לפני שמתחילים, בואו נעשה קצת סדר:

דיסקלקוליה היא אחת מתוך שלושת לקויות הלמידה. השתיים האחרות הן דיסלקסיה (קושי בקריאה) ודיסגראפיה (קושי בכתיבה). כל אחת מהן יכולה לבוא לבד, או ביחד עם אחת או יותר מלקויות הלמידה האחרות. לקויות למידה מאבחנים באמצעות אבחון דידקטי שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה

דבר נוסף שכדאי לדעת בהקשר הזה, הוא שבאופן כללי לקויות למידה נוטות לבוא ביחד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למעשה, ברוב המקרים הן באות ביחד ויותר נדיר שלא. עם זאת, הן בהחלט יכולות גם לבוא בנפרד. כלומר, יתכנו מצבים שבהם תהיה לקות למידה אחת או יותר ללא הפרעת קשב. כמו כן, יתכנו גם מצבים שבהם תהיה הפרעת קשב ללא לקות למידה.

כדי לסבך את הדברים קצת יותר, לקויות למידה גם יכולות להראות מאוד דומה להפרעת קשב. כך שיכול להיות קשה להבדיל ביניהן ללא אבחון מסודר של איש מקצוע מוסמך. לכן, כדי לדעת בדיוק מהם המקורות לקשיים במקרה מסוים, צריך לעשות אבחון ותמיד כדאי לבדוק כל חשד למקור הקשיים מול אנשי המקצוע המתאימים.

• את ההנחיות של משרד הבריאות על אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
• ותוכלו ללמוד עוד על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

מה ההבדל בין דיסקלקוליה ללקויות למידה אחרות?

דיסקלקוליה היא מקרה מיוחד משתי בחינות:

• יש הרבה בלבול בין קשיים בחשבון שנובעים מדיסקלקוליה לבין אלו שנובעים מהפרעת קשב (לפעמים גם בקרב מאבחנים מקצועיים לצערי).
• דיסקלקוליה הרבה יותר נדירה מדיסלקסיה ודיסגראפיה, שלרוב כבר מוכרות לציבור.

הפוסט הזה נועד קצת לחדד את הדברים.

כמו כן הפוסט נועד לאפשר לכל הדיסקלקולים כאן ליצור קבוצת תמיכה – כי זה דבר מאוד חשוב וקשה למצוא עוד אנשים שחווים את הקשיים האלו ויכולים לדבר עליהם מניסיון אישי.

מה ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב?

דיסקלקוליה פוגעת בתפיסה הבסיסית של המספר והכמות. כלומר, מה זה 5 ומה ההבדל בין 5 ל- 50 או 500.
למשל, האם זה סביר לקבל עודף של שנקל משטר של מאתיים אם קניתי קרמבו?

זה גם בדרך כלל בא עם הרבה בעיות שקשורות לתפיסה החזותית-מרחבית.
כתוצאה מכך, אנשים עם דיסקלקוליה בדרך כלל יתקשו להתמצא במקומות חדשים ולנווט לפי מפה (ברוך ממציא ה- GPS כבר אמרנו?).

עם זאת, אדם שיש לו דיסקלקוליה ללא בעיות נוספות, לא יתקשה לבצע פעולות חשבוניות ברמה הטכנית. כלומר, סביר מאוד שהוא יצליח לשנן ולזכור את שלבי הפעולה של פתרון בעיות או תרגילים מתמטיים ולהשתמש במחשבון בצורה נכונה. אבל… הוא לא ידע את המשמעות הכמותית של הסימנים שהוא מעתיק מהצג לנייר ולא תהיה לו תחושת אומדן.

לעומת זאת, הפגיעה של הפרעת קשב בתפקוד המתמטי נובעת מהמאפיינים הייחודיים של המקצוע הזה בהשוואה למקצועות אחרים.
בהמשך נציג את העיקריים שביניהם.

מתמטיקה מצריכה תשומת לב גבוהה מאוד לפרטים

אחד הדברים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא היכולת לשים לב לפרטים. להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה רגישה לזה במיוחד. למשל, אם במבחן בהיסטוריה תלמיד כותב אות או אפילו מילה שלמה לא נכון זה לא כל כך נורא. רוב הסיכויים שהמורה יצליח להבין את המשפט ואם לא אז את הפסקה. אולי ירדו על זה כמה נקודות מידי פעם, אבל זה לא מה שיחבל בסיכויי ההצלחה. לעומת זאת, החלפה/השמטה/הוספה של ספרה אחת יכולה לפסול תשובה שלמה בחשבון. זה משמעותי במיוחד בכיתות הגבוהות ששם התשובה יכולה להתפרס על מספר עמודים וטעות נגררת יכולה להיות ההבדל בין ציון עובר לנכשל.

כל הטעויות שנגרמות עקב חוסר תשומת לב לפרטים לא קשורות להבנה החשבונית או לרמת הבקיאות בחומר. לכן זה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מתסכל.

אגב, נושא נוסף שעלול להשפיע על תשומת הלב לפרטים הוא מיקוד הראיה.
הסבר על כך תוכלו למצוא – בקישור הזה.

רכישת עובדות היסוד היא תהליך משעמם ומייגע

יש גם את הנושא של שינון עובדות היסוד שפשוט משעמם וטרחני מידי עבור אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, שרמת העניין עבורם היא קריטית לתפקוד. זאת לא בעיה בהבנת פעולות החשבון ולא מונע פיתוח של יכולת אומדן טובה.

כאן יכולה גם להיות בעיה בשימוש במחשבון, שכן הוא מצריך לקרוא את המספרים במדויק, להקליד אותם במדויק ולהעתיק במדויק את התוצאה – כל אחד מהשלבים האלו הוא פוטנציאל לטעויות של תשומת לב לפרטים. זה סוג של מלכוד 22 כי למידת לוח הכפל בעל פה יכולה למנוע את הצורך במחשבון, אבל בשביל זה צריך ללמוד את לוח הכפל בעל פה.

זיכרון עבודה ופיצול קשב

לא דיברתי עוד על הפגיעה של הפרעת קשב בזיכרון העבודה שיכולה להקשות על פתרון רב שלבי בראש. על ההשפעה של זיכרון העבודה על תהליך הלמידה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

לכאורה אפשר לעקוף את הקושי הזה עם כתיבה של כל שלב, אבל אז יש בעיה בפיצול קשב בין הכתיבה לחשיבה על הפתרון ולשמירה של השלבים הבאים בראש… עוד מלכוד.

אני מקווה שאתם מתחילים להבין את הבעיה

וכשהרגש נכנס לכל הסיפור

למרבה הצער, חרדת מתמטיקה היא תופעה נפוצה בקרב תלמידים באופן כללי. כלומר, היא לא נמצאת רק בקרב לומדים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז ADHD.
בגדול זה נובע מתפיסה של המתמטיקה כמקצוע מאיים לצד חשש של הלומד/ת למידת יכולתו/ה לעמוד בדרישות.

בהתאם לכך, חרדת מתמטיקה יכולה להתפתח משילוב של אחד או יותר מהגורמים הבאים:

• נטייה כללית לחרדתיות, או לחרדת בחינות
• קשיים בלמידה או בהבעת החומר הנלמד במסגרת בחינה (מכל גורם שהוא)
• ציונים נמוכים באופן אובייקטיבי, או באופן סובייקטיבי – כלומר, מתחת לאלו שהלומד רוצה או מרגיש צורך להשיג (למשל, דרישות הקבלה ל- 5 יחידות).
• חוויות כישלון קודמות סביב הנושא או חשש מכישלון עתידי, ללא קשר ליכולת המתמטית או לציונים בפועל (הפעם הצלחתי אבל….)
• דרכי הוראה לא מיטביות (במילים עדינות)
• ציפיות לא ראליות סביב תהליך הלמידה – מתמטיקה דורשת גם הבנה וגם תרגול. קושי נוכחי בשלבי הלמידה הראשוניים לא מחייב ביצועים נמוכים בהמשך הדרך, אבל אם הלומד ירים ידיים בשלב זה, תיווצר נבואה שמגשימה את עצמה.
• דרישות הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה (כולל הבחינה הפסיכומטרית)
• ערכים תרבותיים בנוגע ליכולת מתמטית, כולל ההשלכות האפשריות על המעמד החברתי והאפשרויות התעסוקתיות של האדם.

כמו שאתם רואים, יש מספיק סיבות להילחץ מהנושא.
מה גם שכל אחת מהן יכולה לגרום לחרדת מתמטיקה מרשימה כשלעצמה.
לכן כשיש שילוב של יותר מגורם אחד, מן הסתם המצב יהיה יותר חמור, מסובך ומורכב.

השילוב של חרדה והפרעת קשב

כל מה שאמרנו עד כה על חרדת מתמטיקה נכון באופן כללי וזה מסתבך עוד יותר אם הפרעת קשב נכנסת לתמונה.
זאת משום שקיים קשר בין רגשות לבין התפקוד הקוגניטיבי. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

אבל…. משום שהקשב מושפע מהרגש, למי שיש בעיה ראשונית בקשב החרדה יכולה להשפיע עוד יותר על הביצוע ולהגדיל את סוג הטעויות שתיארתי קודם.
כלומר, כאן הפרעת הקשב יוצרת רגישות יתר לבעיה כללית (קוראים לזה אינטראקציה או קומורבידיות).

על הטלטלות הרגשיות של הפרעת קשב, תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

נדבך על גבי נדבך

בנוסף לכל אלו, מתמטיקה היא מקצוע שנבנה על ידע קודם.

לשם השוואה:

• אם בהיסטוריה תלמיד מסוים התקשה ללמוד על היוונים ובינתיים הוא טופל כך שיכולת הלמידה שלו השתפרה, זה לא יפריע לו ללמוד על מלחמת העולם השנייה.
• אבל… אם הוא פספס את לוח הכפל, תהיה לו בעיה עם שברים גם אחרי שתפקודי הלמידה השתפרו.

כלומר, כשמדברים על מתמטיקה המענה הטיפולי/חינוכי יותר מאתגר. זאת משום ששיפור תפקודי הלמידה כשלעצמו אינו מספיק. במקרה הזה יש גם צורך קריטי לתת מענה לחסך הלימודי שנוצר ולפערים שנפתחו מול קצב הלימוד בכיתה. הכוונה היא גם לפערים הראשוניים שעמם הלומד התחיל את הטיפול וגם לפערי שנצברו במהלך הדרך. הרי מדובר בתהליך, זה לא קורה ביום אחד ובינתיים הכיתה ממשיכה להתקדם. כאמור, בעוד שיש גם מקצועות אחרים שבהם חשוב לצמצם פערי ידע, במתמטיקה זה בולט במיוחד ומקשה במיוחד על המשך הרכישה של חומרי הלימוד העתידיים.

הבדל נוסף קשור לשילוב של כל אלו עם ההיבטים הרגשיים והתרבותיים סביב הנושא. כאמור, להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה היא תחום דעת שרגיש במיוחד לחרדות. במקרים של קושי, בהתחשב בכך שתהליך הטיפול והשלמת הפערים מורכב יותר ממקצועות אחרים, תקופת הביניים שבה הלומד מקבל מענה טיפולי/חינוך אך עדיין לא הדביק את קצב הלימוד בכיתה מסוכנת במיוחד מבחינת התפקוד הרגשי והשלכותיו על התפקוד האקדמי.

מכאן עולה החשיבות של איתור מוקדם, שיכול למנוע או לפחות לצמצם בצורה משמעותית צבירה של פערים בחומרי הלימוד.

• על סוגיות האבחון בגיל הרך תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה.
• על הנחיות להורים בנוגע לאבחון לפני כיתה ב’, תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה

התייחסות במערכת החינוך

לומדים עם דיסקלקוליה מאובחנת בדרך כלל מקבלים אפשרות להחליף את הבגרות במתמטיקה בביולוגיה, כדי שיוכלו להיות זכאים לתעודת בגרות.

עם זאת, הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות. לכן חשוב תמיד לברר מה ההנחיות העדכניות.
לצורך העניין תוכלו לפנות ליועצת בית הספר ולהשתמש בקישורים הבאים:

• הסברים על התאמות (נכון ליום כתיבת הפוסט) – בקישור הזה
• הפרטים של פניות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה

בנוסף, אם אתם מתכננים לימודי המשך בהשכלה הגבוהה – כדאי גם ליצור קשר עם מוסד הלימודים המבוקש ולברר את דרישות הקבלה למסלול הלימוד שבו אתם מעוניינים. זאת משום שבעוד שבמקרים רבים החלפת נושא הבגרות ממתמטיקה לביולוגיה לא תהווה מכשול בהמשך דרככם האקדמית, בהחלט יתכן שבחלק ממוסדות הלימוד או מסלולי לימוד ספציפיים זה יהיה בעייתי.

לכן מומלץ לברר את הדברים מראש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות בנושא.
האם זה תנאי לקבלה? האם אפשר לעשות קורס אחר שמשלים? באיזו מידה התואר או התעודה מצריכים יכולת חשבונית גם אם אין קורס רשמי/ייעודי לנושא? וכו

לסיכום

אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם קצת כיוון ואולי הצליח להסביר כמה דברים על ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב בנוגע להשפעה שלהן על היכולת החשבונית והתפקוד המתמטי. כאמור, דיסקלקוליה אמיתית זה מצב מאוד נדיר והרבה פעמים לאחר בדיקה קצת יותר מעמיקה מגלים שמדובר בהשפעה של הפרעת קשב על חשבון, או בכלל במצב לגמרי אחר. אז שווה לבדוק ולו רק כדי לשלול את החשד ולהיות בטוחים שהאבחנה שקיבלתם מדויקת ונכונה.

ועכשיו תור כל הדיסקלקולים – מה אתם אומרים על כל העסק? הרימו את קולכם ותנו בראש!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על לקויות למידה – בקישור הזה

ולהתרשם ממגוון פוסטים בנושא חשבון ומספרים – בקישור הזה

ו… בונוס:

תוכלו להוריד בחינם את התמונה המגניבה של לוח הכפל – בקישור הזה