גנטיקה ותחלואה נלוות להפרעת קשב / ראסל בארקלי

הפרעת קשב נוטה להיות “ידידותית” מאוד, לכן נדיר שהיא באה לבד ובדרך כלל היא תגיע עם צרות נוספות. בסרטון הזה ראסל בארקלי מציג את הקומורבידיות או התחלואה הנלווית הנפוצה עם הפרעת קשב. כלומר, את המקורות הנוספים לקשיים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב כמקור ראשוני, או להתפתח בעקבותיה כמקור משני.

עיקרי הדברים

  • ל- 80% או יותר מהאנשים עם הפרעת קשב יש מקור נוסף לקשיים.
  • ל- 50% מהאנשים עם הפרעת קשב יש שני מקורות נוספים לקשיים.
  • יש מצבים שהשכיחות שלהם בקרב אנשים עם הפרעת קשב גבוהה יותר מזו של האוכלוסיה הכללית.
  • חפיפה גנטית היא אחד ההסברים לקומורבידיות של הפרעת קשב.
  • בארקלי מציג את הקשר הגנטי בין הפרעות שונות, באמצעות גרף שפורסם במחקר משנת 2018.
    • הפרעת קשב נמצאת בנקודה העליונה של הגרף.
    • הגון של כל קו מייצג את הקורלציה – החפיפה הגנטית בין שני המצבים המחוברים לאותו הקו, כאשר הצבע הכתום מייצג את הקורלציה הגנטית הגבוהה ביותר, והגוונים הבהירים מייצגים קורלציה נמוכה.
    • העובי של כל קו מייצג את רמת המובהקות, כך שמובהקות רבה יותר מיוצגת בקו עבה יותר. מאחר שהמובהקות מייצגת את הסיכוי לטעות, ככל שהיא נמוכה זה יותר טוב, כלומר – אפשר לסמוך יותר על התוצאות.
  • ישנו קשר גנטי חזק בין הפרעת קשב להפרעות דיכאון.
  • יש קשר גנטי חלש יותר בין הפרעת קשב לחרדה.
  • יש קשר גנטי שלילי בין הפרעת קשב לאנורקסיה.
    • בארקלי מסביר שהפרעת קשב מספקת הגנה גנטית מסוימת מפני אנורקסיה, שמקושרת קמעט לחרדה והרבה לפרפקציוניזם. קשיי הוויסות של הפרעת קשב, מתנגשים עם השליטה העצמית הנוקשה, הנדרשת להתפתחות אנורקסיה.
    • עם זאת, אנורקסיה היא לא הפרעת האכילה היחידה. הפרעת אכילה נוספת שמקושרת היטב להפרעת קשב היא הבולמיה, שם הקשר בולט במיוחד בנוגע לאכילה אימפולסיבת והתקפי זלילה.
    • מידע נוסף על הקשר בין הפרעת קשב, תזונה ודפוסי אכילה לא בריאים, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
  • בארקלי מדגיש, שבעוד שחפיפה גנטית יכולה להסביר חלק מהתחלואה הנלווית – זה לא כל הסיפור.
    • גורמים נוספים לקשיים יכולים להיווצר גם באופן משני, כלומר, בעקבות ההשלכות החברתיות-רגשיות שעלולות להיות לפגיעה הנובעת מתסמינים של הפרעת קשב על התפקוד, משום שהפרעת קשב יכולה להשפיע על הסביבה של האדם באופן שמגביר את הסיכון לייצר מקורות משניים נוספים לקשיים.
    • למשל, הקשר בין הפרעת קשב להפרעה פוסט טראומטית, מוסבר יותר באמצעות אינטראקציות סביבתיות מאשר גנטיקה. תוכלו לשמוע את ההסבר של בארקלי על הנושא – בקישור הזה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Other Disorders Often Coexist with ADHD (Comorbidity) של Russell Barkley ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על ההבדל בין הפרעת קשב לקשיי קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על החשיבות של אבחון הפרעת קשב במבוגרים – בקישור הזה

הפרעת קשב וחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות / ראסל ברקלי

ד”ר ראסל ברקלי פרסם סרטון שבו הוא מעביר ביקורת קשה על הטענה היותר משגויה של ד”ר גאבור מטה Dr Gabor Mate, לפיה הפרעת קשב לא נובעת ממקורות גנטיים אלא מחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות.

במהלך הסרטון ברקלי מציג נתונים מחקרים אודות האופי הגנטי של הפרעת קשב והביטוי הכללי שלה.

  • תוכלו למצוא תמיכה לדברים אלו גם בהצהרת הקונצנזוס – בקישור הזה

ברקלי מסביר שאומנם קיים קשר בין אירועי ילדות טראומתיים להפרעת קשב, אך שהוא מורכב הרבה יותר מהקשר הסיבתי הפשוט שמטה מתאר ו… בכלל עובד לכיוון ההפוך. כלומר, הפרעת קשב על ההיבטים הגנטיים שלה מגבירה את הסיכון לחוויות טראומתיות.

עיקרי הדברים:

ברקלי מציג תרשים דינאמי שהולך ונבנה עם ההסבר, המתאר את הקשרים המורכבים בין הפרעת קשב לחוויות טראומטיות.

  • מי שרוצה לראות את התרשים המלא יכול לקפוץ לדקה 18:10 בסרטון.

לשם הנוחות אסכם לכם בקצרה את עיקרי הדברים:

  • טראומה לא יוצרת הפרעת קשב
  • בדומה לאוטיזם, הפרעת קשב לא נוצרת בעקבות דפוס הורות מסויים (למרות שפעם חשבו ככה)
  • הנסיון לקשור את הפרעת קשב לטראומת ילדות, תואם את “תרבות ההתקרבנות” הפופוליסטית, אך לא את הספרות המקצועית.
  • הפרעת קשב יוצרת הזדמנויות רבות לחוויות שליליות עד כדי טראומה רגשית, כולל הגברת הסיכון לחבלות ופגיעות ברמה הפיזית.
  • הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים הביולוגיים, היא גורם הסיכון והמנבא המשמעותי ביותר להפרעת קשב אצל הילד.
  • הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים, עלולה להוביל לסביבה משפחתית שלילית וכאותית, אשר מוסיפה את השפעתה על הסיכון האישי (הקיים בין כה וכה) לחוויות ילדות שליליות בעקבות הפרעת קשב.

למען הסר ספק – כל בעיה רגשית משמעותית עלולה ליצור גם קשיי קשב. עם זאת, הפרעת קשב לא נוצרת מגורמים רגשיים. כמו כן, חשוב להבדיל בין הפרעת קשב לבין קשיי קשב על רקע רגשי, משום שהטיפול הנחוץ לכל אחד מהמצבים הללו יכול להיות שונה לגמרי.

  • תוכלו ללמוד על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Dr Gabor Mate’ is Worse Than Wrong About ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

למי שרוצה להכיר יותר את האשיות המדוברת….

דעותיות של גאבור מטה זוכות לביקורות רבות לא רק בפן המקצועי ולא רק בהקשר של הפרעת קשב. למשל, בסרטון הבא תוכלו לראות את הביקורת הישראלית על העמדות האנטי ציוניות שמטה הרבה להביע במהלך מלחמת חרבות ברזל. בחרתי בסרטון הזה משום שהוא מסב את תשומת לב הצופים למאפיינים וביטויים ספציפיים של השיח המטעה, שטוב לזהות ולהכיר גם באופן כללי.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’ון גרין על איך להסתדר בעידן הצפת המידע? – בקישור הזה

ועל הקשר בין פיזור דעת למצב הרוח – בקישור הזה

קשיי העכבה המאפיינים את הפרעת הקשב והשפעה שלהם על ויסות רגשי, השתלבות חברתית ו- ODD / ראסל ברקלי עם הסברים של חן ספקטור

בסרטון הזה ראסל ברקלי מדבר על קשיי העכבה המאפיינים הפרעת קשב וריכוז ADHD, ההשפעה שלהם על הוויסות הרגשי וההשלכות של קשיים בוויסות רגשי על יכולת ההשתלבות החברתית וחיי האדם באופן כללי.

על ההבדלים בין אימפולסיביות לקשיי עכבה

יש לציין שבסרטון הזה ברקלי לא מבחין בין קשיי עכבה לאימפולסיביות, שעובדת על מנגנון מוחי אחר ולכן גם לא מגיבה לתרופות של הפרעת קשב. שני הקשיים האלו נוטים להגיע ביחד, אבל יכולים להופיע גם בנפרד. כמו כן, הם יכולים להראות דומים ושניהם מקשים על הימנעות מפעולות ותגובות לא רצויות. עם זאת יש ביניהם הבדל משמעותי ברמת המודעות ויכולת הבחירה של האדם, כמו גם השלכות טיפוליות.

חשוב להכיר ההבדלים, משום שהם משפיעים על אופן ההתמודדות:

  • בעכבה יש קושי להימנע או להפסיק פעולה שהאדם כבר יודע שאינה רצויה.
    במקרה הזה אין טעם להסביר לאדם שלא כדאי – הוא כבר יודע ולמרות זאת לא מצליח להימנע. בהתאם לכך התגובה היא לרוב תסכול, שבהיעדר טיפול עלול להתעצם לתגובות שליליות חמורות יותר עם הזמן. משום שיש קושי להימנע, האסטרטגיה היעילה יותר היא למצוא תחליף פחות מזיק ככל שהסיטואציה מאפשרת. למשל, במקום להתפרץ באמצע השיעור – לכתוב את אותו דבר במחברת. במקום לגעת בדבר המגניב שבדיוק אמרו שאסור – לגעת ליד או במשהו אחר. במקום לקפץ ולשיר באמצע ישיבה, לשאול מי רוצה קפה כדי ללכת להכין וכו.
    העכבה מתבססת על מנגנון הדופמין ולכן צפויה להשתפר בעקבות הטיפול התרופתי לקשב (למי שצריך ובהתאמה של רופא מומחה בלבד).
  • אימפולסיביות היא פעולה לפני מחשבה. כלומר, כאן האדם פועל, לפני שהוא יודע האם הפעולה צפויה להוביל לתוצאה רצויה או לא רצויה. אבל… אם אתם רוצים לעזור, משום שהפעולה האימפולסיבית מהירה מאוד, לרוב לא תספיקו להגיד לאדם שלא כדאי לעשות משהו לפני שהוא עושה את זה. סה”כ דיבור יותר איטי ממחשבה והפעולה האימפולסיבית מקדימה את המחשבה.
    מה שיותר צפוי לעזור הוא להשהות את התגובה ובדרך כלל כמה שניות או אפילו חלקי שניה מספיקים כדי לאפשר למחשבה להדביק את הפעולה. אם יש רק אימפולסיביות ללא קשיי עכבה, לאדם לא תהיה בעיה להימנע מהפעולה ברגע שהוא הבין שהיא לא רצויה עבורו. לכן ההמלצה כאן היא לספור עד 3, או לשים מחסומים פיזיים שיעכבו את ביצוע הפעולה – למשל, לשים את הטלפון בחדר אחר, זמן המעבר בין החדרים מאפשר הפעלה של שיקול דעת.
    עם זאת, אנשים אימפולסיביים לא תמיד יבינו למה לטרוח לטפל באימפולסיביות שלהם, כי יש לה גם מרכיב הסתגלותי ברמת ניצול ההזדמנויות. משום שהתוצאה לא ידועה ברגע הפעולה, היא נוטה להיות רנדומאלית. לכן היא לא בהכרח מובילה לתוצאות שליליות ולפעמים דווקא לדברים רצויים מאוד.
    האימפולסיביות קשורה למנגנון הסרוטונין במוח ולכן לא מושפעת מתרופות להפרעת קשב, אשר פועלות על מנגנון הדופמין. לעיתים יכול להיראות שיפור באימפולסיביות בעקבות הטיפול התרופתי להפרעת קשב באופן משני. שכן יכולת ההתמודדות עם כל קושי משתפרת כאשר הטיפול בקשיים אחרים מפנה משאבים להתמודדות.
    עוד משהו שיכול לעזור זה פיתוח של יכולת בקרה, כלומר – אם אין אפשרות למנוע את האימפולסיביות או שהמאמץ לא משתלם, כדאי להתרגל לחזור רגע אחורה ולבדוק אם הכל הסדר או שכדאי לנסות לתקן משהו (לבקש סליחה, להחזיר למקום, לבדוק טעות חישוב וכו).

בהקשר של הסרטון הנוכחי, ההבדל הזה פחות מהותי – משום שברקלי מתאר את ההשלכות של קושי כללי להימנע מפעולה או תגובה לא רצויה, בין אם הייתה לכך מחשבה מקדימה או לא. עם זאת, חשוב שתהיו מודעים לכך באופן כללי, בעקבות ההבדלים שתיארתי שיכולים להיות מאוד רלוונטיים בהקשרים אחרים.

כמו כן, שימו לב שברקלי מחליף בין המושגים לאורך ההרצאה. מטעמי אחידות ונוחות הקריאה, כשאסביר על היבט מסוים, אשתדל להשתמש במונח שהוא בחר לאותו הנושא.

איך זה מתחיל?

ברקלי פותח את ההסבר שלו בכך שהביטוי הראשון של הפרעת קשב הוא בדרך כלל קשיי העכבה. כלומר, הקושי להפסיק פעולה לא רצויה או להימנע ממנה.

במקרים רבים הקושי בעכבה יבוא לידי ביטוי בגילאי הגן, כאשר בדרך כלל הסימן הראשון יהיה היפראקטיביות. עם זאת, היפראקטיביות לא בהכרח תופיע ראשונה או בכלל. תוכלו למצוא הסבר על תתי הסוגים של הפרעת קשב – בקישור הזה.

כלומר, ברקלי רואה את פעלתנות היתר של ההיפראקטיביות כביטוי לקושי לעכב התנהגות שאינה רלוונטית לסיטואציה. לדבריו, התוצאה היא שהאדם “מתנהג יותר מידי”. פעלתנות היתר יכולה להיות מוטורית, ברמת תנועת הגוף במרחב אבל זה לא הביטוי האפשרי היחיד שלה. היא יכולה לבוא לידיד ביטוי גם באופן מילולי כדיבור עודף.

לצד ההיפראקטיביות המוטורית או המילולית, ברקלי מציין שיש גם אימפולסיביות קוגניטיבית. האימפולסיביות הקוגניטיבית באה לידי ביטוי בדפוס של קבלת “החלטות בזק” בלי לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הפעולה.

הביטוי המוטורי של פעלתנות היתר נוטה להתעדן עם השנים מהתרוצצות לכל עבר לתזוזה בזמן ישיבה על כיסא וכו. לקראת גילאי הבגרות התנועתיות החיצונית עוברת למצב פנימי של צורך לעסוק בדברים מרובים, אשר בא לידי ביטוי באי שקט קוגניטיבי של מחשבות תזזיתיות. למעשה, ברקלי טוען שבגילאי הבגרות התנועתיות המוטורית היא לא גורם מבחין טוב להפרעת קשב והיא נפוצה יותר דווקא במקרים של חרדה.

לסיכום, ברקלי מדגיש שכל האי שקט המאפיין אנשים עם הפרעת קשב, על שלל סוגיו וביטויו, הוא תוצאה של קשיי עכבה שהם למעשה לב הבעיה (ולא חוסר השקט כשלעצמו).

קשיי עכבה ורגשות….

ברקלי מדגיש שקשיי העכבה שיכולים להשפיע על התנועתיות, הדיבור והמחשבה שלנו, יכולים באותה המידה להשפיע גם על הרגשות. מתברר שההתייחסות הראשונית להפרעת קשב כללה גם את ההשפעה על הפן הרגשי. עם זאת לאורך השנים הוסרה ההתייחסות לאימפולסיביות הרגשית, שנכון לעכשיו מיוחסת לתחלואה נלוות (גורמי קושי נוספים שאינם הפרעת קשב) ולא מוצגת כחלק בלתי נפרד מהתסמינים של הפרעת קשב עצמה. ברקלי טוען שזו הייתה טעות והוא קורא להחזיר להגדרה של הפרעת קשב את האימפולסיביות הרגשית וההשפעה של קשיי העכבה על הפן הרגשי. זאת משום שלטענתו לא ניתן להפריד את הפן הרגשי מההתנהגות של האדם.

לפי ברקלי, אימפולסיביות רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי ב”פתיל קצר”, סף תסכול נמוך וכו, כמו גם הנטייה לבטא את הרגשות בצורה מהירה מאוד ביחס לאנשים אחרים. לצד זאת, הוא מדגיש שהפרעת קשב אינה הפרעה במצב הרוח (כמו דיכאון וחרדה למשל). זאת משום שהפרעת קשב לא יוצרת בעיות בתגובה הרגשית הראשונית לסיטואציה, אשר נשארת תואמת למציאות. הוא מסביר שהקושי בהפרעת קשב הוא בוויסות של רגשות נורמטיביים, לא בהתעוררות של רגשות חריגים.

הקושי בוויסות רגשי המאפיין הפרעת קשב בא לידי ביטוי בקושי להירגע ולמתן תגובות רגשיות תקינות לאחר שהתעוררו, כך שיתאימו לסיטואציה ולהקשר באופן שיסייע לאדם להשיג את מטרותיו. כלומר, אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לווסת את הרגשות שלהם בכדי להתאים את עצמם לנורמות החברתיות ולמנוע נזקים לרווחתם האישית בטווח הארוך.

  • הסבר נוסף על הביטוי של קשיים בוויסות הרגשי אצל אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
  • הסבר של ברקלי על ההשפעה של התרופות על התפקוד הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.

מדוע חשוב להתייחס לאימפולסיביות רגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב?

ברקלי מדגיש שלא ניתן להפריד בין האימפולסיביות הרגשית להתנהגותית משום שהן שזורות זו בזו. כמו כן, הוא טוען שההתייחסות לפן הרגשי כחלק מהפרעת קשב נותן הסבר טוב יותר לתופעות שנראות בשטח.

  • תוכלו לשמוע את ההסבר של ברקלי על ההיבטים הנוירולוגים של ההתנהגות הרגשית והחברתית – בקישור הזה

כדי להמחיש את החשיבות של התייחסות לאימפולסיביות הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב, ברקלי לוקח לדוגמה את הנושא של הפרעת התנגדות ODD – Oppositional Defiant Disorder

  • על ההבדל בין הפרעת קשב לבין הפרעת התנגדות על פי ההבחנות הנהוגות כיום, תוכלו לשמוע הסבר – בקישור הזה.

ברקלי אומר שבהשוואה לאוכלוסייה הרגילה, לילדים עם הפרעת קשב יש סיכון של פי 11 לפתח גם הפרעת התנגדות. הוא מציין שזה קורה בטווח של שנתיים מהופעת הביטויים הראשונים של התסמינים של הפרעת קשב. כרגע מתייחסים לשילוב הזה כתחלואה נלוות של שני מצבים שונים הנוטים לבוא ביחד. ברקלי אומר שאם מכניסים בחזרה את ההשפעות של האימפולסיביות הרגשית, רואים שכל האנשים עם הפרעת קשב למעשה נמצאים בסיכון לפתח הפרעת התנגדות, או במילים אחרות – הפרעת קשב גורמת להפרעת התנגדות.

ברקלי מציין שבעוד שיש גם השפעות חברתיות-סביבתיות על ההתפתחות של הפרעת התנגדות, חצי ממנה מורכב מהקושי להכיל תסכולים, קושי לשלוט בכעסים, עצבנות וחוסר סבלנות. בהתאם לכך, אצל אנשים עם הפרעת קשב שפיתחו גם הפרעת התנגדות, הפרעת ההתנגדות מושפעת מהטיפול התרופתי להפרעת קשב לא פחות מהתסמינים של הפרעת הקשב עצמה. הוא מציין גם שהחלקים של הפרעת ההתנהגות שלא מושפעים מהטיפול התרופתי להפרעת קשב, הם החלקים החברתיים שהם בעלי אופי נלמד. עבור החלקים האלו יהיה צורך לעבור תהליך של למידה מחודשת עבור הקנייה של דפוסי התנהגות הסתגלותיים יותר.

ויסות רגשי והשתלבות חברתית

ההתייחסות לאימפולסיבית הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב יכולה לסייע לא רק במקרים שבהם התפתחה הפרעת התנגדות, אלא באופן כללי להבנה של קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. קשיים אלו נוטים לעלות כבר בגילאים הצעירים עבור 50%-70% מהמקרים. ברקלי מציין שזו אחת ההשלכות היותר הרסניות של הפרעת קשב – קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים קרובים.

ברקלי טוען שהאימפולסיביות הרגשית היא הגורם לאותם קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. הוא טוען שלאנשים קל יותר לסלוח על מעופפות ושכחנות, הם יכולים גם להבליג על חוסר השקט. עם זאת, הם לא יסלחו לכעס ולעויינות שמופגנת כלפיהם משום שזה פוגע. במילים אחרות, לאימפולסיביות רגשית יש מחיר חברתי יקר מאוד.

  • תוכלו למצוא הסבר נוסף על הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 1B Inhibition, Impulsivity, and Emotion ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ההשפעה של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה

ואת ההסבר על מתי כדאי ללכת לטיפול רגשי – בקישור הזה

12 העקרונות להבין, לגדל ולנהל ילד עם הפרעת קשב / ראסל בארקלי

ד”ר ראסל בארקלי הציג את 12 העקרונות שלו להבנה, גידול וניהול של ילד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, בכנס השנתי ה-7 של עמותת “קווים ומחשבות”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון להבין, לגדל ולנהל ילד עם הפרעת קשב 12 העקרונות ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר שלו על אחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר שלו על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה

ההשפעה של תרופות שונות להפרעת קשב על התפקוד הרגשי / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את ההשפעות השונות של תרופות להפרעת קשב וריכוז ADHD על מצבים רגשיים, בהתאם למנגנונים המוחיים שדרכם הן פועלות.

שימו לב – האתר לא נועד לייעוץ רפואי

אם אתם חווים תגובה רגשית לא רצויה בעקבות נטילת תרופות להפרעת קשב, יש לחזור לרופא המטפל.
כמו כן, חשוב שבמקרים כאלו הרופא המטפל יהיה פסיכיאטר, שידע לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי נכון.

עיקרי הדברים

  • התרופות הממריצות, של “משפחת הריטלין” עוזרות לווסת את התפקודים הרגשיים על ידי דיכוי של המערכת הלימבית. עם זאת חשוב לציין שהפרעת קשב לא כוללת פגיעה במערכת הלימבית. המשמעות היא, שדרך הפעולה של התרופות האלו על הפן הרגשי, היא על ידי צמצום עד מניעה של יצירת התגובות הרגשיות הנורמטיביות של אנשים עם הפרעת קשב. לפי ברקלי, זו הסיבה לכך שכחמישית מהמטופלים בתרופות האלו מדווחים על השטחה רגשית. זהו מצב שבו האדם חש שהוא אמנם פועל בצורה הרבה יותר יעילה, אך “ללא רגש” – מה שנהוג לתאר בלשון הדיבור כהתנהלות “רובוטית”. ברקלי מציין גם שמידת ההשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית קשורה למינון, על כן מצב זה מתרחש בדרך כלל בעקבות מינונים גבוהים של החומר הפעיל.
  • לאנשים שרגישים להשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית, יש אפשרויות תרופתיות אחרות. למשל, תרופות המבוססות על החומר הפעיל Atomoxetine, כמו סטרטרה Strattera אשר פועלות באמצעות מנגנון שונה. תרופות אלו לא משפיעות אל המערכת הלימבית שיוצרת את הרגשות, אלא על המערכת של התפקודים הניהולים שמווסתת אותן. כלומר, תרופות אלו משפיעות על האזורים שכן נפגעים מהפרעת קשב ויוצרים את קשיי הוויסות הרגשי. זו גם הסיבה שאנשים שנוטלים את התרופות מהסוג הזה לא מתלוננים על השטחה רגשית.

לכאורה נראה שעדיף להשתמש בתרופות הלא ממריצות כדי להימנע מהשטחה רגשית. עם זאת, התרופות הממריצות הרבה יותר טובות בשיפור תפקודי הקשב…..
זו הסיבה שהרבה פעמים רופאים בוחרים לשלב בין מינונים נמוכים יותר של התרופות השונות.
על ידי כך הם שואפים להגיע לכיסוי רחב יותר ומדויק יותר של הפן הקוגניטיבי והרגשי, תוך צמצום מירבי של תופעות הלוואי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dr Russell Barkley on ADHD Meds and how they all work differently from each other ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע על המנגנונים הנירולוגיים שמאחורי קשיי הוויסות הרגשי של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

הפרעת קשב ופיתול החגורה הקדמי – שליטה על ההתנהגות במצבים חברתיים ורגשיים / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר לנו על ההיבטים המוחים של הפרעת קשב וריכוז ADHD. הפעם הוא מתמקד באזור שמכונה פיתול החגורה הקדמי (ACC), אשר שייך למערכת הלימבית.

עיקרי הדברים

פיתול החגורה הקדמי מתחלק לשני אזורים פונקציונליים (תפקודיים):

  • החלק העליון מסייע בקבלת החלטות עבור קונפליקטים חברתיים, שבהם להתנהגות שלנו יהיו השלכות חברתיות בהמשך הדרך. הוא מאפשר לאדם לעצור, לשקול את המצב ולבחור בהתנהגות שתשרת אותו בצורה הכי טובה לטווח הארוך.
  • החלק התחתון מסייע בפתרון קונפליקטים רגשיים. הוא מעורב בתהליך הדיכוי של רגשות חזקים, במצבים שבהם הבעתם כלפי חוץ עלולה לפגוע באדם בטווח הארוך.

מסתבר שאצל אנשים עם הפרעת קשב פיתול החגורה הקדמי יותר קטן ופחות פעיל בהשוואה לכלל האוכלוסייה. בהתאם לכך, הוא מעורב בקשיי הוויסות הרגשיים ובתגובות האימפולסיביות של אנשים עם הפרעת קשב במצבים חברתיים. פגיעה באזור הזה מובילה לסף תסכול נמוך, חוסר סבלנות, “פתיל קצר”, קושי לסבול המתנה ועוד

הוא מסביר גם את ההבדל בין הקשיים בוויסות רגשי של אנשים עם הפרעת קשב לבין הפרעת במצב רוח (כמו למשל הפרעה דו-קוטבית), שבאות לידי ביטוי בצורה שונה. הוא מדגיש שבהפרעת קשב הרגשות מתעוררים בצורה נורמלית כתגובה לסיטואציה והקושי הוא בוויסות שלהן. כתוצאה מכך במצבים שבהם אנשים אחרים יבחרו לדכא את הרגשות שלהם, לאנשים עם הפרעת קשב יהיה הרבה יותר קשה לשלוט ברגשותיהם. או במילים אחרות, ההבדל בין אנשים נוירוטיפיקלים ואנשים עם הפרעת קשב הוא לא ברגשות או במצב הרוח, אלא בביטוי ההתנהגותי שלהם וביכולת לשמור על המטרות האישיות בטווח הארוך.

בין היתר הוא מדבר שם גם על היפראקטיביות, פיצול קשב ומולטיטסקינג, היפר פוקוס ו…. למה אלו לא המונחים המתאימים ביותר לתאר את מה שקורה לאנשים עם הפרעת קשב 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 2a” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב ADHD – בקישור הזה

 

תפקיד הסטריאטום בהפרדה בין האני הפרטי לאני הציבור / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את המנגנונים המוחים המעורבים בהפרעת קשב וריכוז ADHD. בין היתר הוא מסביר לנו על התפקיד של הסטריאטום (Striatum), שהוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס, בהפרדה בין “האני הפרטי” ל”אני הציבורי”.

  • “האני הציבורי” מוצג לאנשים אחרים בסביבתנו על ידי פעולות חיצוניות שמכונות בשפה המקצועיות “ההתנהגות הנצפת”. או במילים אחרות – כל מה שאנחנו עושים עם הגוף שלנו (כולל תנועה, דיבור, שפת גוף ועוד).
  • “האני הפרטי” הוא מאפיין ייחודי של בני אדם, שלא ניתן למצוא אצל בעלי חיים אחרים. אלו הן כל המחשבות והפעולות הפנימיות שאנחנו עושים בתוך הראש שלנו בלי לשחרר אותן למרחב הציבורי. הוא משמש כסימולציה פנימית לדברים שאנחנו מתכננים לעשות או שוקלים לעשות בהמשך.

ברקלי טוען שבאיזשהו מקום במוח האנושי יש מפסק (switch), שקובע אילו מהמחשבות והפעולות שלנו יישארו פרטיות בתוך מוחנו בלבד ואילו מהן יהפכו פעולות והתנהגויות בעולם האמתי שגלויות לציבור באופן פומבי. בהוא אומר שהמפסק הזה מאוד חשוב להבנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, משום שבהפרעת קשב המפסק הזה לא פועל כראוי. פגיעה זו יכולה להוביל לכך שהחשיבה הפנימית והפרטית של אנשים עם הפרעת קשב מוצגת באופן פומבי. כלומר, אין הדמיה פנימית של הפעולה המתוכננת, ברגע החשיבה היא יוצאת לפועל ברמה ההתנהגותית החיצונית מבלי שהאדם בחר בכך באופן מודע.

ברקלי מציע לחשוב על הפרעת קשב כמפסק שבור ברשת הפרטית-ציבורית של המוח שלנו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 1b ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על דיבור חיצוני – בקישור הזה

ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה

מהן ההשלכות האפשריות של הפרעת קשב בלתי מטופלת? / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי מסביר לנו מהן ההשלכות האפשריות של הפרעת קשב בלתי מטופלת.

עיקרי הדברים:

  • פגיעה בהשכלה ונשירה מלימודים, אשר יובילו בהמשך לקשיים בהשתלבות בעולם העבודה.
  • פגיעה ביכולת הנהיגה, אשר עלולה להקשות על קבלת רשיון נהיגה ולהעלות את הסיכון לתאונות. תוכלו לקרוא עוד על הנושא – בקישור הזה
  • קושי לנהל כספים והתנהגות כלכלית לא בריאה
  • קשיים חברתיים – שמירה על מעגל חברתי, זוגיות, חיי משפחה וכו
  • סיכון מוגבר להתנהגות מינית לא בטוחה והריונות לא רצויים בגילאים צעירים

למעשה הפרעת קשב עלולה לפגוע בכל תחומי החיים ולדברי ברקלי לא נמצא תחום חיים שלא מושפע מהפרעת קשב. לכן אנשים שלא אותרו וטופלו בגיל מוקדם עלולים לסבול מפגיעה בתחומים רבים. הפרעת קשב גם פועלת לכל אורך החיים, מהילדות וגם בבגרות. לכן חשוב מאוד להמשיך את התכנית הטיפולית לכל אורך חייו של האדם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Result of Untreated ADHD 2009 C ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה

ואת ההסבר על מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה – בקישור הזה

SCT, Sluggish Cognitive Tempo / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר על SCT – Sluggish cognitive tempo (דפוס קוגניטיבי איטי/עצל/מזדחל) ועל ההבדל בין אבחנה זו לבין הפרעת קשב. הוא מספר שיש וויכוח בתחום האם SCT הוא סוג של הפרעת קשב, או שמדובר בהפרעה נפרדת ששונה מהפרעת קשב באופן איכותני. לטענתו מדובר בהפרעה נפרדת והוא מסביר מדוע. בגדול הוא מתאר את SCT כבעיה בדיוק ואת הפרעת קשב כבעיה בפרודוקטיביות.

עיקרי הדברים:

  • ברקלי טוען שהתסמינים של SCT הפוכים מאלו של של ADHD, אך נוטים לקטלג אותן יחד משום שגם שם יש פגיעה בתפקודי הקשב ואין קטגוריה נוספת לבעיות קשב פרט ל- ADHD.
  • לאנשים עם SCT יש בעיה בעיבוד מידע, להבדיל מאנשים עם ADHD שלהם אין בעיה כזו.
  • לאנשים עם SCT יש בעיה באיתור ובחירה של המידע החשוב שבו כדאי להתרכז. זאת להבדיל מאנשים עם ADHD, שלהם אין בעיה עם הבחנה בין עיקר לתפל אלא בהתמדה.
  • לאנשים עם SCT יש נטייה להיות מופנמים חברתית ונטייה לחרדה חברתית. הפרעת קשב לא בהכרח פוגעת בתפקוד החברתי ואם כן זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בדרכים אחרות.
  • לאנשים עם SCT אין בעיה בעכבה או בוויסות. זאת בעוד שאלו הם מאפיינים מרכזיים של הפרעת קשב, בעקבות הפגיעה שלה בתפקודים הניהוליים. תוכלו לשמוע הסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
  • יש הבדלים בדפוסים של התחלואה הנלוות (צרות אחות שנוטות לבוא ביחד).
  • הורים של ילדים עם SCT בדרך כלל מביאים דאגה רק סביב התפקוד הלימודי בבית הספר. אין להם בעיות התנהגות ולמרות הפעילות החברתית הצנועה שלהם על פי רוב יהיה להם מעגל חברתי קטן. לעומת זאת, הורים לילדים עם הפרעת קשב מביאים דאגה בקשר להכל ובצדק.
  • תלמידים עם SCT ישלימו את שיעורי הבית אך יתקשו להגיע לתשובות הנכונות. לתלמידים עם הפרעת קשב יהיה קושי בעצם ביצוע שיעורי הבית, ללא קשר לרמת השליטה בחומר הלימוד.
  • תרופות להפרעת קשב אמנם לא פוגעות באנשים עם SCT, אבל גם לא ממש עוזרות להם. זאת בעוד שלטיפול התרופתי של הפרעת קשב יש אחוז הצלחה של 92% בקרב אנשים עם הפרעת קשב (ולכן הוא משמש לטיפול ב- ADHD).
  • אנשים עם SCT מפיקים רבות מהתערבות חברתית ללמידה של כישורים חברתיים. לעומתם אנשים עם הפרעת קשב לא בהכרח יתרמו מקבוצות חברתיות שלא כוללות את האנשים שאיתם יש להם אינטראקציה בחיי היום יום, מה גם שהתערבות כזו עלולה להחמיר את המצב (הם לומדים אחד מהשני לא רק את הדברים הטובים…)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 3C SCT, Sluggish Cognitive Tempo וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

ולראות את ההסבר על OCD – בקישור הזה


תמונה: By Halved sandwich CC BY 3.0

מתי קושי הופך להפרעה? / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי מדבר על האבחנה של הפרעת קשב ועל ההבדל בינה ובין החוויה האנושית הנורמטיבית.

הפרעת קשב פוגעת בתפקודים הניהוליים של האדם והיכולת שלו לכוון את התנהגותו לעבר מטרות עתידיות.

  • תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה

יש לציין שלכל היצורים האנושיים יש תפקודים ניהולים וכמו כל תכונה אנושית אחרת, יש אנשים שטובים יותר או פחות בניהול עצמי ביחס לאחרים. עם זאת, הפרעת קשב אינה משקפת את טווח השונות הנורמאלי והשכיח באוכלוסייה, אלא את הצד הנמוך של ההתפלגות הנורמלית (עקומת הפעמון).

כלומר, הפרעת קשב לא שונה מבחינה איכותית מההתנהלות האנושית הרגילה, אלא מבחינה כמותית. למעשה, הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה האנושית הכללית.

  • מכאן עולה השאלה – מתי קושי הופך להפרעה?
  • התשובה היא: כאשר האדם נפגע מכך באופן משמעותי ומתמשך.

בהמשך הסרטון ברקלי מדבר גם על ההבדל בין תסמינים לבין הפגיעה בתפקוד, בבריאות או באיכות החיים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא, צפו בסרטון Russell Barkley: Is it ADHD or just a “sparkling personality”?:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הקריטריונים של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה – בקישור הזה

אחריות וילדים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי

ברקלי מדבר על ההתייחסות לבעיות התנהגות של ילדים עם הפרעת קשב ועל האחריות שלהם על ההתנהגות של עצמם.

הוא מסביר שהליקוי בהפרעת קשב הוא בתפיסת הזמן ולא בהבנת ההשלכות של המעשים. לכן, אם העונש או הגמול על פעולה מסוימת מגיעים יותר מידי זמן אחרי הפעולה, הם יאבדו את היעילות שלהם. כלומר, הבעיה היא לא ביכולת לקחת אחריות אלא בעיכוב של תוצאות/תגובות/השלכות הנובעות מפעילות מסוימת. בהתאם לכך, הוא קורא למתן תדיר ומיידי יותר של משובים לילדים עם הפרעת קשב.

ההבדל בין הקנייה לפיצוי

ברקלי מסביר שהמטרה של תכניות התערבות התנהגותית להפרעת קשב (כמו כלכלת אסימונים) היא לא ללמד, אלא לאפשר משובים דחופים ומהירים יותר. הוא מבדיל בין השימוש החינוכי שנעשה בתכניות מסוג זה עבור אוכלוסיות אחרות כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי. במקרים אלו תכניות ההתערבות נועדו לצורכי הוראה ומרגע שנרכשה המיומנות אפשר להפסיק אותן. להבדיל, השימוש בתכניות אלו עבור ילדים עם הפרעת קשב הוא לא לצורכי הקנייה אלא לצורכי הנעה (מוטיבציה) כפיצוי על הקשיים שהפרעת קשב יוצרת בתחום זה.

הוא מדגיש שתכניות התערבות התנהגותיות שמופעלות לצורכי מוטיבציה צריכות לפעול באופן רציף ללא הפסקה. משום שהתכנית לא מופעלת לצורכי הוראה אין להמתין עד שמיומנות כלשהי תירכש משום שהתכנית לא נועדה להקניה של מיומנויות. הוא משווה את השימוש בתכניות התערבות התנהגותיות להפרעת קשב לרמפות או לשיפועים שנועדו להנגיש מבנים עבור אנשים עם נכויות פיזיות. הרמפה נועדה לאפשר לאנשים עם נכויות פיזיות להיכנס לבניין בכיסא גלגלים. האם תצפו מאדם כזה שאחרי 30 יום של שימוש ברמפה הוא ילמד להיכנס בלעדיה? האם אותו אדם יפנים את הרמפה?

כמובן שלא, הרמפה לא נועדה לצורכי הקנייה או לימוד. הרמפה היא אמצעי לפיצוי, אשר מאפשר להפחית את הפגיעה בתפקוד. התכנית ההתנהגותית להפרעת קשב עובדת באופן דומה. היא נועדה לפצות על מנגנון לקוי והשימוש בה לא מוריד את הצורך העתידי בה. לכן צריך להשתמש בה באופן רציף.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5B ADHD is a disorder of self regulation:

אהבתם?

צפו גם בסרטון ההסבר אודות התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

בסרטון המסביר איך ניתן ליישם את דפוסי המשוב של משחקי מחשב לחיים האמתיים – בקישור הזה 

ובסרטון של ברקלי על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה

תפקודים ניהוליים והפרעת קשב / ראסל ברקלי Russell Barkley

ראסל ברקלי מסביר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב.

הוא מדבר על קשיים בעכבה (אינהיביציה), על הפגיעה בזיכרון העבודה, בתפיסת הזמן, ביכולת הדיבור הפנימי, בוויסות הרגשי וביכולת התכנון.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון ADHD and Executive Function – Dr. Russell Barkley

אהבתם?

לסרטון של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – לחצו כאן

והרצאת TED של Peter Doolittle בנושא זיכרון עבודה – לחצו כאן

“עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי

ברקלי מתאר את הקשיים של אנשים עם הפרעת קשב בניהול זמן ועמידה בלוח זמנים. ניהול זמן מצריך התבוננות בעבר לשם תכנון העתיד. הפרעת קשב עלולה למנוע מאנשים להתייחס לרצף הזמן בשלמותו ולגרום להם לראות את ההווה בלבד. אמנם הקונספט של “לחיות את הרגע” יכול להישמע טוב בהקשרים מסוימים, אבל בהפרעת קשב הסיפור אחר לגמרי. זאת משום שכשזה לא מתבצע מבחירה מודעת ומושכלת של האדם, עלולות להיות לכך השלכות קשות על התפקוד ואיכות החיים שלו. כלומר, הדבר יכול למנוע מאדם להשלים את תכניותיו ולהגשים את מטרותיו.

קוצר הראייה כלפי העתיד לבוא מאפשר לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד רק עם דברים שקרובים אליהם בזמן. ככל שהאירוע רחוק יותר בזמן, כך נפגעת יכולת ההתמודדות לקראתו. לכן אחד המאפיינים של אנשים עם הפרעת קשב הוא דחייה של דברים עד לרגע האחרון. הדבר מוביל לחיים במצב של “כיבוי שריפות” מתמיד, בעקבות מצבים שהיה ניתן למנוע באמצעות הכנה מראש. יש לציין שהקושי הוא לא בהכרח בעצם המטלות, אלא בחלוקה נכונה של הביצוע שלהן לאורך זמן. כלומר, מדובר בבעיה של תזמון. זוהי חלק מהפגיעה של הפרעת קשב בתפקודים הניהוליים של האדם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5A ADHD is Time Blindness:

רוצים עוד?

קבלו סרטון בונוס חדש ועדכני יותר של ברקלי באותו הנושא – ADHD & Time Blindness!

בין היתר ברקלי מדגיש בסרטון זה את ההבדל בין תפיסת זמן, שיכולה להיות יחסית סבירה אצל אנשים עם הפרעת קשב, לבין תזמון – שהוא היכולת להתאים פעולה מסויימת עבור פרק זמן מסויים. למשל, בניסוי שנועד לבדוק את הנושא, אנשים עם הפרעת קשב היו די טובים בלהעריך את משך הזמן שנורה מסויימת דלקה, כאשר היו צופים פסיביים. אבל… כשניתנה להם האפשרות לשלוט במתג באופן פעיל, הם לא הצליחו להדליק בעצמם את אותה הנורה למשך אותו פרק זמן. כלומר, הם לא כיבו אותה במועד הרצוי, או אפילו באיזור שלו….

הוא גם מדבר על ההשלכות של עיוורון זמן בנוגע ליכולת של האדם להתייחס לאירועים עתידיים, ולקחת אותם בחשבון לצורך ניהול ההתנהגות  של עצמו בהווה. אחד הביטויים לכך הוא הקושי לשנות את ההתנהגות בעקבות השלכות שלא צמודות למועד הפעולה.

  • תוכלו ללמוד עוד על הנושא ועל ההשלכות שלו בנושא חינוך ואחריות – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט על קוף הסיפוקים המיידיים – בקישור הזה.

ואת ההסבר של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה.


תמונה: By gcardinal CC BY 2.0

הפרעת קשב היא לא מתנה / ראסל ברקלי

אמנם להפרעת קשב יכולים להיות יתרונות במצבים מסוימים, אך כדי לקבל את האבחנה על האדם להפגין פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. כדי להבין את זה יותר לעומק, תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.

ישנם מקרים שבהם אנשים נוטים להתייחס באופן מוטעה רק לפן החיובי של הפרעת קשב. לרוב הדבר נעשה מתוך כוונות טובות, אך יש לראות את שני צדדיו של המטבע. זאת משום שכאשר מתייחסים לפן אחד ומתעלמים מהשני, מקבלים תמונה חלקית בלבד שמקשה על ההבנה ועל ההתמודדות.

כדי להתמודד באופן מיטבי עם הפרעת קשב, עלינו להבין את כל המורכבות שבה – על הדבש ועל העוקץ!

בסרטון זה, ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה ומדוע אין להתייחס אליה ככזו.
הוא מדגיש שבכל המחקרים בנושא לא נמצאה תרומה של הפרעת קשב להצלחה בחיים. אמנם יש לא מעט אנשים מצליחים עם הפרעת קשב, אבל הצלחתם לא נבעה מהפרעת קשב אלא מתכונות וכישורים אחרים שסייעו להם לפצות על הקשיים שהיא יוצרת. הוא מציין שסביר להניח שאותם אנשים מצליחים פחות בהשוואה לאנשים אחרים בעלי אותן יכולות שאין להם הפרעת קשב. כמו כן, הוא מתאר את הקשיים שיוצרת ההצגה של הפרעת קשב כמתנה עבור המאבק להשגת הכרה ותמיכה ממסדית.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Dr Russell Barkley ADHD Is Not A Gift:

אהבתם?

אם אתם רוצים לשמוע עוד הסברים אודות מיתוסים סביב הפרעת קשב – לחצו כאן.

ולקריאת הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן

הצהרת קונצנזוס בין לאומית בנוגע להפרעת קשב / ברקלי ועמיתים 2002

הקונצנזוס המדעי והאקדמי אודות קיומה של הפרעת קשב קיים כבר יותר מעשור.

ברקלי Russell Barkley הוא אחד החוקרים המובילים בתחום הפרעת קשב. יחד עם רבים מעמיתיו הוא פרסם מאמר עמדה אשר דן בנזקים שנגרמים מהצגה תקשורתית מעוותת של הנושא ונותן מענה על טענות שגויות ושאלות נפוצות בנוגע להפרעת קשב.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

למידע כללי על הבעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – לחצו כאן.

לדיווח על פרסומים מטעים – לחצו כאן.


Barkley, R. A., Cook, E. H., Dulcan, M., Campbell, S., Prior, M., Atkings, M., & … DuPaul, G. J. (2002). Consensus Statement on ADHD. European Child & Adolescent Psychiatry, 11(2), 96.
תמונה: By GNOME icon artists CC BY-SA 3.0

תפריט נגישות