו למצוא הסבר על מה הוא עושה באופן כללי – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 1): מנגנוני הזיכרון ותהליך קידוד המידע / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הקודמים של הסדרה, דיברנו על:

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – אז בסרטונים הבאים נדבר על זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם 😉

זה נושא מאוד גדול ומורכב, לכן החלטתי לחלק אותו לחלקים.

על מה נדבר היום?

אני שמחה להציג לכם את הסרטון הראשון בנושא “זיכרון וקשב” ובו אדבר על מנגנוני הזיכרון ותהליך קידוד המידע במוח האנושי.

במהלך הסרטון נכיר את הזיכרון החושי, נלמד מה הוא עושה ומדוע הוא מכונה גם זיכרון מיידי. נראה גם מה הדרך שהמידע שאנו קולטים מהסביבה צריך לעבור כדי להיקלט בזיכרון לטווח ארוך.

בסרטון אציג לכם את המאפיינים הייחודיים של הזיכרון החושי והזיכרון לטווח ארוך. בנוסף, נתנסה בכמה חוויות שאולי יפתיעו אתכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 1): מנגנוני הזיכרון ותהליך קידוד המידע” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על יצירה של זיכרונות – בקישור הזה

ואם אתם נכנסים לחדר ושוכחים מה רציתם לעשות שם, כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על זיכרון ומעבר בין חדרים – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

תודעה – מה זה, איך זה התפתח, מה זה עושה ולמה זה חשוב? / Kurzgesagt – In a Nutshell

הסרטון הזה מסביר כיצד התודעה התפתחה כדי לעזור ליצורים עם יכולת תנועה לאתר מזון. זה מתחיל מיכולות בסיסיות כמו האפשרות לראות ולזהות דברים אכילים, להבדיל בינם לבין דברים מסוכנים, לדעת שהם שם גם כשלא רואים אותם, לזכור מה הם וכו.

אבל… זה ממשיך גם ליכולות מורכבות יותר כמו תפיסת זמן, תכנון לעתיד, דחיית סיפוקים, מודעות לאחר, תקשורת שפה וכו.

חוץ מהצורה המרתקת והיפה שבה הסרטון מציג את הדברים, כל הנושא של תודעה וניהול עצמי חשוב מאוד בהקשר של הפרעת קשב. בסרטון הזה מדברים על איך זה מתפתח, איך זה עובד ומה זה אמור לעשות. אם תרצו ללמוד יותר על הנושא של תפקודים ניהוליים ועל מה שקורה כשזה לא עובד, כדאי לכם לבדוק את הסרטון של ברקלי – בקישור הזה.

בינתיים ממליצה לכם להתרשם מהאופן שבו כל העסק הזה התפתח, ממצב אמבה ועד שליח הפיצה שלכם 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Origin of Consciousness – How Unaware Things Became Aware ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על התפתחות קוגניטיבית – בקישור הזה

ואת ההסבר על התודעה והכימיה של המוח – בקישור הזה

האם לסמוך על תחושת הבטן שלכם? / AsapSCIENCE

האם הרגשתם פעם שמשהו נכון או לא אבל לא ידעתם בדיוק להסביר למה?

זוהי תחושת הבטן שלכם – נעים מאוד ^_^
לפעמים קוראים לה גם אינטואיציה.

ועכשיו… עולה השאלה – האם אפשר לסמוך על האינטואיציות ותחושות הבטן שלכם?

עיקרי הדברים:

  • היכולת להבין משהו באופן מיידי ללא הפעלה של חשיבה הגיונית ומודעת, לא קשורה לכישורים מיסטיים כמו ניבוי העתיד, אלא ליכולת זיהוי תבניות ודפוסים על סמך ניסיון קודם.
  • למוח שלנו יש שני דפוסי חשיבה
    • חשיבה איטית – אשר מאפיינת תהליכים כמו תרגילי חשבון
    • חשיבה מהירה – חשיבה בעלת אופי אינטואיטיבי
  •  מסתבר שהחשיבה המהירה והאיטואטיבית יכולה להיות טובה יותר עבור קבלת החלטות במצבים מורכבים או עמומים, שבהם קשה לנו לקחת בחשבון את כל המשתנים הרלוונטיים.
  • עבור קבלת החלטות במצבים פשוטים שאינם מורכבים, עדיף להשתמש בחשיבה הלוגית והאיטית.

במהלך הסרטון מוצגים גם מחקרים שנעשו בנושא, בצורה מאוירת וברורה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Should You Trust Your Gut Instinct? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המצפן הפנימי – בקישור הזה

ואת ההסבר על האמנות המעודנת של לשים פס – בקישור הזה

בטהובן, יוטיוב ולמידה רב חושית / חן ספקטור

מהי למידה רב חושית?

החושים הם הדרך שלנו לקבל מידע מהעולם הסובב אותנו ולהתמצא בו.

לבני אדם יש חמישה חושים שונים:

  • ראייה
  • שמיעה
  • ריח
  • טעם
  • מגע/מישוש

אנחנו יכולים ללמוד על העולם באמצעות כל אחד מהחושים האלו. למשל:

  • למידה מקריאה מבוססת על חוש הראייה
  • האזנה לשיעור מבוססת על חוש השמיעה

למידה רב חושית היא צורת למידה המשלבת יותר מחוש אחד בתהליך ההקניה, התרגול והיישום של החומר הנלמד.

השילוב של מצגות בהרצאות הוא דוגמה יפה ללימוד רב חושי. בדרך זו הלומדים שומעים את המרצה תוך כדי התרשמות מהמידע החזותי המוצג על גבי השקופיות המתחלפות. העיקרון הזה לא חדש והשתמשו בו כבר הרבה לפנינו. למשל, אפשר לראות אותו באותיות הדבש שהיו נוהגים להציג בפני ילדים שרק החלו את לימודים בחדר – כאשר הוגים את האותיות ומלקקים את הדבש שעליהן משתמשים לא רק בחוש השמיעה והראייה, אלא גם במגע ובטעם.

למה זה עובד?

כל אחד מהחושים מספק למוח שלנו סוג אחר של מידע. לפעמים גירוי מסוים נקלט רק דרך חוש אחד, אבל בדרך כלל גירויים נקלטים במספר חושים במקביל, כשכל חוש תורם בדרכו להבנה שלנו את הסביבה. כשאנחנו יוצאים החוצה ביום קייצי, אנחנו גם רואים את חום השמש וגם מרגישים את החום שהיא מפיצה. כשמכינים צ’יפס, בנוסף למראה המתחולל במחבת (או בסיר), אפשר גם לשמוע את השמן שרותח סביב חתיכות תפוחי האדמה וכמובן שאפשר גם להריח 😉

המוח שלנו בנוי באופן המאפשר לו לשלב את כל סוגי המידע המתקבלים בכל אחד מהחושים שלנו ולהפיק מהם משמעות. בהתאם לכך, הקידוד של המידע בזיכרון לא נעשה על פי החושים אלא על פי המשמעות המופקת מהשילוב שלהם. למשל, אם תנסו להעלות בזיכרונכם את המילה “כלב” – תוכלו לדמיין גם את המראה האופייני לכלבים (או לכלב ספציפי שקרוב ללבכם), גם את הצלילים שהם מפיקים, גם את מגע הפרווה וכו’. לכן, ככל שאנחנו קולטים גירוי מסוים בדרכים מגוונות יותר, כך הדימוי שלו בראשינו עשיר יותר. יש לו גם סיכוי גבוה יותר להישמר בזיכרון ולהישלף במקרה הצורך.

בואו ננסה

אני רוצה להמחיש לכם את העיקרון הזה באמצעות אחת היצירות המרשימות והפופולריות שנכתבו  – הסימפוניה החמישית של בטהובן 🙂

סביר להניח ששמעתם אותה בעבר, או לפחות את הפתיח המפורסם  שלה – אבל….
אם אתם לא מוזיקאים ולא למדתם אותה באופן מסודר, כנראה שהסתפקתם ברושם ראשוני וכללי בלבד.

בסרטון של DoodleChaos, הוסיפו לאותה יצירה מוזיקלית גם אנימציה שמדגישה את הצלילים ואת הנעימות השונות שמנוגנות במקביל לאורך היצירה. כאן חשוב מאוד להדגיש גם את ההתאמה בין הגירויים השונים. אם המוח שלנו לא יפרש את המראות והצלילים כנובעים מגירוי אחד, הוא יתייחס אליהם כגירויים שונים. דבר זה יעמיס על זיכרון העובדה שלנו (שעליו תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה) ויקשה עלינו את הקליטה והעיבוד של המידע.

בסרטון שלפניכם נעשה עבודת עריכה מצויינת, שיוצרת שילוב מרשים בין החושים – המראות לא מסיחים את דעת הצופה מהצלילים, אלא מדגישים אותם. זוהי דוגמה מקסימה ומרתקת, לאופן שבו ניתן להשתמש בגירויים חזותיים מתוזמנים היטב, כדי להפנות את תשומת לבינו לרבדים המורכבים יותר של היצירה. אותם רבדים ומורכבויות, שהמאזין המזדמן לא בהכרח מודע לעומק שלהם ולאיכויות הייחודיות שהם טומנים בחובם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Line Riders – Beethoven’s 5th של DoodleChaos ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סיכום חזותי – בקישור הזה

ולשמוע עוד מוזיקה טובה – בקישור הזה

 

האם גבינה באמת ממכרת כמו קוקאין? / SciShow Psych

הידעתם שיש אנשים שטוענים שגבינה יכולה להיות ממכרת כמו קוקאין?

בסרטון הזה Brit Garner מסבירה איך מסרים כאלו מגיעים לציבור, דרך כותרות תקשורתיות שלא ממש מייצגות את המחקר המדעי בתחום הרלוונטי.
אמנם ההסבר פה לא מתייחס להפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל הוא מתאר דפוס דומה מאוד להרבה מסרים תקשורתיים מטעים שלמרבה הצער מתפרסמים בנושא.
אז כדאי לעשות קצת סדר בנושא.

איך אפשר לדעת עם משהו באמת ממכר?

מסתבר שמעט מאוד דברים באמת ממכרים כמו קוקאין.
אבל… איך בודקים את זה? איך אפשר לדעת אם משהו ממכר או לא?

ישנם 3 סוגים של מחקרים שדרכם אפשר לבדוק אם חומר כלשהו ממכר או לא:

  1. ניסויים בבעלי חיים – נותנים לבעלי חיים את החומר שרוצים לבדוק ומסתכלים אם הם מראים העדפה לאותו החומר בהמשך.
  2. תצפיות בבני אדם – אפשר להסתכל על התנהגויות של אנשים שונים אחרי צריכה של חומרים מסויימים ולבדוק אם הם מעוררים בהם התנהגויות שדומות לאלו המאפיינות מצבי התמכרות. עם זאת, חשוב לזכור שהתנהגויות שמזכירות מצבים התמכרותיים לא בהכרח מעידות על התמכרות. זאת משום שיש פער מאוד גדול ומשמעותי בין התנהגויות המזכירות התמכרות לבין ההתמכרות עצמה. כשמדברים על התמכרויות לחומרים ממכרים כמו קוקאין, הכוונה היא למצבים שבהם האדם יכול להגיע למצב שבו הוא מעבד את כל נכסיו. להבדיל, קושי להימנע ממשהו טעים שאתם לא אמורים לאכול (כמו גבינה) – לא ממש נופל באותה קטגוריה.
  3. סריקות מוחיות – התמכרויות מקושרות לפעילות של מערכת הגמול במוח שלנו ולמוליך העצבי דופמין שמופרש כשהיא מופעלת. אבל… לא כל מה שמפעיל את מערכת הגמול או מוביל לעלייה של דופמין מוביל להתמכרות. המערכת הזו נועדה לעודד אותנו לעשות שוב דברים שטובים להתמודדות שלנו בעולם ומסייעים להישרדות שלנו. למשל – המוח שלנו מפריש דופמין אחרי אוכל כדי לעודד אותנו להימנע מהרעבה עצמית (די חשוב). למעשה, כל מה שאנחנו מפיקים ממנו הנעה גורם למערת הגמול שלנו להפריש דופמין. חומרים ממכרים “פורצים” למערכת הגמול הרגילה והחשובה שלנו וגורמים לה להפריש כמויות דופמין שגבוהות פי 2 עד פי 10 מהכמויות שבדרך כלל מופרשות מפעילויות וגירויים מהנים (כמו אוכל או מחמאות). מאפיין נוסף של חומרים ממכרים הוא הסתגלות של הגוף, שגורמת לכך שלאורך זמן נדרשת כמות גדולה יותר של חומר כדי להגיע לאותה תוצאה. כלומר, ההתמכרות נוצרת משילוב של הפרשה מופרזת של דופמין והסתגלות הדרגתית של מערכת הגמול. דברים שלא יוצרים את השילוב הזה לא ימכרו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Is Cheese Really as Addictive as Cocaine? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

ואת ההסבר על הבעייתיות בייצוג התקשורתי של ממצאים מדעיים – בקישור הזה

ההשפעה של תרופות שונות להפרעת קשב על התפקוד הרגשי / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את ההשפעות השונות של תרופות להפרעת קשב וריכוז ADHD על מצבים רגשיים, בהתאם למנגנונים המוחיים שדרכם הן פועלות.

שימו לב – האתר לא נועד לייעוץ רפואי

אם אתם חווים תגובה רגשית לא רצויה בעקבות נטילת תרופות להפרעת קשב, יש לחזור לרופא המטפל.
כמו כן, חשוב שבמקרים כאלו הרופא המטפל יהיה פסיכיאטר, שידע לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי נכון.

עיקרי הדברים

  • התרופות הממריצות, של “משפחת הריטלין” עוזרות לווסת את התפקודים הרגשיים על ידי דיכוי של המערכת הלימבית. עם זאת חשוב לציין שהפרעת קשב לא כוללת פגיעה במערכת הלימבית. המשמעות היא, שדרך הפעולה של התרופות האלו על הפן הרגשי, היא על ידי צמצום עד מניעה של יצירת התגובות הרגשיות הנורמטיביות של אנשים עם הפרעת קשב. לפי ברקלי, זו הסיבה לכך שכחמישית מהמטופלים בתרופות האלו מדווחים על השטחה רגשית. זהו מצב שבו האדם חש שהוא אמנם פועל בצורה הרבה יותר יעילה, אך “ללא רגש” – מה שנהוג לתאר בלשון הדיבור כהתנהלות “רובוטית”. ברקלי מציין גם שמידת ההשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית קשורה למינון, על כן מצב זה מתרחש בדרך כלל בעקבות מינונים גבוהים של החומר הפעיל.
  • לאנשים שרגישים להשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית, יש אפשרויות תרופתיות אחרות. למשל, תרופות המבוססות על החומר הפעיל Atomoxetine, כמו סטרטרה Strattera אשר פועלות באמצעות מנגנון שונה. תרופות אלו לא משפיעות אל המערכת הלימבית שיוצרת את הרגשות, אלא על המערכת של התפקודים הניהולים שמווסתת אותן. כלומר, תרופות אלו משפיעות על האזורים שכן נפגעים מהפרעת קשב ויוצרים את קשיי הוויסות הרגשי. זו גם הסיבה שאנשים שנוטלים את התרופות מהסוג הזה לא מתלוננים על השטחה רגשית.

לכאורה נראה שעדיף להשתמש בתרופות הלא ממריצות כדי להימנע מהשטחה רגשית. עם זאת, התרופות הממריצות הרבה יותר טובות בשיפור תפקודי הקשב…..
זו הסיבה שהרבה פעמים רופאים בוחרים לשלב בין מינונים נמוכים יותר של התרופות השונות.
על ידי כך הם שואפים להגיע לכיסוי רחב יותר ומדויק יותר של הפן הקוגניטיבי והרגשי, תוך צמצום מירבי של תופעות הלוואי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dr Russell Barkley on ADHD Meds and how they all work differently from each other ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע על המנגנונים הנירולוגיים שמאחורי קשיי הוויסות הרגשי של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

הפרעת קשב ופיתול החגורה הקדמי – שליטה על ההתנהגות במצבים חברתיים ורגשיים / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר לנו על ההיבטים המוחים של הפרעת קשב וריכוז ADHD. הפעם הוא מתמקד באזור שמכונה פיתול החגורה הקדמי (ACC), אשר שייך למערכת הלימבית.

עיקרי הדברים

פיתול החגורה הקדמי מתחלק לשני אזורים פונקציונליים (תפקודיים):

  • החלק העליון מסייע בקבלת החלטות עבור קונפליקטים חברתיים, שבהם להתנהגות שלנו יהיו השלכות חברתיות בהמשך הדרך. הוא מאפשר לאדם לעצור, לשקול את המצב ולבחור בהתנהגות שתשרת אותו בצורה הכי טובה לטווח הארוך.
  • החלק התחתון מסייע בפתרון קונפליקטים רגשיים. הוא מעורב בתהליך הדיכוי של רגשות חזקים, במצבים שבהם הבעתם כלפי חוץ עלולה לפגוע באדם בטווח הארוך.

מסתבר שאצל אנשים עם הפרעת קשב פיתול החגורה הקדמי יותר קטן ופחות פעיל בהשוואה לכלל האוכלוסייה. בהתאם לכך, הוא מעורב בקשיי הוויסות הרגשיים ובתגובות האימפולסיביות של אנשים עם הפרעת קשב במצבים חברתיים. פגיעה באזור הזה מובילה לסף תסכול נמוך, חוסר סבלנות, “פתיל קצר”, קושי לסבול המתנה ועוד

הוא מסביר גם את ההבדל בין הקשיים בוויסות רגשי של אנשים עם הפרעת קשב לבין הפרעת במצב רוח (כמו למשל הפרעה דו-קוטבית), שבאות לידי ביטוי בצורה שונה. הוא מדגיש שבהפרעת קשב הרגשות מתעוררים בצורה נורמלית כתגובה לסיטואציה והקושי הוא בוויסות שלהן. כתוצאה מכך במצבים שבהם אנשים אחרים יבחרו לדכא את הרגשות שלהם, לאנשים עם הפרעת קשב יהיה הרבה יותר קשה לשלוט ברגשותיהם. או במילים אחרות, ההבדל בין אנשים נוירוטיפיקלים ואנשים עם הפרעת קשב הוא לא ברגשות או במצב הרוח, אלא בביטוי ההתנהגותי שלהם וביכולת לשמור על המטרות האישיות בטווח הארוך.

בין היתר הוא מדבר שם גם על היפראקטיביות, פיצול קשב ומולטיטסקינג, היפר פוקוס ו…. למה אלו לא המונחים המתאימים ביותר לתאר את מה שקורה לאנשים עם הפרעת קשב 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 2a” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב ADHD – בקישור הזה

 

תפקיד הסטריאטום בהפרדה בין האני הפרטי לאני הציבור / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את המנגנונים המוחים המעורבים בהפרעת קשב וריכוז ADHD. בין היתר הוא מסביר לנו על התפקיד של הסטריאטום (Striatum), שהוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס, בהפרדה בין “האני הפרטי” ל”אני הציבורי”.

  • “האני הציבורי” מוצג לאנשים אחרים בסביבתנו על ידי פעולות חיצוניות שמכונות בשפה המקצועיות “ההתנהגות הנצפת”. או במילים אחרות – כל מה שאנחנו עושים עם הגוף שלנו (כולל תנועה, דיבור, שפת גוף ועוד).
  • “האני הפרטי” הוא מאפיין ייחודי של בני אדם, שלא ניתן למצוא אצל בעלי חיים אחרים. אלו הן כל המחשבות והפעולות הפנימיות שאנחנו עושים בתוך הראש שלנו בלי לשחרר אותן למרחב הציבורי. הוא משמש כסימולציה פנימית לדברים שאנחנו מתכננים לעשות או שוקלים לעשות בהמשך.

ברקלי טוען שבאיזשהו מקום במוח האנושי יש מפסק (switch), שקובע אילו מהמחשבות והפעולות שלנו יישארו פרטיות בתוך מוחנו בלבד ואילו מהן יהפכו פעולות והתנהגויות בעולם האמתי שגלויות לציבור באופן פומבי. בהוא אומר שהמפסק הזה מאוד חשוב להבנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, משום שבהפרעת קשב המפסק הזה לא פועל כראוי. פגיעה זו יכולה להוביל לכך שהחשיבה הפנימית והפרטית של אנשים עם הפרעת קשב מוצגת באופן פומבי. כלומר, אין הדמיה פנימית של הפעולה המתוכננת, ברגע החשיבה היא יוצאת לפועל ברמה ההתנהגותית החיצונית מבלי שהאדם בחר בכך באופן מודע.

ברקלי מציע לחשוב על הפרעת קשב כמפסק שבור ברשת הפרטית-ציבורית של המוח שלנו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 1b ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על דיבור חיצוני – בקישור הזה

ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה

ההרגלים המפתיעים של אנשים עם חשיבה מקורית – על דחיינות ויצירתיות / Adam Grant

דחיינות עלולה להיות מידה רעה כשזה מגיע ליעילות, אבל היא יכולה להיות מעלה עבור יצירתיות.

כך טוען Adam Grant בהרצאת ה- TED שלו ואחרי שהוא פספס הזדמנות עסקית מעולה, יש לו סיבה טובה לטעון את זה.

בעקבות המקרה הזה הוא התחיל לחקור אנשים עם חשיבה מקורית. לטענות אנשים “מקוריים” הם לא קונפורמיסטים, אלו אנשים שלא רק שיהיו להם רעיונות חדשים, אלא הם גם יפעלו כדי לתמוך בהם ולקדם אותם. אנשים “מקוריים” מניעים יצירתיות ושינוי בעולם, הם האנשים עליהם תרצו להמר. והם נראים לגמרי אחרת ממה שהוא ציפה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The surprising habits of original thinkers ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על קוף הסיפוקים המידיים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תהליך היצירה – בקישור הזה

זיכרון ומעבר בין חדרים – אז מה רציתם לעשות? / SciShow Psych

קורה לכם שאתם נכנסים לחדר בנחישות מעשית ו…. שוכחים מה רציתם?

טוב, אז בהחלט יתכן שלהפרעת קשב וריכוז ADHD יש יד בזה. עם כל הקטע של מוסחות, בעיות בזיכרון עבודה וכו. אבל, ייתכן שזו לא רק אשמתה.
זאת כנראה אשמתה של הדלת, או יותר נכון – המעבר דרכה.

עיקרי הדברים:

  • מתברר שעצם המעבר דרך מפתן הדלת עלול לגרום לכם לשכוח דברים.
  • זה קורה גם במעבר בדלתות וירטואליות וגם כשרק מדמיינים מעבר בדלת.
  • זה קורה בכל הגילאים ולכן זה לא סימן לדמנציה או בעיה בזיכרון.
  • חזרה לחדר המקורי לא מבטלת את האפקט הזה, כי הוא לא נוצר מעצם השהייה בחדר שונה אלא מפעולת המעבר בדלת.
  • על פי התאוריה הנוכחית למוח שלנו יש מערכת ציפיות מכל סיטואציה שנבנית על פי ניסיון החיים שלו. מעבר בדלת מסמן עבורנו מעבר לסיטואציה חדשה והמוח מנטרל את סט הציפיות של הסיטואציה הקודמת כהכנה לסיטואציה החדשה.
  • מסתבר שזה לא תמיד מפריע לזיכרון שלנו – אמנם כשמנסים לזכור בחדר אחד משהו שקרה בחדר אחר זה יכול לאתגר, אבל אם מנסים לשנן רשימת מילים ומפצלים אותה בין החדרים, אותה החלוקה לסטים נפרדים דווקא עוזרת לעיבוד המידע ותורמת לזיכרון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Do Doorways Actually Make Us Forget Things? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה

ואת ההסבר על זיכרון עבודה – בקישור הזה


תמונה: By Sonja Pieper from Karlsruhe CC BY-SA 2.0

האם אתם מדברים לעצמכם? מהו דיבור עצמי ולמה זה טוב / Daniel Howell + SciShow Psych + חן ספקטור

הידעתם?

השפה האנושית נועדה לעזור לנו לתקשר עם אנשים אחרים ו…. גם עם עצמינו.

יש כאלו שמדברים לעצמם הרבה, יש כאלו שמדברים לעצמם מעט.
יש כאלו שמדברים לעצמם בשקט, יש כאלו שמדברים לעצמם בקול.

ו… יש כאלו שמדברים לעצמם בקול והרבה!

איך זה נראה?

בסרטון I Talk To Myself דניאל Daniel Howell מסביר ומדגים בדרכו המשעשעת איך הוא מדבר לעצמו.

דיבור עצמי כתהליך של חשיבה מילולית

פיאג’ה (1969) תיאר תופעה שבה ילדים קטנים לא מדברים רק באוזני הזולת, אלא גם אל עצמם. הם עושים זאת בצורת מונולוגים מגוונים המלווים את פעילותם ומשחקיהם, אשר נאמרים בקול רם ומשמשים אמצעי-עזר לפעולה המידית. זהו הדיבור האגוצנטרי. הדיבור האגוצנטרי הוא דיבור חיצוני המשתמש בשפה הדבורה ובא לידי ביטוי באופן קולי. עם זאת, להבדיל מדיבור רגיל הוא לא מכוון להעביר מסרים לזולת, אלא לסייע לדרכי החשיבה ולניהול העצמי.

הדיבור האגוצנטרי החיצוני מופנם בהדרגה לדיבור פנימי המכוון אל העצמי ללא שימוש בקול. הדיבור הפנימי מקושר ליכולת החשיבה המילולית ותוכלו לקרוא עליו עוד – בקישור הזה. כלומר, עם הזמן הילדים ממירים את השימוש החיצוני בשפה ככלי עזר לתהליכים קוגניטיביים לשימוש פנימי. עם זאת, גם בגילאי הבגרות הדיבור החיצוני עדיין יכול לשמש ככלי עזר לתהליכי חשיבה.

נשמע מעניין?

למידע נוסף על דיבור עצמי והתרומה שלו לתפקוד שלנו צפו בסרטון Why Do We Talk to Ourselves? של SciShow Psych וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.

מה הקשר להפרעת קשב?

כאמור, בגילאי הילדות הדיבור האגוצנטרי נועד לסייע לתהליכי חשיבה, כשלב מעבר בין דיבור עצמי חיצוני לבין דיבור עצמי פנימי. בגילאי הבגרות החשיבה המילולית שלנו אמורה להתבסס בעיקרה על דיבור פנימי, כשמידי פעם נעשה שימוש גם בדיבור חיצוני, במיוחד עבור משימות ופעולות מאתגרות.

לעומת זאת, כמו שראיתם בסרטון של דניאל, יש אנשים שגם בגילאי הבגרות עושים שימוש נרחב בדיבור החיצוני. למרות שהסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר תופעה שמאפיינת רבים מאיתנו. אם אתם חושבים על זה רגע, אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב הוא… נו… תפקודי הקשב. מה גם שיש להם תפקיד די מרכזי ביכולת החשיבה והניהול העצמי שלנו.

אז… מה קורה כשקשיי הקשב מפריעים לנו להזיז את המוח?

עוזרים לו.

אבל כמו מכונית שנתקעה, אי אפשר לעשות את זה מבפנים. יוצאים החוצה ודוחפים 😉

אותו דבר עם מוח – כשהמילים בפנים לא מתניעות את עצמן, יוצאים החוצה ודוחפים אותן מהפה, אל האוזן ובחזרה פנימה.

אם זה מוריד לכם כמה אסימונים, קחו רגע ותראו שוב את הסרטון הראשון של דניאל. סביר להניח שעכשיו תוכלו לראות את הדברים באור שונה.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על התפתחות השפה – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על הקוגניציה והחשיבה – בקישור הזה


ביבליוגרפיה:
פיאז’ה, ז. (1969). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ת”א: ספריית-הפועלים.
 תמונה: Graham Crumb/Imagicity.com CC BY-SA 3.0

רגשות, מתח ובריאות / CrashCourse

הרגשות הן לא רק חוויות נפשיות, יש להן גם השפעה פיזיולוגית על הגוף שלנו. זה נכון גם עבור רגשות חיוביים וגם עבור רגשות  שליליים. מדקה 4:30 האנק מתחיל לדבר על ההשפעות של רגשות שליליים על הגוף שלנו. כמו שאתם בטח משארים, אם חווים אותם בתדירות גבוהה לאורך זמן זה לא עושה טוב לגוף שלנו. מדקה 5:11 הוא מתחיל לדבר באופן ספציפי על מתח – Stress.

מה הקשר להפרעת קשב?

המ… אה… טוב, נו – תכלס: יש לנו נטייה לדחות דברים לרגע האחרון (או קצת אחריו אפילו).

למעשה, הדחיינות היא מאפיין כל כך נפוץ של הפרעת קשב, שהקדשנו לה תגית שלמה במאגר המידע שלנו.
תוכלו להתרשם מכל הפוסטים בנושא – בקישור הזה.

האיום המתמיד של הדד-ליין בהחלט יכול להעלות את רמת המתח שלנו. לכן מאוד חשוב שנקפיד על איזון רגשי ונלמד דרכים שבהם טוב לנו להירגע. אבל… זה לא כל כך פשוט. שכן בטווח המידי המתח מעלה אדרנלין שמעלה את הריכוז. כלומר, ישנם מקרים שבהם רמות מסוימות של מתח, יכולות להעלות את התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב. זה בא לידי ביטוי בכך שפתאום מסיימים בלילה אחד מטלות שנדחו במשך חודשים. נשמע מוכר?

למעשה, לא מעט אנשים עם הפרעת קשב משתמשים בתופעה זו כאסטרטגיית התמודדות. לעתים זה נעשה באופן מודע ולעתים באופן אינטואיטיבי יותר. חשוב שתדעו שאמנם האדרנלין של הרגע האחרון אכן יכול לעזור לגיוס קשב ולסיום מטלות, אבל יש לזה מחיר בריאותי לטווח הארוך (כפי שתראו בסרטון).

כיצד ניתן לרכוש דרכי התמודדות ידידותיות יותר לפיזיולוגיה שלכם? זה בדיוק התפקיד של המערך הטיפולי הרב תחומי והמותאם אישית להפרעת קשב. עם זאת “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב, עלול להקשות על הימנעות מדפוסי התנהגות יעילים בטווח הקצר שעלולים להיות פוגעניים בטווח הארוך. תוכלו לשמוע הסבר של ברקלי על הנושא – בקישור הזה.

הפוסט הזה נועד לסייע להמחיש את הסכנות והמחיר של שימוש במתח כאסטרטגית התמודדות בחיי היום יום.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Emotion, Stress and Health וספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים על הנושא.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Flickr CC BY 2.0

הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD

לאנשים עם הפרעת קשב קשה לשמר את תשומת הלב לאורך זמן על דברים שלא מתגמלים את המוח על ההתמקדות בהם. הנטייה הזאת מיוחסת לפגיעה בתפקוד המוחי של המוליך העצבי דופמין. משום שהתגובה שלו לגירויים רגילים חלשה מאוד ביחס לאנשים ללא הפרעת קשב, לאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בגירויים עוצמתיים יותר כדי שהפעילות שלו תהיה מספיק גבוהה כדי להיות אפקטיבית.

דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:

  • תחומי עניין אישיים
  • אתגר
  • חידוש
  • “דד-ליין” מטורף

את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..

רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?

צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0

מה עושים מוחות?

כולם מדברים על המוח, אבל… מה בעצם הוא עושה?

הרי לכם סרטון קצר עם הסבר אינפורמטיבי ומשעשע כמיטב המסורת.
תקציר: המוח אחראי על סנכרון הפעולה של תאי הגוף, בהתאם לגירויים שהוא קולט מהסביבה (יענו אם יש עמוד בדרך – לעצור או ללכת מסביב).

שאלה יותר טובה – למה הוא עושה את זה?
תקציר: זה אחד הדברים שהגנים שלכם פיתחו כדי שהם יוכלו להעביר את עצמם הלאה לדורות הבאים 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What do brains do?

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את ההסבר על תקשורת בין תאי העצב במוח – בקישור הזה

וגם לבדוק את המחזמר הקוגניטיבי על חלקי המוח – בקישור הזה

 


תמונה: By Hbugue Garrat CC BY-SA 4.0

מבנה הממברנה / mahalodotcom

התקשורת העצבית במוח שלנו מבוססת על מעבר של חומרים מהממברנה של תא אחד לזו של התא השני, בתהליך המכונה העברה סינפטית.

נשמע מעניין?

הסרטון Learn Biology: Cells—The Plasma Membrane מסביר על המבנה של הממברנה.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מערכת העצבים – בקישור הזה

ואת הסרטון על המוח – בקישור הזה


תמונה: Opossum58 CC-BY-SA-3.0

ממברנות ודופן התא / מכון דוידסון

התקשורת העצבית במוח מבוססת על מעבר של חומרים מהממברנה של תא אחד לזו של התא השני, בתהליך המכונה העברה סינפטית. תוכלו לקבל על כך מידע נוסף – בקישור הזה.

הסרטון הזה מסביר מהי ממברנה, מדוע היא חשובה ואיך היא בנויה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון על ממברנות ודופן התא:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על המבנה של תא עצב – בקישור הזה

ואת ההסבר על מערכת העצבים – בקישור הזה

יחס אות רעש / Jonathan Pritchard

למוליך העצבי דופמין המעורב בהפרעת קשב יש הרבה תפקידים במוח. בין היתר הוא משפיע על יחס האות רעש.

מה זה אומר?

באופן כללי ה”אות” הוא המידע שרוצים למסור או לקלוט וה”רעש” הוא כל המידע הנוסף שמצטרף אליו מרגע הפקתו ועד הגעתו ליעד.

הסרטון הזה מציג את המושג בהקשר של הקלטות קוליות ועריכת סאונד, אבל אותו העיקרון נכון גם לתקשורת בין תאי עצב.

נשמע מעניין?

להסבר על יחס אות רעש צפו בסרטון Signal-To-Noise Ratio Explained

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע את הרצאת ה- TED על התפקידים השונים של הדופמין – בקישור הזה

ואת ההסבר על הכימיה של המוח והתודעה – בקישור הזה

קשיים בזיכרון עבודה / Dr Susan Gathercole

הסרטון הזה מסביר איך זיכרון העבודה משפיע על יכולת הלמידה והתפקוד במסגרת מערכת החינוך.
כמו כן, מוצגות בו מספר דרכים להתמודדות במסגרת הכיתה ובכלל.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dr Susan Gathercole explains Working Memory

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הרצאת ה- TED על זיכרון העבודה – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על איך זיכרון העבודה משפיע על יכולת הלמידה – בקישור הזה

מחזמר קוגניטיבי על חלקי המוח / Pinky and the Brain

המוח מציג את – חלקי המוח!!!!!

זוכרים את עכברי המעבדה שמנסים להשתלט על העולם כל פעם?
הם הכינו לכם שיר מקסים על השמות של חלקי המוח השונים 🙂

מוקדש בחום לכל מי שגדל על הסדרה הנפלאה הזו,

* * * * קבלו אותם במחיאות כפיים ס-ו-ע-ר-ו-ת * * * *

אהבתם?

צפו גם בסרטון ההכרות עם המוח שלכם – בקישור הזה

וקראו את המאמר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – בקישור הזה

זיכרון עבודה – להפוך את העולם למקום הגיוני / Peter Doolittle

כדאי לכם לראות את הרצאת TED  המצחיקה ומאירת העניים של הפסיכולוג החינוכי פיטר דוליטל Peter Doolittle בנושא זיכרון עבודה. הוא אומר שהחיים מגיעים אלינו מהר מאוד, כך שאנחנו צריכים לקחת את בליל המידע הזה ואיכשהו לחלץ ממנו משמעות. הוא מספר על החשיבות והמגבלות של זיכרון העבודה, אשר מאפשר לנו להבין את מה שקורה עכשיו.

אחד הגורמים שקובעים את הקיבולת של זיכרון העבודה, כלומר כמות המידע שהוא יכול לעבד בו זמנית – הוא רמת הקשב שלנו. לכן כשאנחנו עייפים יותר קשה לנו להפעיל אותו. בהפרעת קשב רמת הבסיס של תפקודי הקשב והריכוז יכולה להיות נמוכה ולא יציבה. לכן כל מה שאתם שומעים בהרצאה הזו שזיכרון העבודה עושה, יכול להתחרבש בהפרעת קשב… הפגיעה בזיכרון העבודה משפיעה בין היתר גם על התפקודים ניהוליים של אנשים עם הפרעת קשב. על הקשר בין הפרעת קשב ותפקודים ניהולים תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה

אז לפני שנוכל להבין כמו שצריך מה קורה כשיש בעיות עם זיכרון העבודה,
בואו ננסה ללמוד איך הוא אמור לעבוד כשהכל בסדר.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How your “working memory” makes sense of the world ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על יצירה של זיכרונות – בקישור הזה

ואת ההסבר על ההשפעה של זיכרון העבודה על יכולת הלמידה – בקישור הזה

התפתחות קוגניטיבית / Crash Course Psychology

הסרטון הזה עוסק בהתפתחות קוגניטיבית ובדרכים השונות שבהן אנו צוברים ידע. לפני שנוכל להבין איך הפרעת קשב עלולה לפגוע בתהליך הזה ומה ניתן לעשות בנידון, כדאי לדעת איך זה אמור לעבוד כשאין בעיות או קשיים מיוחדים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון The Growth of Knowledge

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על המוח האנושי – בקישור הזה

ואת ההסבר של שלומית על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

מה זה זיכרון עבודה? / Cogmed

זיכרון העבודה הוא מנגנון קוגניטיבי שבו מתרחשת החשיבה המודעת שלנו. משום שהחשיבה המודעת מאוד יקרה מבחינת משאבים מנטליים, זיכרון העבודה מוגבל בקיבולת שלו. הקיבולת הנורמלית של זיכרון העבודה עומדת על 7 +/- 2 יחידות מידע, תופעה זו מוכרת גם בשם “מספר הקסם“. פגיעה בתפקודי הקשב מורידה את הקיבולת של זיכרון העבודה, כתוצאה מכך ניתן לחשוב על פחות דברים במקביל.

מוכר לכם?

להסברים נוספים צפו בסרטון What is Working Memory:

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההרצאה של שלומית על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה

ואת ההרצאה על זיכרון עבודה – בקישור הזה

קוגניציה / Crash Course Psychology

מה זה בכלל קוגניציה, למה זה טוב ומה המגבלות של כל העסק?

הסרטון הזה מסביר מאוד יפה את הנושא, אבל (!!) קחו בחשבון שכל התפקודים הקוגניטיביים המודעים שלנו נשענים על זיכרון העבודה, שמושפע בין היתר מרמת הקשב …. ככה שמעבר לכל מה שהאנק גרין אומר כאן על קוגניציה תקינה, תחשבו מה קורה כשהיא קצת מתחרבשת, אפילו לרגע כי ציפור או משהו

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You  ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את סרטון ההסבר על המוח – בקישור הזה

ולקרוא את המאמר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה

דופמין והאונות הקדמיות של המוח / Christopher Harris

הסרטון הזה נכנס קצת יותר לבפנוכו של הגולגולת שלנו ומתאר את הקשר בין דופמין למוטיבציה, עניין, התנהגות וחשיבה.
עכשיו תחשבו מה קורה כשהעסק הזה לא עובד כמו שצריך…. 

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dopamine and the frontal lobes ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההרצאה על תפקיד הדופמין במוח – בקישור הזה

ולקרוא את המאמר על אימון מוחי – בקישור הזה

שינה וחלומות / Crash Course Psychology

אך אך, יש כל כך הרבה בלבול בנושא השינה מול הפרעת קשב

אז ככה, קשיי שינה פוגעים בתפקוד הקוגניטיבי גם אם אין הפרעת קשב וזה יכול להראות מאוד דומה (לכן חשוב לעשות אבחנה מבדלת). הפרעת קשב כשלעצמה לא פוגע בשינה אבל…. יש קומורבידיות של הפרעת קשב עם בעיות שינה למניהן (כלומר, הן יכולות לבוא ביחד).
בלי שום קשר, רוב התרופות להפרעת קשב הן מעוררות, לכן הן עלולות לפגוע בשינה של מי שרגיש לזה ולוקח מאוחר מידי את הכדור האחרון של היום (אם זה מוכר לכם לחזור לרופא למעקב והתאמה).
מצבים רגשיים שבאים ביחד או בעקבות הפרעת קשב (כמו דיכאון וחרדה) יכולים גם הם לפגוע באיכות השינה ו…. יש את הקטע של ההתארגנות שיכול להקשות להכניס הרגלי שינה מסודרים ללו”ז ועוד הרבה דברים טובים.

נשמע מעניין?

אז כדי להבין קצת יותר טוב מה הקטע של כל העסק הזה, צפו בסרטון To Sleep, Perchance to Dream:

אהבתם?

כדאי לכם לצפות גם בסרטון המשעשע על שיגרת השינה – בקישור הזה

ולקרוא את ההסבר המעניין על דברים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Victor Gilbert CC BY-SA 4.0

שליפה של זיכרונות / Crash Course Psychology

טוב, כל הקטע של לזכור דברים זה שיהיה אפשר להיזכר בהם אחר כך.

לפעולה הזו קוראים שליפה.

רוצים לדעת איך זה עובד?

צפו בסרטון Remembering and Forgetting

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך נוצרים זיכרונות – בקישור הזה

ואת הסרטון על התפתחות קוגניטיבית – בקישור הזה

יצירה של זיכרונות / Crash Course Psychology

הרבה פעמים אנשים עם הפרעת קשב מתלוננים על קשיים בזיכרון, אבל….
במקרים רבים באבחון רואים שלאותם אנשים יש תפקודי זיכרון תקינים – למה זה קורה?

אחת הסיבות היא ההשפעה המשנית של הפרעת קשב על תהליך יצירת הזיכרונות. קשיי קשב עלולים להפריע ליצירת זיכרונות כבר בשלב הראשון ברמת הקלט. זאת משום שלא נוכל לזכור משהו שכלל לא שמנו לב אליו מלכתחילה. קשיי קשב יכולים להפריע להתגבשות הזיכרון גם בשלבים מתקדמים יותר, עקב צמצום הקיבולת של זיכרון העבודה שהוא צוואר הבקבוק של הזיכרון האנושי. זאת משום שמידע שנקלט אך לא הספיק לעבור מספיק עיבוד בזיכרון העבודה, לא יוכל להיקלט היטב בזיכרון ארוך הטווח.

נשמע מעניין?

כדי להבין יותר טוב איך עובד כל העסק הזה –  צפו בסרטון How We Make Memories:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה

ואת ההסבר על האופן שבו זיכרון העבודה משפיע על יכולת הלמידה – בקישור הזה


תמונה: By Ali Rezvani CC BY-SA 3.0

יחסי גומלין בין רגש לקוגניציה / Crash Course Psychology

לרגשות יש תרומה רבה לתפקוד שלנו והם חיוניים להישרדות. הסרטון הזה מסביר מהו הרגש האנושי ומציג את יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה.

קיים בלבול רב בציבור בין השפעות רגשיות על תפקודי הקשב לבין הפרעת קשב. למעשה אלו הם שני דברים שונים, אשר יכולים לבוא ביחד או לחוד. אם לא ברור מה גורם לקשיים במקרה מסוים, צריך ללכת לאבחון. תפקידו של האבחון הוא לאמת או לשלול את החשד למקור הקשיים, לבדוק הסברים אלטרנטיביים למקור הקושי, לשלוח לבדיקות המשך במקרה הצורך ולהוות בסיס לבנייה של תכנית טיפולית מותאמת אישית. במקרים שבהם קיים חשד גם להפרעת קשב וגם למקורות רגשיים אחרים מומלץ לפנות לפסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים כדי לעשות אבחנה מבדלת.

נשמע מעניין?

להסבר המלא על הרגשות והאופן שבו הם משפיעים עלינו, צפו בסרטון Feeling All the Feels:

אהבתם?

קראו את המאמר על טיפול פסיכולוגי בהפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר של אופרה על למה חשוב שתשמרו על עצמכם – בקישור הזה

מחסום דם מוח

מחסום דם מוח, או באנגלית: BBB => Blood Brain Barrier, הוא אחד ממנגנוני ההגנה של המוח, אשר מסננן את החומרים שעוברים דרכו על פי המבנה הכימי שלהם. מבחינה זו הוא מזכיר את השלייה של העובר. שניהם נועדו לאפשר לחומרים הנחוצים להיכנס ובמקביל לחסום חומרים שעלולים להזיק לתאים הרגישים שנמצאים בעברו השני של מנגנון ההגנה.

הסרטון הזה מציג על קצה המזלג את האתגרים שמחסום הדם-מוח מציב בפני פיתוח של תרופות נירולוגיות. זאת משום שכדי להימנע מטכניקות פולשניות ההעדפה היא תמיד להעביר את התרופות דרך מחזור הדם, שאליו הן יכולות להגיע גם באופן עקיף דרך מערכת העיכול. על מנת שתרופות הניתנות בדרכים אלו יגיעו למוח, הן צריכות לעבור את המחסום.

אנו יודעים שהבעיה בהפרעת קשב היא ירידה בתפקוד של המוליך העצבי דופמין, אז למה לא פשוט לקחת כדורים של דופמין?

התשובה היא שדופמין אינו עובר את מחסום הדם מוח, כך שאם נכניס דופמין למערכת הדם דרך מערכת העיכול הוא יסתובב בכל הגוף ולא יגיע ליעדו. כדי להימנע משימוש בשיטות פולשניות ומסוכנות להחדרת דופמין למוח באופן ישיר, מעדיפים להשתמש בתרופות אחרות שיוכלו לתת מענה בטוח יותר. התרופות האלו עוברות את מחסום הדם-מוח ומשפיעות על התפקוד של הדופמין במוח באופן עקיף.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Blood Brain Barrier:

אהבתם?

כדי ללמוד עוד על מערכת העצבים ראו את הסרטון – בקישור הזה

וכדי לדעת איך תאי העצב שלנו מתקשרים ביניהם ראו את הסרטון – בקישור הזה


תמונה: By Kuebi = Armin Kübelbeck CC BY 3.0

זרימת הדם למוח / Walter Jahn

הסרטון הזה מראה איך מגיע הדם מהלב אל המוח. משום שהמוח הוא איבר חשוב ועדין, ישנם מספר מנגנוני הגנה אשר נועדו לשמור על שלומו. פרט לשמירה על המוח, למנגנונים אלו יש השלכות לגבי פיתוח תרופות אשר נועדו לפעול על התאים שבמוח (כמו התרופות עבור הפרעת קשב). זאת משום שכדי שהתרופות יוכלו להגיע אל המוח דרך מחזור הדם, עליהן לעבור את מנגנוני ההגנה שלו.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון BLOOD VESSEL PATHWAY FROM HEART TO BRAIN:

אהבתם?

צפו גם בסרטון על מבנה המוח שלכם – בקישור הזה

ובסרטון על התקשורת בין תאי עצב – בקישור הזה


תמונה: By Armin Kübelbeck CC BY 1.0

מחקר פסיכולוגי / Crash Course Psychology

כל הידע המקצועי אודות הפרעת קשב נאסף, נבנה ונבדק על ידי מחקר. פעמים רבות התקשורת אינה מקפידה להציג מהימנה את תוצאות המחקרים או את השיטה המדעית בכלל. על כך מאוד חשוב להבין איך זה עובד ומדוע.

להסבר המלא מפי האנק גרין צפו בסרטון Psychological Research

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את ההסבר על היחסים בין מדע ואמונה – בקישור הזה

ואת ההסבר על הבעייתיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – בקישור הזה


תמונה: By Frits Ahlefeldt CC BY-SA 3.0

המוח של אנשים עם הפרעת קשב שונה / ירדן לוינסקי

מבנה המוח של ילדים עם הפרעת קשב שונה ממבנה המוח של ילדים בלי מהפרעת קשב. ירדן לוינסקי מתאר את הממצאים העיקריים ממחקר MRI עדכני שפורסם ב Lancet,  שהוא אחד מהעיתונים הרפואיים החשובים בעולם.

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

להסבר על המורכבות של פעילות הדופמין במוח – לחצו כאן

ולהסבר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – לחצו כאן


תמונה: By Patrick J. Lynch CC BY 2.5

תפיסה וחישה / האנק גרין

הסרטון הזה מסביר את תהליכי התפיסה והחישה. תהליכים אלו מאוד מושפעים מתפקודי הקשב של האדם. לכן הרבה מהדברים המוח שלנו יכול לעשות המוצגים בסרטון זה, עלולים להיפגע כשהקשב לא עובד כמו שצריך. למשל, כדי לזהות שחפץ מסויים הוא צלחת, צריך קודם כל לשים לב לעצם קיומו של אותו החפץ. זאת משום שהמוח שלנו לא יכול לעבד ולתפוס מידע שלא נקלט.

לאחר קליטת המידע, תהליכי העיבוד שלו מתבצעים ברמות שונות של אוטומטיות ומודעות. החשיבה המפורשת והמודעת מצריכה משאבי קשב רבים. לכן היא מושפעת מאוד מרמת הקשב הנוכחית של האדם. לעומת זאת, תהליכים אוטומטיים מרומזים שאינם מודעים, יותר “זולים” מבחינת משאבים קוגניטיביים. לכן הם פחות מושפעים מתנודתיות בקשב.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Sensation & Perception:

אהבתם?

אתם יכולים להכיר את המוח שלכם קצת יותר – בקישור הזה

וללמוד יותר על התפתחות קוגניטיבית – בקישור הזה


תמונה: By Ancal84 CC BY-SA 4.0

מעבר מידע בסינפסה

הסרטון “מעבר מידע בסינפסה” מדגים מעבר מידע בין שלושה תאי עצב (נירונים) דרך הסינפסות המשותפות שלהם. הוא מסכם וממחיש יפה מאוד את תהליך ההעברה הסינפטית (שעליו דובר גם בפוסט הזה) ו…. בעברית!!!!

תהנו:

אהבתם?

ראו את ההסבר על מה עושים מוחות – בקישור הזה

וקראו את המאמר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה


תמונה: By Curtis Neveu CC BY-SA 3.0

הכימיה של המוח והתודעה (Mind) / האנק גרין

הסרטון הזה של Crash Course Psychology מתמקד בחומרים הכימיים שמשפיעים על המחשבה, הרגש וההתנהגות שלנו. חשוב להכיר אותם כי מסתבר שיש הרבה כאלה 😉

הסרטון מציג הסבר יפה על כל הנושא של מוליכים עצביים והורמונים. המוליך העצבי דופמין מוזכר שם, אבל לא בהקשר של הפרעת קשב. שימו לב – הדופמין הוא חומר מאוד חשוב במוח האנושי והפעילות שלו מאוד מורכבת. פגיעות מסוגים שונים בפעילות של הדופמין יובילו למצבים שונים בהתאם לסוג הפגיעה. על כן מצבים כמו סכיזופרניה ופרקינסון שמקושרים גם הם לדופמין, מתבססים על מנגנון שונה לגמרי מזה שגורם להפרעת קשב.

להסבר המלא צפו בסרטון The Chemical Mind

אהבתם?

צפו גם בסרטון ההסבר על מערכת העצבים – בקישור הזה

וקראו על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה

הכירו את המוח שלכם / האנק גרין

המוח הוא חלק ממערכת העצבים. הסרטון הזה מתוך Crash Course Psychology, מראה איך בנוי המוח שלנו ואיך הוא משפיע על כל מה שאנחנו בעצם תופסים כ”אנחנו”.

אה, וגם יש שם כל מיני דמויות קטנות שמסתובבות להן ברקע מתי שהאנק גרין מסביר דברים – תהנו 😉

להסבר המלא והמשובח צפו בסרטון Intro to Psychology – Crash Course Psychology #1:

אהבתם?

קראו גם את המאמר על איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג? – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על מחקר פסיכולוגי – בקישור הזה


תמונה: By Patrick J. Lynch CC BY 2.5

העברה סינפטית – תקשורת בין תאי עצב

מערכת העצבים מתבססת על היכולת של התאים שלה להעביר ולקלוט מסרים.

התקשורת בין תאי העצב של מערכת העצבים מתבצעת באמצעות העברה סינפטית של מוליכים עצביים בין תא אחד לשני. זו הדרך שבא המוח שלנו מעבד מידע.

רוצים לדעת איך זה עובד?

אם תהיתם מה בדיוק קורה במוח שלנו, צפו בסרטון The Brain — How Neurotransmission Works:

אהבתם?

צפו גם בהסבר על מערכת העצבים – בקישור הזה

וקראו את המאמר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – בקישור הזה


תמונה: By Vtvu CC BY-SA 3.0

מבנה תא העצב / Khan Academy

המוח האנושי מורכב מתאי עצב, המכונים גם נירונים.
הסרטון הבא מתאר את האנטומיה של תא העצב, המבנה שלו והתפקידים של חלקיו השונים.

להסבר המלא צפו בסרטון Anatomy of a Neuron

אהבתם?

צפו גם בהסבר על מערכת העצבים  – בקישור הזה

ובהסבר על הממברנה של התא – בקישור הזה

מערכת העצבים / CrashCourse

המקור להפרעת קשב הוא נוירולוגי, כלומר – עצבי (נוירון = תא עצב).
כדי להבין מה זה אומר, צריך קודם כל להבין קצת את מערכת העצבים שלנו.

אז אם אתם רוצים לדעת מה זאת מערכת העצבים, מה היא עושה, למה היא חשובה, איך היא בנויה ואך תאי העצב שלנו מתקשרים ביניהם – צפו בסרטון ההסבר המשובח של האנק גרין Hank Green מתוך CrashCourse:

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את המאמר על אימון מוחי – בקישור הזה

ולראות גם את סרטון ההסבר על המבנה של תא עצב – בקישור הזה


תמונה:  by Medium69 William Crochot CC BY-SA 4.0

אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב / חן ספקטור

תקציר:

בחברה המודרנית, ליכולות הקוגניטיביות של האדם יש השפעה רבה על האפשרות שלו לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק העבודה. לכן יש חשיבות רבה לפיתוח קוגניטיבי. האימון המוחי מאפשר לשפר יכולות קוגניטיביות על ידי תרגול. זאת משום שמערכת העצבים שלנו ניחנה בגמישות (פלסטיות), המאפשרת לה להשתנות בהתאם להתנסותו של האדם. באופן זה המוח שלנו מתאים את עצמו לסביבה שבה אנו חיים.
עם זאת, תרגול יבש עלול להיות משעמם מאוד. השעמום עלול להוביל לקשיי מוטיבציה ולפגיעה בהתמדה של התרגול. דבר זה עלול לפגוע באפקטיביות של האימון המוחי. לכן יש להשתמש בכלים שמעוררים מוטיבציה פנימית ואתגר חיובי.  מאמר זה מציג את האופן שבו משחקי מחשב יכולים לקדם את היכולות הקוגניטיביות, באמצעות תיווך של איש מקצוע העושה בהם שימוש מושכל.

לקריאת המאמר המלא “אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב” – לחצו כאן

אהבתם?

צפו גם בסרטון על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה

וקראו את המאמר של חן על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 


ספקטור, ח. (2014). אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Mcwiz CC BY-SA 3.0

 

תפריט נגישות