בשנת 2019 יצאה הצהרת קונצנזוס מעודכנת בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD:

Kooij, J. J. S., Bijlenga, D., Salerno, L., Jaeschke, R., Bitter, I., Balázs, J., … & Stes, S. (2019). Updated European Consensus Statement on diagnosis and treatment of adult ADHD. European Psychiatry, 56, 14-34.‏

הצהרות קונצנזוס הן דבר נדיר מאוד בעולם המקצועי והאקדמי ולכן יש להן משקל משמעותי.

כמו בכל תחום מתפתח, הידע שלנו על הפרעת קשב הולך ומצטבר עם התקדמות המחקר. תמיד יהיו נושאים שזקוקים למחקר נוסף ותמיד יהיו חילוקי דעות בנוגע להיבטים שעדיין לא ברורים לנו מספיק. עם זאת, יש כבר גוף מחקרי מרשים מאוד בנוגע להפרעת קשב ויש טווח רחב מאוד של וודאות והסכמה. ההצהרה הזו מתארת את הקונצנזוס הנוכחי – כלומר, הדברים שאנשי המקצוע בטוחים בנכונותם ומסכימים עליהם בינם ובין עצמם, לצד הנושאים שעדיין צריכים מחקר נוסף כדי לגבש מסקנות מבוססות יותר.

חשוב להדגיש שהמטרה של גיבוש תיאוריות היא להסביר את הנתונים והממצאים מהשטח ולא להיפך. לכן התיאוריות וההסברים משתנים באופן שוטף בהתאם לממצאים שנאספים ללא הפסק מן השטח. לאור זאת, אני רוצה להציג לכם גם את התובנות והמסקנות המוסכמות שמצויינות במאמר וגם את ההמלצות שתוארו בו בנוגע לכיוונים למחקר עתידי. כל זאת יחד עם תובנות והסברים שלי כמובן 🙂

אז אתם מוזמנים להתעדכן בידע הנוכחי ולהמשיך לעקוב אחרי התפתחויות חדשות בספרות המקצועית.

עיקרי הדברים

• הפרעת קשב מלווה את האדם לאורך כל שלבי החיים, מהילדות ועד הבגרות והזקנה.
• ישנן ראיות להשפעות השליליות של הפרעת קשב בלתי מטופלת על האדם, סביבתו הקרובה והחברה ככלל.
  • ללא טיפול הולם, הפרעת קשב עלולה לגרום למצוקה רבה ברמה האישית
  • בנוסף, הפרעת קשב בלתי מטופלת עלולה להפוך לנטל כלכלי כבד על החברה
• קיימים כלים לאיתור ולאבחון הפרעת קשב במבוגרים.
• ישנם טיפולים אפקטיביים, בטוחים ומבוססי ראיות להפרעת קשב.

ולמרות זאת….

• בארצות אירופאיות רבות קיים מחסור באבחון וטיפול בהפרעת קשב.

גורמים מרכזיים למצב הנוכחי:

• הסטיגמה על הפרעת קשב, אשר נובעת ברובה ממחסור בידע, מובילה לתפיסות שגויות אודות הפרעת קשב וריכוז ADHD. בנוסף, היא גורמת לתת-אבחון של ההפרעה ומגבירה את הסבל של אנשים עם הפרעת קשב.
• הסטטוס הרגולטורי הנוקשה של ארצות רבות עבור התרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, מגביר את הסטיגמה בתחום בריאות הנפש ובתקשורת.
  • למשל, בארץ התרופות להפרעת קשב נמצאות תחת “תקנות הסמים המסוכנים” מתוך סיבות היסטוריות, שכבר אינן רלוונטיות על פי המחקר העדכני בתחום. בנוסף, שמן של התקנות הוא תרגום מטעה של השם האנגלי ” Schedule drug” שאמור להיות מתורגם כ”תרופות בפיקוח”.
  • את הנהלים של משרד הבריאות והסבר נוסף בנושא, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הפרעת קשב בגילאי הבגרות כמעט שאינה נכללת בתכניות הלימוד של סטודנטים לרפואה ולפסיכולוגיה, או בתהליך ההכשרה של אנשי מקצוע משירותי בריאות הנפש למבוגרים.
• הנהלים של מערכות הבריאות בארצות רבות עדיין מתייחסים להפרעת קשב כהפרעה של ילדים בלבד, למרות הראיות המדעיות המבוססות לכך שהפרעת קשב היא מצב כרוני המלווה את האדם לאורך כל תקופות החיים.

לכן

• יש להרחיב את ההכשרה של אנשי המקצוע מתחום הרפואה ובריאות הנפש, בנושא של הפרעת קשב. הכשרה זו צריכה לכלול את תהליך האיתור, האבחון והאפשרויות הטיפוליות, לאורך שלבי החיים השונים של האדם. ההכשרה המקצועית צריכה לכלול את כל הדיסיפלינות הקליניות, בכל שלבי ההתפתחות המקצועית – כולל סטודנטים, רופאי משפחה, פסיכולוגיים ואחים ואחיות רפואיים.
• יש לגבש מענה כלל מערכתי למעבר בין שירותי הטיפול והבריאות של גילאי הילדות, אל עבר השירותים המקבילים המיועדים עבור גילאי הבגרות.
• יש לעדכן את ההתייחסות החוקית והבירוקרטית של המוסדות הרשמיים, בהתאם לידע המחקרי העדכני אודות הפרעת קשב, הימשכותה לאורך החיים ואפשרויות הטיפול בה.
• ניהול מוצלח של הטיפול התרופתי להפרעת קשב (עבור אלו הזקוקים לו), מחייב את הרופא המטפל להתחשב גם באופן שבו המטופל עלול לתפוס את הסטיגמה סביב הפרעת קשב, וכן את ההשלכות של תפיסה זו על הנכונות להתחלת הטיפול וההתמדה בו.
• יש ליזום ולשפר פעילויות הסברה ציבוריות בנושא הפרעת קשב.

מאפיינים ודפוסים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם

• הפרעת קשב מתוארת כהפרעה של תפקודים ניהוליים כמו יכולת העכבה (אינהיביציה) וזיכרון העבודה.
  • תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה
  • והסבר על זיכרון העבודה – בקישור הזה
• אנשים עם הפרעת קשב מאופיינים גם בקשיי ריכוז מסוגים שונים וגם בנטייה למיקוד יתר. שני המצבים האלו משקפים את הצדדים המנוגדים של אותו המטבע. כלומר, שניהם נובעים מקשיי הוויסות הקוגניטיביים של משאבי הקשב, כאשר אחד מהם מקשה או מונע מהאדם לשים לב למשהו, בעוד שהאחר מקשה או מונע ממנו לנתק את תשומת ליבו.
• מבוגרים עם הפרעת קשב בתפקוד גבוה, לא בהכרח יראו את הדפוס האופייני של ליקויים תפוקדיים בחיי היום יום שלהם. זאת משום שאנשים עם הפרעת קשב יכולים להצטיין בתחומים מסויימים של חייהם, ובמקביל להפגין קשיים משמעותיים בתחומים אחרים. דבר זה זה נכון במיוחד עבור פעולות שגרתיות כמו תשלום חשבונות, תחזוקת בית וכו.
• הביטוי של היפראקטיביות (פעלתנות-יתר) בגילאי הבגרות, שונה מזה של גילאי הילדות. במקרים רבים הביטוי החיצוני של פעלתנות היתר יהיה מעודן יותר בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב בהשוואה לילדים עם הפרעת קשב. על כן, היכולת “לשבת בשקט” לאורך זמן אינה שוללת את קיומה של היפראקטיביות בגילאי הבגרות. במקום זאת פעלתנות היתר יכולה לבוא לידי ביטוי כתחושה פנימית של עצבנות או אי שקט, דיבור עודף, פעילות קוגניטיבית בלתי פוסקת, קושי להירגע, לנוח או להירדם.
• עיסוק אינטנסיבי בספורט יכול לספק הקלה זמנית מחוסר הנוחות שיוצרת פעלתנות היתר, עם זאת הדבר עלול להוביל לפציעות או פגיעות פיזיולוגיות במקרים שבהם לא ניתן לגוף מספיק זמן להחלים, להתאושש ולחדש כוחות.
• בעוד שנדידת מחשבות היא תופעה אוניברסאלית, הפרעת קשב מאופיינת בדפוס ייחודי של נדידת מחשבות, אשר בא לידי כאוסף בלתי ממוקד, מוסח ומסיח של מחשבות קצרות טווח ללא חזרתיות וללא תכנים אב נורמליים.
• משום שהפרעת קשב היא תורשתית, ישנם מקרים רבים שבהם הפרעת קשב מופיעה אצל יותר מבן משפחה אחד, כך שיכולים להופיע מספר מקרים של הפרעת קשב באותה משפחה. מן הסתם, ההתמודדות עם מקרים מרובים של הפרעת קשב באותה משפחה, היא מורכבת יותר בהשוואה להתמודדות המשפחתית מול מקרה בודד.
• המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי, באופן שנותן מענה לכל תחומי החיים של האדם. הוא צריך לכולל שילוב מותאם אישית של טיפולים פסיכולוגיים, חינוכיים, רפואיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. את התכנית הטיפולית יש לבנות בהתאם לממצאי האבחון ומתוך התייעצות עם אנשי המקצוע הרלוונטיים עבור כל מקרה לגופו.
  • במקרים שבהם הפרעת הקשב של אחד או יותר מבני המשפחה מובילה לפגיעה משמעותית במערכות היחסים או התפקוד המשפחתי – ייתכן שיהיה גם צורך בטיפול כללי ברמת המשפחה השלמה.
• הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלוות גבוהה. לכן, לפני הטיפול יש צורך להעריך אם ואילו מקורות נוספים לקשיים קיימים בכל מקרה לגופו, ולבנות את תוכנת העבודה בהתאם. ישנם גורמים שבהם יש לטפל לפני הפרעת קשב ובגורמים אחרים רצוי לטפל אחרי או במקביל.
  • התהליך שבאמצעותו ניתן לבדוק את הגורמים לקשיים עבור כל מקרה לגופו נקרא אבחנה מבדלת ותוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.
• הפרעת קשב מאופיינת גם בקשיים בוויסות הרגשי, אשר יכולים לגרום לשינויים יום-יומיים במצב הרוח. עם זאת, שינויים אלו מתרחשים במסגרת טווח הרגשות הנורמלי והם שונים מהרגשות הקיצוניים האופייניים להפרעת רגשיות כמו דיכאון או מאנייה.
  • מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • תוכלו למצוא גם הסבר על הבסיס הנירולוגי וההשפעות של התרופות של הפרעת קשב על התפקוד הרגשי – בקישור הזה
  • בכל מקרה של מעורבות רגשית, חשד לקשיים רגשיים ו/או תגובה רגשית לטיפול התרופתי – יש לפנות לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים. זאת משום שבמקרים האלו הפסיכיאטר יכול לאתר את המקורות האמתיים לקשיים יחד עם ההשפעות ההדדיות שלהם, להמליץ על הטיפולים המתאימים ולעשות איזון תרופתי במקרה הצורך.

דברים טובים שקורים בשטח

• אנשים מפורסמים עם הפרעת קשב אשר החלו לדבר בגלוי על האבחנה והטיפול שקיבלו, מסייעים להפחית את הסטיגמה בציבור!
  • בהקשר זה כדאי לכם לבדוק את הפוסטים הנהדרים של חלי גולדנברג – בקישור הזה
  • תוכלו להתרשם גם ממגוון של סיפורים אישיים – בקישור הזה
  • ואם אתם רוצים לתרום גם את הסיפור האישי שלכם לאתר הקהילתי, אתם מוזמנים לשלוח אותו – לקישור הזה, ואהיה איתכם בקשר 🙂

מחקר נוסף דרוש עבור –

• הבדלי מגדר בהפרעת קשב והביטוי שלה אצל בנות, נערות ונשים.
  • מידע נוסף על הבדל מגדר תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הפרעת קשב בגילאים מבוגרים יותר ובגיל הזה”ב.
• בחינת היעילות הטיפולית של אימון אישי להפרעת קשב – זאת משום שהיעדר פרדיגמה סטנדרטית מובילה לשונות רבה בתהליך הטיפולי של האימון האישי להפרעת קשב ובאופן שבו הוא מתבצע בשטח (כמו למשל: פגישות פנים מול פנים, שיחות טלפוניות, תכתובת דוא”ל וכו). נכון לרגע פרסום המאמר לא קיימים מחקרים מבוקרים אשר בודקים את היעילות של האימון האישי כחלק מהמענה הרב תחומי להפרעת קשב.

נשמע מעניין?

את הצהרת הקונצנזוס המלאה בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס הכללית של ברקלי משנת 2002 – בקישור הזה

ולראות את ההסבר על הקשר שבין אמונה למדע – בקישור הזה

הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.