הפרעת קשב וחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות / ראסל ברקלי
ד”ר ראסל ברקלי פרסם סרטון שבו הוא מעביר ביקורת קשה על הטענה היותר משגויה של ד”ר גאבור מטה Dr Gabor Mate, לפיה הפרעת קשב לא נובעת ממקורות גנטיים אלא מחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות.
במהלך הסרטון ברקלי מציג נתונים מחקרים אודות האופי הגנטי של הפרעת קשב והביטוי הכללי שלה.
- תוכלו למצוא תמיכה לדברים אלו גם בהצהרת הקונצנזוס – בקישור הזה
ברקלי מסביר שאומנם קיים קשר בין אירועי ילדות טראומתיים להפרעת קשב, אך שהוא מורכב הרבה יותר מהקשר הסיבתי הפשוט שמטה מתאר ו… בכלל עובד לכיוון ההפוך. כלומר, הפרעת קשב על ההיבטים הגנטיים שלה מגבירה את הסיכון לחוויות טראומתיות.
עיקרי הדברים:
ברקלי מציג תרשים דינאמי שהולך ונבנה עם ההסבר, המתאר את הקשרים המורכבים בין הפרעת קשב לחוויות טראומטיות.
- מי שרוצה לראות את התרשים המלא יכול לקפוץ לדקה 18:10 בסרטון.
לשם הנוחות אסכם לכם בקצרה את עיקרי הדברים:
- טראומה לא יוצרת הפרעת קשב
- בדומה לאוטיזם, הפרעת קשב לא נוצרת בעקבות דפוס הורות מסויים (למרות שפעם חשבו ככה)
- הנסיון לקשור את הפרעת קשב לטראומת ילדות, תואם את “תרבות ההתקרבנות” הפופוליסטית, אך לא את הספרות המקצועית.
- הפרעת קשב יוצרת הזדמנויות רבות לחוויות שליליות עד כדי טראומה רגשית, כולל הגברת הסיכון לחבלות ופגיעות ברמה הפיזית.
- הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים הביולוגיים, היא גורם הסיכון והמנבא המשמעותי ביותר להפרעת קשב אצל הילד.
- הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים, עלולה להוביל לסביבה משפחתית שלילית וכאותית, אשר מוסיפה את השפעתה על הסיכון האישי (הקיים בין כה וכה) לחוויות ילדות שליליות בעקבות הפרעת קשב.
למען הסר ספק – כל בעיה רגשית משמעותית עלולה ליצור גם קשיי קשב. עם זאת, הפרעת קשב לא נוצרת מגורמים רגשיים. כמו כן, חשוב להבדיל בין הפרעת קשב לבין קשיי קשב על רקע רגשי, משום שהטיפול הנחוץ לכל אחד מהמצבים הללו יכול להיות שונה לגמרי.
- תוכלו ללמוד על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Why Dr Gabor Mate’ is Worse Than Wrong About ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
למי שרוצה להכיר יותר את האשיות המדוברת….
דעותיות של גאבור מטה זוכות לביקורות רבות לא רק בפן המקצועי ולא רק בהקשר של הפרעת קשב. למשל, בסרטון הבא תוכלו לראות את הביקורת הישראלית על העמדות האנטי ציוניות שמטה הרבה להביע במהלך מלחמת חרבות ברזל. בחרתי בסרטון הזה משום שהוא מסב את תשומת לב הצופים למאפיינים וביטויים ספציפיים של השיח המטעה, שטוב לזהות ולהכיר גם באופן כללי.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’ון גרין על איך להסתדר בעידן הצפת המידע? – בקישור הזה
ועל הקשר בין פיזור דעת למצב הרוח – בקישור הזה
השפעות הדדיות של הפרעת קשב והסביבה החברתית / ד”ר איריס מנור עם הסברים של חן ספקטור
ד”ר איריס מנור מסבירה ההשפעות ההדדיות של הפרעת קשב עם הסביבה החברתית של האדם. או במילים אחרות – על החיים עם הפרעת קשב בסביבה של הפרעת קשב.
ישנן מספר סיבות לכך שאנשים עם הפרעת קשב חיים בסביבה של הפרעת קשב, חלקן ביולוגיות-תורשתיות וחלקן תוצר של אינטראקציות בין התסמינים להיבטים טכניים וחברתיים. כך או כך, סביבה זו יכולה להיות כה דומיננטית, שפעמים רבות היא יוצרת אצל אנשים עם הפרעת קשב את הרושם שלכל העולם יש הפרעת קשב, זאת למרות שמדובר על מצב שמאפיין רק כ- 10% מהאוכלוסיה.
- תכלו ללמוד עוד על הנושא – בקישור הזה
איריס אומרת שבאופן כללי לא רק האדם מושפע מסביבתו, אלא גם הסביבה מושפעת מאנשים עם הפרעת קשב. האפקט הזה מוגבר עוד יותר, כאשר סביבתו החברתית של אדם עם הפרעת קשב, כוללת גם אחוז גבוה של אנשים אחרים עם הפרעת קשב. איריס מסבירה שאחת הסיבות המרכזיות לכך, היא שלל ההתנגשויות האפשרויות בין התסמינים של אדם אחד עם הפרעת קשב, לתסמינים של אנשים אחרים עם הפרעת קשב שנמצאים בסביבתו החברתית.
בהקשר זה חשוב לי לציין שהפרעת קשב מאופיינת בשונות בין אישית מאוד גדולה, ככה ששני אנשים עם הפרעת קשב יכולים להיות מושפעים ממנה בצורה שונה לגמרי. קיימת נטייה להניח באופן אינטואטיבי, שלאנשים עם הפרעת קשב יהיה קל יותר להבין אחד את השני, אבל זה לא בהכרח משקף את כל המקרים. אומנם דמיון בין התסמינים בהחלט יכול להקל על ההבנה ההדדית, אך קיימים לא מעט מקרים שבהם החוויה האישית של החיים עם הפרעת קשב עבור אדם מסויים, יכולה להיות שונה מאוד ואף הפוכה לחלוטין מזו של “חברו לצרה”. מצבים מסוג זה יכולים להקשות מאוד על ההבנה וההזדהות, במיוחד בהיעדר מודעות לגודל השונות הבין אישית שקיימת תחת אותה האבחנה.
גילאי בית ספר
איריס מספרת שבגילאי בית ספר, ילדים עם הפרעת קשב נוטים להתחבר אחד עם השני בכיתה ו… לריב אחד עם השני כל הזמן. כמבוגרים, אנשים עם הפרעת קשב נוטים להתחתן עם בני זוג שגם להם יש הפרעת קשב ו… אז להתגרש. הנטייה הזו קיימת גם כששני הצדדים לא מודעים לכך שיש להם או לצד השני הפרעת קשב.
איריס מסבירה שהפרעת קשב יוצרת קושי אמיתי ומשמעותי מאוד. משום שהפרעת קשב היא שקופה, ההתקלות בליקוי מתרחשת בהפתעה, שיכולה להיות גדולה מאוד. כלומר, היא לא רק שקופה לאנשים אחרים, אלא גם לאדם עצמו. היא מדמה את התחושה שמעורר מצב זה להתיקלות בזכוכית שקופה תוך כדי הליכה – זה לא רק כואב, יש בזה גם משהו מעליב ומשפיל. ללא מודעות לנושא, חוויות מסוג זה יכולות להעלות באדם שאלות כמו “איזה אדיוט אני?”, “איך זה קרה לי?” – זה מה שקורה לאדם עם הפרעת קשב שעוד פעם שכח, עוד פעם איחר וכו.
- הסבר נוסף על סוגיית האיחורים תוכלו למצוא – בקישור הזה
איריס מדגישה שלמרות שזה יכול להראות מצחיק מהצד, ולמרות שההומור יכול להיות צורת התמודדות חיובית במקרים רבים, לאדם עצמו ולסביבה שלו זו יכולה להיות חוויה מאוד לא פשוטה.
איריס מדגישה גם את ההבדל בין הידיעה שלאדם מסויים יש הפרעת קשב, לבין החוויה של התקלויות חוזרות ומפתיעות מסוג זה בהשלכות של התסמינים, אשר מעוררות תגובות אינסטינקטיביות כמו: “לא יכול להיות שאני/אתה שוב…”, “אם קצת היית/י מתאמץ/משקיע/מנסה/רוצה יותר…” וכו. היא טוענת שהחוויה הזו מאוד לא נעימה לשני הצדדים, משום שיש פה צד אחד שמרגיש אשם ומבויש ופגוע (וזה ממשיך לקרות לו), ויש את הצד שכועס (ואם הוא מודע לנושא, לרוב גם יתביש בזה שהוא כועס).
- בהקשר הזה, תוכלו למצוא הסבר על מה להגיד במקום “סליחה” – בקישור הזה
בקשר לכעס, איריס אומרת שזו תגובה אנושית וזה בסדר להרגיש אותה. אי אפשר לא להרגיש אותה, גם אם אנחנו אנשי מקצוע או שעברנו אלף הדרכות הורים – אנחנו בני אדם, מותר לנו לכעוס, אנחנו לא מושלמים. לטענת איריס יותר בריא למערכת היחסים להודות בקיומו של הכעס ולדבר עליו, במקום להעמיד פנים שהכל בסדר. זאת משום שהעמדת הפנים מרגישה מזויפת גם לצד השני. לעומת זאת, כשמוכנים להודות גם בדברים שאנחנו פחות גאים בהם – אפשר לעבוד עליהם.
אקשן ועייפות
איריס מתארת שהרבה אנשים עם הפרעת קשב נמשכים ל”אקשן”, שמעלה את רמת העניין והאנדרנלין בדם. אבל… אקשן יכול להיות גם מעייף מאוד. זו אחת הסיבות לכך שאנשים עם הפרעת קשב חווים גם עייפות רבה.
- בהקשר הזה, כדי לשמוע את ההסבר על ההשפעות הבריאותיות של לחץ ומתח – בקישור הזה
לפני שנמשיך, חשוב לי להדגיש שפעילות היתר מאפיינת את האנשים עם התצוגה ההיפראקטיבית של הפרעת קשב. כמו כן, בעוד שבמקרים רבים פעלתנות היתר תבוא לידי ביטוי באופן מוטורי-תנועתי, היא יכולה גם לבוא לידי ביטוי באופן קוגניטיבי, מילולי וכו. במקביל, להבדיל מהיפראקטיביים, אנשים מהסוג הבלתי קשוב (מעופפים) – יכולים להיות פחות פעילים ביחס לאדם הממוצע, אבל להתעייף יותר באופן כללי מהצורך לגייס את המאמץ המנטלי שדרוש לכל פעולה שאינה אוטומטית.
עם זאת, כמו כל דבר בקשב, החלוקה שהצגתי אינה חד משמעית, שכן הדברים יכולים להשתנות ממקרה למקרה ובאותו מקרה לפי הנסיבות ולאורך החיים. בנוסף, צריך לקחת בחשבון גם את קיומו של הסוג המשולב, שבו שני הדפוסים יופיעו במקביל אצל אותו האדם. חשוב לי להדגיש את ההבדלים בין התצוגות השונות של הפרעת קשב, משום שלרוב נוטים להדגיש רק או בעיקר את הסוג ההיפראקטיבי ולהתמקד בתסמינים האופיינים לו. כתוצאה מכך לא תמיד זוכרים את האנשים מהסוג הבלתי קשוב – שעל פי רוב יושבים יפה, לא מפריעים וגולשים לעולמות אחרים בתוך ראשם.
- הסבר על תתי הסוגים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
מנגנוני פיצוי
איריס מנור מדברת גם על נושא הכרזמתיות, שיכול להיות נפוץ ובולט, אבל גם הוא לא בהכרח משקף את כל האנשים עם הפרעת קשב בצורה גורפת. למעשה, הפרעת קשב לא משנה את הכישורים של האדם, כמו אינטנליגנציה, חוש מוזיקאלי, כישורים חברתיים, יכולת מנהיגות וכו. זאת משום שבאופן כללי אנשים נוטים לבוא עם סט שונה של כישורים, ככה שבלי שום קשר להפרעת קשב לכל אדם יש את התחומים שבהם הוא חזק או חלש ביחס לעצמו. אבל… לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה להקצנה של יכולות. כלומר, זה יותר לכיוון של חלש מאוד עד בלתי מתפקד, מול טוב מאוד עד מצטיין. ההקצנה הזו היא תוצאה של תהליך אשר נבנה לאורך זמן, כתוצר משני של הפרעת קשב.
- תוכלו למצוא הסבר על דפוס הלמידה הייחודי לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
בעקבות המנגנון הזה, מיומנויות הפיצוי של אנשים עם הפרעת קשב יכולות להגיע לרמות מרשימות ביותר. איריס מדברת במקרה על אנשים שנשענים על כישורים חברתיים ויכולת מנהיגות. לכן, הגיוני מאוד גם שתהיה להם כריזמה מאוד גבוהה וגם שישתמשו בה כדי לצאת מכל צרה שהפרעת הקשב מכניסה אותם אליה. אבל… לא כל האנשים עם הפרעת קשב נולדו עם כישרון יחסי בתחום ולא כולם יפצו דווקא דרך הכישורים האלו. למעשה, כל יכולת אנושית יכולה לשמש כמנגנון פיצוי. בין אם מדובר בחברותיות, טכנולוגיות, יצירתיות, ביצועיסטיות, ספורטיביות, אינטלקטואליות או כל דבר אחר – המשותף הוא שמדובר ביכולת פיצוי. עם זאת, טיבה של אותה היכולת, יכול להשתנות על פי המאפיינים האישיים ונסיבות החיים של האדם.
יחסי הורה-ילד, בבית ובבית הספר:
איריס מתארת את הקשיים, שהתסמינים של ילד עם הפרעת קשב, יכולים ליצור עבור כל הורה. בנוסף, היא מדגישה את הקושי הכפול של הורים עם הפרעת קשב, אשר צריכים במקביל להתמודדות עם התסמינים של הילד, להתמודד גם עם התסמינים של עצמם. כמו כן, הם צריכים לעשות זאת במקביל לשלל ההיבטים הרגשיים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב ולתפקיד ההורות – כמו אשמה וייסורי מצפון (שהרבה פעמים נתמכים בשלל אמרות שיפוטיות מהסביבה).
- על ההיבטים הרגשיים של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה
איריס מעלה גם את נושא האחים של ילד עם הפרעת קשב. היא מסבירה שאומנם לרוב תהיה גם להם הפרעת קשב, עקב הנסיבות הגנטיות המשותפות, אבל לא בהכרח. במקרים האלו, האחים בלי הפרעת הקשב עלולים להידחק הצידה או להידרש לעמוד בציפיות גבוהות יותר כי “הם בסדר” או “להם אין בעיה”.
בבית הספר היא מדבר על ההשפעות של תלמיד עם הפרעת קשב על החברים ללימודים והמורה. היא מדגישה שהשפעות אלו קיימות גם במקרים שבהם הילד אהוב מאוד על תלמידי כיתתו, וגם כאשר זכה למורה איכפתית עם הרבה רצון טוב.
- יש כמובן גם מקום לביקורת על ההתמודדות של משרד החינוך בנושא, ואותה תוכלו למצוא – בקישור הזה
חוויה נפוצה נוספת בית הספר, שיכולה להשפיע לא רק על הילד אלא גם על הוריו, היא סביב הפער השכיח בין הידע או ההשקעה של התלמיד לבין הציונים שלו. הפער הזה יכול לנבוע מקושי לרכוש את החומר עצמו, או קושי להביע את הידע בבחינה. קשיים אלו מתקיימים לצד קושי נוסף בקבלת הכרה ממסדית ממערכת החינוך, אשר נדרשת לצורך זכאות לסיוע במסגרת בתי הספר ובחינות בתנאים מותאמים.
- על המשמעות של ציונים תוכלו ללמוד – בקישור הזה
ועכשיו הכל ביחד…
איריס מדברת על השחיקה המצטברת שכל החוויות האלו ואחרות יכולות לגרום לאורך זמן, לאדם ולסביבה החברתית שלו. זה כל הזמן קורה – עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. במקביל, הנסיון ללמוד, לשפר ולהימנע ממקרים כאלו בעתיד מעייף גם הוא. מעבר לכך השקעת מאמץ כה רב בשפור התפקוד מעוררת תסכול ועלבון גדולים עוד יותר כשהפשלה הבלתי נמנעת הבאה מגיעה. שוב ושוב ושוב ושוב ושוב…..
בסופו של דבר, איריס מדברת על חיים בחוויה של בושה, אשמה והרבה הרבה הרבה הרבה עייפות.
על העייפות הנובעת מחווית ההתמודדות עם הפרעת קשב, מצטברת הרבה פעמים עייפות נוספת ברמה הפיזיולוגית. זאת בעקבות קשיי שינה ממספר סוגים, שלמרבה הצער לא סותרים אחד את השני ויכולים להתקיים במקביל. באופן כללי, בהקשר של הפרעת קשב, קשיי שינה יכולים להיווצר כהשלכה משנית של קשיי ההתארנות (למשל – קושי ללכת לישון בזמן), או כתוצאה משלל בעיות ביולוגיות בשינה שלא קשורות להפרעת קשב, אך נוטות להצטרף אליה (למשל – מחזור שינה הפוך).
עם זאת, איריס מדגישה שאין מקום לרחם על ילד עם הפרעת קשב, משום שרחמים הם הדבר הכי רחוק שיש מהערכה ואהבה. יש מקום לעזור, יש מקום ללמוד על הפרעת קשב, יש מקום לעבוד עם זה, אבל לא צריך לרחם – זה בעיקר מקטין.
החיים הבוגרים
לקראת הסוף איריס נוגעת גם בחיים הבוגרים, עבודה, סידורים, משפחה ילדים וכו. היא מדגישה את העומס שעלול להיווצר על בני הזוג שתומכים, או על השחיקה ההדדית שעלולה להיווצר במקרים הנפוצים יותר שבהם שני בני הזוג עם הפרעת קשב.
לסיום איריס מזכירה את נושא הבריאות, שנוטה להיות מוזנח אצל אנשים עם הפרעת קשב, בעקבות הקושי הבירוקרטי מול המערכת והקושי בהתמדה בפרוצדורות שגרתיות הנחוצות לטיפול רפואי בשלל מצבים פיזיולוגיים מעבר להפרעת קשב. בעיה זו נכונה באופן כללי והופכת למלכוד 22 אכזרי במיוחד, כשמנסים להתמודד עם כל מה שכרוך סביב הטיפול התרופתי להפרעת קשב…
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “ד”ר איריס מנור – הרצאה מתוך אירוע הקשב השני 17/12/13” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לשמור על נקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים – בקישור הזה
ועל חשיבות האבחון אצל מבוגרים – בקישור הזה
קשיי העכבה המאפיינים את הפרעת הקשב והשפעה שלהם על ויסות רגשי, השתלבות חברתית ו- ODD / ראסל ברקלי עם הסברים של חן ספקטור
בסרטון הזה ראסל ברקלי מדבר על קשיי העכבה המאפיינים הפרעת קשב וריכוז ADHD, ההשפעה שלהם על הוויסות הרגשי וההשלכות של קשיים בוויסות רגשי על יכולת ההשתלבות החברתית וחיי האדם באופן כללי.
על ההבדלים בין אימפולסיביות לקשיי עכבה
יש לציין שבסרטון הזה ברקלי לא מבחין בין קשיי עכבה לאימפולסיביות, שעובדת על מנגנון מוחי אחר ולכן גם לא מגיבה לתרופות של הפרעת קשב. שני הקשיים האלו נוטים להגיע ביחד, אבל יכולים להופיע גם בנפרד. כמו כן, הם יכולים להראות דומים ושניהם מקשים על הימנעות מפעולות ותגובות לא רצויות. עם זאת יש ביניהם הבדל משמעותי ברמת המודעות ויכולת הבחירה של האדם, כמו גם השלכות טיפוליות.
חשוב להכיר ההבדלים, משום שהם משפיעים על אופן ההתמודדות:
- בעכבה יש קושי להימנע או להפסיק פעולה שהאדם כבר יודע שאינה רצויה.
במקרה הזה אין טעם להסביר לאדם שלא כדאי – הוא כבר יודע ולמרות זאת לא מצליח להימנע. בהתאם לכך התגובה היא לרוב תסכול, שבהיעדר טיפול עלול להתעצם לתגובות שליליות חמורות יותר עם הזמן. משום שיש קושי להימנע, האסטרטגיה היעילה יותר היא למצוא תחליף פחות מזיק ככל שהסיטואציה מאפשרת. למשל, במקום להתפרץ באמצע השיעור – לכתוב את אותו דבר במחברת. במקום לגעת בדבר המגניב שבדיוק אמרו שאסור – לגעת ליד או במשהו אחר. במקום לקפץ ולשיר באמצע ישיבה, לשאול מי רוצה קפה כדי ללכת להכין וכו.
העכבה מתבססת על מנגנון הדופמין ולכן צפויה להשתפר בעקבות הטיפול התרופתי לקשב (למי שצריך ובהתאמה של רופא מומחה בלבד). - אימפולסיביות היא פעולה לפני מחשבה. כלומר, כאן האדם פועל, לפני שהוא יודע האם הפעולה צפויה להוביל לתוצאה רצויה או לא רצויה. אבל… אם אתם רוצים לעזור, משום שהפעולה האימפולסיבית מהירה מאוד, לרוב לא תספיקו להגיד לאדם שלא כדאי לעשות משהו לפני שהוא עושה את זה. סה”כ דיבור יותר איטי ממחשבה והפעולה האימפולסיבית מקדימה את המחשבה.
מה שיותר צפוי לעזור הוא להשהות את התגובה ובדרך כלל כמה שניות או אפילו חלקי שניה מספיקים כדי לאפשר למחשבה להדביק את הפעולה. אם יש רק אימפולסיביות ללא קשיי עכבה, לאדם לא תהיה בעיה להימנע מהפעולה ברגע שהוא הבין שהיא לא רצויה עבורו. לכן ההמלצה כאן היא לספור עד 3, או לשים מחסומים פיזיים שיעכבו את ביצוע הפעולה – למשל, לשים את הטלפון בחדר אחר, זמן המעבר בין החדרים מאפשר הפעלה של שיקול דעת.
עם זאת, אנשים אימפולסיביים לא תמיד יבינו למה לטרוח לטפל באימפולסיביות שלהם, כי יש לה גם מרכיב הסתגלותי ברמת ניצול ההזדמנויות. משום שהתוצאה לא ידועה ברגע הפעולה, היא נוטה להיות רנדומאלית. לכן היא לא בהכרח מובילה לתוצאות שליליות ולפעמים דווקא לדברים רצויים מאוד.
האימפולסיביות קשורה למנגנון הסרוטונין במוח ולכן לא מושפעת מתרופות להפרעת קשב, אשר פועלות על מנגנון הדופמין. לעיתים יכול להיראות שיפור באימפולסיביות בעקבות הטיפול התרופתי להפרעת קשב באופן משני. שכן יכולת ההתמודדות עם כל קושי משתפרת כאשר הטיפול בקשיים אחרים מפנה משאבים להתמודדות.
עוד משהו שיכול לעזור זה פיתוח של יכולת בקרה, כלומר – אם אין אפשרות למנוע את האימפולסיביות או שהמאמץ לא משתלם, כדאי להתרגל לחזור רגע אחורה ולבדוק אם הכל הסדר או שכדאי לנסות לתקן משהו (לבקש סליחה, להחזיר למקום, לבדוק טעות חישוב וכו).
בהקשר של הסרטון הנוכחי, ההבדל הזה פחות מהותי – משום שברקלי מתאר את ההשלכות של קושי כללי להימנע מפעולה או תגובה לא רצויה, בין אם הייתה לכך מחשבה מקדימה או לא. עם זאת, חשוב שתהיו מודעים לכך באופן כללי, בעקבות ההבדלים שתיארתי שיכולים להיות מאוד רלוונטיים בהקשרים אחרים.
כמו כן, שימו לב שברקלי מחליף בין המושגים לאורך ההרצאה. מטעמי אחידות ונוחות הקריאה, כשאסביר על היבט מסוים, אשתדל להשתמש במונח שהוא בחר לאותו הנושא.
איך זה מתחיל?
ברקלי פותח את ההסבר שלו בכך שהביטוי הראשון של הפרעת קשב הוא בדרך כלל קשיי העכבה. כלומר, הקושי להפסיק פעולה לא רצויה או להימנע ממנה.
במקרים רבים הקושי בעכבה יבוא לידי ביטוי בגילאי הגן, כאשר בדרך כלל הסימן הראשון יהיה היפראקטיביות. עם זאת, היפראקטיביות לא בהכרח תופיע ראשונה או בכלל. תוכלו למצוא הסבר על תתי הסוגים של הפרעת קשב – בקישור הזה.
כלומר, ברקלי רואה את פעלתנות היתר של ההיפראקטיביות כביטוי לקושי לעכב התנהגות שאינה רלוונטית לסיטואציה. לדבריו, התוצאה היא שהאדם “מתנהג יותר מידי”. פעלתנות היתר יכולה להיות מוטורית, ברמת תנועת הגוף במרחב אבל זה לא הביטוי האפשרי היחיד שלה. היא יכולה לבוא לידיד ביטוי גם באופן מילולי כדיבור עודף.
לצד ההיפראקטיביות המוטורית או המילולית, ברקלי מציין שיש גם אימפולסיביות קוגניטיבית. האימפולסיביות הקוגניטיבית באה לידי ביטוי בדפוס של קבלת “החלטות בזק” בלי לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הפעולה.
הביטוי המוטורי של פעלתנות היתר נוטה להתעדן עם השנים מהתרוצצות לכל עבר לתזוזה בזמן ישיבה על כיסא וכו. לקראת גילאי הבגרות התנועתיות החיצונית עוברת למצב פנימי של צורך לעסוק בדברים מרובים, אשר בא לידי ביטוי באי שקט קוגניטיבי של מחשבות תזזיתיות. למעשה, ברקלי טוען שבגילאי הבגרות התנועתיות המוטורית היא לא גורם מבחין טוב להפרעת קשב והיא נפוצה יותר דווקא במקרים של חרדה.
לסיכום, ברקלי מדגיש שכל האי שקט המאפיין אנשים עם הפרעת קשב, על שלל סוגיו וביטויו, הוא תוצאה של קשיי עכבה שהם למעשה לב הבעיה (ולא חוסר השקט כשלעצמו).
קשיי עכבה ורגשות….
ברקלי מדגיש שקשיי העכבה שיכולים להשפיע על התנועתיות, הדיבור והמחשבה שלנו, יכולים באותה המידה להשפיע גם על הרגשות. מתברר שההתייחסות הראשונית להפרעת קשב כללה גם את ההשפעה על הפן הרגשי. עם זאת לאורך השנים הוסרה ההתייחסות לאימפולסיביות הרגשית, שנכון לעכשיו מיוחסת לתחלואה נלוות (גורמי קושי נוספים שאינם הפרעת קשב) ולא מוצגת כחלק בלתי נפרד מהתסמינים של הפרעת קשב עצמה. ברקלי טוען שזו הייתה טעות והוא קורא להחזיר להגדרה של הפרעת קשב את האימפולסיביות הרגשית וההשפעה של קשיי העכבה על הפן הרגשי. זאת משום שלטענתו לא ניתן להפריד את הפן הרגשי מההתנהגות של האדם.
לפי ברקלי, אימפולסיביות רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי ב”פתיל קצר”, סף תסכול נמוך וכו, כמו גם הנטייה לבטא את הרגשות בצורה מהירה מאוד ביחס לאנשים אחרים. לצד זאת, הוא מדגיש שהפרעת קשב אינה הפרעה במצב הרוח (כמו דיכאון וחרדה למשל). זאת משום שהפרעת קשב לא יוצרת בעיות בתגובה הרגשית הראשונית לסיטואציה, אשר נשארת תואמת למציאות. הוא מסביר שהקושי בהפרעת קשב הוא בוויסות של רגשות נורמטיביים, לא בהתעוררות של רגשות חריגים.
הקושי בוויסות רגשי המאפיין הפרעת קשב בא לידי ביטוי בקושי להירגע ולמתן תגובות רגשיות תקינות לאחר שהתעוררו, כך שיתאימו לסיטואציה ולהקשר באופן שיסייע לאדם להשיג את מטרותיו. כלומר, אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לווסת את הרגשות שלהם בכדי להתאים את עצמם לנורמות החברתיות ולמנוע נזקים לרווחתם האישית בטווח הארוך.
- הסבר נוסף על הביטוי של קשיים בוויסות הרגשי אצל אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
- הסבר של ברקלי על ההשפעה של התרופות על התפקוד הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
מדוע חשוב להתייחס לאימפולסיביות רגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב?
ברקלי מדגיש שלא ניתן להפריד בין האימפולסיביות הרגשית להתנהגותית משום שהן שזורות זו בזו. כמו כן, הוא טוען שההתייחסות לפן הרגשי כחלק מהפרעת קשב נותן הסבר טוב יותר לתופעות שנראות בשטח.
- תוכלו לשמוע את ההסבר של ברקלי על ההיבטים הנוירולוגים של ההתנהגות הרגשית והחברתית – בקישור הזה
כדי להמחיש את החשיבות של התייחסות לאימפולסיביות הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב, ברקלי לוקח לדוגמה את הנושא של הפרעת התנגדות ODD – Oppositional Defiant Disorder
- על ההבדל בין הפרעת קשב לבין הפרעת התנגדות על פי ההבחנות הנהוגות כיום, תוכלו לשמוע הסבר – בקישור הזה.
ברקלי אומר שבהשוואה לאוכלוסייה הרגילה, לילדים עם הפרעת קשב יש סיכון של פי 11 לפתח גם הפרעת התנגדות. הוא מציין שזה קורה בטווח של שנתיים מהופעת הביטויים הראשונים של התסמינים של הפרעת קשב. כרגע מתייחסים לשילוב הזה כתחלואה נלוות של שני מצבים שונים הנוטים לבוא ביחד. ברקלי אומר שאם מכניסים בחזרה את ההשפעות של האימפולסיביות הרגשית, רואים שכל האנשים עם הפרעת קשב למעשה נמצאים בסיכון לפתח הפרעת התנגדות, או במילים אחרות – הפרעת קשב גורמת להפרעת התנגדות.
ברקלי מציין שבעוד שיש גם השפעות חברתיות-סביבתיות על ההתפתחות של הפרעת התנגדות, חצי ממנה מורכב מהקושי להכיל תסכולים, קושי לשלוט בכעסים, עצבנות וחוסר סבלנות. בהתאם לכך, אצל אנשים עם הפרעת קשב שפיתחו גם הפרעת התנגדות, הפרעת ההתנגדות מושפעת מהטיפול התרופתי להפרעת קשב לא פחות מהתסמינים של הפרעת הקשב עצמה. הוא מציין גם שהחלקים של הפרעת ההתנהגות שלא מושפעים מהטיפול התרופתי להפרעת קשב, הם החלקים החברתיים שהם בעלי אופי נלמד. עבור החלקים האלו יהיה צורך לעבור תהליך של למידה מחודשת עבור הקנייה של דפוסי התנהגות הסתגלותיים יותר.
ויסות רגשי והשתלבות חברתית
ההתייחסות לאימפולסיבית הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב יכולה לסייע לא רק במקרים שבהם התפתחה הפרעת התנגדות, אלא באופן כללי להבנה של קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. קשיים אלו נוטים לעלות כבר בגילאים הצעירים עבור 50%-70% מהמקרים. ברקלי מציין שזו אחת ההשלכות היותר הרסניות של הפרעת קשב – קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים קרובים.
ברקלי טוען שהאימפולסיביות הרגשית היא הגורם לאותם קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. הוא טוען שלאנשים קל יותר לסלוח על מעופפות ושכחנות, הם יכולים גם להבליג על חוסר השקט. עם זאת, הם לא יסלחו לכעס ולעויינות שמופגנת כלפיהם משום שזה פוגע. במילים אחרות, לאימפולסיביות רגשית יש מחיר חברתי יקר מאוד.
- תוכלו למצוא הסבר נוסף על הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 1B Inhibition, Impulsivity, and Emotion ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ההשפעה של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה
ואת ההסבר על מתי כדאי ללכת לטיפול רגשי – בקישור הזה
חשיבות האבחון של הפרעת קשב במבוגרים / Dr Stephen Humphries
בסרטון הזה דר’ סטפן המפריס Dr Stephen Humphries מסביר על החשיבות של אבחון הפרעת קשב בגילאי הבגרות.
למען הסר ספק, נתחיל בלהדגיש שהפרעת קשב וריכוז ADHD, היא הפרעה כרונית שמלווה את האדם לאורך כל חייו. היא אומנם בדרך כלל מאותרת בגילאי הילדות, במיוחד סביב הכניסה לבית הספר היסודי, אבל אין גיל מסוים שבו היא מפסיקה להתקיים ולכן היא נוכחת ומשפיעה גם לאורך כל החיים הבוגרים של האדם.
- כדי ללמוד עוד על הנושא אני ממליצה לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב בחיים הבוגרים – בקישור הזה.
- כדי לדעת איך צריך להתנהל אבחון מבוגרים, תוכלו לקרוא את אמות המידה של משרד הבריאות – בקישור הזה.
עיקרי הדברים
- דר’ סטפן המפריס מתחיל בכך שהוא רוצה לסייע לאנשים לקבל החלטה האם ללכת לאבחון של הפרעת קשב או לא.
בהקשר הזה חשוב לי לציין שהחיסרון היחידי שהוא מתייחס אליו הוא עניין העלות שבארצות מסוימות יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל פחות רלוונטי בארץ, כשאפשר לעשות את האבחון דרך קופת חולים באופן מסובסד.
שימו לב שבמקרה שאין תורים בעתיד הנראה לעין, או במקרים שחשוב לכם ללכת לרופא ספציפי שלא נמצא בקופה, כדאי להרים טלפון לשירות הלקוחות של הקופה ולשאול על “יעוץ רבעוני” (או משהו מקביל), כי בהרבה מקרים תוכלו לקבל החזר משמעותי גם על אבחון פרטי (התנאים משתנים מקופה לקופה ובתוך כל קופה לפי הביטוחים הספציפיים שעשיתם).
או במילים אחרות, בהיעדר שיקול כלכלי, יש רק סיבה אחת לגשת לאבחון והיא קיומו של חשד להפרעת קשב. זאת משום שאבחון מקצועי מלא הוא הדרך היחידה לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב. בהתאם לכך, אין צורך בסיבה נוספת ואין צורך לדעת מראש אם יש לכם הפרעת קשב או לא – הולכים לאבחון כשלא יודעים, כדי לגלות. - הפרעת קשב במבוגרים היא מצב נפוץ שנמצא בתת-אבחון משמעותי. כלומר, רוב המבוגרים עם הפרעת קשב טרם אובחנו ככאלו.
חלק מהסיבות לתת האבחון של מבוגרים עם הפרעת קשב, היא הנטייה ההיסטורית להתייחס בעיקר לפן המוטורי-התנהגותי, לצד הסברה השגויה שהפרעת קשב היא תופעה של גילאי הילדות בלבד. היום אנחנו יודעים כבר שהיפראקטיביות לא חייבת להיות רק מוטורית, שהפרעת קשב לא חייבת לבוא עם היפראקטיביות או בעיות התנהגות ושמדובר במצב כרוני שמלווה את האדם מהלידה לאורך כל החיים. - אחת הסיבות שלקח זמן להבין שהפרעת קשב לא נעלמת באופן ספונטאני בגילאי הבגרות, היא שהתסמינים נראים אחרת בתקופה הזו בהשוואה לתקופת הילדות. לכן חשוב מאוד לאבחן מבוגרים עם כלים שמותאמים לטווח הגילאים הרלוונטי ולא לקבוע אבחנה של מבוגרים על פי קריטריונים שמיועדים לילדים.
- לפי סטפן, בעוד שפעלתנות היתר והאימפולסיביות יכולות להיות פחות בולטות אצל מבוגרים ביחס לילדים, קשיי הקשב על פי רוב נשארים. חשוב לציין שהתסמינים שפחות בולטים לעין בגילאי הבגרות לא בהכרח נעלמו, אלא לרוב יקבלו ביטוי מעודן יותר – כמו למשל שימוש בצעצועי פיג’ט במקום תנועה במרחב.
כמו כן, עם הזמן אנשים עם הפרעת קשב לומדים להתאים את הביטוי החיצוני של התסמינים בדרכים יותר מקובלות חברתית, שמטבע הדברים פחות צורמות לסביבה ולכן פחות תופסות את תשומת הלב. למשל, במקום סתם לקום ולהסתובב בחדר ללא סיבה מוצדקת מבחינה חברתית, אפשר לשאול באמצע ישיבה מי רוצה קפה ואז יש תירוץ לקום כדי להכין לכולם. - תרופות ממריצות מהסוג שמשמש לטיפול בהפרעת קשב לא יעזרו לכולם, אלא ישפרו רק את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים עם הפרעת קשב. לאנשים בלי הפרעת קשב זה לא יעזור ואף עלול לפגוע בתפקוד.
- התסמינים הבולטים כמו ציונים נמוכים או בעיות התנהגות לא רלוונטיים לכל האנשים עם הפרעת קשב. אנשים ללא פעלתנות יתר יתוארו בדרך כלל כחולמניים ולא כתזזיתיים. כמו כן, אנשים אינטליגנטיים יותר יוכלו לפצות על התסמינים באופן לא מודע עד שלב מסוים. ברגע שהאינטליגנציה לא מספיקה כדי להוציא ציונים טובים בלי ללמוד, מתחילות בעיות גדולות, משום שבמשך כל הזמן הזה לא נבנו הרגלי למידה. משברים מסוג זה נוטים להתרחש בעקבות קפיצה בדרישות האקדמיות שנוטה ללוות מעברים בין בית הספר היסודי, לחטיבה, לתיכון ולאקדמיה.
למידע נוסף על מחוננות והפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
למידע נוסף על סטודנטים עם הפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה - אחד הפיצויים הנפוצים לתסמינים של הפרעת קשב הוא הסתמכות על הלחץ והמתח של “הרגע האחרון”. דפוס התנהלות זה בא לידי ביטוי בדחיינות מתמשכת, עם פרצים מהירים של עבודה אינטנסיבית, שמתחילים רק מספר ימים עד מספר שעות לפני תאריך היעד. האדרנלין שמופרש בעקבות הפחד מההשלכות האפשריות של אי העמידה בזמנים לקראת הדד-ליין, אכן מסייע רבות לגיוס משאבים קוגניטיביים, אבל… מגיע עם מחיר כבד מאוד.
על ההשלכות הפיזיולוגיות של שימוש כרוני באסטרטגיות התמודדות מבוססות לחץ תוכלו ללמוד – בקישור הזה - הפרעת קשב מאופיינת בתלות גבוהה ברמת העניין וההנאה שהאדם מפיק מהפעילות הספציפית שבה הוא מנסה לעסוק. לכן, אנשים הם הפרעת קשב מסוגלים להתמקד ואפילו להישאב לתוך פעילויות אטרקטיביות עבורם, אבל בו בזמן גם להתקשות להפנות את הקשב באופן ממוקד ומתמשך לכל השאר. כלומר, מה שקובע הוא לא רמת הקשב הכללית של האדם, אלא סוג המשימה או הפעילות.
- אחד המאפיינים הנפוצים והבולטים יותר של הפרעת קשב בגילאי הבגרות הוא בלאגן כללי בחיים. כלומר, הצטברות של הרבה דברים שהותחלו אך לא הושלמו. כמו למשל, מטלות הקשורות לתחזוקת הבית, לימודים, עבודה, ארוחות וכו. כמו כן, גם דחיינות היא מאפיין משמעותי בהפרעת קשב של גילאי הבגרות.
- בעולם העבודה אחד המאפיינים הנפוצים הוא מעברים תכופים בין מקומות עבודה. כמו כן, במקרים רבים ניתן לראות ניסיונות מרובים לרכישה של השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית.
מידע נוסף על הפרעת קשב בעולם העבודה תוכלו למצוא – בקישור הזה - לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי משמעותי בכל הנושא של התמודדות בירוקרטית, סידורים, תשלומים וכו.
- הפרעת קשב בגילאי הבגרות מאופיינת במוסחות גבוהה מגירויים בעולם החיצוני והפנימי כאחד. בעקבות זאת, יש קושי ביישום רציף של סדר פעולות, אשר יוצר דפוס פעולה לא ליניארי, עם פערים, קפיצות והשלמות.
- בגילאי הבגרות הפרעת קשב יכולה לגרום לקשיים ביצירה ושימור של קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים.
- בפן הרגשי להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בוויסות רגשי לצד נטייה מוגברת לבעיות רגשיות כמו חרדה ודיכאון.
שימו לב – כאשר יש מעורבות רגשית מכל סוג, או חשד למקורות רגשיים לקשיים, חשוב מאוד ללכת לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שידע לעשות את האיזון התרופתי הנחוץ ולהמליץ על טיפולים משלימים על פי צורך.
מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו לשמוע – בקישור הזה - הפרעת קשב בלתי מטופלת מעלה את הסיכון להתמכרות ושימוש לרעה בחומרים.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Should You Be Assessed For ADHD? with Dr Stephen Humphries – Harley Therapy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור האישי של משה סובר על אבחנה בגיל מבוגר – בקישור הזה
ואת השיחה הכנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה
והילד הזה הוא אני… / אופיר בוסקילה
“והילד הזה הוא אני… “
נ.ב
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור של חלי גולדנברג – בקישור הזה
ואת הסיפור של ריק גרין – בקישור הזה
הפרעת קשב וריכוז ADHD – איך זה מרגיש וכמה זה כואב / Madsjohanogaard (Mads Johan Øgaard)
זהירות – הסרטון הזה חזק, שבר לי את הלב כמה פעמים.
אם אתם חוששים מטריגרים וכו, אני ממליצה בחום על סרטון קליל יותר שתוכלו למצוא – בקישור הזה
לשם שינוי לא אכביר במילים ואתן לסרטון לדבר בעד עצמו. רק אציין לטובה את הייצוג של שני הסוגים העיקריים של הפרעת קשב – ההיפר והמעופף.
כמובן שהחוויה של כל אדם עם הפרעת קשב יכולה להיות שונה, אבל הם תפסו פה כל כך הרבה ובצורה כל כך מדוייקת שזה פשוט מצמרר…
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The whole universe in my suitcase – ADHD Animated Short Film ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון “קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי” – בקישור הזה
ולשמוע את השיר “אתם מושלמים כמו שאתם!” – בקישור הזה
איחורים, הפרעת קשב והתייחסות חברתית / כאן + הסברים של חן ספקטור
הזה שמאחר
בסרטון הזה יצחק מנדל מציג בצורה משעשעת אך כואבת את הקושי שלו להגיע בזמן לפגישות.
נטייה לאיחורים מרובים היא ביטוי נפוץ מאוד לקשיי ההתארגנות וניהול הזמנים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. הקושי הזה נגרם מפגיעה בתפקודים הניהוליים, שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. ברמת המנגנונים הנוירולוגים, הפגיעה הזו מתרחשת בעקבות ההנמכה של הפעילות הדופמינרגית במוח, שעליה תוכלו לקרוא – בקישור הזה.
יצחק מציג את התגובות השליליות שהוא מקבל מהסביבה בעקבות האיחורים שלו ובמיוחד מהאנשים שכל הזמן מחכים שכבר יגיע…. מן הסתם זה לא נעים לכל הצדדים.
האלו שמחכים
האינטראקציה עם הסביבה היא נקודה כואבת במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, לאור האופי המורכב והשקוף של רוב התסמינים. בהיעדר הבנה על מהות ההפרעה והאופן שבו היא משפיעה על התפקוד, אנשים רבים נוטים לייחס באופן שגוי את חוסר היכולת לעמוד בציפיות החברתיות ובמחויבויות היום יום לפגם כלשהו במהות, באופי או בערכים של האדם. זו הסיבה שבמקרים רבים, ההתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב מול הסביבה החברתית שלהם יכולה להיות הרבה יותר קשה ופוגענית מאשר ההתמודדות עם התסמינים עצמם ו…. לא בגלל שהתסמינים קלים להתמודדות….
מה הבעיה?
ייחוס שגוי של קשיי התפקוד למאפיינים אישיים של האדם בעייתי מאוד משתי סיבות עיקריות.
הסיבה הראשונה היא שהבנת הבעיה היא חצי מהפתרון. או יותר נכון, אי אפשר לפתור בעיה שלא מבינים או לא מודעים לקיומה.
לכן, ייחוס שגוי של הקשיים לדברים שלא באמת קשורים אליהם, מונע את האיתור של המקורות האמתיים. זאת משום שכשאנחנו תחת האשליה הכוזבת שאנחנו יודעים מה הבעיה, אנחנו לא מרגישים צורך להמשיך לחפש ממה היא נובעת.
חוסר מודעות למקור הקשיים גורם להזנחה. ברגע שלא נותנים מענה למקור האמתי לקשיים, במקרה הטוב לא צפוי שיפור משמעותי בתפקוד. במקרה הפחות טוב, הקשיים צפויים להחמיר, לגרום לצבירת פערים ולפתח מגוון מרשים של בעיות משניות.
במקביל, אם מנסים לפתור בעיה שלא קיימת – במקרה הטוב סתם נבזבז משאבים שיכולים לבוא על חשבון דברים חשובים אחרים. במקרה הרע, אנחנו עלולים לעשות נזק.
משום שכל כך חשוב לאתר את המקור המדויק לקשיים, האבחנה המבדלת, שהיא הבדיקה של גורמים אפשריים נוספים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחנה של הפרעת קשב. את ההנחיות של משרד הבריאות בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה. והסבר כללי על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה.
השלכות חברתיות ורגשיות
הסיבה השנייה לבעייתיות של ייחוס שגוי של מקור הקשיים למאפיינים אישיים של האדם היא הפן הרגשי-חברתי.
קודם כל, באופן כללי שמירה על קשרים חברתיים יכולה להיות אתגר לאנשים עם הפרעת קשב. תוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.
אם בנוסף על כך אנשים מקבלים את הרושם השגוי שאותו אדם מזלזל בזמן שלהם, או שלא אכפת לו מהם וכו, מן הסתם יהיה קשה עוד יותר לבנות, לשמר ולפתח את הקשרים החברתיים. על הקושי של אנשים עם בעיות שקופות להתמודד מול הסביבה החברתית תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
כשזה קורה מול דמויות סמכות, יכולה להיות לזה גם השלכה קשה מאוד על שוויון ההזדמנויות של האדם. בתחום ההשכלה זה יכול לפגוע בציונים באופן ישיר, שכן הרבה פעמים הנוכחות היא חלק מהציון. באופן עקיף יותר זה יכול לפגוע בנכונות של המרצים והמורים לסייע ולהתגמש, דווקא עבור אותם תלמידים וסטודנטים שזקוקים יותר להתאמות וליחס אישי בתהליכי הלמידה וההיבחנות.
- מידע נוסף על התמודדות של תלמידים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- ועל סטודנטים באקדמיה – בקישור הזה
בעולם העבודה זה יכול למנוע קבלה או קידום לתפקידים מסוימים. כמו כן, זה עלול לפגוע ברמת השירות שאותו אדם יקבל מפקידים ואנשי מקצוע בכל היבט שמערב פגישות של פנים מול פנים במועד מסוים.
קיצר, זה עושה טונה בעיות בהמון מישורים.
אבל… ההיבט הבעייתי ביותר והקשה ביותר, הוא ההתייחסות של האדם לעצמו, מהרגע שבו מתחילה ההפנמה של ההאשמות הכוזבות מהסביבה. על כך תוכלו לקרוא את הדברים המרשימים של אחד העם – בקישור הזה.
אז מה עושים?
הסרטון מראה יפה מאוד מדוע חשוב להסביר לכלל האוכלוסייה את המשמעות, הביטויים וההשלכות של הפרעת קשב. הוא גם בהחלט תורם היטב את חלקו לנושא וכל המרבה הרי זה משובח. לצורך העניין, הסברים נוספים תוכלו למצוא במאגר המידע שלנו – בקישור הזה.
עם זאת, הקריאה להבנה וקבלה חד צדדיים מצטיירת בעיני כפתרון חלקי וחסר. אומנם אף אחד לא אשם בזה שיש לו הפרעת קשב, זה הרי דבר מולד שלא בוחרים בו ושאי אפשר לשנות, אבל… גם שאר האנשים בעולם לא אשמים בזה.
איך ועל מה לקחת אחריות
כאמור, אנשים עם הפרעת קשב לא אשמים בכך שיש להם הפרעת קשב. כמו כן, אי אפשר לצפות מאנשים לשלוט בדברים שלא נמצאים בשליטתם.
האם זה פותר אנשים עם הפרעת קשב לאחריות על ההשפעות של ההתנהלות שלהם על אנשים אחרים?
כמובן שלא.
האחריות נמצאת במה שכן אפשר לעשות.
למשל –
- ללכת לאבחון ברגע שעולה החשד הראשוני, כדי לברר את המקור האמתי לקשיים ולקבל הנחיות לבנייה של מערך טיפולי.
- לטפל. כאשר, חלק מהטיפול צריך לכלול גם קבלת מידע על ההפרעה וכלים לסנגור עצמי.
- להשקיע מאמץ סביר בצמצום ההשפעה של התסמינים על התפקוד ועל הסביבה החברתית.
בהקשר הזה חשוב לי מאוד להדגיש את ההשקעה של מאמץ *סביר*. הכוונה היא לא לזלזל ולא להרגיש פטורים מהתחשבות בזולת מצד אחד, אבל מצד שני, לא לבזבז את כל המשאבים ולא להגיע לשחיקה. בהתחשב בשונות הבין אישית הרבה שמאפיינת אנשים עם הפרעת קשב, האיזון הזה יהיה במקום אחר עבור כל אחת ואחד מהם. ככה שלמעשה, כל אדם עם הפרעת קשב יצטרך למצוא את הדרך שלו להגיע לשם וללמוד מה האיזון שעובד הכי טוב עבורו.
עם זאת, זה ממש ממש ממש לא דבר פשוט לעשות. הרי איזון הוא בהחלט אחד הדברים שהפרעת קשב מקשה להגיע אליו, במיוחד לאור קשיי הניהול העצמי והוויסות שהיא גורמת להם. למעשה, אנחנו יותר אנשים של “הכל או כלום”, כי זה דפוס פעולה שאותו יותר קל לתחזק קוגניטיבית בהינתן משאבים קוגניטיביים לא אמינים. כלומר, קשה לנו עם “דרך הביניים” או ה”בדיוק”, שמצריכים שימוש הרבה יותר אינטנסיבי בזיכרון העבודה שנפגע בהפרעת קשב. על החשיבות של זיכרון העבודה להתנהלות בעולם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
אם אתם רוצים קצת יותר להמחיש את זה, תחשבו על מצב שבו צריך לקחת בחשבון בזמן אמת את כל השיקולים הרלוונטיים כדי להחליט האם כדאי או לא לוותר על ארוחת הצהריים בשביל לא לאחר למישהו, או כדי למצוא וליישם פתרונות חלופיים. אם נוותר על הצהריים יכול להיות שנגיע רעבים, עצבניים ולא מרוכזים ולא סביר שהצד השני יעריך את זה. אבל… גם האיחור לא יתקבל בברכה – מה עדיף? לחלופין אפשר למשל לנסוע בתחבורה ציבורית ולאכול בדרך, אבל איפה אפשר לקנות אוכל שאפשר לקחת לדרך וכמה זמן ייקח לעמוד בתור, כמה זמן ייקח לאוטובוס להגיע והאם בסופו של דבר זה באמת יחסוך או יבזבז זמן….. עומס הפרטים והאפשרויות הזה מכביד מאוד על זיכרון העבודה, שלא בהכרח שיתף פעולה עם הקטע של להחזיק את כולם במודעות מספיק זמן כדי לאפשר לנו להשוות בין האפשרויות ולנסות לחפש את הפתרון המיטבי למצב. כתוצאה מכך באמצע התהליך תוכלו פתאום לתהות על מה חשבתם בכלל ומה התכוונתם לעשות, או להיזכר ששכחתם להאכיל את החתול ולהתחיל לחשוב על זה וכן או לא להיזכר באיזשהו שלב בכך שבעצם ניסיתם להחליט אם ואיך לסגור את הקטע של ארוחת צהריים.
לכן, גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון, הוא שאם אתם עם הפרעת קשב, עצם הניסיון לקבל החלטה מורכבת כזו עלול בסופו של דבר, לקחת יותר זמן מהיישום של כל אחת מהאפשרויות גם יחד. לכן, לפעמים הרבה יותר ישתלם לבחור רנדומאלית ולקוות לטוב.
למען הסר ספק זה רק תיאור חלקי של רמת הבלאגן שהפרעת קשב יכולה ליצור באירוע אחד ותחשבו שיכולים להיות לכם הרבה כאלו במהלך היום ו…. לא סתם אחת התלונות הנפוצות של אנשים עם הפרעת קשב זה על עייפות….
ועכשיו תנסו להתמודד עם כל הבלאגן הזה כשהמוח שלכם עוד יותר איטי ומפוזר כי אתם עייפים. להמשיך?
כאמור, טיפול יכול לעזור מאוד להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים, אבל… אם כבר פותחים את הנושא – הגישה לאבחון וטיפול גם היא נפגעת מעצם התסמינים עצמם. זאת משום שהיא כרוחה בהמון בירוקרטיה שלא יושבת טוב עם קשיי ההתארגנות, ההתמדה ותשומת הלב בפרטים שהפרעת קשב יוצרת. שלא לדבר על העלויות הגבוהות לצד הקושי להשיג מימון…
כשעל כל זה נוספת הסטיגמה, אז מעבר לקשיים הטכניים והקוגניטיביים נוסף גם קושי חברתי-רגשי של בושה, אשמה וחוסר לגיטימציה.
- בנושא הזה כדאי לקרוא את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה
- ואת ההסבר על הסכנה בהתייחסות לטיפול תרופתי כמוצא אחרון – בקישור זה
לכן המאמץ צריך להיות הדדי
מבחינת הסביבה החברתית וההתנהלות הממסדית – צרכים להקפיד על הסברה איכותית ואמינה בנוגע להפרעת קשב, יחד עם נקיטת פעולות חריפות נגד גורמים שמפיצים מידע מטעה. בהקשר הזה יש שני דברים שכדאי לכם לבדוק:
- תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
- ולהכיר את הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה
מבחינה ממסדית יש לתת מענה משמעותי ברמת הבירוקרטיה ולהנגיש את תהליך הפניה לאבחון וקבלת הטיפול לאנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים. כמו כן, יש לסבסד את העלויות של אבחון וטיפול כדי למנוע פערים סוציו אקונומיים באוכלוסייה. בהקשר זה חשוב לציין שבסופו של דבר החברה רק תרוויח מעידוד אבחון וטיפול עבור אנשים עם הפרעת קשב, משום שמעבר למחיר הגבוה של הפרעת קשב ברמה האישית, גם המחיר הכלכלי והחברתי של ההזנחה גבוהה מאוד. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה
ולסיום – מילה טובה
הפרעת קשב היא כרונית ואין אפשרות לרפא אותה באופן מלא. לכן, גם אם היה איתור מוקדם ונבנה מערך טיפולי אידיאלי, ברוב הפעמים לא ניתן לצמצם את הפער מול הנורמה באופן מוחלט ו… פשלות זה דבר צפוי.
כשהפשלות שלנו גורמות לנו לפגוע באנשים אחרים, התנצלות היא הפעולה המתבקשת.
עם זאת, בהקשר של הפרעת קשב – זה דבר בעייתי שלאורך זמן עלול ליצור יותר נזק מתועלת.
בדרך כלל הצפי מאדם שמתנצל הוא לתקן את דרכיו אחרי שהבין שהוא היה לא בסדר. אבל, כאמור – כאשר מדובר בהפרעת קשב, הדבר לא בהכרח נתון לשליטתו של האדם גם בהינתן רצון רב, תמיכה מלאה והשקעה של מאמץ אישי. בסרטון אפשר לראות את הדינאמיקה שנוצרת בעקבות אירועים חוזרים כאלו ואיך משלב מסוים, לא רק שההתנצלות לא מצליחה להרגיע את הרוחות ולהסדיר את היחסים, אלא שזה נהיה מקור למצוקה לשני הצדדים.
מצד אחד – האדם עם הפרעת קשב, שכל הזמן מוצא את עצמו מתנצל על דברים שלא בשליטתו. מצד שני – האנשים בסביבתו שנפגעים שוב ושוב מאותם הדברים וכבר לא מוצאים שום טעם או ערך בהתנצלות שלו.
לסוגייה הזו, ג’סיקה כבר נתנה מענה שתוכלו לראות – בקישור הזה.
היא מסבירה שם מה כדאי להגיד במקום סליחה ולמה זה עדיף.
ברגע שמכירים גם בקושי של אנשים עם הפרעת קשב בניהול עצמי, גם במכשולים המערכתיים-הסברתיים-בירוקרטיים וגם בהשלכות של קשיי התפקוד על הסביבה החברתית, אפשר לצמצם בצורה משמעותית את המקרים האלו וגם להתמודד טוב יותר עם מה שלא ניתן לשנות.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “למה יצחק מאחר כל הזמן? | מה לא בסדר איתי – סדרה חדשה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להפסיק לאחר – בקישור הזה
ולראות את ההדגמה המשעשעת של ציפיטפוט על הפגיעה ביכולת ההתארגנות והניהול העצמי – בקישור הזה
הפרעת קשב ומוטיבציה – הכירו את גשר המוטיבציה ו…. השלבים החסרים שלו / How to ADHD עם הסברים של חן ספקטור
ג’סיקה המופלאה הכינה לנו סרטון נהדר על הפרעת קשב ומוטיבציה 🙂
אנחנו לא תמיד עושים מה שהתכוונות לעשות, משום שבין הכוונה לביצוע יש פער מאוד גדול…
אצל רוב האנשים אפשר לגשר על הפער הזה בעזרת מוטיבציה.
הכירו את “גשר המוטיבציה”
גשר המוטיבציה מאפשר לאנשים לחצות את הפער שבין הכוונה לביצוע.
הוא בנוי משלבים כמו “זה יועיל לקריירה שלי”, “זה יגרום למשפחה שלי להתגאות”, “הבטחתי לחבר’ה” וכו
גשר המוטיבציה לא חייב להיות מושלם, אם יש פערים קטנים, תוכלו לדלג עליהם בעזרת כוח רצון, משמעת עצמית וכו. כלומר, גם אם אין לכם את כל המוטיבציה, אם יש לכם מספיק ממנה – תוכלו להגיע בשלום לצד השני.
אבל כפי שראסל ברקלי טוען – הפרעת קשב היא סוג של הפרעה מוטיבציונית.
- הוא חוקר מוביל בתחום ואת כל הפוסטים שלו באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה הכוונה בהפרעה מוטיבציונית?
הפרעה מוטיבציונית יוצרת מצב שבו כאשר יש משהו חשוב מאוד עבור שני אנשים, שאחד מהם עם הפרעת קשב והשני בלי – אותה רמת חשיבות, לא מספקת את אותו מספר של שלבים על גשר המוטיבציה של האדם עם הפרעת קשב. אין לנו פערים קטנים במוטיבציה, חסר לנו חצי גשר!
כתוצאה מכך קיומו של רצון עז והשקעה של מאמץ מרובה, לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לאדם עם הפרעת קשב לגשר על הפער בין התכוונות לביצוע. זה יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל עבור אנשים שלא רואים את כל השלבים החסרים בגשר המוטיבציה של אותו אדם. במצב כזה יהיה להם קשה להבין את הקושי והם עלולים להניח באופן שגוי שאותו אדם פשוט עצלן, שלא אכפת לו וכו’
זה יכול להיות עוד יותר מתסכל ומבלבל כאשר מדובר בגשר שאותו אדם הצליח לחצות בעבר. זה קורה משום שהפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה ורמת הביצוע משתנה ואינה אחידה.
המצב הזה גורם לאנשים עם הפרעת קשב, שרואים את האנשים מסביבם מצליחים לחצות את הגשרים שלהם, אבל לא יודעים שאצלם יש מספיק שלבים – לתהות את אותן תהיות ולהסיק את אותן מסקנות שגויות בקשר לעצמם. אם הם מצליחים – למה אני לא?
איך מתקנים את גשר המוטיבציה כשחסרים לנו שלבים?
ג’סיקה מציאה לנו כמה דרכים להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו
- להבין מה מעורר מוטיבציה אצל אנשים עם הפרעת קשב ו… מה לא – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים במשימות ארוכות, חזרתיות ומשעממות. מצד שני, דברים דחופים, חדשים או מעוררי עניין אישי יכולים לעורר מוטיבציה רבה אצל אנשים עם הפרעת קשב. ג’סיקה מדגישה שזו לא בחירה, זו הדרך שבה המוח שלנו עובד. את ההסבר שלה על משחקי מחשב והפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
- אפשר להפוך משהו לדחוף – על ידי המתנה לרגע האחרון או על ידי קביעת תאריכי יעד מלאכותיים במועדים מוקדמים יותר. זו אסטרטגיה פחות מומלצת, משום שהיא יכולה לעבוד, אבל על חשבון הבריאות הרגשית והפיזית שלנו. תוכלו ללמוד על ההשפעות השליליות של מצבי מתח מתמשכים – בקישור הזה.
- חידושים וריגושים – לנסות את אותם דברים בדרכים אחרות, או לנסות לגוון בין סוגים שונים של פעילויות.
- עניין אישי – לקשר את הפעילות לתחומי העניין שלנו או לנסות לעשות את אותה הפעילות בצורה מעניינת יותר
- חיזוקים חיוביים – להוסיף פרסים קצרי טווח להשלמת המשימה או לאורך שלבי ההתקדמות, כי כל דבר בטווח הארוך לא עובד אצלינו. הפרסים יכולים להיות חפצים פיזיים, אבל גם פעילויות, דברים סמליים כמו מדבקות או שבחים מילוליים מאנשים שחשובים לנו. האפשרות לקבל תגמול בטווח הקצר, יכולה להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו במצבים שבהם הגמול ארוך הטווח נתפס כבלתי נגיש ולכן בלתי רלוונטי (שלאנשים עם הפרעת קשב, זה רוב המצבים שבהם התועלת צפויה להתממש רק בטווח הארוך)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD and Motivation ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה
ואת ההסבר על ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב – בקישור הזה
תשובות למתנגדי הריטלין / ד”ר מעין ברנע-זהר
באופן כללי, ישנם נזקים רבים בהצגה מוטעת של ממצאים מחקריים באמצעי התקשורת. על הבעייתיות בהצגה התקשורתית של ממצאים מדעיים תוכלו ללמוד – בקישור הזה
למרבה הצער, תופעה זו לא פסחה גם על הפרעת קשב בתקשורת הישראלית ולכן מידי פעם, בעיקר סביב פתיחת שנת הלימודים, מתפרסמות כתבות פרובוקטיביות שמטעות את הציבור, מעצימות את הסטיגמה נגד הפרעת קשב ועושות נזקים רבים לאנשים שמנסים להתמודד עם התסמינים בחיי היום יום שלהם ושל יקיריהם.
- אם אתם רואים כתבות ופרסומים מסוג זה, דעו שניתן ואף רצוי לדווח עליהם לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה.
- דרך נוספת להילחם בתופעה היא לעסוק בהסברה ובהפצה של מידע איכותי ואמין אודות הפרעת קשב. למטרה זו, תוכלו לבדוק את כל הפוסטים שנמצאים – בקישור הזה.
כפי שתראו הבעייה היא שרוב החומרים המקצועיים בנושא מפורסמים בשפה האנגלית ולכן פחות נגישים לקורא הישראלי. זו הסיבה לכך שאני שמחה מאוד שיש אנשי מקצוע שמצטרפים למאמץ ומשקיעים מזמנם ומרצם כדי להכין חומרי הסברה גם בשפה העברית. למשל, ד”ר מעין ברנע-זהר כתבה את המאמר שלפניכם כתגובה לפרובוקציה האחרונה. היא טוענת שבדיקה של הספרות המחקרית בנושא של הפרעת קשב וריכוז ADHD מעלה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהפרעת קשב וריכוז היא בעיה אמיתית שפוגעת בילדים רבים, מקשה עליהם לממש את כישוריהם ואף עלולה לפגוע בבריאותם. יתר על כן, התרופות שנמצאות בשימוש כיום לטיפול בהפרת קשב אכן מועילות לרבים מהאנשים עם הפרעת קשב, מסייעות להם לתפקד טוב יותר ומשפרות את איכות חייהם. בנוסף, ד”ר מעין ברנע-זהר גם מגדילה לעשות ומצרפת למאמר שלה את המקורות הרלוונטיים כדי שתוכלו להתרשם בעצמכם.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא את המאמר המלא של ד”ר מעין ברנע-זהר “תשובות למתנגדי הריטלין” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את התגובה של ד”ר ירדן לוינסקי לאותו הנושא – בקישור הזה
ואת הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
משפחה בהפרעת קשב / ד”ר רונית פלוטניק
ד”ר רונית פלוטניק מתייחסת במאמרה להפרעת קשב וריכוז ADHD מהיבט משפחתי ומציגה את המורכבות של הנושא. מעבר להשפעה של התסמינים עצמם על ההתנהלות האישית והדינאמיקה המשפחתית, יש לקחת בחשבון שהפרעת קשב היא תורשתית ומולדת, לכן סביר להניח שלפחות לאחד מההורים הביולוגים יש גם הפרעת קשב (בין שהיא מאובחנת ובין שלא). ד”ר רונית פלוטניק מציינת גם, שמאותה הסיבה בדיוק – בהחלט אפשרי שהפרעת הקשב תעבור ליותר מילד אחד במשפחה. כלומר, לילד עם הפרעת קשב יש כנראה לפחות הורה אחד עם הפרעת קשב וייתכן שגם אחים עם הפרעת קשב. לדבריה “תמונה משפחתית זו הופכת את החיים למורכבים וסוערים עוד יותר”
אחת הפגיעות המרכזיות של הפרעת היא בתפקודים הניהוליים, תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה. מכאן נובעים כל הקשיים בהתארגנות, עמידה בלוח זמנים, הוצאה לפועל של הפעולה המתוכננת וכו. בהתאם לכך, על ההורים של ילדים עם הפרעת קשב מוטלת האחריות לנהל את משק הבית, את חיי היום יום, את המערך הטיפולי, לסייע לילד בקשייו וליצור סביבה מסודרת ומאורגנת עבורו. אבל…. מה קורה כשלאחד ההורים או שניהם יש בעצמם קשיים בדיוק בתחומים האלו. כיצד הם יכולים לסייע לילדם במקומות שהם בעצמם זקוקים לסיוע?
רונית מדברת על הסוגייה הזו וגם על מצבם של בני המשפחה שאין להם הפרעת קשב, שבמקרים רבים נופל עליהם הנטל של ארגון בני הבית הבלתי מאורגנים. זה יכול להיות אחד ההורים, אבל… גם אחד מהאחים.
- תוכלו לקרוא את הסבר על קשיים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
- ואת ההסבר על אחים גדולים וקטנים באותו בית ספר – בקישור הזה
כשמצרפים לכל החגיגה גם את המשפחה המורכבת, שלא בהכרח מגלה הבנה או לגיטימציה לקשיים – זה בכלל יכול להיות שמח…
ד”ר רונית פלוטניק מתארת במאמרה את כל המורכבות הזו, אך לא מסתפקת בכך ומציעה גם דרכים להתמודדות 🙂
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של ד”ר רונית פלוטניק “משפחה בהפרעת קשב” תוכלו לקרוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ליאת אברמוביץ על איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על האתגרים המיוחדים של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
דופמין, השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים וקליפת המוח הקדם-מצחית / חן ספקטור
שלום לכם, הרבה זמן לא דיברנו על מוח, מוליכים עצביים מערכות ניורולוגיות ואיך כל זה קשור להפרעת קשב וריכוז ADHD – נכון התגעגעתם?
רגע רגע – אל תברחו, נעשה לכם את זה פשוט 😉
אז ככה, ההסבר שאני הולכת להציג לכם מתבסס על מאמר חדש חדש שמצאתי ממש לאחרונה:
Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.
המאמר מתאר את המעורבות של המוליך העצבי דופמין בכל השלבים העיקריים של התפקודים הניהוליים, כפי שהם באים לידי ביטוי בקליפת המוח הקדם-מצחית.
או בעברית:
- דופמין – אחד החומרים במוח שבעזרתו התאים של המוח יכולים להעביר מסרים אחד לשני (ככה אנחנו חושבים). זה חומר אחד מני רבים והוא מעניין אותנו במיוחד, כי התפקוד שלו נפגע בהפרעת קשב. לכן, כל מה שאני אגיד לכם בהמשך שהדופמין עושה, עובד פחות טוב במוח של אנשים עם הפרעת קשב 😉
- קליפת המוח הקדם-מצחית – חלק של המוח שנמצא ממש לפני המצח (מכאן שמו), הוא אחראי על יכולת החשיבה הגבוה של האדם. לחיות אחרות שבמוח שלהן החלק הזה פחות מפותח, הראש נגמר קצת מעל העיניים – לכן, תוכלו לראות שלכלבים וחתולים אין באמת מצח וגם… לא חשיבה גבוהה (דבר שכמובן לא מפחית מכבודם הפרוותי). כמו שמתואר במאמר, הדופמין מאוד חיוני לתפקוד התקין של קליפת המוח הקדם-מצחית ולכן כשהוא לא עובד טוב (מה שקורה בהפרעת קשב) אז גם לה יותר קשה לתפקד.
- תפקודים ניהוליים – היכולת של האדם לשלוט על ההתנהגות וההתנהלות של עצמו בהתאם למטרותיו. כלומר, זה מה שמאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. היכולת הזו מבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית שכאמור תלויה בתפקוד של הדופמין ולכן – כן כן – כשהדופמין לא עובד טוב הוא פוגע בחלק במוח שאחראי על התפקודים הניהוליים שנוטים להתחרבש במצב הזה…..
הערה קטנה לפני שמתחילים
שימו לב שהמאמר מתייחס לפעילות של המוח באופן כללי והוא לא עוסק בהפרעת קשב באופן ספציפי.
למען הסר ספק – ההשלכות האפשריות על הפרעת קשב שמתוארות בפוסט הזה, הן מסקנות, הערות או תובנות אישיות שלי.
איך עובדת השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים?
את השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים אפשר לחלק לשלושה שלבים מרכזיים, שלדופמין יש חלק משמעותי בכל אחד מהם:
איתור המידע הרלוונטי – מהם הדברים החשובים שקורים מסביבנו?
כדי לנהל את עצמנו בעולם אנחנו קודם כל צריכים לדעת מה קורה מסביבנו, או יותר נכון מהם הדברים החשובים שקורים מסביבנו. לכן, השלב הראשון הוא סינון של המידע הרלוונטי. הדופמין משפיע באופן ישיר על המידע שמגיע לקליפת המוח הקדם-מצחית מהחושים. כשהוא עובד טוב הוא דואג לכך שרק הגירויים שרלוונטיים להתנהגות יגיעו לעיבוד. כשהוא לא עובד טוב אז הגירויים החשובים לא בהכרח יגיעו ואת מקומם עלולים לתפוס גירוים לא רלוונטיים.
הפקת משמעות, קבלת החלטות ותכנון התגובה
בשלב השני אנחנו צריכים להבין את המשמעות של המידע שקיבלנו ולהחליט מה לעשות עם זה. לצורך כך אנחנו צריכים לשלב את המידע החדש עם דברים שלמדנו בעבר. תהליך זה מתבסס על זיכרון העבודה שלנו. הוא מסוגל לשמר מידע חושי שהגיע מהסביבה, לעבד אותו בהתאם להקשר ולהשתמש בו כדי להנחות פעולה מכוונת מטרה. או במילים אחרות – הוא עוזר לנו להבין את המשמעות של מה שקורה מסביבנו ולהחליט כיצד כדאי לנו לפעול. תוכלו לקבל מידע נוסף על זיכרון העבודה – בקישור הזה.
בהקשר זה הדופמין הוא זה שמאפשר לקליפת המוח הקדם-מצחית לשמר את המידע החושי הרלוונטי בזיכרון העבודה, כך שיהיה ניתן לעבד אותו גם בהיעדר הגירוי החושי. למשל, זה מה שמאפשר לנו לחשוב על משפט שנאמר לנו אחרי שהדובר סיים את דבריו, כך שאנחנו לא יכולים עוד לשמוע את המילים, אלא רק להיזכר בהן. כדי לעבד את המידע לפי הקשר אנחנו צריכים גם לשלוף מידע קיים מהזיכרון לטווח ארוך. למשל, כדי להבין את המשפט אנחנו צריכים להשתמש באוצר המילים שלנו ובידע הכללי שרלוונטי לנושא השיחה. בהקשר הזה הדופמין הוא זה שמאפשר לשמר בזיכרון העבודה גם את המידע החדש וגם את המידע הישן כדי שנוכל להשוות ולתאם ביניהם. זה מאפשר לנו להבין את מה שמתרחש מסביבנו על סמך נסיון העבר.
על פי המאמר, בשלב הזה ישנה חשיבות רבה לאיזון בין יציבות לגמישות. היציבות נחוצה לשימור התנהגויות הסתגלותיות עבור המצב הנוכחי – כלומר, הדברים שכדאי לנו להמשיך לעשות עכשיו. מנגד, הגמישות נחוצה לצורך התאמה מחדש של ההתנהגות, כאשר חלים שיוניים בסביבה החיצונית או הפנימית של האדם. כלומר, הסתגלות למצבים חדשים. תגובה לשינוי חיצוני יכולה להיות משהו כמו לשים כובע על הראש, כשהולכים בחוץ בצהריי יום קיצי והסרתו לעת ערב עם רדת החמה. תגובה לשינוי פנימי יכולה להיות חיפוש מזון בשעת רעב והפסקת האכילה בשעת שובע. בהקשר הזה, הדופמין אחראי על ויסות של אופן הפעולה של קליפת המוח הקדם-מצחית בהתאם לנסיבות. כלומר, הוא זה שדואג שנשמור על הפעילות הרצויה כל עוד שהיא אכן רצויה ונחוצה, אבל… שגם נוכל להחליף אותה אם יהיה צורך בפעילות אחרת לאור שינוי בנסיבות.
הוצאה של התגובה מהכוח אל הפועל – ביצוע ויישום
אחרי שהבנו מה קורה והחלטנו מה אנחנו רוצים לעשות – אנחנו צריכים להעביר את הפקודה למערכת המוטורית (כלומר, השרירים) כדי להכין את הפעולה לביצוע. גם בהקשר הזה יש לדופמין תפקיד חשוב. הוא משפיע על היכולת של קליפת המוח הקדם-מצחית להוציא לפועל את התגובות הרצויות ולהימנע מביצוע של פעולות לא רצויות.
ההשפעה הקיצונית של רמת העניין והמוטיבציה על התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב
על פי המאמר, רמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית עולה בתגובה לגירויים בולטים ולגירוים שרלוונטיים להתנהגות שלנו (אחסוך לכם את התיאור של התהליך הנוירולוגי המורכב, אבל מי שרוצה יכול לקרוא את ההסבר המלא במאמר). התופעה הזו מתרחשת גם אצל אנשים עם הפרעת קשב וגם אצל אנשים בלי הפרעת קשב. ההבדל הוא ברמת הבסיס. לאנשים בלי הפרעת קשב יש רמת דופמין תקינה בקליפת המוח הקדם-מצחית ולכן התפקודים הניהוליים שלהם סבבה. אם רמת הדופמין עולה אז הם עוד יכולים להשתפר, אבל ההבדל הוא בין טוב לטוב מאוד (כלומר, בהחלט נחמד אבל לא מאוד דרמטי). אגב, אם רמת הדופמין עולה מידי זה כבר עלול להוריד את התפקוד, אבל זה סיפור למאמר אחר 😉
לעומת אנשים נוירוטיפיקליים (ללא הפרעת קשב), אצל אנשים עם הפרעת קשב רמת הבסיס של הדופמין נמוכה, מה שכאמור פוגע מאוד בתפקודים הניהוליים. לכן במקרה הזה ההבדל יכול להיות בין “לא עובד” ל”עובד”, או בין “עובד בקושי” ל”עובד טוב”. כלומר, עבור אנשים עם הפרעת קשב העלייה ברמת הדופמין יכולה לגרום לשינוי משמעותי ביכולת התפקוד והניהול העצמי.
לא סתם אנחנו אוהבים להתעסק עם דברים מעניינים שחשובים לנו – ככל שרמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית גבוהה יותר, כך גם התפקודים הניהוליים שלנו עובדים טוב יותר ואז אנחנו יכולים לפעול טוב יותר כדי לקדם את המטרות האישיות שלנו. כלומר, המוטיבציה והסקרנות שלנו מאפשרות לגירויים שקשורים עליהן לגרום למוח שלנו לעבוד יותר טוב. בעקבות זאת קורה דבר נפלא – אנחנו יכולים להתעסק עם אותם גירויים בצורה יותר יעילה בהשוואה לגירויים משעממים שלא מסקרנים או מעניינים אותנו. זאת משום שגירויים מהסוג השני, לא גורמים לאותה עלייה בדופמין שמשפרת את התפקודים הניהוליים שלנו.
אגב, ייתכן מאוד שהמודעות לעצם השינוי ביכולת התפקוד מהווה גירוי מעניין וחשוב בפני עצמה ולכן היא גורמת לעלייה נוספת בדופמין – מה שיכול לגרום למעגל חיובי יפה. אבל… זו כבר השערה שלי שלא קשורה למאמר. מה שבטוח הוא שהמשמעות הסובייקטיבית של הגירויים שמסביבנו יכולה להשפיע באופן דרמטי על יכולת התפקוד שלנו. לכן, העובדה שמישהו יכול להתעסק שעות עם משהו שמעניין אותו או שאכפת לו ממנו מאוד – לא שוללת את קיומה של הפרעת קשב אצל אותו אדם. לעומת זאת, הפער בין היכולת להתרכז בדברים מעניינים וחשובים לבין היכולת להתרכז בדברים משעממים שאין להם חשיבות אישית – הוא המאפיין בולט של הפרעת קשב, שהנוכחות של מעלה חשד שאפשר לאמת או לשלול דרך אבחון מקצועי מלא (את ההנחיות של משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה).
אחת הדוגמאות הנפוצות לתופעה זו, הוא התגובה של אנשים עם הפרעת קשב למשחקי מחשב. תוכלו לשמוע אל ההסבר של ג’סיקה על התופעה הזו – בקישור הזה.
קטיעה של חוטי המחשבה
הדופמין הוא זה שמסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לשמר את החלקים הרלוונטים של המידע החיצוני והפנימי כדי שיהיה אפשר לעבד אותם, להבין מה קורה סביבנו ולהחליט מה אנחנו רוצים לעשות בנדון. לכן, כשהוא לא עובד חלקים מאותו מידע עלולים להתפוגג לפני שנספיק לעבד אותם. כך אנו יכולים לשכוח משהו שאמרו לנו או שראינו רק לפני רגע, או את מה שהוא הזכיר לנו ומה שרצינו לעשות בעקבותיו.
אז אם קפצה לכם בטלפון תזכורת שלחבר טוב שלכם יש יומולדת, התחלתם לחשוב מה אתם רוצים לקנות לו במתנה, כמה כסף יש לכם ואיפה אפשר למצוא דברים שישמחו אותו – ייתכן שפתאום תשכחו מה בכלל רציתם ולמה אתם מחפשים עכשיו בגוגל את שעות הפעילות של החנויות בקניון הסמוך. אם בזמן הזה תופס את תשומת לכם משהו חשוב או מעניין אחר, סביר להניח שהוא יתפוס את מקומן של המחשבות הקודמות בזיכרון העבודה ואין לדעת מתי תזכרו שוב שמאוד רציתם לקנות לחבר שלכם מתנה…..
זו הסיבה לכך שמצד אחד תזכורות ורשימות יכולות מאוד לעזור – הרי אם תקפוץ שוב תזכורת זה ירענן את זיכרונכם, אבל… גם מסביר את היעילות המוגבלת שלהן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בין התזכורת לבין העשייה יכולות להיות נפילות ברמת הדופמין שיקטעו את רצף המחשבה וימנעו את התכנון וההוצאה לפועל של הפעילות הרצויה. להוספה של תזכורות ורשימות נוספות גם יכולה להיות השפעה דו כיוונית. עד גבול מסויים זה יכול מאוד לעזור, אבל מעבר לו זה עלול לעצבן (ואז להוביל להתעלמות מכל התזכורות או מחיקה שלהן) ו… תזכורת על דבר אחד, עלולה לקטוע את חוט המחשבה בנוגע לדבר הקודם. כי אם באמצע המחשבה על מתנת היומולדת תקפוץ התזכורת לשלם את חשבון החשמל – זו יכולה להיות בעיה 😉
בנוסף, משום שהכנת רשימות ותזמון תזכורות יכולים להיות תהליך מאוד מייגע עבור אנשים עם פגיעה בתפקודים הניהוליים, צריך להיזהר שלא נקדיש את כל האנרגיה ליצירת הרשימות אבל נהיה עייפים מידי כדי לבצע אותן. זה גם יכול לקחת לנו הרבה זמן ולא להשאיר מספיק זמן לביצוע, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.
בקיצור – אנשים עם הפרעת קשב יכולים בהחלט להיעזר רבות ברשימות ותזכורות, אבל!!!!! לא כדאי לסמוך עליהן כמנגנון חסין לתקלות וכדאי להכין גם תכנית גיבוי ולפתח אסטרטגיות התמודדות חלופיות. כמו כן, חשוב לשמור על מידתיות (מה שגם קשה לאנשים עם הפרעת קשב כי יש לנו בעיות בוויסות) ולהשתדל ככל הניתן למצוא את האיזון בין המשאבים המושקעים בהכנת הרשימות והתזכורות לבין המשאבים הנחוצים ליישום שלהן. בקשר לכמות התזכורות צריך למצוא את התדירות האופטימלית שמצד אחד תעזור לנו לזכור את הדברים החשובים, אבל מצד שני, שגם לא תפריע לביצוע שלהם או תציק מדי במהלך היום. זה מאוד מורכב כי כל אחד זקוק לתדירות שונה וזה גם יכול להשתנות לפני סוג הפעילות, ההעדפות האישיות ורמת הקשב שלנו באותו היום (שנותה להשתנות כי חלק מהמאפיינים של הפרעת קשב זה חוסר יציבות קוגניטיבית).
כמו שאתם רואים ההתאמה של אופן השימוש ברשימות ותזכורות לאנשים עם הפרעת קשב זה לא דבר פשוט. זה מסתבך עוד יותר כשלוקחים בחשבון שלאותם אנשים יש קשיים בדיוק בכישורים שמאפשרים בנייה והתאמה של מערך מהסוג הזה. זה המקום להיעזר באנשים מקצוע לרכישת אסטרטגיות וכלים לניהול זמן והתארגנות. למען הסר ספק, בהחלט ייתכן שלמרות כל הטיפולים קשיי ההתארגנות ימשיכו ללוות אנשים עם הפרעת קשב לאורך כל חייהם (הרי מדובר במצב כרוני), אבל בהחלט ניתן לשפר באופן משמעותי את התפקוד ויכולת ההתמודדות בהשוואה לרמת הבסיס ועל ידי כך לשפר באופן משמעותי את הישגים האישיים ואת איכות החיים 🙂
וויסות והתאמה לנסיבות משתנות
על פי המאמר, הדופמין אחראי על יצירת איזון בין רמת היציבות לרמת הגמישות של המערכת. כדי שנוכל לשמר את ההתנהגות הנחוצה למצב מסויים כל עוד שהוא נמשך, ולשנות אותה אם יהיה צורך כאשר מתרחש שינוי בנסיבות. כשהדופמין לא עובד טוב הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית לא בהכרח תהיה מותאמת לתנאי הסביבה. קשיי הוויסות האלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים קיצוניות:
- קושי להתמיד בפעילות רצויה עבור מצב מסויים כל עוד שהוא ממשיך להתקיים – למשל, להקשיב למורה/מרצה/בוס/חבר עד שיסיימו לדבר, להמשיך לקרוא עד סוף הקטע, להמשיך לרחוץ את הכלים עד שהכיור יהיה נקי וכו’. זה מאוד מובן כשמדובר בפעולות פחות אטרקטיביות, אבל לאנשים עם הפרעת קשב זה יכול להיות גם בזמן ביצוע פעולות מהנות כמו צפייה בסרט ארוך, או כל פעילות פנאי אחרת שהאדם בחר לעסוק בה מרצונו ולא מתוך צורך או דרישה חיצונית. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים או עוסקים בדברים אחרים. לפעמים גם בלי לשים לב שעשינו את השינוי.
- קושי להפסיק את הפעילות הנוכחית כשנדרשת פעולה שונה – למשל, לסגור את הטלוויזיה כשמתחילים להיות עייפים, כדי להתארגן לישון בזמן. זה יכול להיות גם לא לקום לשרותים כשנמצאים עמוק עמוק בתוך משחק מחשב או ספר טוב. ההיפר-פוקוס המפורסם נופל גם הוא לקטגוריה הזו. נהוג להתייחס אליו כאל אחד ה”יתרונות” של הפרעת קשב משום שכשאנשים עם הפרעת קשב נכנסים למצב הזה הם יכולים לגייס משאבי ריכוז מרשימים לאורך זמן לפעילות הנוכחית שלהם. אבל…. ברקלי רואה את זה דווקא כבעיה משתי סיבות. הראשונה היא שלאנשים עם הפרעת קשב אין שליטה על הכניסה למצב של היפר פוקוס. זה משהו שקורה בלי ששמים לב ולא בעקבות החלטה מודעת להפעיל ריכוז יתר בדבר מסויים. הסיבה השנייה היא שההיפר-פוקוס אינו הסתגלותי משום שהוא מונע מהאדם להגיב לנסיבות משתנות – כלומר, יש פה עודף של יציבות וחוסר גמישות בהתאמת הפעולה למצב. כך קורה שאנשים עם הפרעת קשב שנמצאים במצב של היפר-פוקוס נוטים להזניח את התחזוקה העצמית שלהם כשהם שרויים במצב זה ולא יצליחו לעצור כדי ללכת לאכול, לשתות, להתפנות או לנוח. מצב ההיפר-פוקוס יוצר ניתוק כל כך גדול מכל מה שלא קשור לפעילות הנוכחית עד שאנשים נמצאים במצב הזה לא ישימו לב אם מישהו אחר קורא להם או מדבר איתם והם גם עלולים שלא לשים לב לגירויים סביבתיים שחיוניים להישרדות כמו ריח של עשן או גז. כמו כן, במצב ההיפר פוקוס אין מודעות לזמן שחולף ומעבר לקושי להתנתק מהפעילות הנוכחית, אותו אדם גם לא בהכרח ישים לב שעכשיו הוא צריך להתארגן ולצאת לקראת מחויבויות אחרות שיש לו באותו היום – לימודים, עבודה, פגישות וכו’. את ההסבר של ברקלי על השליטה על ההתנהגות תוכלו לראות – בקישור הזה.
אבל כן/לא התכוונתי!
כאמור, דופמין מעורב גם בהוצאה של הפעולה הנבחרת אל הפועל. כלומר, גם אם הצלחנו לאתר את המידע הרלוונטי, לשמר אותו מספיק זמן כדי לעבד, להחליט מה אנחנו רוצים לעשות ואיך כדי לעשות את זה – הדברים עדיין יכולים לקרות ברמת הביצוע.
כשהדופמין לא עובד טוב יהיה לנו קשה ליישם את המסקנות שלנו ולממש את המטרות שלנו. נתכנן ונתכוון לעשות משהו, אבל… הוא לא בהכרח יצא אל הפועל ובמקומו אולי יצא משהו אחר שבכלל לא רצינו לעשות.
לכן חשוב מאוד להבין שהרבה פעמים הבעיה של אנשים עם הפרעת קשב היא לא בידע, או בהבנה אלא ברמת הביצוע. זה נכון לגבי תלמידים שמכירים את כללי ההתנהגות בכיתה ומודעים להשלכות של הפרתם, אך לא מצליחים להימנע מכך. זה נכון לגבי מבוגרים שיודעים טוב מאוד מה יעצבן את הבוס/הלקוח/הקולגה ולא מצליחים להימנע מכך, למרות שהם מעוניינים בשמירה על יחסים טובים. כמו כן, זה נכון לא רק לגבי יכולת ההימנעות מפעולות לא רצויות אלא גם לגבי היכולת לבצע את הפעולות הרצויות – להגיע בזמן, לזכור את הזה שהבטחנו להביא, לזכור להוציא אותו מהתיק בזמן הנכון אם הבאנו, לשים לב שלמזכירה יש חולצה חדשה כדי לזרוק מילה טובה וכו’
משום שאנחנו יכולים גם לפספס דברים ברמת הקלט וגם לא לעבד כמו שצריך את מה שכן קלטנו – חשוב לוודא בכל מקרה לגופו איפה הייתה הבעיה. לא להניח מראש חוסר ידיעה או הבנה, אבל גם לא להניח מראש שהייתה מודעות מלאה למצב. אחד הדברים שיכולים לעזור לנו להבדיל הוא לשים לב האם מדובר במצב חדש או שגרתי. במצבים חוזרים, בהיעדר בעיה קוגניטיבית אחרת רוב הסיכויים שהבן אדם כבר מודע למצב, אבל מתקשה ליישם את ההתנהגות הרצוייה. לעומת זאת, במצבים חדשים יש סיכוי גדול יותר שמשהו בהבנת הסיטואציה התפקשש. כמובן שאין הפרדה מלאה, גם במצבים חוזרים יכולה להיות אי הבנה וגם במצבים חדשים יכולה להיות הבנה מלאה. כמו כן, בהחלט ייתכן שאותו אדם גם לא הבין נכון וגם התקשה לבצע את מה שתכנן. זה מורכב.
איך מתמודדים עם זה?
קודם כל זה המקום להזכיר לכולם שהאבחון לא נועד רק בשביל “לקבל התאמות” אלא בשביל לקבל מידע. האבחון נועד למפות את תפקודי הקשב ואת האופן שבו הם באים לידי ביטוי בתפקוד של האדם. תוצאות האבחון יכולות במקרים מסויימים להגיד אם לאדם מסויים יש נטייה לקושי ספציפי באחד מהשלבים שתיארנו קודם, בהשוואה לשלבים האחרים של תהליך השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים. זה יכול להיות מאוד חשוב ליעילות של התוכנית הטיפולית. כמובן שקושי אחד לא בהכרח סותר קושי בשלבים אחרים של תהליך השליטה הקוגניטבי ושהקשיים יכולים להשתנות לפי הסיטואציה. כאמור, זה מורכב.
כאן נכנס לתמונה המערך הטיפולי – זה המקום של אנשי המקצוע לנתח את המקרה על סמך תוצאות האבחון והדיווחים של האדם עצמו, לבנות תכנית עבודה ראשונית. לאחר מכך הצוות המקצועי צריך גם לעקוב אחריה באופן תקופתי כדי לוודא שהיא יעילה ואם לא לשבור את הראש ולחשוב אילו שינויים כדי לעשות בה. תוכלו למצוא מידע נוסף על אפשרויות טיפוליות – בקישור הזה.
בעוד שהמערך הספציפי ודרכי העבודה יכולים להשתנות מאוד בהתאם למקרה, ישנם מספר קווים משותפים לטיפול באנשים עם הפרעת קשב. באופן כללי, הטיפול נועד להגברת המודעות של האדם לנקודות התורפה שלו, כדי שידע ממה להיזהר והיכן כדאי לרכז את המאמצים. כמו כן, הוא נועד לתת כלים ואסטרטגיות להתמודדות, כדי לצמצם את הפגיעה של התסמינים בתפקוד וברמת החיים. הטיפול כולל גם מתן מידע אודות ההפרעה, כדי להפריד את התסמינים מהדימוי העצמי ולאפשר לאדם להבין יותר טוב מה קורה בתוך המוח של עצמו.
אחד המרכיבים החשובים בטיפול הוא בנייה של מיומנויות לסנגור עצמי מול הסביבה. הסנגור העצמי נשען על הידע הכללי אודות הפרעת קשב, כמו גם על הידע אודות הביטויים והמאפיינים האישיים בכל מקרה לגופו. הוא כולל בין היתר: פיתוח כישורים חברתיים, אסרטיביות וכו’.
כאשר מדובר בילד, חלק מהתהליך מתבצע באמצעות ההורים ולכן הדרכת ההורים מאוד חשובה. כמו כן, כמובן שיש להתאים את התכנים והכלים, לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפעילות המורכבת של הדופמין במוח – בקישור הזה
ואת ההסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
ריטלין מצמיח קרניים – על הנזק של פרובוקציות תקשורתיות בנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD / ד”ר ירדן לוינסקי
בעידן בו כל העובדות נתונות לפרשנות, נגררים אנשי מקצוע רציניים לשבת באולפן עם פרובוקטורים ולנהל דיון שמשווה בין מדע לבין אמונה. בין ממצאים מעבדתיים לבין תחושות. הבעיה היא שדמגוגים ופרובוקטורים לעולם לא ישלמו את המחיר של הפרובוקציה שהם עושים. במקרה הזה, את המחיר ישלמו הילדים שלא יאובחנו כי “כולם סובלים מהפרעת קשב אז לא צריך לטפל בזה”, ישלמו ההורים שלא יטפלו בילד שלהם כי “בית הספר ומערכת החינוך אשמה אבל הפסיכולוג אמר שאם רק נכניס אותו למסגרת אלטרנטיבית כל הבעיות יפתרו”, ישלמו מבוגרים שלא אובחנו בזמן ולא שרדו אף עבודה יותר משנה.
ד”ר ירדן לוינסקי מתייחס לפרובוקציה האחרונה ונותן מענה מקצועי לכל הטענות שהוצגו שם ובטענות פרובוקטיביות נפוצות במקומות אחרים.
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של ד”ר ירדן לוינסקי על הנזק של פרובוקציות תקשורתיות בנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על מדוע צריך להיזהר מפרסומים על “פתרונת קסם” – בקישור הזה
מה הבעיה שלך? הכאב השקט של נשים ונערות עם הפרעת קשב / שגיא ברסלב וד”ר ליאור ברוך
הפרעת קשב וריכוז ADHD קיימת אצל בנים ובנות באופן שווה, אבל… מספרן של הבנות המאובחנות נמוך משמעותית מזה של הבנים. חוסר המודעות להבדלי המגדר באופן הביטוי של התסמינים מוביל לאבחנה מאוחרת ולעתים שגויה בקרב בנות, נערות ונשים עם הפרעת קשב.
ד”ר ליאור ברוך שהקימה את האתר “לבריאותה” לרפואה פנימיסטית, הציגה בעיתון “הארץ” כתבה אורחת שפרסמה שגיא ברסלב באתר שלה, בנוגע לנושא של הבדלי המגדר בהפרעת קשב על שלל האתגרים שלו, הן ברמת האיתור המוקדם והאבחון.
- בהקשר זה, תוכלו למצוא הסבר על איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות, נערות ונשים – בקישור הזה
בנוסף לתהליך האבחון, ד”ר ליאור גם מעלה את אחד הנושאים היותר חשובים והפחות מדוברים של השפעת ההבדלים הפיזיולוגיים על התגובה לטיפול התרופתי באופן כללי ובאופן ספציפי סביב המחזור החודשי. מאוד חשוב להיות מודעים לנושא הזה, לשים לב אם ואילו הבדלים יש במהלך החודש ולתאר אותם לרופא במסגרת תהליך ההתאמה של התרופה.
נשמע מעניין?
קראו את הכתבה המלאה בעיתון הארץ – בקישור הזה
או את הפוסט שעליו היא מתבססת באתר של בריאותה – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון “מה לא בסדר איתי?” סיפור אישי על החוויה של הפרעת קשב מהצד הנשי – בקישור הזה
ואת ההסבר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה
סקר קשב: תתי הסוגים של הפרעת קשב
להפרעת קשב וריכוז ADHD יש שלושה סוגים, עליהם תוכלו ללמוד – בקישור הזה
מעניין אותי לבדוק מה ההתפלגות בקהילה שלנו 😉
אז… לכל מי שעבר אבחון רשמי של הפרעת קשב – איזה סוג אתם?
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת.
- תוכלו לראות את התשובות של כולם, אבל רק אחרי שתצביעו בעצמכם 😉
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה).
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂
הסבר על שימוש בתגובות באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה
ואם תרצו עוד מידע על אבחון, כדאי לכם לבדוק את הדף המרוכז – בקישור הזה
קשב בחן – ADHD ו… כל השמות של הפרעת קשב! / חן ספקטור
שלום לכם וברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!
בסרטונים הקודמים, הסברנו:
- מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
- כיצד ניתן להבדיל בין הפרעת קשב לבין גורמים אחרים לקשיי קשב – בקישור הזה
- ומה ההבדל בין ADD ל- ADHD ועל תתי-הסוגים של הפרעת קשב – בקישור הזה
הפרעת קשב היא מצב מבלבל עם שמות מבלבלים.
למעשה, יש לא מעט כינויים ושמות להפרעת קשב,
שמשמשים הן את הציבור והן את אנשי המקצוע בהקשרים שונים.
היום, נדבר על ADHD ו… כל השמות של הפרעת קשב!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “קשב בחן – ADHD ו… כל השמות של הפרעת קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך זה באמת מרגיש לחיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על השיר “כשבא לי” והתופעה הכללית שהוא מייצג – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
קשב בחן – מה ההבדל בין ADD ל- ADHD ו… כל תתי הסוגים של הפרעת קשב / חן ספקטור
שלום לכם וברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!
בסרטונים הקודמים, הסברנו:
- מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
- וכיצד ניתן להבדיל בין הפרעת קשב לבין גורמים אחרים לקשיי קשב – בקישור הזה
הפעם נדבר על ההבדל בין ADD ל- ADHD ועל תתי-הסוגים של הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “קשב בחן – מה ההבדל בין ADD ל ADHD ו… כל תתי הסוגים של הפרעת קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לצפות בסרטון שתיים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז של חלי גולדנברג – בקישור הזה
ואת הסרטון ההיתולי על 10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב יכולים להבין – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
קשב בחן – איתור המקור לקשיי קשב / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!
בסרטון הקודם הסברנו שהפרעת קשב וריכוז ADHD היא רק גורם אפשרי אחד לקשיי קשב.
ראינו שחשוב לאתר את המקור המדוייק לקשיים, משום שלכל גורם אפשרי יש טיפול משל עצמו וטיפול שלא מותאם למקור האמתי לא בהכרח יהיה יעיל ואף עלול ליצור נזק.
- אם פספסתם, תוכלו להשלים את ההסבר על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
אז… אחרי שהבנו שיש כמה אפשרויות, בסרטון שלפניכם נסביר כיצד ניתן לאתר את המקור או המקורות האמתיים לקשיי קשב, עבור כל מקרה לגופו.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “קשב בחן – איתור המקור לקשיי קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על אבחנה מבדלת – בקישור הזה
ולבדוק את הדף המרוכז שלנו בנושא אבחון – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
קשב בחן – מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב? / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!
אני שמחה להציג את הסרטון הראשון, שבו נעסוק בשאלה – מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב וריכוז ADHD?
אז אם אי פעם תהיתם מה ההבדל בין השניים, זה הסרטון בשבילכם 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “קשב בחן – מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את סרטון ההסבר על הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת סדרת הסרטונים ציור בשיעור – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
איך להסביר מה זאת הפרעת קשב? / How to ADHD
ג’סיקה המדהימה חוזרת כדי להסביר לנו איך להסביר לאחרים מה זאת הפרעת קשב וריכוז ADHD.
עיקרי הדברים:
הפרעת קשב היא מצב שקשה להבין ולכן גם קשה להסביר.
- הפרעת קשב היא דבר אמתי, אבל בלתי נראה לעין מבחינה חיצונית.
- הפרעת קשב היא בעיה בוויסות. כלומר, במקום להקצות בדיוק את משאבי הקשב הדרושים למשימה כלשהי יש לנו שתי אפשרויות: 150% או כמות רנדומאלית של קשב. תוכלו לשמוע עוד על קשיי הוויסות של אנשים עם הפרעת קשב ועל האופן שבו הציור יכול לסייע להם – בקישור הזה
- יכולת הוויסות היא חלק מהתפקודים הניהוליים של האדם. שעליה תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
- הפרעת קשב מתאפיינת גם בקשיים בזיכרון העבודה, עליו תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה, ועל הקשר שלו ללמידה – בקישור הזה
- לא לכל האנשים עם הפרעת קשב יש גם היפראקטיביות ו… למי שיש, זה לא תמיד בא לידי ביטוי בתנועה פיזית. זה יכול גם להתבטא בדרכים אחרות כמו דיבור, ריבוי מחשבות וכו
- הפרעת קשב לא מקשה רק עם וויסות של תפקודים קוגניטיביים, זה יכול גם להפריע לוויסות של רגשות. כדי ללמוד איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב כנסו – לקישור הזה.
- המערך הטיפולי מאוד חשוב לתפקוד של אנשים עם הפרעת קשב.
חוסר הבנה של המהות של הפרעת קשב והדרכים שבהן היא באה לידי ביטוי עלולה לגרום לסביבה להאשים את האדם בדברים שאין בו או שבדברים שלא בשליטתו. מה שיותר גרוע זה שאותו אדם עלול להאמין לכך בעצמו ואז נוצרות הרבה בעיות רגשיות ופגיעה בערך העצמי, שאפשר למנוע באמצעות הסברה נכונה. אז הפיצו את הסרטון.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to (Explain) ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לצפות בהרצאת ה- TED שלה – בקישור הזה
ובהסבר שלה על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה
תפקיד הסטריאטום בהפרדה בין האני הפרטי לאני הציבור / ראסל ברקלי
ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את המנגנונים המוחים המעורבים בהפרעת קשב וריכוז ADHD. בין היתר הוא מסביר לנו על התפקיד של הסטריאטום (Striatum), שהוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס, בהפרדה בין “האני הפרטי” ל”אני הציבורי”.
- “האני הציבורי” מוצג לאנשים אחרים בסביבתנו על ידי פעולות חיצוניות שמכונות בשפה המקצועיות “ההתנהגות הנצפת”. או במילים אחרות – כל מה שאנחנו עושים עם הגוף שלנו (כולל תנועה, דיבור, שפת גוף ועוד).
- “האני הפרטי” הוא מאפיין ייחודי של בני אדם, שלא ניתן למצוא אצל בעלי חיים אחרים. אלו הן כל המחשבות והפעולות הפנימיות שאנחנו עושים בתוך הראש שלנו בלי לשחרר אותן למרחב הציבורי. הוא משמש כסימולציה פנימית לדברים שאנחנו מתכננים לעשות או שוקלים לעשות בהמשך.
ברקלי טוען שבאיזשהו מקום במוח האנושי יש מפסק (switch), שקובע אילו מהמחשבות והפעולות שלנו יישארו פרטיות בתוך מוחנו בלבד ואילו מהן יהפכו פעולות והתנהגויות בעולם האמתי שגלויות לציבור באופן פומבי. בהוא אומר שהמפסק הזה מאוד חשוב להבנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, משום שבהפרעת קשב המפסק הזה לא פועל כראוי. פגיעה זו יכולה להוביל לכך שהחשיבה הפנימית והפרטית של אנשים עם הפרעת קשב מוצגת באופן פומבי. כלומר, אין הדמיה פנימית של הפעולה המתוכננת, ברגע החשיבה היא יוצאת לפועל ברמה ההתנהגותית החיצונית מבלי שהאדם בחר בכך באופן מודע.
ברקלי מציע לחשוב על הפרעת קשב כמפסק שבור ברשת הפרטית-ציבורית של המוח שלנו.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 1b ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על דיבור חיצוני – בקישור הזה
ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה
איך נראה קושי להתמיד במשימה אחת לאורך זמן? / William Osman + פרשנות של חן
טוב, קודם כל גילוי נאות: אני חייבת לציין שהסרטון הזה לא נועד להסביר על הפרעת קשב וריכוז ADHD ואני גם לא יודעת אם ליוטיוביסט הזה יש הפרעת קשב וריכוז או לא,
אבל!!!!
תקשיבו – זה מה זה אשכרה נראה ככה 😉
על הקושי של אנשים עם הפרעת קשב בכל הנושא של ניהול עצמי תכולו ללמוד עוד – בקישור הזה. הפגיעה בתפקודים הניהוליים גורמת בין היתר לקשיי התארגנות כמו תכנון מוקדם, עמידה בלוח זמנים, התמדה במשימה אחת לאורך זמן וכו. כשזה לא עובד זה יכול לגרום להרבה בלאגנים, אבל הכי חשוב לשמור על רוח טובה, כמו שתראו בשיעור בהתמודדות עם תסכול – בקישור הזה.
אז מה הולך פה בכלל?
מה שקורה פה זה שוויליאם מנסה לבנות ארון במקלחת של הקרוון.
נשמע פשוט רק שאז קורים דברים. הרבה דברים.
זה יוצא משעשע מאוד ואפילו יש ארון בסוף (ספויילר לקטני האמונה)
בואו נהיה אינטראקטיביים
תוך כדי צפייה, נסו לספור כמה פעמים הוא מוסח מדברים אחרים ועושה הכל חוץ מלבנות את הארון. זה לא פשוט כי כל העריכה של הסרטון שמה יותר דגש על מוסחויות מאשר על הארון עצמו, אבל גם אם לא תצליחו לספור, בהחלט תקבלו תמונה די יפה על איך זה נראה ומרגיש ובלי שום קשר לשאר זה סרטון מאוד משעשע והצחוק יפה לבריאות – אז אין לכם מה להפסיד 🙂
זה סרטון מאוד מתאים להדגמה של קשב, כי תוך כדי עבודה הוא ממליל את תהליכי החשיבה שלו ואפשר לראות בדיוק מה עובר לו בראש. מתי הוא שם לב שהיה משהו שהיה כדאי לעשות קודם, מתי הוא יודע שצריך לעשות משהו לפני אבל מחליט במודע שלא, יש דברים שהוא מחליט כן לעשות אבל זה מתחרבש ויש גם דברים שמצליחים ועוברים סבבה.
ככה שבפעם הבאה שמישהו מקטר שאתם לא עובדים מסודר או שיש לכם קושי להתמיד במשימה – אתם יכולים חופשי להראות לו את הסרטון הזה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון William Osman Builds a Surprise for His Caretaker ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות איך אנשים עם הפרעת קשב אורזים מזוודה – בקישור הזה
ולשמוע את הפודקסט על איך להתמודד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
איך להתמודד עם הפרעת קשב? / חושבים טוב עם יהודית כץ וגלית פיטובסקי-יצפאן
גלית פיטובסקי-יצפאן התארחה בפוסקסט “חושבים טוב” של יהודית כץ, כדי לדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD.
מה זאת הפרעת קשב בכלל? איך נראים החיים עם הפרעת קשב? ו… איך אפשר להתמודד?
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים לשמוע את הפרק המלא בפודקאסט “חושבים טוב” – לחצו כאן
או לראות את הסרטון “חושבים טוב – פרק 30 – איך להתמודד עם הפרעת קשב? עם גלית פיטובסקי-יצפאן”
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה על חיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Jankigurjar CC BY-SA 4.0
איך אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אורזים מזוודה? / BBC The Social
קבלו את מדריך ההישרדות ההיתולי של Asten להפרעת קשב וריכוז ADHD על אריזת תיק או מזוודה!
אם יש לכם חופשה או נסיעת עסקים בקרוב, יהיה מאוד שימושי לדעת איך אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אורזים מזוודה?
עיקרי הדברים:
- התחילו ברגע האחרון
- נסו להתעלם מכל הדברים שמסיחים את דעתכם בדרך לתיק או למזודה
- קודם כל תארזו את כל החפצים הבלתי חיוניים
- גם אם בחיים שלכם לא ארזתם ספר – קחו אתכם את כל הספרים שבעולם
- חפשו את כל הבגדים שלכם בסל הכביסה, או במכונה עצמה (סביר להניח שהם שם)
- תגלו שאין לכם מספיק תרופות למהלך הטיול ושזה מאוחר מידי לחדש את המרשם
ולסיום – בתום כל ההכנות המפרכות, צאו מהבית כשאתם מצוידים בכפכפים בלבד…. בהצלחה!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Asten’s ADHD Survival Guide – How an ADHDer packs a bag, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו מחוויות האריזה שלכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך אפשר לדעת שיש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה
ולקרוא את סיפורו של קפה – בקישור הזה
סקר קשב: האם לכל העולם יש הפרעת קשב? / חן ספקטור
כמה פעמים סיפרתם למישהו שיש לכם או למישהו שאתם מכירים הפרעת קשב ונפנפו אתכם בטענה שבעצם לכל העולם יש הפרעת קשב וריכוז ADHD?
אם אין לכם מספיק אצבעות כדי לספור את זה, אתם ממש לא היחידים.
למעשה זו תופעה מאוד מטרידה ומזיקה שחשוב לטפל בה.
אז יש לי שני דברים להגיד על זה:
- לא, כי אנשים עם הפרעת קשב הם רק כ- 10% מהאוכלוסייה
- אבל… לפעמים זה מרגיש ככה, במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב
למה זה קורה?
יש כמה סיבות לכך שהרבה אנשים חושבים בטעות שלכולם יש הפרעת קשב:
- אנחנו נוטים לעשות הרבה “רעש” ועושים עלינו ספינים – אני לא מדברת רק על המאפיינים הבולטים יחסית של הפרעת קשב כמו פעלתנות-יתר או בעיות התנהגות שעלולות להתפתח בעקבותיה. אני מדברת יותר על הכיסוי התקשורתי של הנושא. זאת משום שלמרבה הצער, פעמים רבות התקשורת מחזקת את הסטיגמה ומפיצה מידע מטעה.
בנוסף ליצירת רושם מטעה בנוגע לממדי התופעה, נוצר גם דימוי שגוי בציבור אודות הפרעת קשב. הדימוי הציבורי המוטעה גורם לאנשים לשייך התנהגויות וקשיים מסוימים באופן אוטומטי להפרעת קשב, בלי לבדוק מה הגורם האמתי לדברים אלו בכל מקרה לגופו. למשל, הפרעת קשב היא לא לקות למידה ולא בעיית התנהגות. היא אמנם עלולה לגרום לקשיי למידה ולבעיות התנהגות, אבל לא בהכרח וגם קשיי למידה ובעיות התנהגות עלולים להיגרם גם ממקורות אחרים שאינם הפרעת קשב (למשל: לקות למידה, בעיות רגשיות, בעיות חושיות ועוד). כשאנשים חושבים שכל מי שמתקשה בלמידה הוא עם הפרעת קשב, מן הסתם הם יגיעו לאחוזים גדולים בהרבה ממה שבאמת נמצא בשטח. לכן חשוב מאוד להקפיד על הפצה של מידע אמין ולהימנע ממידע מטעה.
למידע נוסף אני ממליצה לבדוק את הפוסטים הבאים:- הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה
- הסבר על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה
- הסבר על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע על הפרעת קשב – בקישור הזה
- הסבר על ההשפעה של הכיסוי התקשורתי של פרסומים ומחקרים מדעיים – בקישור הזה
- הצהרת קונצנזוס אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
- הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה
- זה רץ במשפחה – בעקבות ההיבט התורשתי של הפרעת קשב וריכוז ADHD, רוב הסיכויים שאנשים עם הפרעת קשב גדלו בבית שבו לפחות לאחד ההורים וכנראה גם לחלק ניכר מבני המשפחה האחרים יש הפרעת קשב. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שבעקבות חוסר המודעות יש תת-אבחון בדור ההורים ונדיר מאוד שמישהו מדור הסבים יהיה מאובחן. כשאנו גדלים בסביבה שבה אנו חשופים להרבה התנהגויות המאפיינות הפרעת קשב ואנחנו לא יודעים שלאותם אנשים יש הפרעת קשב, אנחנו יכולים לחשוב שאלו פשוט התנהגויות של אנשים ושאין בכך משהו חריג. לא סתם הרבה מהתגובות של אנשים עם הפרעת קשב לתיאור התסמינים של הפרעת קשב הן משהו בסגנון “מה? זה לא כולם ככה?”.
- אנשים מתחברים למי שדומה להם – באופן כללי אנשים נוטים להתחבר יותר בקלות לאנשים שחושבים ומתנהגים כמוהם. לכן, זה לא מפתיע שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נוטים להסתדר עם אנשים אחרים שיש להם הפרעת קשב. התופעה הזו יכולה להתרחש גם כשאין לאף אחד מהצדדים ידע על הפרעת הקשב של עצמו או של הזולת. הנטייה של אנשים עם הפרעת קשב להתחבר לאנשים אחרים עם הפרעת קשב משפיעה על הרכב של המעגל החברתי שלהם. כך שגם בבית לאנשים עם הפרעת קשב יש סבירות גבוהה להיות בסביבת אנשים עם הפרעת קשב וגם בשעות הפנאי.
- נטייה להימשך למקצועות ותחומי לימוד ידידותיים להפרעת קשב – אנשים שונים נוטים להיות טובים בדברים שונים וזה נכון גם עבור אנשים עם הפרעת קשב. אבל… ההשפעה של הפרעת קשב על תהליך הלמידה יחד עם הרגישות שלנו לתנאי עבודה מסוימים, יוצרת מצב שבו בתחומי לימוד ובמקצועות ידידותיים לקשב יש אחוז גבוהה מאוד של אנשים עם הפרעת קשב. מכאן שלאותם אנשים יש סיכוי גבוהה יותר להיות בחברת אנשים עם הפרעת קשב לא רק בבית ובשעות הפנאי, אלא גם בלימודים המקצועיים ובעולם העבדה.
- תוכלו למצוא הסבר מעמיק יותר על הנטייה הזו – בקישור הזה
אמ;לק
לפחות לפי התאוריה שלי:
- רוב הציבור חושב שלכולם יש הפרעת קשב, בעיקר בגלל שילוב של הסטיגמה על הפרעת קשב והכיסוי התקשורתי המוטה סביב הפרעת קשב וריכוז ADHD.
- אנשים עם הפרעת קשב חשופים לאותו כיסוי תקשורתי, אך בנוסף הם נוטים גם לשהות בחברתם של אנשים אחרים עם הפרעת קשב כמעט בכל תחום אפשרי (משפחה, חברים, לימודים ועבודה). לכן להם יש סיכוי יותר גבוה לחשוב בטעות שהפרעת קשב היא משהו שיש לכולם.
רוצים לבדוק את זה?
אם יש לכם הפרעת קשב, חישבו על האנשים שמסביבכם ותענו על הסקר הבא.
אם אין לכם הפרעת קשב, תעבירו לאנשים שיש להם כדי שנראה מה הם יגידו 🙂
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
- תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על נהיגה – בקישור הזה
ואת הסרטון על מיתוסים על הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
מתמטיקה, דיסקלקוליה והפרעת קשב ADHD / חן ספקטור
לפני שמתחילים, בואו נעשה קצת סדר:
דיסקלקוליה היא אחת מתוך שלושת לקויות הלמידה. השתיים האחרות הן דיסלקסיה (קושי בקריאה) ודיסגראפיה (קושי בכתיבה). כל אחת מהן יכולה לבוא לבד, או ביחד עם אחת או יותר מלקויות הלמידה האחרות. לקויות למידה מאבחנים באמצעות אבחון דידקטי שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה
דבר נוסף שכדאי לדעת בהקשר הזה, הוא שבאופן כללי לקויות למידה נוטות לבוא ביחד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למעשה, ברוב המקרים הן באות ביחד ויותר נדיר שלא. עם זאת, הן בהחלט יכולות גם לבוא בנפרד. כלומר, יתכנו מצבים שבהם תהיה לקות למידה אחת או יותר ללא הפרעת קשב. כמו כן, יתכנו גם מצבים שבהם תהיה הפרעת קשב ללא לקות למידה.
כדי לסבך את הדברים קצת יותר, לקויות למידה גם יכולות להראות מאוד דומה להפרעת קשב. כך שיכול להיות קשה להבדיל ביניהן ללא אבחון מסודר של איש מקצוע מוסמך. לכן, כדי לדעת בדיוק מהם המקורות לקשיים במקרה מסוים, צריך לעשות אבחון ותמיד כדאי לבדוק כל חשד למקור הקשיים מול אנשי המקצוע המתאימים.
- את ההנחיות של משרד הבריאות על אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- ותוכלו ללמוד עוד על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה
מה ההבדל בין דיסקלקוליה ללקויות למידה אחרות?
דיסקלקוליה היא מקרה מיוחד משתי בחינות:
- יש הרבה בלבול בין קשיים בחשבון שנובעים מדיסקלקוליה לבין אלו שנובעים מהפרעת קשב (לפעמים גם בקרב מאבחנים מקצועיים לצערי).
- דיסקלקוליה הרבה יותר נדירה מדיסלקסיה ודיסגראפיה, שלרוב כבר מוכרות לציבור.
הפוסט הזה נועד קצת לחדד את הדברים.
כמו כן הפוסט נועד לאפשר לכל הדיסקלקולים כאן ליצור קבוצת תמיכה – כי זה דבר מאוד חשוב וקשה למצוא עוד אנשים שחווים את הקשיים האלו ויכולים לדבר עליהם מניסיון אישי.
מה ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב?
דיסקלקוליה פוגעת בתפיסה הבסיסית של המספר והכמות. כלומר, מה זה 5 ומה ההבדל בין 5 ל- 50 או 500.
למשל, האם זה סביר לקבל עודף של שנקל משטר של מאתיים אם קניתי קרמבו?
זה גם בדרך כלל בא עם הרבה בעיות שקשורות לתפיסה החזותית-מרחבית.
כתוצאה מכך, אנשים עם דיסקלקוליה בדרך כלל יתקשו להתמצא במקומות חדשים ולנווט לפי מפה (ברוך ממציא ה- GPS כבר אמרנו?).
עם זאת, אדם שיש לו דיסקלקוליה ללא בעיות נוספות, לא יתקשה לבצע פעולות חשבוניות ברמה הטכנית. כלומר, סביר מאוד שהוא יצליח לשנן ולזכור את שלבי הפעולה של פתרון בעיות או תרגילים מתמטיים ולהשתמש במחשבון בצורה נכונה. אבל… הוא לא ידע את המשמעות הכמותית של הסימנים שהוא מעתיק מהצג לנייר ולא תהיה לו תחושת אומדן.
לעומת זאת, הפגיעה של הפרעת קשב בתפקוד המתמטי נובעת מהמאפיינים הייחודיים של המקצוע הזה בהשוואה למקצועות אחרים.
בהמשך נציג את העיקריים שביניהם.
מתמטיקה מצריכה תשומת לב גבוהה מאוד לפרטים
אחד הדברים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא היכולת לשים לב לפרטים. להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה רגישה לזה במיוחד. למשל, אם במבחן בהיסטוריה תלמיד כותב אות או אפילו מילה שלמה לא נכון זה לא כל כך נורא. רוב הסיכויים שהמורה יצליח להבין את המשפט ואם לא אז את הפסקה. אולי ירדו על זה כמה נקודות מידי פעם, אבל זה לא מה שיחבל בסיכויי ההצלחה. לעומת זאת, החלפה/השמטה/הוספה של ספרה אחת יכולה לפסול תשובה שלמה בחשבון. זה משמעותי במיוחד בכיתות הגבוהות ששם התשובה יכולה להתפרס על מספר עמודים וטעות נגררת יכולה להיות ההבדל בין ציון עובר לנכשל.
כל הטעויות שנגרמות עקב חוסר תשומת לב לפרטים לא קשורות להבנה החשבונית או לרמת הבקיאות בחומר. לכן זה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מתסכל.
אגב, נושא נוסף שעלול להשפיע על תשומת הלב לפרטים הוא מיקוד הראיה.
הסבר על כך תוכלו למצוא – בקישור הזה.
רכישת עובדות היסוד היא תהליך משעמם ומייגע
יש גם את הנושא של שינון עובדות היסוד שפשוט משעמם וטרחני מידי עבור אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, שרמת העניין עבורם היא קריטית לתפקוד. זאת לא בעיה בהבנת פעולות החשבון ולא מונע פיתוח של יכולת אומדן טובה.
כאן יכולה גם להיות בעיה בשימוש במחשבון, שכן הוא מצריך לקרוא את המספרים במדויק, להקליד אותם במדויק ולהעתיק במדויק את התוצאה – כל אחד מהשלבים האלו הוא פוטנציאל לטעויות של תשומת לב לפרטים. זה סוג של מלכוד 22 כי למידת לוח הכפל בעל פה יכולה למנוע את הצורך במחשבון, אבל בשביל זה צריך ללמוד את לוח הכפל בעל פה.
זיכרון עבודה ופיצול קשב
לא דיברתי עוד על הפגיעה של הפרעת קשב בזיכרון העבודה שיכולה להקשות על פתרון רב שלבי בראש. על ההשפעה של זיכרון העבודה על תהליך הלמידה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.
לכאורה אפשר לעקוף את הקושי הזה עם כתיבה של כל שלב, אבל אז יש בעיה בפיצול קשב בין הכתיבה לחשיבה על הפתרון ולשמירה של השלבים הבאים בראש… עוד מלכוד.
אני מקווה שאתם מתחילים להבין את הבעיה 
וכשהרגש נכנס לכל הסיפור
למרבה הצער, חרדת מתמטיקה היא תופעה נפוצה בקרב תלמידים באופן כללי. כלומר, היא לא נמצאת רק בקרב לומדים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז ADHD.
בגדול זה נובע מתפיסה של המתמטיקה כמקצוע מאיים לצד חשש של הלומד/ת למידת יכולתו/ה לעמוד בדרישות.
בהתאם לכך, חרדת מתמטיקה יכולה להתפתח משילוב של אחד או יותר מהגורמים הבאים:
- נטייה כללית לחרדתיות, או לחרדת בחינות
- קשיים בלמידה או בהבעת החומר הנלמד במסגרת בחינה (מכל גורם שהוא)
- ציונים נמוכים באופן אובייקטיבי, או באופן סובייקטיבי – כלומר, מתחת לאלו שהלומד רוצה או מרגיש צורך להשיג (למשל, דרישות הקבלה ל- 5 יחידות).
- חוויות כישלון קודמות סביב הנושא או חשש מכישלון עתידי, ללא קשר ליכולת המתמטית או לציונים בפועל (הפעם הצלחתי אבל….)
- דרכי הוראה לא מיטביות (במילים עדינות)
- ציפיות לא ראליות סביב תהליך הלמידה – מתמטיקה דורשת גם הבנה וגם תרגול. קושי נוכחי בשלבי הלמידה הראשוניים לא מחייב ביצועים נמוכים בהמשך הדרך, אבל אם הלומד ירים ידיים בשלב זה, תיווצר נבואה שמגשימה את עצמה.
- דרישות הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה (כולל הבחינה הפסיכומטרית)
- ערכים תרבותיים בנוגע ליכולת מתמטית, כולל ההשלכות האפשריות על המעמד החברתי והאפשרויות התעסוקתיות של האדם.
כמו שאתם רואים, יש מספיק סיבות להילחץ מהנושא.
מה גם שכל אחת מהן יכולה לגרום לחרדת מתמטיקה מרשימה כשלעצמה.
לכן כשיש שילוב של יותר מגורם אחד, מן הסתם המצב יהיה יותר חמור, מסובך ומורכב.
השילוב של חרדה והפרעת קשב
כל מה שאמרנו עד כה על חרדת מתמטיקה נכון באופן כללי וזה מסתבך עוד יותר אם הפרעת קשב נכנסת לתמונה.
זאת משום שקיים קשר בין רגשות לבין התפקוד הקוגניטיבי. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה
אבל…. משום שהקשב מושפע מהרגש, למי שיש בעיה ראשונית בקשב החרדה יכולה להשפיע עוד יותר על הביצוע ולהגדיל את סוג הטעויות שתיארתי קודם.
כלומר, כאן הפרעת הקשב יוצרת רגישות יתר לבעיה כללית (קוראים לזה אינטראקציה או קומורבידיות).
על הטלטלות הרגשיות של הפרעת קשב, תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
נדבך על גבי נדבך
בנוסף לכל אלו, מתמטיקה היא מקצוע שנבנה על ידע קודם.
לשם השוואה:
- אם בהיסטוריה תלמיד מסוים התקשה ללמוד על היוונים ובינתיים הוא טופל כך שיכולת הלמידה שלו השתפרה, זה לא יפריע לו ללמוד על מלחמת העולם השנייה.
- אבל… אם הוא פספס את לוח הכפל, תהיה לו בעיה עם שברים גם אחרי שתפקודי הלמידה השתפרו.
כלומר, כשמדברים על מתמטיקה המענה הטיפולי/חינוכי יותר מאתגר. זאת משום ששיפור תפקודי הלמידה כשלעצמו אינו מספיק. במקרה הזה יש גם צורך קריטי לתת מענה לחסך הלימודי שנוצר ולפערים שנפתחו מול קצב הלימוד בכיתה. הכוונה היא גם לפערים הראשוניים שעמם הלומד התחיל את הטיפול וגם לפערי שנצברו במהלך הדרך. הרי מדובר בתהליך, זה לא קורה ביום אחד ובינתיים הכיתה ממשיכה להתקדם. כאמור, בעוד שיש גם מקצועות אחרים שבהם חשוב לצמצם פערי ידע, במתמטיקה זה בולט במיוחד ומקשה במיוחד על המשך הרכישה של חומרי הלימוד העתידיים.
הבדל נוסף קשור לשילוב של כל אלו עם ההיבטים הרגשיים והתרבותיים סביב הנושא. כאמור, להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה היא תחום דעת שרגיש במיוחד לחרדות. במקרים של קושי, בהתחשב בכך שתהליך הטיפול והשלמת הפערים מורכב יותר ממקצועות אחרים, תקופת הביניים שבה הלומד מקבל מענה טיפולי/חינוך אך עדיין לא הדביק את קצב הלימוד בכיתה מסוכנת במיוחד מבחינת התפקוד הרגשי והשלכותיו על התפקוד האקדמי.
מכאן עולה החשיבות של איתור מוקדם, שיכול למנוע או לפחות לצמצם בצורה משמעותית צבירה של פערים בחומרי הלימוד.
- על סוגיות האבחון בגיל הרך תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה.
- על הנחיות להורים בנוגע לאבחון לפני כיתה ב’, תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
התייחסות במערכת החינוך
לומדים עם דיסקלקוליה מאובחנת בדרך כלל מקבלים אפשרות להחליף את הבגרות במתמטיקה בביולוגיה, כדי שיוכלו להיות זכאים לתעודת בגרות.
עם זאת, הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות. לכן חשוב תמיד לברר מה ההנחיות העדכניות.
לצורך העניין תוכלו לפנות ליועצת בית הספר ולהשתמש בקישורים הבאים:
- הסברים על התאמות (נכון ליום כתיבת הפוסט) – בקישור הזה
- הפרטים של פניות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה
בנוסף, אם אתם מתכננים לימודי המשך בהשכלה הגבוהה – כדאי גם ליצור קשר עם מוסד הלימודים המבוקש ולברר את דרישות הקבלה למסלול הלימוד שבו אתם מעוניינים. זאת משום שבעוד שבמקרים רבים החלפת נושא הבגרות ממתמטיקה לביולוגיה לא תהווה מכשול בהמשך דרככם האקדמית, בהחלט יתכן שבחלק ממוסדות הלימוד או מסלולי לימוד ספציפיים זה יהיה בעייתי.
לכן מומלץ לברר את הדברים מראש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות בנושא.
האם זה תנאי לקבלה? האם אפשר לעשות קורס אחר שמשלים? באיזו מידה התואר או התעודה מצריכים יכולת חשבונית גם אם אין קורס רשמי/ייעודי לנושא? וכו
לסיכום
אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם קצת כיוון ואולי הצליח להסביר כמה דברים על ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב בנוגע להשפעה שלהן על היכולת החשבונית והתפקוד המתמטי. כאמור, דיסקלקוליה אמיתית זה מצב מאוד נדיר והרבה פעמים לאחר בדיקה קצת יותר מעמיקה מגלים שמדובר בהשפעה של הפרעת קשב על חשבון, או בכלל במצב לגמרי אחר. אז שווה לבדוק ולו רק כדי לשלול את החשד ולהיות בטוחים שהאבחנה שקיבלתם מדויקת ונכונה.
ועכשיו תור כל הדיסקלקולים – מה אתם אומרים על כל העסק? הרימו את קולכם ותנו בראש!
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על לקויות למידה – בקישור הזה
ולהתרשם ממגוון פוסטים בנושא חשבון ומספרים – בקישור הזה
ו… בונוס:
תוכלו להוריד בחינם את התמונה המגניבה של לוח הכפל – בקישור הזה
הפרעת קשב ADHD ביזמות ובהייטק – פתיח עם חן ספקטור
ביום חמישי ה- 11.1.2018 התקיים המפגש החמישי של קהילת הפרעת קשב בגוגל קמפוס שבתל אביב.
המפגש עסק בהפרעת קשב וריכוז ADHD ביזמות ובהייטק. תוכלו להתרשם מדף המפגש – בקישור הזה
בסרטון זה תוכלו לראות את הפתיח של חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב.
חן מסבירה מה הקשר בין דפוס הלמידה הייחודי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, לנטייה לעסוק בתחום היזמות וההייטק.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – פתיח עם חן ספקטור” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם את הסרטון על איך אפשר למצוא עבודה ולשמור עליה – בקישור הזה
ואת הסרטון בכוח הרצון – בקישור הזה
הפרעת קשב וריכוז ADHD, עדות אישית מאחת שיודעת / חלי גולדנברג
בהרצאות של חלי גולדנברג “עדות אישית מאחת שיודעת” על הפרעות קשב והשפעתן בבגרות, היא מרחיבה מאד על איך מרגישים בילדות, בבית הספר, מול ילדים וכמה נזק מצליחה הפרעת הקשב לגרום לדימוי העצמי של ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. ב”על המשמר” נתנו לה שלוש דקות והיא נאלצה להיות ממש ממש מדוייקת ומצומצמת, משימה כמעט בלתי אפשרית עבורה שהיא הצליחה למלא בכבוד!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את התכנית המלאה של על המשמר על הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת תכנית הרדיו של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה
הכירו את סדרת הסרטונים – ציור בשיעור / חן ספקטור
שלום לכם,
אני חן ספקטור וברוכים הבאים לסדרת הסרטונים הראשונה שלי – “ציור בשיעור”!
על מה ולמה?
ציור בזמן השיעור הוא נושא חשוב, שלצערי לא תמיד מובן כראוי.
רוב האנשים סבורים שבזמן השיעור האזנה קשובה יכולה לכלול רק פעילות אחת, שהיא סיכום.
לכן כל פעילות אחרת עלולה להתפרש שלא בצדק כחוסר רצינות או זלזול.
אבל… זה לא תמיד המצב.
כדי שפעולת הסיכום תעזור ללמידה, האדם צריך להיות מסוגל להפעיל אותה ללא מאמץ מיוחד. לכן לאנשים שעבורם פעולה זו לא באה בקלות, הסיכום יצור הסחת דעת ויקשה על הבנת החומר. זה יכול לקרות אם שפת הלימוד היא שפה שנייה, אם יש לקות למידה, אם יש בעיות מוטוריות וכו. כך שבלא מעט מקרים, הניסיון ללמוד בדרך המקובלת עלול לפגוע במקום להועיל.
באופן דומה, ישנם אנשים שהעיסוק בפעולה נוספת שאינה סיכום, לא רק שלא תפגע בתהליך הלמידה שלהם, אלא אף תתרום לו בצורה משמעותית.
למעשה, צורת למידה זו יכולה לעזור מאוד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “ציור בשיעור: על מה ולמה?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על סיכום חזותי – בקישור הזה
ולשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור
תגל זילברמן אירחה את חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב, בתכנית הרדיו “ברגעי קסם משפחתיים” כדי לדון בנושא נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.
בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.
- אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
- כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה
על חשיבות ההסברה
אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה
את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה
מה עושים עם זה?
לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה
את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!
קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:
- הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה
משהו לקחת אתכם
אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:
“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”
את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה
איך זה באמת מרגש לחיות עם הפרעת קשב? / How to ADHD
ג’סיקה שאלה אנשים עם הפרעת קשב שאלה אחת: מה אתם רוצים שהעולם ידע על הפרעת קשב וריכוז ADHD?
המון אנשים שלחו לה סרטונים וידאו עם התשובה ויחד עם בעלה הטרי הם ערכו עבוריינו את הסרטון המדהים הזה!
דוגמאות נבחרות:
- רק בגלל שאתם לא רואים את זה, לא אומר שזה לא קיים.
- הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים שלי, משינה, ללימודים, עבודה, יחסים בין אישיים ואני צריך לנהל את כל החיים שלי סביבה.
- הפרעת קשב לא תמיד נראית אותו דבר.
- החלק הכי גרוע הוא שלא מתייחסים לתסמינים שלי כתסמינים, אלא כהתנהגות שנעשו בכוונת תחילה כדי לפגוע במישהו או מתוך חוסר התחשבות וזה אף פעם לא המקרה.
- כל פעם שאתם חושבים שהתכוונתי לפגוע בכם, לא התכוונתי. סביר להניח שפשוט פישלתי.
- אני מתוסכל לפחות כמוך וסביר להניח שאפילו יותר ממך.
- להיות עם הפרעת קשב זה כמו שיש לך מליון טרמפולינות בראש, שכל אחת מהן מייצגת מחשבה והמוח שלך קופץ על כולן.
- זה לא תירוץ, זה הסבר.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון This is What It’s Really Like to Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את שיחת ה- TED של ג’סיקה – בקישור הזה
ולקחת את ידה של ילדה עם הפרעת קשב וללכת קצת בנעליה – בקישור הזה
מה לא בסדר איתי? סיפור של הפרעת קשב וריכוז / Jenna Boyd
הידעתם?
הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. חלק מהן מוכרות לציבור, אך חלקן פחות. הסרטון הבא נועד להבהיר שתי סוגיות חשובות, שחוסר המודעות אליהן עלול להוביל לתת-אבחון של אוכלוסיות אלו. ללא אבחנה הסביבה עלולה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו, על הסכנה שבכך תוכלו לקרוא – בקישור הזה.
הפרעת קשב זה לא רק בנים היפראקטיביים שמטפסים על עצים ומפריעים בשיעור
אין ספק שאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הפרעת קשב הוא התנהגות היפראקטיבית. אבל, מה שהרבה לא יודעים הוא שהיפראקטיביות יכולה להראות אחרת בין נשים לגברים ובין ילדות לילדים. כמו כן, לא כל ההיפראקטיביים מפריעים בשיעור ולא כל בעיית התנהגות נובעת מהפרעת קשב. תוכלו ללמוד עוד על הנושא של אבחנה מבדלת – בקישור הזה.
בנוסף, הפרעת קשב לא בהכרח כוללת היפראקטיביות מכל סוג שהוא.
למעשה, יש שלושה סוגים של הפרעת קשב:
- הסוג המאופיין בעיקר בקשיי קשב Predominantly inattentive presentation
- הסוג המאופיין בהיפראקטיביות ואימפולסיביות Predominantly hyperactive/impulsive presentation
- סוג המשולב Combined presentation => כולל את המאפיינים של שני הסוגים הקודמים.
מטבע הדברים הסוג המאופיין בקשיי קשב ללא היפראקטיביות פחות בולט לעין מבחינה התנהגותית. אלו ילדים ואנשים מבוגרים שאין להם שום בעיה לשבת בשקט. חלקם גם יהנהנו במקומות המתאימים, אבל… הם לא תמיד ידעו מה קורה מסביבם, או שיהיה עליהם להפעיל מאמצים רבים כדי לקלוט ולעבד את כל הגירויים החשובים מהסביבה. משום שהם יכולים להראות קשובים כלפי חוץ ומשום שבדרך כלל הם לא מפריעים, פחות נוטים לשים לב אליהם והם פחות מופנים לאבחון.
הפרעת קשב היא לא לקות למידה
שני דברים שחשוב לדעת:
- אמנם ברוב המקרים הפרעת קשב מגיעה עם לקות למידה, אך לא בהכרח. כלומר, ישנם גם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם לקות למידה.
- אמנם הפרעת קשב יכולה לפגוע בתפקודי למידה ובהשתלבות במסגרות חינוכיות, אך לא בהכרח. ישנם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם שום בעיה בבית הספר ובהשכלה הגבוהה.
הפרעת קשב יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. בהתאם לכך, כדי לקבל את האבחנה צריך להראות פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. לכן, כדי לקבל אבחנה של הפרעת קשב לא חייבת להיות פגיעה בלימודים וגם אם יש פגיעה בלימודים חייבת להיות פגיעה משמעותית לפחות בעוד תחום חיים אחד או יותר. תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.
משום שישנו בלבול בציבור בין הפרעת קשב לבין לקות למידה, תלמידים עם הפרעת קשב וציונים טובים לא תמיד יופנו לאבחון.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What is Wrong With Me? An ADHD Story ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב אצל נשים, נערות ובנות – בקישור הזה
ואת ההסבר על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה
האם סוכר גורם לילדים להיות היפראקטיביים? / How to ADHD
ג’סיקה הכינה סרטון מיוחד לרגל ליל כל הקדושים (הלווין) בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות, או יותר נכון על חוסר הקשר ביניהם.
מסתבר שסוכר לא גורם להיפראקטיביות או בעיות התנהגות בקרב ילדים ומבוגרים.
מה???? באמת???
אם זה נשמע לכם הזוי או מוטעה, אתם לא היחידים.
על פי הסברה הרווחת בציבור יש קשר בין השניים וישנם לא מעט גורמים אינטרסנטים שמעודדים תפיסה שגויה זו. למעשה, המחקר מראה שאין שום קשר בין השניים, כפי שתוכלו לראות במקורות שמצורפים לסרטון ושנמצאים גם בהמשך הפוסט הזה. ג’סיקה מסבירה מה גורם לרוב הציבור לחשוב אחרת. עם זאת, חשוב להדגיש שבכל מקרה צריכה של כמויות גדולות של סוכר אינה בריאה ואינה מומלצת. אך ההמלצה למתן את צריכת הסוכר לא נובעת מכך שהוא גורם להיפראקטיביות, אלא משלל צרות רפואיות אחרות שהוא עלול לגרום.
שימו לב:
- כדי לקבל יעוץ בקשר לתזונה נכונה מומלץ לפנות לתזונאית קלינית. תזונה נכונה היא חלק מאורך חיים בריא שחשוב לכל האנשים עם או בלי הפרעת קשב.
- אם יש חשד לרגישות פיזיולוגית לסוכר (בלי שום קשר לקיומה או אי קיומה של הפרעת קשב), מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולמומחים המתאימים, כדי לקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ.
מדוע כל כך חשוב להיצמד לעובדות?
ג’סיקה מסבירה גם מדוע התפיסה השגויה בנוגע לקשר בין סוכר והיפראקטיביות בעייתית עבור אנשים עם הפרעת קשב.
בין היתר היא מציגה את הסיבות הבאות:
- הורים לילדים היפראקטיביים או לילדים עם התנהגות בעלת מאפיינים היפראקטיביים, מואשמים באופן שגוי על ידי הסביבה בכך שגרמו להתנהגויות אלו של ילדיהם משום שאפשרו להם לאכול דברי מתיקה המכילים סוכר.
- האמונה השגויה שניתן “לרפא” הפרעת קשב על ידי הפחתת סוכר, עלולה לגרום להורים להימנע מלפנות לטיפולים נחוצים אחרים.
- הניסיונות למנוע דברי מתיקה מילדים עלולים להוביל לחיכוכים רבים ומיותרים בדינאמיקה המשפחתית. כמו כן, הימנעות בילתי נחוצה מסוכר עלולה ליצור תחושת חסך אצל הילד, שעלולה בתורה להניע אותו לצריכת יתר במצבים שבהם יש גישה לסוכר ללא פיקוח הורי. הרי קשיי ויסות ואימפולסיביות הם חלק מהמאפיינים העיקריים שלנו…
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Does Sugar Make Kids Hyperactive? (Special Halloween Episode!) ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
המקורות המוזכרים בסרטון:
Flora, S.R., & Polenick, C.A. (2013) Effects of sugar consumption on human behavior and performance. The Psychological Record, 63, 513-524. doi:10.11133/j.tpr.2013.63.3.008
Wolraich, M. L., Wilson, D. B., & White, J. W. (1995). The effect of sugar on behavior or cognition in children: A meta-analysis. The Journal of the American Medical Association, 274, 1617-1621. doi:10.1001/jama.1995.03530200053037
Sciutto, M.J. (2015) ADHD Knowledge, Misconceptions, and Treatment Acceptability. Journal of Attention Disorders, 19(2), 91-98. doi: 10.1177/1087054713493316
Hoover, D. W., & Milich, R. (1994). Effects of sugar ingestion expectancies on mother-child interactions. Journal of Abnormal Child Psychology, 22, 501-515. doi:10.1007/BF02168088
מה הקשר בין מדע, סוכר והיפראקטיביות?
ג’סיקה היא לא היחידה שמדברת על הנושא כדי לנסות לתקן את התפיסה השגויה של הציבור בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות אצל ילדים. היא כמובן מציגה את הדברים מנקודת המבט של הפרעת קשב, אך ניתן לבחון אותו גם מזוויות אחרות. הרי האמת נמצאת בכל מקום 🙂
אם תרצו לשמוע הסבר נוסף, שמתמקד יותר בהסברים על השיטה המדעית, תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה
אהבתם?
תכלו לשמוע הסברים על מיתוסים נוספים אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
וללמוד איך אפשר להאכיל את עצמינו יותר טוב – בקישור הזה
וכשבא לי: ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב / חן ספקטור
ציפי שביט, היא אחת מגיבורות הילדות שלי ושל עוד רבים וטובים בארצינו הקטנה. היא מככבת בשיר הפתיחה של התכנית הנוסטלגית ציפיטפוט (מילים: יורם טהרלב, לחן: רוני וייס), אשר מוגש כאן לפניכם. השיר הזה לא נכתב על הפרעת קשב והוא עלה לשידור בתקופה שעדיין לא הייתה מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב. עם זאת, הוא מצליח להעביר בצורה מדויקת וחיננית להפליא את אחד ההיבטים המורכבים יותר של הפרעת קשב – ההשפעה הקיצונית של המוטיבציה (ההנעה) על התפקוד.
את מילות השיר תוכלו למצוא – בקישור הזה
באופן כללי הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה ה”נורמלית” שמוכרת לרוב האנושות מחיי היום יום. ההבדל העיקרי הוא בעוצמה, בתדירות ובהשלכות. חשוב לזכור שקושי הופך להפרעה רק כאשר הוא פוגע בצורה משמעותית ומתמשכת בתפקוד ואיכות החיים של האדם. הסבר נוסף על כך תוכלו לשמוע – בקישור הזה. לכל האנשים קל יותר לעשות פעולות כשהם חשים מוטיבציה לעשות אותן וקשה יותר בהיעדר המוטיבציה. אצל קשב זה יכול להיות ההבדל בין ביצוע מצויין לבין חוסר יכולת לתפקד. כלומר, כולם מושפעים ממוטיבציה, אבל אנשים עם הפרעת קשב מושפעים ממנה באופן מוקצן.
שני צדדיו של המטבע
זה יכול להיות נחמד כשנמצאים בצד המוצלח של התופעה הזו. אבל, זה הרבה יותר בעייתי כשנמצאים בצד השני.
כשצריך לעשות משהו משעמם
הבעיה הראשונה והישירה יותר היא הקושי לתפקד ללא רמות עניין ומוטיבציה גבוהות. כלומר התלות של אנשים עם הפרעת קשב ברמת העניין והמוטיבציה לצורך התפקוד. זהו אחד הגורמים המרכזיים לקושי של אנשים עם הפרעת קשב לתפקד במצבים שאינם אטרקטיביים במיוחד ולבצע משימות שגרתיות שחיוניות לתפקוד היום יומי. קושי זה משתלב גם עם הקושי בתפקודים ניהוליים שעליו תוכלו לשמוע יותר – בקישור הזה. כשאתם חושבים על מטלות שקשורות לתחזוקת הבית – דרושה גם יכולת ארגון וגם יכולת לתפקד בתנאי של חוסר עניין. פעמים רבות, הקושי הכפול הזה גורם להנמכה משמעותית בתפקוד.
וכשיודעים שאתה עושה יופי את מה שכיף ומעניין
הבעיה השנייה יותר מורכבת ונובעת מחוסר הבנה של הסביבה. משום שהאנשים הקרובים לאדם רואים את יכולותיו הגבוהות במשימות שמעניינות אותו, הם לא מבינים את חוסר היכול או הקושי לתפקד במצבים שבהם רמת העניין נמוכה. זה נכון במיוחד אם אותם מצבים מערבים פעולות שנחשבות לפשוטות יחסית. מכיוון שהם לא מבינים את הקשר של הפרעת קשב לתופעה זו, במקרים רבים האדם יואשם בדברים שאינם בשליטתו, כמו עצלנות או חוסר אחריות. על הנזק שבהאשמות מסוג זה תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם – בקישור הזה.
ככה שלא רק שזה קשה יותר, אלא שזה גם פחות לגיטימי
ועכשיו לכו תבקשו סיוע והבנה…..
על ההתמודדות מול תגובות הסביבה על קשיים בלתי נראים תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.
אבל על המחשב הוא יושב שעות!
אחת התלונות הנפוצות של הורים לילדים עם הפרעת קשב היא על הפער בין היכולת לשבת שעות על משחקי מחשב, לבין יכולת ההתמדה במטלות בית הספר. השוואה זו ללא ההבנה של המעורבות של הפרעת קשב מובילה כאמור למסקנות שגויות. כתוצאה מכך, אותו ילד עלול לסבול מהאשמות שווא ולעתים הדבר גם יוביל למניעת אבחון וטיפול. זאת משום שאנשים עלולים להסיק בטעות שעצם היכולת להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב שוללת את האפשרות להפרעת קשב. זאת למרות שאותו הפער, אמור להיות דווקא מקור לחשד מרכזי.
כדי להבין מדוע דווקא משחקי מחשב יכולים לתפוס את הקשב שלנו כל כך טוב, תוכלו לשמוע את ההסבר של ג’סיקה – בקישור הזה. היא מסבירה שם גם איך אפשר להשתמש בעקרונות האלו בהקשרים אחרים של חיים האמתיים. כמו כן, היא מראה איך אפשר להפוך את חווית הלמידה בבית למהנה יותר – בקישור הזה. כלומר, חשוב לזכור שהיכולת לשבת שעות על משחקי מחשב אינה שוללת הפרעת קשב ושאפשר לנצל את הידע הזה לטובתנו.
אז לפחות נחגוג כמו שצריך כשזה כן עובד
עכשיו סגרנו מעגל ואנחנו חוזרים לשיר. זה אומנם נחמד לדעת שזו לא אשמתנו שאנחנו מתקשים במצבי שעמום. זה גם מועיל מאוד שאנו יכולים להסביר את הפער הזה לסביבה ושאנחנו יכולים לנסות להשתמש במודעות הזו כדי לגבש לנו אסטרטגיות התמודדות. אבל…. כל זה לא אומר שזה כל כך פשוט לעורר לנו את העניין והחשק. תחשבו מתי הייתה הפעם האחרונה שממש התלהבתם ממשהו שהסעיר את כל מהותכם? כמה פעמים זה קרה בתקופה האחרונה? בשנים האחרונות?
“ואז לפתע….”
כשמשהו כן מסתדר פתאום וכן בא לנו והכל פתאום קורה כאילו מאליו – למה שלא נחגוג?
ואם כבר חוגגים, למה לא לתת לציפי שביט המלכה לתת את הקצב?
ועכשיו, כשאתם רואים אותנו ממש מתלהבים ממשהו, תוכלו לדעת שהשמחה כפולה. גם על מציאת הדבר המלהיב וגם על כל היכולות המנטליות שפתאום נפתחות לפנינו – הרי אנחנו לא רגילים לגישה כל כל חופשית אליהם בשגרה האפורה. אז תשמחו בשמחתנו ובבקשה…. בבקשה בבקשה, אל תשתמשו בזה לרעתנו אחר כך. זה לא תמיד קורה הרבה ולא תמיד אפשר לדעת מתי תהיה הפעם הבאה. תנו לנו לזהור, תיהנו מהאור ותעזרו לנו לנחות בחזרה במציאות כשההתלהבות דועכת (או כשדרישות החיים לא מאפשרות לנו להמשיך). אנחנו נעריך את זה מאוד – תודה!
מוכנים?
הפעילו את הסרטון, הקשיבו לשיר הפתיחה של ציפיטפוט ושימו לב במיוחד למילים של הפזמון.
אחרי זה, תכתבו בתגובות אם אתם מזדהים ואם עלה לכם המצב רוח 🙂
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים בדיוק איך שאתם – בקישור הזה
ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה שמסבירה יותר לעומק את הביטוי של הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Ирина Лепнёва CC BY-SA 3.0
להיכשל בנורמליות: סיפור הצלחה של הפרעת קשב / Jessica McCabe How to ADHD + תוספות של חן ספקטור
בשעה טובה, הרצאת ה- TED של גיסיקה פורסמה לציבור והרי היא כאן לפניכם.
למי שלא מכיר אתם יכולים לבדוק את שלל הסרטונים המשובחים שלה שכבר עלו לאתר שלנו – בקישור הזה.
עיקרי הדברים (עם תוספות של חן)
בהרצאה ג’סיקה מתארת את הסיפור האישי שלה כילדה עם הפרעת קשב. כולם ראו שהיא חכמה ושיש לה פוטנציאל, אבל… היו כל מיני דברים שהיא נאבקה איתם ללא הרף. בין היתר היא מדברת על קשיים חברתיים, על קושי להתרכז בדברים שלא מאוד מעניינים, חפצים רבים שהולכים לאיבוד וכו. היא בעצם נפלה פה על שתי קטגוריות שמקשות את האבחון של הפרעת קשב לאור חוסר מודעות של החברה – מחוננות ומגדר.
- על הפרעת קשב ומחוננות תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבעיה במקרים אלו נובעת משני גורמים. הראשון הוא נטייה בלתי מודעת של אנשים עם אינטיליגציה גבוהה לפצות על הקשיים, באופן שמסתיר הן את הגורמים לקושי והן את רמת המשכל. השני הוא הבלבול בציבור בין לקויות למידה להפרעת קשב, שכן להבדיל מלקות למידה, הפרעת קשב לא בהכרח מובילה לפגיעה בתפקוד האקדמי.
- על הפרעת קשב אצל בנות ונשים תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבדלי המגדר של הפרעת קשב גם הם תוצר משולב של שני גורמים שונים. הגורם הראשון הוא ההבדל הביולוגי שמוביל לשוני בצורת הביטוי של התסמינים. משום שרוב הציבור מודע לתסמינים הזכריים, רוב האנשים לא ישייכו את התסמינים הנקביים להפרעת קשב. בעיה דומה קיימת גם עבור קשיים בלתי נראים אחרים. למשל, תוכלו לשמוע הסבר על הבדלי מגדר באוטיזים – בקישור הזה. הבדל נוסף הוא תהליך החברות ותפקידי המגדר השונים המיועדים לבנים ולבנות. בעוד שלבנים החברה מראה סלחנות רבה עבור התנהגות “שובבה” מבנות יש ציפייה חברתית להתנהגות רגועה ומנומסת יותר. על כן סביר להניח שמגיל צעיר הקפידו איתן יותר על הנושא הזה. הצד החיובי הוא שאותה הקפדה יכולה לסייע בבניית מיומנויות חברתיות, הצד השלילי הוא שבנות עלולות לסבול מחוויות שליליות תדירות ועוצמתיות יותר מבנים המתנהגים בצורה דומה. מומלץ בחום לשמוע את השיר “ילדה קטנה” שמבטא את התחושות הללו בצורה חדה וקורעת לב – בקישור הזה.
ג’סיקה ממשיכה ומספרת על תהליך האבחון. תוכלו לראות את הסרטון המרגש שבו היא מודה לאמא שלה על המאמצים שעשתה עבורה – בקישור הזה. היא מספרת על ההשפעה הדרמטית של הטיפול התרופתי על התפקוד בבית הספר, על היכולת החברתית ועל יכולת היצירה האמנותית שלה.
היא ממשיכה ומספרת על הקושי להסתדר עם החיים הבוגרים – בהשכלה הגבוהה, בזוגיות, בעבודה וכו. אבל יש לה פוסטנציאל. היא עובדת קשה, למה היא לא מצליחה לממש אותו? היא מספרת על תגובות המשפחה ועל היאוש האישי שלה ממה שנראה כמו מאמץ מייגע, מתמשך וחסר תועלת. בשלב זה היא הבינה שהטיפול התרופתי אינו מספיק. היא התחילה לחקור את הנושא ומצאה מידע רב.
היא פתחה ערוץ יוטיוב, בלי לדעת איך זה עובד בכלל והתחילה להפיץ ברבים את מה שלמדה.
המסרים העיקריים שלה בהרצאה זו הם:
- הפרעת קשב היא דבר אמיתי והיא אינה נובעת מבעיות בהורות או מחוסר משמעת. היא גם לא נגרמת מצריכה של סוכר או טכנולוגיה. סרטון הסבר בנושא תוכלו לראות – בקישור הזה.
- הפרעת קשב היא הקצנה של חוויות אנושיות רגילות. כלומר, כולנו חווים מידי פעם קושי בריכוז אבל בהפרעת קשב העצמה והתדירות של התסמינים מובילים לפגיעה חמורה בתפקוד ובאיכות החיים. מידע נוסף על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.
- להפרעת קשב יש טיפול יעיל. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית.
- והכי חשוב – אתם לא לבד!
נשמע מעניין?
צפו בהרצאה Failing at Normal: An ADHD Success Story | Jessica McCabe | TEDxBratislava וספרו לנו בתגובות את החוויה האישית שלכם ואילו תובנות ההרצאה העלתה בכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפאנל בנושא בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה
ולהכיר את ריק גרין שאובחן בגיל מאוחר, מופיע באחת השקופיות בהרצאה הזו ובדומה לג’סיקה גם כן החליט לעסוק בהסברה בנושא.
תוכלו לשמוע את הסיפור האישי שלו – בקישור הזה.
בהשראת הסופות באמריקה… / הדר אברמוביץ
השעה 14:00 מתקרבת ואיתה החשש לסופה רצינית מכיוון השביל המוביל לבית הספר.
סופה אחת פותחת את הדלת בטריקה ומעיפה תיק לכל עבר.
היא מתקדמת במהירות לכיוון המקרר, הופכת את המטבח, ושופכת בקבוק מים בדרך למיץ.
לפי הדיווחים והקולות שתי סופות נוספות קרובות מאד והרביעית מתגבשת לה בדרך מהגן.
סופה שתיים ושלוש מגיעות בשאגה וזריקת תיקים.
סערה אחת נרגעת כשהאוכל מוגש אבל סערות שתיים, שלוש וארבע, נעות לסירוגין ברחבי הבית תוך התנגשות בנתיבים שלהם ופיזור שאריות מארוחת הצהריים בנתיב הסופה.
סופה ארבע נחלשת עד אפיסת כוחות כשהמזגן נדלק בעוד סופה שתיים ושלוש מתחזקות לרמה 4-5 תוך צהלות, גלגלונים, עמידות ראש ושאגות של חיות טרף מג’ונגל ממוצע.
סופה שתיים מפזרת מגזרות נייר וכלי כתיבה לכל עבר בזמן שסופה אחת מתקדמת לעברה בצרחות מחרישות אוזניים על זה שהיא נכנסה לנתיב השקט שהיא סללה לה לתוך ספר מזדמן תוך התעלמות מוחלטת מחוברת לשון ודף בחשבון. לפי השמועות מחר בשעה 7:40 הסופה תתחזק לעוצמות קטלניות לאור השפעות גאולוגיות שדפים וחוברות אלו מיצרים כששוכחים מהם…
סופה שלוש מדלגת בין המדרגות למיטה, לספה, נחלשת ומתחזקת חליפות. לפי העדכונים מי שבנתיב שלה צריך להצטייד בשפע סבלנות וחוש הומור.
שקט מגיע לאיזור עם השעה 3 וחצי ושתי סופות ברמה בינונית שהביאו איתן אופניים.
סופה ארבע מחסלת בינתיים את מלאי הפירות והירקות מהמקרר, מנצלת את התוואי הפנוי ומטפסת לכיוון הארון מעל הכיור כדי לחסל את מלאי הבסקוויטים לשעת חירום. צוות חירום שמוזעק למקום מוצא עטיפות קרועות של חפיסת שוקולד והעדויות מספרות בדממה אילמת שסופה מספר ארבע עברה גם בפריזר.
קיצר, katia, irma, jose והחברים שלהם- קטן עלינו.
אחר צהריים ממוצע אצלנו (ובוקר. וערב) משאיר בית כמו אחרי הוריקן ואבא ואמא כמו צוות רודפי סופות הרפתקניים במיוחד…
#רק_כאן_יבינו_באמת
#חוש_הומור_זה_נשק_קטלני
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה
ואת הסיפור על הפעם השלישית שלקחתי קונצרטה – בקישור הזה
פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD
מה שקורה כששתי יוטיוביסטיות עם הפרעת קשב משתפות פעולה?
יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.
קצת רכילות
בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.
למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.
לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?
אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה
אל תפחדו מהפרעת קשב, תכירו אותה / בשורה
בתור ילדה הייתי מקרה קלאסי של ילדת קש”ר (=> קשב וריכוז). לא הקשבתי בכיתה, בקושי עשיתי שיעורי בית, שכחתי כריכים בתיק, הייתי שקטה וחולמנית והמחברות שלי היוו אילוסטרציה של המחשבות שלי: מבולגנות, מלוכלכות ומלאות ציורים, שירים וסיפורים.
הבעיה?
קיבלתי מאיות.
איך זו בעיה, אתם שואלים?
ובכן, מסיבה מאוד לא ברורה, בישראל מתייחסים להפרעות קשב וריכוז כאל לקות למידה במקום כאל הפרעה נוירולוגית. התוצאה היא שילדים מחוננים עם הפרעות קש”ר היו צריכים להיות מופרעים ממש כדי בכלל להישלח לאבחון.
כשהייתי בת 12 אבי אובחן עם הפרעות קש”ר ומיד אמר “גם לבתי יש”. בכל כוחו ניסה לקחת אותי לאבחון, אך ללא הועיל. בשביל לאבחן יש צורך במילוי שאלון ע”י המחנכת, ועד סוף כיתה ח’ המחנכות שלי סרבו באופן נחרץ למלא את השאלון.
זאת למרות שלא הייתי משתתפת בכיתה אלא אם המורה היתה עושה “שגיאה” לשונית או מתמטית (כי רק אני שמתי לב לזה), למרות שהוציאו אותי מהכיתה כשלא הייתי מוכנה “להקשיב” בלי לקשקש במחברת, ולמרות שישבתי וקראתי בכיתה ספרי פנטזיה במקום תנ”ך והסטוריה.
למה?
כי עדיין קיבלתי מאיות.
כמה זה יכול להימשך?
בסופו של דבר, בעקבות המעבר שלי לפנימיה בכיתה ט’, שכנענו את המחנכת בסוף כיתה ח’ למלא את השאלון. אמרתי לה “מקסימום יגידו שאת צודקת ואין לי כלום, מה אכפת לך? גם ככה אני כבר לא אהיה פה”.
הלכנו עם השאלון המלא למרפאת התפתחות הילד הקרובה לבית ולאחר ראיון של חצי שעה אובחנתי עם הפרעות קש”ר.
סיימתי תיכון בהצטיינות בזכות הקונסרטה. אפילו עזרתי לחברה לגשת לאבחון אחרי שהיא התקשתה ב5 יח”ל מתמטיקה “כי המזגן והפלורוסנט מפריעים לי לחשוב”.
במהלך התיכון גם נתקלתי בנערות עם לקויות למידה שקיבלו ריטלין בלי סיבה מלבד הלקויות שלהן. הן אובחנו באופן שגוי עם הפרעות קש”ר והתלוננו בלי סוף על כאבי הראש והעייפות שהריטלין עושה להןם “סתם”. הן קראו לזה סם, ואני קראתי לזה תרופה.
הסיפור שלי לא נגמר כאן.
5 שנים לאחר סיום התיכון, אחרי שעבדתי ללא קונסרטה, התחלתי ללמוד.
ניסיתי להתחיל בלי קונסרטה, אבל כשהגיעה תקופת המבחנים הראשונה ואיתה הנכשל הראשון, הבנתי שאני צריכה את זה כדי ללמוד. אז ניסיתי לחדש את המרשם.
הבעיה? האבחון “פג תוקף”. אני צריכה לשלם אלפי שקלים למכון, או למצוא רופא משפחה עם התמחות בהפרעת קש”ר (שהם קשים להשגה). נוירולוגים לא רצו לחדש לי את האבחון ללא אישור פסיכיאטר בגלל הפרעת חרדה שהופיעה בשנים האחרונות, והתור הקרוב לפסיכיאטר הוא בעוד חצי שנה.
לא וויתרתי. קיבלתי 20 כדורים של ריטלין לתקופת המבחנים ההיא (שבזכותם עברתי עם ממוצע מעולה), והתחלתי לנסות להשיג תור לאחת מ3 רופאות המשפחה שעוסקות בהפרעות קש”ר בסביבה שלי.
הראשונה שמה אותי ברשימת המתנה (ולא חזרה אלי עד היום), השניה מעולם לא ענתה, ולשלישית הצלחנו להשיג תור רחוק. בסופו של דבר, ממש בנס, השגנו תור ממש שלושה שבועות לפני סוף הסמסטר והנה סוף סוף הקונסרטה בידינו.
הפרעת קשב עלתה לכותרות
התקשרות היום מלאה בסיפורי זוועות על שימוש לרעה בתרופה, אבל הבעיה שלנו בארץ היא לא הריטלין עצמו. אין שום בעיה עם הטיפול התרופתי של הפרעת קשב ברגע שהוא ניתן לאחר אבחון מקצועי מלא ובפיקוח רפואי על פי חוק.
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה של ההפרעה, ותפיסה שלה כ”לקות למידה” במקום ההפרעה הנוירולוגית שהיא הפרעת קשב וריכוז.
בקשה אישית!
אנא מכם, אל תשלחו רק ילדים שקשה להם ללמוד לאבחון. שימו לב האם הבעיה כאן היא באמת בקשב והריכוז, או שמא הבעיה בחוסר מוטיבציה או באמת בקשיי הבנה. בדקו האם יש בעיות בתחומים אחרים? היעזרו באנשי מקצוע ואספו מידע אמין.
הריטלין הוא לא הבעיה. הריטלין הוא גם לא הפתרון.
הבעיה היא אבחון יתר ומידע שגוי, והפתרון הוא תשומת לב ומחקר נכון.
זכרו:
הפרעת קשב היא לא לקות למידה וייתכן שכלל לא תפגע בציונים. לא צריך לדעת אם יש או אין הפרעת קשב כדי להפנות לאבחון, מפנים לאבחון כשיש חשד כדי לאמת או לשלול אותו.
ילד מחונן שלא מוכנים לאבחן אותו נופל בין הכיסאות.
אל תהיו אלה שמונעים תרופה ממי שצריך אותה.
אהבתם?
קראו את המאמר על מחוננות והפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה
קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי / My Little Villagers
אם רציתם פעם להיכנס לרגע לתוך נעליה של ילדה עם הפרעת קשב, יש לכם הזדמנות יקרה מפז.
קחו את ידה, לכו איתה. היא תוציא אתכם למסע קצר לאורך ההיבטים השונים של החיים שמושפעים מהפרעת הקשב. מההתארגנות בבוקר, התמודדות עם בית הספר, חברים למשחק ושעות הפנאי, הקשיים ו…. לא פחות חשוב מכך – האדם שמאחוריהם.
נשמע מעניין?
אז צפו בסרטון “Take My Hand” – A Child’s Perspective of ADHD ותראו את הילדה שמאחורי ההפרעה
אהבתם?
צפו גם בסרטון שמציג את ההבדל בין ילדה עם הפרעת קשב לילד בלי הפרעת קשב – בקישור הזה
ובשיר שיזכיר לכם לתת לאור הקטן שלכם לזהור – בקישור הזה
איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב? / Jerry Arbs
ג’רי Jerry Arbs מנסה להסביר לנו איך זה מרגיש לחיות עם הפרעת קשב, ממש מנסה. לא ממש יוצא לו הסבר מסודר, אבל הרבה מחשבות על פופקורן ואסוציאציות שנלוות אליהו ו…בעצם – זה כל הקטע לא?
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Jerry Arbs – How A.D.H.D. Feels
ותרשמו לנו בתגובות עם מה אתם מזדהים
אהבתם?
כדאי לכם לשמוע גם את הסיפור של גלי שני – בקישור הזה
ואת הסיפור של חלי גולדנברג – בקישור הזה
תמונה: By Clever Cupcakes CC BY 2.0
נכות בלתי נראית, איך אפשר לעזור? / Accept Difference
הסרטון הזה נועד להעלות את המודעות לנכות בלתי נראת, שלפעמים באה לידי ביטוי בהתנהגות ללא סימן חיצוני הנראה לעין. הסרטון הזה אמנם לא מדבר ספציפית על הפרעת קשב, אבל הוא מעביר היטב את הקושי להתמודד מול תגובות הסביבה במצבים כאלו.
יותר מכך, הגדילו לעשות כאן ולא הראו רק את הקושי ואת התגובות הלא רצויות. הם גם מדגימים מהיא התגובה הראויה למצבים כאלו ואיך אפשר לעזור.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Accept Difference והפיצו לכל עבר!
אהבתם?
צפו גם בסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה
ובסרטון שמסביר מדוע הפרעת קשב היא דבר אמתי – בקישור הזה
תמונה: By Sander van der Wel CC BY-SA 2.0
מתי קושי הופך להפרעה? / ראסל ברקלי
ראסל ברקלי מדבר על האבחנה של הפרעת קשב ועל ההבדל בינה ובין החוויה האנושית הנורמטיבית.
הפרעת קשב פוגעת בתפקודים הניהוליים של האדם והיכולת שלו לכוון את התנהגותו לעבר מטרות עתידיות.
- תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
יש לציין שלכל היצורים האנושיים יש תפקודים ניהולים וכמו כל תכונה אנושית אחרת, יש אנשים שטובים יותר או פחות בניהול עצמי ביחס לאחרים. עם זאת, הפרעת קשב אינה משקפת את טווח השונות הנורמאלי והשכיח באוכלוסייה, אלא את הצד הנמוך של ההתפלגות הנורמלית (עקומת הפעמון).
כלומר, הפרעת קשב לא שונה מבחינה איכותית מההתנהלות האנושית הרגילה, אלא מבחינה כמותית. למעשה, הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה האנושית הכללית.
- מכאן עולה השאלה – מתי קושי הופך להפרעה?
- התשובה היא: כאשר האדם נפגע מכך באופן משמעותי ומתמשך.
בהמשך הסרטון ברקלי מדבר גם על ההבדל בין תסמינים לבין הפגיעה בתפקוד, בבריאות או באיכות החיים.
נשמע מעניין?
להסבר המלא, צפו בסרטון Russell Barkley: Is it ADHD or just a “sparkling personality”?:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הקריטריונים של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה – בקישור הזה
הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell
ג’סיקה המהוללת מראיינת את נד הלוול Dr. Ned Hallowell ונותנת לכם הזדמנות להיות זבוב על הקיר בשיחה של שני אנשים עם הפרעת קשב, על הפרעת קשב.
נשמע מגניב?
הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.
ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.
נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…
כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.
נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.
אהבתם?
צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה
ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה
אחריות וילדים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי
ברקלי מדבר על ההתייחסות לבעיות התנהגות של ילדים עם הפרעת קשב ועל האחריות שלהם על ההתנהגות של עצמם.
הוא מסביר שהליקוי בהפרעת קשב הוא בתפיסת הזמן ולא בהבנת ההשלכות של המעשים. לכן, אם העונש או הגמול על פעולה מסוימת מגיעים יותר מידי זמן אחרי הפעולה, הם יאבדו את היעילות שלהם. כלומר, הבעיה היא לא ביכולת לקחת אחריות אלא בעיכוב של תוצאות/תגובות/השלכות הנובעות מפעילות מסוימת. בהתאם לכך, הוא קורא למתן תדיר ומיידי יותר של משובים לילדים עם הפרעת קשב.
ההבדל בין הקנייה לפיצוי
ברקלי מסביר שהמטרה של תכניות התערבות התנהגותית להפרעת קשב (כמו כלכלת אסימונים) היא לא ללמד, אלא לאפשר משובים דחופים ומהירים יותר. הוא מבדיל בין השימוש החינוכי שנעשה בתכניות מסוג זה עבור אוכלוסיות אחרות כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי. במקרים אלו תכניות ההתערבות נועדו לצורכי הוראה ומרגע שנרכשה המיומנות אפשר להפסיק אותן. להבדיל, השימוש בתכניות אלו עבור ילדים עם הפרעת קשב הוא לא לצורכי הקנייה אלא לצורכי הנעה (מוטיבציה) כפיצוי על הקשיים שהפרעת קשב יוצרת בתחום זה.
הוא מדגיש שתכניות התערבות התנהגותיות שמופעלות לצורכי מוטיבציה צריכות לפעול באופן רציף ללא הפסקה. משום שהתכנית לא מופעלת לצורכי הוראה אין להמתין עד שמיומנות כלשהי תירכש משום שהתכנית לא נועדה להקניה של מיומנויות. הוא משווה את השימוש בתכניות התערבות התנהגותיות להפרעת קשב לרמפות או לשיפועים שנועדו להנגיש מבנים עבור אנשים עם נכויות פיזיות. הרמפה נועדה לאפשר לאנשים עם נכויות פיזיות להיכנס לבניין בכיסא גלגלים. האם תצפו מאדם כזה שאחרי 30 יום של שימוש ברמפה הוא ילמד להיכנס בלעדיה? האם אותו אדם יפנים את הרמפה?
כמובן שלא, הרמפה לא נועדה לצורכי הקנייה או לימוד. הרמפה היא אמצעי לפיצוי, אשר מאפשר להפחית את הפגיעה בתפקוד. התכנית ההתנהגותית להפרעת קשב עובדת באופן דומה. היא נועדה לפצות על מנגנון לקוי והשימוש בה לא מוריד את הצורך העתידי בה. לכן צריך להשתמש בה באופן רציף.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5B ADHD is a disorder of self regulation:
אהבתם?
צפו גם בסרטון ההסבר אודות התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
בסרטון המסביר איך ניתן ליישם את דפוסי המשוב של משחקי מחשב לחיים האמתיים – בקישור הזה
ובסרטון של ברקלי על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
תפקודים ניהוליים והפרעת קשב / ראסל ברקלי Russell Barkley
ראסל ברקלי מסביר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב.
הוא מדבר על קשיים בעכבה (אינהיביציה), על הפגיעה בזיכרון העבודה, בתפיסת הזמן, ביכולת הדיבור הפנימי, בוויסות הרגשי וביכולת התכנון.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון ADHD and Executive Function – Dr. Russell Barkley
אהבתם?
לסרטון של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – לחצו כאן
והרצאת TED של Peter Doolittle בנושא זיכרון עבודה – לחצו כאן
התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים ובכלל… / Chara Bui
אמנם הסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב אלא לקשיים בלתי נראים אחרים כמו דיכאון וחרדה, אבל הוא מתאר בצורה רגישה ומדויקת את ההתמודדות של קושי שלא נראה כלפי חוץ. בהתחלה אנחנו רואים את הסטודנט מתפקד ככל סטודנט אחר ואז הוא נתקל בקושי. הוא פונה לחבריו לעזרה, אך לא רק שהוא מגלה מהר מאוד שלא משם תגיע הישועה, אלא שחוסר הלגיטימציה שהם מפגינים כלפיו גורם לו להאשים את עצמו ולהתכחש לקושי עד שהוא מצטבר לרמות שכבר לא ניתן לסבול עוד.
רואים איך הוא זוכה לקבל טיפול רק אחרי שהגיע למצב של חוסר תפקוד וכיצד המענה המשולב של אנשי המקצוע מקל על ההתמודדות. בעזרת הטיפול הוא מצליח להתמודד מול הקשיים, אך הם עדיין מלווים אותו. בינתיים נוצרת חומה בינו לבין חבריו שלא רוצים או מסוגלים להבין שהוא עדיין מתמודד ועדיין זקוק לעזרתם.
חוסר הלגיטימציה החברתית בעצם גרם לכך שהוא האשים את עצמו שלא בצדק, שהוא חווה סבל שהיה ניתן למנוע על ידי איתור מוקדם יותר ושלמעשה, גם לאחר קבלת הטיפול ההתמודדות היום יומית מלווה בבדידות רבה. כל זה יכול להיות אחרת. אפשר למנוע החמרה במצב והתפתחות של בעיות משניות, אפשר לחסוך את ההתמודדות מול הסטיגמה וההאשמות הלא מוצדקות של החברה ואפשר ורצוי להיות שם עבור האנשים שקרובים לליבינו ולתמוך בהם כשהם זקוקים לנו.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון החשוב הזה A Student with Mental Illness, שממחיש כל כך יפה את הבעיה והעבירו הלאה את המסר:
ההתמודדות עם הסימפטומים קשה דייה גם בהינתן מערך טיפולי אופטימאלי, אין צורך להוסיף עליה גם התמודדות חברתית ובדידות.
בבקשה אל תתנכרו לחברים שלכם בעת צרה, גם אם אתם לא מבינים את הקשיים שלהם. הפנו אותם לאנשי מקצוע, תנו כתף תומכת ותשאלו איך אפשר לעזור.
תודה
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של אחד העם על הסכנות שבהאשמת האדם בדברים שאין בו – בקישור הזה
ואת השידור של חלי גולדנברג אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Sharon & Nikki McCutcheon CC BY 2.0
פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב / דפנה מרים אלימלך
פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב.
היא לא ידעה שהיא לא רואה טוב, בהתחלה היא חשבה שככה כולם רואים.
גם ההורים שלה לא ידעו שהיא לא רואה טוב.
הם חשבו שאולי היא נתקעת בדברים כי היא לא תמיד מבינה לאן להסתכל כשהולכים.
לפעמים הם שאלו את עצמם איך ילדה כל כך חכמה לא מבינה שצריך להסתכל קדימה ולזוז אם יש מכשול בדרך.
הילדה הבינה בסופו של דבר שכנראה משהו אצלה לא כל כך בסדר.
היא מאוד התאמצה לראות מה כתוב על הלוח בכיתה וניסתה מאוד מאוד ללכת ולראות מה יש מולה.
כתוצאה מכך היא התחילה ללכת עם ראש למטה ועיניים מצומצמות.
כשנתקעה במשהו היא לא רצתה שיחשבו שהיא מטומטמת או משהו אז היא עשתה מזה קטע, ונפלה בצורה מצחיקה.
היא שמה לב כשצוחקים ממנה לא צוחקים עליה והיא לא מרגישה שהיא אכזבה אנשים.
בכיתה לא משנה כמה היא התאמצה היא לא הצליחה לקרוא מהלוח.
אז היא פשוט התחילה לקשקש במחברת ולשקוע במחשבות.
ההורים התייאשו.
מה נעשה עם הילדה הזאת?
למה היא לא מתאמצת ומנסה?
היא כל כך חכמה, אם רק תנסה מספיק היא בטוח תצליח.
יום אחד המורה דיברה עם ההורים והציעה בעדינות לעשות בדיקת ראיה.
אולי הילדה זקוקה למשקפיים?
ההורים הזדעזעו.
משקפיים הם קביים! קבע האב.
מה יגידו אנשים שיראו שהיא עם משקפיים? שאלה אמא.
ההורים התלבטו.
אם יתנו לילדה משקפיים מה זה אומר עליהם?
אולי הם נכשלו?
אולי הם מוותרים לילדה ונותנים לה פיתרון קל מידי?
אז כל פעם שיהיה לה קשה היא תרכיב משקפיים?
איזה מסר זה מעביר לה?
ויש הרבה מומחים שבעיית ראיה היא בכלל עניין פסיכולוגי. שזה רק אימון של המוח לרצות לראות.
אחרי התלבטות לא פשוטה ההורים החליטו לנסות.
הם עשו לה בדיקת ראיה והלכו יחד לבחור משקפיים.
כשהילדה קיבלה את המשקפיים בפעם הראשונה, היא כמעט בכתה.
סוף סוף היא הבינה שהיא פשוט לא ראתה טוב ושזו לא אשמתה שנתקלה בדברים.
היא גם ראתה מה כתוב בלוח ופתאום הצליחה לעקוב אחרי השיעור.
לפעמים המשקפיים לחצו לה איפה שהאוזניים וזה עשה לה כאב ראש, אז לפעמים היא הורידה את המשקפיים ונחה.
אבל סוף סוף הייתה לה אפשרות מידי פעם כשבחרה לראות כמו כולם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על מה קורה כשמפסיקים תרופות – בקישור הזה
ואת ההסבר ההתייחסות לטיפול התרופתי – בקישור הזה
חיפושית עם הפרעת קשב / markraven78
בסרטון האנימציה המקסים ADHD 1 PIXAR מתוארות חוויותיה של חיפושית אחת עם הפרעת קשב, כשהיא יוצאת לטיול עם המשפחה ו……
רוצים לדעת מה קרה?
צפו בסרטון ADHD 1 PIXAR וספרו לנו בתגובות אם זה נראה לכם מוכר 😉
אהבתם?
צפו בקטעים מתוך ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים”, שבה היא מתארת את החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה.
או בחוויה האישית של ריק גריון – בקישור הזה.
תמונה: By Photographer: Dominik Stodulski Graphic Processing: User:MathKnight CC BY-SA 3.0
על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע אודות הפרעת קשב / חלי גולדנברג
חלי מביעה את כעסה על שדרן ‘103FM’ שי גולדשטיין שהשווה בין ריטלין לסמים – “התועלת של התרופה והשקט שהיא מביאה שווה הכל”
מתוך השידור
“אם יש משהו שאני שמחה שקרה בחיים שלי זה שאובחנתי בגיל 45. אני מצרה על הילדות שלי צער גדול, איך אף אחד לא הבין איך הילדה המבריקה הזאת לא מצליחה לסתום את הפה, לא מצליחה להבין דף בהיסטוריה, איך היא מבריקה במקומות מסוימים, איך היא לא מבריקה במקומות אחרים.”
“אני כועסת על אנשי תקשורת שלא זוכרים שיש להם כוח והם לא זוכרים שמה שהם אומרים בכל רגע יכול להשפיע על הרבה מאוד אנשים.”
“הקלות הבלתי נסבלת של לדקלם ‘ריטלין זה סם, אתם מסממים את הילדים שלכם’ הורים לא נותנים לילדים שלהם ריטלין לפני שהבטן שלהם מתהפכת… כשאתה עושה את החשבון של המחיר שאתה משלם ושל התועלת שאתה מפיק – לגדל ילד שמצליח להשתמש ביכולות שלו ולהראות את הדברים הטובים שלו, להצליח באיפה שהוא יכול ולא ילד שמרגיש מטומטם לפעמים ואוויל לפעמים ומוזר…. שאומרים לו ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ וכל היום דופקים לו את הראש ‘די’ ‘די’ ‘די’ והוא עומד מול ספר ולא מצליח להבין לא כי הוא לא נורא חכם, אלא כי הוא חי עם הסמיכות פוך האלו שהפרעת קשב מציפה אותו בהן. העובדה שאנשים לא מבינים את זה ואנשים עם השפעה… זו בושה וחרפה.”
לשמיעת ההסבר המלא בתכנית הרדיו – לחצו כאן.
מקורות מידע נוספים
על החוויה האישית של חלי גולדנברג תוכלו לקרוא בבלוג שלה “הפרעת קשב, עדות אישית” – בקישור הזה
או לשמוע את ההרצאה שלה “שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז” – בקישור הזה
לקריאת הצהרת הקונצנזוס הבין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר של ריק גרין אודות האבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר על מיתוסים אודות הפרעת קשב – לחצו כאן
תמונה: By Shunichi kouroki CC BY 2.0
אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא / שׁוּלַמִּית הַרְאֶבֶן
מה נעשה?
שואלת הילדה את אביה כשהיא מכריזה שהיא לא ילדה של כיסא.
משם היא ממשיכה להסביר למה כיסא לא מתאים לה
ולמה מגוון של מקומות ישיבה אחרים דווקא כן.
היא מגיעה בעצמה למסקנה שכיסא לא נחוץ לה
ובכל זאת חותמת את השיר השאלה – “אז מה נעשה?”…
למילות השיר – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את השיר של ציפיטפוט – בקישור הזה
ולזכור שאתם מושלמים איך שאתם – בקישור הזה
תמונה: By Marjolein CC BY 2.0
“עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי
ברקלי מתאר את הקשיים של אנשים עם הפרעת קשב בניהול זמן ועמידה בלוח זמנים. ניהול זמן מצריך התבוננות בעבר לשם תכנון העתיד. הפרעת קשב עלולה למנוע מאנשים להתייחס לרצף הזמן בשלמותו ולגרום להם לראות את ההווה בלבד. אמנם הקונספט של “לחיות את הרגע” יכול להישמע טוב בהקשרים מסוימים, אבל בהפרעת קשב הסיפור אחר לגמרי. זאת משום שכשזה לא מתבצע מבחירה מודעת ומושכלת של האדם, עלולות להיות לכך השלכות קשות על התפקוד ואיכות החיים שלו. כלומר, הדבר יכול למנוע מאדם להשלים את תכניותיו ולהגשים את מטרותיו.
קוצר הראייה כלפי העתיד לבוא מאפשר לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד רק עם דברים שקרובים אליהם בזמן. ככל שהאירוע רחוק יותר בזמן, כך נפגעת יכולת ההתמודדות לקראתו. לכן אחד המאפיינים של אנשים עם הפרעת קשב הוא דחייה של דברים עד לרגע האחרון. הדבר מוביל לחיים במצב של “כיבוי שריפות” מתמיד, בעקבות מצבים שהיה ניתן למנוע באמצעות הכנה מראש. יש לציין שהקושי הוא לא בהכרח בעצם המטלות, אלא בחלוקה נכונה של הביצוע שלהן לאורך זמן. כלומר, מדובר בבעיה של תזמון. זוהי חלק מהפגיעה של הפרעת קשב בתפקודים הניהוליים של האדם.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5A ADHD is Time Blindness:
רוצים עוד?
קבלו סרטון בונוס חדש ועדכני יותר של ברקלי באותו הנושא – ADHD & Time Blindness!
בין היתר ברקלי מדגיש בסרטון זה את ההבדל בין תפיסת זמן, שיכולה להיות יחסית סבירה אצל אנשים עם הפרעת קשב, לבין תזמון – שהוא היכולת להתאים פעולה מסויימת עבור פרק זמן מסויים. למשל, בניסוי שנועד לבדוק את הנושא, אנשים עם הפרעת קשב היו די טובים בלהעריך את משך הזמן שנורה מסויימת דלקה, כאשר היו צופים פסיביים. אבל… כשניתנה להם האפשרות לשלוט במתג באופן פעיל, הם לא הצליחו להדליק בעצמם את אותה הנורה למשך אותו פרק זמן. כלומר, הם לא כיבו אותה במועד הרצוי, או אפילו באיזור שלו….
הוא גם מדבר על ההשלכות של עיוורון זמן בנוגע ליכולת של האדם להתייחס לאירועים עתידיים, ולקחת אותם בחשבון לצורך ניהול ההתנהגות של עצמו בהווה. אחד הביטויים לכך הוא הקושי לשנות את ההתנהגות בעקבות השלכות שלא צמודות למועד הפעולה.
- תוכלו ללמוד עוד על הנושא ועל ההשלכות שלו בנושא חינוך ואחריות – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט על קוף הסיפוקים המיידיים – בקישור הזה.
ואת ההסבר של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה.
תמונה: By gcardinal CC BY 2.0
הפרעת קשב היא לא מתנה / ראסל ברקלי
אמנם להפרעת קשב יכולים להיות יתרונות במצבים מסוימים, אך כדי לקבל את האבחנה על האדם להפגין פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. כדי להבין את זה יותר לעומק, תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.
ישנם מקרים שבהם אנשים נוטים להתייחס באופן מוטעה רק לפן החיובי של הפרעת קשב. לרוב הדבר נעשה מתוך כוונות טובות, אך יש לראות את שני צדדיו של המטבע. זאת משום שכאשר מתייחסים לפן אחד ומתעלמים מהשני, מקבלים תמונה חלקית בלבד שמקשה על ההבנה ועל ההתמודדות.
כדי להתמודד באופן מיטבי עם הפרעת קשב, עלינו להבין את כל המורכבות שבה – על הדבש ועל העוקץ!
בסרטון זה, ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה ומדוע אין להתייחס אליה ככזו.
הוא מדגיש שבכל המחקרים בנושא לא נמצאה תרומה של הפרעת קשב להצלחה בחיים. אמנם יש לא מעט אנשים מצליחים עם הפרעת קשב, אבל הצלחתם לא נבעה מהפרעת קשב אלא מתכונות וכישורים אחרים שסייעו להם לפצות על הקשיים שהיא יוצרת. הוא מציין שסביר להניח שאותם אנשים מצליחים פחות בהשוואה לאנשים אחרים בעלי אותן יכולות שאין להם הפרעת קשב. כמו כן, הוא מתאר את הקשיים שיוצרת ההצגה של הפרעת קשב כמתנה עבור המאבק להשגת הכרה ותמיכה ממסדית.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Dr Russell Barkley ADHD Is Not A Gift:
אהבתם?
אם אתם רוצים לשמוע עוד הסברים אודות מיתוסים סביב הפרעת קשב – לחצו כאן.
ולקריאת הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן
איך זה מרגיש לקבל אבחנה של הפרעת קשב בגילאי הבגרות? / How to ADHD
המודעות להפרעת קשב הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. משום שבעבר לא הייתה מספיק מודעות הרבה מבוגרים עם הפרעת קשב לא אובחנו בילדותם. לעתים קרובות מבוגרים עם הפרעת קשב מפנים את עצמם לאבחון, לאחר שנתקלו בתיאור של הפרעת קשב וחשו הזדהות רבה. סיבה נפוצה נוספת לאבחון מבוגרים טמונה באופי הגנטי של הפרעת קשב. כלומר, מבוגרים רבים ניגשים לאבחון בעקבות אבחון של ילדיהם.
אחת התופעות השכיחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שקיבלו אבחנה בגיל מאוחר היא אבל על החיים שהיו יכולים להיות. לא כולם חווים את זה ומי שלא, הרוויח. למי שכן, זה יכול להיראות מוזר מאוד, משום שקשה להבין מדוע כשסוף סוף דברים מתחילים להשתפר העצב בא ומציף את ההוויה בצורה כל כך חזקה וכוללת. לכן חשוב מאוד לדעת שזהו תהליך טבעי, שיש לעבור אותו ולעבד אותו לפני שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולבנות את החיים החדשים. אמנם חייבים לעבור את זה אבל מומלץ לא לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם כמו חברים ומשפחה, הצטרפו לקהילת הפרעת קשב שלנו ובמקרה הצורך לא לחשוש לפנות לאנשי מקצוע כדי לקבל את התמיכה הרגשית ואת הכלים הנחוצים להתמודדות בריאה, חיובית ומקדמת. לפעמים צריך לבכות קצת על החלב שנשפך, להקל על המועקה שבפנים, לאזור כוחות, לקום, להביא את הסמרטוט או להיזכר במשהו אחר בדרך 😉
ג’סיקה אובחנה בגיל 12, לכן לצורך הכנת הסרטון הזה היא פנתה לעזרתו של Brett Thornhil שאובחן בגיל 43 כדי לשמוע על החוויה שלו. הוא מספר על התהליך במבט של 7 שנים לאחור ממרום גיל היובל שלו 🙂
הוא מדבר על חוויות רגשיות שליוו אותו לאורך השנים כמו תסמונת המתחזה והמאמצים העצומים הכרוכים בתפקוד היום יומי, על הבדידות של אנשים עם דפוסי חשיבה ייחודיים, על שלבי האבל האישיים שלו, על ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועל המסע שהוא עבר כדי ליצור לעצמו חיים חדשים לאור האבחנה והמודעות החדשה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What it’s Like to be Diagnosed with ADHD as an Adult ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות
אהבתם?
אם כן, כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ריק גרין על הנושא – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Noemi Nuñez CC BY-SA 2.0
7 מאבקים יום יומיים של אנשים עם הפרעת קשב / BuzzFeedVideo
אם יש לכם הפרעת קשב, ייתכן מאוד שתזדהו עם המאבקים המוצגים בסרטון הזה. הוא מתאר מאבקים יום יומיים של אנשים עם הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 7 Everyday Struggles Of People With ADHD וספרו לנו מה דעתם
אהבתם?
כדאי לכם לצפות גם בסרטון על איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב? – בקישור הזה
ואת הסרטון על דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב מבינים – בקישור הזה
תמונה: By Dominique Jacholke CC BY-SA 3.0
סימולטור להפרעת קשב / Aunghula
סרטון המדגים את החוויה של אנשים עם הפרעת קשב.
שימו לב, הפרעת קשב באה לידי ביטוי בדרכים שונות ולא כולם חווים את התסמינים בדיוק בדרך זו.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADD/ADHD Simulator וספרו לנו בתגובות אם אתם מזדהים.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על כמה קשה זה יכול להיות – בקישור הזה
ולראות את ההבדל בין ילדות עם או בלי הפרעת קשב – בקישור הזה
איך זה מרגיש כשיש לך הפרעת קשב / ADHDVOICES
סרטון קצר שמסביר איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב. הסרטון מדגיש שהפרעת קשב לא תמיד באה לידי ביטוי באותו האופן. בהתאם לכך מוצגות בו מספר דוגמאות לדרכי ביטוי שונות של הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What’s it like to have ADHD? ותכתבו לנו בתגובות מה אתם חושבים.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על החיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואם אתם חושדים שאולי לבן הזוג שלכם יש הפרעת קשב, כדאי לכם לבדוק את הסרטון – בקישור הזה
תמונה: By Justin Mayo CC BY-SA 4.0
הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD
לאנשים עם הפרעת קשב קשה לשמר את תשומת הלב לאורך זמן על דברים שלא מתגמלים את המוח על ההתמקדות בהם. הנטייה הזאת מיוחסת לפגיעה בתפקוד המוחי של המוליך העצבי דופמין. משום שהתגובה שלו לגירויים רגילים חלשה מאוד ביחס לאנשים ללא הפרעת קשב, לאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בגירויים עוצמתיים יותר כדי שהפעילות שלו תהיה מספיק גבוהה כדי להיות אפקטיבית.
דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:
- תחומי עניין אישיים
- אתגר
- חידוש
- “דד-ליין” מטורף
את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..
רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?
צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0
איך לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? / חן ספקטור
קהילת הפרעת קשב התארחה בסמינר הקיבוצים לכנס קשב בתנועה.
בבוקר התכנסנו באולם המרכזי, לשמוע דברי פתיחה והסברים. לאחר מכן כל המשתתפים הצליחו לעמוד בזמנים ולהתמצא במרחב במעבר בין 3 סדנאות שונות בבניינים שונים ברחבי המכללה!
רוצים לדעת איך זה קרה?
צפו בסרטון כדי ללמוד איך מארגנים קהילה של אנשים עם הפרעת קשב 🙂
רוצים לקרוא עוד?
כנסו לבלוג של תמי גורן אודות הכנס – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון ממסיבת הקשב הטכנולוגית – בקישור הזה
ואת הסיפור האישי של מוטי ששון בערב שכולו קשב – בקישור הזה
ערב שכולו קשב – פתיח עם ראש העיר מוטי ששון
קבלו את ראש העיר של חולון מוטי ששון, בנאום הפתיחה המרגש שלו במפגש הרביעי של קהילת הפרעת קשב בחולון – ערב שכולו קשב.
מוטי התרגש מאוד מהאווירה במפגש ושיתף את הקהל בחוויה האישית שלו. הוא הציג את האידאולוגיה שלו בנושא, שיתף בסיפורים מהחיים ודיבר על הפעילות שלו למען הורים וילדים עם לקות למידה והפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון והקשיבו לסיפור המלא 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההרצאה של שלומית מאותו הערב על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה
ואת ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” מהמפגש הראשון שלו – בקישור הזה
לקויות למידה – כמה קשה זה כבר יכול להיות? / ריצ’רד לבוי
לקויות למידה והפרעת קשב הם קשיים בלתי נראים. כלומר, לא ניתן לדעת על קיומם מתוך המראה החיצוני של האדם. כאשר הקשיים נראים לסביבה הרבה יותר קל להבין את ההתנהגות של אדם מסויים, לקבל אותה ולבוא לקראתו. אבל, כאשר הקשיים בלתי נראים הסביבה נוטה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו. על הנזק שבכך תוכלו לקרוא מדבריו של אחד העם – בקישור הזה.
כדי שנוכל להבין יותר טוב את הנושא, ריצ’רד לבוי ממחיש את החוויה של תלמיד עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב בכיתה רגילה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “לקויות למידה – כמה קשה זה כבר יכול להיות?” וכתבו לנו את התובנות שלכם בתגובות.
הערה:
פעם היה מקושר פה הסרטון המתורגם המלא, אבל לצערי הוא ירד מיוטיוב ולכן עכשיו יש פה רק קטע קצר ממנו. אז… אם אתם מוצאים קישור חדש עם הגרסה המלאה בעברית, אשמח שתיידעו אותי כדי שאוכל לעדכן את הפוסט. בינתיים, מצאתי את הגרסה המתורגמת המלאה באתר אחר, תוכלו להיכנס אליו – בקישור הזה.
הגרסה המלאה באנגלית
אהבתם?
צפו בסרטון נוסף של ריצ’רד לבוי – כשהאסימונים נגמרים
בסרטון שממחיש את ההתמודדות של לומדים עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה
תמונה: By Manuel Domínguez Guerra CC BY 3.0
האבחון בשרות ההורה / שלומית אלחנני
עיריית חולון אירחה את קהילת הפרעת קשב במדיטק לערב מקצועי, איכותי ומרגש. ערב שכולו קשב היה המפגש השלישי של קהילת הפרעת קשב ובמהלכו שלומית אלחנני הסבירה להורים כיצד הם יכולים להיעזר באבחון כדי לקדם את ילדיהם. ההרצאה מוצגת לכם כאן במלואה, היא מחולקת לשני סרטונים משיקולים טכניים של מגבלות הזמן של יוטיוב 😉
מומלץ בחום!
חלק 1
חלק 2
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההרצאה שלה על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה
ולראות את ההסבר על טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה
מיתוסים על הפרעת קשב שפשוט מסרבים למות…. / How to ADHD
ג’סיקה מציגה 10 מיתוסים שונים אודות הפרעת קשב.
עבור כל אחד מהם היא מסבירה באופן מאוד ברור ומשעשע, האם הוא נכון או שגוי ולמה.
היא מדברת על עצם ההגדרה, על הטיפול התרופתי, על דברים שלא סותרים את קיומה של הפרעת קשב (כמו ציונים טובים), על מבוגרים, משחקי מחשב וכו
מומלץ 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 10 ADHD Myths That Just Won’t DIE, הפיצו לכל עבר וצאו להילחם בזומבים!
לקובץ עם עיקרי הדברים – לחצו כאן
לקריאה נוספת על החשיבות של הסברה והימנעות ממידע מטעה – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון בנוגע לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון בנוגע להתמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה
אם מישהו היה אומר לי / משרד החינוך
משרד החינוך פרסם חוברת להורים של תלמידים עם הפרעת קשב בשנת תשע”ד (2013). החוברת נועדה לסייע להורים להעצים את ילדיהם.
לקריאת החוברת המלאה – לחצו כאן.
חוברות נוספות של משרד החינוך:
- פנקס זכויות התלמיד
- סולמות וחבלים
- “לגעת מבעד לשריון” – תכנית בנושא הפרעת קשב וריכוז
- “משיקים”
- התערבות חינוכית לקידום תלמידים בעלי לקויות למידה
- שאלות ותשובות בנושא לקויות למידה והתאמות בדרכי הבחנות
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על הכנת שיעורי בית – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך ליצור שיתוף פעולה מול צוות בית הספר – בקישור הזה
למה משחקי מחשב תופסים את הקשב שלנו כל כך טוב? / How to ADHD
ישנם לא מעט מקרים שבהם אנשים עם הפרעת קשב יכולים להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב, אבל… לא מתמידים דקה וחצי בדברים אחרים.
זה לא בגלל שהדברים האחרים קשים יותר, הרי משחקי מחשב יכולים להיות מאוד מאתגרים.
אז למה זה קורה?
אחת הסיבות המרכזית היא שמשחקי מחשב מספקים משוב מיידי, מדויק ולא שיפוטי, אשר מאוד חשוב ושימושי לאנשים עם הפרעת קשב.
לולאות המשוב של משחקי המחשב מאפשרות תהליך למידה יעיל ומתגמל, חרף האתגרים שהמשחק מציב בפני השחקן וחרף המאמץ הנדרש ממנו.
בנוסף, את כל העקרונות האלו אפשר גם ליישם בחיים האמתיים 🙂
רוצים לשמוע עוד?
להסבר המלא צפו בסרטון Why You Can Focus on Video Games (and How to Hack it)
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההרצאה על המשחק שיכול לתת לך עוד 10 שנות חיים – בקישור הזה
ולקרוא את המאמר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה
תמונה: By Pia Ojanen CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0
3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב / Margarita Tartakovsky, M.S.
הפרעת קשב יכולה להראות אחרת בנשים בהשוואה לגברים.
זה מתחיל באופן הביטוי של התסמינים וממשיך בהבדלי המגדר שעדיין קיימים בין גברים לנשים בנוגע לציפיות החברתיות. כמו כן, נשים מתמודדות עם תהליכים פיזיולוגיים שמטבע הדברים גברים אינם חווים. כמו למשל: מחזור חודשי, הריון, לידה, הנקה וכו. חשוב שנהייה מודעים להבדלים האלו כדי שנוכל להתייחס בהתאם.
המאמר הזה מציג 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב ומציע דרכי התמודדות.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.
אהבתם?
צפו בסרטון המסביר כיצד ניתן לזהות הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה
ואת המאמר על דברים שנשים לא יודעים על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה
Tartakovsky, M. (2015). 3 Challenges Unique to Women with ADHD and How to Overcome Them. Psych Central. Retrieved on April 8, 2017, from https://psychcentral.com/blog/archives/2015/11/06/3-challenges-unique-to-women-with-adhd-and-how-to-overcome-them/
11 דברים שכדאי להגיד לאנשים עם הפרעת קשב / JustMissJenn
אנשים עם הפרעת קשב יכולים לספוג הרבה דברים מאוד לא נעימים מהסביבה על בסיס יומי. אז אחרי שראינו מה לא כדאי להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בפוסט הזה, עכשיו נוכל לשמוע מה כן כדאי להגיד 🙂
טעימה על קצה המזלג
- תרצה שאזכיר לך על הזה מחר? – יש לנו נטייה לשכוח והיכולת שלכם להכיר בכך בלי לעשות מזה סיפור היא דבר נהדר.
- הי, רוצה לעשות הפסקה? – לפעמים לא נעים לנו לבקש הפסקה, מחשש שזה יתפרש כזלזול או חוסר יכולת. אם אתם מציעים מיוזמתכם, זה יכול לחסוך לנו את המבוכה ולתת לנו לגיטימציה לחדש כוחות להמשך הדרך.
- הי, ראית את ההודעה הקודמת שלי? – הרבה פעמים נראה את ההודעה אבל בדיוק יצוץ משהו שיסיח את דעתנו ו…. לא נזכור לחזור אליה. אז אם לא הגבנו בזמן סביר, תנו לנו תזכורת קטנה שאנחנו עוד צריכים לחזור אליכם.
- אני אוהב/מחבב אותך – כי כולנו אנשים וכולנו צריכים לשמוע את זה.
- רוצה לדבר על זה? – להיות שם בשבילינו ולהקשיב יכול לעשות המון. גם כדי לסדר את הבלאגן בראש, גם כדי למנוע מדברים להצטבר ולהתפוצץ אחר כך וגם כדי להרגיש שאכפת לכם ואתם שם.
ובלי שום קשר לתוכן הדברים, כל מה שתומרו בטון מתנשא או בקונוטציה שלילית לא יתקבל בברכה ולא ישמע כמשהו נחמד או תומך. אז תקפידו על האופן שבו אתם אומרים את הדברים ותוודאו שזה באמת נעשה ברוח טובה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 11 Things You SHOULD Say to People With ADHD והפיצו לכל מי שרוצה לעזור.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון תודה שטיפלת בי – בקישור הזה
ולהתנסות במבדק בלתי פורמלי להפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Frank Vincentz CC BY-SA 3.0
11 דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב / JustMissJenn
אם יש לכם הפרעת קשב, בטח יש לא מעט דברים שכבר מזמן נמאס לכם לשמוע. הסרטון הזה נוצר בעקבות המאמר של buzzfeed בנושא, כדי להרחיב ולהסביר את הנאמר שם. הוא מסביר לכל המעוניין מה לא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב ולמה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Things You Should Never Say to People with ADHD and Why! ותכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.
הפיצו ברבים, כי הרי גם לנו מגיע קצת PC לא?
אהבתם?
ראו גם את הסרטון על דברים שצריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת סרטון ההסבר על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה
ריק גרין מספר על החוויה האישית שלו עם הפרעת קשב
ריק גרין אובחן בגיל מאוחר,
בסרטון הזה הוא מספר איך הפרעת קשב השפיעה על חייו לפני ואחרי האבחון.
אחרי האבחנה, הוא הצליח להבין פתאום כל מיני דברים מוזרים שלא היו ברורים קודם בחיים שלו.
למשל, איך זה שהוא יכול ליצור תכנית טלוויזיה שלמה בשעה אחת, בעוד שנדרשים לו 4 ימים תמימים לפחות, רק כדי להתחיל לעבוד על המסים והניירת?
הוא מסביר מה דחף אותו לעסוק בהסברה ומדוע כל כך חשוב להנגיש לציבור מידע אמין וברור אודות הפרעת קשב, למשל:
“כשהילדה שלך שופכת את ליבה ואתה מוסח מהטלוויזיה בפינה של המסעדה ולא יכול להקשיב והיא עולה על זה מאוד מהר, האם אתה הולך לחשוב – מעניין אם יש לי הפרעה נירולוגית שמובילה לכך שיש לי כמויות נמוכות יחסית של מוליך עצבי מסוים? או…. האם אני אבא רע?”
ריק גרין טוען שהרבה מהסבל שחווים אנשים עם הפרעת קשב אינו הכרחי. לדעתו אפשר ורצוי להימנע ממנו על ידי מודעות לנושא, אבחון וטיפול מותאם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Comedian Rick Green shares his personal experience with ADHD והפיצו את הבשורה!
אהבתם? נשמע מוכר?
כדאי לכם לבדוק גם את המבדק הבלתי פורמלי של ריק גרין להפרעת קשב
ואת ההסבר על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By TotallyADD CC BY-SA 4.0
הצהרת קונצנזוס בין לאומית בנוגע להפרעת קשב / ברקלי ועמיתים 2002
הקונצנזוס המדעי והאקדמי אודות קיומה של הפרעת קשב קיים כבר יותר מעשור.
ברקלי Russell Barkley הוא אחד החוקרים המובילים בתחום הפרעת קשב. יחד עם רבים מעמיתיו הוא פרסם מאמר עמדה אשר דן בנזקים שנגרמים מהצגה תקשורתית מעוותת של הנושא ונותן מענה על טענות שגויות ושאלות נפוצות בנוגע להפרעת קשב.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.
למידע כללי על הבעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – לחצו כאן.
לדיווח על פרסומים מטעים – לחצו כאן.
Barkley, R. A., Cook, E. H., Dulcan, M., Campbell, S., Prior, M., Atkings, M., & … DuPaul, G. J. (2002). Consensus Statement on ADHD. European Child & Adolescent Psychiatry, 11(2), 96.
תמונה: By GNOME icon artists CC BY-SA 3.0
מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות להפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה מצאה את עצמה בלי תרופות להפרעת קשב וניסתה להתמודד. היא השתמשה בכל האסטרטגיות שעליהן היא דיברה בערוץ שלה How to ADHD ו….. במילים עדינות זה לא היה נעים וזה לא היה פרודוקטיבי בכלל.
היא מדברת על התפקיד החיוני של התרופות כחלק ממענה טיפולי רב תחומי ומותאם אישית לצד הסטיגמה הפוגענית סביב הנושא.
היא קוראת לנו לא נשפוט את עצמינו או אנשים אחרים על ההחלטה להשתמש או לא להשתמש בטיפול התרופתי. לכל אחד מתאים משהו אחר ואין שום דבר רע בלקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם או עבור ילידכם.
להסבר המלא צפו בסרטון What Happened When I Stopped Taking My Medication:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה “תודה שטיפלת בי” – בקישור זה
ובהצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Mosborne01 CC BY-SA 3.0
10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב יבינו / BuzzFeedYellow
זהו אחד הסרטונים המצחיקים והמשקפים ביותר על אנשים עם הפרעת קשב – מומלץ בחום.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 10 Things Only People With Attention Problems Understand
תהנו ותעבירו הלאה למי שצריך 😉
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון של איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואם אתם מזדהים, תראו גם את הסרטון שמסביר איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By hobvias sudoneighm CC BY 2.0
ילדות עם הפרעת קשב מול ילדות בלי הפרעת קשב / My Little Villagers
הפרעת קשב משפיעה באופן ישיר (ראשוני) בכך שהיא יוצרת סימפטומים כמו – קשיי קשב, מוסכות, היפראקטיביות ועוד. כמובן שלכל אחד יש את אוסף התסמינים שלו, שיכולים להשתנות באופי ובעצמה שלהם. הקשיים הופכים להפרעה כאשר הם פוגעים באופן משמעותית ומתמשך בתפקוד ואיכות החיים של האדם. להסבר נוסף על קביעת האבחנה של הפרעת קשב, ניתן לראות את ההרצאה של ברקלי – בקישור הזה.
אבל זה לא נגמר כאן…
למרבה הצער, ההשפעה של הפרעת קשב לא מסתכמת רק בסימפטומים והשפעתם הישירה. בדרך כלל, הסיבה היא שלסביבה יש מה להגיד על זה. יש להדגיש שהסביבה לא יכולה ליצור או לרפא הפרעת קשב, משום שזהו מצב כרוני מולד. עם זאת, תגובת הסביבה יכולה להשפיע רבות על מהלך ההתפתחות של ההפרעה לחיוב או לשלילה. למשל, הקושי בעיכוב תגובה יכול לגרום לכך שילדים עם הפרעת קשב יתפרצו בשיעור או יתקשו לחכות לתורם בשעת משחק. כשזה קורה מידי פעם לא סביר שמישהו יתרגש מזה. אבל… כשזה קורה הרבה מאוד פעמים, הסביבה עלולה לאבד סבלנות. באופן זה אנשי חינוך עלולים להשקיע פחות מאמצים באותם ילדים וחבריהם ללימודים עלולים להתרחק מהם בזמן ההפסקות.
מעבר לכך, משם שהפרעת קשב היא בלתי ניראת ורוב הציבור אינו בקיא בנושא, פעמים רבות האדם יואשם באופן אישי על דברים שלא נמצאים בשליטתו. האשמת האדם בדברים שאינו אשם בהם מזיקה מאוד, כפי שמסביר אחד העם – בקישור הזה. המענה לכך הוא הסברה שתספק לציבור מידע אמין אודות הפרעת קשב, כפי שנעשה באתר שלנו – בקישור הזה. עם זאת, למרבה הצער עדיין קיימים גורמים רבים שנותנים במה ציבורית להפצה של מידע מטעה וסטיגמטי. למידע על חלקה של התקשורת בהטעיה וההקצנה של השיח הציבורי בנושא – לחצו כאן.
ההשלכות של חוויות הכישלון והתגובות השליליות המצטברות בחיי היום יום של ילדים עם הפרעת קשב, עלולות לפגוע קשה בהיבטים החברתיים והרגשיים שלו. אלו הן השלכות משניות של הפרעת קשב והן לא נובעות באופן ישיר מהסימפטומים. איתור וטיפול בשלב מוקדם, בשילוב עם הנגשת מידע אמין אודות הפרעת קשב, יכולים למנוע או לצמצם אותן במידה משמעותית.
כל זה טוב ויפה, אבל – איך זה נראה בשטח?
בסרטון הזה ניתן לראות ילדה עם הפרעת קשב וילד בלי הפרעת קשב שעונים על אותן השאלות. אפשר להתרשם גם מהיכולת לשמור על רמת קשב תוך כדי הראיון עצמו. שימו לב להבדלים בתוכן התשובות והתמונה הכללית שמצטיירת לגביי הביטוי של הפרעת קשב בחיי היום יום יחד עם ההשלכות שלה על הדימוי העצמי.
לראיון המלא צפו בסרטון ADHD Child vs. Non-ADHD Child Interview
אהבתם?
צפו בסרטון נוסף של אותה ילדה, שבו היא מזמינה אתכם לתת לה יד ולחלוק איתה את החוויה האישית שלה – בקישור הזה
ובשיר המקסים וקורע הלב “ילדה קטנה” – בקישור הזה
“לגעת מבעד לשריון” – תכנית בנושא הפרעת קשב וריכוז / משרד החינוך
התכנית “לגעת מבעד לשריון” פותחה על ידי גף לקויות למידה, שפ”י ועמותת “ביחד”. היא נועדה להקנות לבתי הספר ולצוותים החינוכיים כלים להתמודדות עם תלמידים עם הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
להורדת החוברת המלאה – לחצו כאן.
קישורים שימושיים נוספים
- לאמות המידה של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן
- לדגשים בנוגע לאבחון דידקטי בגילאי היסודי – לחצו כאן
- לחוברת “סולמות וחבלים” עבור הורי תלמידים עם לקות למידה – לחצו כאן
- לחוברת “אם מישהו היה אומר לי” עבור הורי תלמידים עם הפרעת קשב – לחצו כאן
- למידע בנוגע להתאמות בדרכי היבחנות – לחצו כאן
- להסברים על ועדת שילוב, השמה וערר – לחצו כאן
- לפנקס זכויות התלמיד – לחצו כאן
- לחוברת משיקים על הוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים – לחצו כאן
- לפניות הציבור של משרד החינוך – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הטיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה
ואת ההסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
המוח של אנשים עם הפרעת קשב שונה / ירדן לוינסקי
מבנה המוח של ילדים עם הפרעת קשב שונה ממבנה המוח של ילדים בלי מהפרעת קשב. ירדן לוינסקי מתאר את הממצאים העיקריים ממחקר MRI עדכני שפורסם ב Lancet, שהוא אחד מהעיתונים הרפואיים החשובים בעולם.
נשמע מעניין?
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
להסבר על המורכבות של פעילות הדופמין במוח – לחצו כאן
ולהסבר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – לחצו כאן
תמונה: By Patrick J. Lynch CC BY 2.5
איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות / How to ADHD
הסרטון הזה עוסק בהבדלי מגדר של הפרעת קשב (ADHD), במיוחד בתהליך האיתור והאבחנה.
השאלה המרכזית היא – מדוע קיים תת-אבחון של בנות בהשוואה לבנים?
חלק מהסיבות האפשריות הן:
- סטראוטיפים – על פי רוב הייצוג התקשורתי והתרבותית של הפרעת קשב מתאר בנים עם היפראקטיביות. הפרעת קשב יכולה להראות אחרת אצל בנות. לכן ככל שהתסמינים ההתנהגותיים של ילדה מסוימת יהיו שונים מהסטראוטיפ המוכר לציבור, כך פוחת הסיכוי שהיא תופנה לאבחון.
- מה שפחות מפריע פחות מאובחן – לבנות עם הפרעת קשב יש פחות נטייה לבעיות התנהגות בהשוואה לבנים עם הפרעת קשב. מאפיין זה נובע משילוב של גורמים ביולוגיים המשפיעים על הביטוי של הפרעת קשב, עם גורמים חברתיים הקשורים להבדלים מגדריים בתהליכי החברות. זאת משום שהחברה מראה פחות סבלנות כלפי בנות שאינן מתנהגות כראוי בהשוואה לבנים שמתנהגים באותו האופן.
- הבדלים בקצב ההבשלה – ילדים שנראים פחות בשלים בהשוואה לבני גילם מופנים יותר לאבחון ו… בנות נוטות להתבגר מהר יותר בהשוואה לבנים.
רוצים לשמוע עוד?
להסבר המלא צפו בסרטון ADHD in Girls: How to Recognize the Symptoms:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הפוסטים האלו:
הפרעת קשב וריכוז – חשיבות האבחון המוקדם / אבי שפירא
זהו אחד המאמרים הטובים בנושא הפרעת קשב בשפה העברית, אשר מתייחס בין היתר גם להרבה היבטים של השיח הציבורי בנושא.
אמנם הוא נכתב לפני יותר מעשור (בשנת 2004), אבל הוא כתוב בצורה ברורה וידידותית לקורא ומגיש לציבור מידע חשוב על הפרעת קשב, האבחון שלה והטיפול בה. שימו לב – אם אתם מחפשים מידע כללי זה מקור טוב להתחיל ממנו, לנתונים עדכניים ומדויקים יותר מומלץ כמובן לפנות לספרות המחקרית מהשנים האחרונות.
מתוך תקציר המאמר:
הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.
נשמע מעניין?
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
קראו את ההנחיות של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה
שפירא, א. (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By Brunella Iannuzzi CC BY-SA 4.0
מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן / אילנה רייטקופ
רוב הנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינן מודעות להשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן, ולכן רבות מהן חוות חוויות מיניות מתסכלות ובלתי מספקות, מבלי לדעת שחוויות אלה הן תוצאה של הפרעת הקשב שלהן. הן אינן יודעות שהמוסחות השמיעתית, החזותית והמחשבתית שהן חוות בחיי היומיום משפיעה גם על היכולת שלהן לחוות הנאה מינית, כפי שהן אינן יודעות שלקושי שלהן להתמודד עם שעמום ושגרה יש השלכה ישירה על חיי המין שלהן. כדי שתוכלנה ליהנות מחיי מין מספקים, חשוב להגדיר עבור נשים אלה את ההשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן. מידע זה יאפשר להן ליצור תקשורת טובה יותר עם בני הזוג שלהן, וכך להגיע לחיי מין טובים יותר.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
למידע נוסף על אתגרים של נשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן
ולסרטון הסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – לחצו כאן
רייטקופ, א. (2012). הפרעת קשב וחיי מין: מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן. מאתר פסיכולוגיה עברית.
הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה / חנה דויד
ילדים רבים בעלי תווית כפולה של מחוננות יחד עם לקות למידה או הפרעת קשב – נופלים “בין הכיסאות”:
מצד אחד, הם אינם מקבלים חינוך למחוננים, שכן לקות הלמידה מונעת מהם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם; הם אף אינם מוכרים כמחוננים, היות ובמבדקי המחוננות אינם משיגים את הציון המינימלי הנדרש כדי להיכלל בקבוצה זו. מצד שני – בשל מחוננותם הם מגיעים להישגים, שאף אם אינם תואמים את יכולותיהם הקוגניטיביות, הם מספיקים כדי להיחשב תלמידים בינוניים, רגילים. פעמים רבות הם מוגדרים כתלמידים עצלים, שאינם מגיעים להישגים שנראה “בבירור” שהם יכולים להגיע אליהם.
שיעור הילדים שלהם אינטליגנציה גבוהה, שהם מוכשרים, יצירתיים, ואף מחוננים, ועם זאת – לקויי למידה או בעלי הפרעת קשב וריכוז, גדול בהרבה משיעור הילדים המחוננים המזוהים כבעלי לקויות אלה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים יפעיל ילד כזה את “מנגנון הפיצוי” המפותח אצלו, דהיינו – יכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות יעזרו לו להסתיר את הלקות שלו, ואולי אף להעלים אותה. לפיכך, הישגיו לא יהיו גבוהים אמנם, אך גם לא יהיו נמוכים במידה כזאת שתצביע בבירור על היותו לקוי למידה, שכן הישגים לימודים בינוניים ואף למטה מכך אינם בהכרח אינדיקציה ללקות למידה. כך ייתפס הילד כבעל יכולות הנמוכות מאלו שיש לו למעשה, אבל לא כלקוי למידה.
נשמע מעניין?
למאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לחוברת ההסבר של משרד החינוך עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב – לחצו כאן
דויד, ח. (2010). על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה. מאתר פסיכולוגיה עברית.
איך תדעו אם יש לכם הפרעת קשב? / nigahiga
הסרטון הזה ממחיש בדרך הומוריסטית מאפיינים נפוצים אצל אנשים עם הפרעת קשב (ADHD).
אתם מוזמנים לצפות ולראות עם כמה מהם אתם מזדהים 😉
שימו לב – בכל מקרה כדי לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב, יש לפנות לאבחון מקצועי מלא. להסבר על אבחון הפרעת קשב – לחצו כאן.
ובינתיים, אם אתם סקרנים צפו בסרטון How To Know If You Have ADHD
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על האבחנה של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על אין זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב / How to ADHD
אם תהיתם האם יש לכם או לאחד ממכריכם הפרעת קשב, הסרטון הבא יעזור לכם להבין קצת יותר טוב את המצב. מה גם שזה נעשה בדרכה היצירתית והמשעשעת של ג’סיקה המהוללת, אז בכלל הרווחתם 🙂
מתי זה כמו כולם ומתי זה הפרעת קשב?
אחד הדברים שחשוב לזכור, הוא שהפרעת קשב מתייחסת לקצה הקיצוני של הנורמה. כלומר, לכולם יש תפקודי קשב, אבל אצל חלק הם טובים יותר ואצל חלק הם טובים פחות. ממש כמו שלכולם יש אינטליגנציה, חוש קצב, מוטוריקה וכו – אבל אצל חלק זה טוב יותר ואצל חלק זה טוב פחות. למעשה, רוב התכונות האנושיות מתפלגות על העקומה הנורמלית, כך שמבחינה סטטיסטית לחצי מהאוכלוסייה יש יכולת ממוצעת, רבע מהאוכלוסייה מעל הממוצע ורבע מתחת. אם אתם קצת מעל או מתחת לממוצע אתם עדיין “תקינים”, רק המקרים שרחוקים מאוד מהממוצע נחשבים ל”חריגים”.
בהקשר של הפרעת קשב, האבחנה מתייחסת לכל האנשים שתפקודי הקשב שלהם נמצאים בעשירון התחתון ביחס לאוכלוסייה הכללית. כלומר, לקיצונית הנמוכה. זה אומר שאופי התסמינים של הפרעת קשב לא זרים לאדם הממוצע, אך ההבדל הוא בעיקר בעצמה ובתדירות שלהם. לכולם קל יותר להקשיב למשהו מעניין וקשה יותר להקשיב לדברים משעממים. השאלה האם זה קצת קשה, או שזה ההבדל בין תפקוד מעולה לחוסר יכולת להקשיב? כולם מאבדים דברים מידי פעם, השאלה כמה דברים, כל כמה זמן ו…. האם יש לכך השפעה משמעותית על החיים שלכם. יש הבדל בין לאבד מידי פעם איזו גרב בכביסה, לבין לאבד את הדרכון יום לפני טיסה, לבין לאבד את התרופה לאלרגיה בדיוק כשיש התקף חמור וכו. כדי להבין מתי קושי מסוים הופך להפרעה, אתם יכולים לשמוע את ההסבר של ברקלי – בקישור הזה.
לאור כל זאת, אהבתי במיוחד את ההתייחסות של ג’סיקה בסרטון הזה לטענה השגויה ש”לכולם יש הפרעת קשב”. היא אומרת שזה כמו להגיד שכל מי שגבוה יותר מהרצפה הוא גבוה ולכן אין בעצם דבר כזה “גובה” כי כולם בעצם יותר גבוהים מהרצפה… או שאדם מסוים הוא גבוהה כי מידי פעם הוא עומד ליד אנשים שנמוכים ממנו. אבל אם לוקחים מישהו שמתנשא לגובה של 190 ומשהו, אפשר להגיד שהוא גבוה כל הזמן… אגב, דוגמה נוספת להשוואה מהסוג הזה תוכלו לראות גם בסרטון על הסיפור האישי של ריק גרין – בקישור הזה
סקרנים?
צפו בסרטון How to Know if You Have ADHD וזכרו – בכל מקרה, כדי לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב יש לפנות לאבחון מקצועי מלא.
לקריאת הקריטריונים של משרד הבריאות עבור אבחון של הפרעת קשב – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את האבחון הבלתי פורמלי להפרעת קשב – בקישור הזה
ובסרטון ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה
תמונה: By Sailko CC BY-SA 3.0
ADHD היא לא רק הפרעת קשב / ד”ר ירדן לוינסקי
אנשים רבים סבורים שהפרעת קשב וריכוז ADHD היא הפרעה של קשב או העדר קשב, אך למעשה מדובר בהפרעה מורכבת הרבה יותר.
למה ADHD היא לא רק הפרעת קשב?
ADHD היא לא רק הפרעת קשב משום שמתחת לפני השטח ישנו מגוון רחב של קשיים הנובעים מפגיעה בתפקודים ניהוליים. אם לא מבינים את החשיבות של התפקודים הניהוליים, יש קושי למתמודדים עם ההפרעה ולבני משפחתם להבין את הטיפולים הנדרשים והכלים הרצויים.
הבנה טובה של הבעיה תעזור לכם למצוא אסטרטגיות שיכולות לעבוד, בניגוד לעבודה קשה יותר שלא תמיד עובדת…
נשמע מעניין?
לקריאת המאמר המלא של ד”ר ירדן לוינסקי – לחצו כאן
אהבתם?
למאמר של ירדן על זוגיות והפרעת קשב – לחצו כאן
ועל המאמר שלו על עולם העבודה – לחצו כאן
תמונה: By Sharonmherrera CC BY-SA 4.0
הפרעת קשב, עדות אישית / חלי גולדנברג
את חלי גולדנברג קשה לתאר במילה אחת, בדיוק כמו רבים מאנשי הפרעת הקשב, היא שחקנית קולנוע, דוגמנית, כותבת ומפרסמת ספרי ילדים ופרוזה, מצלמת, מחזיקה בבלוג מוכר ובתוכנית רדיו שבועית ומשוכנעת שהיא בטלנית.
בבלוג שלה היא פרסמה עדות אישית על החוויה שלה עם הפרעת קשב, אשר כתובה בצורה מרגשת ומדויקת עד כאב.
ציטוט נבחר:
“זה לא קשור לאהבה ולא לחיזוקים ולא להשקעה ולא לסבלנות ואפילו לא לָתוצאות – ולא להוריךָ ולא למוריךָ – אוהבים ומשקיעים ומנסים בכל כוחם….
רק אתה יודע. ילד. נער. ילדה. נערה.
יודע את האמת. את הבהלה הפנימית. השיתוק.
המשהו שעוצר אותך.
המשהו שחזק ממך.
שאי אפשר עליו.
שגם אם תנסה בכל הכוח שלך זה לא יעזור.”
לטקסט המלא – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון של חלי על הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על 10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב יבינו – בקישור הזה
הערה:
על פי רוב, בפוסטים המציגים סיפורים אישיים לא מדובר באנשי מקצוע מתחום הפרעת קשב.
לכן מומלץ לקחת בעירבון מוגבל את המונחים או ההמלצות הטיפוליות ו…
פשוט ליהנות מהסיפור כשלעצמו ^_^
תמונה: By Villiamcurtis CC BY-SA 3.0
שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז / חלי גולדנברג
את חלי גולדנברג קשה לתאר במילה אחת, בדיוק כמו רבים מאנשי הפרעת הקשב, היא שחקנית קולנוע, דוגמנית, כותבת ומפרסמת ספרי ילדים ופרוזה, מצלמת, מחזיקה בבלוג מוכר ובתוכנית רדיו שבועית ומשוכנעת שהיא בטלנית.
בסרטון הזה היא מספרת על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב.
צפו בהרצאה המלאה:
אהבתם?
קראו גם את הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
והאזינו להסבר שלה אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע לשידורים ופרסומים בנושא הפרעת קשב – בקישור הזה