הבעיה עם שיטות מבוססות שיתוף פעולה וציות / תפוח אדמה בהפרעה
קיימות מספר שיטות לטיפול בילדים עם בעיות התנהגותיות או תפקדויות למניהן. הפוסט הזה מתמקד בשיטות המבוססות על שיתוף פעולה ועל הבעייתיות שבהן.
שיטות המבוססות על שיתוף פעולה יוצאות מתוך נקודת הנחה שהילד ביצע החלטה מודעת בכוונה מלאה לא לשתף פעולה ולהימנע מלעשות את מה שמבקשים ממנו לעשות. הנחה זו מתבססת על הנחה סמויה אחרת, לפיה הילד מסוגל לחלוטין לשתף פעולה כרגע ולבצע את הדבר המבוקש ברגע זה ממש.
בהקשר של הפרעת קשב, לאור הפגיעה בתפקודים הניהוליים, התנודתיות הכללית בתפקוד וההשפעה העצומה של ההקשר הפנימי והחיצוני – יש לצפות ללא מעט פעמים שבהן היכולת הקיימת אינה נגישה באופן זמני, או שהשימוש בה אפשרי, אך מאתגר ברמה לא פרופורציונאלית. כלומר, שהפעולה ניתנת לביצוע אך במחיר יקר מידי, שלעיתים יכול להיות גם יקר יותר מכל השלכה שלילית אפשרית של חוסר הביצוע.
במקרים אלו ההתמקדות בעצם הבחירה של הילד, כולל הסברים, איומים ותגמולים אינו רלוונטי. לא רק שגישה זו לא צפוייה לסייע למקרים אלו, היא אף עלולה להחמיר את המצב, במיוחד בפן הרגשי-התנהגותי. במקום זאת, יש לאתר את גורמי הקושי המדוייקים ולהתאים את המענה הטיפולי שיאפר לילד לממש את הבחירה שלו בפועל.
- על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלי לקרוא – בקישור הזה
- ואת הדף המרוכז על אפשרויות טיפוליות תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
- תוכלו להגיע לפוסט המתורגם – בקישור הזה
- ולפוסט המקורי בשפה האנגלית – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא על הנזק הלא (רק) כספי שבטיפולי סרק – בקישור הזה
ואת ההסבר על טיפול רגשי בהקשר של הפרעת קשב – בקישור הזה
המכון הארצי למידע בהרעלות / רמב”ם
המכון הארצי למידע בהרעלות הוא ענף של משרד הבריאות, אשר ממוקם בקריה הרפואית רמב”ם. זהו המכון היחידי במדינה הנותן שירות מקצועי למערכת הבריאות ולציבור הרחב בכל הקשור להרעלות. צוות היועצים של המכון כולל רופאים מומחים ברפואה פנימית, רפואת ילדים ופרמקולוגיה קלינית, אשר עברו הכשרה נרחבת בטוקסיקולוגיה קלינית.
מומלץ ליצור קשר עם המכון בכל מקרה שבו יש תגובה חריגה לטיפול התרופתי והרופא המטפל אינו זמין.
נשמע מעניין?
תוכלו ליצור קשר עם המרכז הארצי למידע בהרעלות בדרכים הבאות:
- מספר טלפון להתקשרות במקרי חירום, 24 שעות ביממה 04-7771900
- מספר טלפון לברורים מינהליים לא דחופים: 04-777-2725
- או באתר שנמצא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הנהלים של משרד הבריאות בנוגע לתרופות בפיקוח – בקישור הזה
ומה לעשות אם אין את התרופה שלכם במלאי – בקישור הזה
חוסרים במלאי, תרופות גנראיות ושלל הפתעות / חן ספקטור
חוסרים במלאי זה משהו שקורה מדי פעם, בעקבות שלל גורמים שקשורים לשרשרת האספקה והבירוקרטיה סביבה. למרבה הצער, התרופות להפרעת קשב לא יוצאות דופן בהקשר הזה, לכן (אם היו חסרות לכם צרות) גם בהן עלול להיווצר מחסור מעת לעת.
המחסור בתרופה מסוימת בבתי המרקחת יכול להיות זמני בלבד, אך לעתים עלול להתמשך גם לאורך חודשים רבים. בכל מקרה, לפני שאתם יוצאים מהבית, כדאי לבדוק אם התרופה שלכם קיימת במלאי בית המרקחת.
- תוכלו למצוא הסבר על בדיקת המלאי – בקישור הזה
מה עושים כשאין את התרופה שלי במלאי?
אם אין את התרופה בבית המרקחת הקבוע שלכם, כדאי לבדוק גם בבתי מרקחת אחרים בסביבה – גם כאשר יש מחסור ארצי, לא כולם מתרוקנים בבת אחת. כמו כן, לפעמים המחסור הוא אזורי, ואז סביר שתוכלו למצוא את התרופה בעיר אחרת.
אם לא הצלחתם למצוא בשום בית מרקחת שנגיש לכם, זה הזמן ליצור קשר עם הרופא המטפל. שימו לב שלא תמיד צריך לקבוע תור, לפעמים אפשר ליצור קשר דרך אתר הקופה או מזכירות הסניף.
אם הרופא המטפל לא זמין, אפשר לשאול דרך שירות הלקוחות של הקופה, איזה רופא מומחה פנוי להתייעצות חד פעמית, ולעדכן את הרופא הקבוע בפגישה הבאה. בהקשר זה, שימו לב שהרבה רופאים יכולים לקבל אתכם גם באופן מקוון, כך שאתם לא מוגבלים רק לאפשרויות הקיימות באזור המגורים.
מה כדאי לבדוק מול הרופא?
ערכתי את רשימת השאלות לפי הסדר שנראה לי הגיוני, מהאפשרות הרצויה יותר לרצויה פחות, אבל תרגישו חופשי להעלות את הדברים בסדר שנוח לכם. אם הרופא מנהל את הפגישה עבורכם, אתם יכולים להשתמש ברשימה כדי לוודא שעברתם על הכול.
- האם ניתן להגיע למינון שלכם באותה התרופה בדרך אחרת?
עבור כדורים שמגיעים במינונים שונים, זו הדרך הכי סבירה לקבל את ההשפעה הדומה ביותר.
לכן, אם יש במלאי כדורים של אותה תרופה במינונים אחרים, יש שתי אפשרויות טכנית שכדאי לבדוק:-
- שילוב בין כדורים במינונים נמוכים יותר
- נטילת חלק מכדור במינון גבוה יותר
- שימו לב!!!!
יש כדורים שאסור לחתוך, לפרק או לפתוח.
לכן, אל תשנו את אופן נטילת התרופה, לפני שווידאתם מול הרופא שזה בסדר.
- שימו לב!!!!
-
- האם יש תרופה גנרית לתרופה שלכם (הסבר בהמשך) והאם היא יכולה להתאים?
- איזה כדור/מינון יכול להיות הכי קרוב למה שאתם לוקחים עכשיו?
- האם יש עוד משהו שכדאי לנסות?
ואם שום דבר מזה לא עוזר – לחכות שיתחדש המלאי…
אבל אבל אבל!!!
גם אם לא הצלחתם למצוא מענה חלופי לתקופות מחסור, למרבה הצער, הנקודות הבאות עדיין תקפות:
- אין תחליף לטיפול התרופתי.
- תוספי תזונה הם לא תרופות ולא תחליף לתרופות, ראו הסבר – בקישור הזה
עם זאת, הטיפול התרופתי הוא רק חלק אפשרי אחד מתוך מערך רב תחומי ומותאם אישית.
- אם עוד לא עשיתם את זה עד עכשיו – זה זמן טוב לשאול את הרופא על טיפולים משלימים, שיכולים להיות רלוונטיים למקרה שלכם.
- את הדף המרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה זאת תרופה גנרית?
תרופה גנרית היא תרופה שמכילה את אותו המינון של החומר הפעיל של התרופה המקורית.
- החומר הפעיל הוא החומר שאחראי על התגובה הפיזיולוגית הרצויה שלשמה לוקחים את התרופה.
- אפשר ורצוי להשוות בין רשימת החומרים הפעילים שנמצאים בעלון לצרכן של שתי התרופות.
- העלון לצרכן של כל תרופה צריך להיות נגיש דרך חיפוש באינטרנט, כך שניתן לבדוק גם לפני הרכישה.
- עבור תרופות ישנות, ייתכן שהתרופה הגנרית תכיל וריאציה כימית של החומר הפעיל המקורי.
שימו לב שבתרופות גנריות יכולים להיות שינויים בחומרים הלא-פעילים!
- החומרים הלא פעילים הם כל החומרים הנוספים על החומר הפעיל, שאינם קשורים לפעילות הרפואית הייעודית של התרופה.
- למשל: הקפסולה המכילה את התרופה, או החומר המאפשר לייצר את התרופה ככדור מוצק. זה יכול להיות קשור גם למנגנון ההשהיה עבור תרופות ארוכות טווח, כמו גם לחומרים שאחראיים על הצבע או הטעם של התרופה.
התגובה לחומרים הלא פעילים יכולה להשתנות לטובה, לרעה או להישאר בדיוק אותו הדבר. כל אחד/ת יגיבו להם אחרת, ולכן צריך להתייעץ אישית מול רופא מומחה עבור כל מקרה לגופו.
- אם יש חומרים שאתם רגישים אליהם ברמה הפיזיולוגית, חשוב ליידע את הרופא ולבקש במפורש שיוודא שאלה לא מצויים ברשימת המרכיבים של התרופה. לפעמים יש הבדל בין השם המסחרי המוכר של חומר מסוים, לבין השם הרפואי/תעשייתי שלו, כך שחשוב לשאול מישהו שיודע לזהות את שניהם.
טיפים כלליים לתהליך התאמה
בכל פעם שאתם משנים כדור או מינון מכל סיבה שהיא, חשוב להקפיד על הדברים הבאים:
- לשאול את הרופא מראש מה לעשות אם עולה בעיה, ולקבוע מראש תור למעקב.
- לבקש מרשם התנסות של 10 ימים, כדי שאם הכדור/מינון החדש לא יתאים, לא תשלמו סתם על קופסא שלמה.
- לנסות פעם ראשונה בבית, אחרי ארוחת בוקר טובה וביום שבו לא נורא אם התפקוד שלכם קצת (או הרבה) ישתבש.
- לנשים – עדיף לא לנסות דברים חדשים במחזור, כי אם יש בעיה, יהיה קשה לדעת אם היא קשורה לתרופה, או לא.
- אחרי שעשיתן התאמה בימים ה”רגילים”, כדאי לבדוק, אם ואילו שינויים יש סביב המחזור (כי כל אחת אחרת).
- במידת הצורך לחזור לרופא לתהליך התאמה ייעודי לימים האלו.
- תוכלו ללמוד עוד על ההשפעה של ההורמונים הנשיים על ביטויי התסמינים והתגובה לטיפול התרופתי – בקישור הזה
- אחרי שעשיתן התאמה בימים ה”רגילים”, כדאי לבדוק, אם ואילו שינויים יש סביב המחזור (כי כל אחת אחרת).
- בכל שאלה, בעיה, ספק וחשש – לחזור לרופא, עד שזה מסתדר.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את התקנות של משרד הבריאות בנוגע לתרופות בפיקוח – בקישור הזה
ואת ההסבר על הדרך שבה תרופות עם חומרים ממריצים עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT, למי ולמה זה יכול להתאים / Paul Micallef עם דגשים והסברים של חן ספקטור
הסרטון של Paul Micallef (פול) מערוץ היוטיוב Autism From The Inside, עוסק בשאלת ההתאמה של טיפול רגשי מסוג CBT לאנשים עם אוטיזם. הוא מתאר את השיטה באופן כללי ומתייחס גם להיבטים שרלוונטיים לאנשים עם הפרעת קשב, כפי שאסביר בהמשך.
שימו לב:
אין לבלבל בין CBT, שהיא שיטת טיפול רגשית שבה יתמקד הפוסט, לבין CBD,
שמתייחס לשימוש רפואי בקנבידואיל.
- תוכלו למצוא הסבר על CBD אשר מופק מצמח הקנאביס – בקישור הזה
מה זה CBT?
CBT הן ראשי התיבות של Cognitive Behavioral Therapy, או בעברית: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
זהו טיפול רגשי המשלב בין שתי גישות פסיכולוגיות:
- Behavior Therapy – “פסיכותרפיה התנהגותית” או “טיפול התנהגותי”, אשר פותח על בסיס עקרונות ההתנהגות הביהייביוריסטים, לפיהם ההתנהגות מיוחסת להשפעות הסביבה החיצונית ותהליכי התניה.
- Cognitive therapy – “טיפול קוגניטיבי” או “טיפול הכרני”, אשר פותח על בסיס ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות.
חשוב להדגיש, שחרף השם המבלבל, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT לא מיועד לשפר יכולות קוגניטיביות כמו קשב וריכוז. כמו כן, הוא אינו מיועד לתת מענה התנהגותי ברמה התפקודית-אסטרטגית, לבעיות שנובעות מקשיים בתחום ההתארגנות והניהול העצמי.
מדובר בטיפול פסיכולוגי-רגשי שנועד לתת מענה לקשיים הנובעים ממקורות רגשיים.
שימו לב:
באופן כללי, טיפול רגשי לא נועד לתת מענה ישיר לפגיעה של תסמיני הפרעת קשב בתפקוד. עם זאת, הוא יכול לתת מענה לקשיים רגשיים ראשוניים שקיימים במקביל להפרעת קשב, אך לא קשורים אליה. כמו כן, הוא יכול לתת מענה לקשיים רגשיים משניים, שהתפתחו בעקבות הפרעת קשב, עקב ההשלכות הרגשיות-חברתיות של פגיעת התסמינים בתפקוד.
- הסבר נוסף על טיפול רגשי בהקשר של הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה ההבדל בין טיפול CBT לאימון CBT?
חשוב להבדיל בין טיפול CBT לאימון CBT.
- טיפול CBT הוא הכשרה נוספת שאפשרית לבעלי תואר שני ומעלה במקצועות הטיפול, ובמקרים כאלה, נדרשת התאמה של הכשרת הבסיס לצורך הספציפי של המטופל (פסיכולוגיה / עו”ס / ריפוי בעיסוק / יעוץ חינוכי… וכו’).
- אימון CBT הוא תחום פרוץ ובלתי מפוקח, שלרוב נרכש בהכשרה קצרה ובלתי פורמלית, שאפשרית גם ללא כל רקע טיפולי או הכשרת בסיס רלוונטית.
למען הסר ספק, פוסט זה עוסק בטיפול CBT שמועבר על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בעלי תואר שני ומעלה במקצועות הטיפול. בהמשך נדון בהרחבה במשמעות ההכשרה וההתאמה של איש המקצוע.
מה CBT יכול לעשות?
כאמור, CBT מבוסס על ההנחה המשולבת, שרגשות מושפעים הן ממחשבות והן מנסיון העבר, אשר כולל תהליכי למידה רגשיים והתגבשות של דפוסי התנהגות מסוימים.
פול נותן דוגמה שממחישה, איך כל המרכיבים האלו משפיעים זה על זה:
נניח שיצא לי להיתקל בכלב תוקפני, שמאוד נבהלתי ממנו. סביר להניח שבפעם הבאה שאתקל בכלב כלשהו, הזיכרון מאותה חוויה מפחידה יתעורר ויגרום לי להרגיש לא בטוחה גם בסביבת הכלב החדש. במצב זה, התגובה הרגשית לכלב החדש מתעוררת מיידית מעצם הדמיון לחוויה הקודמת. כלומר, היא מתעוררת עוד לפני שנספיק להתרשם מאופיו של הכלב החדש, אשר יכול להתגלות בהמשך ככלב תוקפני נוסף, או דווקא ככלב רגוע ונחמד.
אם אימנע מקרבתו של הכלב החדש, לפני שהספקתי להתרשם מאופיו, ההתרחקות מהסיטואציה שנתפסה בעיניי כמסוכנת על סמך נסיון העבר, תוביל להקלה ברמת הפחד. ההקלה שאחוש בעקבות ההתרחקות מהכלב החדש, תעודד אותי להימנע מקרבתם של כלבים גם בהמשך. זהו תהליך למידה שמכונה “התניה”, לפי הגישה הביהביוריסטית. אם אתם רוצים ללמוד עוד על הנושא, חפשו בגוגל את המחקרים המפורסמים של איוואן פבלוב בכלביו. הוא גילה באופן מקרי, שכלבים מתחילים לרייר, לא רק בתגובה לאוכל, אלא גם כתגובה לגירויים שמסמלים את בוא האוכל על פי נסיון העבר שלהם. למשל, בתגובה להופעתם של האנשים שנוהגים להביא את האוכל לחדר, גם כאשר אותם אנשים לא הביאו עמם מזון.
הבעיה היא, שאם אני מניחה, על סמך נסיון בודד (או חלקי) שהיה לי עם כלב אחד, על אופיים של כלל הכלבים, תפיסת העולם שלי מתחילה להתרחק מהמציאות, שבה אמנם יש כלבים מפחידים ותוקפניים, אך גם כלבים רגועים ונחמדים מאוד, כמו שהכלבים של פבלוב מניחים ש”אנשי האוכל” תמיד מביאים אתם מזון, למרות שהם יכולים גם להופיע בידיים ריקות.
עם זאת, יש לציין, שבעיית ההערכה המוטעית שלי לגבי אופיים של כלל הכלבים, היא זניחה ביחס למטרות של המנגנון הרגשי שתיארנו, אשר למעשה התפתח אבולוציונית כדי לתת לנו יתרון הישרדותי משמעותי וחשוב.
מנגנון הפחד והתנהגויות ההימנעות, התוקפנות או הקפיאה שהוא נוטה לעורר, לא מיועד למצבים שבהם רוב הסיכויים שלא נהיה בסכנה קיומית אם נרשה לעצמינו לבדוק פעם נוספת את הגורם שעורר את הפחד. למעשה, הוא נועד למצבים שבהם, אם נשתהה ולו מעט באזור הסכנה, לא נזכה לעשות דבר נוסף. למשל, אם במקום כלב פגשנו בנמר תוקפני, שרץ באופן חופשי לעברינו. הרי שבמצבים כאלו, כדאי מאוד שלא נשתהה לבדוק, אם אכן הנמר מסוכן כפי שהוא נראה. בנוסף, ממש לא כדאי שננסה לחפש לעצמנו הזדמנויות להיפגש עם נמרים אחרים, רק במטרה לברר, האם כל הנמרים מסוכנים, או רק הנמר שבו הזדמן לנו להיתקל בפעם הקודמת.
במצבים כאלו עדיף שנימנע ממקור הסכנה במהירות האפשרית, מבלי להקדיש לכך מחשבה נוספת.
מאחר שבחיים המודרניים, רוב הסיכויים שחוויות היום יום שלנו אינן מהוות סכנה פיזית מיידית, ברוב המקרים ישתלם לנו לבדוק, האם דבר-מה שעורר בנו פחד, אכן מסוכן עבורנו, והאם מדובר במקרה חריג או בדוגמה מייצגת. במקביל, ישנם מקרים קיצוניים יותר, שבהם הימנעות מהבדיקה הזו יכולה להיות מסוכנת באופן משמעותי לבריאות הנפש שלנו, לאיכות החיים או לרמת התפקוד.
התהליך הטיפולי של CBT נועד להקנות לנו כלים לשבור ולשנות את תהליך ההתניה הרגשית, במקרים שבהם דפוס התגובה שגיבשנו על סמך נסיון העבר לא משקף את המציאות, באופן שפוגע בנו בצורה משמעותית. אמנם הפחד הוא דוגמה בולטת ונפוצה לתהליכים אלו, אבל הם יכולים להתקיים עבור כל טווח הרגשות האנושי, משום שבאופן כללי, הרגש נועד לסייע לנו להבין את המציאות הפנימית והחיצונית שלנו. לכן, כשהוא תואם את המציאות, הוא חיוני וחשוב, גם אם אנחנו פחות אוהבים את המציאות שהוא משקף. לעומת זאת, ההשפעה שלו עלולה להפוך ממועילה למזיקה, כאשר הוא אינו תואם את המציאות, גם אם אנחנו לא מודעים לחוסר ההתאמה או מעדיפים אותה.
מה CBT לא יכול לעשות?
באופן כללי, היעילות הגבוהה של CBT עבור קשיים רגשיים רבים, הפכה אותה לשיטה פופולרית במיוחד. בנוסף, היא מומלצת רבות לאנשים עם הפרעת קשב, משום שהיא נחשבת לממוקדת ופרקטית יותר, בהשוואה לטיפולים רגשיים פסיכותרפויטים מסורתיים, כיוון שהתהליך הטיפולי האופייני ל-CBT יכול להיות ידידותי יותר לאנשים עם קשיי קשב, ויסות וניהול עצמי.
- על הקושי של אנשים עם הפרעת קשב להפיק תועלת מטיפול רגשי מסורתי תוכלו לקרוא – בקישור הזה
עם זאת, לא מדובר בשיטת פלא והיא לא בהכרח תתאים לכל האנשים ולכל הבעיות הרגשיות האפשריות. זה נכון באופן כללי ולגבי אנשים עם הפרעת קשב בפרט.
קודם כל, לא כל תגובה רגשית עוצמתית אינה תואמת מציאות. למשל, בדוגמה שבה נמר רץ לקראתנו, הפחד תואם את המציאות, והתגובות ההתנהגותיות שהוא מעורר (הלחם-ברח-קפא) הן הסתגלותיות, כך שלא נרצה חלילה לשנות אף אחת מהן.
כמו כן, ללא קשר לעוצמת הרגש, חשוב מאוד שלא לקטלג אוטומטית את עצם קיומם של רגשות שליליים כבעיה שיש לפתור. כאשר אדם מתמודד עם מצבים קשים או תקופות מאתגרות, “חשיבה חיובית” שאינה מבוססת מציאות עלולה להקשות על האדם להבין את טיבם או את עצם קיומם של האתגרים העומדים מולו. מכאן נובעת האמרה, ש”ידיעת הבעיה היא חצי מהפתרון”. בהקשר זה, חשוב להבדיל בין עידוד, תמיכה רגשית או גישה אופטימית, שכבודם במקומם, לבין הימנעות או התכחשות לבעיות אמיתיות שקיימות במציאות חייו של האדם.
עם זאת, יש גם מקרים שבהם חוסר המודעות למציאות הוא הישרדותי – במיוחד במצבים טראומתיים שמחוץ לשליטתנו, אבל זה כבר נושא אחר, שלא נרחיב עליו הפעם. רק אציין, שדברים שמסכנים את המשך הקיום של הנפש שלנו כיחידה רגשית תפקודית, לא פחות חשובים להמשך קיומנו האנושי מדברים שמסכנים את הגוף שלנו כיחידה תפקודית פיזיולוגית. למעשה, יש לא מעט גישות פילוסופיות ופסיכולוגיות שמתייחסות לאדם כשילוב של גוף-נפש, כמו גם ממצאים מחקריים שמעידים על ההשפעות ההדדיות של הגוף על הנפש ושל הנפש על הגוף.
למען הסר ספק, מצב טראומתי בהחלט מצריך טיפול רגשי, אך לפעמים צריך קודם או במקביל, לטפל בסיטואציה הטראומתית עצמה, להרחיק את האדם מהסכנה הממשית שהוא נמצא בה, או לאפשר לו להגן על עצמו מפניה. כמו כן, הטיפול הרגשי באנשים שחוו או חווים מצבים טראומתיים, צריך להיות מותאם ברגישות רבה למאפיינים הייחודיים של מצבים אלו ולדינאמיקה הרגשית שמאפיינת אותם.
אפשרות נוספת היא, שלל מצבים המאפיינים את הקיום האנושי, שלא בהכרח יוצרים מצבים טראומתיים, אך בהחלט יכולים לבאס, להפחיד או להקשות על התפקוד, כמו העובדה שעומדות לרשותנו רק 24 שעות ביממה ושאף אחד לא חי לנצח. המודעות לדברים מסוג זה תואמת מציאות, ולמרות שהם מהווים בעיה משמעותית, לא ניתן לשנות אותם. במקרים אלו, ההתייחסות ההסתגלותית היא להכיר במצב, לקבל אותו וללמוד להפיק את המיטב במסגרת גבולות המציאות.
כלומר, חשוב לזכור שטיפול CBT נועד למצבים שבהם הקושי נוצר מפירוש שגוי של המציאות על סמך נסיון קודם שהוכלל יתר על המידה, באופן שגורם לאדם לפרש מצבים חדשים בצורה שגויה שאינה הסתגלותית. לכן, בעוד שלמצבים אלו CBT יכול להיות מענה הולם ויעיל, הוא לא צפוי להתאים לקשיים שמתקיימים חרף פירוש נכון של המציאות, או למצבים שמשקפים מנגנון הגנה הסתגלותי למציאות חריגה.
אציג לכם שתי דוגמאות נוספות כדי להמחיש את הנושא.
את הדוגמה הראשונה ניקח מהסרטון, שבו פול מספר שיש לו “אפקט שטוח”. זהו מצב שבא לידי ביטוי בטווח רגשות מצומצם, לצד קושי להרגיש ולהביע רגש. במסגרת זו הוא גם חווה אנהדוניה (Anhedonia), שהיא מצב המונע מהאדם להרגיש הנאה מדברים שנחשבים למהנים. חשוב להדגיש שלא מדובר בטעם שונה, אלא בהשטחה או הנמכה כללית של תחושת ההנאה. אנהדוניה יכולה להיות גם תסמין של דיכאון.
פול מסביר, שאומנם מקרים של דיכאון או חרדה, אשר מוחמרים בעקבות ספירלות מחשבתיות או דפוסי התנהגות לא הסתגלותיים, יכולים להפיק תועלת רבה מהכלים של CBT, המיועדים לסייע לאדם להשתהות ולבחון את התגובות הרגשיות שלו, אך עבור מקרים של אפקט שטוח, אותם הכלים עלולים לעשות יותר נזק מתועלת, משום שבהם הקושי הוא לא להתרחק מהרגשות אלא להתחבר אליהם, לחוש אותם ולהביע אותם. כלומר, דרושה כאן התערבות בכיוון הההפוך.
במילים אחרות, CBT יכול לעזור מאוד לאנשים שצריכים לחזק את החשיבה הרציונלית שלהם, אבל עלולים להזיק לאנשים שהחשיבה הרציונלית שלהם כבר דומיננטית יתר על המידה, באופן שמקשה עליהם להתחבר לפן הרגשי.
באופן דומה, חיזוק החשיבה הרציונלית לא צפוי לעזור גם במקרים שבהם החשיבה הרציונלית תקינה והקשיים הרגשיים נובעים מגורם אחר. למשל, מקרים שבהם יש קושי בוויסות רגשי, האופייני לאנשים עם הפרעת קשב.
קושי בוויסות רגשי לא מתייחס למצבים שבהם הרגש מתעורר בצורה שלא תואמת מציאות, הן מבחינת התכנים והן מבחינת העוצמה הראשונית של הרגש. למעשה, קושי בוויסות הרגשי מתייחס למצבים שבהם, לאחר שרגש מסוים התעורר, כתגובה תקינה לאירועים בעולם החיצוני או הפנימי של האדם, אותו אדם יתקשה, או כלל לא יהיה מסוגל, לשלוט בעוצמה של הרגש בהתאם לצורך. קושי זה יכול להתקיים ולהתמיד חרף המודעות של האדם לצורך לווסת את רגשותיו.
למשל, אם אתם עומדים במסדרון ומישהו דורך לכם על הרגל, התגובה המתבקשת היא, שילוב של כעס והפתעה, אבל… אם אותו אדם ממהר להתנצל, לשאול לשלומנו ולבדוק אם הוא יכול לעזור, זה הזמן של הכעס לדעוך ולפנות את מקומו לסליחה.
CBT יכול לעזור במקרים שבהם יוצאים מתוך הנחה, שאם מישהו גרם לך לכאב, הוא בטוח התכוון לכך ולכן התגובה הנכונה היא תמיד לכעוס. כאן המודעות לאפשרויות נוספות, כמו העובדה שכאב עלול להיגרם גם בטעות ובתום לב, יכולה לעזור. אבל… אם האדם כבר מודע לכך שלצד השני לא היו כוונות זדון ועדיין לא מצליח לשכך את כעסו, הסבר נוסף על כוונות הזולת לא צפוי להועיל.
- מידע נוסף על קשיים בוויסות הרגשי תוכלו למצוא – בקישור הזה
סיכום ביניים
כאשר שוקלים לפנות לטיפול רגשי, חשוב מאוד לוודא קודם כל, שאכן קיים קושי רגשי ושלא מדובר בתגובה רגשית תקינה והסתגלותית למצב קיים במציאות. אם אכן מדובר בקושי רגשי, הצעד הבא הוא, לוודא שסוג הטיפול הרגשי מותאם הן לקושי הרגשי, הן לגורמים שלו והן לנסיבות בהן הקושי התעורר.
מעבר לסוגיית היעילות, טיפול לא מתאים עלול, לא רק לשמר את המצב הקיים במקום לשפר אותו, אלא אף לגרום להחמרתו. ההחמרה יכולה להתרחש בצורה ישירה שמובילה להחרפת הקשיים, או בצורה עקיפה, בעקבות הזנחת המקור האמתי לקשיים, באופן שלרוב מוביל לפתיחה של פערים והתפתחות בעיות משניות. בנוסף, מעבר לבזבוז המשאבים הכרוך בטיפול לא יעיל, החוויה של התמשכות הקשיים חרף קבלת טיפול שאמור לכאורה לסייע, עלולה ליצור פגיעה בדימוי העצמי ובחוסן הרגשי של האדם.
- תוכלו למצוא מידע נוסף על המחיר הלא כספי של טיפולי סרק – בקישור הזה
אם אתם תוהים איך אפשר לדעת אם ואיזו בעיה רגשית יש לכם, או איזה טיפול עשוי להתאים לה, התשובה היא, אבחון רגשי על ידי איש מקצוע שמוסמך לכך. באופן כללי, ניתן לפנות לפסיכולוג, אך במקרים של הפרעת קשב רצוי לפנות לפסיכיאטר, משום שפסיכיאטר מוסמך גם לאבחן הפרעת קשב ולכן יוכל לערוך אבחנה מבדלת בין מקורות רגשיים לבין השלכות רגשיות של תסמיני הפרעת הקשב. כך או כך, בכל דוח אבחון אמורות להופיע המלצות טיפוליות במקרה הצורך. כמו כן, ניתן ואף רצוי לשאול עליהן בעל פה – במועד מסירת הדוח או בפגישה נפרדת (כי לפעמים פגישות האבחון יכולות להיות מציפות).
- על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו ללמוד – בקישור הזה
- ואת אמות המידה של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב (שכוללות אבחנה מבדלת), תוכלו לקרוא – בקישור הזה
משמעות ההכשרה וההתאמה של איש המקצוע
מעבר למטרת הטיפול וסוג הקשיים הרגשיים, סוגיה נוספת שחשוב לשים לב אליה, היא רמת ההכשרה ומידת ההתאמה של איש המקצוע למאפיינים האישיים של האדם ולמטרות הטיפוליות.
הסרטון מתייחס לנהוג בארצות הברית, ובמדינת ישראל הדברים עובדים קצת אחת, אך לא בהכרח לטובה. למרבה הצער, בארץ התחום פרוץ מבחינת פיקוח ממסדי. כתוצאה מכך, הוא כולל מגוון הכשרות רחב מאוד, שמשפיע על אופי ויעילות הטיפול. לכן חשוב מאוד לשים לב להכשרה המדויקת של כל איש מקצוע המציע טיפול CBT, לפני שמתחילים את התהליך הטיפולי.
שימו לב – אם איש מקצוע מסרב לפרט או להציג מסמכים רשמיים אודות ההכשרה המקצועית שלו, זוהי נורה אדומה. כמו כן, כל תגובה שאינה מקצועית, אינפורמטיבית ומכבדת, לשאלות בסוגיית ההכשרה, גם היא נורה אדומה, ללא קשר לתוכן התגובה. במקרים אלו עדיף להיפרד בברכה ולבדוק אפשרויות אחרות.
אציג לפניכם את סוגי ההכשרה העיקריים שיצא לי להיתקל בהם בתחום עד כה, אך בהחלט ייתכנו וריאציות נוספות, במיוחד עם העלייה ברמת הגיוון של מסלולי ההכשרה והשימוש המקצועי שנעשה בטיפול CBT, או שילוב של אלמנטים מתוכו בטיפולים אחרים.
- פסיכולוגים קליניים (או אנשי מקצוע אחרים המוסמכים לטיפול רגשי על פי חוק), אשר למדו לטפל בשיטת CBT כחלק מההכשרה הבסיסית שלהם, או במסגרת השתלמות והעשרה מקצועית כלשהיא, כהרחבה של ארגז הכלים הטיפולי. מאנשי מקצוע עם הכשרה זו ניתן לצפות למענה מקצועי איכותי.
- יתרון נוסף של מטפלים עם הכשרה כללית לטיפול רגשי, שיודעים לעבוד גם בשיטת CBT, הוא עבור מקרים כמו זה המתואר בסרטון. מאחר שפול הגיע למפגש הראשון כשהוא כבר למוד ניסיון בחוסר ההתאמה האישי שלו לברירת המחדל המערכתית, הוא העלה את הנושא מול הפסיכולוג, ויחד הם הבינו, שעדיף לעבוד בדרך שונה עבור המקרה הספציפי שלו.
- היות שמטפלים רגשיים מוסמכים לומדים יותר משיטה טיפולית אחת, הוא היה יכול להמשיך את התהליך עם אותו הפסיכולוג ולא היה צורך להתחיל מחדש את התהליך של איתור, רישום והיכרות עם איש מקצוע חדש. זה משמעותי במיוחד לאנשים כמונו, שהפן הבירוקרטי והטכני עלול להוות עבורם חסם או מכשול משמעותי להמשך הטיפול.
- אנשים ללא הכשרה טיפולית קודמת, או עם הכשרה מקצועית כלשהי שאינה עומדת בקריטריונים הנדרשים על פי חוק לצורך טיפול רגשי, אשר עברו קורס של מספר שבועות או חודשים בודדים בנושא CBT – מהם אין לצפות למענה מקצועי איכותי. הכשרה זו כוללת בין היתר גם אימון CBT, כפי שהוזכר בתחילת הפוסט.
- אנשי מקצוע מומחים בתחומם, שאינם מטפלים רגשיים ולא מציגים את עצמם ככאלו, אשר משלבים אלמנטים מתוך עולם ה- CBT בתהליך הטיפולי שלהם. כל עוד לא נוצר שום רושם שמדובר בטיפול רגשי, ואיש המקצוע יודע לברור ולהתאים את הכלים המקצועיים למאפיינים האישיים ולמטרות העבודה, לא אמורה להיות בעיה, משום שכל איש מקצוע בכל תחום יכול להעשיר את ארגז הכלים שלו בכל דרך שהוא רואה לנכון – זהו חלק בלתי נפרד משיקול הדעת ותהליך ההתפתחות המקצועי.
- שימו לב – דברים אלו נכונים רק כל עוד איש המקצוע לא חורג מהתחום שבו הוא מוסמך לטפל, לא מטעה ולא פוגע במטופל או באיכות הטיפול. בהתאם לכך, הדגש העיקרי אמור להיות תחום ההתמחות הרשמי של איש המקצוע ולא הטיפול הרגשי. כמו כן, השימוש בכלים שפותחו עבור בעיות רגשיות אמור להיות מדוד ומצומצם, במיוחד אם לא נעשו השינויים וההתאמות הנדרשים עבור השימוש בהם במסגרת תחום ההתמחות הרשמי של איש המקצוע.
- הבעיה העיקרית היא, שלציבור הרחב יהיה קשה לשפוט, האם מדובר בהעשרה מקצועית לגיטימית, או חריגה מתחום הסמכות. במקרים אלו הייתי ממליצה, לשאול במפורש את איש המקצוע, כיצד הוא בוחר לשלב אלמנטים של CBT בתהליך הטיפולי, ומדוע לדעתו יש להם יתרון עבור המקרה הספציפי שלכם.
- אם אתם מקבלים תשובה ברורה והגיונית, זהו כיוון טוב, ותרגישו חופשי לאמת את הדברים מול מקורות חיצוניים שנגישים לכם. אם איש המקצוע לא מצליח או לא מעוניין להסביר בצורה ברורה והגיונית, זהו דגל אדום. אם הוא מגיב בכל צורה שהיא לא אדיבה, נעימה ומקצועית – גם זה דגל אדום.
- הכשרות ייעודיות עבור מטרות טיפוליות שונות המבוססות על CBT (או משלבות את השיטה בצורה דומיננטית בתהליך הטיפולי). בתוך קטגוריה זו יכולות להיות שלל הכשרות ברמות שונות למטרות שונות, כולל הכשרות מקצועיות איכותיות, המשלבות את ה- CBT או אלמנטים ממנו באופן מותאם ויעיל עבור המטרות הטיפוליות וקהל היעד המוצהרים של ההכשרה. עם זאת, לא כולן עושות זאת ברמה גבוהה די הצורך והצפי בהתאם.
- גם כאן, בהיעדר פיקוח מוסדר, יהיה קשה לציבור לאמוד את איכות ההכשרה ומידת התאמתה ללא ידע מקצועי רלוונטי.
- מעבר לתשאול ישיר של המטפל הפוטנציאלי (כמתואר בסעיף הקודם), הייתי ממליצה גם לקרוא על השיטה או ההכשרה הרלוונטית בגוגל (ואם אתם לא מוצאים חומרים רציניים – זה דגל אדום), ולבדוק באופן כללי את איכות ואמינות המוסד שבו נרכשה ההכשרה (אפשר גם ליצור אתם קשר ולבקש הסבר על התהליך).
כמובן שמעבר לנושא ההכשרה הרשמית, חשוב לשים לב גם לכימיה הבינאישית – איש מקצוע מסוים יכול להיות מוביל בתחומו ונהדר להמון אנשים אחרים, אבל… לא בהכרח יתאים לכם, ואין זה מפחית מכבודו או מכבודכם. אם אתם מרגישים חוסר התאמה, בין אם אתם יכולים להסביר זאת בצורה הגיונית ובין אם מדובר בתחושת בטן בלבד, היפרדו לשלום וחפשו לעצמכם מטפל מתאים יותר.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Is CBT harmful for Autistic Adults (Effects of Cognitive Behavioural Therapy nobody talks about!) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סימנים לצורך בטיפול רגשי – בקישור הזה
ואת ההסבר של ברקלי על קשיי ויסות רגשי והשתלבות חברתית בהקשר של הפרעת קשב – בקישור הזה
עובדות חשובות על תוספי תזונה והפרעת קשב / רונה יהב
בפוסט הקודם שלי דיברתי באופן כללי על המחיר ה-לא (רק) כספי ב”טיפולי-סרק”.
- תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה
- ולמצוא הסברים על טיפולים ממשיים ומוכחים להפרעת קשב – בקישור הזה
הפעם אתמקד בנושא תוספי התזונה, בשימוש שלהם בהקשר של הפרעת קשב ובצורך להיזהר מפני שיווק מטעה.
מה תוספי תזונה לא יכולים לעשות?
- את תקנות בריאות הציבור של משרד הבריאות בנוגע לתוספי תזונה, תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה תוספי תזונה כן יכולים לעשות?
ממה להיזהר?
רונה יהב
יועצת משפחתית, מדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת התמחות בהפרעת קשב.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על הומאופתיה – בקישור הזה
ואת ההסבר על קנאבידיול (CBD) – בקישור הזה
חינוך ביתי / משרד החינוך
חוק לימוד חובה חל על כל הורה לגבי ילדו. חוק זה מחייב את ההורים להבטיח את רישומו וביקורו הסדיר של הילד במוסד חינוך מוכר.
עם זאת, סעיף 5(ב) של חוק לימוד חובה, התש”ט-1949, מאפשר למשרד החינוך לפטור את המעוניינים בחינוך ביתי, מהחובה ללמוד במוסד חינוך מוכר.
- פטור זה ניתן עבור חינוך של ילד בודד או של ילדי משפחה אחת, אך לא עבור התכנסות לצורך לימודים של ילדי כמה משפחות יחד.
- בקשות לפטור מחוק לימוד חובה לשם חינוך ביתי יאושרו כאשר קיימות נסיבות יוצאות דופן או במקרים שבהם הורים יציגו השקפת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת מוסד חינוך. זאת בתנאי שהילד יקבל חינוך שיטתי אשר יקנה לו מענה לסך צרכיו, מיומנויות למידה וידע, מיומנויות וכישורים חברתיים ואישיים בהתאם לתוכנית שאושרה.
תוכנית החינוך הביתי צריכה לאפשר לילד להשתלב כתלמיד במוסד חינוך ברמה התואמת את גילו או את רמת תפקודו. בהתאם לכך, על ההורים הבוחרים בחינוך ביתי מוטלת האחריות עבור התכנון, היישום וההערכה של לימודי ילדם. כמו כן, עליהם להוכיח שסביבות הלימוד הבייתיות מאפשרות לו למידה והתפתחות חברתית ואישית.
נשמע מעניין?
- תוכלו למצוא את ההסברים והנהלים המלאים של משרד החינוך בנוגע לחינוך ביתי – בקישור הזה
- חוזר המנכ”ל העוסק בפטור מחוק לימוד חובה לשם חינוך ביתי נמצא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את חוק זכויות התלמיד – בקישור הזה
ואת הנהלים של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
טיפול רגשי: חוק הפסיכולוגים, אתיקה מקצועית והקשר להפרעת קשב / חן ספקטור
בפוסט הזה אציג לכם את ההיבטים המשפטיים והאתיים של טיפול פסיכולוגי, אשר נועד לתת מענה למגוון רחב של בעיות וקשיים רגשיים.
לפני שנתחיל – חשוב לי להבהיר שהפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אלא הפרעה נוירו-התפתחותית. כלומר, היא נובעת מליקוי בתפקוד הנוירולוגי של מערכת העצבים ומופיעה בשלבי ההתפתחות המוקדמים של האדם.
- מידע נוסף על מערכת העצבים האונשית תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הצהרת קונצנזוס בנוגע להפרעת קשב, הכוללת הסברים על הגורמים והטיפול תוכלו למצוא – בקישור הזה
אז מה הקשר של ADHD לפסיכולוגים או לקשיים רגשיים?
למרות שהפרעת קשב היא לא הפרעה רגשית, היא כן יכולה ליצור קשיים בוויסות רגשי – ממש כמו שהיא יוצרת קשיים בוויסות מוטורי, קוגניטיבי או מילולי.
- תוכלו לשמוע הסבר נוסף על קשיי הוויסות הרגשי האופיניים הפרעת קשב – בקישור הזה
עם זאת, גם בהינתן קשיים בוויסות הרגשי, הפרעת קשב לא משנה את התגובות הרגשיות הראשוניות של האדם. לכן, בהיעדר מקור קושי רלוונטי אחר, הרגשות של אנשים עם הפרעת קשב מתעוררים באופן ספונטני ותואם מציאות, כתגובה לאירועים בעולמו החיצוני או הפנימי של האדם. במילים אחרות – שמחים כששמח, עצובים כשעצוב, כועסים כשמכעיס וכו.
באופן כללי קשיי ויסות רגשיים לא משנים את טיב הרגש או אופן ההתעוררות שלו. הם באים לידי ביטוי רק לאחר שרגש מסויים כבר התעורר. בהינתן רגש פעיל כלשהו, קשיי הוויסות הרגשי פוגעים ביכולת של האדם לשלוט בעוצמה של אותו הרגש. היכולת לשלוט על עוצמת הרגש חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת להגיב בצורה הסתגלותית למצבים רגשיים. פגיעה ביכולת הזו, עלולה להקשות על האדם להגיב בצורה הסתגלותית במקרים אלו.
למען הסר ספק, חשוב לי להדגיש שקשיי ויסות רגשיים לא מתחייסים לאירועים קיצוניים, שמעצם טבעם יעוררו רגשות עוצמתיים וסוערים בכל אדם. כמו כן, לא מדובר במצבים שבהם מסיבות אישיות כאלו או אחרות, אדם מסויים מסרב למתן את רגשותיו, או אף משלהב את עצמו בכוונת תחילה.
קשיי ויסות רגשי מתייחסים רק למקרים שבהם אדם מתקשה למתן את רגשותיו, בתגובה למצב שבו רוב האנשים יוכלו למתן את רגשותיהם אם יהיו מעוניינים בכך. כלומר, קשיי ויסות רגשי מתייחסים למקרים שבהם הרגשות של האדם מתמידים או מתעצמים בניגוד לרצונו. כמו כן, קשיי ויסות לא חייבים להוביל לתגובות רגשיות מקסימאליות בכל מצב רגשי. הם יכולים לבוא לידי ביטוי גם בשכיחות גבוה יחסית של רגשות גבוהים יחסית, באופן שיוצר פגיעה משמעותית בתפקוד או באיכות החיים של האדם.
עם זאת, חשוב לציין שהפרעת קשב היא לא המקור האפשרי היחיד לקשיי ויסות רגשיים. ישנם גורמים רבים שיכולים להקשות על אדם לשלוט ברגשותיו. לכן, אם יש ספק בנוגע לאופי או מקור הקשיים הרגשיים – יש לעשות אבחנה מבדלת מול פסיכיאטר (כפי שיוסבר בהמשך), שבמקרה הצורך ידע גם להמליץ על הטיפול המתאים עבור כל מקרה לגופו.
שמח פה ביחד 😉
הפגיעה ביכולת הוויסות הרגשי מצטרפת אל הקושי הכללי שהפרעת קשב יוצרת בניהול עצמי, גם במצבים ניטרליים מבחינה רגשית.
- תוכלו למצוא הסבר על הפרעת קשב וקשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה
כלומר, קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב לא מופעים לבד כקושי יחידי ברגע מסויים. הם תמיד מצטרפים לתסמינים האחרים של הפרעת קשב. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב לא רק נוטים יותר להיקלע לסערת רגשות בהשוואה לאנשים בלי הפרעת קשב, אלא גם עלולים להתקשות יותר להתמודד עם רגשות סוערים באשר הם.
- תוכלו למצוא הסבר על ההשלכות של כל ה”שמח” הזה ביחד – בקישור הזה
- והסבר על ה”עוד יותר שמח”, כשמצטרפים לכל העסק גם שינויים הורמונליים של נשים – בקישור הזה
קשיים רגשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב
מעבר לקשיי הויסות הרגשי, הפרעת קשב לא סותרת קשיים רגשיים נוספים, אשר יכולים להתקיים במקביל אליה או להתפתח בעקבותיה.
- הקשיים שמתקיימים במקביל להפרעת קשב ולא נובעים ממנה, מכונים קשיים ראשוניים. קשיים מסוג זה יכולים להתפתח אצל כל אדם, עם או ללא הפרעת קשב, כתוצאה מנטייה מולדת או נסיבות חיים.
- הקשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, אך מתפתחים בעקבותיה – מכונים קשיים משניים. אלו הם קשיים שלא היו נוצרים אצל אדם מסויים, אם לא הייתה לו הפרעת קשב.
משום שהקשיים הרגשיים המשניים לא נוצרים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, ניתן לצמצם ואף למנוע אותם, באמצעות הסברה, איתור מוקדם והתאמה אישית של מערך טיפולי רב תחומי.
- תוכלו למצוא את הדף המרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה
אילו קשיים רגשיים משניים יכולים להתעורר בעקבות הפרעת קשב?
קודם כל, עצם קיומה של הפרעת קשב יכול להיות מצב מדכא כשלעצמו. גם אם אין נטיה מולדת לדיכאון וגם כהשאדם נמצא בסביבה מיטבית ולא נתקל בנסיבות חיים קשות מעבר לכך שנולד עם הפרעת קשב.
- תוכלו ללמוד עוד על ההשלכות של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה
בהמשך לכך, הפגיעה של התסמינים בתפקוד, יוצרת מצבים רבים של כישלון ותסכול, שהשלכותיהם הרגשיות מצטברות לאורך זמן. כך שהחוויה היום יומית של הפרעת קשב, יכולה להיות מעייפת ושוחקת מאוד. בנוסף, האופי השקוף של הפרעת קשב מגביר עוד יותר את האתגרים הרגשיים של אנשים עם הפרעת קשב. שכן השפעת התסמינים יכולה להיות שקופה גם לאדם עצמו, באופן שגורם לו להיתקל בה שוב ושוב באופן מפתיע.
- תוכלו לשמוע את ההרצאה של ד”ר איריס מנור בנושא – בקישור הזה
ו… זה לא הסוף – על הקשיים שנובעים מההשלכות של הפגיעה התפקודית של התסמינים, נוספים במקרים רבים גם קשיים רגשיים שנובעים מהאינטרקציה עם הסביבה בעקבות ההשלכות הללו. כלומר, בעקבות כל הדברים שהאדם לא מצליח לעשות (או לא לעשות) בהשוואה למצופה מבני גילו, או ליתר דיוק – מבני גילו שאין להם הפרעת קשב.
במקרים שבהם חסרה מודעות לעצם קיומה של הפרעת קשב, או לאופן שבו היא פוגעת בתפקוד של האדם, הסביבה עלולה לשייך באופן שגוי את הביטוי של התסמינים למאפיינים אישיים כמו, אופי, רצון, או יכולת. במקרים אלו האינטראקציות סביב הקשיים, צפויות לקבל אופי שלילי שהולך ומתעצם עם הזמן. זאת במיוחד עבור קשיים עם ביטוי חיצוני בולט, או קשיים שמפריעים לסביבה. עם הזמן האדם עלול להפנים את השיוך השגוי לקשייו ולהאמין למסרים השלילים שקיבל מדמויות סמכות רבות במהלך חייו.
- תוכלו לקרוא את התיאור הקולע של אחד העם לסכנה הגדלה שמצב זה יוצר עבור נפשו של האדם – בקישור הזה
האם הקשיים נובעים מהפרעת קשב, בעיה רגשית או גם וגם?
במקרה שיש חשד להפרעת קשב לצד מעורבות רגשית מכל סוג, צריך לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב לקשיים רגשיים מול פסיכיאטר שידע לבדוק את שני התחומים ולהתייחס לאינטראקציות ביניהם.
- את אמות המידה לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו לשמוע – בקישור הזה
שימו לב – בעוד שפסיכולוגים יכולים לתת הערכה רגשית ולאבחן מגוון רחב של מצבים רגשיים, הם לא יכולים לאבחן הפרעת קשב, או לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב למצבים רגשיים. זאת משום שחסרה להם ההכשרה הרפואית, אשר חיונית לשלילת גורמים פיזיולוגיים אחרים לקשיים ונדרשת לאבחון הפרעת קשב על פי אמות המידה של משרד הבריאות.
עם זאת, מסיבות פוליטיות נכנסו לאמות המידה ניסוחים מטעים ומעורפלים בנושא. יש המפרשים נוסחים אלו באופן שגוי כהיתר או הסמכה לפסיכולוגים לאבחן הפרעת קשב. למרבה הצער, אחד מהגורמים הללו הוא משרד החינוך בכבודו ובעצמו, אשר באופן כללי התייחסותו להפרעת קשב (נכון לשנת 2032) מחפירה, מבישה, פוגענית ובלתי מקצועית בעליל.
- את הביקורת שלי כלפי המדיניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב, כולל הסבר מורחב על סוגיית הפסיכולוגים בהקשר האבחוני תוכלו למצוא – בקישור הזה.
חוק ואתיקה של טיפול פסיכולוגי רגשי
חוק הפסיכולוגים תשל”ז 1977 מסדיר את העיסוק הפסיכולוגי.
למען הסר ספק, ישנם אנשי מקצוע נוספים המוסמכים על פי חוק לתת טיפול רגשי (כמו למשל עובדים סוציאליים קליניים). עיסוקם של אנשי מקצוע אלו מוסדר בחוקים אחרים שלא יפורטו כאן, מתוך שאיפה שלא להאריך ולסרבל את ההסבר יתר על המידה. אם אתם מעוניינים לקבל טיפול רגשי מאיש מקצוע שאינו פסיכולוג – בבקשה תשאלו אותו בדיוק מה ההסמכה שלו ועל פי איזה חוק הוא מוסמך לטפל.
- אם איש מקצוע לא יודע להגיד מה ההסמכה החוקית שלו ומה החוק שמסדיר אותה, עדיף לא לאפשר לו לטפל בכם – זהו דגל אדום.
- כמו כן, אם איש מקצוע מגיב לשאלות בנוגע להכשרה שלו בכל צורה שהיא לא מקצועית, ברורה ומכבדת (למשל: בתוקפנות, זלזול, כעס, התממות, עלבון וכו) – זהו דגל אדום נוסף.
במקרים כאלו, יש להגיד “תודה שלום” וללכת לבדוק את הבא בתור.
בנוסף, חשוב לזכור שדגלים אדומים לא תמיד מופעים באופן מפורש, חד משמעי, מוחשי וברור. לכן, גם כשאין שום דבר בעייתי על פני השטח, אבל יש לכם תחושה לא טובה בבטן מהאינטראקציה הראשונית מול איש מקצוע – גם אם אתם לא יודעים להסביר אותה, או שההסבר לא הגיוני, עדיף ללכת למישהו אחר. דבר זה נכון גם אם התעוררה בכם תחושה לא טובה, אחרי אינטראקציה ראשונית טובה, או אפילו לאחר היכרות חיובית ממושכת.
פרט להסמכה הפורמלית ולרמה המקצועית, יש משמעות רבה גם למה שקורה (או לא קורה) ברמת הכימה הבין-אישית. אומנם בטיפול רגשי יכולים לעלות תכנים קשים ומאתגרים, אך המטפל אחראי ליצור עבורכם סביבה בטוחה ומוגנת, שתאפשר לכם להתמודד בצורה בריאה ומועילה עם כל התכנים שיעלו. אם אתם לא מרגישים בנוח, או אם אתם מרגישים שהדינאמיקה שנוצרה לוקחת אתכם למקום לא טוב – להגיד “תודה שלום” וללכת לבא בתור.
- כדי לאתר אנשי מקצוע טובים באיזור המגורים שלכם, ניתן להיעזר בקבוצת הבת שלנו להמלצות – בקישור הזה
בחזרה לפסיכולוגים:
בסעיף הראשון של חוק הפסיכולוגים, העיסוק בפסיכולוגיה מוגדר כ”עיסוק מקצועי כמשלח יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני אדם וכן טיפול, שיקום ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור”.
כאמור, למרבה הצער קיימים שלל נותני שירות, אשר מציגים את עצמם כמטפלים רגשיים או כפסיכולוגים, חרף היעדר הכשרה או הסמכה לעבוד בתחום. לכן, חשוב שתדעו שעל פי חוק הפסיכולוגים, פסיכולוג מוגדר כ”אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר”
- ניתן לבדוק אם איש מקצוע מסויים אכן נמצא בפנקס הפסיכולוגים, דרך האתר משרד הבריאות – בקישור הזה
כמו כן, בסעיף 2 א. החוק מציין ש”לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו”
סעיף 5 מוסיף על כך ש”לא ישתמש אדם בתואר “פסיכולוג”, או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק בפסיכולוגיה, אלא אם הוא פסיכולוג”
עוד דברים שכדאי לדעת על מה מותר ומה אסור לפסיכולוגים לעשות
סעיף 4 בחוק מציין ש”מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יטפל במתן תרופה או הלם חשמלי לבני אדם, אלא אם הוא מורשה לכך כדין”. כלומר, פסיכולוג ללא הכשרה רפואית לא יכול לתת יעוץ רפואי בנוגע לשימוש בתרופות, אסור לו לתת למטופליו תרופות על דעת עצמו ואסור לו להנחות אותם להפסיק או לשנות טיפול תרופתי קיים. עם זאת, פסיכולוג בהחלט יכול להפנות את מטופליו לרופא הרלוונטי, במקרים שבהם הוא חושד שיש צורך בטיפול תרופתי חדש או בשינוי של טיפול תרופתי קיים. כך או כך, כל החלטה בנוגע לתרופות, צריכה להתקבל בהסכמה מודעת מול רופא ובאישורו בלבד.
הימנעות מפרסום מטעה
סעיף 6 א. מציין ש”פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות” וסעיף 6 ד. מצויין ש”לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה”, כך שאסור לפסיכולוגים להציג את עצמם כעוסקים בצורה כזו או אחרת בטיפול תרופתי, באבחון של הפרעת קשב, או להציע כל שירות אחר שאסור להם לעסוק בו.
מאותם סעיפים משתמע גם שאסור לפסיכולוגים להציג את הטיפול שהם מציעים לאנשים עם הפרעת קשב באופן מטעה. זה כולל תיאור שגוי של הפרעת קשב כמצב רגשי, או כמצב שניתן לריפוי באמצעות טיפול רגשי. זאת משום שהפרעת קשב היא מצב כרוני, שנכון להיום אין אפשרות “לרפא” אותה לחלוטין בשום דרך או צורה. כמו כן, כפי שהצגנו בתחילת הפוסט, לא מדובר במצב רגשי, אלא בהפרעה נוירו התפתחותית.
למען הסר ספק – המערך הטיפולי בהפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, אין אף טיפול שעומד בפני עצמו או מתאים לכולם. הוא לא נועד לרפא או להעלים הפרעת קשב, אלא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה של התסמינים ברמת התפקוד ואיכות החיים, בהינתן המשך קיומה של ההפרעה לאורך כל חיי האדם. אין אף טיפול שיכול לבוא במקום טיפול מסוג אחר או להחליף טיפול מסוג אחר. כל טיפול מאפשר לתת מענה להיבטים מסויימים בדרכים מסויימות, ויש לו יתרונות וחסרונות משל עצמו.
כתוצאה מכך אי אפשר לקבוע באופן כללי, שטיפול מסויים טוב יותר או פחות מטיפולים אחרים, עבור אנשים עם הפרעת קשב. ערכו של כל טיפול נמדד באופן פרטני, עבור כל מקרה לגופו, על פי תרומתו הייחודית למערך הטיפולי של אותו אדם.
כמו כן חשוב להבדיל בין קשיי קשב על רקע רגשי, לבין הפרעת קשב, אשר יכולה להתקיים גם בהיעדר כל קושי רגשי מכל סוג ולא סותרת אף קושי אחר.
- תוכלו ללמוד עוד על ההבדל בין קשיי קשב והפרעת קשב – בקישור הזה
סודיות מקצועית
סעיף 7 א. מתייחס לנושא הסודיות המקצועית של פסיכולוגים ומתאר אותה בצורה הבאה:
מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מנסיבות אלה:
- גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם
- קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע
- האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.
שימו לב שלפי החוק – גם עם חתמתם על טופס ויתור סודיות, אתם יכולים לבטל אותו בכל שלב.
עם זאת, חשוב לשים לב גם שנוסח החוק לא מפרט מהם התנאים שבהם ניתן לגלות מידע ללא הסכמת המטופל, כלומר מה הקריטריונים לפיהם נקבע שהמידע דרוש לשם טיפול באדם ובאילו מקרים קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע.
לכן אני ממליצה שתעלו את הנושא מול הפסיכולוג כשאתם מתחילים את הטיפול, או בכל שלב שמרגיש לכם מתאים במהלכו. זה חשוב ברמת תיאום הציפיות ותחושת הביטחון האישי שלכם במהלך הטיפול.
- תוכלו לשמוע הסבר נוסף על נושא הסודיות בטיפול, מהזווית האמריקאית – בקישור הזה
אבל… שימו לב – בעוד שקיימת חפיפה משמעותית בהתייחסות החוקית לנושא הסודיות ברחבי העולם, יכולים להיות הבדלים בין ישראל למדינות אחרות. הסרטון נועד רק להציג את העקרונות הכלליים והשיקולים הנפוצים בתחום.
למען הסר ספק, אין לי הכשרה משפטית והמידע באתר אינו יעוץ משפטי. לכן, אם אתם רוצים להבין לעומק את ההיבטים המשפטיים של סוגיה זו או כל סוגיה חוקית אחרת, יש להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בנושא הרלוונטי. אם אתם נמצאים בחו”ל, או מקבלים טיפול מאיש מקצוע שנמצא בחו”ל (למשל באופן מקוון) – יש לברר מה אומר החוק במדינה הרלוונטית.
הסכמה מדעת
על פי הקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, ההסכמה מדעת היא תנאי הכרחי לקיומה של התערבות פסיכולוגית.
- הנהלים בנוגע להסכמה מודעת מפורטים בפרק ד של חוק זכויות החולה, התשנ”ו 1996, אשר תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה לעשות במקרים של הפרת חוק?
אם נתקלתם בפסיכולוג שעובר על החוק בכל צורה ואופן, או באדם שמציג את עצמו כפסיכולוג למרות שהוא לא מוסמך לכך, ניתן ואף רצוי לדווח על המקרה למשרד הבריאות, למען ביטחון הציבור.
- תוכלו למצוא את ההסבר של משרד הביראות בנוגע להגשת תלונה כנגד פסיכולוגים – בקישור הזה
לסיכום
הפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אך היא יכולה ליצור קשיים בוויסות הרגשי. כמו כן, הפרעת קשב יכולה להוביל לקשיים רגשיים משניים, בעקבות הפגיעה בתפקוד וההשלכות המעשיות והחברתיות שלה בחיי היום יום של האדם. בנוסף, היא אינה סותרת את קיומם של קשיים רגשיים ראשוניים ממקורות אחרים, אשר יכולים ואף נוטים להופיע במקביל להפרעת קשב באופן בלתי תלוי.
כתוצאה מכך, לעיתים קרובות עולה הצורך להוסיף מענה רגשי, למערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב. עם זאת, טיפול רגשי לאנשים עם הפרעת קשב לא נועד לתת מענה ישיר או עקיף לתסמינים של הפרעת קשב, אלא לשלל ההיבטים הרגשיים שנוטים להתלוות אליה, או להיווצר בעקבותיה.
המענה הישיר היחיד לתסמינים של הפרעת קשב הוא הטיפול התרופתי, שנמצא באחריות רופא מומחה בלבד. פסיכולוגים לא יכולים לאבחן הפרעת קשב ולא יכולים לתת יעוץ תרופתי, או להתערב בטיפול התרופתי. הם כן יכולים לאתר חשד להפרעת קשב ולהפנות לרופא מומחה לאימות או שלילת החשד. כמו כן, הם יכולים להפנות לרופא מומחה, כדי לבדוק האם יש צורך לעדכן את הטיפול התרופתי הקיים, או לבחון את הצורך בו אם אינו קיים.
אומנם קיימים טיפולים ייעודיים נוספים להפרעת קשב, אך פרט לטיפול התרופתי יתר האפשרויות הטיפוליות נועדו לייעל את ההתמודדות עם הסתמינים ולא לשנות אותם. כלומר, הם נותנים מענה לתסמינים באופן עקיף. טיפולים לא תרופתיים מתבססים לרוב על שילוב מותאם אישית של הסברה, רכישה ופיתוח של אסטרטגיות ומיומנויות, התאמה סביבתית, שימוש בעזרים וטכנולוגיה מסייעת. כמו כן, לילדים נהוג לצרף גם הדרכת הורים.
אף אחד לא יכול לרפא הפרעת קשב!
המערך הטיפולי נועד לצמצם ככל הניתן את ההשפעה של התסמינים כדי לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם.
טיפול רגשי יכול להיות חלק חיוני ומשמעותי מהמערך הזה עבור מקרים שבהם יש גם קשיים רגשיים, אבל אין בכוחו להחליף טיפולים אחרים להפרעת קשב.
העיסוק הפסיכולוגי מוסדר על פי חוק, שבו מתואר מי ראשי להציע טיפול רגשי ובאיזה אופן. חשוב לוודא שאיש המקצוע שבחרתם פועל על פי חוק, כדי לקבל את המענה הרגשי המיטבי ולהימנע משלל צרות שהחוק נועד למנוע.
נשמע מעניין?
את חוק הפסיכולוגים תוכלו למצוא – בקישור הזה
את קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי – בקישור הזה
ואת הסבר על הקשר בין דיכאון להפרעת קשב – בקישור הזה
נוהל מוצרים הומאופתיים / משרד הבריאות
משרד הבריאות הוציא נוהל עבור מתן אישור לשיווק של מוצרים הומאופתיים.
- אם אתם לא מכירים את ההיסטוריה והשיטה של הומאופתיה, תוכלו לצפות בסרטון הסבר – בקישור הזה
שימו לב – הצורך באישור של משרד הבריאות עבור מוצרים הומאופתיים לא נובע מהתועלת הרפואית שלהם ואין לראות בו עדות או תמיכה לקיומה של תועלת כזו. זאת משום שעל פי משרד הבריאת “יעילותם של המוצרים ההומאופתיים לא הוכחה בשיטות המקובלות ברפואה ולכן לא ניתן לרשמם כתכשיר רפואי על כל המשתמע מכך”.
מדוע צריך נוהל למוצרים הומאופתיים?
כאמור, על פי משרד הבריאות הצורך בנוהל מיוחד עבור מוצרים הומאופתיים לא נובע מהתועלת הרפואית שלהם משום שהיא אינה קיימת. על פי משרד החינוך המטרה היא “ניהול סיכונים” משום ש”מוצרים הומאופתיים נצרכים על ידי מטופלים” למרות חוסר התועלת הרפואית שלהם.
כלומר, לצד חוסר היעילות הרפואית, מוצרים הומאופתיים שאינם בפיקוח עלולים לגרום נזק שאותו משרד הבריאות מנסה למנוע באמצעות הנוהל שקבע לנושא. על כן על פי הנחיית משרד הבריאות “מוצר הומאופתי יאושר לשיווק לאחר שהוכחה בטיחותו”.
עיקרי הדברים:
הפרטים המלאים נמצאים בנוהל עצמו וכהרגלי אציג בפניכם בקצרה רק את הנקודות שנראות לי משמעותיות ברמת המודעות הציבורית.
- על פי סעיף 3.1.2. – “מוצר הומאופתי המיועד לשימוש מתחת לגיל שש לא יאושר אלא על בסיס נתונים קליניים ובטיחותיים המתייחסים לילדים.”
- על פי סעיף 3.1.4 – “לא יאושרו לשיווק מוצרים הומאופתיים לתינוקות המכילים אלכוהול.”
- על פי סעיף 3.1.5 – “מרכיבים הומאופתיים חייבים להימצא במוצר המוגמר בריכוז מרבי של 1:10,000 או 0.01% (מקביל לריכוז הומאופתי 4D).” את ההסבר על הריכוזים של המרכיבים ההומאופתיים תוכלו למצאו בסרטון שקישורתי בתחילת הפוסט.
- על פי סעיף 3.1.11 – “מוצר הומאופתי לשימוש בבעלי חיים יאושר לאחר שתתקבל חוות דעת כתובה מהממונה על התרופות בשירותים הוטרינריים במשרד החקלאות”. כן, מתברר שיש גם טיפול הומאופתי לבעל חיים וגם הוא דורש אישור 😉
- על פי סעיף 3.6 – “מוצר הומאופתי מוגמר יאוחסן מאחורי דלפק הרוקח בנפרד מהתרופות וינופק לצרכן על-ידי רוקח בבית-
מרקחת בלבד, וזאת ללא חובת מרשם רופא”. באותו הסעיף מצויינים גם מקרים שעבורם “הכנה הומאופתית תנופק בבית-מרקחת על-פי מרשם רופא בלבד”. כלומר, ניתן לקנות מוצר הומאופתי ללא מרשם רופא, רק אם הוא מגיע לבית המרקחת כשהוא כבר מוכן לשימוש ולא מצריך שלבים נוספים להכנתו. - סעיף 3.7 מחייב את בעל האישור לדווח על כל תלונה או חשד לתופאות הלוואי ולבצע מעקב מתמיד על הנושא. כמו כן, הוא מחוייב להעמיד לרשות מטופליו את פרטיו לצורך דיווח על תופעות לוואי ולהגיש את סיכום הממצאים באופן שנתי.
- על פי סעיף 3.8.1 – “אין לשווק מוצרים שהוחזרו מהשוק במדינה מוכרת שבה היו משווקים.” כמו כן, בסעיף 3.8.2 – קיימת חובה לדווח על כל בעיה שנתגלתה בחו”ל.
- על פי סעיף 3.9.1 – “הכנות הומאופתיות תבוצענה בפיקוחו של רוקח מורשה ובאחריותו להיבט האיכות והבטיחות.”
- על פי סעיף 3.9.2 – מותר להשתמש רק בחומרי גלם המאושרים ע”י משרד הבריאות.
- על פי סעיף 3.9.5 – “יש לקבוע תאריכי תפוגה עבור הכנות הומאופתיות מוגמרות ולהצדיקם על בסיס נתונים מקצועיים ספרותיים ו/או על בסיס נתוני יציבות תוך התחשבות בתנאי האיחסון הצפויים”. כמו כן, בסעיף זה מצויין ש”בכל מקרה תאריכי תוקף של הכנות מוגמרות יהיו עד חצי שנה מתאריך ההכנה או בהתאם לבדיקות יציבות”.
- על פי סעיף 3.10.1 – “אין לייחס התוויה רפואית או סגולת ריפוי, מניעה או אבחון של מחלות לחומר גלם ו/או מוצר הומאופתי מוגמר על-גבי אריזת המוצר ועל גבי כל חומר פרסומי לציבור בכל מדיה שהיא.” בסעיף 3.10.3 נדרש גם להוסיף את הכיתוב “מוצר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת” לכל פרסום של המוצר.
- 3.10.2 – כדי לפרסם או לציין על גבי אריזת מוצר הומאופתי הצהרות הנוגעות לבטיחות, היעדר תופעות לוואי וכו, יש להציג נתונים קליניים התומכים בכך ולקבל על כך אישור מוקדם בכתב. במילים אחרות, אם לא מצויינות הצהרות בטיחות על המוצר – הסיבה היא שלא הוצגו נתונים כאלו למשרד הבריאות. משום שיש אינטרס שיווקי להוסיף הצהרות מסוג זה, סביר להניח שהיעדרן לא נובע מסירוב עקרוני אלא מהיעדר נתונים שתומכים בהצהרות אלו.
- על פי סעיף 3.10.4 – “רוקח המנפק מוצר הומאופתי יסביר למטופל כי הטיפול ההומאופתי אינו מחליף טיפול תרופתי מאחר והמוצר ההומאופתי לא הוכיח יעילות רפואית. כמו כן יוודא כי המטופל אינו מפסיק את הטיפול תרופתי ככל שניתן לו. כמו כן ידגיש הרוקח בפני המטופל כי המוצר מכיל לקטוז, אלכוהול או חומר עזר אחר בהתאם לעניין.” בהקשר זה חשוב לי להזכיר לכל האנשים עם אלרגיות ורגישויות רפואיות למניהן לבדוק היטב את רשימת החומרים (הפעילים והלא פעילים) בכל מוצר לפני נטילתו. כמו כן, מומלץ בחום להראות את הרשימה לרופא המטפל לפני תחילת השימוש, כדי שיוודא המוצר לא מתנגש עם טיפולים רפואיים או מצבים רפואיים אחרים שאולי יש לכם ושהוא בטוח לשימוש גם במקרה הספציפי שלכם.
- על פי סעיף 3.11.2 – על גבי האריזה של המוצר יופיע הכיתוב הבא: “מוצר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת”
“יש להיוועץ ברופא או ברוקח טרם השימוש במוצר ובמידה שסימני המחלה אינם עוברים או מוחמרים”.
כמו כן, כדי למנוע בלבול, על מוצרים הומאופתיים המיועדים לשימוש בבעלי חיים צריך להיות כתוב “לשימוש בבעלי חיים בלבד”. - על פי סעיף 3.15 – “כל שינוי שיעשה במפרט המוצר ההומאופתי ידווח לאגף הרוקחות לא יאוחר מ– 30 ימים מיום ביצועו.”
- על פי סעיף 4 – “דיווח תופעות לוואי ע”י בעל האישור לשיווק וכן פרסום למוצר הומאופתי ייבדקו ע”י ביקורות של הרוקחות
המחוזית וכן ע”י אגף הרוקחות.”
מוצר הומאופתי שלא קיבל את אישור משרד הבריאות לא בהכרח עומד בדרישות הבטיחות המינימאליות הנ”ל ועל כן אינו מומלץ לשימוש.
נשמע מעניין?
את הקובץ עם הנוהל של משרד הבריאות עבור מוצרים ההומאופתיים תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הנהלים של משרד הבריאות בנוגע לתקנות הסמים המסוכנים ונהלים בנוגע לניפוק מרשם – בקישור הזה
ואת ההסבר על מריחואנה לטיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה
נשים, הורמונים והפרעת קשב – מה קורה כשהכל מתערבב? / How to ADHD
על הפרעת קשב ונשים
יש באתר שלנו כבר הרבה מידע על הבדלי מגדר שתוכלו למצוא – בקישור הזה
למעשה ג’סיקה כבר עשתה בעצמה סרטון על הביטוי של הפרעת קשב אצל בנות, נערות ונשים, שבו היא התייחסה להרבה דברים חשובים כמו הקושי באיתור והנטייה לתת- אבחון שמובילה לחוסר הנגשה של הטיפול. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה
בסרטון הזה היא חוזרת על חלק מהדברים שנאמרו (אבל תמיד טוב לשמוע שוב) ומתייחסת להיבט חדש שאני כמעט ולא רואה אליו התייחסות, והוא הפן הפיזיולוגי של הבדלי מגדר. הכוונה לשינויים הורמונליים, כמו המחזור החודשי, וההשפעה שלהם על התסמינים ועל התגובה לטיפול התרופתי.
בהקשר של הטיפול התרופתי, אני מזכירה כמובן שהאתר לא נועד ליעוץ רפואי. לכן, אם אתן חושדות שזה יכול להיות רלוונטי לכן, תעלו את זה מול הרופא המטפל כדי לבדוק במה מדובר ומה אפשר לעשות. אם הוא לא מכיר את הנושא, תבקשו ממנו לבדוק בספרות ומול קולגות. זאת משום שככל שיותר רופאים יתמודדו עם השאלה, יגדל הלחץ לקדם את המחקר בתחום.
כרגע כמו שג’סיקה אומרת בסרטון, יש מעט מאוד מידע בקשר להשפעות הורמונליות של נשים סיס-ג’נדריות (ועל טרנסג’נדרים/ות כמעט ואין מידע בכלל). לכן מאוד חשוב לעודד את המודעות והמחקר.
אגב, פערי מגדר בידע רפואי לא אופייניים רק להפרעת קשב, אלא מהווים בעיה רפואית כללית בתחומים רבים. לכן מומלץ בכל בעיה רפואית לשאול את הרופא המטפל: “האם המצב שלי או הטיפול בו מושפעים משונות מגדרית?”. אומנם גם אם כן, לא תמיד ידעו, אבל טוב שיתחילו לשאול. מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה
עיקרי הדברים
- אין דבר כזה “הפרעת קשב נשית” או “תסמינים נשיים של הפרעת קשב” – לגברים ולנשים יש את אותה “הפרעת קשב” עם אותם תסמינים. אבל… הפרעת קשב נוטה להשפיע בצורה שונה על גברים ונשים. ההבדלים האלו נובעים משילוב של גורמים ביולוגיים וחברתיים (הסבר מורחב בנושא תוכלו למצוא בסרטון הקודם של ג’סיקה שקישרתי בתחילת הפוסט).
- גם גברים וגם נשים שיש להם/ן חשד בנוגע לקיומה של הפרעת קשב, צריכים ללכת לאבחון כדי לאמת או לשלול אותו ולקבל את המערך הטיפולי המתאים במידה והחשד מאומת ואכן יש הפרעת קשב. כלומר, אין הבדל מגדרי בצורך באבחון וטיפול בהפרעת קשב.
- את אמות המידה של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- דף מרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשתנות או להחמיר בשלבים שונים של המחזור החודשי.
- התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשתנות אצל נשים בשלבים שונים של החיים, כמו גיל ההתבגרות, ובמצבים שונים של הגוף, כמו הריון.
- הצרכים הטיפוליים, המטרות הטיפוליות והטיפול התרופתי יכולים להשתנות בהתאם למצב ההורמונלי הנוכחי של האישה.
אבל הרופא שלי כבר יודע את כל זה לא?
אה…. רוב הסיכויים שלא.
גם אם הרופא שלכן מומחה להפרעת קשב ומודע לנושא, אין מספיק מחקר בתחום. מה גם שההגדרות של ספר האבחנות DSM מתאימות יותר למאפיינים הגבריים של הפרעת קשב, כך שהאבחון של נשים נוטה להתפקשש וגם כשהן מאובחנות, יש קושי להתאים את הטיפול למאפיינים המגדריים, לפיזיולוגיה ולצרכים האישיים של כל אישה לגופה.
הפרעת קשב אצל נשים נוטה להיות חמורה יותר מכפי שנראה לעין. ברמה הביולוגית נשים נוטות לחוות יותר תסמינים מופנמים או תסמינים מוחצנים שלא תואמים את הייצוג הסטיגמטי של הפרעת קשב – כמו למשל, היפראקטיביות מילולית במקום מוטורית. כמו כן, הבדלי המגדר בתהליכי החברות מעודדים נשים להסתיר יותר את התסמינים החיצוניים שלהן בהשוואה לגברים.
כתוצאה מכך בהרבה מקרים נשים שהפרעת הקשב שלהן טרם אובחנה, יקבלו אבחנה שגויה או חלקית, רק על פי המצב הרגשי שנלווה להפרעה או מתעורר בעקבותיה – כמו דיכאון, חרדה וכו’. זאת משום שבמקרים רבים הקשיים הרגשיים של נשים יהיו בולטים יותר מהפרעת הקשב שלהן. אבחנה שגויה עלולה לגרום לטיפול לא יעיל, או פחות יעיל, לצד הזנחה של מקורות הקשיים שטרם אובחנו. מידע נוסף על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה
כלומר, לנשים עם הפרעת קשב יש פחות סיכוי להגיע לאבחון, כשהן מגיעות לאבחון יש פחות סיכוי לקבל אבחנה ו… גם אם קיבלו אבחנה, יש פחות סיכוי לקבל טיפול (תרופתי או אחר).
ג’סיקה מדגישה גם שאין הבדל מגדרי באפקטיביות של טיפול תרופתי להפרעת קשב כשהוא מותאם אישית מול רופא מומחה. הבעיה היא שהוא פחות נגיש לנשים בגלל ההטייה המגדרית שתיארתי, בנוסף המחסור בידע ומודעות מקשה על תהליך ההתאמה. כך שגם כשאישה עם הפרעת קשב מגיעה לקבל טיפול תרופתי מול רופא מומחה, רוב הסיכויים שהשינויים ההורמונליים שמשפיעים הן על התסמינים והן על התגובה לתרופה לא יילקחו בחשבון.
ג’יסקה מתארת בסרטון את החוויה האישית שלה וההשלכות הנפשיות של איתור בגיל מאוחר. אם תרצו תוכלו לראות את סרטון ה TED שלה, שם היא מספרת בהרחבה על ההיסטוריה שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD in Women ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על הכאב השקט של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ולראות את הסרטון “מה לא בסדר איתי?” שממחיש את הנושא – בקישור הזה
שיקום מקצועי / ביטוח לאומי
הרבה פעמים אנשים שואלים מה מגיע להם אם יש להם הפרעת קשב.
מבחינת ביטוח לאומי זה מאוד תלוי גיל.
לילדים עד גיל 18, יש את מה שנקרא “קצבת ילד נכה”, אבל למרבה הצער היא לא תהיה רלוונטית לרוב הילדים עם הפרעת קשב.
זאת משום שהקצבה הזו מיועדת למקרים קשים במיוחד שלרוב שייכים לחינוך המיוחד. במקרים האלו אומנם לפעמים יש גם הפרעת קשב, אבל בדרך כלל היא לא הסיבה היחידה או העיקרית לקבלת הזכאות לקצבה או לשילוב בחינוך המיוחד.
- תוכלו למצוא פרטים נוספים על קצבת ילד נכה – בקישור הזה
למבוגרים לאומת זאת, יש כבר יותר על מה לדבר.
הכירו את השיקום המקצועי של ביטוח לאומי
לאנשים מעל גיל 18 יש אפשרות להגיש בקשה לסל שיקום מקצועי בביטוח לאומי.
הסל לא מיועד ספציפית להפרעת קשב, אלא באופן כללי למה שמכונה “נכות רפואית” – אל תתרגשו מהשם, זה מונח בירוקרטי ולא הצהרה ערכית או מקצועית.
בהקשר הזה הפרעת קשב נחשבת לנכות רפואית משום שהיא מאובחנת על ידי רופא ויש לה טיפול תרופתי. לעומת זאת לקויות למידה לא נחשבות לנכות רפואית – זאת משום שלמרות שגם הן הפרעות נוירו-התפתחותיות, האבחון שלהן לא מתבצע על ידי רופא ואין להן טיפול תרופתי.
- על אבחון רפואי של הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- על אבחון דידקטי ללקויות למידה תוכלו לקרוא – בקישור הזה
משום שמדובר בנכות רפואית כללית, אז אפשר ורצוי לכלול בבקשה תיעוד רלוונטי של כל הבעיות הרפואיות שיש לכם. בהקשר הזה בעיות רגשיות שמאובחנות על ידי פסיכיאטר גם כן נחשבות לבעיות רפואיות משום שפסיכיאטר הוא רופא. כמו כן, כדאי גם לכלול בעיות משמעותיות נוספות כמו לקויות למידה, למרות שהן לא נחשבות רפואיות, משום שזה יעזור לוועדה לקבל תמונה מלאה יותר על ההתמודדות שלכם.
לפי המסמכים שתגישו, ביטוח לאומי יחליט אילו מומחים צריכים להרכיב את הועדה שלכם.
לאחר שתופיעו מול הוועדה, היא תשקול את כל המידע שברשותה ותחליט אם ולאיזה סיוע אתם זכאים.
אם אתם לא מרוצים מהקביעה של הועדה יש אפשרות לערעור, אבל זו פרוצדורה יותר מסובכת – לכן חשוב להכין היטב את הטפסים כבר בהגשה הראשונה.
הצילו בירוקרטיה
אם כל התהליך הזה מתחיל להישמע כמו עוד מלכוד 22 של קשב, שבו כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם בירוקרטיה צריך לעמוד בהצלחה בטונה מכשולים בירוקרטיים – אתם די צודקים…..
לצורך העניין עדיף לא להתמודד עם זה לבד ויש שני גורמים מרכזיים שיכולים לסייע לכם בתהליך:
- עובדות סוציאליות מטעם הרווחה או בפרטי יוכלו לסייע לכם להבין את הנהלים והקריטריונים העדכניים ולאסוף את כל הניירת הרלוונטית.
- “יד מכוונת” – זוהי רשת מרכזים מטעם ביטוח לאומי, שמופעלים על ידי חברה פרטית ונותנים ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם. הם יוכלו לעזור לכם לסדר את כל הניירת שאספתם עם העובדת הסוציאלית, לפני ההגשה לביטוח הלאומי ולהדריך אתכם כיצד להתנהל בוועדה עצמה. שימו לב שכדאי לקבוע תורים מראש כי לפעמים יש המתנה ארוכה. פרטים נוספים תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
פרטים נוספים אודות השיקום המקצועי ניתן למצוא באתר של ביטוח לאומי – בקישור הזה
הסברים על שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לאנשים עם נכות מאתר “כל זכות”, תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה וההייטק – בקישור הזה
ולקרוא את מאמר הקונצנזוס על מבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
האם ריטלין הוא סם מסוכן? / הסבר מאת הרוקח חגי שור
ייתכן שכבר שמעתם בעבר טענות על כך שמשרד הבריאות אומר שריטלין הוא סם מסוכן.
ובכן, זה מסוג הדברים שמציגים אמיתות חלקיות בצורה מעוותת, כדי לקדם אג’נדה שלא תואמת את המידע המחקרי בתחום. בדרך כלל אם תחפשו את המקור לאמרות האלו תגלו שהן מגיעות ממקורות אינטרסנטיים שמעוניינים ליצור באז תקשורתי, או לקדם מוצרים ושירותים שמוצגים כ”תחליף טבעי” או “פתרון פלא” להפרעת קשב. הם עושים זאת כמובן חרף היעדר ראיות מחקריות לקיומן של דברים כאלו.
- על המחיר הלא (רק) כספי של טיפולי סרק תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- ועל הנזק של פרובוקציות תקשורתיות סביב הטיפול התרופתי בהפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.
למעשה, חשוב ליזכור שהפרעת קשב היא כרונית, כלומר היא מלווה את האדם מהלידה ועד אחרית ימיו. אין אפשרות “לרפא” הפרעת קשב באופן מלא, אין תחליף טבעי או אחר לטיפול תרופתי, אין אף טיפול שמתאים לכולם ואין אף טיפול שעומד בפני עצמו. המענה המלא של הפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. המטרה היחידה שלו היא לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם, כשהשיקול היחיד הוא טובת האדם (ולא שקט למורים או כל דבר אחר).
- תוכלו למצוא מאמר קונצנזוס בנושא – בקישור הזה
האבחון נחוץ לבניית התוכנית הטיפולית הראשונית. המעקבים התקופתיים מול אנשי המקצוע הרלוונטיים, נחוצים לבדיקה מתמדת של היעילות וההתאמה של התוכנית הטיפולית, כדי שהיה אפשר לעדכן אותה בהתאם להתקדמות ולדרישות החיים המשתנות. כן, זה מסובך וזה הרבה עבודה וזה דורש בדיוק את כישורי ההתארגנות והיכולת להתמודד עם בירוקרטיה שנפגעים בהפרעת קשב. כן, למערכת הבריאות יש עוד דרך ארוכה כדי להנגיש את התהליך, אבל!
- כל גורם שמציג סיפור אחר, במיוחד אם מעורבים בו סיפורי זוועה על הטיפול התרופתי, תיאוריות קונספירציה למיניהן והבטחות נוצצות – צריך להדליק לכם נורה אדומה. במקרים האלו ניתן ורצוי לדווח לוועדה לבחינת הטעיית הציבור – בקישור הזה.
אז מה באמת קורה פה?
ישנו מסמך חוקי קיים שנקרא “פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל״ג–1973” ותוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה.
בתוספת הראשונה של המסמך קיימת רשימה של חומרים המוגדרים כ”סם מסוכן“. אבל…
אם תחפשו שם את המילה “ריטלין” לא תמצאו אותה כי היא לא מופעה בו. מה שכן מופיע בו הוא החומר “מתילפנידאט” שנקרא באנגלית Methylphenidate, שהוא החומר הפעיל בכל משפחת התרופות של הריטלין כמו: “ריטלין”, “ריטלין SR”, “ריטלין LA” ו”קונצרטה”.
איך ומתי הגיע המתילפנידט לפקודת הסמים המסוכנים?
המאמר של חגי שור מסביר לעומק את הסוגיה הזו ואתן לכם כאן את עיקרי הדברים:
- רשימת החומרים שמופיעה בפקודת הסמים המסוכנים נוצרה לפני כ- 100 שנה, על ידי חלוקה גסה של חומרים על פי הידע הרפואי שהיה נגיש באותה התקופה.
- בתי המרקחת כיום מחוייבים על פי חוק לנהלים אחידים וקפדניים מאוד ביחס לכל חומר שנכלל ברשימה זו, ללא התייחסות למאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם.
- החוקים של מדינת ישראל בנושא נובעים מתוך מחוייבות לאמנות בין לאומיות שאותן קשה לשנות, חרף מידע עדכני שהצטבר ממחקרים חדשים.
- השם האנגלי המקורי של הפקודה הוא “Schedule drug” שמתייחס לסמי מרפא שנמצאים בפיקוח. התרגום “סמים מסוכנים” מתבסס על חוסר אבחנה לשוני בין המונח “סם רפואי” למונח “סם משכר”, שבאנגלית מתוארים באותה המילה – “drug”.
- החומר “מתילפנידאט” אינו סם ממכר, התרופות המבוססות על נמצאות בפיקוח רק כדי למנוע שימוש לרעה.
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של חגי שור תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר למבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ולראות את הסרטון של ג’סיקה “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה
מהי הומאופתיה? / Kurzgesagt – In a Nutshell עם הסבר של חן ספקטור
הסרטון הבא מסביר מהי ההומאופתיה, איך היא התפתחה, מה אפשר לצפות ממנה, מה לא ו… מה אפשר ללמוד מכל הנושא.
על מה ההומאופתיה מתבססת?
ההומאופתיה מתבססת על שני עקרונות מרכזיים:
- שימוש בחומרים שיוצרים את התסמינים שרוצים לרפא, המכונים “רמדי”.
- הכנת החומרים לשימוש, באמצעות שיטה המכונה “פוטנטיזציה”.
השיטה פוטנטיזציה מתבססת על ההנחה שדילול וטלטול של החומרים מגביר את ההשפעה שלהם.
הפוטנטיזציה מורכבת משלושה שלבים:
- מהילה של החומר הנבחר באלכוהול או במים.
- דילול התמיסה שנוצרה במים ביחס של 1:9 – כלומר, על כל כמות מסוימת מהתמיסה המקורית מוסיפים כמות גדולה פי 9 של מים.
- ניעור וטלטול הגונים וממושכים של התמיסה המדוללת.
על התהליך הזה חוזרים מספר פעמים עד שמגיעים לרמת הדילול הרצויה.
את הרמדי המוכן מגישים לצריכה בצורת נוזל לבליעה או בצורת כדוריות סוכר קטנות.
ההשלכות של דילול החומרים בתהליך הפוטנטיזציה
אם תחשבו על ההנחה הראשונה של הומאופתיה, ייתכן שהיא תראה לכם תמוהה במקצת. זאת משום שקשה להבין מדוע וכיצד חומר שמעורר תסמין מסוים, יסייע לריפוי של אותו התסמין. הרי הדבר דומה לניסיון לכבות שריפה בעזרת להבות. הסרטון כמעט ולא מתעכב על הנחה זו, משום שכמו שנראה בהמשך – ההנחה השנייה הופכת את הראשונה ללא רלוונטית.
אחת הביקורות הגדולות ביותר נגד ההומאופתיה, היא ההשלכות של תהליך הפוטנטיזציה. בעוד שעל פי ההנחה השנייה של ההומאופתיה, תהליך הדילול נועד להגביר את היעילות של הרמדי, ברמה הפיזית הוא בעיקר מסלק מהתמיסה את החלקיקים של החומר המקורי. לכן, לא ברור כיצד חומר שלא נמצא בתמיסה (או כדור מסוים) אמור ליצור השפעה כלשהי. זו גם הסיבה לכך שההנחה הראשונית פחות רלוונטית – זה לא משנה איזה חומר נבחר כ”רמדי”, משום שהוא מוצא מהתמיסה לפני שהיא מגיעה למטופל.
אגב, אם המספרים המדוייקים מעניינים אתכם – בסרטון תוכלו לראות את החישוב המתמטי של הכמויות לאורך תהליך הדילול והדגמות של המשמעות שלהן (לא לדאוג, הם מציגים את זה בצורה ידידותית וקלה להבנה).
ההסבר של ההומאופתיה לשאלה “כיצד יכול חומר כלשהו ליצור השפעה בהיעדר נוכחות פיזית?”, הוא שהטלטול גורם למים לזכור את החומר שהיה בהם בתחילת התהליך.
אם זה היה נכון, ההומאופתיה אולי הייתה עובדת, אבל… זה אומר שכל טיפת מים יכולה לזכור את התכונות של כל חומר שאי פעם בא איתה במגע. אם זה לא נראה לכם כמו משהו בעייתי, תחשבו על המשמעות של לאכול גידולים חקלאיים שהושקו במי קולחין מותפלים…
יש דברים שעדיף שהמים לא יזכרו לפני שאנחנו שותים אותם, או אוכלים דברים שמכילים אותם.
כיצד הצליחה ההומאופתיה להפוך לטיפול האלטרנטיבי המוצלח ביותר?
טוב, כדי לענות על זה, צריך לחזור למאה ה- 18, לימים שבהם הרפואה הייתה שונה מאוד מזו שאנו מורגלים בה בתקופה המודרנית.
טיפולים כמו הקזת דם החמירו את המצב של המטופל במקום לסייע לו.
בהשוואה להם, ההומאופתיה הייתה הרבה יותר יעילה. עם זאת, היעילות של ההומאופתיה בהשוואה לשיטות אחרות באותה התקופה, לא נבעה מכך שהיא עזרה לגוף להחלים, אלא יותר מכך שהיא לא הפריעה לו לרפא את עצמו. זאת משום שלא לעשות שום דבר, עוזר לתהליך ההחלמה הרבה יותר מלעשות נזק.
עם זאת, ככל שהרפואה הלכה והתפתחה, עמדו לרשות הרופאים מגוון הולך וגדל של אפשרויות טיפוליות יעילות, לצד דרכים מדעיות שמאפשרות לוודא שהן אכן משפרות את המצב בצורה בטוחה.
אותם כלים מדעיים הוכיחו גם מעבר לכל שמץ של ספק, שלטיפולים ההומאופתיים אין שום השפעה מעבר לאפקט הפלצבו.
אז בואו נדבר על פלצבו ועל ההשפעות של הרגש על הבריאות
אפקט הפלצבו יוצר השפעה אמתית, שבהחלט יכולה להוביל לשינוי במצבם הרפואי של אנשים. בהתאם לכך, האמונה שמשהו יכול לעזור לנו, יכולה לגרום לשיפור המצב הבריאותי גם ללא כל השפעה רלוונטית של הטיפול בהיבט הפיזיקלי או הפיזיולוגי. בנוסף, כמו כל אמונה, אפשר להעביר אותה הלאה לאנשים אחרים. זו הסיבה לכך שאמונה של ההורים בתהליך הטיפולי יכולה לסייע מאוד לילדים להירגע ולהתמודד טוב יותר עם התסמינים.
כאן בא לידי ביטוי אפקט נוסף, שהוא ההשפעה השלילית של מתח וחרדה על המערכות הפיזיולוגיות של הגוף. תוכלו לקרוא על כך יותר – בקישור הזה.
כשאנחנו רגועים, אנחנו אמנם לא בהכרח עוזרים לגוף להתמודד, אבל בהחלט לא מפריעים לו. כמו שראינו, לא ליצור נזק זה דבר מאוד חשוב.
הזמן עושה את שלו
היבט משמעותי נוסף של ההומאופתיה הוא חלוף הזמן.
לגוף שלנו יש מערכת חיסונית מאוד מוצלחת ושלל מנגנונים שנועדו לשמור על הבריאות שלו.
כתוצאה מכך, יש לא מעט מצבים פיזיולוגיים שהגוף שלנו יצליח להחלים מהם בכוחות עצמו, אם רק יינתן לו מספיק זמן. אם במשך הזמן הזה קיבלנו גם טיפול הומאופתי, אנחנו עלולים לייחס לו בטעות את הקרדיט על ההחלמה, למרות שהיא הייתה מתרחשת בכל מקרה גם בלעדיו.
אבל מה עם כל הכסף שחברות התרופות מגלגלות עלינו?
טענה שכיחה נגד הרפואה המודרנית, היא שכל תפקידה נועד לספק רווחים לחברות התרופות הגדולות. אבל… העובדה שיש חברות שמייצרות תרופות ומרוויחות עליהן כסף, לא אומרת שהתרופות שהן מייצרות לא עושות את מה שהן מתיימרות לעשות.
משום שהרפואה המודרנית מכירה בנטייה האנושית לחמדנות ודוגלת בלא לעשות נזק – יש מנגנוני פיקוח רבים על הנושא.
האירוניה היא, שהרפואה האלטרנטיבית מגלגלת לא פחות כספים, כך שמהבחינה הזו – כל טענה שמועלית כנגד אנשים שמרוויחים כסף, תקפה לשני הצדדים באותה המידה. ההבדל העיקרי הוא רמת הפיקוח, שברפואה האלטרנטיבית הוא סמלי עד לא קיים.
למשל, כדי לקבל אישור של משרד הבריאות על כל מה שמוגדר כתוספי תזונה, לא צריך להוכיח יעילות. למעשה לא צריך להוכיח שום דבר, מעבר להיעדרם של כמה חומרים מסוכנים מתוך רשימה מאוד ספציפית. ברגע שהמוצר שלכם לא מכיל אף אחד מהחומרים הללו, לא מעניין את אף אחד אם ואיזו השפעה יש לו על הגוף של אנשים. לא יודעת מה אתכם, אבל לי זה נשמע קצת יותר בעייתי.
בהקשר הזה, בכל מה שקשור לתוספי תזונה, מומלץ בחום לגשת לייעוץ של תזונאית קלינית. היא לפחות תדע לקרוא את רשימת המרכיבים של המוצר, להבין את המשמעות שלהם, ובהתאם לתיק הרפואי שלכם לומר אם זה משהו שיכול להתאים לכם או לא.
אה, ואם אתם רואים פרסום מטעה שמתיימר לייחס למוצר / שירות / טיפול מסוים דברים שלא הוכח שניתן לייחס לו, דווחו לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה. שם תוכלו למצוא גם את כל ארכיון המסמכים על כל הפרסומים המטעים שטופלו עד כה. בכל מכתב כזה מפורט בדיוק מה לא היה תקין בפרסום ומדוע זה מטעה.
רגע… אבל, אם זה לא מזיק – מה הבעיה?
כמו שציינו בתחילת הפוסט, אחד היתרונות המרכזיים של ההומאופתיה במאה ה- 18, הוא שהטיפולים שלה לא הזיקו לגוף. חוסר ההשפעה הפיזיולוגית על הגוף, נכון גם היום, משום שהחומר המקורי (יהיה אשר יהיה), כבר לא נמצא בתמיסה או בכדורים כאשר הם מוגשים למטופלים.
אבל… חוסר השפעה היה יתרון משמעותי, רק בתקופה שבה כל טיפול אחר היה צפוי לגרום נזק.
אנחנו כבר לא חיים בתקופה כזאת. בימינו, כאמור, יש לרפואה המודרנית הרבה יותר מה להציע ומנגנונים רבים שדואגים להפיק מקסימום תועלת במינימום סיכון. בהקשר הזה, אחד המנגנונים שחשוב להשתמש בהם הוא חוות דעת שנייה במקרה של ספק בנוגע לאבחנה או להמלצות הטיפוליות של הרופא הראשון שהגעתם אליו.
האם צריך לבחור?
כאן כבר נכנסת השאלה, כיצד מציגים את הטיפול ההומאופתי ומהו יחסו לרפואה המודרנית.
אם מתייחסים להומאופתיה כתוספת אפשרית על המענה של הרפואה המודרנית, אז ה”מחיר” הוא בעיקר העלות הכלכלית. אבל, גם זה לא מדויק. תוכלו לקרוא את ההסבר על המחיר ה-לא (רק) כספי ב”טיפולי-סרק” – בקישור הזה
הבעיה הגדולה יותר היא כשמציגים את ההומאופתיה כדבר שנוגד או מבטל את הצורך ברפואה המודרנית. במקרה הזה, כן נגרם נזק על ידי מניעת טיפול, שעלולה להחמיר את המצב לאורך זמן. כלומר, הזנחה. הזנחה היא לא דבר טוב, משום שהיא גורמת להארכת הסבל של המטופל שלא לצורך ועלולה להוביל לסיבוכים ובעיות משניות. ישנם מקרים שבהם הזנחה עלולה אף ליצור נזק בלתי הפיך, שניתן היה לצמצם או למנוע הרבה יותר בקלות, באמצעות פנייה לרופא הרלוונטי בשלב הרבה יותר מוקדם.
מה בכל זאת כדאי לרפואה המודרנית ללמוד מההומאופתיה?
המפגש הראשון של מטופל עם ההומאופת הוא בעל אופי אישי מאוד ויכול להימשך לאורך שעות. בהשוואה לתורים הקצרים והצפופים המאפיינים את מערכת הבריאות הממסדית, תשומת הלב המלאה של המטפל והאמפתיה הרבה שהוא מפגין יכולים לתרום רבות לתחושת הרווחה של האדם.
השאיפה של מערכת הבריאות הממסדית להתייעלות, אמנם נובעת משלל אילוצים תקציביים, אך לא מאפשרת התייחסות פרטנית מעמיקה ואישית לכל מטופל. כשהצוות הרפואי עמוס, הוא נאלץ לזרז ככל הניתן את תהליך האבחנה ומתן ההמלצות הטיפוליות. במצב כזה, גם כאשר ניתנה אבחנה מדויקת והומלץ על הטיפול האופטימלי, המטופל עלול להרגיש בלתי נראה ומפוחד. מתח וחששות כאמור, עלולים להשפיע לרעה על המצב הבריאותי גם כאשר ניתן טיפול רפואי מיטבי ברמה הפיזיולוגית.
לכן, אם הרפואה המודרנית תשכיל לתת מענה גם להיבטים הרגשיים של התהליך הרפואי, כחלק בלתי נפרד מהטיפול, פחות אנשים ירגישו צורך לחפש את תשומת הלב ותחושת הביטחון במקומות אחרים, שבהם אין צפי למענה רפואי מועיל. כמו כן, הרגשת הביטחון ש”אני בידיים טובות” ו”רואים אותי”, המלווה את הטיפול הרפואי, יכולה לסייע רבות לגיוס ההשפעות הרגשיות לטובת תהליך ההחלמה ולעודד את שיתוף הפעולה של המטופל בתהליך.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Homeopathy Explained – Gentle Healing or Reckless Fraud? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הדף המרוכז בנוגע לאפשרויות טיפוליות בהפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על השיטה המדעית – בקישור הזה
מריחואנה לטיפול בהפרעת קשב – מה המדע אומר? / ד”ר ירדן לוינסקי
האם מריחואנה רפואית טובה לטיפול בהפרעת קשב?
ד”ר ירדן לוינסקי מתייחס לשאלה הזו במאמר שלו “מריחואנה לטיפול בהפרעת קשב, מה המדע אומר”.
הוא פותח בכך שה FDA (Food and Drug Administration) לא אישר מתן קנאביס להתוויות של הפרעת קשב וריכוז ADHD. כלומר, על פי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אסור לטפל בהפרעת קשב באמצעות קנאביס.
ירדן מציין שלמרות שיש אינספור דיווחים אנקדוטיים על כך שגראס עזר לאנשים, המחקר הרפואי לא מצא תרומה משמעותית לשימוש בשני הקנבינואידים הכי מוכרים (THC, CBD) כטיפול לאנשים עם הפרעת קשב. כלומר, אין ראיות לכך שהם מסייעים להתמודדות עם התסמינים.
הוא מציין גם שחשוב לקחת בחשבון שהשימוש בקנאביס, בניגוד לאמונה העממית, אינו נטול סיכונים והוא נמצא קשור בעליה בחרדה, בהשפעה שלילית על תפקודים קוגניטיביים ואפילו בעליה בסיכון להופעת דפוסי התמכרות לקנאביס.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה
שם תוכלו למצוא גם קישורים לכל המקורות שבהם ירדן השתמש להוכחת טענותיו.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על קנאבידיול (CBD), אשר מופק מצמח הקנאביס – בקישור הזה
ועל הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” – בקישור הזה
גישת קוג-פאן Cog-Fun של ריפוי בעיסוק, להתמודדות עם קשיים בתפקודים הניהוליים של אנשים עם הפרעת קשב
מה זה קוג-פאן?
גישת קוג-פאן Cog-Fun היא שיטת טיפול בריפוי בעיסוק (רפ”ב) המיועדת לילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
השיטה מתמקדת בסיוע להתמודדות עם קשיי ההתארגנות והניהול העצמי המאפיינים אנשים עם הפרעת קשב. אם אתם לא מכירים את הנושא, תוכלו למצוא הסבר על המשמעות של קשיים בתפקודים ניהוליים של ADHD – בקישור הזה
השיטה פותחה במעבדה לשיקום נוירו-קוגניטיבי של בית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית ומשמעת השם היא “Cognitive Functional Intervention” – או בעברית: “התערבות תפקודית קוגניטיבית”. היא נועדה לתת לאנשים עם הפרעת קשב בכל הגילאים כלים להבין את האבחנה וההשלכות שלה, כדי לתפקד טוב יותר בחיי יום היום.
עבור ילדים ונוער התהליך כולל גם מפגשים עם ההורים.
שימו לב!
רק מרפאות ומרפאים בעיסוק שעברו הכשרה וקיבלו תעודת מורשה טיפול בגישת Cog-Fun מבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשאים לטפל בגישת קוג-פאן.
נשמע מעניין?
מידע נוסף ורשימות של מטפלים מוסמכים על פי איזורים בארץ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה
ולהבין איך זה נראה דרך צפייה בקטע מתוך התוכנית הקלאסית והמשעשעת “ציפיטפוט” – בקישור הזה
המחיר ה-לא (רק) כספי ב”טיפולי-סרק” / רונה יהב
הורים רבים מחזיקים בתפיסה השגויה, שכל טיפול שאינו “קונבנציונאלי” לא יכול לשאת הפסד מלבד זה הכספי – “מקסימום זה לא יעזור…”.
אני רוצה להתייחס למחיר שאינו כספי בריבוי “טיפולי-סרק”
בכל טיפול חדש מונחים על הכף: תקווה של ההורים, תקווה של הילד, תיווך לילד למה הוא צריך לעשות משהו שלרוב יהיה לא נעים (כמו להתאמן על תוכנה סופר-מתסכלת או לבלוע משהו מגעיל…), לגייס את שיתוף הפעולה שלו (מי שמבין הפרעת קשב יודע שזהו אתגר בפני עצמו), להכניס גם אותו ל”לופ” הזה (כי בתוך תוכם מה שהילדים רוצים זה שנהיה מרוצים מהם, ולשם כך הם כן מתאמצים מאוד)… ואז זה לא עובד.
אז הילד כביכול “נכשל” בעוד משהו, ואיבדנו עוד קצת אמון בסוגי טיפולים, אבל בינתיים גם לא נתנו לו מענה שיוכל לעזור – כי אנחנו עדיין מחפשים “פתרון-קסם“.
למסכת הזאת יש מחירים שאינם נאמדים בכסף
כשהילד מנסה עוד משהו ועוד משהו ללא הועיל – זה לא כיף. צריך לתווך לו את העניין, זה נכנס לתוך מערכות היחסים, יוצר משבר אמון להורים, משבר אמון של הילד בהוריו, ואולי חמור מכול – בעצמו.
כל זה קורה בשנים שבהן הוא בונה את דימויו העצמי ואת תחושת הערך שלו.
משמעות החוויה היא להיכשל בכל פעם, לשאת עוד מפח נפש, להתאכזב שוב – לא מהכסף, אלא מהתקווה ששוב מתנפצת וממגוון המשאבים שירדו לטמיון.
בסופו של דבר, תהיה גישתנו אשר תהיה, הרי כולנו רוצים לעזור לילדים שלנו!
אנא, היו מודעים וסלקטיביים בבחירת טיפולים לילדכם, וזכרו שהמחיר בריבוי ניסיונות כושלים כאלה עלול להיות הרבה מעבר לכספי, ואף לא התייחסתי כאן לסכנות של ממש שלעתים טמונות בטיפולים מפוקפקים (כמו הפקרת הילד בידי מישהו שאינו מחזיק בהכשרה מתאימה / קבלת עצות ממי שלא הוסמך לתת אותן – ונתקלתי בכאלה שהצריכו ייעוץ רפואי או היו לא פחות ממסוכנות).
כשאתם בוחנים טיפול כלשהו ושואלים את עצמכם, “מה כבר יש לי להפסיד?” – אל תתייחסו לשאלה כרטורית, כי לפעמים התשובה עליה תהיה – “הרבה מאוד“.
רונה יהב
יועצת משפחתית, מדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת התמחות בהפרעת קשב.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הפוסט על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” – בקישור הזה
ואת הדף המרוכז בנוגע לאפשרויות טיפוליות להפרעת קשב – בקישור הזה
הסברים על הצהרת הקונצנזוס בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב / חן ספקטור
בשנת 2019 יצאה הצהרת קונצנזוס מעודכנת בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD:
Kooij, J. J. S., Bijlenga, D., Salerno, L., Jaeschke, R., Bitter, I., Balázs, J., … & Stes, S. (2019). Updated European Consensus Statement on diagnosis and treatment of adult ADHD. European Psychiatry, 56, 14-34.
הצהרות קונצנזוס הן דבר נדיר מאוד בעולם המקצועי והאקדמי ולכן יש להן משקל משמעותי.
כמו בכל תחום מתפתח, הידע שלנו על הפרעת קשב הולך ומצטבר עם התקדמות המחקר. תמיד יהיו נושאים שזקוקים למחקר נוסף ותמיד יהיו חילוקי דעות בנוגע להיבטים שעדיין לא ברורים לנו מספיק. עם זאת, יש כבר גוף מחקרי מרשים מאוד בנוגע להפרעת קשב ויש טווח רחב מאוד של וודאות והסכמה. ההצהרה הזו מתארת את הקונצנזוס הנוכחי – כלומר, הדברים שאנשי המקצוע בטוחים בנכונותם ומסכימים עליהם בינם ובין עצמם, לצד הנושאים שעדיין צריכים מחקר נוסף כדי לגבש מסקנות מבוססות יותר.
חשוב להדגיש שהמטרה של גיבוש תיאוריות היא להסביר את הנתונים והממצאים מהשטח ולא להיפך. לכן התיאוריות וההסברים משתנים באופן שוטף בהתאם לממצאים שנאספים ללא הפסק מן השטח. לאור זאת, אני רוצה להציג לכם גם את התובנות והמסקנות המוסכמות שמצויינות במאמר וגם את ההמלצות שתוארו בו בנוגע לכיוונים למחקר עתידי. כל זאת יחד עם תובנות והסברים שלי כמובן 🙂
אז אתם מוזמנים להתעדכן בידע הנוכחי ולהמשיך לעקוב אחרי התפתחויות חדשות בספרות המקצועית.
עיקרי הדברים
- הפרעת קשב מלווה את האדם לאורך כל שלבי החיים, מהילדות ועד הבגרות והזקנה.
- ישנן ראיות להשפעות השליליות של הפרעת קשב בלתי מטופלת על האדם, סביבתו הקרובה והחברה ככלל.
- ללא טיפול הולם, הפרעת קשב עלולה לגרום למצוקה רבה ברמה האישית
- בנוסף, הפרעת קשב בלתי מטופלת עלולה להפוך לנטל כלכלי כבד על החברה
- קיימים כלים לאיתור ולאבחון הפרעת קשב במבוגרים.
- ישנם טיפולים אפקטיביים, בטוחים ומבוססי ראיות להפרעת קשב.
ולמרות זאת….
- בארצות אירופאיות רבות קיים מחסור באבחון וטיפול בהפרעת קשב.
גורמים מרכזיים למצב הנוכחי:
- הסטיגמה על הפרעת קשב, אשר נובעת ברובה ממחסור בידע, מובילה לתפיסות שגויות אודות הפרעת קשב וריכוז ADHD. בנוסף, היא גורמת לתת-אבחון של ההפרעה ומגבירה את הסבל של אנשים עם הפרעת קשב.
- הסטטוס הרגולטורי הנוקשה של ארצות רבות עבור התרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, מגביר את הסטיגמה בתחום בריאות הנפש ובתקשורת.
- למשל, בארץ התרופות להפרעת קשב נמצאות תחת “תקנות הסמים המסוכנים” מתוך סיבות היסטוריות, שכבר אינן רלוונטיות על פי המחקר העדכני בתחום. בנוסף, שמן של התקנות הוא תרגום מטעה של השם האנגלי ” Schedule drug” שאמור להיות מתורגם כ”תרופות בפיקוח”.
- את הנהלים של משרד הבריאות והסבר נוסף בנושא, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הפרעת קשב בגילאי הבגרות כמעט שאינה נכללת בתכניות הלימוד של סטודנטים לרפואה ולפסיכולוגיה, או בתהליך ההכשרה של אנשי מקצוע משירותי בריאות הנפש למבוגרים.
- הנהלים של מערכות הבריאות בארצות רבות עדיין מתייחסים להפרעת קשב כהפרעה של ילדים בלבד, למרות הראיות המדעיות המבוססות לכך שהפרעת קשב היא מצב כרוני המלווה את האדם לאורך כל תקופות החיים.
לכן
- יש להרחיב את ההכשרה של אנשי המקצוע מתחום הרפואה ובריאות הנפש, בנושא של הפרעת קשב. הכשרה זו צריכה לכלול את תהליך האיתור, האבחון והאפשרויות הטיפוליות, לאורך שלבי החיים השונים של האדם. ההכשרה המקצועית צריכה לכלול את כל הדיסיפלינות הקליניות, בכל שלבי ההתפתחות המקצועית – כולל סטודנטים, רופאי משפחה, פסיכולוגיים ואחים ואחיות רפואיים.
- יש לגבש מענה כלל מערכתי למעבר בין שירותי הטיפול והבריאות של גילאי הילדות, אל עבר השירותים המקבילים המיועדים עבור גילאי הבגרות.
- יש לעדכן את ההתייחסות החוקית והבירוקרטית של המוסדות הרשמיים, בהתאם לידע המחקרי העדכני אודות הפרעת קשב, הימשכותה לאורך החיים ואפשרויות הטיפול בה.
- ניהול מוצלח של הטיפול התרופתי להפרעת קשב (עבור אלו הזקוקים לו), מחייב את הרופא המטפל להתחשב גם באופן שבו המטופל עלול לתפוס את הסטיגמה סביב הפרעת קשב, וכן את ההשלכות של תפיסה זו על הנכונות להתחלת הטיפול וההתמדה בו.
- יש ליזום ולשפר פעילויות הסברה ציבוריות בנושא הפרעת קשב.
מאפיינים ודפוסים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם
- הפרעת קשב מתוארת כהפרעה של תפקודים ניהוליים כמו יכולת העכבה (אינהיביציה) וזיכרון העבודה.
- תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה
- והסבר על זיכרון העבודה – בקישור הזה
- אנשים עם הפרעת קשב מאופיינים גם בקשיי ריכוז מסוגים שונים וגם בנטייה למיקוד יתר. שני המצבים האלו משקפים את הצדדים המנוגדים של אותו המטבע. כלומר, שניהם נובעים מקשיי הוויסות הקוגניטיביים של משאבי הקשב, כאשר אחד מהם מקשה או מונע מהאדם לשים לב למשהו, בעוד שהאחר מקשה או מונע ממנו לנתק את תשומת ליבו.
- מבוגרים עם הפרעת קשב בתפקוד גבוה, לא בהכרח יראו את הדפוס האופייני של ליקויים תפוקדיים בחיי היום יום שלהם. זאת משום שאנשים עם הפרעת קשב יכולים להצטיין בתחומים מסויימים של חייהם, ובמקביל להפגין קשיים משמעותיים בתחומים אחרים. דבר זה זה נכון במיוחד עבור פעולות שגרתיות כמו תשלום חשבונות, תחזוקת בית וכו.
- הביטוי של היפראקטיביות (פעלתנות-יתר) בגילאי הבגרות, שונה מזה של גילאי הילדות. במקרים רבים הביטוי החיצוני של פעלתנות היתר יהיה מעודן יותר בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב בהשוואה לילדים עם הפרעת קשב. על כן, היכולת “לשבת בשקט” לאורך זמן אינה שוללת את קיומה של היפראקטיביות בגילאי הבגרות. במקום זאת פעלתנות היתר יכולה לבוא לידי ביטוי כתחושה פנימית של עצבנות או אי שקט, דיבור עודף, פעילות קוגניטיבית בלתי פוסקת, קושי להירגע, לנוח או להירדם.
- עיסוק אינטנסיבי בספורט יכול לספק הקלה זמנית מחוסר הנוחות שיוצרת פעלתנות היתר, עם זאת הדבר עלול להוביל לפציעות או פגיעות פיזיולוגיות במקרים שבהם לא ניתן לגוף מספיק זמן להחלים, להתאושש ולחדש כוחות.
- בעוד שנדידת מחשבות היא תופעה אוניברסאלית, הפרעת קשב מאופיינת בדפוס ייחודי של נדידת מחשבות, אשר בא לידי כאוסף בלתי ממוקד, מוסח ומסיח של מחשבות קצרות טווח ללא חזרתיות וללא תכנים אב נורמליים.
- משום שהפרעת קשב היא תורשתית, ישנם מקרים רבים שבהם הפרעת קשב מופיעה אצל יותר מבן משפחה אחד, כך שיכולים להופיע מספר מקרים של הפרעת קשב באותה משפחה. מן הסתם, ההתמודדות עם מקרים מרובים של הפרעת קשב באותה משפחה, היא מורכבת יותר בהשוואה להתמודדות המשפחתית מול מקרה בודד.
- המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי, באופן שנותן מענה לכל תחומי החיים של האדם. הוא צריך לכולל שילוב מותאם אישית של טיפולים פסיכולוגיים, חינוכיים, רפואיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. את התכנית הטיפולית יש לבנות בהתאם לממצאי האבחון ומתוך התייעצות עם אנשי המקצוע הרלוונטיים עבור כל מקרה לגופו.
- במקרים שבהם הפרעת הקשב של אחד או יותר מבני המשפחה מובילה לפגיעה משמעותית במערכות היחסים או התפקוד המשפחתי – ייתכן שיהיה גם צורך בטיפול כללי ברמת המשפחה השלמה.
- הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלוות גבוהה. לכן, לפני הטיפול יש צורך להעריך אם ואילו מקורות נוספים לקשיים קיימים בכל מקרה לגופו, ולבנות את תוכנת העבודה בהתאם. ישנם גורמים שבהם יש לטפל לפני הפרעת קשב ובגורמים אחרים רצוי לטפל אחרי או במקביל.
- התהליך שבאמצעותו ניתן לבדוק את הגורמים לקשיים עבור כל מקרה לגופו נקרא אבחנה מבדלת ותוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.
- הפרעת קשב מאופיינת גם בקשיים בוויסות הרגשי, אשר יכולים לגרום לשינויים יום-יומיים במצב הרוח. עם זאת, שינויים אלו מתרחשים במסגרת טווח הרגשות הנורמלי והם שונים מהרגשות הקיצוניים האופייניים להפרעת רגשיות כמו דיכאון או מאנייה.
- מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- תוכלו למצוא גם הסבר על הבסיס הנירולוגי וההשפעות של התרופות של הפרעת קשב על התפקוד הרגשי – בקישור הזה
- בכל מקרה של מעורבות רגשית, חשד לקשיים רגשיים ו/או תגובה רגשית לטיפול התרופתי – יש לפנות לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים. זאת משום שבמקרים האלו הפסיכיאטר יכול לאתר את המקורות האמתיים לקשיים יחד עם ההשפעות ההדדיות שלהם, להמליץ על הטיפולים המתאימים ולעשות איזון תרופתי במקרה הצורך.
דברים טובים שקורים בשטח
- אנשים מפורסמים עם הפרעת קשב אשר החלו לדבר בגלוי על האבחנה והטיפול שקיבלו, מסייעים להפחית את הסטיגמה בציבור!
- בהקשר זה כדאי לכם לבדוק את הפוסטים הנהדרים של חלי גולדנברג – בקישור הזה
- תוכלו להתרשם גם ממגוון של סיפורים אישיים – בקישור הזה
- ואם אתם רוצים לתרום גם את הסיפור האישי שלכם לאתר הקהילתי, אתם מוזמנים לשלוח אותו – לקישור הזה, ואהיה איתכם בקשר 🙂
מחקר נוסף דרוש עבור –
- הבדלי מגדר בהפרעת קשב והביטוי שלה אצל בנות, נערות ונשים.
- מידע נוסף על הבדל מגדר תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הפרעת קשב בגילאים מבוגרים יותר ובגיל הזה”ב.
- בחינת היעילות הטיפולית של אימון אישי להפרעת קשב – זאת משום שהיעדר פרדיגמה סטנדרטית מובילה לשונות רבה בתהליך הטיפולי של האימון האישי להפרעת קשב ובאופן שבו הוא מתבצע בשטח (כמו למשל: פגישות פנים מול פנים, שיחות טלפוניות, תכתובת דוא”ל וכו). נכון לרגע פרסום המאמר לא קיימים מחקרים מבוקרים אשר בודקים את היעילות של האימון האישי כחלק מהמענה הרב תחומי להפרעת קשב.
נשמע מעניין?
את הצהרת הקונצנזוס המלאה בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס הכללית של ברקלי משנת 2002 – בקישור הזה
ולראות את ההסבר על הקשר שבין אמונה למדע – בקישור הזה
הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.
תשובות למתנגדי הריטלין / ד”ר מעין ברנע-זהר
באופן כללי, ישנם נזקים רבים בהצגה מוטעת של ממצאים מחקריים באמצעי התקשורת. על הבעייתיות בהצגה התקשורתית של ממצאים מדעיים תוכלו ללמוד – בקישור הזה
למרבה הצער, תופעה זו לא פסחה גם על הפרעת קשב בתקשורת הישראלית ולכן מידי פעם, בעיקר סביב פתיחת שנת הלימודים, מתפרסמות כתבות פרובוקטיביות שמטעות את הציבור, מעצימות את הסטיגמה נגד הפרעת קשב ועושות נזקים רבים לאנשים שמנסים להתמודד עם התסמינים בחיי היום יום שלהם ושל יקיריהם.
- אם אתם רואים כתבות ופרסומים מסוג זה, דעו שניתן ואף רצוי לדווח עליהם לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה.
- דרך נוספת להילחם בתופעה היא לעסוק בהסברה ובהפצה של מידע איכותי ואמין אודות הפרעת קשב. למטרה זו, תוכלו לבדוק את כל הפוסטים שנמצאים – בקישור הזה.
כפי שתראו הבעייה היא שרוב החומרים המקצועיים בנושא מפורסמים בשפה האנגלית ולכן פחות נגישים לקורא הישראלי. זו הסיבה לכך שאני שמחה מאוד שיש אנשי מקצוע שמצטרפים למאמץ ומשקיעים מזמנם ומרצם כדי להכין חומרי הסברה גם בשפה העברית. למשל, ד”ר מעין ברנע-זהר כתבה את המאמר שלפניכם כתגובה לפרובוקציה האחרונה. היא טוענת שבדיקה של הספרות המחקרית בנושא של הפרעת קשב וריכוז ADHD מעלה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהפרעת קשב וריכוז היא בעיה אמיתית שפוגעת בילדים רבים, מקשה עליהם לממש את כישוריהם ואף עלולה לפגוע בבריאותם. יתר על כן, התרופות שנמצאות בשימוש כיום לטיפול בהפרת קשב אכן מועילות לרבים מהאנשים עם הפרעת קשב, מסייעות להם לתפקד טוב יותר ומשפרות את איכות חייהם. בנוסף, ד”ר מעין ברנע-זהר גם מגדילה לעשות ומצרפת למאמר שלה את המקורות הרלוונטיים כדי שתוכלו להתרשם בעצמכם.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא את המאמר המלא של ד”ר מעין ברנע-זהר “תשובות למתנגדי הריטלין” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את התגובה של ד”ר ירדן לוינסקי לאותו הנושא – בקישור הזה
ואת הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
משפחה בהפרעת קשב / ד”ר רונית פלוטניק
ד”ר רונית פלוטניק מתייחסת במאמרה להפרעת קשב וריכוז ADHD מהיבט משפחתי ומציגה את המורכבות של הנושא. מעבר להשפעה של התסמינים עצמם על ההתנהלות האישית והדינאמיקה המשפחתית, יש לקחת בחשבון שהפרעת קשב היא תורשתית ומולדת, לכן סביר להניח שלפחות לאחד מההורים הביולוגים יש גם הפרעת קשב (בין שהיא מאובחנת ובין שלא). ד”ר רונית פלוטניק מציינת גם, שמאותה הסיבה בדיוק – בהחלט אפשרי שהפרעת הקשב תעבור ליותר מילד אחד במשפחה. כלומר, לילד עם הפרעת קשב יש כנראה לפחות הורה אחד עם הפרעת קשב וייתכן שגם אחים עם הפרעת קשב. לדבריה “תמונה משפחתית זו הופכת את החיים למורכבים וסוערים עוד יותר”
אחת הפגיעות המרכזיות של הפרעת היא בתפקודים הניהוליים, תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה. מכאן נובעים כל הקשיים בהתארגנות, עמידה בלוח זמנים, הוצאה לפועל של הפעולה המתוכננת וכו. בהתאם לכך, על ההורים של ילדים עם הפרעת קשב מוטלת האחריות לנהל את משק הבית, את חיי היום יום, את המערך הטיפולי, לסייע לילד בקשייו וליצור סביבה מסודרת ומאורגנת עבורו. אבל…. מה קורה כשלאחד ההורים או שניהם יש בעצמם קשיים בדיוק בתחומים האלו. כיצד הם יכולים לסייע לילדם במקומות שהם בעצמם זקוקים לסיוע?
רונית מדברת על הסוגייה הזו וגם על מצבם של בני המשפחה שאין להם הפרעת קשב, שבמקרים רבים נופל עליהם הנטל של ארגון בני הבית הבלתי מאורגנים. זה יכול להיות אחד ההורים, אבל… גם אחד מהאחים.
- תוכלו לקרוא את הסבר על קשיים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
- ואת ההסבר על אחים גדולים וקטנים באותו בית ספר – בקישור הזה
כשמצרפים לכל החגיגה גם את המשפחה המורכבת, שלא בהכרח מגלה הבנה או לגיטימציה לקשיים – זה בכלל יכול להיות שמח…
ד”ר רונית פלוטניק מתארת במאמרה את כל המורכבות הזו, אך לא מסתפקת בכך ומציעה גם דרכים להתמודדות 🙂
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של ד”ר רונית פלוטניק “משפחה בהפרעת קשב” תוכלו לקרוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ליאת אברמוביץ על איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על האתגרים המיוחדים של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
הרפואה והבריאות שלו ושלה – על הבדלי מגדר פיזיולוגים / Paula Johnson
בסרטון שלפניכם תוכלו לראות את הרצאת ה- TED של Paula Johnson – מנהלת מרכז שייעודו לגלות מדוע יש הבדלים בין המינים ולהשתמש בידע זה כדי לשפר את בריאותן של נשים.
היא מספרת ש בשנת 1993, נחתם “חוק חידוש המכונים הלאומיים לבריאות”, והחוק הזה נתן תוקף לכך שנשים ומיעוטים ייכללו בניסויים קליניים שזוכים למימון של המכונים הלאומיים לבריאות. מאז נשים נכללות דרך-שגרה במחקרים קליניים. בעקבות זאת החלו להתגלות הבדלים גדולים בדרכים בהן גברים ונשים חווים מחלות. עד לפני 20 שנה, כמעט ולא היו לנו כלל נתונים לגבי בריאות הנשים מעבר לתפקודי הרבייה שלנו. לעומת זאת, היום ידוע לנו שלכל תא יש מין, כלומר – גברים ונשים נבדלים עד לרמת התא והמולקולה. ההבדלים האלו נמצאים בכל אחד מאיברי גופינו: החל מהמוח ועד ללב, לריאות ולמיפרקים.
הבדלים אלו באים לידי ביטוי גם בקרב גברים ונשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD על התחלואה הנלוות שלה. תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא הבדלי המגדר – בקישור הזה.
אבל…. למרות ההתקדמות המחקרית והידע החדש שהצטבר על הבדלי מגדר פיזיולוגים, לא תמיד הבדלים אלו זוכים להתייחסות המתאימה.
למה להשאיר את בריאות הנשים בידי המזל?
לפי Paula Johnson בריאותן של נשים מופקרת לידי הגורל בשתי דרכים שונות:
- מחסור במחקר ייעודי – יש כל-כך הרבה ללמוד, ואיננו טורחים לבצע את ההשקעה הנחוצה כדי להבין במלואם את ההבדלים בין המינים.
- מחסור ביישום הידע הקיים – איננו לוקחים את מה שכבר למדנו ומיישמים זאת דרך-שגרה בטיפול הרפואי.
Paula Johnson טוענת שאנו פשוט לא עושים מספיק. היא טוענת שיש לנו הכלים, יש לנו הטכנולוגיה כדי לבצע את האבחון, אך לעתים קרובות מדי לא ניתנת התייחסות ראויה להבדלי המגדר.
היא מציגה את הסוגיה במסגרת הנושא של שוויון זכויות, כחלק מהאיכות וההגינות של המדע והרפואה.
מה אפשר לעשות?
זה מה שPaula Johnson מציעה לנו לעשות כדי לקדם את הנושא:
- להתייחס לבריאות נשים כמו כל נושא אחר שחשוב לכם.
- כל אישה שמגיעה לטיפול וכל מי שמלווה אישה שמגיעה לטיפול, צריכים לשאול את הרופא שאלה אחת פשוטה: “האם המחלה או הטיפול האלה שונים אצל נשים?”
זאת משום, שסביר להניח התשובה היא “כן”.
אמנם ייתכן שהרופא לא ידע את התשובה, אבל אם נתחיל לשאול את השאלה הזו הרבה הרופאים יתחילו לבדוק ולחקור.
תוספת קטנה של חן:
בנוגע לטיפולים תרופתיים (עבור כל מצב רפואי ולא רק הפרעת קשב) כדאי להוסיף גם את שתי השאלות הבאות
- האם התגובה לתרופה משתנה במהלך החודש, בהתאם לשלבי המחזור השונים?
- האם נבדקה אינטראקציה של התרופה הזו עם גלולות?
(זה חשוב במיוחד עבור נשים שנוטלות גלולות או שוקלות לקחת בהמשך, אבל טוב גם לידע כללי וכאמור לעידוד המחקר בנושא)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Paula Johnson: His and hers … healthcare ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
תוכלו לראות את אותה הרצאה גם באתר של TED – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא על הכאב השקט של בנות,נערות ונשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ועל הדברים שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה
ריטלין מצמיח קרניים – על הנזק של פרובוקציות תקשורתיות בנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD / ד”ר ירדן לוינסקי
בעידן בו כל העובדות נתונות לפרשנות, נגררים אנשי מקצוע רציניים לשבת באולפן עם פרובוקטורים ולנהל דיון שמשווה בין מדע לבין אמונה. בין ממצאים מעבדתיים לבין תחושות. הבעיה היא שדמגוגים ופרובוקטורים לעולם לא ישלמו את המחיר של הפרובוקציה שהם עושים. במקרה הזה, את המחיר ישלמו הילדים שלא יאובחנו כי “כולם סובלים מהפרעת קשב אז לא צריך לטפל בזה”, ישלמו ההורים שלא יטפלו בילד שלהם כי “בית הספר ומערכת החינוך אשמה אבל הפסיכולוג אמר שאם רק נכניס אותו למסגרת אלטרנטיבית כל הבעיות יפתרו”, ישלמו מבוגרים שלא אובחנו בזמן ולא שרדו אף עבודה יותר משנה.
ד”ר ירדן לוינסקי מתייחס לפרובוקציה האחרונה ונותן מענה מקצועי לכל הטענות שהוצגו שם ובטענות פרובוקטיביות נפוצות במקומות אחרים.
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של ד”ר ירדן לוינסקי על הנזק של פרובוקציות תקשורתיות בנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על מדוע צריך להיזהר מפרסומים על “פתרונת קסם” – בקישור הזה
אין טריקים – היזהרו מפרסומים שמסבירים לכם איך להיפטר מ-adhd אחת ולתמיד! / גלית פיטובסקי יצפאן
ראיתם פרסום בנוסח: “איך להיפטר מ adhd אחת ולתמיד”?
רציתם לקנות כרטיס במחיר מצחיק לשמוע על טריקים שיעזרו לכם?
שאלתם אותי בפרטי האם ללכת?
החלטתי לענות לכולכם במרוכז!
והרי לכם התשובה:
אין טריקים בחינוך ובטיפול
אין דרכים להעלים דברים
כל פרסום שמציע לכם פיתרון קסם ויוצא כנגד משהו (כמו טיפול תרופתי) טומן בתוכו מלכודת!
איש מקצוע אמיתי לא משתמש במניפולציות רגשיות!
טיפול נכון אינו שיטת קסם ואינו מבטיח לכם להיפטר ממשהו אחת ולתמיד כאילו זו שומה על הגב.
תמשיכו להיות ביקורתיים ולבדוק את מקורות המידע שלכם
אני שמחה לשמוע, שאתם הורים ואנשי מקצוע חכמים – מתחילים לברר מי עומד מאחורי הפרסומים הללו.
שמחה לשמוע על עוד אנשים שבוחרים לצרוך ידע מהיימן ומאנשי מקצוע, שאולי לא יעשו קסמים עבורכם, אבל יובילו אתכם בביטחה יד ביד למצוא את מה שנכון ומתאים לכם או לילד שלכם.
אל תשכחו שהתפקיד שלנו לבדוק לפני שקופצים על כל מי שמבטיח לנו מקל קסמים ושטיח מעופף.
שלכם,
גלית פיטובסקי יצפאן
מטפלת cbt בשילוב כלים יצירתיים.
מרצה לארגונים על חיים בהפרעת קשב עם ההרצאה ״אבידות ומציאות״ .
מילה של חן:
- על פרסומים מטעים ניתן ורצוי לדווח לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה
- המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי – אף טיפול אינו עומד בפני עצמו ואין שום דבר שמתאים לכולם. את המערך הטיפולי בונים מול המומחים הרלוונטיים לאחר אבחון מקצועי מלא.
- את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- מידע מרוכז על אפשרויות טיפוליות להפרעת קשב ניתן למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה
ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לתרופות כמוצא אחרון – בקישור הזה
שם הצלם: דני קרתי
האם ריטלין ואטנט עוזרים לציונים? ולמה לא כדאי לקחת תרופות ללא אישור רפואי / ירדן לוינסקי
שימוש בתכשירים ממריצים לצורך שיפור יכולות קוגניטיביות, על ידי אנשים שלא אובחנו כסובלים מהפרעות ומחלות – היא אחת התופעות הנפוצות בעולם המערבי.
האם זה עובד בכלל ומה זה יכול לעשות?
כל אחד מאיתנו יכול לחשוב על התועלות הפוטנציאליות שיכולות להיות לו, בין אם זה שיפור בציונים, עליה בתפקוד, שיפור המיקוד וכו. אבל… יש מעט מאוד מחקרים שבדקו מה קורה לאנשים שלא סובלים מהפרעת קשב וריכוז ADHD, אם הם נוטלים תרופות המיועדות לטיפול בהפרעת קשב. ירדן לוינסקי מתאר בבלוג שלו שני מחקרים שנעשו בנושא ומסביר למה לא כדאי לכם להתנסות בדברים האלו ללא פיקוח רפואי 😉
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של ירדן לוינסקי תוכלו למצוא – בקישור הזה
ואם אתם חושבים שיכול להיות שאתם צריכים תרופות להפרעת קשב, על תסכנו את הבריאות שלכם וקודם כל לכו לעשות אבחון מסודר לפי ההנחיות של משרד הבריאות – בקישור הזה
כך תוכלו לברר אם אתם אכן זקוקים לטיפול תרופתי ואם כן, תוכלו לקבל אותו בצורה חוקית, מסובסדת ובטוחה – לא יותר טוב ככה?
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על האם ואיך משפיעות תרופות להפרעת קשב, על אנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז ADHD? – בקישור הזה
ולענות על הסקר על טיפולים שעזרו – בקישור הזה
הסבר על קנאבידיול (CBD), אשר מופק מצמח הקנאביס – מה נכון, מה לא וממה צריך להיזהר / Vox, WHO + הסברים ותובנות של חן ספקטור
בתקופה האחרונה עולות שאלות רבות בנוגע לשימוש בקנאבידיול (CBD) כאפשרות טיפולית להפרעת קשב.
למה ואיך צריך להתייחס לזה?
הפוסט הזה עולה בתגובה לעיסוק הרב בנושא, מתוך שאיפה להנגיש ולהבהיר את הידע הקיים. עם זאת – חשוב לציין שאין לי הסמכה רפואית או משפטית והתכנים המופיעים באתר, לא נועדו לשמש כייעוץ רפואי או משפטי מכל סוג. כמו כן, כפי שתראו בהמשך, מדובר בתחום חדשני מאוד שנמצא בשלבי פיתוח ומחקר ראשוניים בלבד. בהחלט ייתכן ובעתיד יהיו שינויים בידע המדעי, בשימוש הרפואי ובהתייחסות החוקית לנושא.
אם זו אפשרות שמעניינת אתכם – בבקשה תתייעצו עם רופא מומחה ובדקו את הסטטוס החוקי מול הגורמים המתאימים. תודה 🙂
מה זה בכלל?
קנאבידיול (CBD) הוא אחד החומרים הפעילים שזוהו בצמח הקנאביס.
לצמח הקנאביס ישנם מספר יישומים רפואיים אשר נחקרו היטב ונמצאים בשימוש במסגרת החוק ובפיקוח רפואי הולם. לצד זאת, ישנו גם שימוש לא חוקי וניצול לרעה של צמח הקנאביס על תוצריו השונים. בעוד שהמחקר הרפואי בתחום תופס תאוצה, עדיין רב הנסתר על הגלוי ויש עוד הרבה דברים שאינם ידועים על השפעות הצמח.
העובדה שהשימוש בקנאביס נמצא יעיל למצבים רפואיים מסוימים, אינה אומרת שהוא יעיל או בטוח לשימוש במצבים אחרים. כמו כן, חשוב לציין, כמו בכל טיפול רפואי אחר, גם כאן יש עניין של התאמה אישית עבור הזן הספציפי, החומרים המופקים ממנו והמינון עבור כל מקרה לגופו. לכן שימוש לא חוקי ולא מפוקח עלול ליצור נזק ויש להיזהר מפניו.
האם זה מתאים לטיפול בהפרעת קשב?
נכון להיום, השימוש בקאנביס לטיפול בהפרעת קשב אינו חוקי בישראל.
אמנם ישנם שימושים רפואיים אחרים בצמח שכבר הוכרו במסגרת החוק, אבל החוק עדיין אינו מתיר את השימוש בקאנביס לצורך טיפול בהפרעת קשב ובצדק!
לפני שתתחילו להתמרמר, חשוב שתדעו שיש לכך סיבה טובה והיא שאין מספיק מחקר איכותי ואמין על הנושא. ייתכן ובעתיד הדברים ישתנו, אבל כרגע פשוט אין לנו מספיק ידע כדי לוודא שזו אפשרות יעילה ובטוחה למטרה זו. לכן, כל עוד שאין מספיק ידע והוכחות רפואיות וכל עוד שאין היתר חוקי לנושא – השימוש בקאנביס אינו מתאים לטיפול בהפרעת קשב.
למה בכל זאת מדברים על CBD בהקשר של הפרעת קשב?
ה”רעש” וההתעניינות סביב ה- CBD, היא חלק מתופעה רחבה יותר, המשקפת את ההתייחסות הבעייתית של הציבור לנושא של הפרעת קשב. תופעה זו היא שילוב של מספר גורמים חברתיים-תקשורתיים, שאינם קשורים להיבטים הרפואיים ולידע המדעי והמקצועי בנושא.
- למרבה הצער, עדיין ישנה הטעיה רבה של הציבור בנוגע לעצם קיומה של הפרעת קשב, השלכותיה והטיפול הנדרש. זאת למרות הקונצנזוס המדעי בנושא, שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- הקושי של הציבור לקבל מידע אמין ומקצועי בנושא נובע משני גורמים עיקריים:
- דיווח לא מהימן של מחקרים מדעיים בתקשורת, שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- פרסומים המשתמשים באסטרטגיות שיווקיות מטעות של סטיגמה והפחדה, שעליהן תוכלו לדווח – בקישור הזה
- חוסר ההקפדה של התקשורת על ייצוג אמין ומדוייק של הנושא, יחד עם השימוש הנרחב באסטרטגיות שיווקיות מטעות, הופכות את הטיפול להפרעת קשב מנושא רפואי ואישי לנושא של אידיאולוגיה חברתית ודיון ציבורי. ההתייחסות האידיאולוגית להפרעת קשב, שאינה מבוססת על עובדות מחקריות או הבנה מקצועית של הנושא, לא בהכרח משרתת את טובת הפרט והחברה שבה הוא חי. לא רק זאת, אלא שהיא אף עלולה לגרום לנזקים גדולים, שאת חלקם יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לתקן בהמשך הדרך. על הסיכון שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון תוכלו לקרוא – בקישור הזה
כל אלו גורמים לאנשים רבים לחפש אחר “פיתרון טבעי” להפרעת קשב שאינו קיים במציאות. על הבעייתיות בגישה הזו תוכלו לקרוא – בקישור הזה
ההתייחסות השגויה לקנאבידיול (CBD) כאפשרות טיפולית להפרעת קשב, חרף מחסור בתמיכה מדעית בשימוש שלו כאופציה בטוחה ויעילה, הוא אחד הביטויים הרבים של תופעה מזיקה זו.
לצורך העניין, מצאתי לכם סרטון קצר מהערוץ Vox, שיעשה קצת סדר בראש ואני ממליצה בחום להמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחויות המחקריות והרפואיות של הנושא ממקורות אמינים.
עיקרי הדברים:
- החומר קנאבידיול (CBD), אשר מופק מצמח הקנאביס, משולב בתכשירים ומוצרים רבים לשימוש חיצוני או פנימי.
- היצרנים והמפיצים של מוצרים אלו, טוענים שהוא יכול לעשות הרבה דברים מרשימים ולתת מענה לשלל בעיות בתחומים פיזיולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים. השיווק שלהם מתבסס על הטרנדיות של תוספי התזונה, כלכלת החרדה והעלייה בליגליזציה של השימוש בקנאביס ברחבי העולם.
- נכון להיום, קיימת תרופה אחת בלבד המבוססת על CBD (לצורך טיפול באפילפסיה), אשר אושרה לשימוש רפואי על ידי ה- FDA. עם זאת, מעבר לכך, היעילות והבטיחות של השימוש בחומר זה לכל מטרה אחרת – טרם הוכח.
- למרות שיש הרבה דברים שאנחנו עדיין לא יודעים על קנאבידיול CBD, אנשים רבים קונים ומשתמשים במוצרים ותכשירים המבוססים עליו.
- שימוש לא מפוקח בחומר זה עלול להתנגש עם טיפולים אחרים ולפגוע בבריאות.
- למרות הפופולריות הרבה שלו והחוקים הקיימים בנושא (שיכולים להשתנות ממדינה למדינה), כמעט שלא מופעל פיקוח על השימוש בקנאבידיול CBD.
כתוצאה מכך, קשה לדעת ממה בדיוק מורכבים אותם מוצרים, אשר מתיימרים להתבסס עליו למטרות כאלו ואחרות. למשל:- לא ניתן לדעת האם הם בכלל מכילים CBD ואם כן – באיזו כמות ואיכות. למעשה, בהרבה מהמוצרים הללו כמות ה- CBD קטנה מאוד, כך שהמינון שלהם רחוק מאוד מהכמות שנמצאה כאפקטיבית במחקר הקיים. לכן, פעמים רבות, גם עם החומר קיים במוצר, הכמות שלו זניחה.
- כמו כן, חלק מהמוצרים מכילים גם THC שהוא המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The booming CBD craze, explained ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים לקרוא עוד על הנושא?
ארגון הבריאות העולמי WHO הוציא דוח רשמי על קנאבידיול (CBD), שאותו תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הדף המרוכז על טיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: My 420 Tours CC BY-SA 4.0
הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.
סקר קשב: טיפולים שעזרו
השאלה “איזה טיפולים עוזרים להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD?” חוזרת הרבה בקהילה שלנו בדרכים שונות ומגוונות,
והרי זאת סיבה טובה לסקר
סמנו רק את הטיפולים שהתנסיתם בהם ועזרו לכם או לצאצאים שלכם,
מה שלא מצאתם – אפשר להוסיף.
*** הבהרה חשובה***
המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית, כלומר:
- אין טיפול אחד שטוב לכולם – גם מה שטוב לרוב האנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, לא בהכרח יהיה טוב במקרה שלכם.
- אף טיפול אינו עומד בפני עצמו – תמיד צריך להוסיף למערך טיפולים משלימים וכדאי להיזהר מהבטחות של “פתרונות קסם”.
- לא תמיד יש צורך בכל הטיפולים האפשריים – ישנה שונות רבה בין אנשים עם הפרעת קשב ולכל אחד יש תסמינים שונים, שבאים לידי ביטוי בצורות שונות בתחומי חיים שונים.
לכן, כל אחד צריך למצוא את השילוב הנכון עבורו, מול אנשי המקצוע המתאימים.
בנוסף, יש להדגיש גם שהמערך הטיפולי של הפרעת קשב מיועד להפרעת קשב ולא בהכרח יתאים לקשיי קשב על רקע גורמים אחרים. לכן לפני שמתחילים לדבר על טיפול, צריך קודם כל לברר מה המקור לקשיים שבהם רוצים לטפל.
- תוכלו למצוא הסבר על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה.
- והסבר על גילוי הגורם או הגורמים לקשיי קשב – בקישור הזה.
שימו לב – הדרך היחידה לדעת אם יש או אין הפרעת קשב היא רק על ידי אבחון מסודר על פי ההנחיות של משרד הבריאות שתוכלו למצוא – בקישור הזה
אז… איזה טיפול עזר לכם?
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
- תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)
אהבתם?
אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה
וכדאי לכם לבדוק גם את הדף המרוכז שלנו בנושא טיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.
האם ואיך משפיעות תרופות להפרעת קשב, על אנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז ADHD? / חן ספקטור
מידי פעם עולה השאלה “האם ואיך משפיעות תרופות להפרעת קשב על אנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז ADHD?”
זו שאלה שקשה לענות עליה מפאת חוסר מחקר בנושא, הרי מטבע הדברים נהוג לבדוק את היעילות של תרופת על אנשים שמאובחנים במצבים שבהם הן נועדו לטפל ולא על אנשים נוירוטיפיקליים בריאים (כלומר, אנשים ללא אבחנות או קשיים מיוחדים). מה גם שמחקרים הם דבר יקר שמצריך, זמן, כסף ומשאבים ולכן לא ממהרים לחקור משהו אם אין סיבה טובה. אבל…. בכל זאת היו כמה מאמרים פה ושם 😉
המאמר שאני רוצה להציג לכם הוא הרציני והמקצועי ביותר שמצאתי בנושא. הוא חשוב כי הוא לא מציג מחקר בודד, אלא סקירת ספרות של כל המחקרים שנעשו לפניו.
באופן כללי סקירות ספרות הן כלי מאוד שימושי וחשוב, משום שממחקר בודד אי אפשר להסיק הרבה. כדי לחזק את התוקף של טענה או תיאוריה מסויימת צריך לעשות רפליקציה, כלומר לחזור על אותו ניסוי מספר פעמים על ידי חוקרים שונים במקומות וזמנים שונים, כדי לראות שאכן מתקבל דפוס אחיד. תוכלו ללמוד עוד על השיטה המדעית – בקישור הזה
עיקרי הדברים המוצגים במאמר + תוספות והסברים של חן:
- עדיין אין מספיק מחקרים טובים כדי להסיק מסקנות חד משמעיות.
אבל…. מסתמנת מגמה ראשונית, שיש להתייחס אליה בעירבון מוגבל עד שיתקבל מידע משמעותי יותר ממחקרים עתידיים. - נראה שההשפעה של החומרים הפעילים בתרופות להפרעת קשב (amphetamine, methylphenidate) על התפקוד הקוגניטיבי של אנשים נוירוטיפיקלים, היא צנועה ביותר.
- מכאן שסביר להניח ששימוש לא רפואי בתרופות אלו, למטרות העצמה קוגניטיביות לא יוביל ליתרון משמעותי על פני האוכלוסייה הרגילה.
- או במילים אחרות – אם אין לכם הפרעת קשב ואתם לא צריכים את התרופות האלו למטרות טיפוליות, סביר להניח שלא תפיקו מהן תועלת קוגניטיבית שתעזור לכם בחיים.
- אם אתם לא בטוחים אם יש או אין לכם הפרעת קשב, לכו לאבחון מקצועי מסודר ומלא על פי הנחיות משרד הבריאות שתוכלו למצוא – בקישור הזה
- כיוון ההשפעה תלוי ברמת הבסיס של התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים:
- עבור נבדקים עם רמת תפקוד נמוכה יחסית, נראה שיפור משמעותי יותר ביחס לשאר הנבדקים.
- זאת בעוד, שעבור נבדקים שרמת הבסיס שלהם הייתה גבוהה מלכתחילה, לא רק שלא תמיד נראה שיפור, אלא לפעמים נראתה גם פגיעה ביכולות החשיבה והחמרה ברמת התפקוד הקוגניטיבי.
- החוקרים הסיקו מכך שתי מסקנות אפשריות (שצריך עוד לבדוק במחקרי המשך):
- ייתכן שהתרופות להפרעת קשב יכולות לעזור גם לאנשים עם קשיים מתונים יותר בתפקוד הקוגניטיבי, שלא עונים על ההגדרה המלאה עבור אבחנת ADHD.
- או….. שחלק מהשיפור שנראה במחקרים השונים, נובע מהכללה של נבדקים עם מצבים קוגניטיביים לא מאובחנים באוכלוסיית המחקר. כלומר, כאלו שכנראה היו מקבלים אבחנה אם היו הולכים לאבחון מסודר, אבל לא אובחנו ולכן המצב קיים אך לא ידוע לנבדק ולחוקרים. במילים אחרות, ייתכן שלא כל הנבדקים במחקרים האלו היו באמת נוירוטיפיקליים ולכן אם היו מקפידים על כך יותר ייתכן שלא היו רואים שיפור בכלל.
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים להתרשם מהמאמר המלא – בקישור הזה
מראה מקום:
Ilieva, I. P., Hook, C. J., & Farah, M. J. (2015). Prescription stimulants’ effects on healthy inhibitory control, working memory, and episodic memory: a meta-analysis. Journal of cognitive neuroscience, 27(6), 1069-1089.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על השיטה המדעית ומדוע סוכר לא גורם להיפראקטיביות – בקישור הזה
ואת ההסבר על הפעילות המורכבת של המוליך העצבי דופמין ברחבי המוח – בקישור הזה
תמונה: By Erikottodamm CC BY-SA 4.0
ההשפעה של תרופות שונות להפרעת קשב על התפקוד הרגשי / ראסל ברקלי
ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את ההשפעות השונות של תרופות להפרעת קשב וריכוז ADHD על מצבים רגשיים, בהתאם למנגנונים המוחיים שדרכם הן פועלות.
שימו לב – האתר לא נועד לייעוץ רפואי
אם אתם חווים תגובה רגשית לא רצויה בעקבות נטילת תרופות להפרעת קשב, יש לחזור לרופא המטפל.
כמו כן, חשוב שבמקרים כאלו הרופא המטפל יהיה פסיכיאטר, שידע לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי נכון.
עיקרי הדברים
- התרופות הממריצות, של “משפחת הריטלין” עוזרות לווסת את התפקודים הרגשיים על ידי דיכוי של המערכת הלימבית. עם זאת חשוב לציין שהפרעת קשב לא כוללת פגיעה במערכת הלימבית. המשמעות היא, שדרך הפעולה של התרופות האלו על הפן הרגשי, היא על ידי צמצום עד מניעה של יצירת התגובות הרגשיות הנורמטיביות של אנשים עם הפרעת קשב. לפי ברקלי, זו הסיבה לכך שכחמישית מהמטופלים בתרופות האלו מדווחים על השטחה רגשית. זהו מצב שבו האדם חש שהוא אמנם פועל בצורה הרבה יותר יעילה, אך “ללא רגש” – מה שנהוג לתאר בלשון הדיבור כהתנהלות “רובוטית”. ברקלי מציין גם שמידת ההשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית קשורה למינון, על כן מצב זה מתרחש בדרך כלל בעקבות מינונים גבוהים של החומר הפעיל.
- לאנשים שרגישים להשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית, יש אפשרויות תרופתיות אחרות. למשל, תרופות המבוססות על החומר הפעיל Atomoxetine, כמו סטרטרה Strattera אשר פועלות באמצעות מנגנון שונה. תרופות אלו לא משפיעות אל המערכת הלימבית שיוצרת את הרגשות, אלא על המערכת של התפקודים הניהולים שמווסתת אותן. כלומר, תרופות אלו משפיעות על האזורים שכן נפגעים מהפרעת קשב ויוצרים את קשיי הוויסות הרגשי. זו גם הסיבה שאנשים שנוטלים את התרופות מהסוג הזה לא מתלוננים על השטחה רגשית.
לכאורה נראה שעדיף להשתמש בתרופות הלא ממריצות כדי להימנע מהשטחה רגשית. עם זאת, התרופות הממריצות הרבה יותר טובות בשיפור תפקודי הקשב…..
זו הסיבה שהרבה פעמים רופאים בוחרים לשלב בין מינונים נמוכים יותר של התרופות השונות.
על ידי כך הם שואפים להגיע לכיסוי רחב יותר ומדויק יותר של הפן הקוגניטיבי והרגשי, תוך צמצום מירבי של תופעות הלוואי.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Dr Russell Barkley on ADHD Meds and how they all work differently from each other ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע על המנגנונים הנירולוגיים שמאחורי קשיי הוויסות הרגשי של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
מהן ההשלכות האפשריות של הפרעת קשב בלתי מטופלת? / ראסל ברקלי
ראסל ברקלי מסביר לנו מהן ההשלכות האפשריות של הפרעת קשב בלתי מטופלת.
עיקרי הדברים:
- פגיעה בהשכלה ונשירה מלימודים, אשר יובילו בהמשך לקשיים בהשתלבות בעולם העבודה.
- פגיעה ביכולת הנהיגה, אשר עלולה להקשות על קבלת רשיון נהיגה ולהעלות את הסיכון לתאונות. תוכלו לקרוא עוד על הנושא – בקישור הזה
- קושי לנהל כספים והתנהגות כלכלית לא בריאה
- קשיים חברתיים – שמירה על מעגל חברתי, זוגיות, חיי משפחה וכו
- סיכון מוגבר להתנהגות מינית לא בטוחה והריונות לא רצויים בגילאים צעירים
למעשה הפרעת קשב עלולה לפגוע בכל תחומי החיים ולדברי ברקלי לא נמצא תחום חיים שלא מושפע מהפרעת קשב. לכן אנשים שלא אותרו וטופלו בגיל מוקדם עלולים לסבול מפגיעה בתחומים רבים. הפרעת קשב גם פועלת לכל אורך החיים, מהילדות וגם בבגרות. לכן חשוב מאוד להמשיך את התכנית הטיפולית לכל אורך חייו של האדם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Result of Untreated ADHD 2009 C ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה
ואת ההסבר על מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה – בקישור הזה
תופעות לוואי לתרופות לקשב ומה לעשות איתן / ד”ר ירדן לוינסקי
אז הלכתם לרופא שמתמחה בהפרעת קשב וריכוז ADHD ועברתם אבחון מסודר. עכשיו הרופא ממליץ על התחלת טיפול תרופתי מסויים. אצל חלק מהאנשים זה החלק הכי מפחיד ואחת הסיבות העיקריות לכך היא החששות מפני תופאות הלאווי האפשריות של התרופה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בתחילת טיפול תרופתי הן ירידה בתאבון, כאבי ראש, יובש בפה וקשיים להירדם. אז מה אפשר לעשות? כלל האצבע הפשוט ביותר הוא לחכות. רוב תופעות הלוואי פוחתות עם הזמן או אף נעלמות. כשיש בעיה קטנה עם תופעות לוואי אבל התרופה עוזרת בצורה משמעותית, אנחנו בדילמה: האם לחיות עם תופעת לוואי או לחיות עם הפרעת הקשב הלא מווסתת.
ד”ר ירדן לוינסקי ניסח למענינו טיפים להתמודדות עם תופעות לוואי נפוצות של תרופות ממריצות להפרעת קשב.
נשמע מעניין?
לקריאת ההסבר המלא בבלוג של ירדן – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הטיפים שלו לשיפור היעילות אצל אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על כיצד תרופות עם חומרים ממריצים עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
כיצד תרופות עם חומרים ממריצים עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב? / SciShow Psych
רוב התרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD מכילות חומרים ממריצים. בסרטון הזה האנק גרין מסביר לנו כיצד הן עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Why Stimulants Help ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ולקרוא על סוגי הכדורים הקיימים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
בצד השני של הטיפול הרגשי – מה המטפל שלך חושב עליך? / Kati Morton
האם תהיתם אי פעם מה קורה בצד השני של הטיפול הרגשי?
קתי מסבירה לנו מה המטפל חושב עלינו בזמן הטיפול.
עיקרי הדברים
- מטפלים הם בני אדם
- אין הלך מחשבה קבוע בדברים האלו, כי לכל מטפל יש את הגישה והסגנון שלו.
- דברים שרואים משם – בגלל שהמטפלים הם אנשים חיצוניים ניטרליים שלא מעורבים רגשית בחיים שלכם, יש להם את היכול לראות דברים הרבה לפניכם. אבל… אסור למטפל להיכנס לתסכול או לנסות לחשוף אתכם לתובנות שאתם עדיין לא מוכנים להגיע אליהן. המטפל צריך לכוון אתכם בעדינות.
- מטפלים שמים לב להכל – האם אתם יוצרים קשר אין ומאיזה סוג, האם אתם מפגינים אי-שקט מוטורי במהלך הפגישה, האם אתם אוהבים לשבת על קצה הכיסא או להישען אחורה באופן מלא? זה חשוב כדי לוודא שהאבחנה שניתנה אכן נכונה, כדי לשים לב אם משהו לא טוב עובר עליכם וכדי לוודא שהטיפול אכן מתאים לכם ועובד בצורה יעילה.
בנוסף, קתי גם חושפת את כל הדברים שמאחורי הקלעים – כמו, מה עושה המטפל שלכם בין המפגשים, מה הוא כותב כל הזמן וכו
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What a therapist really thinks ABOUT YOU!, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו מהחוויות האישיות שלכם בטיפול (רק אם אתם רוצים).
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על מתי צריך ללכת לטיפול – בקישור הזה
ועל מה שצפוי לכם בפגישה הראשונה עם המטפל – בקישור הזה
מדינה בהפרעת קשב ADHD / על המשמר
על המשמר היא תכנית אקטואליה חברתית-כלכלית בהגשת לינוי בר גפן. הפעם הוקדשה התכנית לנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD.
בין היתר הם מעלים נושאים כמו יכולת ההתמודדות של מערכת החינוך עם לומדים עם הפרעת קשב, הפער המגדרי באיתור תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “על המשמר | מדינה בהפרעת קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות לומד עם קושי בלתי נראה – בקישור הזה
סודיות בטיפול רגשי / Kati Morton
קתי מסבירה לנו על סודיות בטיפול הרגשי, אחרי שפנו אליה עם הרבה שאלות בנושא.
הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא עם קשיים רגשיים או ליצור אותם. לכן במקרים רבים הטיפול הרגשי הוא חלק חיוני מהמערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב.
שימו לב:
קתי מדברת בסרטון הזה על החוקים האמריקאים בנוגע לסודיות. אמנם הם די חופפים לחוקים בארץ, אבל הם לא בהכרח זהים.
כמו כן, החוקים שהיא מדברת עליהם נכונים לגבי פסיכולוגים. בהחלט ייתכן שמטפלים אחרים יהיו נהלים שונים.
לכן בכל מקרה, כדאי לברר את הסוגיה הזו לפני שמתחילים טיפול.
*תזכורת – האתר לא נועד להחליף יעוץ מקצועי, אם יש לכם שאלה משפטית פנו לעורך דין.
עקרי הדברים
מטפלים מייחסים חשיבות רבה לנושא הסודיות, כדי שתוכלו להרגיש נוח ובטוח לספר להם את כל מה שעובר עליכם.
אבל… ישנם מספר מצבים שבהם המטפל יכול או אף מחויב להפר את הסודיות:
- אם חתמתם על טופס ויתור סודיות.
זו אופציה חשובה במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, משום שהמערך הטיפולי שלנו הוא רב תחומי ותקשורת בין אנשי המקצוע שעובדים איתנו יכולה לתרום רבות לקידום התהליך. ייתכן גם שנרצה לבקש מהמטפל לצור קשר עם אנשים קרובים לנו כמו בני משפחה, בני זוג וכו. בכל מקרה, שימו לב שבטופס שאתם חותמים עליו כתוב בדיוק עם מי מותר למטפל ליצור קשר ולצורך מה. - אם יש חשש שאתם או אנשים אחרים נמצאים בסכנה.
- אם יש חשש להתעללות בקטינים או בבוגרים שאינם עצמאיים.
- צו בית משפט.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Your Confidentiality in Therapy? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפגישה הטיפולית הראשונה – בקישור הזה
ואת ההסבר על מתי בכלל צריך טיפול רגשי – בקישור הזה
אתר של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק / ד”ר ג’רי האן-מרקוביץ
שלום לכולם,
מי שרוצה לדעת מה הקשר בין ריפוי בעיסוק להפרעת קשב ובכלל מה זה ריפוי בעיסוק,
מוזמן לבקר באתר של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק – בקישור הזה
מה יש שם?
באתר תוכלו למצוא שפע של מידע שפתוח לציבור, כמו למשל:
- דף הסבר על מה זה ריפוי בעיסוק – בקישור הזה
- הסבר על ריפוי בעיסוק והפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
- את כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק תוכלו למצוא – בקישור הזה
- נייר עמדה בנושא התערבות בריפוי בעיסוק לקידום השתתפות ואיכות החיים של ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על הפרעת ויסות חושי – בקישור הזה
ועל אבחנה מבדלת להפרעת קשב – בקישור הזה
ד”ר ג’רי האן-מרקוביץ היא מרפאה בעיסוק מוסמכת טיפול Cog-Fun לילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם הפרעת קשב
טיפול רגשי – מתי המטפל שלך לא יוכל להמשיך לראות אותך יותר? / Kati Morton
קתי מתארת כמה סיטואציות שבהן המטפל שלך לא יוכל להמשך את הטיפול הרגשי.
חשוב שנבין אותן כדי שנדע להתייחס בהתאם.
עיקרי הדברים
- אם אין הענות לטיפול
- אם אין התקדמות
- צריך טיפול דחוף יותר מסוג אחר (למשל, מצב רפואי אקוטי)
- אם המטפל חושש לביטחונו האישי
- אם לא ניתן תשלום עבור המפגשים
- אם אותו המטפל נפגש אתכם גם במסגרת טיפול זוגי או משפחתי
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Why I won’t see you anymore ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מתי להתחיל או לחזור לטיפול רגשי – בקישור הזה
ועל מה הולך להיות בפגישה הראשונה – בקישור הזה
5 סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי / Kati Morton
לפעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו צריכים טיפול רגשי או לא. במיוחד אם כבר טופלנו בעבר ואנחנו מתלבטים אם לחזור לטיפול.
סימנים שכדאי ללכת לטיפול:
- אם אתם בוכים או דומעים הרבה ללא סיבה מיוחדת
- אם אתם חושבים הרבה מחשבות שליליות
- אם אתם חוזרים להרגלים רעים מהעבר
- אם הרגשות שלכם שולטים בכם
- אם יש לכם מחשבות על מוות או התאבדות
כמו כן, תזכרו שטיפול רגשי יכול לעזור לכולם בכל זמן. גם אם אין לכם אחד מהסימנים האלו ואתם רוצים סתם לדבר, לסדר את הראש, לדבר עם מישהו או לשפר את החיים שלכם זה גם בסדר.
לא צריך להרגיש נורא כדי לפנות לטיפול, עדיף לפנות בשלב מוקדם שבו הטיפול יכול להיות יעיל יותר ולחפש בנחת את איש המקצוע שמתאים לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 5 Signs that You Need Therapy! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי – בקישור הזה
ועל הפרעת קשב וניהול כעסים – בקישור הזה
דברים שכדאי לדעת על הפרעת ויסות חושי / יעל ויסוצקי
יעל ויסוצקי, BOT,MSc. היא מרפאה בעיסוק לילדים ונוער.
היום היא תסביר לכם את כל מה שרציתם לדעת על הפרעת ויסות חושי ולא היה לכם את מי לשאול 🙂
אז מהי בכלל הפרעת ויסות חושי?
הפרעת ויסות חושי מכונה באנגלית SMD – Disorder Modulation Sensory. זהו מצב בריאותי המאופיין בקושי בתפקוד ובהשתתפות בעיסוקים, כתוצאה מפגיעה ביכולת לווסת ולהתאים את התגובה ההתנהגותית לגירוי חושי. זו יכולה להיות תגובה לגירוי טקטילי (מגע), פרופריוספטיבי (התחושה העמוקה), וסטיבולרי (תנועה ושינויי מנח), ראייה, שמיעה, טעם, ריח וכאב.
קושי זה מתבטא בתגובות מוגזמות או בתגובות שאינן בהלימה לדרישות הסביבה.
הסבר זה מפורט בנייר העמדה “ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיה עם הפרעת ויסות חושי SMD לאורך החיים”, 2015. תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה
שכיחות באוכלוסיה
בין 5%-16% מהילדים בגילאי גן וביה”ס סובלים מהפרעת ויסות חושי. אך בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעות שונות (כגון אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז ADHD, מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעת קואורדינציה התפתחותית והפרעות רגשיות) השכיחות הרבה יותר גבוהה ונעה בין 40%-90%.
זוהי הפרעה שאנשים יכולים לסבול ממנה בכל גיל. זאת משום שמדובר על הפרעה שנמשכת לאורך החיים. בהתאם לכך, ישנם הורים רבים שמדווחים על קשיים דומים שהיו להם כילדים ועד היום, כמבוגרים.
הפרעת ויסות חושי אינה מופיעה ביום בהיר אחד
הפרעת ויסות חושי היא דפוס תגובה מולד. הורים יכולים לתאר על ילדם את המאפיינים של הפרעת ויסות חושי כבר מגילאי הינקות. למשל, הורים ידווחו שהילד היה תינוק לא רגוע, שכל רעש קטן היה מקפיץ אותו, שהוא היה תינוק שקט ואדיש לסביבה, שצרח כשהחלפתי לו בגדים, שלא ישן בכלל והיה מאד פעיל וכו’.
כך שאם בבוקר בהיר אחד פתאום הילדה שלכם לא מוכנה לגרוב את הגרביים, או הילד שלכם מתחיל לנשוך בגן, סביר להניח שזה לא קשור להפרעת ויסות חושי. כנראה שיש להם איזה מסר להעביר לכם וכדאי לבדוק את מקור הקושי במקומות אחרים.
“אדם בתוך עצמו הוא גר”: לכל אחד מאיתנו יש תגובות שונות לגירויים שונים בסביבתנו
לכל אחד מאיתנו יש רגישויות שונות וכל אחד מאיתנו חווה אחרת את העולם. התגובות שלנו מושפעות לא רק מתגובה עצבית לגירויים אלא יש לנו רגשות, חוויות, זכרונות, נעימים יותר או פחות, הקשורים להתנסויות שלנו בעבר, לבד או עם אחרים. למשל, אני מעדיפה בגדים מבד כותנה ובדים סינתטיים פחות נעימים לי, בעוד שהחברה שלי חייבת להיות בתנועה ומחפשת רכבות הרים ובנג’י.
ישנם אנשים הרגישים לריחות, לרעשים, לסיבובים ברכב, כל מנעד התגובות האנושיות הוא אפשרי. אולם לא כל רגישות היא הפרעה ולא כל ילד שמפריעה לו התווית של הבגד או שנושך את החבר שלו, או לועס את השרוול, סובל מהפרעת ויסות חושי. לכן, במקרה של חשד להפרעת ויסות חושי חשוב לשאול: עד כמה זה משפיע על התפקוד? ועד כמה ההתנהגויות הללו מפריעות להשתתפות התקינה של האדם במשימות, בפעילויות היומיומיות ובאתגרים של החיים?
איך מאבחנים?
תהליך ההערכה כולל בדיקה של הפרופיל העיסוקי של האדם. כלומר – מה הוא עושה בחיים? טוב לו? קשה לו? איפה מצליח יותר ואיפה יש קושי משמעותי?
אחר כך משתמשים בכלי אבחון פורמליים (כמו שאלונים) ובכלי אבחון נוספים (כמו ראיונות ותצפיות בסביבה הטבעית של הילד ובסביבה קלינית מובנית). המידע שנאסף, מאפשר למרפאה בעיסוק המאבחנת להכיר את הפרופיל העיסוקי והפרופיל החושי של האדם, להתרשם כיצד מושפעים התפקוד וההשתתפות וכיצד הסביבה מאפשרת או מעכבת.
בסיום תהליך ההערכה, שיכול לקחת מספר פגישות, המטרה היא לקבוע האם ניתן להסביר את הקשיים בתפקוד על ידי קיומה של הפרעת ויסות חושי. אם כאן זהו המקרה, בשלב הבא ניתן לבנות תכנית התערבות יחד עם המטופל (או משפחתו). אם הקושי התפקודי מוסבר על ידי קיומם של קשיים אחרים (התנהגותיים, רגשיים, קוגניטיביים) יומלץ על קבלת טיפול מתאים עבור קשיים אלו.
שימו לב, לא קיים שאלון אחד או אבחון אחד שמאבחן הפרעת ויסות חושי. לכן, יש להיזהר מ”מטפלים” שמציעים לכם לאבחן את עצמכם בשאלון קצר באינטרנט.
מי מטפל בזה?
מרפאות בעיסוק הן היחידות המוסמכות מטעם משרד הבריאות לאבחן ולטפל בהפרעת ויסות חושי
תכנית הטיפול “נתפרת” באופן אישי, היא דינמית ונתונה לשינויים, בהתאם לצרכים. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר. הטיפול יכול לכלול התאמה של הסביבה, התאמה של הפעילות, אסטרטגיות ספציפיות ופעילויות שונות. הטיפול באנשים עם הפרעת ויסות חושי כולל שיטות שונות המותאמות אישית למטופל ולמשפחתו בהתאם לסיבות הפניה, לקושי התפקודי, למאפיינים האישיים, להעדפות האישיות, לגיל ועוד.
גם בתחום זה, כמו בתחומים רבים אחרים, יש המון “מטפלים”, יועצים ומאמנים המציגים את עצמם כ”מומחים לוויסות חושי” . לכן אם יש לכם חשד לקיומה של הפרעת ויסות חושי לכו לאבחון ולטיפול אצל מרפאה בעיסוק. כדי לוודא שלמטפל שלכם יש הכשרה מתאימה, תדרשו לראות תעודת הכרה ממשרד הבריאות.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא עוד על הנושא בבלוג של החדר של יעל – בקישור הזה.
שם תוכלו למצוא גם הפניות למקורות ספרותיים בשפה העברית
מאחלת לכם חיים טובים, מאושרים ונינוחים,
ושתמצאו את הדרך הנכונה עבורכם לחיות, להשתתף וליהנות מהחיים!
שלכם,
יעל
אהבתם?
כדאי לכם ללמוד גם על מיקוד ראייה – בקישור הזה
ועל אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה
נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור
תגל זילברמן אירחה את חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב, בתכנית הרדיו “ברגעי קסם משפחתיים” כדי לדון בנושא נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.
בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.
- אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
- כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה
על חשיבות ההסברה
אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה
את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה
מה עושים עם זה?
לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה
את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!
קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:
- הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה
משהו לקחת אתכם
אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:
“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”
את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה
מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי? / Kati Morton
המענה המלא להפרעת קשב וריכוז ADHD הוא רב תחומי ומותאם אישית. קשיים רגשיים יכולים לבוא עם הפרעת קשב או להתפתח בעקבותיה, לכן במקרים רבים יש גם צורך במענה רגשי.
משום שרגשות זה נושא רגיש וחוסר ידיעה זה דבר מפחיד, קתי הכינה לנו סרטון כדי להסביר מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי.
אבל… כמו שכדי לקבל תרופות לקשיי ההתארגנות שלנו אנחנו צריכים להתמודד עם המון בירוקרטייה, כך גם כדי להגיע לטיפול הרגשי צריך להתמודד עם לא מעט רגשות….
משום שגם ככה יש לנו נטייה לדחיינות, החששות העולים סביב התחלת הטיפול מקשים על המצב עוד יותר.
הסרטון הזה נועד להקל על התהליך של פנייה לטיפול רגשי, על ידי כך שנוכל לדעת לקראת מה אנחנו הולכים. בתקווה שזה יעזור למי שזקוק לטיפול רגשי להרים את הטלפון הראשון. חלק מהדברים כאן נכונים רק עבור טיפול פסיכולוגי, אבל חלק מהם נכונים גם עבור טיפולים אחרים כמו אימון אישי וכו. כמו כן, חשוב לזכור שיש הבדלים בין אישיים בין המטפלים השונים הנובעים מאופי, סגנון עבודה, סוג הטיפול ועוד.
עיקרי הדברים:
- מטפלים עסוקים בטיפול ובשעת הטיפול לא נהוג לענות לטלפונים, לכן סביר להניח שלא יענו לכם בפעם הראשונה שתתקשרו.
מה לעשות? פשוט תשאירו הודעה כדי שיוכלו לחזור אליכם. - בדרך כלל יגידו לכם לבוא כמה דקות קודם לפגישה הראשונה כדי לסגור כמה פינות בירוקרטיות, כמו מילוי שאלון של פרטים אישיים, הסדרת דרכי התשלום וכו.
- “שעת טיפול” היא בעצם פגישה בת 50 דקות (ולא 60), זאת בכדי לאפשר למטפלים אפשרות להתארגן בין הפגישות.
- בפגישה הראשונה המטפל ינסה להכיר אותך.
לכן סביר ישאלו אותך שאלות כמו: מה הביא אותך לטיפול? מה הקשיים שלך? האם היית בטיפול בעבר? המטפל ירצה לשמוע גם איך הולך לך בעבודה/לימודים/משפחה וכו. - יש מטפלים שרושמים לעצמם דברים תוך כדי טיפול וכאלו שלו. זה עניין של סגנון אישי.
אם אתם רוצים לדעת מה כתבו אליכם, אתם בהחלט יכולים לשאול. - בסוף הפגישה ישאלו אותך אם תרצי/ה לקבוע פגישה נוספת לשבוע הבא, כי בדרך כלל עובדים בפורמט של מפגשים שבועיים.
אם אתם רוצים תקבעו, אם אתם לא רוצים אתם לא חייבים לקבוע.
אין לכם מחויבות להמשיך אצל אותו המטפל שהתחלתם איתו, זה נתון לבחירתכם.
למעשה, בזמן שהם מתשאלים אתכם אתם יכולים גם לתשאל אותם 😉 - צריך לשלם כשאתם שם.
זה יכול להראות מוזר, אבל זה ממש כמו שאתם הולכים לבית קפה או מספרה.
אפשר ורצוי לברר מראש את אפשרויות התשלום ולוודא שזה מתאים לכם.
ולסיום – זה אף פעם לא מפחיד כמו שאתם חושבים 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What happens during a first therapy appointment? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את פאנל בריאות הנפש שהיא הנחתה – בקישור הזה
ואת המאמר על טיפול פסיכולוגי להפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By aussiegall CC BY 2.0
מתן טיפול תרופתי במוסד החינוך / משרד החינוך
בסעיף 2.2-74 של חוזר מנכ”ל, משרד החינוך מתאר את הנחיות למתן טיפול תרופתי במוסד החינוך. מטרת הסעיף היא להסדיר את הנוהל למתן טיפול וטיפול תרופתי במוסד החינוך כאשר לא ניתן לתת את הטיפול בבית ובאחריות ההורים.
בריאותם הגופנית והנפשית של התלמידים משפיעה על היכולת שלהם לתפקד מבחינה לימודית, התנהגותית וחברתית בבית הספר. הנחיות אלו מאפשרות מתן טיפול תרופתי במוסד החינוך כרצף טיפולי רק במקרה הצורך, והשאיפה היא שהטיפול יינתן לתלמיד ככל האפשר בשעות שבהן הוא שוהה בביתו, באחריות הוריו.
תוכלו לקרוא את המסמך המלא – בקישור הזה
סעיפים שכדאי לשים לב עליהם:
- 2.1 על מתן תרופה לתלמיד במסגרת חינוכית, מכל סיבה שהיא, יחליט רק רופא, מתוך שיקולים מקצועיים של הנחיצות לתת את התרופה במהלך הלימודים, ויגבה זאת במסמך רשמי.
- 2.4 חל איסור לדרוש או להמליץ לתת תרופה לתלמיד ו/או להתנות את המשך לימודיו ו/או את השתתפותו בפעולות המוסד החינוכי או מטעמו בקבלת טיפול תרופתי כלשהו.
כלומר – לצוות החינוכי אסור להתערב בהחלטות הרפואיות. כמו כן לצוות החינוכי אסור להפעיל לחץ מכל סוג עבור שימוש/הפסקה/שינוי של הטיפול התרופתי.
עם זאת, חשוב לי לציין שלצוות החינוכי יש תפקיד מרכזי באיתור הקושי בשלב מוקדם, דיווח להורים והפניה לאבחון והמשך הטיפול אצל אנשי המקצוע המתאימים. כמו כן, במהלך הטיפול יש להם תפקיד משמעותי ביותר בתיאור ההתנהגות בכיתה ומעקב אחרי ההתקדמות. כמו כן, חשוב שיפנו את תשומת ליבם של ההורים לכל שינוי שעלול להיות רלוונטי לקבלת ההחלטות הרפואית.
תוכלו לקבל מידע נוסף על יצירת שיתוף פעולה מול צוות בית הספר – בקישור הזה.
קישורים שימושיים נוספים:
- פניות ותלונות הציבור / משרד החינוך
- חוק זכויות התלמיד / משרד החינוך
- התאמות בדרכי הבחנות / משרד החינוך
- אם מישהו היה אומר לי / משרד החינוך
מהו דיכאון, איך אפשר לדעת אם יש לי ומה ניתן לעשות? / DarkSquidge + Kati Morton
דיכאון הוא אחד מאותם מצבים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב, לבוא יחד איתה או להתפתח בעקבותיה. אם עולה חשד יש לפנות לפסיכיאטר כדי לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי במקרה הצורך. הנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.
בסרטון הזה TomSka מדבר עם Kati Morton על ההתמודדות האישית שלו ועל דיכאון באופן כללי. שניהם הופיעו בפאנל מאוד מעניין בנושא בריאות הנפש בווידקון שתוכלו לראות – בקישור הזה.
עיקרי הדברים
- מבחינה פיזיולוגית, סרטונין ודופמין הם המולכים העצביים שמעורבים בדיכאון.
- ההבדל בין עצב לבין דיכאון הוא רמת הפגיעה בתפקוד או באיכות החיים של האדם. המאפיינים העיקריים של דיכאון הם אנהדוניה (שלא נהנים לעשות מדברים שבדרך כלל אוהבים מאוד), חוסר איזון באכילה ושינה (פחות מידי או יותר מידי) וקשיים בריכוז. אבל אל תאבחנו את עצמכם ואם יש חשד תלכו לאיש מקצוע.
- הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה ולספר לאנשים שאתם מרגישים נוח איתם. אם הדיבור פנים מול פנים קשה לכם, אפשר להשתמש בתכתובת.
- לקחת בחשבון שלפעמים תצטרכו לנסות כמה פעמים עד שתמצאו אוזן קשבת.
- בדרך כלל המענה הוא דרך טיפול רגשי עם שילוב של תרופות במקרה הצורך. בנוסף (ולא במקום!) יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיי היום יום כדי להרגיש יותר טוב, כמו למשל: הקפדה על תחזוקה עצמית (אוכל, שינה, ספורט וכו) ועל מפגשים חברתיים פנים מול פנים.
בין היתר הם מדברים שם על איך ליצור סביבה חברתית תומכת ואיך להסביר לאנשים שחשובים לנו מתי ואיזה סוג של עזרה אנחנו צריכים. כמו כן, הם מתייחסים להבדל בין מחשבות כלליות על נושא המוות לבין מחשבות אבדניות ומה לעשות כשהן עולות.
הכי חשוב – לזכור שלמרות שזה יכול להרגיש כאילו אין תקווה ואין מוצא, תמיד יש דרך, המצב יכול להשתפר, מגיע לכם להרגיש טוב יותר ואתם לא לבד.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון All About Depression
ואם זה ארוך לכם מידי, אז TomSka הכין גם סרטון קצר יותר בנושא. סה”כ הבחור קומיקאי, אז זה לא ממש מפתיע שהוא ינסה לעשות סרטון לא דיכאוני על דיכאון. לדעתי זה יצא אינפורמטיבי ומשעשע לצפייה, בלי להסתיר את הכאב והסבל שהמצב הזה עלול לגרום. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Non-Depressing Depression Video ותתרשמו בעצמכם.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון של קתי על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה
תמונה: By Alfredo Borba CC BY-SA 4.0
שיקולים בנוגע לטיפול התרופתי בהריון והנקה / חן ספקטור
שימו לב: אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉
אמ;לק – לא עושים ניסויים רנדומליים על עוברים, אז אי אפשר לדעת ב- 100% וכל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.
למה המצב הזה כל כך בעייתי?
התרופות להפרעת קשב נחקרו רבות על ילדים ומבוגרים. מבחינה זו הממצאים המדעיים מאוד ברורים ועקביים. אפילו תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה.
עד כאן הכל טוב.
אבל… מה הבעיה?
השיטה המדעית מתבססת על מבנה ניסוי ששומר על התוקף והמהימנות של התוצאות. בין היתר ישנה דרישה לקבוצת ביקורת, חלוקה אקראית של הנבדקים ו… שאף אחד לא ידע מי נמצא באיזו קבוצה. בין האנשים ש”נמצאים בערפל” צריכים להיות גם הנסיינים. זה חשוב כדי שהם לא יטו את התוצאות על פי ההנחות המוקדמות שלהם.
תוכלו לשמוע הסבר מעמיק יותר על השיטה המדעית – בקישור הזה.
עד כאן טוב ויפה, אבל… כשמדברים על עוברים ותינוקות, זה לא אתי לעשות חלוקה אקראית. לכן, הממצאים בנושא נאספים מתוך אוכלוסייה של נשים, אשר בחרו לקחת את התרופות מרצונן באישור הרופא (ולא לבקשתו של הנסיין). כתוצאה מכך, כל הנוגעים בדבר יודעים שכל הנבדקות לוקחות את התרופה האמתית (ולא פלצבו). עם זאת, במהלך השנים האחרונות נאספה כמות גדולה מאוד של מידע בנושא. ניתן ורצוי להיעזר בגוף הידע ההולך ונבנה בנושא, לצורך קבלת החלטות מושכלת עבור כל מקרה לגופו מול הרופא.
ניהול סיכונים
באופן כללי עדיף לא לקחת תרופות לא חיוניות, אשר יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר בזמן ההריון.
כאן חשוב להזכיר שהעובר הוא לא הדבר היחיד שהגוף שלנו משקיע מאמצים כדי להגן עליו. למעשה מנגנון דומה קיים גם עבור המוח האנושי. תוכלו ללמוד עוד על מחסום הדם מוח BBB – בקישור הזה. כל התרופות שנועדו להגיע למוח מתוכננות לעקוף את מנגנון ההגנה הזה. משום שמנגנון ההגנה של העובר ברחם מאוד דומה מבחינה פיזיולוגית לזה של המוח, התרופות שמתוכננות להגיע אליו יכולות גם לעבור את השלייה ולהגיע אל העובר.
משום שכל התרופות להפרעת קשב נועדו להשפיע על המנגנונים הנירולוגיים שמעורבים בה, הן צריכות להגיע למוח. כתוצאה מכך הן יכולות גם לעבור את השלייה. מכאן עולה הצורך לבחון את הסיכון. מצד אחד, יש את חוסר הוודאות שיוצרות מגבלות האתיקה במחקר. לכן אפילו אם נגיע לאחוז וודאות גבוהה מאוד על ידי איסוף מידע מהשטח, אף פעם לא נוכל לדעת ב- 100% שהתרופות נטולות סיכון לחלוטין. אבל…. מצד שני, הרי יש סיבה שאותה אישה קיבלה את הטיפול התרופתי מלכתחילה.
שאלת מליון הדולר – האם התרופות להפרעת קשב חיוניות או לא?
בהקשר זה, צריך לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה ושלא נותנים תרופות כדי “שהילד ישב בשקט”. למעשה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים וישנם מקרים שבהם התסמינים עלולים לסכן את האדם. למשל, תוכלו לקרוא על נושא הנהיגה – בקישור הזה. היבט נוסף הוא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו לשמוע בהרחבה – בקישור הזה. הריון, על שלל הבדיקות, הטיפולים והתורים עלול להיות מעמסה גדולה על קשיי ההתארגנות של אנשים עם הפרעת קשב. תוסיפו לזה את כל ההשפעה של ההורמונים והשינויים הפיזיולוגיים ובכלל שמח.
כאן המקום לשיקול אישי, כדי לבדוק האם ואיזה סיכון יש בהפסקת התרופות.
למשל, הסיכון יכול להיות זניח אם אין פגיעה משמעותית בתפקודים החיוניים לאותה אישה בתקופת ההריון וההנקה. זה יכול להיות זניח גם אם יש לאותה אישה מערכת תמיכה אמינה שמפצה על הקשיים. למשל, מישהו שמזכיר מתי יש תור לביקורת, או שצריך לקחת עכשיו את החומצה הפולית ושכדאי ללכת לבית המרקחת כי הולך להיגמר. אבל… אם יש פגיעה משמעותית ואין מערכת תמיכה שמצליחה לפצות כראוי על הקשיים, פה כבר עלול להיגרם סיכון רפואי. כמו כן, אם זה לא הילד הראשון ויש ילד נוסף בבית שצריך את תשומת הלב של האם, חשוב לוודא שהטיפול בו לא יפגע מהפסקת התרופות. שיקוים נוספים יכולים להיות קשורים לאורך החיים, למקצוע ולכל דבר שעלול להיפגע מהתסמינים שיחזרו עם הפסקת התרופות. לא לשכוח גם את ההיבט הרגשי שמושפע מהתסמינים. למשל, אם הפסקת התרופות מובילה לירידה בהספק עלול להיווצר לחץ רב שלא בריא לעובר. אם כדי לפצות על הירידה בהספק יש צורך לוותר על דברים שחשובים לאותה האישה, כמו למשל סיום לימודים אקדמיים, קידום מקצועי, תחביבים או חיי חברה עלול להיווצר דיכאון. אני מדגישה במיוחד את הנושא של תחביבים וחיי חברה משום שאנחנו נוטים לוותר עליהם בתקופות עמוסות והם חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. זה לא מותרות.
משום שכל הדברים האלו מאוד אישיים ותלויי נסיבות, אין תשובה אחת שנכונה לכולן.
זאת הסיבה שכל אחת צריכה לבחון את המצב שלה מול הרופא. יהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להפסיק ויהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להמשיך.
הריון מול הנקה
היבט נוסף הוא ההבדל בין ההריון להנקה. בעוד שברחם העובר מקבל את החומר הפעיל של התרופה ישירות ממחזור הדם, בהנקה הכמות שמגיעה לחלב מזערית. מה גם שאפשר לצמצם אותה עוד יותר, על ידי תזמון נטילת התרופה לאחר ההנקה. כמו כן, יתכנו שינויים בנסיבות החיים בין תקופת ההריון לחופשת הלידה ולחזרה לשגרה שלאחריה. כלומר, ייתכן שהסימפטומים יבואו לידי ביטוי יותר בתקופה אחת בהשוואה לאחרת, בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים בכל שלב.
כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן שעבור תקופת ההריון יהיה נכון לפעול בצורה אחת ובהנקה בדרך אחרת. שוב, כל מקרה לגופו מול רופא.
יעוץ טרטולוגי
המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות מציע את שרותיו לנשים הרות, מתכננות הריון או מניקות, לצוותים רפואיים, לעובדים סוציאליים, לרוקחים ולציבור הרחב. מרכז המידע בנושא חשיפות סביבתיות בהריון מספק מידע והדרכה לגבי בטיחות וסיכון לעובר כתוצאה מגורמים שונים על סמך נתונים עולמיים וישראליים. בין היתר כלול בשירות זה גם מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע לחשיפה לתרופות.
מידע זה יכול להיות רלוונטי לנשים עם הפרעת קשב שנוטלות טיפול תרופתי ומעוניינות להקים או להרחיב משפחה. מה גם שיש להם שרות טלפוני שניתן על-ידי צוות מקצועי ללא תשלום. אז אם אתם מתלבטים בנושא כדאי להרים אליהם טלפון.
לשאלות ופרטים נוספים, תוכלו למצוא את פרטי הקשר שלהם – בקישור הזה
קצת מקורות אקדמיים
את מעט החומר האקדמי שמצאתי בנושא הכנסתי לערך “הפרעת קשב במבוגרים” בוויקיפדיה.
תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים בפרק “דילמות בנושא הטיפול התרופתי בתקופת ההריון וההנקה” – בקישור הזה
שימו לב: המספרים בסופי המשפטים הם קישורים למראה המקור שבהערות השוליים, כך שמשם תוכלו גם לראות מאיפה מגיע המידע.
אם אתם מכירים מקורות אמינים נוספים בנושא, תעבירו לי ואשתדל להכניס גם אותם. אפשר לכתוב בתגובות לפוטס הזה או לשלוח דרך הדף “צור קשר” באתר – בקישור הזה.
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה
ועל אתגרים מיוחדים לנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Philippe Put CC BY 2.0
מאיפה אתה יודע מה שאתה יודע על ריטלין? / אבי גרייניק
אבי גרייניק הגיב לטור שכתב ליאור דיין בגנות השימוש בריטלין. אבי מספר שכשסיים לקרוא את הטור של ליאור החל בתוכו מאבק, שהוביל החלטה לצאת נגד הדברים שנכתבו באותו הטור. הוא טוען שהוא מאלה שחושבים, מאמינים ויודעים שהתרופה ריטלין היא חסד שהעניק לנו המדע – כמובן, רק לאלה שבאמת זקוקים לחסד הזה ובליווי של רופא טוב.
נשמע מעניין?
לכתבה המלאה של אבי גרייניק – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר של חלי על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע על ריטלין והפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על הסכנות בהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה
תמונה: By Nadav Haxelman CC BY-SA 3.0
הופתעתי לגלות / גלי שני
אני חוזרת מפגישה עסקית עם מטפלת באמנות ומאמנת- שתיהן עוסקות מן הסתם בהפרעת קשב.
תוך כדי השיחה אנחנו מקשקשות, ומתברר לי שאחת מהן נוטלת טיפול תורפתי והיא מפחדת שהלקוחות שלה ידעו שהיא לוקחת כדור ובעקבות זה לא יגיעו אליה לטיפול.
מה?
אני חושבת שלא שמעתי טוב. מבקשת שתחזור שוב.
את מה? מתייבשת ?? וביקשתי שתחזור פעם שלישית!.
“כן בחריצות היא עונה “לקוחות לא יגיעו”.
חוץ מזה עסקית זה לא משתלם וזה פוגע עם הלקוחות, הם לא יודעים גם לא את דעתי, זה משאיר ופותח לי את הקהל שמתנגד לטיפול תרופתי.
אני לא מבינה. רק מרגישה התנגדות וכעס גדול שמתפשט לי בכל הגוף. אני משתפת אותה בתחושותי…
אם את מתביישת בזה?
מה זה אומר עלייך מה זה אומר עלי? ועל מטפלים אחרים?? מה זה אומר עלינו כחברה כתפיסה חברתית????
איך את מטפלת לקבלה אמיתית של הלקוח שלך שכן נוטל, מה הוא צריך לחשוב על עצמו אם את בעצמך מתביישת בזה….
היא שתקה.
אני ממש לא.
שלא מספיק התביישנו וסבלנו, לפחות אני- הרגשתי דפוקה כל הילדות, היום שיש סוף כל סוף מודעות וקבלה אני צריכה להתבייש בזה? ולהסתיר?
אנשים צריכים לדעת שטיפול תרופתי לא הופך אותך למקולקל או לא טוב. איףףףףף
גילוי נאות.
אני גלי שני מאמנת מבוגרים וילדים בעלי הפרעת קשב.
אני מאמנת מעולה! אני מעבירה תהלכים משמעותיים, יש לי קבלות ממתאמנים מדהימים שעברו תהליך אצלי. מתאמנים שלוקחים כדור, ומתאמנים שלא לוקחים כדור.
זה בכלל לא האישו!
וכן אני עצמי ואנכי נוטלת כדור כשאני צריכה.
זה הופך אותי למאמנת לא טובה? לא מקצועית או לא קשובה?
חד משמעית
לא.
אדם כל אדם שנוטל טיפול תרופתי אינו צריך להתייבש בזה.
זה יכול להיות איש לגמריי זה לגמריי מובן
אבל זו בטח לא בושה והסתרה
ומי שחושב אחרת
אז חבל.
חבל מאוד.
נ.ב.
קולגה יקרה ביקשתי ממך אישור לעלות פוסט כנה בעיקבות המפגש הראשוני בנינו בכדיי שתוכלי ונוכל ביחד לראות את התגובות.
שום כוונה לא לפגוע! רק לשקף מציאות.
שלך
אהבתם?
תוכלו למצוא פוסטים נוספים של גלי שני – בקישור הזה
ולשמוע הסברים בנוגע למיתוסים על הפרעת קשב – בקישור הזה
אל תפחדו מהפרעת קשב, תכירו אותה / בשורה
בתור ילדה הייתי מקרה קלאסי של ילדת קש”ר (=> קשב וריכוז). לא הקשבתי בכיתה, בקושי עשיתי שיעורי בית, שכחתי כריכים בתיק, הייתי שקטה וחולמנית והמחברות שלי היוו אילוסטרציה של המחשבות שלי: מבולגנות, מלוכלכות ומלאות ציורים, שירים וסיפורים.
הבעיה?
קיבלתי מאיות.
איך זו בעיה, אתם שואלים?
ובכן, מסיבה מאוד לא ברורה, בישראל מתייחסים להפרעות קשב וריכוז כאל לקות למידה במקום כאל הפרעה נוירולוגית. התוצאה היא שילדים מחוננים עם הפרעות קש”ר היו צריכים להיות מופרעים ממש כדי בכלל להישלח לאבחון.
כשהייתי בת 12 אבי אובחן עם הפרעות קש”ר ומיד אמר “גם לבתי יש”. בכל כוחו ניסה לקחת אותי לאבחון, אך ללא הועיל. בשביל לאבחן יש צורך במילוי שאלון ע”י המחנכת, ועד סוף כיתה ח’ המחנכות שלי סרבו באופן נחרץ למלא את השאלון.
זאת למרות שלא הייתי משתתפת בכיתה אלא אם המורה היתה עושה “שגיאה” לשונית או מתמטית (כי רק אני שמתי לב לזה), למרות שהוציאו אותי מהכיתה כשלא הייתי מוכנה “להקשיב” בלי לקשקש במחברת, ולמרות שישבתי וקראתי בכיתה ספרי פנטזיה במקום תנ”ך והסטוריה.
למה?
כי עדיין קיבלתי מאיות.
כמה זה יכול להימשך?
בסופו של דבר, בעקבות המעבר שלי לפנימיה בכיתה ט’, שכנענו את המחנכת בסוף כיתה ח’ למלא את השאלון. אמרתי לה “מקסימום יגידו שאת צודקת ואין לי כלום, מה אכפת לך? גם ככה אני כבר לא אהיה פה”.
הלכנו עם השאלון המלא למרפאת התפתחות הילד הקרובה לבית ולאחר ראיון של חצי שעה אובחנתי עם הפרעות קש”ר.
סיימתי תיכון בהצטיינות בזכות הקונסרטה. אפילו עזרתי לחברה לגשת לאבחון אחרי שהיא התקשתה ב5 יח”ל מתמטיקה “כי המזגן והפלורוסנט מפריעים לי לחשוב”.
במהלך התיכון גם נתקלתי בנערות עם לקויות למידה שקיבלו ריטלין בלי סיבה מלבד הלקויות שלהן. הן אובחנו באופן שגוי עם הפרעות קש”ר והתלוננו בלי סוף על כאבי הראש והעייפות שהריטלין עושה להןם “סתם”. הן קראו לזה סם, ואני קראתי לזה תרופה.
הסיפור שלי לא נגמר כאן.
5 שנים לאחר סיום התיכון, אחרי שעבדתי ללא קונסרטה, התחלתי ללמוד.
ניסיתי להתחיל בלי קונסרטה, אבל כשהגיעה תקופת המבחנים הראשונה ואיתה הנכשל הראשון, הבנתי שאני צריכה את זה כדי ללמוד. אז ניסיתי לחדש את המרשם.
הבעיה? האבחון “פג תוקף”. אני צריכה לשלם אלפי שקלים למכון, או למצוא רופא משפחה עם התמחות בהפרעת קש”ר (שהם קשים להשגה). נוירולוגים לא רצו לחדש לי את האבחון ללא אישור פסיכיאטר בגלל הפרעת חרדה שהופיעה בשנים האחרונות, והתור הקרוב לפסיכיאטר הוא בעוד חצי שנה.
לא וויתרתי. קיבלתי 20 כדורים של ריטלין לתקופת המבחנים ההיא (שבזכותם עברתי עם ממוצע מעולה), והתחלתי לנסות להשיג תור לאחת מ3 רופאות המשפחה שעוסקות בהפרעות קש”ר בסביבה שלי.
הראשונה שמה אותי ברשימת המתנה (ולא חזרה אלי עד היום), השניה מעולם לא ענתה, ולשלישית הצלחנו להשיג תור רחוק. בסופו של דבר, ממש בנס, השגנו תור ממש שלושה שבועות לפני סוף הסמסטר והנה סוף סוף הקונסרטה בידינו.
הפרעת קשב עלתה לכותרות
התקשרות היום מלאה בסיפורי זוועות על שימוש לרעה בתרופה, אבל הבעיה שלנו בארץ היא לא הריטלין עצמו. אין שום בעיה עם הטיפול התרופתי של הפרעת קשב ברגע שהוא ניתן לאחר אבחון מקצועי מלא ובפיקוח רפואי על פי חוק.
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה של ההפרעה, ותפיסה שלה כ”לקות למידה” במקום ההפרעה הנוירולוגית שהיא הפרעת קשב וריכוז.
בקשה אישית!
אנא מכם, אל תשלחו רק ילדים שקשה להם ללמוד לאבחון. שימו לב האם הבעיה כאן היא באמת בקשב והריכוז, או שמא הבעיה בחוסר מוטיבציה או באמת בקשיי הבנה. בדקו האם יש בעיות בתחומים אחרים? היעזרו באנשי מקצוע ואספו מידע אמין.
הריטלין הוא לא הבעיה. הריטלין הוא גם לא הפתרון.
הבעיה היא אבחון יתר ומידע שגוי, והפתרון הוא תשומת לב ומחקר נכון.
זכרו:
הפרעת קשב היא לא לקות למידה וייתכן שכלל לא תפגע בציונים. לא צריך לדעת אם יש או אין הפרעת קשב כדי להפנות לאבחון, מפנים לאבחון כשיש חשד כדי לאמת או לשלול אותו.
ילד מחונן שלא מוכנים לאבחן אותו נופל בין הכיסאות.
אל תהיו אלה שמונעים תרופה ממי שצריך אותה.
אהבתם?
קראו את המאמר על מחוננות והפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה
בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה / אפי זקן
בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה הרגשתי סופרמן
לא רעב לא צמא מפוקס רגוע שקט
העמסתי :
יום עבודה, באמצע איסוף מסמכים מבנק יהב ברגל מי יכול למצוא חניה בגבעת שאול בירושלים חזרה למשרד, אירגון המסמכים וכו… מסירת המסמכים גם ברגל למקום אחר בגבעת שאול חזרה למשרד כדי לגלות שאני צריך להחליף גלגל באוטו
שמש חום איימים מזיע כמו סוס עובד כמו חמור החלפת גלגל לקחה לי המון זמן הברגים לא נפתחו ושחקתי את הראש של הצלב והמפתח של האוטו.
בגלגל ספייר היה חסר אויר ניסיתי לנפח אותו במדחס של העבודה שלא שמתי לב שנותק נשאר רק הצינור ומד הלחץ מנסה מנסה ולא מבין למה האויר בגלגל רק הולך ויורד.
עד שבא מישהו ששאל מה אני עושה והראה לי שאין מדחס חחחחח .
למזלי הוא היה טכנאי מזגנים שניפח לי את הגלגל עם גז מזגנים.
משם לתחנת דלק לרוקן את הגז מזגנים ולנפח את הגלגל בחזרה.
משם לעשות טסט לאוטו
סופרמן כבר אמרתי כל היום מתרוצץ בשמש בלי לאכול בלי לשתות
הטסט עבר בהצלחה השעה כבר 17:30 מתחיל כאב ראש.
אני בדרך הביתה גר בורד יריחו פקקים בירושלים.
בדרך הביתה עוצר בסופר לקנות כמה דברים הכאב ראש מתגבר ומתגבר מתחילה סחרחורת כמעט שנפלתי, התישבתי על ארגז באמצע הסופר וחיכיתי שהעולם יפסיק להסתובב מסביבי.
כבר לא סופרמן
אחרי כמה דקות קמתי רוקנתי בקבוק מים קניתי כמה עוגיות שמרים שוקולד.
סיימתי את הקניות הגעתי הביתה חצי כח.
בבית סיפרתי לגדול מה קרה חיים שלי הוא אמר “אבא בוא אני אתן לך כמה טיפים איך להיות עם הרטלין. זה שאתה לא מרגיש רעב או צמא זה לא אומר שהגוף שלך לא צריך את זה. אתה חייב להסתובב עם בקבוק מים ולשתות כל כמה דקות שלוק קטן. אתה חייב לאכול לפחות ארוחת בוקר לפני הכדור”
מפי עוללים
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה
ואם כל זה גורם לכם לתהות איך אפשר לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? כנסו לסרטון – בקישור הזה
תמונה: By Helgi Halldórsson CC BY-SA 2.0
האם התסמינים שיש לי או לילדי נובעים מהפרעת קשב? או בקיצור, האבחנה המבדלת האפשרית / אביטל בריסק
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו למשל:
- קושי בהפניית קשב – היכולת לבחור את המשימה שבה אדם מעדיף להתמקד, מתוך שלל הגירויים המתחרים בסביבה.
- קושי בהתמדה בקשב – היכולת לגייס קשב לאורך זמן.
- קושי בפיצול קשב – היכולת לעשות שני דברים או יותר בו זמנית.
- אימפולסיביות – פעולה ללא הפעלת בקרה לפני הפעולה.
- פעלתנות יתר – קושי להישאר במקום אחד ללא תזוזה, דברנות רבה וכו’
- קושי בתפקודים ניהוליים – תהליכים מטה קוגניטיביים המאפשרים לאדם לפעול ביעילות ולווסת את ההתנהגות שלו.
אנשים עם הפרעת קשב יכולים לחוות את כל הקשיים הללו, אך ייתכן שיחוו רק חלק מהם. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבעוד שקשיים בקשב יכולים בהחלט לנבוע מהפרעת קשב, יכולים להיות להם גם גורמים אחרים.
בהמשך נציג גורמים אפשריים לקשיי קשב שאינם הפרעת קשב. עם זאת, חשוב לזכור שהפרעת קשב אינה סותרת את קיומם של מצבים אחרים והם אינם סותרים את קיומה. לכן גם אם אתם או ילדכם מאובחנים עם הפרעת קשב, זכרו שהיא באה לא פעם עם דברים נוספים, כגון קושי בוויסות חושי, לקות למידה, קושי חברתי וכד’. היזהרו לא להזניח את החלקים האלה בגלל שלכאורה הילד מאובחן ואין כביכול צורך לחפש קשיים נוספים.
כדי לדעת אם יש הפרעת קשב, משהו אחר שנראה כמו הפרעת קשב, או שילוב של הפרעת קשב עם גורמים נוספים לקושי – צריך לעשות אבחנה מבדלת אצל אנשי המקצוע המתאימים. כדי לקרוא את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן. בהמשך נציג את אנשי המקצוע הרלוונטיים לגורמים האפשריים האחרים לקשיי קשב.
בעיה תחושתית (סנסורית)
כאשר ילד מציג סימנים של אי שקט מוטורי או תנועתיות יתר, שווה תמיד לבדוק אם יש לו קושי בוויסות חושי. גם ילדי ADHD מאובחנים יכולים לסבול מקושי סנסורי וחשוב להיות מודעים לטכניקות עבודה איתם: הברשות, ישיבה על פיתת בלאנס או כדור פיזיו, התעסקות עם חפצים שיכולים לעשות גרייה חושית. אבל גם ילדים ללא הפרעת הקשב הסובלים מקושי בעיבוד סנסורי יתקשו להשאר במקום, ינועו על כיסא, דעתם תהיה מוסחת בגלל חוסר\יתר גרייה חושית.
האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק.
אם הרגישות היא בעיקר שמיעתית, כדאי לבדוק האם מדובר במיסופוניה. לפרטים נוספים – לחצו כאן.
ירידה בשמיעה או עיכוב שפתי
ילד שנראה מרחף מאוד, לא קשוב, מפספס דברים והוראות, לא בעניינים בגן או בבית ספר, חשוב להתחיל בירור מבדיקת שמיעה, ואז לשקול גם ייעוץ של קלינאית תקשורת. בעיה בשמיעה או עיכוב שפתי יכולים ליצור תמונה של קשיי קשב. תדמיינו את עצמך יושבים בכיתה בה הלימודים מתקיימים בשפה זרה שהשליטה שלכם בה לא מצויינת. גם אתם תתקשו לשמור על קשב לאורך זמן גם אם מאוד תתאמצו.
אבחון וטיפול בלקות שמיעה וקשיים שפתיים הוא דרך קלינאית תקשורת. בנוסף, רופא אף אוזן גרון יכול לבדוק מצבים רפואיים שעלולים לפגוע בשמיעה.
קושי רגשי
אדם שמתקשה להתרכז יותר מאשר בעבר, ילד שמגלה חוסר פניות ללמידה, פיזור, בעיות זיכרון, תחושה של ירידה באנרגיה ויעילות, חוסר מוטיבציה, כל אחד מסימנים אלה יכול להצביע על קושי רגשי, כגון דיכאון או חרדה. גם פוסט טראומה עלולה לגרום לירידה נכרת ביכולת קשב. גם מצב לחץ מתמשך גורם לירידה מתמשכת ביכולת קשב (מתח בבית, הגירה, מחלה מתמשכת של אחד מבני הבית וכד’).
כמובן שילדים ואנשים רבים עלולים לפתח קשיים רגשיים בעקבות התמודדות עם הפרעת הקשב שלהם, כמו כן הם בקבוצת סיכון לפיתוח מצבים רגשיים קשים. בעיה רגשית דורשת מענה, אם זה ע”י טיפול פסיכולוגי ואם זה ע”י טיפול תרופתי.
במקרים אלו כדאי לעשות את האבחנה המבדלת אצל פסיכיאטר, שמתמחה גם בהפרעת קשב וגם בבעיות רגשיות. במקרה הצורך הפסיכיאטר ידע לעשות את האיזון התרופתי הנדרש עבור כל מקרה לגופו. בנוסף, לקשיים רגשיים יתכן שיהיה צורך גם בטיפול רגשי אצל פסיכולוג או דרך תרפיה כלשהי.
קשיי התנהגות
אם הילד לא מסתדר במסגרת, מרבה לריב או להתחצף, מסתובב בכיתה המון, גם בבית נמצא באי שקט מתמיד, זה לא בהכרח מצביע על הפרעת קשב. אמנם קשיי התנהגות מלווים לא מעט ילדים עם הפרעת קשב. אך קושי התנהגותי יכול לנבוע מסיבות רבות אחרות: טראומה שילד עבר, קושי בעיבוד וויסות רגשי, ביטוי של חרדה או תסכול, ביטוי ללקות למידה אם בעיית ההתנהגות מופיעה בעיקר סביב מסגרת לימודית או דרישה לימודית. ODD (תסמונת המרדנות-התנגדות ), לרוב מלווה ע”י ADHD, אך לא תמיד. קשיי התנהגות אופייניים לילדי הספקטרום האוטיסטי בכלל, ובפרט ילדים מבלבלים, בתפקוד גבוה, שלא מאובחנים בזמן ולא מטופלים בזמן.
כדי לבדוק את המקור לקשיי התנהגות על רקע רגשי יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג. אבחון דידקטי או פסיכודידקטי מיועד לבדיקת קשיי למידה, כפי שיתואר בהמשך.
קשיי למידה
לקויות למידה עלולה לגרום לילד לאבד מוטיבציה, לוותר מראש, לא להיות קשוב, להפריע במהלך השיעור, ולפעמים ילד כזה נראה חסר שקט ומאוד לא מרוכז. לקויי למידה מאובחנים ע”י מאבחן דידקטי או פסיכודידקטי. להסבר מפורט יותר על אבחון דידקטי – לחצו כאן.
מחלות או מצבים רפואיים אחרים
מחסור בברזל או אנמיה, גרד קבוע, פסוריאזיס, ועוד מחלות רבות אחרות עלולים לגרום לחוסר קשב, אי שקט, חוסר פניות ללמידה, תנועתיות, חוסר אנרגיה.
כמו כן ישנן תרופות הגורמות לאי שקט, תנועתיות, או לחילופין, ישנוניות וחוסר אנרגיה. אצל ילדים הטיפול באסטמה ובאלרגיות, למשל, יכול להביא לסימנים של בעיית קשב. לגבי ילדי ADHD, אם הם מקבלים טיפול בונטולין, סטרואידים, אנטי היסטמינים וכד’, הטיפול הזה יכול להחמיר סימפטומים של קשב. אצל מבוגרים, המגוון של תרופות הוא רחב הרבה יותר, תתייעצו עם רופא.
כדי לעשות בדיקה כללית של המצב הרפואי יש ללכת לרופא משפחה ואם עולה חשד לבעיה בתחום מסוים, יש לפנות לרופא המתמחה באותו התחום.
אהבתם?
קראו גם את ההסבר על אבחון נוירולוגי – בקישור הזה
ואת ההסבר של ברקלי על השאלה “מתי קושי הופך להפרעה?” – בקישור הזה
תמונה: By Alterego CC-BY-SA-3.0
פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD
ג’סיקה המלכה שלנו הייתה ב- VidCon, שהוא כנס שנתי גדול מאוד של יוטיוביסטים (אנשים שמעלים סרטונים ליוטיוב). היא השתתפה במספר פאנלים של בריאות הנפש, כדי להסביר על הפרעת קשב ולספר את הסיפור האישי שלה. למרות שאובחנה בגיל צעיר יחסית, היא מצאה שגם בגיל 30 היא עדיין נאבקת עם הפרעת קשב. היא החליטה ללמוד כמה אסטרטגיות, לשים אותם במקום שבו הן לא ילכו לאיבוד ועל הדרך למה לא לפרסם אותם ברשות הציבור למקרה שהם יהיו שימושיים גם לאנשים אחרים. וכן, הם שימושיים מאוד! כדי להתרשם מהסרטונים שהיא מעלה – לחצו כאן. וכדי לשמוע את סיפור החיים שלה – לחצו כאן.
הכירו את כל המי ומי
היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:
האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂
היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.
קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.
קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉
תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.
שימו לב:
יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.
נשמע מעניין?
אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂
אהבתם?
צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.
ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה
תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0
רשימת רופאים הפעילים בתחום הפרעות קשב / משרד הבריאות
משרד הבריאות פרסם רשימה של רופאי ילדים ומשפחה בוגרי קורס ADHD פעילים בתחום הפרעות קשב.
שימו לב – הרשימה מכילה רופאים שמוסמכים לאבחון ולטפל בהפרעת קשב, אך לא כולם בהכרח עוסקים בכך בפועל. עם זאת, הרשימה יכולה לסייע בבדיקה האם רופא מסוים שאתם מתכוונים ללכת אליו אכן מוסמך לכך או לא. לצד זאת חשוב לדעת שבהחלט ניתן לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב גם אל פסיכיאטרים ונירולוגים, למרות שאינם נמצאים ברשימה זו. זאת משום שההכשרה של רופאים אלו כבר כוללת התמחות בהפרעת קשב, לכן אין צורך בקורס ייעודי או ברשימה מיוחדת עבורם.
בכל מקרה כדאי לעשות בירור מקדים ולבקש המלצות על אנשי מקצוע טובים. חשוב להקפיד שהרופא שבחרתם מתמחה בפועל בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי לכם (ילדים או מבוגרים). כמו כן, אם יש ספק כלשהו בנוגע לרופא שבחרתם, תמיד אפשר ורצוי ללכת לחוות דעת שנייה.
לרשימה המלאה – לחצו כאן
קישורים שימושיים נוספים:
אחריות וילדים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי
ברקלי מדבר על ההתייחסות לבעיות התנהגות של ילדים עם הפרעת קשב ועל האחריות שלהם על ההתנהגות של עצמם.
הוא מסביר שהליקוי בהפרעת קשב הוא בתפיסת הזמן ולא בהבנת ההשלכות של המעשים. לכן, אם העונש או הגמול על פעולה מסוימת מגיעים יותר מידי זמן אחרי הפעולה, הם יאבדו את היעילות שלהם. כלומר, הבעיה היא לא ביכולת לקחת אחריות אלא בעיכוב של תוצאות/תגובות/השלכות הנובעות מפעילות מסוימת. בהתאם לכך, הוא קורא למתן תדיר ומיידי יותר של משובים לילדים עם הפרעת קשב.
ההבדל בין הקנייה לפיצוי
ברקלי מסביר שהמטרה של תכניות התערבות התנהגותית להפרעת קשב (כמו כלכלת אסימונים) היא לא ללמד, אלא לאפשר משובים דחופים ומהירים יותר. הוא מבדיל בין השימוש החינוכי שנעשה בתכניות מסוג זה עבור אוכלוסיות אחרות כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי. במקרים אלו תכניות ההתערבות נועדו לצורכי הוראה ומרגע שנרכשה המיומנות אפשר להפסיק אותן. להבדיל, השימוש בתכניות אלו עבור ילדים עם הפרעת קשב הוא לא לצורכי הקנייה אלא לצורכי הנעה (מוטיבציה) כפיצוי על הקשיים שהפרעת קשב יוצרת בתחום זה.
הוא מדגיש שתכניות התערבות התנהגותיות שמופעלות לצורכי מוטיבציה צריכות לפעול באופן רציף ללא הפסקה. משום שהתכנית לא מופעלת לצורכי הוראה אין להמתין עד שמיומנות כלשהי תירכש משום שהתכנית לא נועדה להקניה של מיומנויות. הוא משווה את השימוש בתכניות התערבות התנהגותיות להפרעת קשב לרמפות או לשיפועים שנועדו להנגיש מבנים עבור אנשים עם נכויות פיזיות. הרמפה נועדה לאפשר לאנשים עם נכויות פיזיות להיכנס לבניין בכיסא גלגלים. האם תצפו מאדם כזה שאחרי 30 יום של שימוש ברמפה הוא ילמד להיכנס בלעדיה? האם אותו אדם יפנים את הרמפה?
כמובן שלא, הרמפה לא נועדה לצורכי הקנייה או לימוד. הרמפה היא אמצעי לפיצוי, אשר מאפשר להפחית את הפגיעה בתפקוד. התכנית ההתנהגותית להפרעת קשב עובדת באופן דומה. היא נועדה לפצות על מנגנון לקוי והשימוש בה לא מוריד את הצורך העתידי בה. לכן צריך להשתמש בה באופן רציף.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5B ADHD is a disorder of self regulation:
אהבתם?
צפו גם בסרטון ההסבר אודות התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
בסרטון המסביר איך ניתן ליישם את דפוסי המשוב של משחקי מחשב לחיים האמתיים – בקישור הזה
ובסרטון של ברקלי על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע אודות הפרעת קשב / חלי גולדנברג
חלי מביעה את כעסה על שדרן ‘103FM’ שי גולדשטיין שהשווה בין ריטלין לסמים – “התועלת של התרופה והשקט שהיא מביאה שווה הכל”
מתוך השידור
“אם יש משהו שאני שמחה שקרה בחיים שלי זה שאובחנתי בגיל 45. אני מצרה על הילדות שלי צער גדול, איך אף אחד לא הבין איך הילדה המבריקה הזאת לא מצליחה לסתום את הפה, לא מצליחה להבין דף בהיסטוריה, איך היא מבריקה במקומות מסוימים, איך היא לא מבריקה במקומות אחרים.”
“אני כועסת על אנשי תקשורת שלא זוכרים שיש להם כוח והם לא זוכרים שמה שהם אומרים בכל רגע יכול להשפיע על הרבה מאוד אנשים.”
“הקלות הבלתי נסבלת של לדקלם ‘ריטלין זה סם, אתם מסממים את הילדים שלכם’ הורים לא נותנים לילדים שלהם ריטלין לפני שהבטן שלהם מתהפכת… כשאתה עושה את החשבון של המחיר שאתה משלם ושל התועלת שאתה מפיק – לגדל ילד שמצליח להשתמש ביכולות שלו ולהראות את הדברים הטובים שלו, להצליח באיפה שהוא יכול ולא ילד שמרגיש מטומטם לפעמים ואוויל לפעמים ומוזר…. שאומרים לו ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ וכל היום דופקים לו את הראש ‘די’ ‘די’ ‘די’ והוא עומד מול ספר ולא מצליח להבין לא כי הוא לא נורא חכם, אלא כי הוא חי עם הסמיכות פוך האלו שהפרעת קשב מציפה אותו בהן. העובדה שאנשים לא מבינים את זה ואנשים עם השפעה… זו בושה וחרפה.”
לשמיעת ההסבר המלא בתכנית הרדיו – לחצו כאן.
מקורות מידע נוספים
על החוויה האישית של חלי גולדנברג תוכלו לקרוא בבלוג שלה “הפרעת קשב, עדות אישית” – בקישור הזה
או לשמוע את ההרצאה שלה “שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז” – בקישור הזה
לקריאת הצהרת הקונצנזוס הבין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר של ריק גרין אודות האבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר על מיתוסים אודות הפרעת קשב – לחצו כאן
תמונה: By Shunichi kouroki CC BY 2.0
פיג’יט או משחק? / Understood
הסערה הגדולה סביב טרנד הספינרים העלתה את נושא הפיג’יטים למודעות הציבורית ויצרה מחלוקות רבות סביב ההשפעה שלהם על תפקודי הקשב. למען הסר ספק, המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. אין פתרון יחיד, משובח ככל שיהיה, שיש בכוחו לתת מענה מלא כשלעצמו. כמו כן, הפרעת קשב היא מולדת ומלווה את האדם לאורך כל החיים. הסביבה יכולה להשפיע על מהלך ההתפתחות של הפרעת קשב, אך אין בכוחה ליצור או לרפא אותה. על כן אין לצפות ל”פתרונות פלא” מכל סוג ומומלץ לקחת בעירבון מוגבל טענות העוסקות ביצירה או ריפוי של הפרעת קשב…
מה הקשר להפרעת קשב או לתפקודי קשב באופן כללי?
יש אנשים שהתעסקות עם דברים משפרת את תפקודי הקשב שלהם. זה אמנם נפוץ מאוד בקרב אנשים עם הפרעת קשב, אבל לא נכון לגבי כולם ויש גם אנשים ללא הפרעת קשב שנתרמים מפעילות מסוג זה. כמו כן, יש אנשים שהתעסקות מסוג זה דווקא פוגעת בתפקודי הקשב שלהם. לכן חשוב לבדוק את הנושא עבור כל מקרה לגופו. זאת משום שגם בקרב האנשים שהתעסקות עם חפצים מסייעת להם ישנה שונות רבה. השונות מתייחסת גם למידה שבה אותה ההתעסקות מסייעת לקשב וגם לסוג ההתעסקות שמסייע לכל אחת ואחד מהם. לכן שלאנשים שונים יהיה צורך בפעילות שונה עם חפצים שונים. לצורך העניין פיג’יטים כמו הספינר והפיג’יט קיוב יכולים מאוד להתאם לאנשים מסויימים שזקוקים להתעסקות מהסוג הזה, אבל אחרים אולי יעדיפו חפצים אחרים כמו צרור מפתחות, כדורי ספוג קטנים וכו.
התחשבות בסביבה
מטעמי “נאה דורש נאה מקיים” אין זה לגיטימי שאדם אחד יעסוק בפעילות שמגבירה את רמת הקשב שלו על חשבון הקשב של הזולת. כאשר האדם נמצא לבדו, השיקול הזה לא רלוונטי והוא יכול לפעול כרצונו. אך כאשר האדם נמצא בחברתם של אנשים אחרים, מן הראוי להתחשב באופן ובמידה שפעילות מסוג זה משפיעה עליהם. הדבר יכול להשתנות בהתאם לסוג הפעילות ולרמת הרגישות של האנשים שנמצאים בסביבה באותו הרגע. לכן יכול להיות שבסביבות מסוימות לא תהייה בעיה ובאחרות כן. משום שהתעסקות זו אינה הדרך היחידה לשפר תפקודי קשב, כאשר היא מפריעה לסובבים יש לחפש דרכי התמודדות חלופיות. במקרה הצורך מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע ולפתח אסטרטגיות יעילות שלא פוגעות ביחסים עם הזולת.
אז זה טוב או רע?
התשובה לשאלה זו זהה לתשובה עבור כל כלי אחר שמיועד לשרת מטרה מסוימת: כשנעשה בו שימוש נכון המקדם את המטרה זה טוב. אבל… כשנעשה בו שימוש לא נכון, שפוגע במטרה זה רע.
בהחלט יכולים להיות מצבים שבהם כלי מסוים יהיה יעיל מאוד ולעומתם יכולים להיות גם מצבים אחרים שבהם אותו הכלי לא יסייע או אף יזיק. כדי לעשות שימוש מושכל וחיובי יש ללמוד את הכלי המדובר, על יתרונותיו וחסרונותיו ולהתאים את אופן השימוש בו עבור כל מקרה לגופו. לכן למעשה לא קיימת תשובה כללית וחד משמעית בנושא. השאלה החשובה יותר היא כיצד לעשות שימוש נכון בפיג’יטים למיניהם. זה האתגר העומד בפנינו היום. לצורך העניין הסרטון הזה מסביר את איך מבדילים בין צעצועים לכלים טיפוליים וכיצד ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Fidget Spinners and More: Is a Fidget Good or Bad?, תיהנו ושתפו אותנו בתגובות בחוויות שלכם סביב הנושא.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על הכנת בקבוק או צנצנת נצנצים להרגעה עצמית – בקישור הזה.
ואת הסרטון על סוגים שונים של פיגיטים של ג’סיקה והאנה – בקישור הזה
שיקולים בנוגע להמשך טיפול תרופתי בחופשים / חן ספקטור
שימו לב – אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉
אמ;לק – כל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.
שאלות מנחות:
- מהן הפעילויות שבהן האדם צפוי להשתתף בזמן החופש?
חופש הוא לאו דווקא היעדר פעילות. במקרים רבים הפעילות בזמן החופש שונות באופיין. לכן הן יכולות להציב אתגרים מגוונים לאנשים עם הפרעת קשב.
כמו כן, לא תמיד החופשה היא מלאה – לפעמים יש עוד מטלות של לימודים או עבודה שיש להשלים בזמן החופש. - האם ובאיזו מידה הפרעת קשב מפריעה לתפקוד בתחומים האלו?
ישנה שונות רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב, כך שלכל אחד יהיו תחומים אחרים שבהם הקושי יבוא לידי ביטוי.
חשוב לשים לב שהפגיעה בתפקוד יכולה להיות גם פנימית וסובייקטיבית. כלומר, גם אם אין הפרעה לסביבה או השלכות אובייקטיביות (כמו ציון נמוך), יכול להיות שהאדם עצמו מתאמץ בצורה לא פרופורציונית או שאינו מצליח להפיק את המיטב מהחוויה.
למשל, אם הולכים לטיול יכול להיות שללא תרופות כל הדרך האדם יהיה מרוכז מאוד בעיקר בלא ללכת לאיבוד או לא לאבד ציוד חשוב. חוויה זו יכולה להתאפיין במתח רב. יכול להיות גם שכל המשאבים של אותו אדם יוקדשו לניסיון לזכור את ההנחיות של המדריך מתחילת היום, או למאמץ לעקוב אחרי שיחות שמתנהלות באופן שרירותי לאורך המסלול. יכול להיות שהוא יצליח בכל המשימות האלו, אבל… זה עלול לבוא על חשבון ההנאה מהטבע ומהחברה שלשמם הצטרף לטיול. - מה יכולת ההסתגלות למצבים חדשים?
יכולים להיות מקרים שבהם הפעילויות בזמן החופש לא יצרו אתגר משמעותי כשלעצמן, אך האדם יתקשה להתמודד עם עצם השינוי. כלומר, הבעיה לא תהיה ברמת הקושי הסובייקטיבית של הפעילות, אלא בעצם המעבר בין פעילויות מסוגים שונים. זאת משום שלאנשים עם בעיות התארגנות יכול להיות קושי להתמודד עם שינויים בשגרה ועם מצבים חדשים.
אם מצרפים למצב הסביבתי החדש גם מצב פנימי חדש של הפסקת הטיפול וחזרת התסמינים, זה יכול להיות שמח 😉
זאת משום שעם הפסקת התרופה ישנה חזרה של הסימפטומים שבהם היא נועדה לטפל. עבור אנשים עם קשיי התארגנות וקושי להתמודד עם מצבים חדשים זה יכול להיות אתגר כפול – גם להתמודד עם ההתארגנות מול מצב חדש וגם לעשות זאת בלי התמיכה של התרופה שמיועדת בין היתר לעזור להתמודד עם מצבים חדשים. זה לא אומר בהכרח שהדבר בלתי אפשרי, אבל בהחלט יכול להיות שיהיה צורך בתקופת הסתגלות ארוכה יותר וברכישה של אסטרטגיות התמודדות חדשות. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא בנוגע לתקופת ההסתגלות הנדרשת עבור כל שינוי מסוג זה ולשלב אנשי מקצוע נוספים על פי צורך.
עם הזמן, ההתנסות ורכישת אסטרטגיות ההתמודדות, סביר שהמעברים האלו יהיו קלים יותר. עם זאת, יתכן שהקושי יהיה כל כך גדול שהוא כבר לא יצדיק את הפסקת הטיפול חרף יתרונות פוטנציאליים אחרים. לכן בכל סיטואציה חדשה יש לשקול היטב את המצב מול הרופא בראייה כוללת. - האם יש תופעות לוואי לטיפול התרופתי?
באופן כללי אם יש תופעות לוואי צריך לחזור לרופא להתאמה. אבל… לפעמים, גם אחרי ניסיונות רבים, נאלצים להתפשר על הרע במיעוטו מפאת חוסר ברירה.
אם יש תופעות לוואי שלא ניתן למצוא להם מענה על ידי כדור או מינון אחר, יש לוודא שהסיוע שהתרופות מספקות עבור כל פעילות מצדיק את אי הנעימות שיוצרות תופעות הלוואי. שימו לב שיתכן שעבור פעילויות מסוימות התשובה תהיה “כן” ולאחרות “לא”, בהתאם לדרישות של כל סיטואציה. - האם הטיפול התרופתי פוגע בתזונה או בשינה?
כמו עם תופעות הלוואי האחרות, קודם כל לחזור לרופא להתאמה. אם בכך נפתר העניין מה טוב, אם לא ללכת להתייעץ עם תזונאית קלינית ומומחה לשינה. אם ניתן להגיע לאיזון דרכם מה טוב. אם לא, לבחון מול כל הרופאים מה רמת הפגיעה (עד כמה זה חמור?). לשאול אותם אם ובאיזו תדירות הם ממליצים לעשות הפסקות ומה האורך המומלץ של כל הפסקה לצורך שמירה על בריאות הגוף.
אם כל ימי החופש דרושים למען איזון פיזיולוגי אז חשוב לתת לגוף את הזמן הנחוץ לו, כי לא משחקים עם הבריאות. לכן במקרים האלו, השאלה “האם לקחת או לא?” רלוונטית רק אם יש יותר ימי חופש מהימים הנחוצים להפסקה. - האם יש בעיות התנהגות?
הפרעת קשב לא תמיד גוררת אחריה בעיות התנהגות. אם אין בעיות התנהגות הסעיף הזה לא רלוונטי.
אם יש בעיות התנהגות, השיקול העיקרי הוא טובת האדם ולא “נוחות” הסביבה. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים שבהם חלק מטובת האדם היא הימנעות מהתגובות השליליות של הסביבה להתנהגויות פוגעניות או לא מקובלות מצדו (בצדק או שלא בצדק).
עבור ילדים חשוב לזכור שבמקרים רבים מדריכי קייטנות זוכים לפחות הדרכה וניסיון ממורים, כך שיתכן שיהיה להם פחות כלים להתמודדות מול בעיות התנהגות בהשוואה לצוות החינוכי בבית הספר. כמו כן, במסגרת הביתית יש לקחת בחשבון את האווירה המשפחתית והאינטראקציה בין בני הבית. חופשה היא הזדמנות לחיזוק הקשרים המשפחתיים על ידי פעילויות פנאי ונופש משותפות. אם נוצרים יותר מידי חיכוכים ומריבות הדבר עלול ליצור מתחים רבים ולפגוע בקשרים עם בני המשפחה. - האם הטיפול התרופתי ניתן בשגרה במהלך כל ימי השבוע או שיש הפסקות בספ”שים?
אם במהלך השגרה יש הפסקות קצרות לסופי השבוע, הדבר יכול להקל על ההחלטה מכמה בחינות. קודם כל סביר שלאותו האדם אין בעיה משמעותית עם המעברים בין המצב של “עם” או “בלי” תרופה, אחרת סביר שלא היה עושה הפסקות קצרות באופן קבוע (אם יש בעיה, לחזור לרופא להתאמה). כמו כן, במקרים אלו אפשר לנצל את סופי השבוע ללא התרופה כדי לבדוק “בקטנה” את יכולת ההתמודדות עם פעילויות ומצבים שונים. כך ניתן לקבל החלטה מושכלת יותר בהמשך עבור הפסקות ממושכות יותר (רק לזכור שהתנסות מדגמית לא בהכרח משקפת את ההתנסות המלאה ותמיד להיות עם יד על הדופק).
לעומת זאת, אדם שנוטל תרופות באופן קבוע על בסיס יומי ללא הפסקות, פחות מודע לזמן ואופי ההסתגלות שמצריכים המעברים האלו עבורו. כמו כן, סביר להניח שהוא פחות מודע ליכולת ההתמודדות שלו במצבים שונים ללא התרופה (לטוב ולרע). עבור שני היבטים אלו קיימת שונות בין אישית רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב. כלומר, יהיו אנשים שהמעברים לא יפריעו להם בכלל. לעומתם יהיו אנשים שיזדקקו לתקופת הסתגלות ממושכת יותר ויחוו קושי רב. לאחר ההסתגלות למעבר, השונות הרבה קיימת גם ביכולות הבסיס ללא התרופה ובאופן שהן באות לידי ביטוי במגוון הקשרים. כך שיכול להיות שלא יהיה שום קושי במעבר או בתפקוד במהלך החופש, אך באותה המידה יכול להיות גם שיהיה קושי באחד מהם או בשניהם גם יחד. כלומר, מה שבעיקר חסר כאן זה מידע. הדרך היחידה לגלות היא באמצעות ההתנסות האישית בפועל. משום שקשה לדעת מראש מה תהיה התגובה של כל אדם, ממש כמו בשינוי מינון או כדור, רצוי לעשות את ההתנסות הראשונית בבית. כך תוכלו לבדוק את הדברים בזמן שאתם נמצאים במקום בטוח (להתכונן לרע ולקוות לטוב). בכל קושי שעולה לחזור לרופא המטפל ובמקרה הצורך לשלב אנשי מקצוע נוספים. - ו…. מה בא לך? (להקשיב לבטן)
באופן כללי הטיפול התרופתי נועד לא רק לשפר את התפקוד אלא גם את איכותו החיים של האדם. חלק מזה הוא אפשרות הבחירה והיכולת להתנסות. אם אתם אנשים מבוגרים, תשאלו את עצמכם מעבר לשיקולי העלות תועלת הרציונליים, מה אתם רוצים? לא תמיד הראש והבטן מגיעים להסכמה והרבה פעמים יש לכך סיבות טובות. אולי יש לכם סיבות שאתם לא מצליחים לנסח כראוי, או שאתם מרגישים שהן לא אמורות להיות חשובות ובכל זאת הבטן גועשת. אלו בדיוק הדברים שצריך לפתוח מול הרופא, כדי שיעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם באותו הרגע.
אם אתם מנסים לקבל החלטה עבור ילדים, רצוי לשתף אותם כמה שיותר בתהליך. כמו כן, מומלץ להתייעץ מול אנשי המקצוע מה הדרך הנכונה להעלות את הנושא מולם, על פי הרמה ההתפתחותית והמאפיינים האישיים של כל ילד. - האם זו הייתה ההחלטה הנכונה גם בדיעבד?
כולנו חכמים יותר בדיעבד, אם הלך טוב נהדר. אם לא, אין טעם לבכות על חלב שנשפך – כדאי לחזור לרופא כדי להפיק לקחים להמשך.
משהו קטן לפני סיום:
אחרי כל מה שנאמר, תכלס, הכי חשוב זה ליהנות מהחופש ולמלא את המצברים כמו שצריך!
אתם הרי יודעים שתצטרכו אותם 😉
אהבתם?
אם כבר אתם ממלאים מצברים, כדאי לכם לראות גם את ההסבר על איך לפתח חוסן – בקישור הזה
ואם יש בעיה בבליעה של כדורים, תוכלו למצוא הסבר וטיפים – בקישור הזה
שיקום נהיגה / נועה גוטפריד
שמי נועה, ואני מרפאה בעיסוק, עובדת בבית חולים בני ציון בחיפה. אחת מההתמחויות שלי הינה שיקום נהיגה, וכיוון שהנושא עלה רבות בקבוצת הפייסבוק של קהילת הפרעת קשב, מציגה מידע כללי. אני ועמיתותיי נשמח לייעץ לשאלות פרטניות.
מהו שיקום נהיגה?
שיקום נהיגה- הנו תחום התמחות של מקצוע הריפוי בעיסוק, המספק שירותי הערכה, טיפול וייעוץ מהרגע בו מתעוררת שאלה לגבי יכולתו של האדם לנהוג ועד להפיכתו לנהג. בארץ ישנם מספר מכונים לשיקום נהיגה (ראו רשימה בסוף הפוסט). המכונים לשיקום נהיגה נותנים שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול לגבי יכולת האדם לנהוג בצורה בטוחה. המכון מנוהל ע”י מרפאות בעיסוק, ביחסי עבודה עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד) של משרד הבריאות.
אדם אשר מגיע להערכת הנהיגה במכונים לשיקום נהיגה של מרפאות בעיסוק, עובר תהליך של מספר פגישות, בהן יבצע אבחוני נייר ועפרון, אבחוני מחשב, נהיגה בסימולאטור ונהיגה בפועל להערכת יכולות הנהיגה . הדגש בהערכות אלו הוא הפן הקוגניטיבי-תפיסתי של הנהיגה, וכן הצורך בהתאמות ואבזור לרכב. בהתאם לתוצאות ההערכה, בחלק מהמקרים קיימת אפשרות לעבור תהליך שיקום נהיגה. השיקום יכול להתבצע הן לחיזוק מיומנות מסוימת (לדוגמא קשב מפוצל), והן ברמת שיעורי נהיגה בפועל לשיפור יכולת הנהיגה בכללותה. בסיום בתהליך תתבצע הערכה מחודשת של יכולת הנהיגה והמלצות בהתאם.
על פי חוק התעבורה, כל אדם שחושב שיש לו בעיה בנהיגה מוכרח לדווח על כך לרופא המטפל או למשרד הרישוי. הסכנה הגדולה היא לחיי אדם. זה לא אומר שישללו את הרישיון, אלא תעשה בדיקה להבנת הקשיים, והצעות לניסיונות לשפר את איכות הנהיגה.
איך זה קשור להפרעת קשב?
בהתייחסות להפרעות קשב, אפשר לחלק את האוכלוסייה לשני חלקים – הראשון אנשים שלומדים נהיגה ומתקשים בתהליך, והשני אנשים נוהגים ומתקשים בנהיגה בטוחה. הרבה פעמים אנשים עם בעיות קשב ו/או לקויי למידה נזקקים למספר רב יותר של שיעורי נהיגה, דגש בנהיגה על תחום זה או אחר. אנו מתווכים גם למורי נהיגה, או מפנים להתערבות קצרת מועד במכונים לריפוי בעיסוק בנושאים מסוימים בהתאם לקשיים שעולים בנהיגה.
למידע נוסף אודות תפקיד הריפוי בעיסוק בתחום הנהיגה – לחצו כאן.
ניתן גם לפנות למכוני שיקום הנהיגה והמכונים לריפוי בעיסוק העוסקים בנושא:
- לוינשטיין – רעננה 09-7709003 adinas2@clalit.org.il
- בני ציון – חיפה 04-8359652 ripuy@b-zion.org.il
- שיבא – תל השומר, רמת גן 03-5303723 nohagim@sheba.health.gov.il
- בלינסון – פ”ת 03-9377720 03-9377582 safedrivingbl@clalit.org.il
- הדסה הר הצופים – ירושליים 02-5844037 otms@hadassah.org.il
- הרצפלד – גדרה 08-8595320 hadasle4@clalit.org.il
- סורוקה – באר שבע 08-6403199 sosharamisuk@clalit.org.il
שימו לב!
הרשימה מעודכנת נכון לחודש ספטמבר בשנת 2024, ייתכנו שינויים בפעילות המכונים ובפרטי הקשר שלהם לאורך השנים.
אהבתם?
אם אתם רוצים לקבל עזרה גם מביטוח לאומי, תוכלו לקבל סיוע עם הטפסים – בקישור הזה
וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על בטיחות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
Medisafe – אפליקציה חינמית לניהול הטיפול התרופתי
אז… לאנשים עם בעיות התארגנות נותנים תרופות שמסייעות בהתארגנות, אבל!!!
צריך לזכור לקחת את התרופה לפי שהיא מתחילה להשפיע, צריך לזכור לחדש מרשמים בזמן ו… מה אם אתם אחראיים על הטיפול התרופתי של משפחה שלמה?
את האפליקציה Medisafe אפשר להוריד ללא עלות והיא נועדה לעזור לכם עם כל הדברים האלו 🙂
להורדת האפליקציה – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את ההסברים על תרופות של הפרעת קשב – בקישור הזה
וכלים נוספים של טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
תמונה: Chaos CC BY-SA 3.0
תודה שטיפלת בי – סרטון חובה להורים בתחילת הדרך / How to ADHD
בסרטון מרגש עד דמעות, ג’סיקה פונה אל אמא שלה ומודה לה על שהשכילה לשים לב שמשהו אצלה לא בסדר, לקחת אותה לאבחון ולהתאים לה טיפול. היא מודה לה שלא פחדה מכל המיתוסים סביב הפרעת קשב, לא הושפעה מהסטיגמה בציבור או מהמידע המטעה בתקשורת והתעלמה מכל המבטים השופטים. ג’סיקה מודה לאמא שלה על שהקשיבה לה כשהיא סיפרה שהיא מתקשה, על כך שהיא שמה לב שהיא שונה מילדים אחרים, על שאפשרה לה להבין את המקור לשונות זו ובכך להסיר מכתפייה את תחושת האשמה. היא מודה לה שלא התייחסה לטיפול התרופתי כמוצא אחרון וחזרה שוב ושוב לרופא עד שמצאו עבורה את המענה המתאים ביותר.
ג’סיקה מעידה על עצמה שבזכות הטיפול היא הצליחה יותר בלימודים בנתה את הביטחון העצמי שלה ונמנעה מבעיות רגשיות קשות ,שלעתים קרובות מפתחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שלא זכו לטיפול ולתמיכה הורית. בעיקר היא מודה לה שבכך שהאמינה לה ועזרה לה להבין את עצמה היא יכלה להיפרד סוף סוף מתחושת הבושה הנוראה.
נשמע מעניין?
תחזיקו חזק את הממחטות, צפו בסרטון What I Want to Say to My Mom, Who “Drugged” Me והפיצו לכל עבר!
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ג’סיקה על מה שקורה כשמפסיקים לקחת תרופות – בקישור הזה
ואת ההסבר על החשיבות של פיתוח חוסן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
כשהאסימונים נגמרים / ריצ’רד לבוי
ריצ’רד לבוי הוא איש חינוך, מרצה וסופר אמריקאי בתחום החינוך. מתמחה בהיבטים הקשורים למוטיבציה והתנהגות במסגרת מערכת החינוך, במיוחד עבור לקויות למידה וחינוך מיוחד.
בהרצאה “כשהאסימונים נגמרים” ריצ’רד מדבר על התמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD. הוא מתייחס גם להקשר הבית ספרי וגם להתמודדות של ההורים בבית.
- הערה קטנה לפני הצפייה – אם תסתכלו על המשקפיים והתסרוקות של האנשים, תראו שמדובר בסרטון די ישן. אמנם התוכן שלו עדיין מאוד רלוונטי (אחרת הוא לא היה כאן), אבל… באותה תקופה עדיין לא הייתה הבחנה מספיק ברורה בין לקויות למידה (דיסלקציה, דיסגראפיה ודיסקלקוליה) לבין הפרעת קשב. לכן, אני ממליצה להתייחס לדברים כאילו הם מתייחסים באופן כללי לילדים עם קשיים תפקודיים בתחומים שונים.
אז, אם חשוב לכם לדעת מהם בכלל אותם אסימונים ולמה כל כך חשוב שהם לא יגמרו – אתם מוזמנים ליהנות מההסבר המרתק שלו!
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים לצפות בהרצאה באורך המלא – When the Chips Are Down with Rick Lavoie
אהבתם?
צפו בסרטון נוסף של ריצ’רד לבוי – כמה קשה זה יכול להיות?
ובסרטון המקסים – קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי
תמונה: By Hidro CC BY-SA 3.0
להוציא את המשחק מהקופסא / נתנאלה בראל
נתנאלה בראל הרצתה על משחקי קופסה במסיבת הקשב הטכנולוגית שהתקיימה בגוגל קמפוס. היא מתארת את השימוש בהם ככלים מקצועיים במסגרת הוראה מתקנת ואת התרומה שלהם לתהליך הלמידה.
רוצים לשמוע עוד?
צפו בסרטון להוציא את המשחק מהקופסא עם נתנאלה בראל ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על אימון מוחי עם משחקים מחשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על למה אנשים עם הפרעת קשב מתחברים כל כך למשחקי מחשב – בקישור הזה
הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” **במקרים שהוא נחוץ** / חן ספקטור
בפוסט זה אתאר את הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” **במקרים שבהם הוא נחוץ**
שימו לב: הדיון הזה לא עוסק במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו נחוץ, או במקרים שעבורם הוא אינו מתאים.
כמה הבהרות לפני שמתחילים:
- הטיפול התרופתי ניתן רק דרך רופא שהוסמך לכך. אם הוא לא עוזר מספיק או מפריע, יש לחזור להתאמה.
- המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית.
- השיקול הרלוונטי היחיד הוא טובת האדם. עם זאת, לפעמים קשה לדעת מה הכי טוב.
- נא להקפיד על כללי הדיון כפי שמפורטים בהסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו.
מדוע לא כדאי לדחות את הטיפול התרופתי כשהוא נחוץ?
- נזק מצטבר שעדיף שלא יהיה – מניעת טיפול עלולה ליצור פערים בידע, מיומנויות וניסיון חיים שאחר כך קשה יותר להשלים. כמו כן, היא עלולה ליצור קשיים רגשיים וחברתיים משניים, שמאוד מסבכים את כל העסק, מייקרים ומקשים על הטיפול בהמשך.
- השלכות רגשיות של האווירה השלילית סביב הנושא – במיוחד עבור ילדים, צריך לזכור שהם קולטים יפה-יפה את הלך הרוח בבית. גם אם לא נאמר להם במפורש, הם יבינו שזה משהו רע, שההורים לא רוצים לתת להם. מן הסתם, הם לא ישמחו וירגישו בנוח לקחת את אותו “טיפול נוראי ומסתורי” לכשיגיע הזמן ולא תהיה ברירה אחרת. כך שבנוסף להתמודדות עם הנזק המצטבר שעלול להיגרם מתקופת ההימנעות, עכשיו עלולים להתמודד גם עם חששות והתנגדויות לגיטימיים של הילד, מאותו הדבר שהוא קלט מההורים, שלא כדאי לתת לו. תחשבו רגע, איך הייתם מרגישים, אם היו אומרים לכם, שעכשיו אתם צריכים לקחת את אותו דבר “נורא”, שעד עכשיו העשו הכול כדי לא לתת לכם אותו….
- תחושת כישלון ופגיעה בדימוי העצמי – אם הילד מקבל את הרושם שהטיפול התרופתי ניתן רק כי שאר הטיפולים לא צלחו, הוא עלול בטעות לחשוב שזה באשמתו (כי הוא לא הצליח להשתפר באמצעות הטיפולים האחרים), או שאולי, מה שיש לו הוא כל כך “נורא”, כי רק אותו “כדור נורא” יכול לעזור. חשוב לזכור, שלילדים אין עדיין חשיבה מופשטת. לא תמיד הם יוכלו להבדיל בין חוסר הצלחה של טיפול מסוים לבין חוסר הצלחה של עצמם. הם גם לא תמיד יוכלו להבדיל בין התסמינים של הפרעת קשב כפי שבאים לידי ביטוי בהתנהגות שלהם לבין הזהות שלהם עצמם. זה עלול לפגוע מאוד בדימוי העצמי. אגב, אותה השפעה עלולה להיות גם בכיוון ההפוך, שבו מתייחסים להפסקה או הפחתה בשימוש בתרופות, כמדד להצלחה – מהלוגיקה הזאת נובע, שהמשך הטיפול הוא כישלון.
- קשר בין רגש לקוגניציה – כל הסעיפים הקודמים מתארים, בין היתר, השלכות פוטנציאליות על הפן הרגשי. מאחר שיש קשר בין רגש לקוגניציה, תחושות של פחד, כישלון, עצב (וגרסאותיהן העוצמתיות יותר, שאני מקווה שלא תחוו), עלולות לפגוע בריכוז. הפגיעה הרגשית המשנית בתפקודי הקשב נוספת על הפגיעה הראשונית בתפקודי הקשב, שנובעת מהפרעת הקשב, ומפחיתה עוד יותר את המשאבים הקוגניטיביים הפנויים להתמודדות. שוב, נוצרות בעיות משניות שמקשות על כל ההתמודדות.
הבהרה: אני מתייחסת לכל אלו רק במצבים שגורמים להימנעות מטיפול תרופתי נחוץ. למרבה הצער, ישנם גם מקרים חמורים יותר, שבהם חוסר המודעות והסטיגמה מונעים גם אבחון של הפרעת קשב ובכך גם כל טיפול אחר, כך שהאדם נשאר ללא כל מענה לקשיים שלו. כמו כן, אני נחשפת ללא מעט מקרים, שבהם החשש מהטיפול התרופתי גורם להימנעות מאבחון של לקויות למידה, שעבורן בכלל לא קיים טיפול תרופתי, גם אם היינו מאוד רוצים. בואו נפסיק עם זה, בבקשה, די.
מדוע הסוגיה של הטיפול התרופתי לא צריכה להשפיע על האבחון?
- הטיפול התרופתי רלוונטי רק להפרעת קשב – יש הרבה דברים שנראים כמו הפרעת קשב אבל הם לא, ומצריכים טיפול אחר. אם לא פונים לאבחון כי חוששים מהטיפול התרופתי להפרעת קשב, ייתכן שקיים קושי אחר, המצריך טיפול בכלל אחר, שלא יודעים עליו ולא נעזרים בו, כי לא יודעים על קיומו. לכן, בבקשה-בבקשה, גשו לאבחון.
- אבחון זה לא טיפול – האבחון הוא רק בדיקה/מדידה. הוא לא משנה שום דבר, אלא רק מגלה מה יש. זה נותן לכם מידע נוסף, כדי לקבל החלטות בהתאם. תמיד כדאי לבסס החלטות על כמה שיותר מידע. ככל שתדעו יותר, כך תוכלו להיות יבטוחים יותר בכיוון שבחרתם, יהיה אשר יהיה.
- האבחון לא מחייב אתכם לשום דבר – אף אחד לא יכול להכריח אתכם לקחת תרופות או לתת לילדכם תרופות ללא רצונכם. רק רופא יכול להמליץ או לאשר, אבל ההחלטה הסופית היא בידיכם. אם מופעל עליכם לחץ לטיפול תרופתי מצד בית הספר או כל דמות סמכות, זה לא חוקי – אפשר ורצוי לדווח על אותם הגורמים.
- תהליך האבחון לא מחייב נטילת תרופות – לעתים, קופות החולים דורשות את הבדיקה הממוחשבת, שאינה חיונית לאבחון. אפשר לבצע רק את מדידת הבסיס, ללא החלק השני שעם התרופה, ואם מתחרטים, תמיד אפשר להשלים את השלב השני.
- אף אחד לא צריך לדעת – המאבחן מחויב לסודיות מלאה כלפיכם (וודאו זאת במפגש הראשון), ואתם לא חייבים להעביר את האבחון לאף אחד, אם אינכם רוצים. זה שלכם בלבד.
אז בבקשה-בבקשה, גם אם אתם חוששים מהטיפול התרופתי, או שעוד לא גיבשתם את דעתכם – גשו לאבחון. קודם כל, תבדקו אם זה בכלל רלוונטי עבורכם, ואם כן, יהיה לכם יותר מידע לצורך קבלת החלטה.
שימו לב: חשוב להקפיד לפנות לאבחון מקצועי מלא, שמתבצע על ידי אנשי המקצוע המוסמכים לכך. למידע נוסף על הקריטריונים של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן
בלבול בין מטרה לכלי
המטרה של הטיפול בהפרעת קשב היא שיפור התפקוד ועלייה ברמת החיים. הטיפול התרופתי הוא רק אחד ממערך שלם של כלים העומדים לרשות האדם או הוריו לשם הגשמת מטרות אלו. אף אחד לא צריך הכול, ולא הכול מתאים לכולם. השאלה היא, מהו השילוב האידיאלי של כלים וטיפולים, שהכי יעזרו לאדם מסוים, בזמן נתון ובנסיבות מסוימות. אם הטיפול התרופתי הוא אחד מאלה – כדאי להשתמש בו, ואם לא – אז פשוט לא.
בהקשר זה, לא כדאי להציב מטרה של הימנעות או הפחתה של השימוש בטיפול התרופתי, כי בנוסף לנזק הרגשי המשני שעלול להיווצר, אתם מסיטים את דעתכם מהמטרה העיקרית – שהיא כאמור, טובת האדם. הרי לכל טיפול יש יתרונות וחסרונות כשלעצמו, שבכל מקרה יש להכיר ולהתחשב בהם לפני קבלת ההחלטה. הטיפול התרופתי לא שונה מכל טיפול אחר בהיבט הזה. לכן, כאשר מתייחסים לטיפול התרופתי ככלי ולא כמטרה, אין לשימוש בו או להימנעות ממנו תחושה של הצלחה או כישלון, והדגש הוא על רמת התפקוד ואיכות החיים.
זה לא הכל או כלום
הטיפול התרופתי ניתן על פי צורך, תוך ייעוץ עם הרופא. יש מי שנוטלים אותו על בסיס יומיומי לאורך שנים; יש הזקוקים לו רק למצבים מסוימים או בתקופות מסוימות; לפעמים, יש מצבים/פעילויות/הקשרים, שעבורם הטיפול התרופתי משפיע באופן שונה (עוזר / לא משנה / או מפריע), ויש להשתמש בטיפול בהתאם לכך (לדוגמה, ללימודים כן ולחוג לא, או להפך).
כמו כן, חשוב להדגיש, שהתנסות בטיפול תרופתי לא מחייבת אתכם להמשיך בו. השפעת התרופה מתקיימת בזמן הפעילות שלה בלבד, ואם יהיו תופעות לוואי, הן יעברו תוך שעות מתום ההשפעה. כלומר, לטוב או לרע, ביום המחרת, המצב יחזור לקדמותו. אם הניסיון לא היה חיובי, יש לחזור לרופא, לתאר בדיוק את החוויה, ולבקש שינוי.
כשזה עובד, זה עובד. לכן, אם יש ספק, כנראה שצריך לחזור לרופא. חשוב לזכור, שמדובר בתהליך המצריך אורך רוח, רופא טוב וטיפת מזל. הניסיונות הראשונים לא תמיד עולים יפה, אך הם לא בהכרח מעידים על התגובה לכדורים/מינונים אחרים.
אחרי שניסיתם את כל האפשרויות מול הרופא והגעתם לתרופה/מינון האופטימליים, אתם יכולים סוף-סוף לחוות ולהתרשם מההשפעה במקרה הספציפי שלכם, לטוב או לרע. כשהידע הזה יהיה ברשותכם, תוכלו להחליט באופן יותר מושכל ובטוח, האם / למה / כמה ומתי להשתמש בטיפול (הכול בליווי הרופא כמובן). אם ניסיתם הכול ולא מצאתם התאמה, לפחות תדעו שעשיתם כל מה שאפשר.
דברי סיום
זהו, אוהבת אותכם, מאחלת לכולם בהצלחה. מקווה שלא חפרתי יותר מידי ומצפה לראות את התגובות שלכם לכל הנושא הזה
אל תשכחו להיות מדהימים!!!
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה
ולקרוא את העדות האישית של חלי גולדנברג על הפרעת הקשב שלה – בקישור הזה
תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0
קבלת החלטות בקריירה / מיה הובר (רבדים)
במסגרת כנס קשב בתנועה, מיה הובר – מרפאה בעיסוק והמנהלת המקצועית של רבדים, העבירה סדנה בנושא קריירה. איך לבחור נכון מקצוע? מהם הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון? ועוד
נשמע מעניין?
צפו בסרטון של הסדנה
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך למצוא עבודה עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה
תכנות OCR – המרה של קבצים לפורמט של טקסט / חן ספקטור
תכנות OCR – Optical Character Recognition משמשות לזיהוי תווים אופטי.
במילים אחרות, הן יודעות להמיר תמונות וקבצי PDF לפורמט של Word.
למה צריך אותן?
ברגע שהמלל הוא בפורמט של טקסט, ניתן לעשות שני דברים מגניבים:
1. להשתמש בתכנות הקראה ( Text To Speech – TTS).
2. לערוך כרצונכם. לדוגמה – לשנות לעיצוב שיותר נוח לקריאה (גודל, פונט, צבע וכו), או לסכם במהירות על ידי מחיקת המיותר (במקום הקלדת החשוב).
יש הרבה תכנות שעושות המרה לטקסט. כדי לאתר אותן פשוט חפשו OCR בגוגל, אבל…
יש לציין שהתכנות הטובות לרוב בתשלום ושבעברית קשה למצוא. שימו לב שלתכנות שבתשלום בדרך כלל יש דמו, שאפשר להתנסות בו לפני הקנייה.
אחת התכנות היותר מומלצות בתחום היא ABBYY FineReader וניתן להוריד את הדמו שלה מהקישור הזה. אם אתם סטודנטים, בדקו אם יש לכם גישה לתכנה דרך מוסד הלימודים או מרכז התמיכה שלו (אם אין אפשר לנסות את מזלכם ולבקש).
כדי שלא תגידו שאני מייבשת אתכם – הקישור הזה מוביל לאתר חינמי שיודע להתמודד גם עם עברית וגם עם אנגלית.
החסרונות שלו הם שצריך להעלות את המסמך לאתר וזה לוקח זמן ושהוא ממיר כל דף בנפרד. בקיצור, זה טוב למסמכים קצרים אם אין לכם אפשרות אחרת.
תהנו!
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את שאר הפוסטים על טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
ואם קריאה זה משהו שכבד לכם, כדאי שתבדקו גם את הפוסט על אבחון דידקטי – בקישור הזה
תמונה: By Kzamir CC BY-SA 3.0
הספריה לעיוורים – השאלת ספרים מוקלטים בפורמט דיגיטאלי
הידעתם?
הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה מציעה ספרים מוקלטים בפורמט MP3, שתוכלו להוריד מהאתר שלה אם תהיו מנויים ^_^
איך נרשמים?
כדי להירשם לספרייה עליכם להציג אישורים על כך שלכם (או לילדיכם) יש קושי בקריאה.
בקטלוג יש מגוון רחב של ספרי קריאה כולל ספרי לימוד ועיון.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את שאר הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
ואת ההסבר על אבחון דידקטי עבור לקויות למידה – בקישור הזה
הצהרת קונצנזוס בין לאומית בנוגע להפרעת קשב / ברקלי ועמיתים 2002
הקונצנזוס המדעי והאקדמי אודות קיומה של הפרעת קשב קיים כבר יותר מעשור.
ברקלי Russell Barkley הוא אחד החוקרים המובילים בתחום הפרעת קשב. יחד עם רבים מעמיתיו הוא פרסם מאמר עמדה אשר דן בנזקים שנגרמים מהצגה תקשורתית מעוותת של הנושא ונותן מענה על טענות שגויות ושאלות נפוצות בנוגע להפרעת קשב.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.
למידע כללי על הבעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – לחצו כאן.
לדיווח על פרסומים מטעים – לחצו כאן.
Barkley, R. A., Cook, E. H., Dulcan, M., Campbell, S., Prior, M., Atkings, M., & … DuPaul, G. J. (2002). Consensus Statement on ADHD. European Child & Adolescent Psychiatry, 11(2), 96.
תמונה: By GNOME icon artists CC BY-SA 3.0
מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות להפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה מצאה את עצמה בלי תרופות להפרעת קשב וניסתה להתמודד. היא השתמשה בכל האסטרטגיות שעליהן היא דיברה בערוץ שלה How to ADHD ו….. במילים עדינות זה לא היה נעים וזה לא היה פרודוקטיבי בכלל.
היא מדברת על התפקיד החיוני של התרופות כחלק ממענה טיפולי רב תחומי ומותאם אישית לצד הסטיגמה הפוגענית סביב הנושא.
היא קוראת לנו לא נשפוט את עצמינו או אנשים אחרים על ההחלטה להשתמש או לא להשתמש בטיפול התרופתי. לכל אחד מתאים משהו אחר ואין שום דבר רע בלקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם או עבור ילידכם.
להסבר המלא צפו בסרטון What Happened When I Stopped Taking My Medication:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה “תודה שטיפלת בי” – בקישור זה
ובהצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Mosborne01 CC BY-SA 3.0
מחסום דם מוח
מחסום דם מוח, או באנגלית: BBB => Blood Brain Barrier, הוא אחד ממנגנוני ההגנה של המוח, אשר מסננן את החומרים שעוברים דרכו על פי המבנה הכימי שלהם. מבחינה זו הוא מזכיר את השלייה של העובר. שניהם נועדו לאפשר לחומרים הנחוצים להיכנס ובמקביל לחסום חומרים שעלולים להזיק לתאים הרגישים שנמצאים בעברו השני של מנגנון ההגנה.
הסרטון הזה מציג על קצה המזלג את האתגרים שמחסום הדם-מוח מציב בפני פיתוח של תרופות נירולוגיות. זאת משום שכדי להימנע מטכניקות פולשניות ההעדפה היא תמיד להעביר את התרופות דרך מחזור הדם, שאליו הן יכולות להגיע גם באופן עקיף דרך מערכת העיכול. על מנת שתרופות הניתנות בדרכים אלו יגיעו למוח, הן צריכות לעבור את המחסום.
אנו יודעים שהבעיה בהפרעת קשב היא ירידה בתפקוד של המוליך העצבי דופמין, אז למה לא פשוט לקחת כדורים של דופמין?
התשובה היא שדופמין אינו עובר את מחסום הדם מוח, כך שאם נכניס דופמין למערכת הדם דרך מערכת העיכול הוא יסתובב בכל הגוף ולא יגיע ליעדו. כדי להימנע משימוש בשיטות פולשניות ומסוכנות להחדרת דופמין למוח באופן ישיר, מעדיפים להשתמש בתרופות אחרות שיוכלו לתת מענה בטוח יותר. התרופות האלו עוברות את מחסום הדם-מוח ומשפיעות על התפקוד של הדופמין במוח באופן עקיף.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Blood Brain Barrier:
אהבתם?
כדי ללמוד עוד על מערכת העצבים ראו את הסרטון – בקישור הזה
וכדי לדעת איך תאי העצב שלנו מתקשרים ביניהם ראו את הסרטון – בקישור הזה
תמונה: By Kuebi = Armin Kübelbeck CC BY 3.0
הפרעת קשב בגילאי הבגרות / ריק גרין
ריק גרין מסביר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות באופן כללי ומנקודת המבט האישית שלו. בחלק השני מצטרף אליו Dr. Ahmed שאמנם המבטא שלו מאתגר קצת, אבל שווה הקשבה 😉
להסברים המלאים צפו בסרטון ADHD in Adults. Yes, it’s real. Yes, you can do something about it.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על קבלת אבחנה בגילאי הבגרות – בקישור הזה
ואת השיחה הכנה על החיים הבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Jimiunderscorejimi CC BY-SA 3.0
המוח של אנשים עם הפרעת קשב שונה / ירדן לוינסקי
מבנה המוח של ילדים עם הפרעת קשב שונה ממבנה המוח של ילדים בלי מהפרעת קשב. ירדן לוינסקי מתאר את הממצאים העיקריים ממחקר MRI עדכני שפורסם ב Lancet, שהוא אחד מהעיתונים הרפואיים החשובים בעולם.
נשמע מעניין?
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
להסבר על המורכבות של פעילות הדופמין במוח – לחצו כאן
ולהסבר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – לחצו כאן
תמונה: By Patrick J. Lynch CC BY 2.5
מְרַכֵּז מִקְרֶה ללקויי-למידה / נויה ספקטור
המאמר פורסם בשנת 2004 והוא מדבר על דברים שנכונים גם היום, הן עבור לקויות למידה והן עבור הפרעת קשב. משום ששני המצבים הללו נוטים לבוא יחדיו וכל אחד מהם מצריך מערך טיפולי רב תחומי, נדרש מְרַכֵּז מִקְרֶה שיתאם בין כל הגורמים המעורבים.
מתוך תקציר המאמר:
המטרה בתפקיד מְרַכז-המקרה היא סיוע להורים ולילד להתארגן, לקבל על עצמם תפקידים, להתגייס ולסייע, להציב גבולות ולערוך סדר עדיפויות ובעיקר – ללַמד את ההורים לתווך בין ילדם לבין המערכות סביבו, להכשיר את הקרקע, להטרים בלימוד ובהכנה ואף לקבל על עצמם את תפקיד ריכוז המקרה במשך הזמן, ולהיעזר במרַכֵּז שבחרו לליווי, למעקב ולהיוועצות מזדמנת עפ”י הדרוש.
רוצים לדעת עוד?
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על רכז השתלבות בבתי הספר – בקישור הזה
ואת ההסבר על יצירת שיתוף פעולה מול צוות בית הספר – בקישור הזה
ספקטור, נ. (2004). מרכז-מקרה ללקויי-למידה: פסיכולוגיה אחרת. מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By alessandro pucci CC BY 2.0
איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג / נעמה איגרא
הצורך לספק מענה מיידי לבעיות השתלבות של ילדים במערכת החינוך, והמודעות הגוברת לנושא הפרעות הקשב והריכוז, יוצרים בעשור האחרון עלייה משמעותית בשיעור הילדים שמאובחן ומטופל, מבין אלה הסובלים מההפרעה.
ומה עם המבוגרים?
במקביל לניסיונות להקיף ולשפר את הטיפול בילדים, נזנח העיסוק במי שהתבגרו דור אחד לפני כן.
מבוגרים רבים עם הפרעת קשב, אינם מודעים לבעיה מפני שהם חשים שכבר “התגברו” עליה. אדם מבוגר מתקשה להודות בכלל בבעיה לאחר שהצליח, למרות קיומה, לסיים זה מכבר לא רק את בית הספר, אלא גם את הצבא ואפילו את האוניברסיטה. הגיל, המשקעים הרגשיים שנושא עימו מבוגר שהיה ילד “שונה”, וההרגלים שפיתח על מנת “לפצות” על הפרעת הקשב ולהסתירה, מונעים ממנו להכיר בה כבעיה שדורשת טיפול.
יחד עם זאת, מבוגרים שאכן פונים לטיפול סביב הפרעות קשב וריכוז מסוגלים לשפר את איכות חייהם באופן ניכר. בשנים האחרונות מתפשטת ההכרה שישנה חשיבות רבה לטיפול כזה, אשר מציב מספר אתגרים ייחודיים הן בפני המטופל והן בפני המטפל. להלן יוצג שילוב של מספר גישות שיוצרות יחד טיפול ייחודי כזה.
נשמע מעניין?
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
צפו בסרטון על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה
ובהסבר של אופרה ווינפרי על למה חשוב לשמור על עצמכם – בקישור הזה
איגרא, נ. (2008). טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) – שילוב בין גישות שונות; או: איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג. מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By Krismat CC BY-SA 3.0
הפרעת קשב וריכוז – חשיבות האבחון המוקדם / אבי שפירא
זהו אחד המאמרים הטובים בנושא הפרעת קשב בשפה העברית, אשר מתייחס בין היתר גם להרבה היבטים של השיח הציבורי בנושא.
אמנם הוא נכתב לפני יותר מעשור (בשנת 2004), אבל הוא כתוב בצורה ברורה וידידותית לקורא ומגיש לציבור מידע חשוב על הפרעת קשב, האבחון שלה והטיפול בה. שימו לב – אם אתם מחפשים מידע כללי זה מקור טוב להתחיל ממנו, לנתונים עדכניים ומדויקים יותר מומלץ כמובן לפנות לספרות המחקרית מהשנים האחרונות.
מתוך תקציר המאמר:
הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.
נשמע מעניין?
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
קראו את ההנחיות של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה
שפירא, א. (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By Brunella Iannuzzi CC BY-SA 4.0
מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן / אילנה רייטקופ
רוב הנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינן מודעות להשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן, ולכן רבות מהן חוות חוויות מיניות מתסכלות ובלתי מספקות, מבלי לדעת שחוויות אלה הן תוצאה של הפרעת הקשב שלהן. הן אינן יודעות שהמוסחות השמיעתית, החזותית והמחשבתית שהן חוות בחיי היומיום משפיעה גם על היכולת שלהן לחוות הנאה מינית, כפי שהן אינן יודעות שלקושי שלהן להתמודד עם שעמום ושגרה יש השלכה ישירה על חיי המין שלהן. כדי שתוכלנה ליהנות מחיי מין מספקים, חשוב להגדיר עבור נשים אלה את ההשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן. מידע זה יאפשר להן ליצור תקשורת טובה יותר עם בני הזוג שלהן, וכך להגיע לחיי מין טובים יותר.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
למידע נוסף על אתגרים של נשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן
ולסרטון הסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – לחצו כאן
רייטקופ, א. (2012). הפרעת קשב וחיי מין: מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן. מאתר פסיכולוגיה עברית.
האם צריכים להיות מודאגים מתרופות להפרעת קשב? / ירדן לוינסקי
טיפול פעמים רבות הוא לא משחק סכום אפס. מדובר באיזו עסקת חליפין שבהן אתה עושה משהו אחד ומקבל בתמורה משהו אחר. אנחנו צריכים להיות מודעים לתופעות לוואי אפשריות כשאנחנו לוקחים טיפול כזה או אחר, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לקחת את הטיפול אם הוא יכול לעזור או להפסיק טיפול אם הוא רק מפריע. במאמר זה ירדן מסביר כיצד כדאי להתייחס לטיפול התרופתי בהפרעת קשב.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
קראו גם את ההסבר על מינונים של תרופות להפרעת קשב – בקישור הזה
וצפו בסרטון של מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות של הפרעת קשב – בקישור הזה
הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור ומועצת העיתונות – כתובות לדיווחים על פרסומים מטעים
הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור פועלת מטעם משרד הבריאות, בשיתוף משרד התמ”ת למען מניעת הטעיית הציבור ביחס למוצרי בריאות.
הוועדה מפרסמת את הפניות ואת ממצאי הבדיקות לידיעת הציבור ומאפשרת הגשת תלונה בדבר הטעייה בפרסום של מוצר בריאות.
אין מדווחים?
הדיווח צריך לכלול את המקור ואת המידע שאתם מבקשים לבדוק.
נשמע מסובך? אל חשש!
הכנו עבורכם נוסח לדוגמה
מלאו את הפרטים הרלוונטיים לכל מקרה והוסיפו פרטים נוספים על פי צורך.
לכבוד מזכירת הועדה לבדיקת הטעיית הציבור.
ברצוני לדווח על הטעיית הציבור באתר/פרסום/כתבה של _____ בכתובת ____, שבו כתוב ______ (ציטוט או צילום מסך).
מוצגים שם לציבור מוצרים/שרותים כתורמים לבריאות והמותווים ע”י המשווק כטיפול, מניעה ואבחנה של מחלות ומצבים רפואיים, ללא אישור משרד הבריאות.
לאן שולחים את הדיווח?
הסברים ופרטי יצירת הקשר עבור דיווחים, נמצאים באתר הוועדה – בקישור הזה.
(צריך ללחוץ על הכותרת “איך מגישים את התלונה”)
וזהו, תודה על המאמץ!
דוגמאות נבחרות
כדי שתדעו שזה גם עובד, אני מצרפת פה קישורים לדוגמאות של מכתבים שנשלחו מטעם הוועדה להטעיית הציבור בעקבות דיווחים:
- למכתב שנשלח למדור הבריאות של Ynet בקשר לכתבה מטעה של יפה שיר רז – לחצו כאן
- למכתב שנשלח אל מר יואב פנחס בנוגע לפרסומים מטעים של מרכז אוצרות – לחצו כאן
- למכבת שנשלח לאתר מאקו בעקבות עידוד לצריכת סמים מסוכנים והטעיית הציבור – לחצו כאן
רוצים לעזור?
מתברר שהוועדה לבדיקת הטעיית הציבור סובלת ממחסור במשאבים המקשה עליה לתת מענה מהיר ויעיל לשלל הפניות שמגיעות אליה. לכן מומלץ לפנות לגורמים הבאים כדי להבהיר להם את חשיבות הוועדה ולבקש מהם להגדיל את מסגרת התקציב ולהקצות יותר כוח אדם לפעילות מבורכת וחיונית זו:
- פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות – mankal@moh.health.gov.il
- ד”ר ורד עזרא ראש חטיבת הבריאות – vered.e@moh.gov.il / mmancal@MOH.GOV.IL
- ד”ר אהוד קלינר, ראש שירותי בריאות הציבור – KEREN.MIZRAHI@MOH.GOV.IL / administration.ph@MOH.GOV.IL
דיווח על פרסומים מטעים בעיתונות
שימו לב – במידה והמידע המטעה שנתקלתם בו פורסם במסגרת העיתונות, יש גורם נוסף שכדאי לפנות אליו: מועצת העיתונות
כתובת הדוא”ל של מועצת העיתונות היא: moaza@m-i.org.il
- הסבר על אופן הדיווח למועצת העיתונות תוכלו למצוא – בקישור הזה
- תוכלו להוריד טופס תלונה – בקישור הזה
כמו כן, כדאי לפנות גם למערכת של הגורם המפרסם – פרטים ליצירת קשר צריכים להופיע באתר של כל ערוץ ועיתון.
אהבתם?
למידע כללי על הבעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – לחצו כאן.
להצהרת קונצנזוס בין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן.
אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב / חן ספקטור
תקציר:
בחברה המודרנית, ליכולות הקוגניטיביות של האדם יש השפעה רבה על האפשרות שלו לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק העבודה. לכן יש חשיבות רבה לפיתוח קוגניטיבי. האימון המוחי מאפשר לשפר יכולות קוגניטיביות על ידי תרגול. זאת משום שמערכת העצבים שלנו ניחנה בגמישות (פלסטיות), המאפשרת לה להשתנות בהתאם להתנסותו של האדם. באופן זה המוח שלנו מתאים את עצמו לסביבה שבה אנו חיים.
עם זאת, תרגול יבש עלול להיות משעמם מאוד. השעמום עלול להוביל לקשיי מוטיבציה ולפגיעה בהתמדה של התרגול. דבר זה עלול לפגוע באפקטיביות של האימון המוחי. לכן יש להשתמש בכלים שמעוררים מוטיבציה פנימית ואתגר חיובי. מאמר זה מציג את האופן שבו משחקי מחשב יכולים לקדם את היכולות הקוגניטיביות, באמצעות תיווך של איש מקצוע העושה בהם שימוש מושכל.
לקריאת המאמר המלא “אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב” – לחצו כאן
אהבתם?
צפו גם בסרטון על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה
וקראו את המאמר של חן על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ספקטור, ח. (2014). אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב. מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By Mcwiz CC BY-SA 3.0