חוסרים במלאי, תרופות גנראיות ושלל הפתעות / חן ספקטור
חוסרים במלאי זה משהו שקורה מדי פעם, בעקבות שלל גורמים שקשורים לשרשרת האספקה והבירוקרטיה סביבה. למרבה הצער, התרופות להפרעת קשב לא יוצאות דופן בהקשר הזה, לכן (אם היו חסרות לכם צרות) גם בהן עלול להיווצר מחסור מעת לעת.
המחסור בתרופה מסוימת בבתי המרקחת יכול להיות זמני בלבד, אך לעתים עלול להתמשך גם לאורך חודשים רבים. בכל מקרה, לפני שאתם יוצאים מהבית, כדאי לבדוק אם התרופה שלכם קיימת במלאי בית המרקחת.
- תוכלו למצוא הסבר על בדיקת המלאי – בקישור הזה
מה עושים כשאין את התרופה שלי במלאי?
אם אין את התרופה בבית המרקחת הקבוע שלכם, כדאי לבדוק גם בבתי מרקחת אחרים בסביבה – גם כאשר יש מחסור ארצי, לא כולם מתרוקנים בבת אחת. כמו כן, לפעמים המחסור הוא אזורי, ואז סביר שתוכלו למצוא את התרופה בעיר אחרת.
אם לא הצלחתם למצוא בשום בית מרקחת שנגיש לכם, זה הזמן ליצור קשר עם הרופא המטפל. שימו לב שלא תמיד צריך לקבוע תור, לפעמים אפשר ליצור קשר דרך אתר הקופה או מזכירות הסניף.
אם הרופא המטפל לא זמין, אפשר לשאול דרך שירות הלקוחות של הקופה, איזה רופא מומחה פנוי להתייעצות חד פעמית, ולעדכן את הרופא הקבוע בפגישה הבאה. בהקשר זה, שימו לב שהרבה רופאים יכולים לקבל אתכם גם באופן מקוון, כך שאתם לא מוגבלים רק לאפשרויות הקיימות באזור המגורים.
מה כדאי לבדוק מול הרופא?
ערכתי את רשימת השאלות לפי הסדר שנראה לי הגיוני, מהאפשרות הרצויה יותר לרצויה פחות, אבל תרגישו חופשי להעלות את הדברים בסדר שנוח לכם. אם הרופא מנהל את הפגישה עבורכם, אתם יכולים להשתמש ברשימה כדי לוודא שעברתם על הכול.
- האם ניתן להגיע למינון שלכם באותה התרופה בדרך אחרת?
עבור כדורים שמגיעים במינונים שונים, זו הדרך הכי סבירה לקבל את ההשפעה הדומה ביותר.
לכן, אם יש במלאי כדורים של אותה תרופה במינונים אחרים, יש שתי אפשרויות טכנית שכדאי לבדוק:-
- שילוב בין כדורים במינונים נמוכים יותר
- נטילת חלק מכדור במינון גבוה יותר
- שימו לב!!!!
יש כדורים שאסור לחתוך, לפרק או לפתוח.
לכן, אל תשנו את אופן נטילת התרופה, לפני שווידאתם מול הרופא שזה בסדר.
- שימו לב!!!!
-
- האם יש תרופה גנרית לתרופה שלכם (הסבר בהמשך) והאם היא יכולה להתאים?
- איזה כדור/מינון יכול להיות הכי קרוב למה שאתם לוקחים עכשיו?
- האם יש עוד משהו שכדאי לנסות?
ואם שום דבר מזה לא עוזר – לחכות שיתחדש המלאי…
אבל אבל אבל!!!
גם אם לא הצלחתם למצוא מענה חלופי לתקופות מחסור, למרבה הצער, הנקודות הבאות עדיין תקפות:
- אין תחליף לטיפול התרופתי.
- תוספי תזונה הם לא תרופות ולא תחליף לתרופות, ראו הסבר – בקישור הזה
עם זאת, הטיפול התרופתי הוא רק חלק אפשרי אחד מתוך מערך רב תחומי ומותאם אישית.
- אם עוד לא עשיתם את זה עד עכשיו – זה זמן טוב לשאול את הרופא על טיפולים משלימים, שיכולים להיות רלוונטיים למקרה שלכם.
- את הדף המרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה זאת תרופה גנרית?
תרופה גנרית היא תרופה שמכילה את אותו המינון של החומר הפעיל של התרופה המקורית.
- החומר הפעיל הוא החומר שאחראי על התגובה הפיזיולוגית הרצויה שלשמה לוקחים את התרופה.
- אפשר ורצוי להשוות בין רשימת החומרים הפעילים שנמצאים בעלון לצרכן של שתי התרופות.
- העלון לצרכן של כל תרופה צריך להיות נגיש דרך חיפוש באינטרנט, כך שניתן לבדוק גם לפני הרכישה.
- עבור תרופות ישנות, ייתכן שהתרופה הגנרית תכיל וריאציה כימית של החומר הפעיל המקורי.
שימו לב שבתרופות גנריות יכולים להיות שינויים בחומרים הלא-פעילים!
- החומרים הלא פעילים הם כל החומרים הנוספים על החומר הפעיל, שאינם קשורים לפעילות הרפואית הייעודית של התרופה.
- למשל: הקפסולה המכילה את התרופה, או החומר המאפשר לייצר את התרופה ככדור מוצק. זה יכול להיות קשור גם למנגנון ההשהיה עבור תרופות ארוכות טווח, כמו גם לחומרים שאחראיים על הצבע או הטעם של התרופה.
התגובה לחומרים הלא פעילים יכולה להשתנות לטובה, לרעה או להישאר בדיוק אותו הדבר. כל אחד/ת יגיבו להם אחרת, ולכן צריך להתייעץ אישית מול רופא מומחה עבור כל מקרה לגופו.
- אם יש חומרים שאתם רגישים אליהם ברמה הפיזיולוגית, חשוב ליידע את הרופא ולבקש במפורש שיוודא שאלה לא מצויים ברשימת המרכיבים של התרופה. לפעמים יש הבדל בין השם המסחרי המוכר של חומר מסוים, לבין השם הרפואי/תעשייתי שלו, כך שחשוב לשאול מישהו שיודע לזהות את שניהם.
טיפים כלליים לתהליך התאמה
בכל פעם שאתם משנים כדור או מינון מכל סיבה שהיא, חשוב להקפיד על הדברים הבאים:
- לשאול את הרופא מראש מה לעשות אם עולה בעיה, ולקבוע מראש תור למעקב.
- לבקש מרשם התנסות של 10 ימים, כדי שאם הכדור/מינון החדש לא יתאים, לא תשלמו סתם על קופסא שלמה.
- לנסות פעם ראשונה בבית, אחרי ארוחת בוקר טובה וביום שבו לא נורא אם התפקוד שלכם קצת (או הרבה) ישתבש.
- לנשים – עדיף לא לנסות דברים חדשים במחזור, כי אם יש בעיה, יהיה קשה לדעת אם היא קשורה לתרופה, או לא.
- אחרי שעשיתן התאמה בימים ה”רגילים”, כדאי לבדוק, אם ואילו שינויים יש סביב המחזור (כי כל אחת אחרת).
- במידת הצורך לחזור לרופא לתהליך התאמה ייעודי לימים האלו.
- תוכלו ללמוד עוד על ההשפעה של ההורמונים הנשיים על ביטויי התסמינים והתגובה לטיפול התרופתי – בקישור הזה
- אחרי שעשיתן התאמה בימים ה”רגילים”, כדאי לבדוק, אם ואילו שינויים יש סביב המחזור (כי כל אחת אחרת).
- בכל שאלה, בעיה, ספק וחשש – לחזור לרופא, עד שזה מסתדר.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את התקנות של משרד הבריאות בנוגע לתרופות בפיקוח – בקישור הזה
ואת ההסבר על הדרך שבה תרופות עם חומרים ממריצים עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
סודות מבית המרקחת – חיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת / ישי שניידר
אחד הדברים המבאסים הוא להגיע לבית מרקחת שחסרה בו תרופה.
אחד הדברים היותר מבאסים זה לעמוד בתור ואז לגלות את זה.
אבל הכי הכי מבאס זה לזכור לקחת את כל הטפסים, להמתין בתור ואז לגלות ש…
המרשם תקין
התאריך תקין
אבל
אין
את
התרופה
במלאי
לכן, כדאי לבדוק קודם. באינטרנט.
לרשותכם, דף חדש של משרד הבריאות מרכז את בדיקת המלאי בכל קופות החולים ובסופרפארם.
לא עוד המתנה מיותרת בתור ולא עוד תחינה לצוות שיבדקו ״איפה יש את התרופה״.
נשמע מעניין?
את האתר לחיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת של אגף הרוקחות במשרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את תקנות משרד הבריאות בנוגע לתרופות בפיקוח – בקישור הזה
ואת האפליקציה למעקב אחר חידושי מרשמים וניהול הטיפול התרופתי – בקישור הזה
מוסיקת דד-ליין זעירה: דוגמיות נבחרות / חן ספקטור
הפרעת קשב וריכוז ADHD יוצרת קשיים בהתארגנות וניהול זמן. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיפגש חזיתית עם מועדי הגשה ודד-ליינים, לעיתים קרובות מהרצוי.
- מידע נוסף אודות הקושי בתפקודים ניהוליים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- ועל עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
הצילו – הזמן הולך להיגמר!
בהמשך תוכלו למצוא מספר דוגמאות מייצגות מיוטיוב, של סרטוני מוסיקה המיועדיים לסייע לכם להיכנס לאווירה, לקראת מועד היעד ההולך ומתקרב.
שימו לב
אומנם הלחץ יכול להיות מניע יעיל להגברת התפוקה, אבל עדיף להימנע ממנו ככל הניתן ובטח שלא לבנות עליו כאסטרטגית התמודדות.
העליה בפרודוקטיביות לקראת הדד-ליין, נוצרת בעקבות הפעלה של מערכת “הילחם או ברח”. מנגנון זה מעלה את האנדרנלין, שמעלה את הדופמין, שמעלה את הריכוז, ולכן זה עובד.
כל זה טוב ויפה, אבל זה לא כל הסיפור…
הבעיה היא שאותה המערכת עושה עוד כמה דברים, שאומנם מאוד חיוניים להשרדות במפגש עם נמר, אך לא ממש בריאים בהפעלה כרונית. למשל, דיכוי של מערכת העיכול והחיסון של הגוף, לצורך פינוי משאבים לשרירים. זה יכול להיות מאוד קריטי בהינתן נמר. אך, בהיעדר נמר ולאורך זמן, זה לא תורם לבריאות שלכם.
- מידע נוסף על ההשפעות של לחץ על הפיזיולוגיה שלכם תוכלו למצוא – בקישור הזה
אז מה עושים?
מטפלים!
המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי. המטרה שלו היא להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. בין היתר זה כולל גם מגוון כלים ואסטרטגיות לצמצום מפגשים לא רצויים עם דדליינים קטלניים במיוחד.
- לנוחיותכם פתחנו דף מרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, שנמצא – בקישור הזה
- כמו כן, תוכלו למצוא פוסטים בנושא התארגנות וניהול עצמי – בקישור הזה
נשמע מעניין?
מוזמנים להקשיב לסרטון הראשון – Classical Music for When You’re on a Deadline
ואם יש לכם עוד חשק, הנה השני – when you have to finish your homework in less than 1 hour (a playlist)
ואחרון חביב – a playlist for night studies (dark academia)
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון המשעשע על הלחץ שלפני מועד ההגשה – בקישור הזה
ואת ההסבר על מה יקרה כשהזמן יעצור – בקישור הזה
שמירה על ניקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים, פילוסופיה ובריאות הנפש / KC Davis עם הסברים של חן ספקטור
בהרצאת הטד הזו KC Davis מציגה פילוסופיה חדשה לניקיון שמכוונת להיות ידידותית לבריאות הנפש, במיוחד עבור זו של אנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים.
מהם תפקודים ניהוליים?
התפקודים הניהוליים הם אוסף של יכולות קוגניטיביות, המאפשרות לאדם לנהל את ההתנהגות של עצמו באופן מכוון מטרה. כלומר, היכולת לעשות את מה שצריך, מתי שצריך ואיך שצריך כדי להשיג את מה שרוצים להשיג.
על פי רוב, הגשמת מטרות דורשת פעולה כלשהי מצד האדם ולכן היא מצריכה את היכולת הכללית לפעול. עם זאת, יכולת הפעולה הכללית של יצורים אנושיים אינה נתונה ללא הגבלה, כך שקיומה מצריך מהם רמת תחזוקה מינימאלית של עצמם ושל סביבת המגורים שלהם. בהתאם לכך, תפקודים ניהולים כוללים בין היתר לא רק את מה שצריך למען הגשמת מטרה מסויימת, אלא גם את מה שצריך כדי לאפשר את הביצוע של הפעולות הנדרשות לאותה מטרה. כלומר, תפקודים ניהוליים כוללים גם את יכולת ההתמדה וההתארגנת סביב פעלות תחזוקה שגרתיות.
תוכלו ללמוד עוד על תפקודים ניהולים והפרעת קשב – בקישור הזה.
למה צריך לעשות דברים כדי להצליח לעשות דברים?
לשם גיוון אמחיש את העיקרון בתחום חיים אחר – בית הספר וההשכלה הגבוה.
והרי הדוגמה:
כדי להצליח במבחן צריך ללמוד – את זה מלמדים את כולם מכיתה א’ וכל ילד ידע לדקלם לכם את זה בעיניים עצומות.
מה ששוכחים להגיד, זה שכדי ללמוד צריך זמן.
הנטייה לשכוח לציין במפורש את העובדה שפעולת הלמידה דורשת זמן, או לייחס לה חשיבות באופן ייעודי כלשהו, היא משום שהיא נוטה להיות ברורה מאליה לנוירוטיפיקליים (אנשים בלי בלאגנים במוח), שאינם סובלים מבעיות של ניהול זמן. אבל זו נקודה ראשונה שאנשים עם הפרעת קשב יכולים ליפול בה, בגלל עיוורון הזמן שהיא נוטה ליצור.
- תוכלו ללמוד עוד על עיוורון הזמן בהקשר של הפרעת קשב – בקישור הזה.
כלומר, זה לא שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים שפעולת הלמידה לוקחת זמן, אלא שזה לא משהו שחופרים לכולם מכיתה א’ ללא הרף. הבעיה היא שהקשר בין ההבנה בצורך בזמן לבין היכולת לפנות ולהקדיש זמן בפועל – לא תמיד עובד כשאין לך מספיק דופמין במוח.
לכן בהקשר של הפרעת קשב, אם לא מתייחסים לנושא של הזמן באופן יעודי, בולט ובמפורש, את ההשלכות הכואבות שלו נוטים להרגיש רק בדיעבד, כשכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.
זו הרמה שמתחילים לפתוח כשמתעסקים עם הפרעת קשב ו… בדרך כלל הדיון נעצר בנקודה הזו, או מסתבך סביבה.
אבל זה לא כל מה שצריך כדי ללמוד למבחן.
הבעיה הנוספת היא שיש עוד רמה שעליה כמעט לא מדברים גם בהקשר של הפרעת קשב, למרות שהיא לא פחות קריטית וההשפעה שלה לא פחות משמעותית – זמן הוא לא כל מה שנחוץ כדי לבצע פעולה.
זה נכון בין אם מדובר בלמידה או כל דבר אחר.
כלומר, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים לגמרי:
- היכולת לפנות מספיק זמן לפעולה מסויימת.
- היכולת לפעול במהלך הזמן שפונה – להתחיל, להמשיך ולסיים.
למשל – פעולת הלמידה מצריכה מוח עירני, שנוטה להתעייף כשמשתמשים בו ולכן לא יכול לעבוד באופן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, אם תפנו לכם יותר זמן ממה שהמוח שלכם מסוגל לתפקד בו ברצף, לא תוכלו להתמיד בפעולה לאורך כל הזמן שיועד לה. כמו כן, ככל שתתחילו את הלמידה כשאתם עייפים יותר, כך תצליחו להשתמש בפחות זמן לצורך הפעולה הזו.
אופס
לכן יש עוד נקודה שמאוד מאוד מרגיזה, אבל קיימת, והיא שלא ניתן ללמוד ברצף לאורך יותר מדי זמן מבלי לאכול, לשתות, לישון וכו’. כך שכדי ללמוד למבחן, בנוסף לזמן שמפנים לפעולת הלמידה עצמה, צריך גם להקציב זמן לשעות שינה, לדאוג למזון זמין, להכין ולאכול אותו וכו.
אומנם לא מדברים על זה, אבל עדיין אי אפשר להצליח ללמוד למבחן בלי זה.
למה?
כי זה מה שמאפשר לעשות את מה שצריך לעשות כדי להגשים את מה שרוצים להגשים.
אבל אבל…
אם זה נראה לכם מסובך, אז קחו בחשבון שיש גם פן רגשי לכל העסק וגם הנפש נוטה להישחק ללא תחזוקה מתאימה.
- על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
כן כן, זה נושא שקשה לנו לקבל אותו. אבל בסופו של דבר, הפגיעה בתפקודים הניהוליים היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, ובעקבות זאת אנחנו נוטים להתמקד במטרה, פחות מכך בכל מה שצריך לעשות כדי להגשים אותה וכמעט שלא שמים לב למה שאנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה מסוגלים לבצע את הפעולות האלו.
לנטייה הזו יש השלכות רגשיות, שגם הן עובדות בשתי רמות. הראשונה היא תוצאה של הפגיעה המעשית-טכנית בתפקוד, אשר מובילה לתסכולים וכשלונות חוזרים ונשנים עם כל המשמעויות וההשלכות שלהם. השנייה היא בעקבות ההקשר החברתי, במיוחד בעולם שלרוב האנשים בו אין קשיים בתפקודים ניהוליים, ובתרבות שבאופן מסורתי מתייחסת לנושא הסדר והנקיון בצורה ערכית.
לכן אהבתי מאוד את הקישור ש- KC Davis עושה בהרצאה שלה בין ההתייחסות הפילוסופית-חברתית לפעולות התחזוקה השגרתיות לבין הבריאות הנפשית.
עם זאת, הפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיים בתפקודים ניהוליים, אשר יכולים להיפגע גם מהרבה דברים אחרים.
- כדי לדעת מה המקור או המקורות המדוייקים לקשיים עבור כל מקרה לגופו יש לעשות אבחנה מבדלת שאליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.
בהתאם לכך ההרצאה הזו לא מיועדת באופן ייעודי לאנשים עם הפרעת קשב, אלא באופן כללי לכל מי שיכולת הניהול העצמי שלו נפגעה מכל סיבה שהיא וכדרך חיים של קבלת השונה, המאפשרת חמלה עצמית.
KC Davis מתארת בהרצאה שלה מספר מקרים שבהם אנשים מגיעים לנקודות שבר בחייהם, בעקבות הצורך להמשיך לתפקד במצב תחזוקתי ירוד, כאשר מסיבה כזו או אחרת אין להם את האפשרות להשקיע בתחזוקה שתשפר את מצבם. היא מדברת המון גם על ההתייחסות החברתית למצבים כאלו, שנוטה להתעלם הן מנקודת השבר (הקודמת, הנוכחית, או המאיימת להתממש כל רגע) והן מהסיבות הריאליות של אדם מסויים להתקשות לתחזק את עצמו ואת סביבתו כראוי.
אומנם פעולות תחזוקה לא נוטות להיות פעילות מועדפת על רוב האנשים, אך לרובם הן לא דורשות טרחה או מאמץ משמעותי. לכן הן נתפסות כמטרד שולי שהוא חלק מהאחריות הבסיסית של אדם בוגר. כתוצאה מכך אנשים שפעולות כאלו מהוות אתגר משמעותי עבורם, לא זוכים להכרה עבור המאמצים והמשאבים החריגים שהם צריכים להשקיע בתחזוקה על חשבון דברים אחרים. לכן גם קשה לאותם אנשים לקבל הבנה, תמיכה ואמפתיה כשהם לא מצלים לעמוד במשימות תחזוקתיות.
כמו כן, קשה לאנשים עם קושי בתחום זה לקבל הבנה או לגיטימציה להימנעות מפעולת תחזוקה מסויימות, שהמחיר שלהן ספציפית עבור אותו אדם, גבוה באופן לא פרופורציונאלי לתועלת. למרבה הצער, זה נכון גם במצבים שבהם השקעתו של מחיר זה תחמיר את המצב של אותו אדם במקום לשפר אותו. על פי רוב הדבר קורה משום שהצד ה”שופט” אינו מבין שישנם מקרים, אשר בהם יש לדברים אלו משמעות שונה מזו שהוא מורגל בה מתוך הנסיון האישי שלו.
עם זאת, השיפוט הערכי לא תמיד קשור לצורך הפרקטי/טכני בתחזוקה, אלא קשור יותר לנורמות תרבותיות, מסורות ומנהגים. כך שלמעשה, לא כל מה שנחשב לחלק מהתחזוקה השגרתית המקובלת, אכן חיוני לתפקוד של האדם ובני ביתו. כאשר יש קושי בביצוע פעולות תחזוקה, הגיוני יותר להתמקד בדברים החשובים יותר ברמה המעשית ולחפש דרכים יעילות יותר לביצוע של כמה שיותר פעולות מסוג זה, גם אם הן שונות מהמקובל.
המהפיכה המחשבתית של KC Davis, היא שאם נתייחס לתחזוקה כפעולה פונקציונאלית ולא כפעולה ערכית, נוכל למצוא הרבה פתרונות פרקטיים שיאפשרו להרבה אנשים להשיג את מה שהם צריכים כדי לתפקד מבלי לקרוס ומבלי להרגיש אשמה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to do laundry when you’re depressed | KC Davis | TEDxMileHigh ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
כמו כן, תוכלו למצוא את האתר הרשמי שלה – בקישור הזה
- ואני ממליצה בחום גם על הפודקסט שלה, שתוכלו למצוא באפילקציות החביבות עליכם או – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על סוגים שונים של בלאגן – בקישור הזה
ולבדוק כמה טיפים שימושיים לארגון הבית – בקישור הזה
איך להתמודד עם בלגן בבית כשיש לכם הפרעת קשב? / How to ADHD
בסרטון הזה ג’סיקה המופלאה מדברת עם שתי מעצבות מקצועיות שמבינות בהפרעת קשב. הן מדברות על כל הבלגן שנוטה להצטבר לנו בבית בערבוביה מרשימה של חפצים, או בערמות מזדמנות.
הדבר הראשון שהן אומרות הוא שרמה מסוימת של בלגן היא דבר צפוי ובלתי נמנע. מה שכן, הן ממליצות להבחין בין שני סוגים שונים של בלגן – סטטי ודינאמי.
בלגן דינאמי הוא בלגן שנמצא בתנועה שמשקפת את הפעילות שלנו ברחבי הבית. כלומר, הכוונה היא לחפצים שזזים ממקומם משום שנעשה בהם שימוש, או משום שנעים ונחמד לנו שהם עוברים אתנו מחדר לחדר, או נמצאים לידינו בזמן או מקום מסוים.
בלגן סטטי הוא בלגן שלא זז. כלומר, חפצים שהונחו מתישהו במקום מסוים ופשוט הצטברו או התמקמו שם בלי שנעשה בהם שימוש.
מה עושים עם זה?
המעצבות של ג’סיקה טוענות שחשוב להבחין בין שני סוגי הבלגן, כי אסטרטגיית ההתמודדות איתם שונה.
עבור בלגן סטטי שנתקע והצטבר, כדאי לשאול את עצמנו האם לחפצים שנמצאים בערמה יש מקום ואם כן – האם יש סיבה שאנחנו לא מחזירים אותם לשם.
- הן טוענות שנקודות איסוף או אכסון ייעודיות ידידותיות יותר, שיהיו לכם נוחות לשימוש, יכולות למנוע מבלגן בתנועה להפוך לבלגן סטטי.
- כדי למנוע הצפה, עדיף לא לנסות להתמודד אם כל הבלגן בבת אחת. במקום זאת, כשאתם עוברים על הבלגן התקוע שלכם, כדאי לבחור את הערמה הגדולה ביותר ולשאול את עצמכם – למה זה פה?
עבור בלגן בתנועה של חפצים שנמצאים בשימוש, כדאי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים או צריכים שיהיה בסביבה שלנו. משום שהנושא מושפע מגורמים רבים כמו דפוסי פעולה, אורח חיים, סוג הפעילות והעדפות אישיות, כל אחד צריך דברים אחרים במקומות אחרים.
- אם אתם תוהים איך לעשות את זה, ג’סיקה צרפה לסרטון “דפי עבודה” שיעזרו לכם ותוכלו למצוא אותם – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Deal with Clutter When You Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על טיפים ידידותיים לארגון הבית – בקישור הזה
והסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה
טיפים לארגון הבית / Caroline Winkler
קרולין Caroline היא יוטיוביסטית שנתקלתי בערוץ שלה לאחרונה וכבר ממבט ראשון אהבתי את הסרטונים שלה.
לפחות במה שראיתי עד עכשיו, למרות שהיא לא מדברת על הפרעת קשב ולא מייעדת את הסרטונים שלה לאנשים עם הפרעת קשב, ניכר שהיא יודעת לקחת בחשבון קשיים בתפקודים ניהוליים ושמה דגש על התאמה של העיצוב לאדם ולא להיפך.
אהבתי גם שהיא יודעת להמחיש מאוד טוב את הדוגמאות שהיא נותנת באמצעות תמונות של “לפני ואחרי”, שמאוד מבהירות מה כל דבר אמור לעשות, מה המטרה ואיך זה עוזר לכם לממש אותה.
אז מה הבעיה?
קרולין טוענת שהבעיה המרכזית היא שיש לנו יותר מידי דברים ו… אנחנו לא יודעים איך להיפתר מהם, אנחנו לא יודעים ממה להיפתר ואנחנו לא יודעים איך לארגן את הדברים שבחרנו להשאיר. נשמע מוכר?
בסרטון הזה היא מציגה טיפים שימושיים להתמודדות עם הנושא. כמובן שלכל אחד מתאים משהו אחר, לכן באופן כללי כדאי להתייחס לטיפים מהסוג הזה כרעיונות לבדיקה. הרי לא כל דבר יתאים לכולם, אבל אם יש משהו מתאים שמישהו אחר כבר חשב עליו – למה לטרוח להמציא את הגלגל מחדש?
הרעיון הוא לשמוע, לחשוב אם זה משהו ששווה את האנרגיה בבדיקה, ואם כן – להתנסות ולהחליט לפי התוצאות בשטח, האם זה משהו שכדאי להמשיך איתו או שעדיף לעבור לבא.
עיקרי הדברים:
ארגון הבית הוא תהליך של בניית מערכות, שמיועדות לגרום לחיים שלכם לעבוד טוב יותר.
כדי להגשים את המטרה הזו, התהליך צריך לכלול:
- הפחתה של העומס החזותי
- גישה נוחה
- תחזוקה נוחה
טיפים לארגון על פי העקרונות האלו:
שימו לב – אני ממליצה בחום לראות את ההמחשות החזותיות בסרטון, כי הם מדגימות את ההשפעה של כל טיפ הרבה יותר טוב ממה שאפשר לתאר באופן מילולי.
- לתחום את החפצים שמונחים על משטחים ברחבי הבית – ברגע ששמים מספר חפצים על מגש, תחתית דקורטיבית או כל דבר אחר שמאגד אותם ויזואלית ליחידה אחת, זה מוריד את העומס החזותי.
- אם אין לכם משהו לשים מתחת לחפצים כדי לתחום אותם, אפשר לקבץ אותם בקבוצות של 3 באזורים שונים של המשטח.
- קולבים מקטיפה – לטענה זה מחזיק את הבגדים היטב, ככה שהם לא נופלים גם אם הגזרה מאתגרת לתלייה או שהבד מחליק במיוחד.
- קולבים זהים מאותו צבע וסוג, יכולים להוריד את העומס החזותי בארון.
- ליצור “אזורי נחיתה” ייעודים במקומות שתואמים את התנועה הטבעית של הדיירים והחפצים בבית.
- ניתן לאכסן חפצים קטנים מסוגים שונים (כמו כלי רחצה וקוסמטיקה) בקרוסלת פלסטיק קטנה, מסתובבת ושקופה, שמאפשרת תצוגה ברורה וגישה נוחה – בסרטון קרולין ממליצה על סוג ספציפי שעובד טוב עבורה.
- לבדוק מהם האזורים הפעילים והסבילים בבית.
- אזורים פעילים הם המקומות שבהם יש הרבה תנועה של אנשים וחפצים – במקומות האלו כדאי לשים את הדברים שנמצאים בשימוש שוטף ותדיר.
- אזורים סבילים הם המקומות שבהם יש מעט תנועה של אנשים וחפצים – במקומות האלו כדאי לאכסן את הדברים שנעשה בהם שימוש לעיתים נדירות או באירועים מיוחדים בלבד.
- בנוסף, לבדוק מה רמת הנגישות של מקומות האכסון ברחבי הבית ולוודא שהחפצים שבהם נעשה שימוש תדיר נמצאים במקומות היותר נגישים.
- למקסם את השימוש בחללים קטנים ומוזרים ברחבי הבית – קרולין ממליצה להפוך אותם לאזור דקורטיבי, או לאכסון יעיל באמצעות מספר עזרים שימושיים שהיא מציגה בסרטון.
- לתת עדיפות לאכסון סגור – אם החפצים שאתם מעוניינים לאכסן, לא הולכים להיות מסודרים בצורה דקורטיבית ונעימה לעין כל הזמן, כדאי לשים אותם במקום סגור כדי למנוע עומס חזותי. זה יכול להיות קופסא יפה, דלת של ארון, מגירה וכו. מדפים פתוחים שימושיים בעיקר לספרים או אלמטים עיצוביים כמו תמונות, עציצים וכו.
- תת חלוקה של חללי אכסון שמכילים הרבה פריטים קטנים – לשים קופסאות או חוצצים בתוך מגירות גדולות, שיחלקו אותם לחללים קטנים יותר.
- להיפתר מכמה שיותר דברים. בהקשר הזה קרולין מזכירה לטובה את עיקרון ניצוץ האושר של מארי קונדו, אך טוענת בצדק שלעיתים קשה להבדיל בין חפצים שמעוררים בנו ניצוץ של אושר, לבין חפצים שהמחשבה על פרידה מהם מעוררת בנו ניצוץ של אשמה או חרדה…. כדי להבדיל ביניהם היא ממליצה לדמיין את החפץ כשהוא מרוח בכתמים של משהו קשה מאוד להסרה – ולבדוק אם מתעורר בנו דחף עז לעשות כל מאמץ כדי לנקות אותו, או דווקא תחושת הקלה על כך שעכשיו יש לנו סוף סוף לגיטימציה להוציא אותו מהחיים שלנו.
- את המיון של החפצים לשמירה או מסירה לא כדאי לעשות בפעם אחת, אלא ביחידות זמן קטנות ומזדמנות בתדירות שנוחה לכם.
- אם לוקח לכם יותר מחמש דקות לסדר חדר – זה סימן שיש לכם יותר מידי דברים…. (קריטריון קצת קשוח מידי לטעמי, אבל ייתכן שיש בזה משהו….)
- לעודד ילדים לעזור במשימות תחזוקה של הבית (כל עוד שזה בא ברוח טובה ולא יוצר מתחים מיותרים)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון You’re doing home organization WRONG ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה
ולשמוע את המנון הניקיון – בקישור הזה
כאשר אהבתי את עצמי באמת / צ’ארלי צ’פלין
בפוסט הזה אני רוצה לחלוק איתכם שיר מיוחד במינו על אהבה עצמית.
צ’ארלי צ’אפלין הקריא את השיר הזה לכבוד יום הולדת ה- 70 שלו והוא מלא בחמלה, חדות עין ותובנות חיים.
עם זאת, הוא לא כתב את השיר, שכנראה נוצר מתרגום אנגלי לתרגום פורטוגזי לספר אנגלי של Kim and Alison McMillen. את ההסבר המלא למקור השיר תוכלו לקרוא – בקישור הזה
השיר הזה מלווה אותי במשך שנים ואני מוצאת את עצמי חוזרת עליו שוב ושוב, בתקופות של מעבר וצמיחה, שתמיד מלוות בספקות עצמיים והתמודדות עם הלא נודע. הוא מזכיר לי לעצור מידי פעם, להרגיש ולזקק את הדברים שאני באמת רוצה לשמור או לממש. לצד אלו, הוא מעודד אותי גם לגלות את הדברים שמהם אפשר וכדאי להרפות. התהליך הזה מאפשר לי להמשיך בקלות יותר את הצעדה בהמשך הדרך, להיפרד בשלווה ממטענים מיותרים ולוודא שאני אכן מתקדמת בכיוון הנכון לעבר המקום שאליו אני רוצה להגיע.
איך זה קשור לעינינו?
אומנם השיר לא מדבר על הפרעת קשב ולא נועד לעסוק בהפרעת קשב, אבל הוא בהחלט מעורר בי תהליך שמסיע לפצות על הקושי בניהול עצמי. הקושי הזה נגרם מהפגיעה בתפקודים הניהוליים שהפרעת קשב יוצרת. כלומר, במקום להסתרך או להיגרר אחרי החיים, או לחילופין להתפרץ לכל עבר ולנסות לתפוס את כל הבא ליד עכשיו ומהר, דווקא לעצור רגע, להניח לחיים להמשיך להתנהל בדרכם ולהשקיע זמן ומאמץ בגיבוש של מבט על, שיסייע לקבל החלטות עתידיות בצורה מושכלת יותר.
- על הנושא של תפקודים ניהוליים בהקשר של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה.
- ולשם המחשה, תוכלו למצוא דוגמה משעשעת לתפקודים ניהוליים מחורבשים – בקישור הזה.
לא רק זאת, אלא שהשיר מתייחס למספר סוגיות וחוויות, שכמו הרבה דברים בהפרעת קשב, מוכרים לכולם, אך נוטים להחוות אצלנו בצורה הרבה יותר קיצונית ולהשפיע עלינו בעוצמה הרבה יותר גבוהה. למשל – להפסיק להתייסר על הזמן החופשי ולעשות את מה שאנחנו אוהבים ומרגיש לנו נכון בקצב שלנו. לשם האיזון (משהו שגם חסר לנו בעקבות קשיי הוויסות האופיניים להפרעת קשב), הוא מדבר על דברים כמו הערכה עצמית ושלמות, לצד פשטות וצניעות ואיכשהו הוא מצליח להציג אותם כדברים משלימים ולאוו דווקא מנוגדים אחד לשני.
נשמע מעניין?
את המילים בעברית של הגרסה המתורגמת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
בנוסף, אני ממליצה לכם לצפות בסרטון As I Began to Love Myself (inspiring video),
שבו תוכלו לשמוע את הגרסה האנגלית של השיר:
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר “בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב” – בקישור הזה
ואת השיר “אתם מושלמים כמו שאתם” – בקישור הזה
שיקום מקצועי / ביטוח לאומי
הרבה פעמים אנשים שואלים מה מגיע להם אם יש להם הפרעת קשב.
מבחינת ביטוח לאומי זה מאוד תלוי גיל.
לילדים עד גיל 18, יש את מה שנקרא “קצבת ילד נכה”, אבל למרבה הצער היא לא תהיה רלוונטית לרוב הילדים עם הפרעת קשב.
זאת משום שהקצבה הזו מיועדת למקרים קשים במיוחד שלרוב שייכים לחינוך המיוחד. במקרים האלו אומנם לפעמים יש גם הפרעת קשב, אבל בדרך כלל היא לא הסיבה היחידה או העיקרית לקבלת הזכאות לקצבה או לשילוב בחינוך המיוחד.
- תוכלו למצוא פרטים נוספים על קצבת ילד נכה – בקישור הזה
למבוגרים לאומת זאת, יש כבר יותר על מה לדבר.
הכירו את השיקום המקצועי של ביטוח לאומי
לאנשים מעל גיל 18 יש אפשרות להגיש בקשה לסל שיקום מקצועי בביטוח לאומי.
הסל לא מיועד ספציפית להפרעת קשב, אלא באופן כללי למה שמכונה “נכות רפואית” – אל תתרגשו מהשם, זה מונח בירוקרטי ולא הצהרה ערכית או מקצועית.
בהקשר הזה הפרעת קשב נחשבת לנכות רפואית משום שהיא מאובחנת על ידי רופא ויש לה טיפול תרופתי. לעומת זאת לקויות למידה לא נחשבות לנכות רפואית – זאת משום שלמרות שגם הן הפרעות נוירו-התפתחותיות, האבחון שלהן לא מתבצע על ידי רופא ואין להן טיפול תרופתי.
- על אבחון רפואי של הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- על אבחון דידקטי ללקויות למידה תוכלו לקרוא – בקישור הזה
משום שמדובר בנכות רפואית כללית, אז אפשר ורצוי לכלול בבקשה תיעוד רלוונטי של כל הבעיות הרפואיות שיש לכם. בהקשר הזה בעיות רגשיות שמאובחנות על ידי פסיכיאטר גם כן נחשבות לבעיות רפואיות משום שפסיכיאטר הוא רופא. כמו כן, כדאי גם לכלול בעיות משמעותיות נוספות כמו לקויות למידה, למרות שהן לא נחשבות רפואיות, משום שזה יעזור לוועדה לקבל תמונה מלאה יותר על ההתמודדות שלכם.
לפי המסמכים שתגישו, ביטוח לאומי יחליט אילו מומחים צריכים להרכיב את הועדה שלכם.
לאחר שתופיעו מול הוועדה, היא תשקול את כל המידע שברשותה ותחליט אם ולאיזה סיוע אתם זכאים.
אם אתם לא מרוצים מהקביעה של הועדה יש אפשרות לערעור, אבל זו פרוצדורה יותר מסובכת – לכן חשוב להכין היטב את הטפסים כבר בהגשה הראשונה.
הצילו בירוקרטיה
אם כל התהליך הזה מתחיל להישמע כמו עוד מלכוד 22 של קשב, שבו כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם בירוקרטיה צריך לעמוד בהצלחה בטונה מכשולים בירוקרטיים – אתם די צודקים…..
לצורך העניין עדיף לא להתמודד עם זה לבד ויש שני גורמים מרכזיים שיכולים לסייע לכם בתהליך:
- עובדות סוציאליות מטעם הרווחה או בפרטי יוכלו לסייע לכם להבין את הנהלים והקריטריונים העדכניים ולאסוף את כל הניירת הרלוונטית.
- “יד מכוונת” – זוהי רשת מרכזים מטעם ביטוח לאומי, שמופעלים על ידי חברה פרטית ונותנים ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם. הם יוכלו לעזור לכם לסדר את כל הניירת שאספתם עם העובדת הסוציאלית, לפני ההגשה לביטוח הלאומי ולהדריך אתכם כיצד להתנהל בוועדה עצמה. שימו לב שכדאי לקבוע תורים מראש כי לפעמים יש המתנה ארוכה. פרטים נוספים תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
פרטים נוספים אודות השיקום המקצועי ניתן למצוא באתר של ביטוח לאומי – בקישור הזה
הסברים על שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לאנשים עם נכות מאתר “כל זכות”, תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה וההייטק – בקישור הזה
ולקרוא את מאמר הקונצנזוס על מבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך להציב גבולות / How to ADHD
ג’סיקה המהוללת מהערוץ How to ADHD חוזרת אלינו בסרטון על הצבת גבולות.
היא מדברת על הבעיה של להגיד “כן” להכל ומזכירה לנו שהזמן, הכסף, הקשב והאנרגיה שלנו הם משאבים מוגבלים (שזה דבר שלאנשים עם הפרעת קשב מאוד קל לשכוח).
בהתחשב בכך שכל דבר שאנחנו עושים מצריך לפחות אחד מהמשאבים האלו, אם נגיד “כן” להכל, מהר מאוד יתחילו להיגמר לנו המשאבים…
אבל!!!
אם נסרב אולי נפספס דברים
ו…
הרבה פעמים גם לא נעים להגיד “לא”
אז מה עושים?
מציבים גבולות ובונים קווים מנחים.
הגבולות והקווים המנחים יוכלו לעזור לנו לדעת מתי להגיד “לא”. כמו כן, הם יעזרו לאנשים אחרים להבין על אילו דברים נסכים בשמחה ועל אילו נסרב. זה מאוד חשוב, כי ככל שאנחנו מבהירים טוב יותר לסביבה באילו דברים אנחנו מעוניינים לקחת חלק ובאילו לא, אנשים שמכבדים את הגבולות שלנו (או לפחות את הזמן של עצמם) לאט לאט יתחילו להציע לנו או לבקש מאתנו יותר ויותר מהדברים שסביר שנגיד להם “כן” וישתדלו להימנע מדברים שסביר שנגיד להם “לא”.
בנוסף, הצבת גבולות יכולה גם לעזור לצמצם את חוסר הנעימות החברתי, כי זה הופך את הסירוב לפעולה לא אישית. למשל: “אשמח לעזור עם הפרוייקט הזה… אבל, אחרי שאסיים את הנוכחי”.
איפה כדאי להציב את הגבול?
לפי ג’סיקה, מקום טוב להתחיל בו הוא לברר כמה זמן, אנרגיה וכסף עומדים לרשותכם.
הרי כל משאב שאנחנו מקדישים למשהו, הוא משאב שאנחנו לא יכולים להקדיש למשהו אחר. לכן, בכל פעם שאנחנו אומרים “כן” לדבר אחד, אנחנו למעשה גם אומרים “לא” לכל הדברים האחרים שהיו יכולים להשתמש באותם המשאבים. ברגע שברור לכם מה המחיר, תוכלו לחשוב אם זה משהו שאתם רוצים ויכולים לעמוד בו.
כמו כן, שימו לב לתחושות שמתעוררות בגוף שלכם כשמישהו מבקש ממכם משהו (גם כשהמישהו הזה הוא אתם). אם הבקשה גורמת לכם להרגיש אי שקט, או שהיא מעלה חששות, זה סימן שכנראה נחצה כאן גבול.
בשלב הזה חשוב להבדיל בין גבולות בריאים לבין גבולות לא בריאים
- גבולות בריאים
אלו הם קווים מנחים שאתם קובעים לעצמכם
ומשתמשים בהם כדי לקבל החלטות ולהנחות את הפעולות של עצמכם.
לדוגמה:
“אני יכולה לנוח עכשיו, אבל אני צריכה לחזור לעבוד עוד חצי שעה”
“אם תצעק עלי, אפסיק לנהל את השיחה עד שתוכל לדבר בצורה רגועה יותר”
גבולות בריאים מאפשרים לכם להרגיש נוח ובטוח, בלי להתנתק משאר העולם ובלי לנסות לשלוט בהתנהגות של מישהו אחר.
- גבולות לא בריאים
יש כמה סוגים של גבולות לא בריאים,
למשל:- גבולות חזקים מידי, שהופכים לחומות שמרחיקות אנשים.
- גבולות חלשים מידי, שנתונים למסע ומתן ומאפשרים לאנשים לעבור אותם.
- גבולות שאתם מנסים להציב על אנשים אחרים.
לדוגמה:
“אסור לי לנוח”
“אסור לך לצעוק”
אחרי שבדקתם מה הגבולות שלכם (תהליך שבהחלט יכול לקחת זמן), ווידאתם שאלו גבולות בריאים, זה הזמן להשתמש בהם ולהתחיל לשמור עליהם מול אנשים אחרים.
תקופת הרצה:
השלב הראשון ליישום הגבולות שגיבשתם הוא לתקשר אותם לאנשים שמושפעים מהם. כלומר, להסביר להם מה מתאים לכם ומה לא, נכון לעכשיו.
ג’סיקה מזהירה אותנו שבפעמים הראשונות שננסה להציב גבולות, כנראה נרגיש מוזר ונהיה נבוכים.
כמו כן, אם האנשים בסביבה הקרובה שלנו רגילים שאנחנו אומרים “כן” להכל – בהחלט עלול להיווצר מתח (אכזבה או כעס) על שינוי ההרגלים
אבל… כמו שבמטוס אנחנו צריכים קודם כל לשים לעצמינו מסכת חמצן ורק אחר כך לעזור למי שצריך, ככה יש לנו את הזכות והאחריות לדאוג קודם כל לעצמנו – כי רק אז נוכל להיות שם בהמשך לאחרים. הרי אם נניח למשאבים שלנו להתדלדל, בסופו של דבר זה יוביל למצב של תשישות ושחיקה, שבו כבר לא נוכל לעזור לאף אחד.
ג’סיקה מדגישה שאנחנו לא צריכים להצדיק את הגבולות שלנו וגם לא כדאי, כי זה עלול לשדר לאנשים שהנושא פתוח למסע ומתן. כלומר, אנחנו בהחלט רוצים ליידע אנשים בנוגע לגבולות שלנו, אבל אנחנו לא מבקשים מהם אישור ולא צריכים לקבל מהם רשות. כל אדם יכול וצריך לקבוע את הגבולות של עצמו.
אחרי שהצגנו את הגבול למי שיושפע ממנו, כדאי לחכות ולראות איך הם מגיבים. חלק מהאנשים יביאו תמיכה והבנה ו… חלק לא.
בהקשר הזה חשוב לזכור שמותר לאנשים לא להיות מרוצים מהגבולות שלכם, מותר להם גם להביע את מורת רוחם, אבל הם עדיין צריכים לכבד אותם.
עם כל זאת – בכל מקרה שאתם מרגישים שהצבת הגבולות עלולה לסכן אתכם, פעלו בזהירות, שמרו על הביטחון האישי שלכם ובנו לעצמכם מערכת תמיכה.
מידע נוסף על התמודדות עם אנשים רעילים תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “How to Set Boundaries in Six Easy Steps” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים עוד?
סרטונים נוספים של ג’סיקה תוכלו למצוא – בקישור הזה
הסבר נוסף על איך לסרב בחינניות תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך גבולות טובים משחררים אתכם – בקישור הזה
ולראות את הסרטון על האומנות המעודנת של איך לשים פס – בקישור הזה
חותמת הסיום, או – איך להשתיק את המבקר הפנימי כשהוא נהיה קטנוני מידי / zefrank1
אז בפוסט הזה חוזר אלינו האיש הזה ששמו הוא זה (אשכרה)
וכן, הוא בחור משעשע.
בסרטון המצורף הוא מנסה לענות על השאלה של אחד הצופים ומפה לשם מגיע לסוגיה של איך לסיים דברים – שזו נקודה רגישה אצל אנשים עם הפרעת קשב 😉
הוא אמר שהוא שמע פעם איזה עצה שאומרת שצריך לעבוד על משהו עד שהוא מרגיש גמור ואז להפסיק, אבל הוא חושב שזה מגוחך כי הוא אף פעם לא הרגיש שמשהו שהוא עשה הופך להיות גמור אי פעם….
- בהקשר הזה כדאי לכם לראות את ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה
- ואת ההסבר על למה כדאי לעזוב דברים ב- 80% – בקישור הזה
אם אתם מזדהים עם הדברים עד כה, נראה לי שתאהבו את הגישה של זה. הוא מציע לכם ליצור חותמת ייעודית, שאפשר לקנות במיוחד, להכין מחומרים ייעודיים, או סתם לגלף מחק ולצבוע אותו במרקר או משהו לפני שמצמידים לנייר 😉
את החותמת הזו אתם שמים על כל מה שמוכן כדי שהיא תגיד לכם שזהו!
זה כמובן מגיע בסוף תהליך של שלושה שלבים שמאפיין כל פרוייקט שאתם מתחילים:
- החלום – בשלב הראשון צריך את הגישה של החולם, שיכול לחשוב על כל מה שהוא רוצה ללא שום מגבלות כשרק השמיים הם הגבול. בחלק הזה אנחנו בדרך כלל טובים ^_^
- המציאות – בשלב הזה צריך את הגישה של האדם הפרגמטי והריאליסטי, זה שחושב על העלויות, לוחות זמנים ומתמקד בביצוע המשימה. זה החלק שאנחנו פחות טובים בו ואם אתם תוהים למה אתם יכולים לבדוק את ההסבר המשעשע על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה, את ההסבר המקצועי יותר – בקישור הזה, או את ההסבר האקדמי-נוירולוגי – בקישור הזה.
- הביקורת – בסוף מגיע הזה שמסתכל על הכל בצורה עקומה ומנסה לבדוק מה לא בסדר בה. הוא מחזיר את הפרוייקט לחולם, שמנסח חזון חדש ומעביר אותו לביצוע של המציאותי שמגיש תוצר חדש לביקורת וחוזר חלילה.
התהליך הזה נמשך עד שהזמן נגמר (מה שקורה הרבה לאנשים עם הפרעת קשב), או ברגע שלקול הביקורתי שלכם אין יותר מה להגיד. אבל… יש אנשים שהמבקר הפנימי שלהם פשוט לא יודע איך להפסיק. זו כבר בעיה, במיוחד כשאין לכם דד-ליין ושאתם אלו שקובעים את הלוז של עצמכם.
אבל!!! כשהגעתם למקום שבו אתם מתעסקים עם תיקונים שוליים, שלא באמת משנים משהו משמעותי בפרוייקט, או מתחילים לפקפק אם כדאי לכם בכלל להציג את הפרוייקט הזה למישהו – זה הזמן לשלוף את החותמת ולהבהיר לקול הפנימי, שתפקידו הסתיים והוא משוחרר. הפרוייקט תם והושלם וזהו.
זה בחר לו חותמת בצורה של ברווז גומי, שמלווה את הסרטונים שלו בסופם. כמו כן, אם תשימו לב – תוכלו לאתר עוד כמה יוטיוברים וותיקים שאימצו את השיטה ושמו את החותמת שלהם בסוף כל סרטון מאותה סיבה בדיוק ^_^
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Finishing ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים גם?
הנה הסבר עם הדגמה על איך עושים חותמת סיום ממחק ואיך משתמשים בה – תהנו!
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון של זה על אסוציאטיביות, דחיית סיפוקים ואורך חיים בריא – בקישור הזה
ואת הסרטון שלו על איך לרדוף אחרי האושר – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת קורי עכביש (חלק 2) / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד הציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר האישי של הציור הנבחר עבור סיטואציה מסוימת.
כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, שעוסקים בטכניקות ציור שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור – כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן גם כפעילויות של פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את החלק הראשון של טכניקת קורי העכביש במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – קורי עכביש (חלק 2): ספירלות ו…. נקודות במקומות מוזרים” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם את הסרטון עם ההסבר על מטא-קוגניציה מתוך סדרת הסרטונים “קשב בחן” – בקישור הזה
ואת החלק הראשון של טכניקת קורי העכביש – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
למה אנחנו לא מצליחים לעמוד בכל הדברים שהחלטנו לעשות השנה? על הבעיה של מטרות ויעדים חגיגיים / CGP Grey
הרבה אנשים נוטים לקבוע לעצמם מטרות ויעדים בתחילת כל שנה, מה שמכונה באנגלית – New Year’s Resolution.
זה מאוד נחמד, אבל…. לרוב האנשים זה לא ממש עובד.
הקטע הוא שהתנהגות אנושית היא דבר מאוד קשה לשינוי. לכן כשאנשים מקבלים החלטות דרמטיות כמו “להפסיק לעשן”, “להתחיל להתעמל”, “לשמור על סדר”, “לאכול בריא” וכו, הם נמנעים מלבצע את הדברים בפועל או לחלופין – משקיעים כמות גדולה מאוד של מאמץ בזמן קצר ואז… חוזרים להרגלים הקודמים.
אז מה כן אפשר לעשות?
בסרטון הזה גריי מציע לנו להימנע מהצבת מטרות ויעדים ספציפיים שנועדו לכישלון, ובמקום זאת – לבחור נושא מרכזי אחד שבו אנחנו רוצים להשקיע את המאמצים שלנו, להתפתח ולגדול. כלומר, אתם צריכים לחשוב למה אתם רוצים להקדיש את השנה הזו?
הנושא צריך להיות מאוד כללי ורחב.
- לדוגמה: “שנת הקריאה”, “שנת הבריאות” או “שנת החידושים”
זה אומנם מאוד לא מדוייק, אבל לפי גריי, במקרה הזה – הדיוק לא מועיל ואפילו מזיק. זאת משום שסביב יעד ספציפי שהוגדר כהצלחה – מרחפת כל הזמן האפשרות לכישלון, שבעיקר מלחיצה ומייאשת. לכן, אם אנחנו רוצים לשנות את ההתנהגות שלנו לכיוון של פיתוח עצמי – דווקא להגדרות הכלליות יותר, יש יתרון גדול מאוד.
איך זה עובד?
עכשיו נראה איך אפשר ליישם את הדבר הזה בפועל.
למשל, אם אתם לא נוהגים לקרוא ספרים ואתם רוצים להתחיל לקרוא ספר אחד כל שבוע – זה יכול להיות מאוד מאתגר, מלחיץ ומתסכל ולכן סביר שתזנחו את העניין במהרה. לעומת זאת אם תכריזו על “שנת הקריאה” – תוכלו ליצור מגמת עלייה מתמשכת בכמות הקריאה שלכם, גם אם זה לא יהיה ספר בשבוע, או אפילו פרק.
לפי גריי, המגמה שתיצרו תעזור לכם לכוון את ההתנהגות שלכם באופן הדרגתי למקום שאתם רוצים והאפקט יצטבר עם הזמן. המודעות לכך שאתם רוצים לקדם תחום מסוים בחיים שלכם, תעזור לכם לעשות את הבחירות הקטנות ברגעי האמת, בכל פעם שמזמן לכם לבחור כך או אחרת (וזה קורה בחיים לא פעם).
למשל – כשאתם תקועים בתור ותוהים מה לעשות כדי להעביר את הזמן, במקום להיכנס לאפליקציות הרגילות – אתם יכולים לפתוח ספר (אלקטרוני או מודפס) ולהעביר את הזמן בדרך הזו. זה כבר שינוי הרבה יותר הגיוני ובר ביצוע. לאורך זמן זה יבנה לכם הרגלים חדשים.
אחד ההרגלים שיוצרו עם הזמן הוא היכולת לשים לב להזדמנויות טובות לקידום הנושא שבחרתם. זאת משום שעם הזמן תתרגלו לחשוב עליו ולחפש דרכים לשלב אותו בתוך השגרה שלכם (במקום לשבור את השגרה כדי לקיים אותו).
הבחירה בנושא רחב וכללי גם מצמצמת את האפשרות להיכשל. למשל, אם אתם בשנת הקריאה ומהר מאוד הבנתם שקריאת ספרים היא לא בשבילכם. עדיין תוכלו לקדם את הנושא על ידי קריאת מאמרים או האזנה לספרי שמע. גם אם אתם משנים את הפרטים הספציפיים, את האמצעים או הכלים שבהם אתם משתמשים, אתם עדיין יכולים להתקדם בכיוון שבחרתם.
יותר מכך, לא חייבים לתת נושא לשנה שלמה, אפשר גם ללכת על תקופות זמן קצרות יותר כמו חודש או שבוע 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Your New Year’s Resolution Has Already Failed ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר של ג’סיקה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה
ואת ההסבר על המצפן הפנימי שלכם ומדוע חשוב להקשיב לו – בקישור הזה
הפרעת קשב ומוטיבציה – הכירו את גשר המוטיבציה ו…. השלבים החסרים שלו / How to ADHD עם הסברים של חן ספקטור
ג’סיקה המופלאה הכינה לנו סרטון נהדר על הפרעת קשב ומוטיבציה 🙂
אנחנו לא תמיד עושים מה שהתכוונות לעשות, משום שבין הכוונה לביצוע יש פער מאוד גדול…
אצל רוב האנשים אפשר לגשר על הפער הזה בעזרת מוטיבציה.
הכירו את “גשר המוטיבציה”
גשר המוטיבציה מאפשר לאנשים לחצות את הפער שבין הכוונה לביצוע.
הוא בנוי משלבים כמו “זה יועיל לקריירה שלי”, “זה יגרום למשפחה שלי להתגאות”, “הבטחתי לחבר’ה” וכו
גשר המוטיבציה לא חייב להיות מושלם, אם יש פערים קטנים, תוכלו לדלג עליהם בעזרת כוח רצון, משמעת עצמית וכו. כלומר, גם אם אין לכם את כל המוטיבציה, אם יש לכם מספיק ממנה – תוכלו להגיע בשלום לצד השני.
אבל כפי שראסל ברקלי טוען – הפרעת קשב היא סוג של הפרעה מוטיבציונית.
- הוא חוקר מוביל בתחום ואת כל הפוסטים שלו באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה הכוונה בהפרעה מוטיבציונית?
הפרעה מוטיבציונית יוצרת מצב שבו כאשר יש משהו חשוב מאוד עבור שני אנשים, שאחד מהם עם הפרעת קשב והשני בלי – אותה רמת חשיבות, לא מספקת את אותו מספר של שלבים על גשר המוטיבציה של האדם עם הפרעת קשב. אין לנו פערים קטנים במוטיבציה, חסר לנו חצי גשר!
כתוצאה מכך קיומו של רצון עז והשקעה של מאמץ מרובה, לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לאדם עם הפרעת קשב לגשר על הפער בין התכוונות לביצוע. זה יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל עבור אנשים שלא רואים את כל השלבים החסרים בגשר המוטיבציה של אותו אדם. במצב כזה יהיה להם קשה להבין את הקושי והם עלולים להניח באופן שגוי שאותו אדם פשוט עצלן, שלא אכפת לו וכו’
זה יכול להיות עוד יותר מתסכל ומבלבל כאשר מדובר בגשר שאותו אדם הצליח לחצות בעבר. זה קורה משום שהפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה ורמת הביצוע משתנה ואינה אחידה.
המצב הזה גורם לאנשים עם הפרעת קשב, שרואים את האנשים מסביבם מצליחים לחצות את הגשרים שלהם, אבל לא יודעים שאצלם יש מספיק שלבים – לתהות את אותן תהיות ולהסיק את אותן מסקנות שגויות בקשר לעצמם. אם הם מצליחים – למה אני לא?
איך מתקנים את גשר המוטיבציה כשחסרים לנו שלבים?
ג’סיקה מציאה לנו כמה דרכים להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו
- להבין מה מעורר מוטיבציה אצל אנשים עם הפרעת קשב ו… מה לא – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים במשימות ארוכות, חזרתיות ומשעממות. מצד שני, דברים דחופים, חדשים או מעוררי עניין אישי יכולים לעורר מוטיבציה רבה אצל אנשים עם הפרעת קשב. ג’סיקה מדגישה שזו לא בחירה, זו הדרך שבה המוח שלנו עובד. את ההסבר שלה על משחקי מחשב והפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
- אפשר להפוך משהו לדחוף – על ידי המתנה לרגע האחרון או על ידי קביעת תאריכי יעד מלאכותיים במועדים מוקדמים יותר. זו אסטרטגיה פחות מומלצת, משום שהיא יכולה לעבוד, אבל על חשבון הבריאות הרגשית והפיזית שלנו. תוכלו ללמוד על ההשפעות השליליות של מצבי מתח מתמשכים – בקישור הזה.
- חידושים וריגושים – לנסות את אותם דברים בדרכים אחרות, או לנסות לגוון בין סוגים שונים של פעילויות.
- עניין אישי – לקשר את הפעילות לתחומי העניין שלנו או לנסות לעשות את אותה הפעילות בצורה מעניינת יותר
- חיזוקים חיוביים – להוסיף פרסים קצרי טווח להשלמת המשימה או לאורך שלבי ההתקדמות, כי כל דבר בטווח הארוך לא עובד אצלינו. הפרסים יכולים להיות חפצים פיזיים, אבל גם פעילויות, דברים סמליים כמו מדבקות או שבחים מילוליים מאנשים שחשובים לנו. האפשרות לקבל תגמול בטווח הקצר, יכולה להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו במצבים שבהם הגמול ארוך הטווח נתפס כבלתי נגיש ולכן בלתי רלוונטי (שלאנשים עם הפרעת קשב, זה רוב המצבים שבהם התועלת צפויה להתממש רק בטווח הארוך)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD and Motivation ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה
ואת ההסבר על ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת קורי עכביש (חלק 1) / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד הציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר האישי של הציור הנבחר עבור סיטואציה מסוימת.
כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, שעוסקים בטכניקות ציור שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור – כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן גם כפעילויות של פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את החלק הראשון של טכניקת קורי העכביש במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – קורי עכביש (חלק 1): קומות, עיגולים, פנדות והרבה דברים טובים” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה
ואת החלק השלישי של עיגול בתוך עיגול – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
סקר קשב: תנאי סביבה משובחים
אנשים עם הפרת קשב וריכוז ADHD יכולים להיות מאוד מושפעים מתנאי הסביבה, גם לטובה וגם לרעה.
סקר זה נוצר בהמשך לסקר הקודם על תנאי סביבה קשים, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
הפעם, אנחנו רוצים לשמוע מכם מהו המצב, האירוע או תנאי הסביבה שהם עבורכם גן העדן, מנקודת המבט של הפרעת הקשב שלכם?
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת.
- תוכלו לראות את התשובות של כולם, אבל רק אחרי שתצביעו בעצמכם
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה).
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 
הסבר על שימוש בתגובות באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה
וכדאי לכם לראות את ההסבר על דברים שכדאי להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
משפחה בהפרעת קשב / ד”ר רונית פלוטניק
ד”ר רונית פלוטניק מתייחסת במאמרה להפרעת קשב וריכוז ADHD מהיבט משפחתי ומציגה את המורכבות של הנושא. מעבר להשפעה של התסמינים עצמם על ההתנהלות האישית והדינאמיקה המשפחתית, יש לקחת בחשבון שהפרעת קשב היא תורשתית ומולדת, לכן סביר להניח שלפחות לאחד מההורים הביולוגים יש גם הפרעת קשב (בין שהיא מאובחנת ובין שלא). ד”ר רונית פלוטניק מציינת גם, שמאותה הסיבה בדיוק – בהחלט אפשרי שהפרעת הקשב תעבור ליותר מילד אחד במשפחה. כלומר, לילד עם הפרעת קשב יש כנראה לפחות הורה אחד עם הפרעת קשב וייתכן שגם אחים עם הפרעת קשב. לדבריה “תמונה משפחתית זו הופכת את החיים למורכבים וסוערים עוד יותר”
אחת הפגיעות המרכזיות של הפרעת היא בתפקודים הניהוליים, תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה. מכאן נובעים כל הקשיים בהתארגנות, עמידה בלוח זמנים, הוצאה לפועל של הפעולה המתוכננת וכו. בהתאם לכך, על ההורים של ילדים עם הפרעת קשב מוטלת האחריות לנהל את משק הבית, את חיי היום יום, את המערך הטיפולי, לסייע לילד בקשייו וליצור סביבה מסודרת ומאורגנת עבורו. אבל…. מה קורה כשלאחד ההורים או שניהם יש בעצמם קשיים בדיוק בתחומים האלו. כיצד הם יכולים לסייע לילדם במקומות שהם בעצמם זקוקים לסיוע?
רונית מדברת על הסוגייה הזו וגם על מצבם של בני המשפחה שאין להם הפרעת קשב, שבמקרים רבים נופל עליהם הנטל של ארגון בני הבית הבלתי מאורגנים. זה יכול להיות אחד ההורים, אבל… גם אחד מהאחים.
- תוכלו לקרוא את הסבר על קשיים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
- ואת ההסבר על אחים גדולים וקטנים באותו בית ספר – בקישור הזה
כשמצרפים לכל החגיגה גם את המשפחה המורכבת, שלא בהכרח מגלה הבנה או לגיטימציה לקשיים – זה בכלל יכול להיות שמח…
ד”ר רונית פלוטניק מתארת במאמרה את כל המורכבות הזו, אך לא מסתפקת בכך ומציעה גם דרכים להתמודדות 🙂
נשמע מעניין?
את המאמר המלא של ד”ר רונית פלוטניק “משפחה בהפרעת קשב” תוכלו לקרוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ליאת אברמוביץ על איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על האתגרים המיוחדים של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
מה משקפת התעודה של הילד? / אביטל בריסק
היום נדבר על תעודות
מה משקפת התעודה של הילד?
האם היא משקפת את היכולות שלו? לא ממש. את ההשקעה שלו? לפעמים. את הידע שלו? את מקומו ביחס לבני כיתתו? גם לא בדיוק. אז למה בעצם צריך תעודות?
זוהי שאלה שאין עליה תשובה יחידה.
תעודה אמורה לתת משוב לילד הן על הדרך שעבר והן על מקום בו הוא נמצא.
אבל…. האם אנחנו כהורים יודעים לדבר עם הילד על התעודה שלו? יודעים ללמוד מתוכה דברים וליצור שיח משמעותי?
אתייחס לכמה טיפים כלליים
- אל תתנו הערכה למהות הפנימית של הילד שלכם על פי התעודה – תתייחסו להצלחות או אי הצלחות שלו, אך לא אליו כאדם. למשל “במחצית הזו באמת הלך לך פחות טוב עם מדעים, אבל יופי ששמרת על פרופיל גבוה באנגלית”. ולא “אתה ילד חכם, חבל שאתה מתעצל”, וגם לא “איזה גאון אתה! איך התעודה שלך מצויינת”.
- התייחסו להתקדמות של הילד ביחס לעצמו – אם הוא קיבל 62 במחצית א’ ו- 73 במחצית ב’, הוא עשה דרך. הדרך הזו ראויה להערכה, בטח אם הוא השקיע והשתדל.
- תתחילו את השיחה עם הילד כשאתם מציינים מה אהבתם לראות בתעודה – “איך שמחתי לראות שיחס שלך כלפי מורים ותלמידים הוא תמיד ראוי לשבח! נהניתי לראות את ההערכה של המורה ללשון על השקעתך בעבודות.” תהיו ממוקדים ואמיתיים, לא כדאי לומר “כל הכבוד” באופן כללי.
- בדקו את המודעות העצמית ודברו על דרכי התמודדות – כשאתם מתייחסים לכל קושי, בין אם לציון נמוך, בין אם להערה על התנהגות או תלמידאות, תשאלו את הילד אם זה הפתיע אותו. יש ילדים שהמודעות שלהם למקומות המאתגרים נמוכה יותר. אם זה הפתיע אותו, ציינו בנקודות למה לדעתכם זה מה שקיבל. “אתה זוכר שהיו לך כמה מריבות עם יוני, וגם היית בשיחה אצל המנהל, וראיתי גם הערה של המורה על מילים לא יפות שאמרת. נראה לי בגלל זה המורה נתנה לך ב’ ביחס לחברים”. אם הוא לא מופתע, תשאלו אותו איך אתם יכולים לעזור לו. אם זה בלימוד אינטנסיבי בקיץ, אם זה בתראפיה שתעזור לו לווסת את תגובותיו, אם זה בשיחה עם מנהל פדגוגי על עזרה שאולי קיימת בבית הספר והילד לא קיבל אותה.
- כשמדברים על הצלחות, תנסו להבין עם הילד מה עוזר לו להצליח – האם הוא מתמיד? משקיע? בעל זיכרון טוב? האם הוא נעזר בשיעורי עזר בצורה יעילה? האם הוא מנצל בצורה מיטבית את שעות השילוב שלו? אולי הוא לומד טוב יותר מאז שהוא לומד יחד עם חברים?
- תנו לילד תחושה שאתם תמיד איתו – אם תתפעלו מדי מהצלחותיו, הוא יפחד להיכשל שמא לא תקבלו אותו. אם לא תתייחסו לכישלונותיו, הוא עלול לחשוב שוויתרתם עליו ואתם לא מאמינים בו יותר. ככל שתתנו משוב מדויק, כנה ובעל חזון על מה שעובר עליו בבית הספר, הוא יסמוך עליכם ובעיקר על עצמו, שעל כל דבר אפשר להתגבר, ושלא ימדוד את עצמו רק לפי ציונים בתעודה.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לפתח חוסן – בקישור הזה
ועל למה לא כדאי לפחד מכישלון – בקישור הזה
להכלה שני צדדים / דובי ברגשטיין
להכלה שני צדדים, מנוגדים ומשלימים. שניהם חיוניים. כשרק אחד מתקיים, אין הכלה.
מצד אחד, היותר מוכר ולכאורה מובן מאליו, הכלה עוסקת ביצירת מקום, “מיכל” (פיזי ורגשי) שבו הילד מרגיש מוכל: שרואים אותו, מכירים אותו, מכירים בקשיים ובכוחות שלו, נמצאים לצידו במציאה וקבלה של מענים שהוא זקוק להם ומאפשרים לו להיות עצמו.
מצד שני, וחשוב לא פחות: למיכל, אמיתי ומטאפורי, אין משמעות עם אין לו דפנות=גבולות. הגבולות יכולים להיות גמישים/רחבים/מותאמים לילד, אבל הם חייבים להיות ברורים, נחרצים, מורגשים ומוכרים. רצוי שלא יהיו שרירותיים, אלא מבוססים על הגיון פנימי (שלא חייבת להיות לגביו הסכמה, אלא לפחות הבנה הדדית).
לכן, הצבת גבול, הקפדה על כללים, אמירת “לא”, לא רק שאינם מנוגדים להכלה, אלא חלק מהותי ובלתי נפרד ממנה. הכלה ללא גבולות אינה הכלה, אלא הפקרות.
גבולות, ללא חמלה ואמון (שכולל גם את ההכרה בכך שחלק מתהליך הגדילה וההתחנכות של הילד כרוך גם בפריצת גבולות והתמודדות עם השלכותיה), איננה חינוך, אלא אילוף.
אהבתם?
כדאי לכם גם את ההסבר על האהבה ההורית – בקישור הזה
ואת ההסבר על החשיבות של שמירה על גבולות – בקישור הזה
אין טריקים – היזהרו מפרסומים שמסבירים לכם איך להיפטר מ-adhd אחת ולתמיד! / גלית פיטובסקי יצפאן
ראיתם פרסום בנוסח: “איך להיפטר מ adhd אחת ולתמיד”?
רציתם לקנות כרטיס במחיר מצחיק לשמוע על טריקים שיעזרו לכם?
שאלתם אותי בפרטי האם ללכת?
החלטתי לענות לכולכם במרוכז!
והרי לכם התשובה:
אין טריקים בחינוך ובטיפול
אין דרכים להעלים דברים
כל פרסום שמציע לכם פיתרון קסם ויוצא כנגד משהו (כמו טיפול תרופתי) טומן בתוכו מלכודת!
איש מקצוע אמיתי לא משתמש במניפולציות רגשיות!
טיפול נכון אינו שיטת קסם ואינו מבטיח לכם להיפטר ממשהו אחת ולתמיד כאילו זו שומה על הגב.
תמשיכו להיות ביקורתיים ולבדוק את מקורות המידע שלכם
אני שמחה לשמוע, שאתם הורים ואנשי מקצוע חכמים – מתחילים לברר מי עומד מאחורי הפרסומים הללו.
שמחה לשמוע על עוד אנשים שבוחרים לצרוך ידע מהיימן ומאנשי מקצוע, שאולי לא יעשו קסמים עבורכם, אבל יובילו אתכם בביטחה יד ביד למצוא את מה שנכון ומתאים לכם או לילד שלכם.
אל תשכחו שהתפקיד שלנו לבדוק לפני שקופצים על כל מי שמבטיח לנו מקל קסמים ושטיח מעופף.
שלכם,
גלית פיטובסקי יצפאן
מטפלת cbt בשילוב כלים יצירתיים.
מרצה לארגונים על חיים בהפרעת קשב עם ההרצאה ״אבידות ומציאות״ .
מילה של חן:
- על פרסומים מטעים ניתן ורצוי לדווח לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה
- המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי – אף טיפול אינו עומד בפני עצמו ואין שום דבר שמתאים לכולם. את המערך הטיפולי בונים מול המומחים הרלוונטיים לאחר אבחון מקצועי מלא.
- את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- מידע מרוכז על אפשרויות טיפוליות להפרעת קשב ניתן למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה
ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לתרופות כמוצא אחרון – בקישור הזה
שם הצלם: דני קרתי
האם גיל ההתבגרות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD מאתגר יותר? / אביטל בריסק
ראיתי באחת הקבוצות שאלה:
האם גיל ההתבגרות אצל ילדים עם הפרעת קשב מאתגר יותר? קשה יותר?
המחקרים מעידים שלרוב כן, זאת משום שהתקופה הזאת מעצימה קשיים שגם כך הילד מתמודד איתם.
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדים מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD?
לדעתי המפתח הוא הכנה – תכינו את הילד מה מצפה לו.
קודם כל, כמובן שיש לדבר על השינויים הפיזיולוגים הצפויים ועל המשמעות שלהם.
מומלץ לעשות זאת בשיח פתוח, אשר מותאם לגיל של הילד ולתפיסה התרבותית שלכם על מיניות.
אם אתם מתלבטים איך לעשות את זה תוכלו למצוא מידע ספציפי בנושא החינוך המיני – בקישור הזה
במקרה הצורך, ניתן ואף רצוי גם להתייעץ עם אנשי המקצוע הרלוונטיים.
על מה עוד צריך לדבר?
כמובן שנושא המיניות הוא אחד הנושאים הראשונים שעולים לראש כשמדברים על גיל ההתבגרות. אבל… הוא לא השינוי היחיד בחיי הילד בגיל הזה וחשוב לדבר גם על שאר הדברים שהוא צפוי להתמודד איתם בהמשך הדרך.
לכן, היום רציתי לדבר בעיקר על הכנה למצבים רגשיים והתנהגותיים המייחדים את התקופה הקרובה.
בהקשר זה, אני ממליצה לדבר עם הילד על הנושאים הבאים:
- מה זה אומר להתבגר? ספרו לילד המתבגר מהו התפקיד של גיל ההתבגרות. דברו איתו על תהליך הספרצייה (היפרדות) מהורים, על גיבוש זהות עצמית, הצורך לבדוק תפיסות ועמדות של הורים על ידי קבוצת השווים (בני הגיל). דברו על כעסים של המתבגרים על הוריהם וההפיך. דברו על מרד, על כך שזה תקין וטבעי, ועל כך שהמרד הוא חלק מבדיקת גבולות האני ותפיסת האני.
- אני והחבר’ה – דברו על לחץ חברתי, מה תפקידו ולמה קל ליפול במצבים כאלו למקומות לא רצויים. זה חשוב במיוחד עבור מתבגרים עם נטייה לאימפולסיביות, שעלולים ליפול מאוד בקלות במצבים האלו. ממש תרגלו אמירות אסרטיביות, ואיך אפשר לענות שאומרים לך: מה, אתה תינוק? מה, את פחדנית? למדו אותו אמירה אסרטיבית היא אמירה בטוחה, כמו למשל: “לא מתאים לי”, “לא, תודה”, ללא תוקפנות, אך גם ללא הסתמכות על אחרים (כמו לדוגמה: יתפסו אותנו, ההורים שלי לא מרשים, יעיפו אותנו לבית הספר).
- תוכלו למצוא הסבר על איך לסרב בצורה מנומסת – בקישור הזה
- וכדאי גם לראות את ההסבר על דגלים אדומים במערכות יחסים – בקישור הזה
- ממה להיזהר ומה לא כדאי לעשות – דברו עם הילד על התנהגויות סיכון, כמו עישון, שתייה, שוטטות ובריונות. ספרו לו למה בני נוער עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נמצאים בסיכון גבוה יותר להתנהגויות אלה בהשוואה לבני גילם. סיפרו על קושי לרסן את עצמו, על תנועתיות וצורך באקשן, על תחושת ערך עצמי נמוך אם יש קשיים בלימודים, על קשיים חברתיים שמלווים נערים רבים עם הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, סיפרו לו על אפשרויות להוציא לפועל את הצורך בעשיה ושייכות בצורה חיובית ובונה. כמו למשל – התנדבות, מד”א, קבוצות הנהגה של נוער, חוגים, מש”צים, עבודה, תנועת נוער, הדרכה. דברו גם על הריק שהתמכרויות באות למלא, על הצורך לזהות את הריק הזה ועל הדרכים הבריאות למלא אותו.
- סערת רגשות – דברו ובעיקר הכילו תנודתיות במצב רוח, שמאפיינת כל מתבגר, אבל את הקש”רים במיוחד. דברו שזה בסדר אם היי מטורף מתחלף בדאון ותחושת דכדוך. תגידו שזה בסדר עם לפעמים אתה מתעייף מאנשים ורוצה את השקט שלך, אבל גם שלפעמים השקט עלול להיות מסוכן לך ושבמצב הזה חייבים לדבר עם מישהו. דברו שתחושת “אני עף על עצמי ואני הכי מדהים בעולם” מתחלפת פתאום בחווית אפס, שאתה לא שווה כלום ואין לך חברים באמת. וששתי התחושות נועדו לעזור לך לבנות את אישיותך, ולא משקפים בכלל את המציאות. תזכירו לו ולעצמכם שאין יציבות בגיל הזה, וזה בסדר.
- מידע נוסף על הקושי בוויסות רגשי שמאפיין אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- ועל התמודדות עם התפרצויות רגשיות תוכלו ללמוד – בקישור הזה.
אחרון חביב
בעיקר, ההכנה הכי חשובה, תעשו לעצמכם.
זה אומר להוריד את רמת השיפוטיות למעשיו, להזכיר לעצמנו את הגיל הזה בלי סוף, לזכור שנפילות, שטויות, חוצפות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הבניה של האישיות העצמאית שלו, וככל שתיבהלו יותר ממה שהמתבגר שלכם עושה, כך הוא יותר בקלות ירגיש שאין לו סיכוי, והכל אבוד, ועכשיו כבר לא משנה מה יעשה, כי הרי הוא גם כך כישלון טוטאלי.
הכלה אין פירושו לא להציב גבולות, הכלה היא שיקוף כמו “אנחנו מבינים ממה נובעות ההתנהגויות שלך, ואנחנו סומכים על היכולת שלך לקום ולהמשיך הלאה. טעות אחת או אפילו רצף של טעויות לא עושות אותך אדם פחות טוב, כל עוד אתה יודע לקום.”
אז קחו אוויר – ושיהיה לכם בהצלחה!
אביטל בריסק
*כתבתי בלשון זכר מטעמי נוחות, כמובן כל האמור נכון לשני המגדרים.
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא את כל הפוסטים של אביטל – בקישור הזה
ואם כל הנושא הזה עשה לכם כאב ראש גדול מידי, אתם מוזמנים לשפר את המצב רוח עם השיר שנמצא – בקישור הזה
קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!
מה היה לנו עד עכשיו?
בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:
- ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
- איתור המקור לקשיי קשב – בקישור הזה
- ההבדל בין ADD ל- ADHD – בקישור הזה
- ADHD וכל השמות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם
זהו הסרטון השלישי בנושא ואם לא ראיתם את הקודמים, אז אתם יכולים להשלים אותם עכשיו:
- את הסרטון הראשון שמציג את תהליך קידוד המידע במוח האנושי ומנגנוני הזיכרון השונים תוכלו למצוא – בקישור הזה
- את הסרטון השני שעוסק בזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים ומגבלת עיבוד המידע, תוכלו למצוא – בקישור הזה
היום נדבר על המשאבים הנחוצים לצורך עיבוד מידע
כדי להכניס את כל המידע שאנחנו קולטים לזיכרון לטווח הארוך, אנחנו צריכים להשקיע שני דברים:
- זמן
- אנרגיה
הבעיה היא שלא תמיד הם עומדים לרשותנו….
במהלך הסרטון נראה מה קורה כשהם נגמרים, ומדוע דווקא המנוחה מאפשרת לנו ללמוד יותר טוב.
או במילים אחרות – למה צריך לנפוש כדי לחשוב?
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך לתקתק פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
המחשב והטלפון גורמים לנו לשבת עקום – איך אפשר לתקן את היציבה שלנו? / Charisma on Command
הסרטון הזה מדבר על איך לשמור על היציבה שלכם ולצמצם את הנזקים של ישיבה מרובה מול מחשב. הוא מציג את ההרגלים הרעים שאנחנו נוטים לסגל לעצמינו בעקבות שימוש מרובה במחשב ובמכשירים ניידים ומראה איך אפשר לתקן אותם.
מדובר בסט תרגילים קצר שכל אחד מהם אורך מספר שניות עד דקות בודדות – ניסיתי אותם ואכן ניתן להרגיש את ההבדל מייד אחרי.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 3 Posture Killing Habits (And How To Fix Them) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק איך אפשר לשדרג את הכיסא שלכם עם מקפצה לרגליים – בקישור הזה
ואם כבר אנחנו בענייני בריאות, בואו נדבר קצת על תזונה – בקישור הזה
קווי עלילה של סיפורים שונים ו… מחשבות על החיים / קורט וונגוט
קורט וונגוט הוא סופר מרשים ביותר, שאוהב לעסוק בהיבטים הרבים של ההוויה האנושית. הוא מומלץ מאוד, עם כי, חלק מהסיפורים שלו לא מיועדים ל”בעלי לב חלש” 😉
בכל מקרה, תוכלו לקרוא את הערך שלו בוויקיפדיה – בקישור הזה.
בסרטון הזה הוא מדבר על קווי עלילה של סיפורים שונים והבאתי אותו לכם מכמה סיבות.
קודם כל אני חושבת שהוא מעניין ומשעשע ביותר ואני מכווה שתיהנו.
בנוסף, הרבה אנשים עם הפרעת קשב עוסקים בתחום היצירה בכלל והכתיבה בפרט. לכן זה יכול להיות שימושי לחלק מכם גם ברמה הפרקטית.
ולסיום, יש לו מסר ממש יפה וחשוב לחיים – אז כדאי לשמוע ^_^
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Kurt Vonnegut, Shape of Stories ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על אמנות והכללים לחיים טובים ויצירתיים על פי קוריטה קנט – בקישור הזה
ואת ההסבר על למה חשוב ואיך אפשר לרדוף אחרי האושר הזה – בקישור הזה
איך לריב כבני זוג – כללים לוויכוח נקי / zefrank1
זה פראנק Ze Frank עונה על שאלה מהצופים שלו בקשר לריבים בזוגיות – האם זה רע?
והרי לכם תשובתו:
אז… קודם כל הוא מתחיל בלהסביר שהוא לא מומחה תוך אזכור של הרופא שלו שאיתו יש לו מערכת יחסים מורכבות ומשעשעת, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה
ובחזרה לעניינינו – זה אומר שהבעה של כאס באופן פתוח וחופשי הוא דבר טוב, זה אומר שאתם מרגישים נוח אחד עם השני.
אבל… יש ריבים טובים וריבים רעים וחשוב להבדיל ביניהם 😉
כדי לוודא שאתם רבים בצורה טובה, נקייה ומקדמת, כדאי לסבר על מספר כללים לפני שאתם מתחילים לריב, כלומר – במצב שבו אין מתחים או בעיות מיוחדות.
כללים שכדאי לאמץ:
- אין לנקוט באלימות פיזית מכל סוג
- לא לקלל
- להימנע מהכללות גורפות על האופי של הצד השני
- להימנע מהכללות באופן כללי ולנסות להיצמד לתוכן של המריבה הנוכחית
- לשים לב שיש שני וויכוחים שמתקיימים במקביל:
- ויכוח ענייני – הנושא שעליו רבים או האירוע שעורר את המריבה
- ויכוח רגשי
- כשהפן הרגשי של הוויכוח נהיה אינטנסיבי מידי – יכול להיות שכדאי לשים בצד לרגע את הוויכוח הענייני
- תרשו לעצמכם לקחת “פסק זמן” קצר בלהט הרגע ולחזור כשאתם יכולים
- אל תאיימו לעזוב! זה קלף משחק שמעבד מהעצמה שלו במהירות ומחמיץ את מערכת היחסים
- אל תשתמשו בבן/בת הזוג שלכם כדי להילחם בקרבות עבר שלא באמת קשורים אליהם…
- נסו לחזור על הדברים המדויקים שהצד השני אמר לכם – זה יותר קשה ממה שזה נשמע
- תנסו לא להילחם בדברים שאתם חושבים שהצד השני חושב – כי אז אתם נלחמים עם עצמכם
- תלמדו להתנצל מהר ובאותו הרגע
- שימו דברים קשים בתוך “סנדוויץ’ כוונות טובות”, כמו למשל: “אני מעוד מעריך אותך ואת מערכת היחסים שלנו ולכן חשוב לי להגיד ש…”
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How To Fight As a Couple ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מערכת יחסים בריאה – בקישור הזה
ואת ההסבר על הקשיים במערכת זוגית עם אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
דברים שכדאי לדעת על יחסים בין אישיים – על דגלים אדומים שקשה לראות / Jaiden Animations
ג’יידן Jaiden היא יוטיוביסטית משעשעת ביותר שמכינה סרטוני אנימציה.
בסרטון הזה היא מספרת לנו על דברים שהיא הייתה רוצה שיגידו לה בקשר ליחסים בין אישיים במיוחד על דגלים אדומים שקשה לראות.
כשאנשים מתנהגים בצורה מגעילה ובולטת, מאוד קל לזהות את הבעייתיות שלהם – שם יש דגלים אדומים בולטים. הבעיות הברורות האלו בולטות עוד יותר כשמדובר באנשים שלא קרובים אלינו, או באנשים שאנחנו לא מחבבים. אבל… לא תמיד זה ככה.
מה קורה כשמישהו שאנחנו מעריכים ומחבבים מתנהג אלינו בצורה לא יפה?
פה מתחילה הבעיה… זה מאוד קל למצוא הסברים הגיוניים לסימני אזהרה ודגלים אדומים במערכת יחסים מסוימת כאשר הדעה שלכם על אותו אדם היא חיובית. הוא הרי בטח לא התכוון לזה – נכון? הוא היה רעב/עייף/עצבני באותו היום וכו….
אבל, חשוב לזכור עצם העובדה שאתם מחבבים מישהו וישיש לכם היסטוריה משותפת לא אומרת שהבעיות שאתם מרגישים אינן קיימות או שההתנהגות הלא ראויה שלו כלפיכם מוצדקת, זה רק יותר מסובך כי זה קורה במסגרת מערכת יחסים שעד כה חשבתם עליה כטובה.
זו הסיבה שקשה מאוד לזהות מערכות יחסים רעילות. הרבה אנשים חושבים שהם היו מזהים בקלות מצבים שבהם אנשים אחרים מנסים להפעיל נגדם כל מיני מניפולציות – אבל זה לא כזה פשוט. זאת משום שמניפילציה רגשית לא מתרחשת באירוע דרמטי בולט וברור, אלא נבנית לאורך זמן על ידי הצטברות של אינטראקציות קטנות שלא בהכרח מעוררות חשד בפני עצמן. ג’יידן נותנת כמה דוגמאות לכך בסרטון.
היא מציינת שמערכות יחסים נצלניות הן תופעה שכיחה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, אנחנו פשוט לא מזהים אותן ככאלו. אחד הסיבות לכך היא מניפולציות שונות כגון סחיטה רגשית ובעיקר מצבים שבהם הצד שני מפיל עלינו את האחריות לבריאותו הנפשית. אבל…. מה שהכי חשוב לזכור זה שאתם לא אחראים לאושר של מישהו אחר!!!!
אם אדם שקרוב ללבכם נמצא במקום קשה, עדיף להפנות אותו לאיש מקצוע כדי שיוכל לקבל מענה הולם לבעיות שהוא מתמודד איתם. קשיים ובעיות רגשיות לא מצדיקים התנהגות לא ראוייה כלפי הזולת. כל אחד מתמודד עם הבעיות שלו מול החיים. אתם יכולים להחליט אם ובאיזה בעיות אתם רוצים לעזור לאנשים אחרים, אבל… על תתנו להם להפיל עליכם את האחריות לפתרון הבעיות שלהם בניגוד לרצונכם.
כל אדם אחראי על עצמו ועל בריאות הפיזות, המנטאלית והנפשית. אם מישהו אחר גורם לכם להזניח את המחוייבות שלכם כלפי עצמכם זו בעייה – כי אז מי יטפל בכם?
התשובה היא אף אחד – כי זו האחריות שלכם.
ג’יידן ממליצה להתחיל בתקשורת בריאה, כי יכול להיות שהצד השני לא מודע להשלכות של המעשים שלו עליכם. אם הצד השני לוקח אחריות על מעשיו ונוקט בצעדים לשיפור המצב – הרווחתם!
כדי לדעת איך להתנצל כמו שצריך ואיך לזהות התנצלות בריאה, תראו את ההסבר – בקישור הזה.
אבל… אם הם תוקפים בחזרה אחרי ששפכתם את לבכם, מאשימים אותכם, עושים לכם יסורי מצפון וכו – זה רע. אלו דגלים אדומים.
לכן, אם הדברים לא משתנים אחרים שהבהרתם למישהו מה מפריע לכם, יכול להיות שהגיע הזמן לנתק את הקשר.
במקביל, אל תשכחו שגם אתם עלולים להיות לא בסדר לפעמים ותהיו קשובים כשאנשים אחרים מנסים להגיד לכם מה מפריע להם בהתנהגות שלכם 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Things about Relationships I wish someone told me about ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה
ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
LibriVox – מאגר חינמי של ספרי שמע ברשות הציבור / חן ספקטור
הכירו את LibriVox – זהו פרוייקט ללא מטרת רווח, ששואף להנגיש את כל הספרים שנמצאים ברשות הציבור לשמיעה חופשית דרך האינטרנט. כלומר, הם מקליטים ספרים שכבר אין עליהם זכויות יוצרים ואפשר להוריד אותם מהאתר כקובץ שמע ללא עלות!
ספרי שמע זה דבר מאוד נחמד, גם למתקשים בקריאה וגם לאנשים שקולטים טוב יותר בערוץ השמיעתי. יתרון נוסף של ספרי שמע הוא שהם מאפשרים תנועה במרחב ועיסוק בדברים אחרים תוך כדי ההאזנה. זה טוב לאנשים שלא אוהבים להישאר במצב סטטי לאורך זמן, לאנשים שהתוספת של הגירוי השמיעתי תורמת לתפקוד שלהם ולמי שרוצה להעביר את הזמן בנעימים בשעת ביצוע מתלות תחזוקה שגרתיות כמו נקיון הבית וכו.
אז בין אם זה לצורך לימודים, העשרה כללית, פנאי או כל דבר אחר – כדאי לכם לבדוק את המאגר הזה!
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים להיכנס לאתר של פרוייקט LibriVox – בקישור הזה
איך למצוא ספרים בתוך המאגר?
אם אתם מחפשים ספר או סופר ספציפים, אתם יכולים לעשות חיפוש פנימי באתר – דרך חלונית החיפוש שנמצאת בראש העמוד של רוב הדפים באתר.
אם אתם רוצים להתרשם מהמאגר באופן כללי או שאתם מתעניינים בנושא רחב יותר כדאי לכם לבדוק את הקישורים האלו:
- ישנה אפשרות לחפש ספרים לפי ג’אנר וקהל יעד (ילדים/מבוגרים) – בקישור הזה
- הספרים מסודרים לפי שפות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה
- רוב הספרים בשפה האנגלית, אבל…
- יש שם גם נציגות נחמדה של ספרים בעברית, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
באופן כללי האתר מתעדכן באופן שוטף אז כדאי להיכנס מידי פעם לראות אם יש דברים חדשים 🙂
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הספרייה לעיוורים – בקישור הזה
ואת ההסבר של ג’ון גרין על איך לקרוא ולמה – בקישור הזה
אמנות והכללים לחיים טובים ויצירתיים על פי קוריטה קנט / The Art Assignment
בסרטון הזה שרה מציגה לנו את האמנית הנפלאה קוריטה קנט Corita Kent שלא רק יצרה אמנות אלא גם לימדה אמנות ו… גם הייתה נזירה!
היא כתבה 10 חוקים לתלמידים, למורים ולחיים
אני שמחה להציג לכם את הרשימה בתרגום חופשי. הוספתי לו (בסוגריים) כמה הערות קטנות שלי בהקשר של הפרעת קשב 😉
- מצאו מקום שאתם בוטחים בו, ונסו לבטוח בו לזמן מה.
- הנחיות כלליות לתלמידים
- תוציאו מהמורים שלכם את כל מה שאתם יכולים
- תוציאו מהעמיתים שלכם את כל מה שאתם יכולים
- הנחיות כלליות למורים
- תוציאו מהתלמידים שלכם את כל מה שאתם יכולים
- תתייחסו לכל דבר כאל ניסוי
- חנכו את עצמכם לקבלת מרות ומשמעת עצמית (כן… בעייתי לקשב, אבל תקראו את ההמשך) – הכוונה היא למצוא מישהו חכם או פיקח ולבחור ללכת בעקבותיו.
- לכו בעקבות המנהיג, שום דבר אינו טעות, אין ניצחונות או הפסדים, יש רק יצירה.
- החוק היחיד הוא עבודה. אם תעבדו זה יוביל למשהו (שימו לב – בהפרעת קשב מאמץ רב יותר לא בהכרח יוביל לתוצר טוב יותר או לתוצר כלשהו, לכן במקרה שלנו צריך לוודא שלא נכנסים למצב של “פול גז בניוטרל”).
- אל תנסו ליצור ולנתח באותו הזמן – אלו תהליכים שונים (עצה מצוינת במיוחד לקשב).
- תהיו שמחים בכל פעם שאתם מסוגלים לכך. תיהנו מעצמכם, זה פחות “כבד” ממה שאתם חושבים”
- אנחנו שוברים את כל החוקים, אפילו את החוקים שלנו.
קוריטה קנט צירפה לרשימה הזו גם כמה רמזים שימושיים:
- תמיד תהיו בסביבה
- תבואו או תלכו לכל דבר
- תמיד תלכו לכיתה
- תקראו כל דבר שאתם משיגים
- תסתכלו בסרטים בתשומת לב ולעתים קרובות
- תשמרו את הכל! זה יכול להיות שימושי אחר כך.
ולסיום – שבוע הבא צריכים להיות חוקים חדשים!
את הגרסה האנגלית של החוקים האלו תוכלו למצוא – בקישור הזה ובגרסה קצת שונה, גם – בקישור הזה.
נשמע מעניין?
בסרטון הבא, שרה מציגה את קורות החיים של קוריטה קנט, היצירות שלה והעבודה החינוכית שלה לאור החוקים האלו.
צפו בסרטון Art + Life Rules from a Nun ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הקשבה למצפן הפנימי – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך לרדוף אחרי האושר שלכם – בקישור הזה
תנו לנמנם / ג’יין בורדו
לא יודעת מה איתכם אבל אני מאוד מזדהה עם השיר הזה. ומאוד אוהבת לנמנם!
בתור אחת שמתקשה לשמור על קשב לאורך זמן, הייתי ידועה בתור זאת שנרדמת בשיעור – בעיקר באקדמייה ששם השיעורים הם של 90 דקות!!!! (לא הגזימו?)
תמיד מצאתי את פינות הדשא הטובות בכל מקום, אלו שיש בהן חצי צל וחצי שמש כדי שכל אחד יוכל למצוא את המקום שלו ולנמנם בצוותא בין ההרצאות.
בקיצור – הפכתי את זה לאמנות 😉
השיר הזה אמנם לא מדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל הפרעת קשב נוטה להיות מעייפת מאוד.
אם זה לא מספיק – אז היא גם נוטה לבוא עם או ליצור בעיות בשינה (אם יש חשד ללכת לרופא מומחה לשינה ולמעבדת שינה).
בקיצור, אין כמו שנ”ץ טוב כדי להמשיך את היום כמו שצריך 🙂
אז… תנו לנמנם!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “ג’יין בורדו – תנו לנמנם” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על שינה וחלומות – בקישור הזה
ולראות את הסרטון על מחשבות לעת ערב – בקישור הזה
על אלו שתמיד קמים / אביטל בריסק
שני אבות צופים בילדים המשחקים בגינת שעשועים.
אחד שואל: “מי זו הבת שלך? זו שנופלת כל הזמן?”
עונה לו האבא: “לא, זו שכל הזמן קמה”.
את המשל המקסים שמעתי מזמן ואני מנסה לתרגם אותו לחיי היום יום של ילדים.
ילד שנוטה להתפרץ, או להתחצף, או להשתולל, רגיל לאכזב את הסביבה ואת עצמו. הוא רגיל לכעס ולגערות.
כשהוא שומע את המשפט “עוד פעם אתה…”, לרוב בא לו להיעלם.
מה הוא יעשה שדרכו מלאה בנפילות? כן, הוא נפל. ושוב נפל.
כנראה הוא ימשיך ליפול, גם אם יבטיח שיותר לעולם לא. אבל האם קיים מישהו שרואה אותו כשהוא קם?
לפני כמה שנים התלוננה הבת שלי שיש להם מבצע בכיתה – הילדים שמפריעים הרבה מקבלים הרבה כרטיסים, גם אם ישבו בשקט רק 10 דקות.
אבל… היא, שישבה בשקט שיעור שלם, לא מקבלת כרטיס.
עוד לפני שהספקתי לענות לה, מתוך הזדהות עם חוסר הגינות, ענה לה אחיה הגדול:
“כמה מאמץ את משקיעה כדי לשבת בשקט? כלום. כמעט כלום. זה בא לך טבעי ובלי בעיה. אבל הילד הזה שכל כך קשה לו להיות בשקט, בשבילו גם 10 דקות זה נצח”.
הורים יקרים, כשהילד נופל, תדעו לראות את המאמץ שהשקיעה כדי לא ליפול.
שימו לב על הדרך שהוא עבר.
כך תהיו הורים לילד הזה, שתמיד קם, לא משנה כמה יצא לו ליפול.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הפוסט על פחד וכישלון – בקישור הזה
ואת הפוסט על בניית חוסן אישי – בקישור הזה
ריקוד גורם לי להרגיש טוב יותר! / Meghan Trainor
מה לעשות, ההתמודדות היום יומית עם הפרעת קשב וריכוז ADHD היא לא פשוטה.
לפעמים יש ימים כאלו, שהכל מרגיש על הפנים, שום דבר לא מסתדר ואתם לא מצליחים להרים את עצמכם למעלה.
זה הזמן להגביר את הווליום ולשים מוזיקה שמכניסה קצת מצב רוח לגוף ^_^
קבלו את Meghan Trainor שמזכירה לנו שאפשר להרגיש יותר טוב כשרוקדים!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Meghan Trainor – Better When I’m Dancin’ ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם השיר על הסודות שכל העולם יכול לדעת – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה
כאב וחולי – אמתי, פסיכוסומטי או תירוץ? חומר למחשבה על גוף ונפש / אביטל בריסק
ידוע כי אנשי קש”ר (הפרעת קשב וריכוז ADHD) מתמודדים עם הרבה קשיים רגשיים לעומת האוכלוסייה הכללית. חלקם באים לידי ביטוי בתלונות על תחושות גוף שונות, כגון: כאב, חולשה, בחילה וכד’. כשאנחנו מדברים על התופעה הזו, אנחנו מתארים את התחושות האלה בביטוי “זה רגשי”. בואו נראה למה מתכוונים באמרה הזו וכיצד ניתן לעזור במקרים כאלו.
תשמעו סיפור
באחד מספרי הפנטזיה האהובים שלי הייתה סיטואציה מעניינת. גיבור הסיפור קיבל בטעות קסם שמשתיק את הכאב. הקסם היה חזק כל כך שבמשך שבוע הגיבור לא יכל להרגיש שום כאב. רופאים הזהירו אותו שזה מאוד מסוכן. למה מסוכן? כי כאב הוא לא דבר רע.
הכאב הוא סימן שמשהו בגוף השתבש, ודורש את תשומת לבנו.
מכירים את זה שהילד מספר לכם כמה כואב לו הראש\הבטן\הרגל כדי לא ללכת לבית ספר? ואם לא בטוחים אם הוא דובר אמת, האם באמת כואב לו או זה רק תירוץ.
בואו נזכר מה קורה לנו כשאנחנו במתח גדול או לחץ. רבים האנשים שממש מרגישים ברגעים כאלה כאבי בטן, בחילה, רעד, ההזעה, כאבי ראש. הם יודעים, שההרגשה שלהם לא נובעת ממחלה, אבל הם באמת חווים את התחושות האלה ולא ממציאים אותם.
חשוב להבין שגם אם הילד לא חולה, הוא לרוב מתלונן על כאב אמיתי. הסיבה לכאב היא מתח, פחד, עצב או בדידות.
אי אפשר להתעלם מהכאב הזה, כי הוא דורש את תשומת לבנו.
אם ניתן לילד תחושה שאנחנו לא מאמינים לו, נפגע בו מאוד ובעצם לא ניתן לעצמנו הזדמנות להבין על מה הגיע איתות המצוקה הזה.
אז מה כדאי לעשות?
יש כמה דברים שכדאי לעשות במצבים של כאב או חולי על רקע רגשי:
- להסביר לילד שרוב האנשים חשים לפעמים דברים בגוף כשקורה להם משהו בנפש או בלב. גם ילדים קטנים בני 4 יכולים להבין את זה.
- לחשוב יחד איתו מה יכולה להיות הסיבה.
- להמליל את הסיבה ואת הרצון שלו להימנע ממשהו. למשל:
- “אתמול רבת עם תומר ואתה לא בטוח אם לא תריבו היום שוב.”
- “נכון, המבחן הזה ממש מלחיץ ובא לך להפסיד אותו.”
- להסביר לילד שהנפש דרך הגוף מאותת שמשהו לא טוב לה ומבקשת עזרה – בוא נחשוב יחד איך אפשר להתגבר על פחד\כעס\תסכול. מי יעזור לך? מה יעזור לך?
רגע לפני סיום
ולסיכום משהו מאוד חשוב – כאבים פסיכוסומטיים מאפיינים ילדים רבים, אבל אוטיסטים עוד יותר, כי הם מתקשים לבטא את עצמם ואף להיות מודעים לעצמם מספיק. בני האוטיסט היה בכיתה ו’, לפני מעבר לחטיבה, קצת בעיות חברתיות. הוא התלונן על כל מיני דברים לא ממוקדים והיה ברור לנו שזה רגשי. בנס ולא באופן מכוון התגלה אצלו גידול נדיר שהיה אחראי על זה.
לכן, אם הילד מתלונן על משהו באופן עקבי, תשללו מצב פיזי קודם כל!
המון בריאות!
אביטל בריסק
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את שאר הפוסטים של אביטל – בקישור הזה
ואת השיר של דודי על סודות לשעת מצוקה – בקישור הזה
איך להסתדר בעידן הצפת המידע? / גו’ן גרין
ג’ון גירן הוא סופר מפורסם ואישיות גדולה ביוטיוב, שמככב גם אצלינו באתר.
תוכלו לראות את כל הסרטונים שלו – בקישור הזה
בתקופה האחרונה הוא הגיע למסקנה שהוא עושה שימוש לא בריא באינטרנט, לכן הוא החליט לשנות את דפוסי הצריכה שלו ובמקביל התחיל לעבוד על סדרת סרטונים שתעזור לאנשים להסתדר בעידן הצפת המידע. כשאנחנו מופגזים באינפורמציה מכל הכיוונים באופן מתמיד – איך נוכל לדעת מה אמיתי ומה לא? מהם מקורות אמינים וממי כדאי להיזהר.
משום שהתחום של הפרעת קשב נוטה להיות מוצף במידע מטעה, כדאי שנלמד לעשות קצת סדר ולבחון את הדברים בצורה ביקורתית יותר.
עיקרי הדברים
זה הפרק הראשון בסדרה שבו ג’ון מציג את הנושא ואת האופן שבו אנו עלולים ליפול שולל למידע מטעה. אגב, אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר הוא לחשוב שלא יכולים לעבוד עלינו, אז בואו נשמור על קצת צניעות וענווה ונראה כיצד אנחנו יכולים להבדיל בצורה טובה יותר בין מקורות שאפשר לסמוך עליהם לבין כאלו שלא 😉
מתברר שרוב האנשים שופטים את האמינות של מקור מידע מסויים על בסיס קריטריונים שטחיים שלא בהכרח מצביעים על המהימנות שלו. כמו למשל: הגרפיקה והעיצוב, כמות התוכן באתר, עצם הימצאותם של קישורים וכו. להבדיל, אנשים שעובדים לפרנסתם בבדיקת עובדות נוטים לעשות עבודה טובה יותר (וטוב שכך).
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Introduction to Crash Course Navigating Digital Information #1 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אז איך “בודקי עובדות” מעריכים את האמינות של מקורות מידע?
בפרק השני “The Facts about Fact Checking: Crash Course Navigating Digital Information #2” כבר מדברים על הקריטריונים להערכה שמשמשים את בודקי העובדות.
מתברר שהם מחפשים תשובות לשלוש שאלות עיקריות:
- מי פרסם את המידע?
- מהן הראיות המובאות לתמיכה בטענות או בנתונים המוצגים?
- מה אומרים מקורות אחרים על מי שפרסם את המידע?
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הבעייתיות של דיווחים מדעיים מוטעים בתקשורת – בקישור הזה
ואת ההסבר על הקשר בין אמונה למדע – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת עיגול בתוך עיגול (חלק 3) / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד הציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר האישי של הציור הנבחר עבור סיטואציה מסוימת.
כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, שעוסקים בטכניקות ציור שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור – כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן גם כפעילויות של פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את החלק השלישי של טכניקת עיגול בתוך עיגול במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – עיגול בתוך עיגול (חלק 3): לקבץ עיגולים, לצאת לטבע ולהשתעשע עם צבע!” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
ניסיתם את הציורים שבסרטון? יש לכם ציורים מעניינים משל עצמכם?
אשמח לראות את כל מה שציירתם!!!
תוכלו לשלוח את כל הציורים שלכם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
ואולי אחד מהם יופיע בפתיח של הסרטונים הבאים 🙂
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה
ואת החלק השני של עיגול בתוך עיגול – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
קצת עזרה מחברים / doddlevloggle
קבלו את דודי dodie עם גרסת כיסוי לשיר “with a little help from my friends”.
יש לה עוד שירים!
זה לא השיר הראשון שלה באתר, ולמעשה יש לה כמה שירים מקוריים ומקסימים שכדאי לכם לבדוק.
אז סידרתי לכם אותם בסדר שלדעתי הכי מומלץ לשמוע, אבל תרגישו חופשי גם לדלג ביניהם לפי המוזה 😉
- דואט נבוך – בקישור הזה
- שיר על הימים הפחות טובים – בקישור הזה
- סודות לשעת מצוקה – בקישור הזה
- שלום לך אושר – בקישור הזה
- כוכב זהב – בקישור הזה
למה דווקא השיר הזה?
הבאתי לכם את השיר הזה כתזכורת קלה, שאפשר וצריך גם לקבל קצת עזרה מידי פעם. לא חייבים להתמודד לבד עם כל הקשיים ולפעמים עזרה קטנה מחברים יכולה לעשות הבדל משמעותי.
- תוכלו למצוא הסבר על הצורך בחברים – בקישור הזה
- ועל איך ליצור חברויות חדשות – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון with a little help from my friends – cover ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר וכשבא לי של ציפיטפוט – בקישור הזה
ואת השיר על סודות וחשיפתם לעולם – בקישור הזה
למה ילדים אלימים? / אביטל בריסק
השאלה “למה ילדים אלימים?” עולה הרבה, אבל לא מספיק.
יותר אנשים שואלים: מה לעשות עם ילד שמרביץ?
בואו ננסה בכל זאת להבין למה זה קורה בעיקר אצל הילדים שלנו, ואז איך אפשר לעזור להם.
מה יכול לגרום לילד להתנהג בצורה אלימה?
- העברת מסר – הילד רוצה שמי שעומד מולו “ילמד את הלקח”. הוא רוצה לומר בעצמה הכי גבוהה שיש “אתה מעצבן אותי!”\”נפגעתי”\”זה לא היה מתאים”\”אני מפחד”. הוא לא יודע באילו דרכים ניתן לעשות את זה כדי שיהיה עצמתי דיו, כדי שישקף כראוי את רמת הסערה שמתחוללת בתוכו.
- יצירת תחושת מוגנות – אשליה של “שווה להרביץ לו פעם אחת ואז יעזבו אותי בשקט”. “אראה להם שאני חזק ולא כדאי להתעסק איתי”. כאשר אין מי שיכול להגן על הילד בלי שהוא יצטרך לפנות למבוגר לעזרה, הוא יעדיף לפתור את המריבות על ידי הפגנת כוח.
- ייאוש – הכל אבוד. העולם קרס. אני חסר תקנה. אני מפורק. ומי שעומד כאן, הוא האחראי להתפרקות הזאת. אני פורק עליו את תחושת הסוף הדרך שלי.
- נקמה – עשית לי רע, אני עושה לך רע גם. שתבין מה אני מרגיש. אולי פעם הבא לא תעשה לי את זה, אולי על ידי נקמה אני ארגיש חזק יותר, שווה יותר. מנצח. אחזיר לעצמי את הכבוד שלי שנרמס ע”י מישהו.
- איבוד שליטה – זהו מצב נדיר מאוד, הרבה יותר נדיר ממה שנדמה לנו. ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר באיבוד שליטה, אלא בקושי לנהל שליטה עצמית. מצב שבו הילד מאבד שליטה לגמרי ולא שולט על מעשיו, הוא מצב קיצוני אשר מצריך הערכה פסיכיאטרית בהקדם.
הסברים נוספים על גורמים להתנהגות אלימה, תוכלו למצוא בפוסט על קורבנות אלימים והתברינות לבריונים – בקישור הזה
רמת השליטה העצמית והקשר להפרעת קשב וריכוז ADHD
שליטה עצמית היא לא במצב מתג +\-. היא על רצף בין שליטה עצמית מלאה לבין איבוד שליטה מוחלט. הפרעת קשב וריכוז ADHD גורמת לקושי בשליטה עצמית. תגובות אימפולסיביות, קושי באיזון עוצמת רגשות, דימוי עצמי שלילי בהקשר של יכולת ניהול עצמי גורמים לילדי קש”ר לאבד שליטה יותר בקלות, לא להאמין ביכולת שלהם לנהל נכון מקרים מורכבים, ואז להתקבע על תפיסה עצמית של “רגזן”, “אני לא שולט על זה”, “פתיל קצר” וכו’.
מה אפשר לעשות?
אז קודם כל הייתי מבררת עם הילד אחרי אירועי אלימות שחוזרים על עצמם, מה המניע שלו מאחורי הפעלת כוח. אם נהיה ביקורתיים מדי, הילד יספק לנו תשובות בלי לקחת אחריות: “היצר הרע השתלט עלי”, “אני לא מבין איך זה קרה לי” וכדומה. חשוב לזכור שפעמים רבות המעמד של בירור הסיבה לאלימות עלול לגרום לילדים להרגיש מותקפים. כשמבוגרים אומרים שאין שום דבר שמצדיק להגיב באלימות, זה רק מחזק אצלם תחושת חוסר מוגנות וחוסר צדק.
תהיו אמפתיים לרגש, לא למעשה.
אמרות לדוגמה:
– ואו, נשמע שזה מאוד הכעיס אותך
– אני מבינה. אם שומעים כזה דבר, ממש קשה להתאפק ולא להגיב.
– זה כל כך תסכל אותך, ולא ידעת להסביר לו מה הבעיה
בנוסף, תוכלו למצוא סרטון הסבר על אמפתיה – בקישור הזה
הקנייה של דרכי תקשורת חיוביות ויעילות יותר להעברת מסרים
אחרי שהילד נרגע, תציעו לו לומר לצד השני את מה שהוא ניסה להבהיר לו קודם לכן.
הילד עלול לבחור במילים קשות, תתרגמו אותם עם ריסון של רגש למשהו מקובל חברתית.
ילד: בא לי לפוצץ לו את הצורה!!!
אימא: אתה רוצה שיכאב לו?
ילד: כן, שישרגיש את מה שאני מרגיש כשהוא צוחק עלי!!
אימא: אתה רוצה שיבין כמה כואב לך, ורוצה שיחוש קצת כאב כזה?
ילד: כן, שיעזוב אותי כבר!
תחשבו יחד איתו מה המחסום שלו.
נסו להבין מה מפריע לילד להפעיל אסטרטגית התמודדות יעילה יותר בזמן אמת.
- האם זה קושי שפתי? ילד שמתקשה להביע את עצמו מילולית יגיב יותר מהר בתוקפנות.
- האם זו עוצמת כעס גבוהה מידי?
- אולי ניסיון להתאפק ארוך מידי שמביא בסופו של דבר לפיצוץ?
- אולי חוסר אמונה שפתרון לא אלים יכול להיות יעיל?
- אולי תחושה שהוא כבר מסומן כילד בעייתי, ואין טעם לעשות שינוי?
שיקוף, הסברה ותיווך של הסיטואציה
אחרי השיחה שניהלתם תשקפו לילד שבעצם אלימות היא לא פתרון יעיל. הרי אם זה היה פתרון יעיל, הוא היה צריך ללכת מכות רק פעם אחת וזהו. לעומת זאת, מה שקרה בפועל הוא שהילד השני לא לומד את המסר. הילדים האחרים לא מפחדים ממך וממשיכים להציק לך. לכן ההתפרצות לא עוצרת את מה שקורה, אלא להפך, הן רק מחמירות את המצב.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על שליטה על התנהגות במצבים חברתיים ורגשיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר של ג’סיקה על המשחק החברתי – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת עיגול בתוך עיגול (חלק 2) / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד הציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר האישי של הציור הנבחר עבור סיטואציה מסוימת.
כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, שעוסקים בטכניקות ציור שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כך שכל מי שרוצה יכול להשתמש בהן גם כפעילויות של פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את החלק השני של טכניקת עיגול בתוך עיגול במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – עיגול בתוך עיגול (חלק 2): ערמת עיגולים, זר פרחים ושטיח צבעוני” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
ניסיתם את הציורים שבסרטון? יש לכם ציורים מעניינים משל עצמכם?
אשמח לראות את כל מה שציירתם!!!
תוכלו לשלוח את כל הציורים שלכם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
ואולי אחד מהם יופיע בפתיח של הסרטונים הבאים 🙂
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה
ואת החלק הראשון של עיגול בתוך עיגול – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
אחים גדולים, לאחים קטנים באותו בית ספר / אביטל בריסק
היום נדבר על אחים גדולים, לאחים קטנים באותו בית ספר.
יש כמה סוגי תפקידים שאחים גדולים ממלאים כלפי אחיהם הקטנים, בואו ננסה ללמוד את החלקים היפים וחלקים שדורשים את מעורבותינו.
“אני במקום אבא ואימא”
אלו אחים ואחיות דאגנים מאוד. הם יבואו לבקר את האח הקטן הרבה פעמים, ידאגו שהוא יאכל, שלא יילך לאיבוד, לעדכן את המורה במה שקרה בהפסקה ואת האימא במה שקרה בשיעור. הם הרבה פעמים גם יהוו כתובת לאח הצעיר לפתרון בעיות בהפסקות, בהסעות ובכלל.
- החלק היפה: הדאגה האמתית והכנה של אח גדול לאח קטן. ההורים רגועים יותר, גם הילד כמובן מרגיש מוגן יותר ויש לו אוזן קשבת תמיד.
- ממה להיזהר: לפעמים כשהאח הקטן משתף עם זה פעולה, קשר כזה מתפתח לתלות והצעיר לא רוכש מיומנויות עצמאות, לא מפתח דימוי עצמי כבעל מסוגלות, ולפעמים אף לא יוצר קשרים חברתיים רבים כי מסתמך על האח. בנוסף, אם הילד הקטן לא משתף פעולה, הוא עלול לחוות את האח הגדול כנודניק, מציק, לדחות באופן גלוי את עזרתו ולהביא להרס של מערכת יחסים.
“שאף אחד לא יתעסק עם אחי”
אמנם זה מתאים לבנים קצת יותר, אבל גם בנות בהחלט יכולות להיכנס לנישה הזאת. הם מגנים על הקטנים בפני חבריהם לכיתה: פותרים ריבים, דורשים שיצרפו את אחיהם למשחק, לפעמים אף מאיימים על ילדים אחרים שלא יציקו לאחיהם. קרו מקרים בהם היו מכות בין האחים הגדולים כניסיון לא מוצלח לפתור ריב של אחיהם הקטנים.
- החלק היפה: אחים גדולים משדרים דאגה והגנה לאחיהם הקטנים. הקטן מרגיש שמישהו מקשיב, מגיב במיידי, פנוי לפתור את הקשיים שלו.
- ממה להיזהר: ברוב המוחלט של מקרים הילד הצעיר לא זקוק להגנה. האח לא פותר את הקושי, אלא גורם להסלמה של קונפליקט ומונע לפעמים מילד גם לפתח את כישורי ההתמודדות שלו, וגם לפנות במקרה הצורך למבוגרים: הורים ומורים, אלא מסתמכים על הטיפול של אח. זה גם גוזל מהאח הגדול פנאי, אנרגיות, מפריע ליחסים החברתיים שלו ודורש ממנו לטפל בבעיות שגדולות עליו. לפעמים הקטנים נהנים מבלאגן סביב ובאים להתלונן לאח הבוגר הרבה ממה שהיה הגיוני לכתחילה.
“אני ואחי חברים הכי-הכי”
מצב זה קורה לרוב כשהאחים קרובים בגיל. אם הם חברים טובים בבית, לפעמים גם בבית הספר מכניס הגדול את הקטן למעגל החברתי שלו, או ששניהם משחקים יחד, כמו שרגילים בבית, או שהגדול משתלב בחבורה שנוצרה אצל הצעיר. לרוב זה יקרה לילדים בעלי אותו מגדר.
- החלק היפה: כיף שלאחים יש יחסים קרובים, ומצוין שעל ההתחלה נכנס האח לחברת ילדים מגובשת ומרגיש שייך.
- ממה להיזהר: יש להם את כל החיים להיות יחד. כדאי לעודד ליצור לכל אחד את החברה שלו, משחקים משלו, מקום שבו מכירים את ילדכם בתור “דסי” או “חן” ולא “האחים כהנא, אין לי מושג מי מהם מי”.
“אנחנו מכירים?”
קורה שאחים נכנסים לשטח בית הספר ומנתקים כל מגע ביניהם. ברמה של לא לומר שלום כשנפגשים במסדרון. רק מי שמכיר אותם קודם יקלוט שבעצם יש כאן אחים.
- החלק היפה: ילדים בונים אוטונומיה, לכל אחד יש את מקומו, חבריו, כל אחד מתמודד לבד ומגיע לתוצאות בזכות עצמו.
- ממה להיזהר: אולי מצב כזה מצביע על קושי מסוים במערכת יחסים בין האחים, ושווה לבחון את זה. לפעמים אחד האחים באמת זקוק לעזרה של השני, וחבל שמערכת היחסים ביניהם תתקבע על מצב של נתק מוחלט. אפשר לעודד עצמאות, אבל חבל שזה יגיע לניכור.
“רחוק מהבית, נסגור חשבונות”
גם הילדים בדרך כלל לא אוהבים להוציא את הכביסה המלוכלכת שלהם החוצה. לא משנה כמה צרחות נשמעו אתמול בבית, מול העולם מציגים האחים לרוב חזית אחידה. אבל… במקרים מסוימים המריבות, הקנאה או מצבים לא פתורים מגיעים גם לבית הספר. אם זה הצקות, לפעמים אף העלבות בפני חברים, הפצת שמועות “אח שלי חסר שכל”, “אחותי עדיין ישנה עם מוצץ, קולטים?”
- החלק היפה: נשמע שהמצוקה שלהם גדולה וזו הדרך שלהם לפנות לעזרת הסביבה.
- ממה להיזהר: מצב כזה לרוב דורש התערבות. הצקות בקטנה הם מצב נורמטיבי לחלוטין, אך אם יש תלונות בלתי פוסקות של אחד הילדים על השני או של שניהם, שבו עם הצוות החינוכי וחשבו על דרכי פעולה.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את שאר הפוסטים של אביטל – בקישור הזה
ולראות את הסרטון על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה
איך להתמודד עם קריאה כשיש לך הפרעת קשב / ד”ר ירדן לוינסקי
אנשים רבים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD מתקשים להתמיד בקריאה לאורך זמן, בין אם זה לצורך לימודים או עבודה. יש להם נטייה להפסיק להתעניין בטקסט, לפספס מידע חשוב או סתם להיות מוסחים. ירדן לוינסקי מציג מגוון של שיטות שאתם יכולים לאמץ, אפילו אם אין לכם הפרעת קשב, כדי להתמודד טוב יותר את יכולות הקריאה וההבנה שלכם.
נשמע מעניין?
קראו את המאמר המלא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’ון גרין על איך לקרוא ולמה – בקישור הזה
ואת ההסבר על מיקוד ראייה – בקישור הזה
איך לעטוף מחברות – מדריך יצירתי למי שחשוב להשקיע בעיצוב / יצירתילי
אם יש לכם רוח יצירתית ואתם רוצים לשדרג את המחברות שלכם, של צאצאיכם או של חבריכם ללימודים – זה הסרטון בשבילכם!
בסרטון תוכלו לראות איך לעטוף מחברות בצורה מקוריות ויצירתית. בנוסף, בחלק השני תוכלו ללמוד גם איך להוסיף למחברת שלכם כיס שימושי 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “איך לעטוף מחברות | DIY back to school customized notebook covers” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הטיפים על הכנת שיעורי בית – בקישור הזה
ואם אתם בקטע של יצירה ואמנות, אז גם את הסרטון על איך להכין צנצנת נצנצים להרגעה עצמית – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת עיגול בתוך עיגול (חלק 1) / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את החלק הראשון של טכניקת עיגול בתוך עיגול במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – עיגול בתוך עיגול (חלק 1): קישוטים פינתיים שרשראות וקשתות” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה
ואת הסרטון הקודם על הטכניקה מרובע בתוך מרובע – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
הפרעת קשב וויסות רגשי – מה שאתם צריכים לדעת / How to ADHD
אז… מה הקשר בין הפרעת קשב לוויסות רגשי?
טוב ששאלתם, כי ג’סיקה הכינה לנו סרטון על זה!
עיקרי הדברים:
היא מתחילה מהסיפור האישי שלה.
אם אתם רוצים להתרשם מרכבת ההרים הרגשית של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, אני ממליצה לכם לבדוק גם את הסרטון – בקישור הזה
באופן כללי אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD חווים רגשות נורמליים המותאמים למצב. כלומר, אנחנו לא שונים מאנשים נוירוטיפיקליים (בלי הפרעת קשב) מהבחינה הזו. ההבדל הוא בעוצמה של הרגשות וביכולת שלנו לשלוט בהם אחרי שהתעוררו. או במילים אחרות – בוויסות הרגשי.
היא מציינת בין היתר, גם את ההתייחסות של ברקלי לנושא.
אז אם אתם רוצים להיכנס יותר להיבטים הנוירולוגים, כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים שלו:
- על השליטה על ההתנהגות במצבים חברתיים ורגשיים – בקישור הזה
- ועל ההשפעה של הטיפול התרופתי על התפקוד הרגשי – בקישור הזה
ג’סיקה מסבירה את כל המיומנויות והשלבים שכרוכים בתהליכים של וויסות רגשי ומדוע זה יכול להיות מאוד מאתגר לאנשים עם הפרעת קשב.
זה קשור בין היתר לנושא של זיכרון העבודה, שעליו תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
היא מסבירה גם מה זה מיינדפולנס (קשיבות) ואיך זה יכול לעזור.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD and Emotional Dysregulation: What You Need to Know ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
האמנות המעודנת של לשים פס / Med School Insiders
למרות הכותרת “האמנות המעודנת של לשים פס”, אין פה כוונה לעודד חוסר אכפתיות.
הרי אנחנו אנשים ולכולנו אכפת לנו מדברים. אי אפשר לשים פס על הכל. אז בואו נבחר באופן מושכל את הדברים שראויים לתשומת הלב שלנו. מה הם הדברים שכדאי שיהיה לנו אכפת מהם?
עיקרי הדברים:
- למדו להתמודד עם חוסר נוחות – אי אפשר להיות מאושרים כל הזמן והכישלון הוא חלק בלתי נמנע מתהליך ההתפתחות והלמידה של האדם. תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה
- אושר הוא לא יעד סופי וקבוע, אלא רגש שנועד לכוון אותנו. תוכלו לשמוע עוד על המצפן הפנימי שלכם – בקישור הזה
- בעיות לא נעלמות – הן מתחלפות או משתדרגות. האושר נובע מהיכולת לפתור את הבעיות שאנו פוגשים בחיי היום יום שלנו. הרגשות השליליים נועדו לעזור לנו לזהות את הבעיות שאיתן אנחנו צריכים להתמודד בכל רגע נתון ולכן הם מאוד חשובים לתפקוד שלנו.
- במקום לשאול מה אתם רוצים שיהיה בחיים שלכם, תשאלו מה אתם מוכנים לסבול בחיים שלכם. כלומר, מהם הדברים שמספיק חשובים לכם, כדי שתהיו מוכנים להיאבק עבורם ולהשקיע בהם את המאמץ והמשאבים הנחוצים.
- תהיו כנים עם עצמכם ובדקו איך אתם מרגישים בנוגע לצדדים השליליים שלכם. אם תוכלו להכיר בחלקים הפחות נעימים שלכם, יהיה לכם יותר קל להתמודד איתם.
- אל תשוו את עצמכם לאנשים אחרים. במקום זאת, פתחו לעצמכם קני מידה שתואמים את הערכים שלכם. מה נחשב בעיניכם להצלחה? מה סדר העדיפויות שלכם?
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The Subtle Art of Not Giving a F**k – Summary and Application [Part 1/2] ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים עוד?
הרי לכם החלק השני של אותו הסרטון, שבו הוא מדבר על:
- לקחת אחריות – לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה לנו, אבל אנחנו כן יכולים לשלות באופן שבו אנחנו מפרשים את המצב ובצורה שבה אנחנו בוחרים להתמודד איתו. על ההבדל בין אחריות לאשמה תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
- השאירו מקום לספק. אם נהנה בטוחים מידי בעצמינו יהיה לנו קשה לזהות טעויות ולהתאים את עצמינו כשהנסיבות משתנות. כדאי לכם לשמוע את ההסבר על היחסיות של הטעות – בקישור הזה
- עשייה מעודדת עשייה- כשאתם נתקעים במצב הימנעותי או דחייני, תבחרו משהו שאתם מסוגלים לעשות באותו הרגע ותתחילו. גם אם זה לא מה שאתם צריכים לעשות או שזה לא הדבר הכי חשוב לעשות עכשיו, זה יעזור להתניע את הגלגל ולגייס בהדרגה את המוטיבציה הנחוצה למשימות מאתגרות יותר.
- העדיפות איכות על כמות.
- תזכרו שחיים רק פעם אחת
בהצלחה!
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הלחץ להצלחה בגיל צעיר – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להתמודד עם התחושה שנשארתם מאחור – בקישור הזה
12 סימנים לכך שאתם במערכת יחסים בריאה / Psych2Go
איך אפשר לבנות מערכת יחסים בריאה לאורך זמן? קודם כל כדאי לדעת איך זה נראה 😉
בסרטון הזה תוכלו למצוא 12 סימנים לכך שאתם במערכת יחסים בריאה.
עיקרי הדברים:
- תקשורת – האם אתם מרגישים שאתם יכולים לדבר על כל דבר עם הצד השני?
- וויכוחים – האם אתם יודעים איך להתווכח בצורה יעילה ובונה?
- שמירה על פרטיות – זה בסדר להתייעץ עם אנשים קרובים, אבל אם אתם מקטרים אחד על השני בפייס, זו כבר בעייה…
- לא לנטור טינה – כולם מתעצבנים, אבל אחרי שמדברים על הדברים ומגיעים להבנה, צריך לדעת גם לעבור הלאה.
- ציפיות ריאליסטיות – אנשים הם לא יצורים מושלמים
- זמן ומרחב לעצמכם – לכל אחד צריך להיות את המקום שלו בלי שזה יערער את הקשר ביניכם.
- אמון הדדי
- אתם נהנים לבלות יחדיו
- אתם חברים
- מקבלים החלטות ביחד
- תחושת אינטימיות (לא רק מבחינה מינית) והבאת חיבה
- אתם משפרים אחד את השני, בלי לנסות לשנות אחד את השני.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 12 Signs You’re in a Healthy Relationship ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצויינת – בקישור הזה
טעויות נפוצות של אמנים ויוצרים / Sorelle Amore
סורלה אמור Conquering Creativity היא יוטיוביסטית נהדרת וצלמת של סלפיים מתקדמים (כן, יש דבר כזה)
היא נותנת הרבה טיפים גם על צילום וגם על התנהלות כעצמאית ואמנית יוצרת.
בסרטון הזה היא מדברת על טעויות נפוצות של אמנים, שעדיין מאפיינות גם אותה… היא לא עוסקת בהפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל משום שרבים מאיתנו נמשכים לתחום האמנות והיצירה, זה יכול להיות רלוונטי להרבה אנשים עם הפרעת קשב.
עיקרי הדברים:
- עקביות – לנסות ליצור כל יום, גם אם לא מתאים לכם. לא להפסיק לעשות.
- תאתגרו את עצמכם ולכו אחרי תשוקות הלב – זו הדרך לגדול ולצמוח, תוך הימנעות משחיקה.
- לא להשאיר דברים לרגע האחרון …. כן, כתבתי לכם שזה לא נועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל אפשר לנסות 😉
- תעריכו את עצמכם, במקרה הצורך לכו לקבל חוות דעת מקצועות וניטרלית על תמחור היצירות והעבודות שלכם.
- תהיו אסירי תודה על הדברים שיש לכם, במקום להתמקד בכל מה שלא מצליח כל הזמן…
- תחזוקה עצמית!!!!! תוכלו למצוא סרטון נוסף בנושא – בקישור הזה
- לנסות לא להוסיף על עצמכם לחץ נוסף בעקבות כל מיני מחשבתו בסגנון “מה אם…”
- תשתדלו להתרכז באמנות וביצירה שלכם ולא בעצמכם (במיוחד אם אתם חלק מהתוצר הסופי שמוצג)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Conquering Creativity: 8 Universal Mistakes Every Artist Makes ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר על מחשבות רעילות של הישגיות יתר – בקישור הזה
ואת הסרטון על לא לפחד מכישלון – בקישור הזה
על ההבדל בין אחריות ואשמה / Will Smith
וויל סמית המהולל מסביר לנו על ההבדל בין אחריות ואשמה.
עיקרי הדברים
במהלך החיים יכולים לקרות לנו הרבה דברים רעים שהם לא אשמתינו, משום שלא אנחנו גרמנו להם ולא הייתה לנו שליטה על התרחשותם.
אבל!!!
החיים שלנו והאושר שלנו הם האחריות שלנו.
לקיחת אחריות אינה הודאה באשמה. יכול להיות שקרה לכם משהו באשמת מישהו או משהו אחר, אבל עם כל הכעס והכאב, אתם לא יכולים לסמוך על מישהו אחר לתקן משהו שנמצא באחריותכם, גם אם אתם בכלל לא אשמים בנזק שנגרם….
לקיחת אחריות על החיים שלכם, בין אם התחרבשו שם דברים באשמתכם או שלא, מונעת מכם להיכנס למצב אומלל וחסר אונים של תחושת קורבנות מתמדת. במובן הזה, לקיחת האחריות ללא קשר להטלת האשמה, יכולה להעצים אתכם מאוד.
וויל מדגיש שלקיחת אחריות היא לא הודעה בעצמה, אלא הכרה בכוחות הפנימיים שלכם. היא לא פותרת את האשמים מאשמתם, אלא מאפשרת לכם לקחת בחזרה את השליטה בחיים שלכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Fault Vs Responsibility by Will Smith FULL SPEECH ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלו על כישלון – בקישור הזה
ואת ההסבר על אחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
הלחץ להצלחה בגיל צעיר / Nathan Zed
היום נדמה שיותר ויותר אנשים נהיים מצליחים בגיל יותר ויותר צעיר. הרשתות החברתיות מעצימות את התחושה שצריך להצליח בחיים מהר ושזה עובד לכולם חוץ ממך…
אבל… צריך לזכור שאנשים בדרך כלל נוטים לשתף את ההצלחות שלהם ולא לתת במה פומבית לכל כישלון שהם חווים 😉
Nathan Zed משתף אותנו בסוד קטן – שבעצם אין תחרות, זה לא באמת משהו שקיים והחיים הם לא מבחן.
או בשיא הקלישאה “החיים הם לא תחרות אלא מסע אישי”, מה גם שכל אחד מגדיר הצלחה בצורה אחרת….
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Succeed by 25…OR FAIL FOREVER, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ואיזה הצלחות כבר צברתם (כדי לא לשכוח).
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על ההתמודדות עם התחושה שנשארתם מאחור – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך לפתח את החוסן שלכם – בקישור הזה
עומס יתר ושחיקה / Jaiden Animations
האם קרה לכם פעם שהקרבתם את הבריאות הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית שלכם, כדי להעביד את עצמכם אל עבר תשישות מוחלטת שמצריכה ימים שלמים של התאוששות?
אם כן, כנראה שאתם מתמודדים עם עומס יתר ושחיקה עצמית ו…. אתם ממש לא היחידים.
מה הקשר לקשב?
הסרטון הזה לא נוצר בהקשר של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל אנחנו נמצאים בסיכון יתר למצב של שחיקה עצמית משתי סיבות:
- קושי בתפקודים ניהוליים שמקשה עלינו לווסת את עצמינו. על כך תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
- נטייה לעסוק ביצירה ויזמות, שהם תחומי עיסוק שמועדים לפורענות בהיבט של תחזוקה עצמית. על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
עיקרי הדברים
- החברה שלנו מדגישה ומהללת עבודה קשה והשקעת מאמץ, אבל הקו בין שני אלו לבין שחיקה עצמית הוא דק מאוד.
- כולם יודעים ששחיקה עצמית זה רע, אבל בו זמנית עושים לזה אידיאליזציה (תחשבו על תקופת מבחנים).
- הבעיות מתחילות כשאתם פוגעים בתחזוקה העצמית שלכם כדי להספיק ללמוד/לעבוד/ליצור יותר.
- כשזה ממשיך לאורך זמן סף הסיבולת שלכם ויכולת ההתמודדות שלכם הולכים ומתפוגגים.
- הדברים האלו יותר מידי נפוצים – זה קורה לכולם. מה גם שמשום שזה מסוג הדברים שנוטה להזדחל לאיטו, בדרך כלל שמים לב שזה קורה רק שאתם כבר עמוק בפנים. לכן חשוב מאוד להיות מודעים ולנסות לצמצם את התופעה ככל הניתן.
- שחיקה נגרמת משלושה דברים:
- תחושה של חוסר שליטה
- תשישות רגשית
- ו… היעלמות של תחושת ההישגיות
- מותר וצריך לקחת הפסקות, לעסוק בפעילויות פנאי ולהיות עם אנשים – זה חשוב וזה לא עצלנות או בזבוז זמן
- שחיקה עצמית לא בהכרח מעלה את הפרודוקטיביות שלכם, היא עלולה לפגוע באיכות של התוצר הסופי, או ברצון שלכם לחיות….
- אל תמותו!!!!!
תוך כדי כל הדברים החשובים האלו Jaiden Animations משתפת אותנו גם בסיפור האישי שלה ועל חווית ההתמודדות שהיא עברה ועוברת.
מה אפשר לעשות כדי להימנע מזה?
- על תתעסקו באותו הדבר יותר מידי זמן בלי הפוגה ובלי גיוון של פעילויות אחרות – זאת נוסחה בדוקה לאומללות
- הקדישו זמן לתחזוקה עצמית – מלאו את מאגרי האנרגיות שלכם, אבל כמו שצריך!
- התנתקו מהאינטרנט, תיפגשו עם חברים, תתעמלו קצת, הקפידו על שגרת שינה וכו
- תתנסו בדברים חדשים ותשאפו לשפר את המיומנויות שלכם.
- תיהנו מהחיים!!!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Burnout & Overworking Yourself ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה
ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
שימוש בטכנולוגיה ומשחוק למעקב על משימות ופרויקטים עם Habitica / איתי איילון
לפני כשנה נתקלתי בשיטת GTD – Get Things Done של דיויד אלן, שמאוד עוזרת לי להתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז שלי.
בגדול מה שהוא אומר זה שכל “פרויקט” אפשר ורצוי לחלק למלא חלקים קטנים יותר, כדי שהכל יהיה יותר בר ביצוע ופחות מפחיד (מה שמאוד מתאים לאנשים כמונו שלא יכולים לשבת יותר מדי על דבר אחד).
אז איך עושים את זה?
פה נכנסה לתמונה האפליקציה/אתר Habitica – שהיא כמו רשימת משימות רק עם נקודות חיים קסם וניסיון כמו משחקי הארקייד של פעם.
כחובב משחקי מחשב מושבע, לקבל XP (נקודות על נסיון) על משימות ופרויקטים שאני מבצע, מאוד עוזר לי להתמקד.
ככה זה נראה:
אמנם האתר פחות מתאים לפרויקטים גדולים,
אבל זה פשוט נפלא לפעולות שחוזרות על עצמן כמו להחליף מים לחתולים, לסדר את המשימות פעם בשבוע או סתם לעקוב אחרי כמה זמן עשיתם משהו פרודוקטיבי.
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים לבדוק את האתר Habitica – בקישור הזה
ונשמח לשמוע מכם חוויות בתגובת 🙂
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על טכנולוגיות שמסייעות בהתמודדות עם הסחות דעת – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת מרובע בתוך מרובע / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את טכניקת מרובע בתוך מרובע במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – מרובע בתוך מרובע” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה
ואת הסרטון הקודם על הטכניקה משולש בתוך משולש – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
התמודדות עם מחשבות ורגשות הרסניים / Sorelle Amore
לכבוד הוא לי להציג לכם את הסרטון המדהים הזה של סרולה אמור על התמודדות עם מחשבות ורגשות הרסניים, שבו היא מתארת את התהליך האישי שלה בצורה שיכולה לעזור לכולנו.
לא כל יום יכול להיות מושלם.
בהקשר הזה אני ממליצה לכם לבדוק גם את השיר של דודי על הימים הרעים – בקישור הזה
סרלה הקדישה יום טוב כדי לכתוב לעצמה מכתב שיעזור לה בימים פחות טובים והיא מציגה לנו אותו בסרטון.
היא אומרת שיש ימים שבהם נדמה שהכל מתחרבש ונופל וכל המאמצים שלנו לא מצליחים לשנות את זה.
ברגעים כאלו מחשבות ורגשות הרסניים מתחילים להציף, לכן במכתב הזה היא מזכירה לעצמה כמה נהדרת שהיא באמת.
אחד המשפטים היותר חזקים שהיא אומרת שם הוא שרוב האנשים מעריכים יתר על המידה את מה שאפשר לעשות ביום, אבל לא מעריכים מספיק את מה שאפשר לעשות במשך שנה. זה חשוב מאוד במיוחד עבור אנשים עם הפרעת קשב שנוטים להיות אקסטרה מושפעים ממה שקורה עכשיו (על עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא הסבר נוסף – בקישור הזה)
החלומות שלכם לא מטורפים ואתם יכולים להגשים אותם!
אבל אתם חייבים, לשאול, לעבוד ולהאמין בתהליך – גם אם אתם לא בטוחים מי אתם ולאן אתם הולכים, תמשיכו להתקדם
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Dealing with self-destructive feelings. I’m definitely not ok today ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם את השיר על מחשבות רעילות – בקישור הזה
ואת ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה
יוצרים לבד ביחד / חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג
הרבה אנשים מוצאים את עצמם לומדים, עובדים או יוצרים לבד ומסתבר שזה לא דבר פשוט בכלל.
חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג בסרטון “יוצרים לבד ביחד” כדי לדבר על הקשיים והאתגרים המאפיינים את צורת העבודה הזו ולהציע דרכים להתמודדות יעילה יותר.
חשוב להדגיש שהמצב הזה קשה ומאתגר בלי שום קשר להפרעת קשב וריכוז ADHD. לכן גם אנשים נוירוטיפיקלים שאין להם קשיים מיוחדים, עלולים להיכנס למעגל הדחיינות והחרדה שתמר מתארת בסרטון. כמובן שהשילוב עם הפרעת קשב יוצר אתגר גדול עוד יותר.
אז שיהיה לנו בהצלחה ואל תשכחו להיות מדהימים!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “יוצרים לבד ביחד – חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
מבחן האנושיות – האם אתה אנושי? / Ze Frank
זה פראנק Ze Frank מציג לכם את מבחן האנושיות.
המבחן הזה נועד לבדוק אם אתם אנושיים.
אתם מוזמנים להקשיב להיגדים הבאים ולהרים את היד כשאתם מרגישים שמשהו תקף עבורכם, הייתי מפרטת לכם את השאלות אבל….
זה לגמרי יהרוס את החוויה – ממליצה בחום, תענוג של הרצאה שעוד תישאר איתכם אחר כך ^_^
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Ze Frank: Are you human? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלו על המרדף אחרי האושר – בקישור הזה
ואת ההרצאה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה
12 העקרונות להבין, לגדל ולנהל ילד עם הפרעת קשב / ראסל בארקלי
ד”ר ראסל בארקלי הציג את 12 העקרונות שלו להבנה, גידול וניהול של ילד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, בכנס השנתי ה-7 של עמותת “קווים ומחשבות”
נשמע מעניין?
צפו בסרטון להבין, לגדל ולנהל ילד עם הפרעת קשב 12 העקרונות ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר שלו על אחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר שלו על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה
התמודדות של אנשי חינוך עם תלמידים עם הפרעת קשב במסגרת כיתתית / Moore, Russell, Arnell & Ford
במאמר עדכני של Moore, Russell, Arnell & Ford משנת 2017, הוצג ניתוח איכותני מרתק של אנשי חינוך המספרים על ההתמודדות שלהם עם תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD במסגרת הכיתה. המחקר בחן את החוויות וההתנסויות של אנשי החינוך שהתנסו בהוראה לתלמידים עם הפרעת קשב, יחד עם הגורמים שסייעו או הקשו על התהליך שעברו מול תלמידים אלו.
עיקרי הדברים:
- התסמינים של הפרעת קשב וריכוז ADHD עלולים להוביל לפגיעה בתפקוד האקדמי, ההתנהגותי והחברתי בבית הספר.
- המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית.
- המטרה הראשית של ההתערבות החינוכית הייתה שילוב התלמיד במסגרת הכיתתית הקיימת, על ידי הנגשת הפעילות באופן אישי.
- אנשי החינוך דיווחו שהשימוש הגמיש במגוון של כלים, בצורה המותאמת לצרכיו ומאפייניו הייחודיים של כל תלמיד, היה יעיל יותר מאשר שימוש בכלים ושיטות כלליים ללא התאמה אישית.
- אנשי החינוך שמו פחות דגש על ניסיונות לטפל בתסמיני הליבה של הפרעת קשב (קשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות). במקום זאת, הם התמקדו בהקניית מיומנויות למידה, חיזוק דפוסי התנהגות החיוניים להשתלבות במסגרת הכיתתית ופיתוח יכולות עבודה בצוות מול החברים ללימודים. כלומר, אנשי החינוך התמקדו בבניה של כישורים אקדמיים, רגשיים, חברתיים, כמו גם כישורים של ניהול וויסות עצמי, אשר נוטים להיפגע אצל תלמידים עם הפרעת קשב.
- חלק ניכר מהכלים, ההתאמות ודפוסי ההוראה שפותחו וייושמו עבור תלמידים עם הפרעת קשב, סייעו ותרמו גם לשאר התלמידים בכיתה.
- אחת האסטרטגיות היעילות ביותר שדווחו הוא עידוד פעילות ותנועה פיזית במהלך השיעור. הדבר נעשה במסגרת הפסקות התרעננות קצרות, או כחלק מובנה של מערך השיעור עצמו.
- אנשי החינוך השתמשו בתחומי העניין האישיים של התלמידים כדי לערב אותם בתהליך הלמידה ולעודד את ההשתתפות בפעילות הכיתתית.
- ההתייחסות למתן אבחנה של הפרעת קשב הייתה מסוייגת ותלויית הקשר:
- ברמה המקצועית והטיפולית האבחנה מאפשרת הבנה טובה יותר של הקשיים, מאפשרת גישה למשאבים חיוניים ומסייעת לבנייה של מערך טיפולי מותאם ויעיל יותר.
- אבל… ברמה החברתית האבחנה עלולה לעורר תגובות סטיגמטיות מהסביבה.
- חוסר הלגיטימציה שהסביבה מפגינה כלפי הפרעת קשב עלולה לעורר בתלמיד רגשות של בושה שבעקבותיהן התלמיד עלול להימנע מלבקש או לקבל עזרה.
- בהתאם לכך עלה הצורך של אנשי החינוך לעסוק גם בהסברה וסנגור מול כל הסביבה החברתית של התלמיד – צוות בית הספר, הורים, חברים לכיתה וכו.
- ניתנה חשיבות רבה להקנייה של כישורים חברתיים ופיתוח היכולת ליצור ולתחזק קשרים חיוביים ובריאים עם אנשים מסוגים שונים.
- התערבות חינוכית המערבת לא רק את התלמיד עצמו, אלא גם את חבריו ללימודים, יכולה לסייע גם לשילוב ברמה הכיתתית וגם להסרת הסטיגמה החברתית סביב הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה
ולהוריד את הקובץ בפורמט PDF – בקישור הזה
***
מראה מקום של המאמר:
Moore, D. A., Russell, A. E., Arnell, S., & Ford, T. J. (2017). Educators’ experiences of managing students with ADHD: a qualitative study. Child: Care, Health & Development, 43(4), 489-498.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על האחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הפודקסט על חינוך בעולם החדש – בקישור הזה
למה חשוב לשמור על הגוף שלכם ולתחזק אותו? / ג’ון גרין
ג’ון גרין הצליח לשבור צלע בדיון באמצע תקופת הרהורים מעמיקה על גיל העמידה ו… זה גרם לו להרהר עוד יותר 😉
הוא אומר שהוא מתחיל להיות יותר ויותר מודע לכך שהוא כבר לא צעיר כמו שהיה בימים עברו, אבל!!!! מבחינה פיזית הוא דווקא מרגיש הרבה יותר טוב. זה קרה משום שהוא לא התייחס יפה לגוף שלו כשהיה צעיר יותר ולמעשה, הוא התייחס אליו די רע.
באותן שנים הוא התייחס לגוף שלו כסוג של נטל שנגזר עליו להתמודד איתו, בתמורה ליכולת לחיות ולפתח תודעה. הוא ראה את הגוף שלו כמשהו נפרד ומנוגד ליכולת החשיבה, אבל כשהוא התחיל להשקיע בו יותר, לעסוק בספורט וכו, הוא גילה שגם יכולת החשיבה שלו משתפרת.
מוסר השכל – תשמרו על הגוף שלכם ואל תשכרו יותר מידי ביומולדת כי אתם עלולים לפצוע את עצמכם 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון My Body Is a Broken Temple ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על תכנית פעולה לתחזוקה עצמית – בקישור הזה
ולראות את הסרטון של ג’ון גרין על החוויה שלו בחטיבת הביניים – בקישור הזה
חינוך בעולם החדש / ליאור פרנקל מארח את ליאור יאיר
אחרי שליאור יאיר פתח בית ספר חדש בשם Create, ליאור פרנקל אותו לדבר בפודקאסט “פופקורן” על חינוך בעולם החדש ועל האחריות שיש למי שפותח בית ספר או מכללה.
במהלך הפוסטקאסט הם בחנו את תהליך הלמידה מתוך השוואה לתהליך הפיתוח והייצור של כל מוצר אחר בסטארטראפ. אחת הנקודות החשובות שהם העלו היא איך מוודאים שתהליך ההכשרה של בית הספר תואם את הכישורים הדרושים בשטח כדי שהבוגרים יוכלו למצוא עבודה אחרי הלימודים. הם מדברים גם על שיטות לימוד חדשות, על האחריות האישית של העומדים בראש מוסדות חינוכיים, ועל מה שמפספסים האנשים שמנסים למצוא קיצורי דרך בקריירה שלהם.
אז אם בא לכם לשמוע איך צריכה להראות למידה בעולם החדש ואיך להתאים את מסלול הלימודים שלכם לקריירה שאתם רוצים לפתח – הגעתם למקום הנכון!
נשמע מעניין?
האזינו ל”פודקאסט פופקורן #36 – הוא מחנך בעולם החדש – עם ליאור יאיר” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
תוכלו לשמוע את הפרק – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת המכתב הפתוח של ג’ון גרין לתלמידי בית ספר – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת משולש בתוך משולש / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את טכניקת משולש בתוך משולש במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – משולש בתוך משולש” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה
ולקרוא את ההסבר על כיצד סיכום חזותי – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
לא לפחד מכישלון – ליפול ולקום! / אולפנת הדר, Nerdwriter1
מלמדים אותנו להצליח, דוחפים אותנו להצליח אבל… לא ככה עובד העולם.
למידה זה תהליך. נדיר להצליח דברים חדשים בפעם הראשונה ולפעמים גם בשנייה, בשלישית וברביעית. כדי להצליח מה שהכי חשוב זה ללמוד להיכשל ולא לפחד מהנפילה.
שני הסרטונים שלפניכם אמנם לא מתייחסים להפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל הם מאוד רלוונטיים לנו משום שיש לנו נטייה מוגברת לפקשש ולחרבש כל מיני דברים. אז אמצו אותם לליבכם וזכרו שלא נכשלתם כל עוד שאתם ממשיכים לנסות 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון קליפ אולפנת הדר גנים 2018 “נופל וקם” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
ו…. זה לא הכל
מסתבר שהקונספט של לצבוע סדקים בזהב הוא לא חדש. למעשה הוא משקף עיקרון יפני עתיק עם סיפור מקסים שעומד מאחוריו, שהוביל לפיתוח תחום אומנותי שלם המכונה Kintsugi.
רוצים לשמוע עוד?
צפו בסרטון Kintsugi: The Art of Embracing Damage, על האומנות של היפנית המקסימה הזו ועל העיקרון הפילוסופי שעומד מאחוריה.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון של וויל סמית על כישלון – בקישור הזה
ואת הסרטון על פיתוח חוסן אישי והתמודדות עם כישלונות – בקישור הזה
תמונה: By Haragayato CC BY-SA 4.0
איך לדבר מול קהל? / zefrank1
לדבר מול קהל יכול להיות דבר מאוד מלחיץ ומפחיד. למרבה השמחה זה פראנק מצייד אותנו בסרטון משעשע ומלא בטיפים שימושיים 🙂
עיקרי הדברים:
- אין צורה אחת להעביר הרצאה – תחפשו את הדרך שהכי נכונה עבורכם והכי מתאימה למסר שאתם רוצים להעביר.
- כשאתם מול קהל, תשתדלו להימנע מהקראה של הטקסט – הזמינו אתכם לדבר 😉
- כשאתם ממש מתרגשים ממשהו במהלך היום, נסו לשמור איתכם חלק מההרגשה הזו ולשחרר אותה על הבמה.
- כשסיימתם לבנות את ההרצאה ואתם מוכנים לתרגול, כנסו לחדר ריק והשמיעו בקול את ההרצאה מהתחלה עד הסוף בלי לעצור.
- לדבר לעצמכם לבד בחדר זה אחד הדברים הכי מפחידים ומוזרים שיש, אם תעברו את זה תוכלו להסתדר מול מערכת סאונד טובה.
- זה ימנע מכם לתרגל יותר מידי את ההתחלה ופחות מידי את הסוף.
- זה יתרגל אותכם ב”תיקון טעויות תוך כדי נגינה”.
- אם אנשים מתחילים למחוא כפיים או לצחוק אחרי משהו שאמרתם, תתחילו לדבר מיד אחרי השיא של תגובת הקהל.
- אם עשיתם פשלה, אל תעצרו – תמשיכו לדבר. הקהל יסלח לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How To Public Speaking ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלו על האושר – בקישור הזה
ואת ההסבר על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה
סקר קשב: חילופי עונות
לכבוד הקיץ שהגיע – או החורף, מה הולך פה בכלל?
לא ברור אבל ניכר שהגיע הזמן לסקר חילופי עונות, אז… ארון חורף/קיץ – איך אתם עם זה?
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
- תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)
אהבתם?
אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה
וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך בונים ארון עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך לנהל שיחה קשה? / עו״ד מיכאל צור ויהודית כץ
יהודית כץ אירחה בפודקסט “חושבים טוב” את עו”ד מיכאל צור – מומחה למשא ומתן ותקשורת, כדי לדבר על שיחות קשות וההתמודדות איתן.
יחד הם שאלו ממה מורכבת שיחה קשה? מה תפקידן של הרגשות בשיחה כזו? ואיך יודעים לזהות שיחה קשה כשהיא מגיעה?
הם דיברו גם על האופן שבו כדאי לנהל שיחות קשות והדגימו כיצד ניתן להתכונן לקראתן, כך שיתנהלו על הצד הטוב ביותר בהתחשב בנסיבות.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “חושבים טוב פרק 27 – איך לנהל שיחה קשה? עם עו״ד מיכאל צור” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להתמודד עם בריונות – בקישור הזה
ואת ההסבר של ברקלי על הפרעת קשב וקשיי וויסות רגשיים במצבים חברתיים – בקישור הזה
איך אפשר להכין את הילדה או הילד שלנו לקראת מעבר לבית ספר חדש? / אורנה אביאור
איך נספר לילד/ה שלנו שהוא/היא עוברים בשנה הבאה לבית ספר אחר, ואיך נכין אותם למעבר?
הורים רבים עסוקים בימים אלו בשאלה, מתי ואיך לבשר לילדיהם שהם עוברים לבית ספר אחר.
שאלה זו באה מתוך הרצון לעשות זאת בצורה הכי נכונה ומותאמת לילד/ה והן מהחשש לתגובה שלו/ה כמו כעס, חוסר רצון, אכזבה שיכולים לבא לידי ביטוי בבכי, צעקות, התפרצות זעם או הסתגרות. יש ילדים שיגיבו בשמחה ובציפייה (זה לא אומר שהם אינם חוששים או חרדים לקראת המעבר)
אז מה לקחת בחשבון?
- זה תהליך – סביר להניח שידרשו מספר שיחות
- אפשרו לילד/ה להביע את אשר על ליבם (גם אם אינכם מסכימים או שמדובר בטענות כלפיכם שלעיתים קשה לשמוע)
- תנו זמן לפרידה מהמקום הנוכחי: מה אהבתי בבית הספר שלי?, למה אתגעגע, ממי אני רוצה להיפרד? איך אני רוצה להיפרד? אפשר גם להכין כיבוד או מכתב פרידה (תלוי בגיל)
- לערוך שיחה ורשימה: מה הייתי רוצה שיקרה בבית הספר החדש? מה אני מצפה מעצמי? מהמורה? יש ילדים שיעדיפו לצייר.
- חשוב מאד לתת פרטים מדויקים על בית הספר החדש: איפה נמצא, מה יש בו, איך נגיע אליו בכל בקר? לא להגזים ו”למכור” ספורי קסמים! – לילדים צעירים חשוב להראות תמונות או ללכת לבקר פיזית בבית הספר.
בכל מקרה, אפשר להתייעץ עם יועצת או פסיכולוג/ית בית הספר.
הכי חשוב, שהילדים ירגישו שאתם איתם, אתם קשובים לרחשי ליבם ויש לכם את מלא הזמן והסבלנות לעבד את נושא הפרידה והמעבר לבית הספר החדש. בהצלחה.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את שאר הפוסטים של אורנה – בקישור הזה
ואת הפוסט על חזרה לשגרה – בקישור הזה
תמונה: By Jothoburn CC BY-SA 4.0
זה קשקוש, וזה מעולה / אורי אשכנזי
הרבה פעמים העיסוק בציור בזמן שמישהו אחר מדבר עלול להתפרש כחוסר הקשבה או זלזול,
כשלמעשה הרבה פעמים הוא יכול דווקא לסייע להקשבה ולהבנה של הדברים.
נשמע מעניין?
תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה
באותו מקום מוזכרים שני מקורות נוספים שעוסקים בנושא:
- The “thinking” benefits of doodling – בקישור הזה
- The Power of the Doodle: Improve Your Focus and Memory – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על האופן שבו ציור עוזר להאזנה קשובה – בקישור הזה
ואת המדריך ללומד, שמסביר מתי זה בסדר לנהוג בצורה שונה מהמקובל – בקישור הזה
רדפו אחר האושר הזה! / zefrank1
כולנו רוצים להרגיש יותר טוב, אבל…. לא תמיד זה בא בקלות
בסרטון הזה Ze Frank מסביר לנו מדוע חשוב לרדוף אחרי האושר באופן פעיל ו… גם מדגים לנו כמה שיטות מאוד משעשעות לעשות את זה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Chase That Happy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הפוסט על ציפטפוט והרגעים שבהם הכל מסתדר פתאום – בקישור הזה
ואת ההסבר על הומור וצחוק בקומדיה חזותית – בקישור הזה
תמונה: By Ivicabrlic CC BY-SA 4.0
ציור בשיעור – מדריך ללומד: מתי מותר לנו לנהוג בדרך שונה? / חן ספקטור
יש דברים שלא נהוג לעשות ויש דברים שלא ראוי לעשות, אבל הם לא אותו דבר.
כבר מגיל קטן אנחנו רגילים להשוות את עצמינו לאחרים
וכולנו יודעים איך “אמורים” לעשות דברים
אבל…
מה קורה כשאנחנו לא מצליחים לעשות את אותם הדברים באותה הדרך?
האם נעיז לחפש את הדרך שלנו? האם בכלל מותר לנו לפעול בדרך שונה?
השאלות האלו יכולות להיות מאוד מבלבלות ואני כאן כדי לעשות לכם קצת סדר!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “ציור בשיעור – מדריך ללומד: מתי זה בסדר לנהוג אחרת?” וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את סרטון ההסבר על הדרך שבה ציור יכול לעזור להאזנה קשובה – בקישור הזה
ואת הסרטון על טכניקת הקשקוש – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
איך לקשור שרוכים של נעליים? / חן ספקטור
לא יודעת מה אתכם, אבל כשלימדו אותי לקשור שרוכים בגן זה היה בשיטה מסובכת מאוד, שבאותו הרגע המוח שלי הודיע לי שהוא לא מתכוון לזכור. אני לא זוכרת מי הראה לי את זה, אבל ברגע שגיליתי שיש שיטה פשוטה יותר נגמרו כל הבעיות והעניינים סביב השרוכים הפתוחים.
אז הכנתי סרטון, שתוכלו גם אתם ללמוד ולהפיץ לכל ילדי ישראל 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “איך לקשור שרוכים של נעליים?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם את סדרת הסרטונים ציור בשיעור – בקישור הזה
ואת הסרטון “לפעמים זה נחמד” – בקישור הזה
כיסא משודרג עם “מקפצה” לרגליים – לשיפור הריכוז בשיעור / duckcammer
בסרטון הזה תוכלו לראות כיצד ניתן לאפשר לתלמידים מידה מסוימת של תנועה במהלך השיעור באמצעות כיסא משודרג עם “מקפצה” לרגליים, זאת מבלי להפריע למהלך השיעור ובלי לפגוע בקשב של התלמידים האחרים בכיתה. זה מתאים במיוחד לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל יכול לסייע גם לתלמידים אחרים. מי שלא מתאים לו, לא חייב להשתמש בזה ויכול פשוט לשים את הרגליים על הרצפה כרגיל. כלומר, זה מאפשר גם ישיבה רגילה לבחירת התלמיד.
מתואר פה מתקן מאוד פשוט שאפשר גם להכין לבד מרצועות גומי גדולות של פילאטיס (להשיג בכל חנויות הספורט למניהן). קושרים את הרצועות לרגלי הכיסא הקדמיות וכך התלמיד יכול לנענע את הרגליים. משום שהתנועה מוסתרת על ידי השולחן, היא לא יוצרת הסחת דעת חזותית לשאר התלמידים. בנוסף, להבדיל מהנטייה “להתנדנד” בכיסא שעלולה להיות מסוכנת אם התלמיד חלילה מאבד את שיווי המשקל, פה אין בעיה בטיחותית משום שהכיסא נשאר במקומו.
בסרטון תוכלו לראות מה קורה כשמנסים את המתקן הזה בכיתת הלימוד ולשמוע את התיאור של המורה על התרומה שלו לתהליכי הלמידה של התלמידים בכיתה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Bouncy Bands: Fidget to Focus ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על ההבדל בין פיג’יט למשחק – בקישור הזה
ואת הסרטון על פיג’יטים שונים והמלצות – בקישור הזה
בישול בטוח במטבח – טיפים ידידותיים לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה המלכה חוזרת אלינו בעוד סרטון הדרכה שימושי וידידותי לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, כדי שנדע איך לבשל במטבח בצורה בטוחה לעצמינו ולסביבה 😉
הערה קטנה – בהתחלה היא מציגה שירות מאוד מגניב להכנת ארוחות ביתיות שלמיטב ידיעתי לא קיים בארץ….
אז אם אתם בארצות הברית זה טוב לדעת ואם לא אתם יכולים להתחיל לראות מדקה 3:55
אם משום מה כן קיים דבר כזה בארץ, או שיהיה קיים בהמשך – ספרו לנו!
עיקרי הדברים:
- שריינו לעצמכם יותר זמן הכנה ממה שהמתכון אומר שצריך (הוא משקר!)
- פנו לכם את משטח העבודה לפני שאתם מתחילים
- אל תשתמשו בקרש חיתוך קטן מידי
- תדאגו לכם לסכין אחת טובה – מסתבר שזה לא רק יותר יעיל אלא גם יותר בטוח.
- הגנו על האצבעות שלכם בשעת החיתוך ואל!!! אל תנסו לחתוך משהו שאתם מחזיקים ביד!
- אל תתקמצנו על כלי עבודה – עדיף לשטוף יותר כלים מאשר להתמודד עם ההשלכות קומבינות שעבדו יפה בתיאוריה כשדמיינתם אותם בראש שלכם, אבל הובילו לפשלות לא נעימות במציאות…
- בחרו מתכונים שמאפשרים לבשל את כל הארוחה בכלי אחד, במקום להכין כל מנה או חלק ממנה בנפרד.
- הפרידו בין האכלה עצמית לבישול. הסבר נרחב על זה תוכלו לראות בסרטון על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
- נסו להפוך את הבישול למהנה על ידי מוסיקה, ריקוד ומה שעושה לכם טוב.
- אם אתם משתמשים במכשירים חשמליים להשמעת מוסיקה או כל דבר אחר במהלך הבישול, סדרו להם מעמד או מחזיק משל עצמם שאינו צמוד למשטחי העבודה שלכם.
- אל תעזבו את המטבח כשמשהו מתבשל על האש, במיוחד אם זה על אש גבוהה ובמיוחד אם אתם בשלבי למידה ראשוניים של תפעול המטבח.
- אל תחזיקו בבית רק דברים “בריאים” – הכוונה טובה, אבל זה יגדיל את הסיכוי שלכם לבחור בהזמנת פיצה במקום בישול 😉
- אם מצאתם במקרר קופסאות של דברים שאתם לא זוכרים שהכנסתם לשם – אל תוכלו אותם! (הם כנראה היו שם יותר מידי זמן)
ויש גם רשימת צעדים פשוטה אם כל זה מבלבל אתכם:
- קראו את המתכון
- אספו את המצרכים
- הכינו את הכלים
- הכינו את המצרכים
- בשלו
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD Friendly Cooking Tips (Or, How to Not Start Kitchen Fires) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הנחיות בטיחות להפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה
איך להפסיק לאחר כל הזמן? / האנק גרין
עמידה בלוח זמנים היא אחד האתגרים המשמעותיים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למרבה השמחה, האנק גרין מסביר לנו (ולעצמו) בדרכו המשעשעת איך להפסיק לאחר כל הזמן.
עיקרי הדברים:
- כשאתם יודעים שאתם הולכים לאחר, תעדכנו את מי שמחכה לכם. תודיעו להם גם על עצם האיחור וגם על משך האיחור – כלומר, כמה זמן ייקח לכם להגיע. השתדלו להיות כנים עם עצמכם והזולת, כי אם תתנו צפי מהיר מידי אז תרגישו רע עוד יותר בדרך לשם ותצטרכו להודיע פעמיים על איחור שני. עדיף פעם אחת ולגמור עם זה (טיפ שלי – עדיף להוסיף עוד 5 דקות לצפי ומקסימום להגיע קצת יותר מוקדם).
- תנסו להתייחס לא רק לשעה המיועדת, אלא לזמן שיש מעכשיו עד לשעה הזו. אפשר להיעזר בתזכורות ובסטופרים שאומרים לכם שנשאר עוד X זמן. זה יכול לעזור להמחיש את “המרחק” שלכם מהמועד המתקרב.
- משך הנסיעה הוא רק מרגע שאתם נכנסים לרכב. כשאתם מנסים לבנות לוח זמנים, קחו בחשבון שמרגע שהחלטתם לצאת, בנוסף לזמן הנסיעה יש עוד זמן שלוקח לכם לסיים להתארגן (לקחת תיק, מפתחות וכו), לצאת החוצה ולהגיע לרכב 😉
- הרבה התראות/תזכורות/צלצולים! טיפ של חן – למצוא את האיזון בין הכמות שתקשה עליכם לפספס, לבין הכמות שתעצבן אתכם עד כדי כך שתבטלו או תתעלמו מכל התזכורות 😉
- להגיע מוקדם ולשים מוסיקה או כל דבר אחר שישעשע אתכם, אבל לא יפריע לכם להפסיק ברגע שמגיעים כל השאר.
- נסו לשכנע את עצמכם שלהגיע מוקדם זה לא בזבוז זמן, כי יכולים לקרות לכם דברים מעניינים ולא צפויים בדרך. או לפחות, יש סיכוי יותר גדול שיקרה משהו חדש ומעניין אם לא תמשיכו לעשות את אותו דבר מוכר שאתם כבר עושים עכשיו.
- תיעוד. כל פעם שאתם מאחרים תרשמו לכם במקום נגיש מדוע זה קרה. נסו לגלות אם יש דפוסים או דברים שחוזרים על עצמם כדי לנסות לגבש דרכי התמודדות יעילות יותר בהמשך.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Stop Being Late Forever (advice for myself and other chronically late people) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על איך הוא הצליח לכתוב ספר – בקישור הזה
ולקרוא את ההסבר של חן על איך למצוא דברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך להתכונן לקראת ועדת שילוב בבית הספר? / אורנה אביאור
הפעם אדבר על ועדת שילוב ואתייחס להורים שלילדיהם יש לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז ADHD.
לפני הכל, כדאי להבין, שסל השילוב הינו סל מאד מצומצם, אשר מיועד רק לכ-6% מכלל תלמידי בית הספר. המשמעות היא, שרק הילדים המתקשים במיוחד בכל בית ספר, יקבלו זכאות לתמיכה ממנו. זה אומר, שיש סיכוי סביר, שלא בטוח שילדכם י/תקבל זכאות לתמיכה מסל השילוב. יתכן וגם תשמעו מיועצת בית הספר את המשפט: “אין טעם לכנס ועדה. הוא/היא לא י/תהיה זכאי לתמיכה מסל שילוב” או “יש ילדים יותר מורכבים מהילד/ה שלכם”
אז הנחיה ראשונה: יש טעם! זמנו ועדה .
אם לא תקבלו זכאות, לפחות ידע הצוות המורחב למה ילדכם זקוק/ה ובאילו דרכים ניתן לתמוך בהתפתחותו ובהשתלבותו המיטבית בבית הספר.
הנחיות נוספות
- התייחסו לוועדה כאל מרחב לשיח ולדיאלוג בינכם ההורים לבין הצוות החינוכי והטיפולי של בית הספר לטובת ילדכם.
- ודאו שיועצ/ת, פסיכולוג/ית בית הספר ונציג/ה המתי”א (מורת שילוב או מדריכת מתי”א) יהיו נוכחים במפגש.
- בועדה עצמה, ספרו על ילדכם לא רק כתלמיד/ה בבית הספר; הכוונה היא להנגיש את היכולות והקשיים שאתם כהורים נתקלים ביום יום עם ילדכם. בהגעה לבית הספר, בהכנת השעורים, בקשר עם ילדי הכתה, בשעות הפנאי וכד’.
- התעמקו מראש באבחון הפסיכו דידקטי ולימדו היטב על הדרכים בהן ניתן ללמד את ילדכם בצורה טובה. ספרו על כך לצוות. הכוונה היא, לא להתמקד רק בהמלצות שבסוף האבחון שכן “התאמות” במבחנים זה לא עיקר העניין. זכרו, עיקר העניין זו ההתנהלות הסזיפית היום-יומית עם מס’ שעות ביום, ההפסקות, שעורי הבית ורק אז… המבחנים.
- לאחר שמחנכ/ת הכתה ספרה על הילד/ה וכן אתם ההורים, שאלו בקול רם: כיצד ניתן לאפשר לילד/ה שלכם לממש את היכולות במסגרת בית הספר? איך אפשר לגרום לו/ה להשתלב בצורה מיטבית בלמידה?
- ודאו שנכתב פרוטוקול למפגש. בקשו לקבל את הסיכום. למה זה חשוב? כי הועדות נעשות כל שנה עד ה15 למאי. בשנה הבאה, יתכן ותוחלף מחנכת, יועצת, מנהלת … מי יזכור על מה דיברתם ומה תכננתם?
- אם אתם למודי נסיון ומעוניינים לשתף על החויות שלכם מועדות שילוב, אנא עשו זאת. זה יעזור להורים רבים.
- ב ה צ ל ח ה !
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ועדת שילוב – בקישור הזה
ואת ההסבר של אורנה על כיתות קטנות – בקישור הזה
איך להקל על החזרה לשגרה? / חן ספקטור
שלום לכם!
אחרי כל חופש גדול או קטן השגרה חוזרת לה… כן, היא עושה את זה כל פעם החצופה. זה קורה גם כשאתם קטנים בבית הספר, גם כשאתם גדולים יותר בצבא, בלימודים האקדמיים וגם… בעולם העבודה. לא רק זאת, אם אתם כבר ממש גדולים ויש לכם צאצאים משל עצמכם אז אתם צריכים להתמודד עם שינוי הלוז של משפחה שלמה 😉
לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD יכול להיות קשה לא רק עם רוטינות אלא גם עם מעברים ושינויים. לכן חזרה לשגרה יכולה להיות מאתגרת במיוחד לאלו מאיתנו שמתקשים בהתארגנות.
אז הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לכם להקל על המעבר:
- כמה ימים לפני סוף החופש, לנסות לחזור בהדרגה לשעות השינה והיקיצה הרגילות.
- מתוך הנחה שהלוז שלכם רשום איפשהו – להעיף מבט כדי להיזכר מה צפוי לכם בימים הראשונים (פגישות, מערכת שעות, סידורים וכו). אם אתם לא יודעים מה צפוי לכם, זה הזמן לברר.
- לבדוק את הדברים שהייתם אמורים לעשות עד סוף החופש ואז:
- לבחור 2-3 הכי חשובים שאתם רוצים או צריכים לעשות עד סוף החופש ולנסות להתמקד רק בהם. אם הצלחתם עוד דברים – בונוס, אם לא – לא נורא, זה מספיק.
הרי בכל מקרה אנחנו נוטים לתכנן יותר ממה שאפשר לעשות בזמן נתון, אז לפחות ככה תדעו שהדברים הכי חשובים לא התפקששו. - להזכיר לעצמכם לפחות 2-3 דברים שעשיתם עד עכשיו שהיו משמעותיים עבורכם. אנחנו נוטים לכאוס על עצמינו על כל מה שלא עשינו ולא תמיד רואים מה שכן. אז טוב לסיים את החופש בתחושה טובה של ההישגים שלנו.
- לבחור 2-3 הכי חשובים שאתם רוצים או צריכים לעשות עד סוף החופש ולנסות להתמקד רק בהם. אם הצלחתם עוד דברים – בונוס, אם לא – לא נורא, זה מספיק.
- אם אתם עושים הפסקה מטיפול תרופתי במהלך החופש – תתייעצו עם הרופא איך הכי נכון עבורכם לחזור לשגרה. מידע נוסף על תרופות בחופשים תוכלו למצוא – בקישור הזה.
- בלטמים ופשלות יהיו – תשלימו עם זה ואם במקרה זכיתם להימנע מהם תחגגו!
- במידת הניתן הכינו לעצמכם לו”ז דליל ככל האפשר בימים הראשונים.
זה יאפשר לכם מרווח פעולה לטיפול בבלאגנים לא צפויים ולחידוש כוחות. - תשתדלו להימנע מהאשמה עצמית ולהתמקד בפתרון בעיות.
אם אתם לא מצליחים להימנע מהאשמה עצמית, תראו את הסרטון – בקישור הזה ותעבירו אותו לאחר מחבריכם הטובים כדי שידע איך לעזור לכם להימנע מכך בהמשך 😉
- במידת הניתן הכינו לעצמכם לו”ז דליל ככל האפשר בימים הראשונים.
- לזכור שלכל שבוע יש סוף שבוע ויום שעובר לא חוזר!
אם יש לכם עוד טיפים ודברים שימושים עבור חזרה לשגרה, תרגישו חופשי לשתף בתגובות ואל תשכחו להיות מדהימים ^_^
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההנחיות על איך למצוא דברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על התמודדות עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה
תמונה: By Horia Varlan CC BY 2.0
ציור בשיעור – טכניקת קו נקודה / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את טכניקת קו נקודה במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – קו נקודה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה
ולקרוא את ההסבר על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
אני לא מרשה לך לדבר ככה לחבר/ה שלי! – איך לעזור לאנשים שאתם אוהבים לפתח הערכה עצמית חיובית / Anna Akana
אנה מספרת לנו כמה היא מעריכה את החברים שלה. לכן היא מאוד מופתעת בכל פעם שהם מקטרים על עצמם והיא כל הזמן מזכירה להם כמה הם נפלאים ומדהימים, אבל… זה לא ממש עוזר…
היא חשבה על זה והגיע למסקנה שגם לה לא יעזרו תישבוחות כאלו כשהיא “יורדת” על עצמה, כי כולם מצפים לשמוע דברים טובים מהחברים שלהם וזה לא באמת מעודד או משכנע.
אז במקום זה, כל פעם שחברים שלה אומרים על עצמם דברים רעים היא קמה וצועקת – “תפסיקו להיות מגעילים לחברים שלי!”
ו…. זה עובד ^_^
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Calling out your friends ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלה על למה צריך חברים בכלל – בקישור הזה
ואת ההסבר על חברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
לפעמים זה נחמד / חן ספקטור
לפעמים זה נחמד, לקחת רגע הפסקה מהמולת היום.
זה נכון לכולם ובמיוחד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD שיכולים להיות מוצפים בקלות. אז בואו נצא קצת אל הטבע לנקות את הראש!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “לפעמים זה נחמד” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
איך נוצר הסרטון?
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על איך למצוא דברים – בקישור הזה
ולראות את סדרת הסרטונים ציור בשיעור – בקישור הזה
איך להתמודד עם הפרעת קשב? / חושבים טוב עם יהודית כץ וגלית פיטובסקי-יצפאן
גלית פיטובסקי-יצפאן התארחה בפוסקסט “חושבים טוב” של יהודית כץ, כדי לדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD.
מה זאת הפרעת קשב בכלל? איך נראים החיים עם הפרעת קשב? ו… איך אפשר להתמודד?
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים לשמוע את הפרק המלא בפודקאסט “חושבים טוב” – לחצו כאן
או לראות את הסרטון “חושבים טוב – פרק 30 – איך להתמודד עם הפרעת קשב? עם גלית פיטובסקי-יצפאן”
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה על חיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Jankigurjar CC BY-SA 4.0
קשקשת ברשת – מה לעשות כשהילד לא מפסיק לדבר / Kristy Baxter
אז הילד החמוד, הנפלא, הגאון, המקסים והמהמם שלכם פתח את הפה והתחיל לדבר. יופי, אבל…. עברו שלוש שעות והוא עדיין לא הגיע לפואנטה – מה עושים?
קריסטי מסבירה לנו איך להתמודד עם דיבור עודף של ילדים, בין אם הוא נובע מקשיי וויסות של הפרעת קשב וריכוז ADHD או מכל מקור אחר.
עיקרי הדברים:
- תרגול שיחה והסבר מפורש על כך שהחלק החשוב בשיחה הוא דווקא ההאזנה לדברי הזולת.
- לעודד את השימוש בכתיבה לשמירה ועיבוד של הרעיונות, במיוחד מהלך שיעור (כדי למנוע התפרצויות לדברי המורה או החברים לכיתה).
- לעודד הפסקות יזומות בדיבור, לצורך בחינת מצבו של הזולת והדומיננטיות של כל צד בשיח (האם הוא רוצה להגיד משהו? האם אני מדבר יותר מידי?).
- לתת כלים “לרדת מהעץ” ולהעביר את השיחה לצד השני. למשל: “סליחה, קטעתי אותך. מה רצית להגיד?”
- סבלנות – ייקח לילד זמן לרכוש את המיומנויות האלו ולהתרגל להשתמש בהן.
- לשים לב למקרים שבהם השיחה כן התנהלה כראוי, להדגיש ולשבח אותם 🙂
נשמע מעניין?
קראו את ההסבר המלא של My Child Talks Nonstop. What Can I Do? – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על איך לשחק את המשחק החברתי – בקישור הזה
ואם אתם דווקא בצד השתקן, כדאי לכם לראות את ההסבר על איך למצוא נושאים לשיחה – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת הצמה החשבונית / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.
על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!
שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את טכניקת הצמה החשבונית במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – הצמה החשבונית” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה
ולקרוא את ההסבר על מתמטיקה, דיסקלקוליה והפרעת קשב – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
איך למצוא דברים עם הפרעת קשב? / חן ספקטור
מכירים את זה שאתם לא מצליחים למצוא משהו ואז כל הנשמות הטובות מתחילות לשאול אתכם איפה ראיתם את זה לאחרונה וכו….?
טוב, אז אתם בטח מבינים כבר שעלינו זה לא עובד.
הסיבה היא שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD צריכים תהליך חשיבה אחר לאיתור חפצים. אנחנו לא תמיד יודעים איפה ראינו את חפץ מסוים בזמן האחרון. מה גם שיכול להיות שהזזנו אותו בלי לשים לב, שהתחלנו לעשות איתו משהו ושכחנו באמצע, שבטעות התבלבלנו בינו לבין חפץ אחר שבאותו הרגע תכננו לעשות איתו משהו או כל דבר אחר שמאפיין אנשים עם קשיים בתפקודים ניהוליים. אם תרצו, תוכלו ללמוד על הקשר בין תפקודים ניהוליים להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה.
אם קצת התייאשתם, אל חשש!
בדיוק למענכם ניסחתי רשימה של שאלות לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD שמחפשים דברים 🙂
אתם מוזמנים לשתף בחוויות אשיות ולהוסיף מהניסיון שלכם בתגובות.
רשימת שאלות מותאמת לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז שמחפשים דברים:
- האם זה עלייך? – לבדוק אם אתם לובשים, מחזיקים או משתמשים באותו החפץ באותו הרגע.
- האם זה במקרר? – לבדוק אם זה נמצא באחד מהמכשירים החשמליים שמצוידים בדלת (יכול להיות גם במכונת הכביסה, מיקרו וכו)
- האם זה בארון הבגדים? – יכול להיות שהחזקתם את זה מתי שהתלבשתם והנחתם רגע כדי לגרוב איזו גרב או אף את אחותה התואמת (הישג מרשים כשלעצמו) ואז פניתם לפריט הלבוש הבא ושכחתם מקיומו של החפץ האבוד.
- האם זה במקום שלו? – משום מה כאנשים עם הפרעת קשב יש לנו נטייה להניח שאין סיכוי שהוא יהיה שם ולכן זה המקום האחרון שנחפש (אם בכלל) ולא פעם, דווקא שם הוא מתחבא.
- האם יש בסביבה מישהו שיודע למצוא דברים? – יש חפצים שלא אוהבים להיחשף כשאנחנו רוצים בהם, אבל ישמחו לעשות את זה אם זה יפדח אותנו מול הזולת (לפעמים זה שווה את המחיר 😉 )
- כמה באמת צריך את זה היום? – לפעמים אפשר גם להסתדר בלי זה וחבל להשקיע יותר מידי זמן בלנסות. מה גם, שיש לחפצים האלו נטייה לצוץ בדיוק שנייה וחצי אחרי שכבר לא צריך אותם.
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור “הלכתי לאיבוד – תכף אשוב” – בקישור הזה
ואת ההסבר על למה אנחנו שוכחים דברים כשאנחנו יוצאים מהחדר – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת האמבה / חן ספקטור
ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!
בסרטון הראשון הסברתי לכם כיצד ציור בשיעור יכול לעזור ללומדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה.
כמו שהבטחתי, בסרטונים הבאים אציג טכניקות ציור מגוונות, המתאימות לציוד בית ספר.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את טכניקת האמבה במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – האמבה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה
ואת הסרטון על הקסופלקסגון – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
היכשלו מוקדם, היכשלו הרבה והיכשלו קדימה / Will Smith
כן כן, האחד והיחיד – וויל סמית, התחיל לעשות סרטונים ביוטיוב ויש לנו הרבה מה ללמוד ממנו!
הפעם הוא מסביר לנו למה כדאי להיכשל מוקדם והרבה.
הוא מספר שהוא מאוד מתוסכל מאנשים שיש להם יחסים שליליים עם כישלון. הוא טוען שהכישלון הוא חלק מרכזי מהיכולת שלנו להצליח. לדעתו, לא רק שצריך ללמוד איך להרגיש בנוח עם כישלון אלא שצריך ממש ללכת לחפש אותו. זאת משום שהכישלון הוא המקום שממנו אפשר ללמוד, לגדול ולצמוח.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Fail Early, Fail Often, Fail Forward ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על למה כדאי להיכשל מהר יותר – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה
ציור בשיעור – טכניקת הקשקוש / חן ספקטור
אחרי שהסברתי לכם כיצד ציור בשיעור יכול לעזור ללומדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (בקישור הזה),
כמו שהבטחתי, בסרטון הזה ובבאים אחריו, אציג טכניקות ציור מגוונות, המתאימות לציוד בית ספר.
איך זה עובד?
- מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
- על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם. - התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
- חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.
והפעם – אציג בפניכם את טכניקת הקשקוש במלוא הדרה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – הקשקוש” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה
ואת הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
שלום לך אושר – על סערת הרגשות שמגיעה דווקא כשלרגע הכל נראה בסדר / dodie feat. Thomas Sanders
אני שמחה להציג בפניכם שיר מקסים של דודי ותומס, על רגעי האושר השבריריים וסבך הרגשות שעלולים להתלוות עליהם כשאנחנו חווים אותם כמצבים שבריריים וחולפים בלבד.
נושא השיר לא מתואר במפורש. סביר להניח שדודי לא מדברת כאן על הפרעת קשב, אלא יותר על קשיים רגשיים כמו הדיכאון (שעל ההתמודדות איתו היא מדברת באופן גלוי). עם זאת, משום שהפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא עם מצבים רגשיים לא פשוטים (או ליצור אותם), הרבה מהשירים שלה יכולים מאוד להתאים גם לנו. הנטייה שלה לא להתייחס באופן מפורש (אם בכלל) למקור הקשיים, אלא להתמקד בחוויה עצמה ובהתמודדות עם הקושי באשר הוא מאפשרת הזדהות מאוד רחבה.
בין היתר, תוכלו כבר למצוא באתר את השירים שלה על:
- הימים הפחות טובים – בקישור הזה
- וסודות לשעת מצוקה – בקישור הזה
הפעם היא מתארת את הרגע שבו האושר קופץ לביקור שבו לפתע חוזרת תחושת השמחה. אבל? האם זה יישאר? האם בריא לקוות לזה? פתאום עולות להן כל המחשבות, דווקא ברגע המיוחל שבו הכל מתחיל סוף סוף להשתפר.
בדואט המקסים הזה דודי מייצגת את עצמה מול תומס שמייצג את האושר החולף, כששניהם מודעים עד כאב לשבריריות המפגש ולפרידה הצפוייה.
מול סבך הרגשות המעורבים שדודי מביעה תומס עונה לה: “אל תנסי להילחם בזה, אני כאן ללילה ואחכה לך על שניפגש שוב” ומשם הדיאלוג ממשיך.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Dear Happy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להתמודד עם תחושת כישלון – בקישור הזה
ואת השיר של ציפיטפוט “וכשבא לי” – בקישור הזה
האם אתם מקבלים החלטות של צמיחה או בריחה? / Anna Akana
יצא לכם לחשוב פעם האם אתם מקבלים החלטות ממקום של צמיחה או בריחה?
אנה אקנה מבקשת מאיתנו לעצור ולחשוב על זה רגע. הרי לפעמים אותה החלטה ממש יכולה להתקבל מסיבות שונות והן מאוד משפיעות על ההתנהלות שלנו ועל התפיסה שלנו את המצב. היא טוענת שהחלטת מבוססות פחדת נוטות לקחת בחשבון את הדברים שאנחנו לא רוצים. הן נוטות לנבוע מהרצון להרגיש בטוחים ולהישאר בסביבה מוכרת. לעומתן החלטות שמתקבלות ממקום של צמיחה נוטות להיות הרבה יותר מפחידות. זאת משום שהן מגיעות עם חוסר וודאות ושינוי לא ידוע.
עיקרי הדברים:
- הכינו רשימה של ההחלטות הגדולות שקיבלתם במהלך החיים
- עבור כל אחת מהן תשאלו את עצמכם בכנות האם היא התקבלה מתוך פחד או מתוך רצון להתפתח ולגדול?
- שימו לב שלמרות שהחלטות צמיחה מפחידות מאוד, הן לא מונעות על ידי פחד.
- עבור כל ההחלטות שקיבלתם ממקום של פחד, שאלו את עצמכם – מה הפחיד אותכם בקשר לאותה החלטה.
- אחרי שגיליתם מה המקור של הפחדים שלכם, תשאלו את עצמכם איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם מקבלים את אותה החלטה ממקום של צמיחה.
אמנם שום דבר לא ישתנה ביום אחד, אבל ככל שתתרגלו את הטכניקה הזו של התבוננות עצמית, תוכלו לשנות בהדרגה את צורת החשיבה וההתנהלות של עצמכם – בהצלחה!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Do you make fear decisions or growth decisions? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה
ולשמוע את ההסבר על למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה
נפלאות הטכנולוגיה – טיפים וקישורים שימושיים להתמודדות עם הסחות דעת / רקפת כהן
רציתי לחלוק אתכם כמה טיפים לעקיפת המכשול של הסחות הדעת, שיכולות להיות אתגר משמעותי לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
מכיוון שאני גם מאמינה מאוד בכוחה של הטכנולוגיה, גם אמליץ לכם על קישורים שימושיים!
אז איך מתמודדים?
ובכן, זה תלוי בסוג או בתוכן של הסחות הדעת:
- פייסבוק/יוטיוב/אתרים ספציפיים אחרים/אינטרנט בכלל?
- אתם יכולים להשתמש ב StayFocusd שתוכלו למצוא – בקישור הזה
- אני אוהבת את הגרסה העדינה ושלא מונעת מכם באמת להיכנס לאתרים, רק מתגמלת אתכם על כך שאתם לא נכנסים.
זה שדרוג של שעון פומודורו שנקרא Forest. תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה
- משימות שאתם מזכירים לעצמכם לעשות?
כמובן שכשאתם באמצע משהו אחד, פתאום תזכרו בדבר ההוא שרציתם לעשות קודם. כדי שמצד אחד תוכלו לעבוד ומצד שני לא תפחדו לשכוח, צריכה שתהיה לכם אפשרות נוחה וזמינה לרישום או תיעוד של הדברים. ככה תוכלו לעדכן שם את כל מה שקופץ לכם לראש ולהמשיך לעבוד ללא חשש.
אני משתמשת ב Wunderlist שתוכלו למצוא – בקישור הזה - תוכן רגשי/חברתי?
בודקים מה הטריגר לתוכן הרגשי ומנסים להימנע ממנו (הימנעות היא לאו דווקא פתרון קבוע).
אני גיליתי שקבלת לייקים מאוד מסיחה את דעתי רגשית, אז התקנתי את Hide Like Notifications, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
(הערה – אם אתם מוסחים או מוטרדים רבות מתכנים בעלי אופי רגשי, לא להסס לפנות לאיש מקצוע)
והשורה התחתונה היא:
תזכרו תמיד שאם יש לכם בעיה, מישהו כנראה כבר פיתח לה פתרון טכנולוגי שרק צריך לחפש בגוגל.
בהצלחה!
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם דחיינות – בקישור הזה
ואת ההסבר על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה
כתבתי ספר!!!!! איך זה קרה???? – על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר / האנק גרין
האנק גרין הוא אדם משובח ביותר, שדיבר בעבר על חשד להפרעת קשב וריכוז ADHD אך למיטב ידיעתי טרם אובחן רשמית.
בכל מקרה, הוא איש רב פעלים שאפשר ללמוד ממנו על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר. ממש לאחרונה הוא אפילו הוציא לאור את ספרו הראשון – מזל טוב!
בסרטון הזה האנק משתף את התובנות שהיו לו מתוך תהליך הכתיבה והיצירה של הספר.
הוא מתחיל לספר שתמיד רצה לכתוב ספר, אבל מיד מתקן את עצמו ואומר שבעצם הוא תמיד רצה שאנשים יקראו ספר שהוא כתב – מוכר?
יותר מזה, הוא מתאר יפה יפה את ההבדל בין הרצון השאפתני והיומרני שיהיה משהו מופלא שהוגשם על ידינו, לבין הרצון לעסוק בכל הדברים שכרוכים בתהליך היצירה שלו.
אתם בטח כבר יודעים לאן אני הולכת עם זה 😉
הוא מספר שהוא כתב הרבה מאוד…. דברים אחרים – אבל הרבה מאוד דברים אחרים.
הוא מתאר איך מתוך העשייה המגוונת שלו, אותו ספר התחיל לרקום עור וגידים. איך דמות אחת פתאום תפסה את ליבו ועוררה בו את הצורך לתאר אותה ואיך זה המשיך משם להזדמנות להביע רעיונות שאי אפשר להעביר בשאר המדיומים שבהם יצר עד כה ויש הרבה כאלו (בין היתר הבחור עושה ולוגים, סרטונים חינוכיים, מוסיקה, כנסים מקצועיים ועוד).
המסר הכללי שלי מתוך כל זה – תתחילו לעשות, אל תפחדו לסתות מהדרך, כל מה שתאספו שם יכול להצטבר 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון I Wrote a Book. I WROTE A BOOK. How did I do that? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על שלמות מול פרודוקטיביות – בקישור הזה
ואת ההסבר על דחיינות ויצירתיות – בקישור הזה
סודות לשעת מצוקה – זה הולך להשתפר / doddleoddle
כשמישהו קרוב לנו נמצא במצוקה, לא תמיד נוכל להבין מה עובר עליו או לפתור עבורו את הבעיה, גם אם מאוד היינו רוצים.
אבל, זה לא בהכרח מה שצריך כדי לעזור.
השיר הזה מאוד התחבר לי עם ההסבר על האמפתיה שתוכלו לראות – בקישור הזה
כי לפעמים מספיק בעיקר שנהיה שם. שנודה בחוסר ההבנה שלנו, שנודה בכך שהצד השני גם לא יכול להבין אותנו עכשיו ונלחש לו בסוד – שזה נכון שכואב עכשיו ושאנחנו רואים את הכאב, אבל עוד יבוא היום שבו כל זה ישתפר.
אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולים לחוות ימים מאוד קשים, לצד ימים טובים מאוד. על רכבת ההרים הזו תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כשאתם במצב רע ומישהו סתם אומר “יהיה בסדר” זה בעיקר יעצבן. אבל כשאתם מרגישים שרואים אתכם ושמרגישים את הכאב שלכם גם אם הוא לא ברור, גם כשלא תאמינו לצד השני שהכל עוד יסתדר, האמונה שלו שמובעת בצורה כנה ואמפתית, יכולה לעורר בכם את הניצוץ הראשוני של התקווה ולפחות קצת לעודד. לפעמים המעט הזה הוא המון.
או במילים של דודי:
“אני יודעת שאני לא מבינה…
אבל יבוא היום שתוכל להיגד בכנות שאתה בסדר
אני מבטיחה לך שהכל יחזור להיות הגיוני…
יש מאה אנשים שישמעו אותך בוכה
ואני מבינה שהם לא מבינים
אבל הם אוהבים אותך כל כך שלא תתחרט על זה”
נשמע מעניין?
צפו בסרטון secret for the mad || dodie ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם תרצו תוכלו לראות גם את הקליפ הרשמי – בקישור הזה, אבל לדעתי הסרטון הזה יותר יפה ויותר משקף את המצב.
אהבתי מאוד את המיקום של הזמרת דווקא מחוץ לדלת, במסדרון. בהתחלה זה מרגיש תמוהה לאור האווירה האינטימית והקרובה של השיר מנסה ליצור (הרי מדברים על סודות, לא?). אבל, במצבים כאלו כולם מרגישים רחוקים ודווקא ההכרה והקבלה האותנטית במצב – שאותו אדם שקרוב לליביינו כרגע כואב ומרוחק מאיתנו, הן אלו שיכולות לעזור למילים לחדור ובכל זאת להגיע, הן אלו שבונות את הבסיס שיאפשר בהמשך ליצור מחדש את תחושת הקירבה.
ו… אם אתם מרגישים צורך בתמיכה קהילתית יותר, ממליצה בחום לבדוק גם את גרסת המקהלה המרגשת – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע ההסבר על מדוע זה בסדר להיות לא בסדר – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להתמודד עם אותם ימים קשים – בקישור הזה
תמונה: By Mayaoren CC BY-SA 3.0
הפרעת קשב ריכוז בהייטק – איך להפוך אתגר ליתרון? / מיה הובר
ביום חמישי ה- 11.1.2018 התקיים המפגש החמישי של קהילת הפרעת קשב בגוגל קמפוס שבתל אביב.
המפגש עסק בהפרעת קשב וריכוז ADHD ביזמות ובהייטק. תוכלו להתרשם מדף המפגש – בקישור הזה
מיה הובר מרבדים הרצתה על השתלבות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD בעולם העבודה, תוך התמקדות בתחום ההייטק על מאפייניו הייחודיים.
היא התייחסה לאתגרים ולהתלבטויות משלב חיפוש העבודה, עד תהליכי הקבלה וההשתלבות בתפקיד חדש. האם לספר למעסיק שיש לכם הפרעת קשב? איך? מתי? כיצד לאתר את “כוחות העל” שלכם ולנצל אותם באופן יעיל?, ממה כדאי להיזהר? ועוד
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “הפרעת קשב וריכוז בהייטק – מיה הובר מסבירה איך להפוך אתגר ליתרון” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רגע – יש המשך!
אל תשכחו לשמוע את המשך ההרצאה בחלק השני
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון של מיה על קבלת החלטות בקריירה – בקישור הזה
ואת הסרטון של ראובן על הפרעת קשב ביזמות – בקישור הזה
סקר קשב: נהיגה – לוקחים את ההגה בידיים! (או שלא?)
כן, נו… נהיגה מצריכה ריכוז ו….
הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה להפוך את כל הסיפור הזה למאתגר.
עם זאת, יש גם אנשים עם הפרעת קשב שנוהגים מצוין,
גומעים מרחקים ללא שום קושי ורק חולמים על הכביש הפתוח!
אז, כשההגה בידיים שלכם – איך אתם עם זה?
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
- תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על קיפול וסידור כביסה – בקישור הזה
ואת ההסבר על שיקום נהיגה – בקישור הזה
חוסר ערך, מי צריך ערך? / Roie Kenut
בסרטון הזה רועי מסביר לנו למה אין לו ערך ולמה זה דווקא דבר טוב שהוא מבסוט ממנו.
הוא אומר שהמטרה שלו בחיים היא לא להיות בעל ערך, אלא להיות הוא עצמו בצורה הטובה ביותר שבה הוא מסוגל. לתת את עצמו ואת המחשבה שלו.
שמתם לב פעם מתי אתם מרגישים חסרי ערך?
רועי אומר שהוא מרגיש חסר ערך כשהוא נח צהריים, כשהוא עובד פחות, כשהוא מתקשה במשהו ששאר האנשים סביבו מצליחים בו. כשהוא דוחה דברים ולא מצליח לעמוד בדברים.
נשמע לכם מוכר?
זאת משום שלמרות שהקטע הזה לא נכתב על הפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר באופן מאוד מדויק את התחושות שתוקפת אותנו לעתים קרובות מול הניסיון לעמוד ב”קצב החיים”.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “חוסר ערך, מי צריך ערך?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם את ההסבר של אופרה על למה כדאי לכם לשמור על עצמכם – בקישור הזה
ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
מחשבות רעילות של הישגיות יתר / Faith Marie
השיר המקסים והחד הזה של Faith Marie עוסק במחשבות הרעילות של הישגיות יתר.
אמנם השיר לא מדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל מציג את העולם הפנימי של אמנים ויוצרים. הוא מדבר על החשש מהפרויקט הבא – האם אצליח?
תהליך היצירה מאוד מורכב וכולל הרבה עליות ומורדות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.
מה גם שבתום התהליך, הפרסום של התוצר המוגמר עומד בפני ביקורת שגם איתה צריך להתמודד, כמו שתראו – בקישור הזה.
אז מה אתם מרגישים כשאתם יושבים מול הדף החלק?
איך אתם מתמודדים עם החשש מהיצירה הבאה?
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Faith Marie – Toxic Thoughts ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר שלה “ילדה קטנה” – בקישור הזה
ואת ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה
הכירו את סדרת הסרטונים – ציור בשיעור / חן ספקטור
שלום לכם,
אני חן ספקטור וברוכים הבאים לסדרת הסרטונים הראשונה שלי – “ציור בשיעור”!
על מה ולמה?
ציור בזמן השיעור הוא נושא חשוב, שלצערי לא תמיד מובן כראוי.
רוב האנשים סבורים שבזמן השיעור האזנה קשובה יכולה לכלול רק פעילות אחת, שהיא סיכום.
לכן כל פעילות אחרת עלולה להתפרש שלא בצדק כחוסר רצינות או זלזול.
אבל… זה לא תמיד המצב.
כדי שפעולת הסיכום תעזור ללמידה, האדם צריך להיות מסוגל להפעיל אותה ללא מאמץ מיוחד. לכן לאנשים שעבורם פעולה זו לא באה בקלות, הסיכום יצור הסחת דעת ויקשה על הבנת החומר. זה יכול לקרות אם שפת הלימוד היא שפה שנייה, אם יש לקות למידה, אם יש בעיות מוטוריות וכו. כך שבלא מעט מקרים, הניסיון ללמוד בדרך המקובלת עלול לפגוע במקום להועיל.
באופן דומה, ישנם אנשים שהעיסוק בפעולה נוספת שאינה סיכום, לא רק שלא תפגע בתהליך הלמידה שלהם, אלא אף תתרום לו בצורה משמעותית.
למעשה, צורת למידה זו יכולה לעזור מאוד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “ציור בשיעור: על מה ולמה?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על סיכום חזותי – בקישור הזה
ולשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?
מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!
אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים
- תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
- והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה
סקר קשב: מניעת התייבשות
טוב, תחזוקה עצמית זה מאתגר עם בעיות התארגנות של הפרעת קשב.
בימים חמים חשוב לשתות הרבה ובימים קרים מאוד קל לשכוח….
איך זה הכי עובד לכם?
בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂
שימו לב
- אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
- תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
- אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על דברים ששמים בפה – בקישור הזה
ואת ההסבר של אופרה על למה חשוב לשמור על עצמכם – בקישור הזה
איך ליצור Bullet Journal – יומן “בולטים”? / How to ADHD
ג’סיקה המהוללת מסבירה איך ליצור ולתחזק Bullet Journal – יומן “בולטים”, ככלי להתארגנות וניהול עצמי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
היא עוד מגדילה לעשות ומדברת עם ממציא השיטה שהוא עם הפרעת קשב בעצמו 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Create a Bullet Journal Plus My Top 10 Tips ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים לשמוע עוד? בואו להכיר את ממציא השיטה!
צפו בסרטון Bujo Update + Tips From the Inventor of the Bullet Journal!
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה
ואת ההסבר על עיוורן הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
פרפקציוניזם, למה זה לא טוב לכם ואיך אפשר להתמודד? / Kati Morton
קתי חוזרת אלינו עם הסבר על פרפקציוניזם. היא מסבירה למה לא כדאי לנו לנסות להיות מושלמים.
מה זה בכלל פרפקציוניזם?
פרפקציוניזם היא הנטייה לחתוך באופן כפייתי ובלתי פוסק אל עבר מטרות בלתי ניתנות למימוש ומדידת ההערכה העצמית על פי פרודוקטיביות והישגיות.
מאפיינים עיקריים
- חשיבה של שחור-לבן (הכל או כלום)
- ביקורתיות רבה כלפי העצמי והזולת
- סטנדרטים ומטרות לא מציאותיים
- חבלה עצמית ודחיינות (כתוצאה מהלחץ להשיג שלמות).
- הערכה עצמית נמוכה ודיכאון.
איך אפשר להתמודד עם זה?
- מודעות – לשים לב כשזה קורה ולנסות לאתר טריגרים
- לאפשר לעצמכם לא לעשות דברים עד הסוף
- לענות לקולות השליליים בראש שלכם
- ללמוד לקבל עזרה מאנשים אחרים – אתם לא צריכים לעשות את הכל לבד
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Trying to be perfect is bad for you! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על OCD – בקישור הזה
ולשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים כמו שאתם – בקישור הזה
תמונה: By Chestie Nut CC BY-SA 4.0
התמודדות עם ימים רעים / DarkSquidge
קורה שבאים עלינו גם ימים לא טובים. TomSka, מכיר את המצב הזה מקרוב משום שהוא סובל מדיכאון קליני. תוכלו לשמוע את הסיפור שלו – בקישור הזה.
בסרטון הזה הוא נותן לנו כמה טיפים להתמודדות עם ימים רעים, שבאים לכולנו בתדירות כזו או אחרת, גם אם מסיבות שונות.
הוא גם מזכיר לנו שהוא מדבר רק מהניסיון של עצמו ושהוא לא מומחה לבריאות הנפש (נא להתייחס בהתאם).
עיקרי הדברים
- זה בסדר לא להיות בסדר
- אם אתם רוצים לשנות משהו בכם או בנסיבות שאליהן נקלעתם, תעשו את זה מתוך אהבה עצמית. מסתבר שתיעוב עצמי הוא לא מקור אמין למוטיבציה 😉
- ספרו לאנשים הקרובים אליכם מה קורה אתכם
- להקפיד (או לנסות להקפיד) על תחזוקה עצמית
- אם אפשר, לקחת יום חופש
- במקרה הצורך לא להסס לפנות לאנשי מקצוע
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The Bad Days ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר על הימים הרעים – בקישור הזה
ומה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה
ההרגלים המפתיעים של אנשים עם חשיבה מקורית – על דחיינות ויצירתיות / Adam Grant
דחיינות עלולה להיות מידה רעה כשזה מגיע ליעילות, אבל היא יכולה להיות מעלה עבור יצירתיות.
כך טוען Adam Grant בהרצאת ה- TED שלו ואחרי שהוא פספס הזדמנות עסקית מעולה, יש לו סיבה טובה לטעון את זה.
בעקבות המקרה הזה הוא התחיל לחקור אנשים עם חשיבה מקורית. לטענות אנשים “מקוריים” הם לא קונפורמיסטים, אלו אנשים שלא רק שיהיו להם רעיונות חדשים, אלא הם גם יפעלו כדי לתמוך בהם ולקדם אותם. אנשים “מקוריים” מניעים יצירתיות ושינוי בעולם, הם האנשים עליהם תרצו להמר. והם נראים לגמרי אחרת ממה שהוא ציפה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The surprising habits of original thinkers ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על קוף הסיפוקים המידיים – בקישור הזה
ואת ההסבר על תהליך היצירה – בקישור הזה
5 סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי / Kati Morton
לפעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו צריכים טיפול רגשי או לא. במיוחד אם כבר טופלנו בעבר ואנחנו מתלבטים אם לחזור לטיפול.
סימנים שכדאי ללכת לטיפול:
- אם אתם בוכים או דומעים הרבה ללא סיבה מיוחדת
- אם אתם חושבים הרבה מחשבות שליליות
- אם אתם חוזרים להרגלים רעים מהעבר
- אם הרגשות שלכם שולטים בכם
- אם יש לכם מחשבות על מוות או התאבדות
כמו כן, תזכרו שטיפול רגשי יכול לעזור לכולם בכל זמן. גם אם אין לכם אחד מהסימנים האלו ואתם רוצים סתם לדבר, לסדר את הראש, לדבר עם מישהו או לשפר את החיים שלכם זה גם בסדר.
לא צריך להרגיש נורא כדי לפנות לטיפול, עדיף לפנות בשלב מוקדם שבו הטיפול יכול להיות יעיל יותר ולחפש בנחת את איש המקצוע שמתאים לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 5 Signs that You Need Therapy! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי – בקישור הזה
ועל הפרעת קשב וניהול כעסים – בקישור הזה
נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור
תגל זילברמן אירחה את חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב, בתכנית הרדיו “ברגעי קסם משפחתיים” כדי לדון בנושא נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.
בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.
- אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
- כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה
על חשיבות ההסברה
אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה
את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה
מה עושים עם זה?
לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה
את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!
קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:
- הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה
משהו לקחת אתכם
אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:
“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”
את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה
איך לתקתק דברים – טיפים שימושיים למתפזר המצוי / Anna Akana
אנה חוזרת אלינו בגדול והפעם עם טיפים מאוד שימושיים על איך לתקתק דברים.
עיקרי הדברים
- תתרכזו במשימה אחת ותנסו להימנע מלעשות מספר דברים במקביל.
- נסו לבנות סדר עדיפויות ולהתמקד רק בדברים החשובים ביותר עבור אותו היום.
- תהיו מציאותיים כשאתם מציבים לעצמכם מטרות.
- אל תשכחו להקדיש זמן לתחזוקה עצמית.
הבהרה קטנה של חן: אמנם אלו יכולים להיות בדיוק הדברים שלאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD קשה לעשות. אבל קודם כל כדאי שנדע מהם בכלל וטוב שהסרטון הזה יכול לשמש לנו כתזכורת קצרה ומשעשעת כשאנחנו לא מבינים למה עוד פעם דברים התחרבשו 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to get stuff done ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך לסיים פרויקטים בלי לקרוס – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע על רשימות – בקישור הזה
תמונה: By Vectortoons CC BY-SA 4.0
חינוך מיני – איך לעשות את ה”שיחה” עם הילדים שלנו? / lacigreen
ביום בהיר אחד מגיע הרגע שבו הילדים הקטנים והתמימים שלכם מתחילים לשאול כל מיני שאלות על עובדות החיים.
פתאום אתם עלולים למצוא את עצמכם ברמה כזו או אחרת של גמגום ומבוכה.
לייסי גרין מזכירה לנו שאם אנחנו כהורים לא נדאג לתת הסבר איכותי בנושא, הילדים שלנו עלולים לקבל את המידע ממקורות מפוקפקים יותר.
זה חשוב במיוחד עבור ילדים עם הפרעת קשב, משום שהם נמצאים בסיכון מוגבר בנושא זה כחלק מהקשיים האפשריים בתחום החברתי ובניהול העצמי.
לא על קצה המזלג
אז אמנם bill wurtz הצליח לסכם את הפואנטה הכללית בסרטון הזה:
אבל… אי אפשר להגיד שזה באמת הסבר מספק.
אז מה עושים?
לייסי גרין Laci Green ציידה אותנו במספר טיפים שימושיים וביניהם:
- אל תסתפקו בשיחה אחת – תפרסו את המידע על גבי מספר שיחות בהתאם לשלב ההתפתחותי ולמוכנות של הילדה או הילד.
- תשתדלו לענות בכנות על שאלות של ילדים – אם הם גדולים מספיק לשאול, אז הם גדולים מספיק כדי לדעת את התשובות.
- תשמרו על פורמט של “שיחה” – לא הרצאה או חקירה. תשתדלו להקשיב יותר ממה שאתם מדברים.
- אם אתם משתמשים בשאלות לפתיחת השיחה, תשתדלו להשתמש בשאלות כלליות ופתוחות ככל הניתן. שאלות אישיות וממוקדות עלולות להרגיש כחדירה לפרטיות ולכן הן עלולות להכניס את הצד השני למגננה במקום ליצור אווירה פתוחה וחופשית.
- תשמרו על הדברים ביניכם – אל תשתפו את הדברים שהילדים אומרים לכם עם המשפחה המורחבת, האחים או השכנה מהצד השני של הרחוב.
- נאה דורש נאה מכבד – אם אתם רוצים יחס מכבד, תתייחסו אל הילדים בצורה מכבדת גם סביב הנושא הזה.
- תגידו להם שזה נורמלי!
- לא להסתפק רק באיך תינוקות באים לעולם, אלא לדבר גם על כל מה שצריך לדעת מסביב.
- ספרו להם מה הזכויות שלהם ומה מגיע להם – להיות שמחים, להרגיש בטוחים, להרגיש טוב עם הגוף שלהם, לקבל יחס מכבד וכו
- תפנו אותם למקורות מידע איכותיים להמשך למידה עצמית – ספרים, אתרים, סרטים וכו
- תבהירו להם שאתם תהיו שם בשבילם עבור כל בעיה וכל שאלה. הם חייבים להרגיש בטוחים לבוא אליכם, אחרת הם יצטרכו להתמודד עם זה לבד. תגידו להם במפורש שלא משנה כמה הם פישלו ולא משנה כמה זה מביך, הם תמיד יכולים לפנות אליכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון THE SEX TALK: 10 TIPS! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על זוגיות בריאה – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה
תמונה: By Carlos Adampol Galindo CC BY-SA 2.0
זה בסדר לא להיות בסדר / Anna Akana + תובנות של חן ספקטור
אתם יודעים, החיים הם לא תמיד דבש ופרפרים… יש ימים ותקופות שקל יותר לחיות ויש כאלו שבהם יותר קשה. הפרעת קשב וריכוז ADHD מן הסתם לא ממש עוזרת לשמוח ולצהול כל הזמן, בעיקר בגלל הקטע שהיא פוגעת לנו לפחות בשני תחומי חיים באופן משמעותי ומתמשך, אתם יודעים – זה יכול להיות מעיק. אם אתם רוצים לשמוע מתי קושי הופך להפרעה – לחצו כאן ואם אתם רוצים לשמוע למה הפרעת קשב היא לא “מתנה” לחצו כאן. בנוסף, אחד מהמאפיינים של הפרעת קשב זה תנודתיות בתפקוד. כלומר, הקטע של “יום עסל יום בסל” עובד אצלינו יפה. תוכלו ללמוד על רכבת ההרים הרגשית של הפרעת קשב – בקישור הזה. ככה שאיך שלא תסתכלו על זה יש לנו סיבה ממש טובה גם להרגיש נחס ולא להיות בסדר ו…. זה בסדר לא להיות בסדר.
אבל בכל זאת….
הרבה פעמים לא נרגיש נוח להודות לעצמינו שמצבינו לא טוב, להגיד לאחרים זה יכול להיות קשה עוד יותר ו… כשהם מנסים לשכנע אותנו עם המון כוונות טובות שבכל זאת הכל בסדר, או שאנחנו כן צריכים להרגיש טוב עכשיו – זה יכול לגרום לנו להרגיש עוד יותר רע, או לחילופין לנסות להתכחש למה שמציק לנו באותו הרגע ולתת לו להמשיך להתבשל לנו בבטן (ואתם יודעים שהוא לא ישב שם בשקט).
אז אנה מדברת בדיוק על הקטע הזה בסרטון שלה. היא לא מתמקדת בהפרעת קשב, אלא מדברת על הסיטואציה הכללית.
עיקרי הדברים:
קודם כל אנה מזכירה לנו שהחיים לא תמיד מסתדרים איך שקווינו. לאחרונה היו לה יותר ויותר ימים שבהם היא הרגישה לא בסדר, אבל כשהיא ניסתה לדבר על זה היא מקבלת תגובות שלא ממש עוזרות לה. בעיקר מנסים להסביר לה שחשוב להרגיש חיובי ומנסים להגיד לה איך להרגיש חיובי. כלומר, מתייחסים לעצם זה שהיא מרגישה רע כבעיה ומנסים לשנות את זה. אמנם ברור שיש כאן המון כוונות טובות, אבל בכך הם למעשה מתעלמים מהסיבה האמתית לתחושה הרעה ומשדרים חוסר לגיטימציה לרגשות שליליים, גם כשהם משקפים קשיים ומצוקות אמתיים.
אנה חושבת שזה נובע מחוסר נוחות לחוות רגשות שליליות. למרות שזה בהחלט מובן שאנחנו לא רוצים להרגיש רע, זה מונע את תהליך העיבוד הרגשי שיכול להוביל להחלמה. מה גם שהניסיון להסתיר כל הזמן את הרגשות השליליים יכול להיות מתיש ומייגע.
אז היא דיברה על זה עם הפסיכולוגית שלה ומסתבר שאפשר גם אחרת. מסתבר שזה בסדר להיות גם לא בסדר. לא רק זאת, אלא שזה הרבה יותר טוב להיות בסדר עם זה שאתם לא בסדר, מאשר לנסות להעמיד פנים שהכל בסדר כשזה לא מה שבאמת קורה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון It’s OK to not be OK ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מה לעשות כשאתם לא בסדר – בקישור הזה
ולשמוע את השיר על הימים הפחות טובים – בקישור הזה
ו…. אם כבר זכיתם ליום טוב, תהיו מאושרים ותחגגו אותו כראוי כי זה לא ברור מאליו. אם עושים לכם פרצופים על זה תראו להם את ההסבר – בקישור הזה
4 טיפים לשינה טובה יותר ולהתמודדות עם נדודי שינה / Kati Morton
בעיות בשינה עלולות לפגוע בתפקודי הקשב שלנו. הפרעת קשב וריכוז ADHD נוטה לבוא עם קשיי שינה. בנוסף, קשיי ההתארגנות המאפיינים את הפרעת הקשב עלולים להקשות על בניית שגרת שינה והקפדה על שעות השינה כחלק מסדר היום. אז מה עושים?
קתי משתפת איתנו 4 טיפים לשינה טובה יותר וזה מאוד נחמד מצידה.
עיקרי הדברים:
- הוציאו כל דבר שיכול להוות הסחת דעת מחדר השינה – מסכים, ספרים, חיות מחמד וכו
- תנסו להימנע מלקשר מחשבות שליליות לחוויית השינה – אם אתם מתחילים להילחץ מזה שאתם לא נרדמים (כי צריך לקום מוקדם מחר וכו) קומו מהמיטה, לכו לעשות משהו מרגיע (שלא כולל מסכים) ותחזרו. אם תישארו במיטה עם המחשבות האלו, המוח שלכם יקשר את המיטה עם מתח ולחץ וזה רק יחמיר את המצב.
- דרך נוספת לשבור את הקישור בין הניסיון להירדם לבין חוות התסכול הוא ללכת לישון בשעה שבה אתם באמת נרדמים. כלומר, במקום להתהפך במיטה מעשר בלילה עד אחת, ללכת לישון באחת כשאתם כבר עייפים מספיק כדי להירדם מיד. המטרה היא להשיג שינה איכותית יותר, גם אם למשך פחות שעות. אחרי זה אפשר לאט לאט לנסות להקדים את שעת השינה ברבע שעה בכל פעם.
- לכו לרופא מומחה לשינה ולמעבדת שינה – יכול להיות שיש טיפול למה שמפריע לכם לישון 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 4 Tips for Better Sleep! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על שינה וחלומות – בקישור הזה
ואם שום דבר אחר לא עובד, נסו את מכונת ההשקמה – בקישור הזה
האם אתם מדברים לעצמכם? מהו דיבור עצמי ולמה זה טוב / Daniel Howell + SciShow Psych + חן ספקטור
הידעתם?
השפה האנושית נועדה לעזור לנו לתקשר עם אנשים אחרים ו…. גם עם עצמינו.
יש כאלו שמדברים לעצמם הרבה, יש כאלו שמדברים לעצמם מעט.
יש כאלו שמדברים לעצמם בשקט, יש כאלו שמדברים לעצמם בקול.
ו… יש כאלו שמדברים לעצמם בקול והרבה!
איך זה נראה?
בסרטון I Talk To Myself דניאל Daniel Howell מסביר ומדגים בדרכו המשעשעת איך הוא מדבר לעצמו.
דיבור עצמי כתהליך של חשיבה מילולית
פיאג’ה (1969) תיאר תופעה שבה ילדים קטנים לא מדברים רק באוזני הזולת, אלא גם אל עצמם. הם עושים זאת בצורת מונולוגים מגוונים המלווים את פעילותם ומשחקיהם, אשר נאמרים בקול רם ומשמשים אמצעי-עזר לפעולה המידית. זהו הדיבור האגוצנטרי. הדיבור האגוצנטרי הוא דיבור חיצוני המשתמש בשפה הדבורה ובא לידי ביטוי באופן קולי. עם זאת, להבדיל מדיבור רגיל הוא לא מכוון להעביר מסרים לזולת, אלא לסייע לדרכי החשיבה ולניהול העצמי.
הדיבור האגוצנטרי החיצוני מופנם בהדרגה לדיבור פנימי המכוון אל העצמי ללא שימוש בקול. הדיבור הפנימי מקושר ליכולת החשיבה המילולית ותוכלו לקרוא עליו עוד – בקישור הזה. כלומר, עם הזמן הילדים ממירים את השימוש החיצוני בשפה ככלי עזר לתהליכים קוגניטיביים לשימוש פנימי. עם זאת, גם בגילאי הבגרות הדיבור החיצוני עדיין יכול לשמש ככלי עזר לתהליכי חשיבה.
נשמע מעניין?
למידע נוסף על דיבור עצמי והתרומה שלו לתפקוד שלנו צפו בסרטון Why Do We Talk to Ourselves? של SciShow Psych וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.
מה הקשר להפרעת קשב?
כאמור, בגילאי הילדות הדיבור האגוצנטרי נועד לסייע לתהליכי חשיבה, כשלב מעבר בין דיבור עצמי חיצוני לבין דיבור עצמי פנימי. בגילאי הבגרות החשיבה המילולית שלנו אמורה להתבסס בעיקרה על דיבור פנימי, כשמידי פעם נעשה שימוש גם בדיבור חיצוני, במיוחד עבור משימות ופעולות מאתגרות.
לעומת זאת, כמו שראיתם בסרטון של דניאל, יש אנשים שגם בגילאי הבגרות עושים שימוש נרחב בדיבור החיצוני. למרות שהסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר תופעה שמאפיינת רבים מאיתנו. אם אתם חושבים על זה רגע, אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב הוא… נו… תפקודי הקשב. מה גם שיש להם תפקיד די מרכזי ביכולת החשיבה והניהול העצמי שלנו.
אז… מה קורה כשקשיי הקשב מפריעים לנו להזיז את המוח?
עוזרים לו.
אבל כמו מכונית שנתקעה, אי אפשר לעשות את זה מבפנים. יוצאים החוצה ודוחפים 😉
אותו דבר עם מוח – כשהמילים בפנים לא מתניעות את עצמן, יוצאים החוצה ודוחפים אותן מהפה, אל האוזן ובחזרה פנימה.
אם זה מוריד לכם כמה אסימונים, קחו רגע ותראו שוב את הסרטון הראשון של דניאל. סביר להניח שעכשיו תוכלו לראות את הדברים באור שונה.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על התפתחות השפה – בקישור הזה
ואת סרטון ההסבר על הקוגניציה והחשיבה – בקישור הזה
ביבליוגרפיה:
פיאז’ה, ז. (1969). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ת”א: ספריית-הפועלים.
תמונה: Graham Crumb/Imagicity.com CC BY-SA 3.0
משעמום בשיעור לתורת הקוונטים: איך להכין הקסופלקסגון (Hexaflexagon) ו… למה? / Vi hart
וי הארט Vi hart המהוללת הכינה לנו הסבר על הקסופלקסגונים – הידד!
פלקסגונים הם אחד הדברים היותר מגניבים ביקום, כמעט מכל בחינה אפשרית. מהסיפור של איך הוא נוצר, לאן הוא הוביל, לעובדה שכל אחד יכול להכין לעצמו כזה ולמיליון הדברים שאפשר לעשות איתם. אבל… למה שאלאה אתכם במילים, כשיש אחלה סרטונים? אתן לכם לראות ולהתרשם בעצמכם.
אז נתחיל בהתחלה: איך בכלל הגיעו לדבר הזה?
לא תאמינו, זה התחיל מאחד שהשתעמם מאוד בשיעור…..
אתם מוזמנים להעביר את הסרטון הזה לכל מורה שאומר/ת לכם לא להתעסק בדברים אחרים 😉
בא לכם גם?
צפו בסרטון How To Make a Hexaflexagon: The Definitive Guide כדי לקבל הנחיות מסודרות וכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להכין את הפלקסגון הראשון שלכם.
תוכלו גם להוריד דף הסבר עם תבנית לגזירה – בקישור הזה
עשה לכם חשק?
נהדר! רק הקפידו לשמור על כללי הזהירות שמוסברים בסרטון – Hexaflexagon Safety Guide
ואם אתם רוצים לדעת לאן זה התגלגל ואיך זה קשור לתורת השדות הקוונטים, תראו את הסרטון – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון שלה על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה
ולשמוע הסבר נוסף על פיג’יטים – בקישור הזה
איך להתמודד עם בריונות? / Learning information
הסרטון הזה מסביר בצורה נהדרת איך אפשר להתמודד עם בריונות, או מה שכונה בספרות “התנהגות דומיננטית”. בחלק הראשון יש הדגמה של אינטראקציה “קלאסית” שבה הוא מנסה להתמודד כמו שרובינו היינו מגיבים. בחלק השני הוא מראה גישה שונה לגמרי ובסוף הוא מסביר למה זה עובד.
הוא מסביר שבריונות היא התנהגות שבה הבריון מנסה להשיג עמדת כוח על הקורבן. הבריון רוצה לנצח ולראות את הקורבן מפסיד. במצב הזה כל הבעה של רגש שלילי מצד הקורבן מעודדת את הבריון להמשיך. לכן אם תגידו או תראו שאתם כועסים, פגועים, עצובים וכו, לא סביר שזה יעזור ולהפך – זה עלול להחמיר את המצב.
מה יקרה אם נפגין חסינות רגשית?
חוסן היא תכונה מאוד חשובה, שתוכלו ללמוד עוד עליה – בקישור הזה.
אם באמת לא יהיה אכפת לכם מה אומר לכם הבריון, תוכלו להגיב באדישות שלא תעודד את המשך ההצקה. אם תהיו ממש טובים בזה תוכלו אפילו להגיב בנימה חיובית וידידותית שמאוד תקשה על הבריון להתמיד בתוקפנות שלו.
למעשה הוא מציע לראות את האינטראקציה הזו כמשחק שבו יש מנצח ומפסיד. אם הבריון הצליח לפגוע ברגשות שלנו הוא ניצח. אבל!!! אם תפגינו אדישות או ידידות, סביר להניח שהבריון ישתעמם ויניח לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Stop Bullying Best Tips וספרו לנו בתגובות מה דעתכם?
שימו לב
הטיפים שמוזכרים בסרטון מתייחסים רק למצבים של תקיפה מילולית אשר נועדה לפגוע ברגשות.
הוא מדגיש שתקיפה פיזית אינה בריונות אלא אלימות, שהיא פשע שעליו יש להיענש.
לכן אם מישהו מכה אותך, מן הראוי לכעוס ובמקרה הצורך לא לחשוש גם לפנות לעזרה.
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את הפוסט על קורבנות אלימים – בקישור הזה
ואת המסמך של משרד החינוך בנוגע לאלימות – בקישור הזה
תמונה: By Nickolas Titkov CC BY-SA 2.0
מהי זוגיות בריאה ואיך אפשר למצוא אותה? / Kati Morton
קתי Kati Morton חוזרת אלינו עם טיפים והסברים על מערכת יחסים זוגית בריאה.
עיקרי הדברים
- עצם זה שאתם רוצים לדעת מהיא מערכת יחסים בריאה זה כבר צעד ראשון מצוין – כל הכבוד לכם!
- תתחילו באינטראקציות חברתיות יום יומיות. סתם להגיד לאנשים בסביבתיינו “שלום” ו”מה נשמע?”, או לנסות להתאמן בשיחות חולין קצרות.
- תמשיכו ברכישת חברים חדשים ובנייה של מעגל חברתי. תוכלו למצוא סרטון הסבר על זה – בקישור הזה
- תלמדו מה טוב וחשוב לכם בקשרים בין אישיים באופן כללי. תוסיפו לזה את הדברים שאתם רוצים בזוגיות.
- תתחילו לחפש בן/בת זוג. תוכלו לשמוע הסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה.
- פגישות ראשונות יכולות להיות מביכות ומעייפות זה בסדר, רק תדאגו לא להתיש את עצמכם ולהקפיד למלא מצברים לפני הניסיון הבא 😉
- תשמרו על עצמכם – תמיד להיפגש במקום ציבורי ולשמור לעצמכם את האפשרות לקום וללכת אם אתם מרגישים לא בנוח.
- תגדירו לעצמכם מהם הקווים האדומים, אל תישארו בקשר שלא טוב לכם ותמשיכו לנסות – בהצלחה!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What’s a Healthy Romantic Relationship?!? ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואם אתם במערכת יחסים לא בריאה כדאי לכם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם מקרים כאלו – בקישור הזה
תמונה: By のぽちん CC BY 2.1 jp
שלמות מול פרודוקטיביות: החיים ב- 80% / האנק גרין
האנק גרין הוא איש רב פעלים באופן מרשים ביותר. בסרטון הזה הוא משתף אותנו בסוד שמאוחרי הפרודוקטיביות שלו, שזה מאוד נחמד מצידו. מסתבר שאחד הדברים החיוניים, הוא דווקא הימנעות מהפרפקציוניזם ומהשאיפה ל- 100%.
הוא אומר שהוא עוצר כל דבר שהוא יוצר ברגע שהוא מגיע ל- 80%. הסיבה העיקרית היא שההגדרה של מושלם היא סובייקטיבית ודינמית, כך שהיא לא באמת ניתנת למימוש. לכן אם תבזבזו יותר מידי זמן ואנרגיה על הניסיון לקלוע בול, רוב הסיכויים שלא תצליחו לזרוק בכלל או שכמעט ולא יישארו לכם משאבים לעשות את זה.
כנחמה הוא אומר לנו שרוב הסיכויים הם שאנשים אחרים לא יהיו רגישים לפגמים שביצירה שלנו כמונו. כשאנחנו יוצרים דברים אנחנו מודעים לכל הפרטים הכי קטנים שאנשים אחרים לא בהכרח ישימו לב עליהם. ממש כמו שאנחנו לא שמים לב כל הזמן לכל הפגמים הקטנים בכל הדברים שכל האנשים האחרים עושים.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The Embarrassing Secret to my Productivity וכתוב לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה
ואת ההסבר של האנק על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה
הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה חוזרת אלינו והפעם בנושא חשוב מאוד – הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב ודרכים למניעת תאונות.
למה זה חשוב מאוד?
כי אנשים עם הפרעת קשב מועדים לפורענות בתחום הזה ולרבים מאיתנו יש נטייה מוגברת להיפצע. למעשה, הסרטון הזה הועלה בעקבות חבלה עצמית מרשימה של ג’סיקה.
יש לי הרגשה שתסכימו איתו שיותר עדיף למנוע מצבים כאלו מאשר להחלים מהם,
אז… בואו נלמד איך לשמור יותר טוב על עצמינו ועל סביבתינו 🙂
עיקרי הדברים
ישנם שני גורמים מרכזיים לתאונות:
- תנאים מסוכנים
- פעולות מסוכנות
ג’סיקה מספרת לנו איך אפשר להימנע מכל אחד מהם.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How to Accident-Proof Your ADHD, בתגובות ספרו לנו אם אתם מזדהים ושתפו אותנו בטיפים משל עצמכם.
אהבתם?
כדי להבין יותר טוב את הפוטנציאל לתאונות, קראו את הסיפור – בקישור הזה
ולכל נושא הנהיגה ובטיחות בדרכים כדאי לכם לבדוק את ההסבר – בקישור הזה
תמונה: Atlantic Training http://www.atlantictraining.com CC BY-SA 3.0
טיפים להתמודדות עם קושי בבליעת כדורים / חן ספקטור
ישנם לא מעט ילדים, ולעתים אף מבוגרים אשר מתקשים בפעולה המוטורית של בליעת כדורים. פוסט זה נועד לסייע לכם להתמודד עם בעיה זו.
שימו לב – אני לא רופאה. פוסט זה לא נועד לייעץ בנוגע לטיפול תרופתי, אלא רק להקל על השימוש בו לאחר שניתן על ידי רופא מוסמך.
כמו כן, אם יש לכם רעיונות, טיפים או דברים נוספים שכדאי לדעת בהקשר הזה – שתפו אותנו בתגובות.
למה חשוב לדעת כיצד לבלוע כדורים?
התשובה המתבקשת היא עבור טיפול תרופתי. בהקשר של הפרעת קשב כמובן שמדובר על התרופות להפרעת קשב. חשוב להדגיש שתרופות אלו ניתנות רק לאחר שנמצא שאכן קיימת הפרעת קשב (על פי הנחיות משרד הבריאות – בקישור הזה) והן לא מיועדות לטיפול במצבים אחרים. כמו כן, בכל מקרה הטיפול התרופתי הוא רק חלק המענה המלא להפרעת קשב, שהוא רב תחומי ומותאם אישית.
ישנן מגוון של אפשרויות תרופתיות שמהן אפשר להתרשם – בקישור הזה. משום שכל אחד מגיב אחרת, נדרש תהליך התאמה אישי מול רופא. בין התרופות להפרעת קשב יש כדורים שניתן לחתוך/לפרק/לרסק כדי להקל על הבליעה ויש כאלו שאסור. לכן לפני שאתם פוגעים בשלמותו של הכדור חשוב מאוד לקרוא את העלון לצרכן ולשאול את הרופא אם זה בסדר.
אם אין בעיה טכנית בבליעה אז הרופא יכול לבחור את המענה המיטבי מתוך המבחר הקיים. לעומת זאת, אם יש קושי בבליעה הרי שמגוון האפשרויות התרופתיות מצטמצם וייתכן שלא ימצא מענה מתאים או שיהיה צורך להתפשר על רמת ההשפעה ותופעות הלוואי. שלא לדבר על כך שקושי מסוג זה עלול ליצור מתחים בין ההורים לילדים סביב התארגנות הבוקר שגם כך מאתגרת דיו. על כן, למידה של פעולת הבליעה יכולה למנוע חיכוכים בשגרת הבוקר ולשפר את האיכות של המענה התרופתי.
בנוסף, חשוב לציין שלמיומנות של בליעת כדורים יש חשיבות גם מעבר לטיפול התרופתי בהפרעת קשב. כידוע ישנם שימושים רבים הן לתרופות והן לתוספי תזונה אשר מגיעים בצורה של כדור או קפסולה לבליעה. במקרה הצורך בעיה בבליעה תקשה או אף לא תאפשר את השימוש בהם. לכן באופן כללי מבחינה רפואית טוב לרכוש מיומנות זו.
במקרה של התנגדות – לברר את הסיבה
חלק זה רלוונטי בעיקר להורים שנתקלים בהתנגדות מצד הילדים לנטילת התרופה. חשוב לזכור שייתכן שהבעיה היא לא במיומנות הטכנית, או לא רק בה. ייתכן שמעורבים גם גורמים אחרים שלכל אחד מהם מענה משל עצמו. חשוב מאוד לשאול את הילד בדרכי נועם מדוע הוא מתנגד ומה מפריע לו. כך תוכלו להבין יותר טוב כיצד ניתן לבוא לקראתו ולהקל על התהליך.
חשוב לזכור גם ששום גורם לקושי לא סותר את קיומם של גורמים אחרים. לכן חשוב לברר את כל החשדות מול הילד ומול אנשי המקצוע הרלוונטיים, כדי להתאים את המענה עבור כל מקרה לגופו.
רגישות לטעם או למרקם של הכדור
אם הילד מתלונן שהכדור לא טעים לו או לא נעים בפה, כדאי ללכת לריפוי בעיסוק כדי לבדוק את הנושא של ויסות חושי. רגישות יתר עלולה לגרום לכך שהוא יחווה גירויים פיזיים בעצמה גבוהה מידי. לכן דברים שלכל אחד אחר יהיו קצת לא נעימים, עלולים להיות עבורו בלתי נסבלים. ריפוי בעיסוק יוכלו גם לאבחן וגם לטפל במידה ויתגלה שזה אכן המקרה.
במקביל כדאי ללכת לבית מרקחת פרטי ולהתייעץ עם הרוקח. יתכן שפשר לעטוף את הכדור בקפסולה חיצונית עם טעם ניטרלי ומרקם חלק.
משחק כוחות מול ההורים
במידה וכבר קיימים מתחים קודמים סביב הדינאמיקה המשפחתית, ייתכן שהילד מנסה למנף את הסיטואציה כהזדמנות להשיג דברים שהוא רוצה או צריך ולא הצליח בדרכים אחרות. זה המקום להדרכת הורים ולהקניית אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר לילד. חשוב לעשות כאן ניתוח מעמיק של המצב מול אנשי מקצוע כדי לדעת איך אפשר לקדם את המצב בצורה בונה וחיובית עבור כולם.
חשיפה לסטיגמה בתקשורת ובציבור
יתכן והילד נחשף למידע שגוי בנוגע להפרעת קשב והטיפול התרופתי. אם הוא נחשף לתכנים מטעים בעלי אופי שלילי במיוחד, זה הגיוני מאוד שהוא לא ירצה להזדהות איתם או לקשר את עצמו לנושא הזה. על הסכנות שבהפצת מידע מסוג זה ניתן לקרוא עוד – בקישור הזה. ועל האחריות של אנשי ציבור בהקשר זה תוכלו לשמוע – בקישור הזה. במקרה זה המענה הוא הסברה. מומלץ להסתייע באנשי מקצוע שמכירים את הילד כדי לחשוב ביחד איך להתאים את ההסבר לאופי ולשלב ההתפתחותי שלו. כמו כן לרשותכם מידע רב במאגר המידע שלנו – בקישור הזה. מומלץ להתרשם קודם כל בעצמכם ואז להעביר את הדברים במילים שלכם או לברור את הפוסטים המתאימים לסיטואציה על פי היכרותכם עם הילד. כמו כן, חשוב לברר מאיפה הילד נחשף למידע הזה. אם מדובר במבוגרים בסביבה הקרובה רצוי ליצור איתם שיח בנושא, להסביר את ההשלכות ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם. בנוסף, מומלץ להקנות לילד מיומנות של סינגור עצמי כי שיכול להגן על עצמו בסיטואציות חברתיות שבהן הוא נתקל בחוסר הבנה או שמופנת כלפיו ביקורת שלילית.
תחושה שהטיפול התרופתי הוא עדות לכישלון אישי או עונש
נושא זה מאוד רגיש לביטחון העצמי של הילד ולאופן שבו מוצג בפניו הטיפול התרופתי. זוהי אחת הסיבות המרכזיות שאין להתייחס לטיפול התרופתי כמוצא אחרון או להימנעות ממנו כסוג של הצלחה, הסבר נרחב על כך תוכלו לקרוא – בקישור הזה. במקרה זה חשוב להתייעץ מול הרופא ומול אנשי המקצוע שמכירים את הילד, כיצד ניתן לשנות את התפיסה שלו בנוגע לשימוש בתרופות, לסיבות לנטילתן ולמטרות שלהן.
חוסר התאמה של הטיפול התרופתי
כל אחד מגיב אחרת לתרופות. במידה שהכדור אינו מתאים ייתכן שהילד ירגיש הרבה תופעות לוואי ומעט ריכוז. במקרה הזה הוא יתנגד בצדק לנטילת התרופה, שכן המטרה היא להקל ולא להכביד. אם יש חשד שזה המקרה, צריך פשוט לחזור לרופא להתאמה. בנוסף, חשוב לזכור שילדים גדלים והשינויים הפיזולוגיים עלולים להשפיע על התגובה לתרופה. לכן יש להקפיד על מעקב תקופתי כדי לוודא באופן שוטף שהטיפול נותן את המענה האידיאלי בכל שלב ותקופה בחיים.
אז איך לומדים לבלוע?
למידה הדרגתית דרך תרגול בבית
לפעמים הלחץ סביב התרופות יכול להקשות על הלמידה. במיוחד אם מדובר על תרופות יקרות, שהלב והכיס כואבים על כל כדור ש”בוזבז”. זה גם גורם לכך שלילד ניתנות רק הזדמנויות מעטות לתרגול ובפערי זמן גדולים. כדי להתמודד עם הקשיים האלו, אפשר לתרגל ללא חשש באמצעות סוכריות תיק-תק שהן קטנות ונוחות לבליעה, חצי ענב, חתיכה קטנה של סוכריית גומי וכו. ניתן לרצוי להתאים את מושא התרגול לטעם האישי של הילד. אם הוא מחובבי החידושים ניתן לגוון ולהתנסות כל פעם בדברים אחרים. אם הוא חושש משינויים למצוא משהו שעובד ולהתמיד בו. כך אפשר גם לעשות כמה ניסיונות ברצף, להבדיל מהטיפול התרופתי שבו כאמור אסור לעבור את המינון שרשם הרופא. כמו כן, דברים כמו סוכריות גומי וענבים אפשר לחתוך לגדלים שונים. כך ניתן לעשות תרגול הדרגתי. מחתיכה קטנה מאוד מאוד שלאט לאט גודלת ועד חתיכה בגודל הכדור. לא לשכוח להפגין התלהבות ולתגמל כראוי על כל עלייה ב”רמת הקושי”.
לאחר שהמיומנות נרכשה דרך דברי מאכל אחרים, אפשר בהדרגה לנסות להכליל על התרופות. חשוב לוודא שהילד בשל קודם, לתגמל על הניסיון עצמו ולא לשים דגש על הצלחה. הרבה פעמים המתח או החשש מכישלון עלולים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה ומעגל שלילי שעדיף להימנע ממנו. לכן אם הילד חווה הצלחה רק מעצם הניסיון זה מגדיל את סיכויי ההצלחה ואת הנכונות להמשיך לשתף פעולה.
קלינאית תקשורת!!!!
הידעתם שאפשר לרכוש את מיומנות בליעת הכדורים אצל קלינאית תקשורת?
אם התרגול בבית לא עולה יפה או אם הוא מעורר חיכוכים משפחתיים, לא צריך לשבור את הראש. אפשר ללכת למספר מפגשים אצל קלינאית תקשורת דרך קופת החולים או באופן פרטי ולצ’פר את הילד בהדרכה מקצועית.
שימו לב – חשוב לוודא שקלינאית יש התמחות ייעודית בנושא.
מה אפשר לעשות בינתיים?
כמו כל מיומנות יתכן שייקח זמן לרכוש ולשכלל אותה. כדי הטיפול התרופתי לא יצטרך לחכות, יש כמה אפשרויות שכדאי לבדוק:
- כוס מיוחדת לבליעת כדורים – ניתן להשיג בכל בתי המרקחת. יש הרבה מקרים שבהם זה סוגר פינה יפה ואחרים שבהם זה עדיין לא מספיק. משום שהעלות עומדת רק על כמה עשרות שקלים, לא מדובר בהוצאה גבוהה ושווה לנסות.
- להתייעץ עם הרופא – ליידע אותו על הקושי בבליעה ולשאול בקשר לאפשרויות תרופתיות שלא מצריכות בליעה, או על כדורים שאפשר לפרק בדרכים שונות. עבור כדורים גדולים שניתנים לפירוק ניתן גם להתייעץ עם רוקח בבית מרקחת פרטי על אפשרות לחלוקת המינון בין מספר קפסולות קטנות יותר. אם אתם מפרקים או מפזרים את התכולה של הכדור חשוב לוודא שאתם נותנים את כל המנה. מומלץ להשתמש בכפית עם דבר מאכל דביק שחביב על הילד. כמו למשל, דבש, יוגורט, מעדן, קוטג’ וכו. לשים שיכבה אחת, לשים את התרופה ובמקרה הצורך שכבה שנייה שתחזיק את הכל במקום ותסתיר את הטעם. שימו לב שלא כל כדור ניתן לפרק והקפידו לקרוא את העלון לצרכן ולשאול את הרופא לפני שאתם פוגעים בשלמות הכדור.
וכמובן, תרגישו חופשי לשאול שאלות, לשתף חוויות ולמסור מידע שימושי בתגובות 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון תודה שטיפלת בי – בקישור הזה
ולקרוא סיפור קצר שיזכיר לכם על חשיבות התחזוקה העצמית לצד הטיפול התרופתי – בקישור הזה
הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.
תמונה: Emoji One CC BY-SA 4.0
איך לסרב בחינניות / How to Adult
ג’ון גרין מסביר לנו שבדרך כלל יש שתי סיבות שבגינן אנחנו מתקשים להגיד “לא”. הראשונה היא החשש מפספוס הזדמנויות והשנייה היא חשש מעימות חברתי. הוא מפנה את תשומת ליבנו לכך שגם אם נגיד “כן” אנחנו עלולים לפספס דברים, משום שמה שלא נבחר באותו הרגע, כדי לעשות אותו לא נעשה את כל השאר.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How to (Gracefully) Say No וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלהם על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
ואת ההסבר של קתי על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה
איך להתמודד עם התחושה שנשארתי מאחור / Marie Forleo
מרי מלמדת אותנו איך להתמודד עם התחושה שנשארנו מאחור. הסרטון הזה אומנם לא מיועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל אני חושבת שהוא יהיה לנו שימושי במיוחד. אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב זה התפקודים הניהוליים, עליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. כתוצאה מכך קשה לנו בכל מה שקשור בהתארגנות ועמידה בלוח זמנים. ברוב המקרים נמצא את הדרך להגיע לאן שאנחנו רוצים אבל אין לדעת מתי בדיוק זה יצא לפועל 😉 זו הסיבה לכך שאנחנו עלולים לקנא באנשים בסביבתנו ולהרגיש רע עם עצמינו, במקום לשמוח עבורם ולפרגן להם.
איך יוצאים מזה?
יש בסה”כ שני דברים שצריך לעשות, אבל הם לא פעולות חד פעמיות אלה תהליכים מתמשכים:
- ללמוד להעריך כראוי את עיקופי הדרך שלכם – גם אם התחרבשתם מסביב, סביר להניח שלקחתם משם משהו שממשיך איתכם הלאה.
- להיגמל מהנטייה להשוות את עצמכם לאנשים אחרים – כי זה למעשה מה שמעורר את כל הרגשות השליליים על המקום שבו אתם נמצאים בחיים.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Feeling Behind In Your Life? Watch This וספרו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון האם אני כישלון – בקישור הזה
ואת השיר על כל הדברים היפים שמתגלים בזמנם האיטי והבלתי מתחשב – בקישור הזה
איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה? / How to ADHD
לדברי ג’סיקה זה לא שלאנשים עם הפרעת קשב קשה לעשות דברים או לסיים אותם. הקושי הוא לעשות דברים מסויימים בזמן מסויים. אחת הסיבות לכך שאנשים עם הפרעת קשב נוטים לדחות דברים היא החשש מההתמודדות עם המטלה. אבל… הדחייה רק מגבירה את החשש שמקשה עוד יותר על השלמת המשימה. בסרטון הזה תוכלו לשמוע כמה טיפים ודרכי התמודדות שיכולים לעזור לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Fight Your Procrastination Anxiety (and Win!) וספרו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה
ואת ההסבר של ג’סיקה על איך לסיים פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה
מהו דיכאון, איך אפשר לדעת אם יש לי ומה ניתן לעשות? / DarkSquidge + Kati Morton
דיכאון הוא אחד מאותם מצבים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב, לבוא יחד איתה או להתפתח בעקבותיה. אם עולה חשד יש לפנות לפסיכיאטר כדי לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי במקרה הצורך. הנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.
בסרטון הזה TomSka מדבר עם Kati Morton על ההתמודדות האישית שלו ועל דיכאון באופן כללי. שניהם הופיעו בפאנל מאוד מעניין בנושא בריאות הנפש בווידקון שתוכלו לראות – בקישור הזה.
עיקרי הדברים
- מבחינה פיזיולוגית, סרטונין ודופמין הם המולכים העצביים שמעורבים בדיכאון.
- ההבדל בין עצב לבין דיכאון הוא רמת הפגיעה בתפקוד או באיכות החיים של האדם. המאפיינים העיקריים של דיכאון הם אנהדוניה (שלא נהנים לעשות מדברים שבדרך כלל אוהבים מאוד), חוסר איזון באכילה ושינה (פחות מידי או יותר מידי) וקשיים בריכוז. אבל אל תאבחנו את עצמכם ואם יש חשד תלכו לאיש מקצוע.
- הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה ולספר לאנשים שאתם מרגישים נוח איתם. אם הדיבור פנים מול פנים קשה לכם, אפשר להשתמש בתכתובת.
- לקחת בחשבון שלפעמים תצטרכו לנסות כמה פעמים עד שתמצאו אוזן קשבת.
- בדרך כלל המענה הוא דרך טיפול רגשי עם שילוב של תרופות במקרה הצורך. בנוסף (ולא במקום!) יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיי היום יום כדי להרגיש יותר טוב, כמו למשל: הקפדה על תחזוקה עצמית (אוכל, שינה, ספורט וכו) ועל מפגשים חברתיים פנים מול פנים.
בין היתר הם מדברים שם על איך ליצור סביבה חברתית תומכת ואיך להסביר לאנשים שחשובים לנו מתי ואיזה סוג של עזרה אנחנו צריכים. כמו כן, הם מתייחסים להבדל בין מחשבות כלליות על נושא המוות לבין מחשבות אבדניות ומה לעשות כשהן עולות.
הכי חשוב – לזכור שלמרות שזה יכול להרגיש כאילו אין תקווה ואין מוצא, תמיד יש דרך, המצב יכול להשתפר, מגיע לכם להרגיש טוב יותר ואתם לא לבד.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון All About Depression
ואם זה ארוך לכם מידי, אז TomSka הכין גם סרטון קצר יותר בנושא. סה”כ הבחור קומיקאי, אז זה לא ממש מפתיע שהוא ינסה לעשות סרטון לא דיכאוני על דיכאון. לדעתי זה יצא אינפורמטיבי ומשעשע לצפייה, בלי להסתיר את הכאב והסבל שהמצב הזה עלול לגרום. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Non-Depressing Depression Video ותתרשמו בעצמכם.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון של קתי על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה
תמונה: By Alfredo Borba CC BY-SA 4.0
הסיפור שלי / איתי פרלמן
מכיתה א’ ועד היום חינכו אותי ללמידה מבית ספר, לחטיבה ועד התיכון. היום כשאני בכיתה יב’, אני מסתכל אחורה ושואל את עצמי האם המבחן שהיה לי בכיתה ב’ במדעים או ג’ או ו’… שינה את המציאות שלי כיום? המורים שלי לימדו אותי שכל שנה קובעת ותמיד הסתכלתי עליהם וחשבתי שהם אומרים את זה לכולם ושהם מנסים רק להפחיד אותי, אבל היום כשאני מסתכל אחורה אני חושב שהם צדקו וכן המבחנים של כיתה ב’ במדעים השפיעו עלי. הרבה אנשים לא יסכימו עם הדעה שלי ויגידו “מה אתה מדבר שטויות הציונים של הבגרות משנים” ולא מה שהיה לפני.
אני, שמהגן, לא ידעתי לכתוב טוב והציונים שלי היו על הפנים לעומת שאר הכיתה תמיד הרגשתי “הילד הדפוק שלא מצליח”, וזה לא בגלל שלא התאמצתי, אלא זה בגלל הרעשים מסביב והמחשבות האין סופיות שהיו לי בראש שהפריעו לי להתרכז.
בכיתה ב’ יכול להיות שלא הצלחתי לעומת שאר הכיתה וקיבלתי 40 במבחן ונכון שהציון הזה לא השפיע על מי שאני היום אבל הציון הזה השפיע על הכוח הרצון שלי לשאוף לציון יותר טוב וניסיתי לשאוף גבוה יותר. כשהגעתי לכיתה י’ הציונים שלי לא היו נמוכים והכל בזכות זה שלא נשברתי והמשכתי להתמיד. נכון, אני עדין עם שגיאות כתיב ונכון שאין לי ציונים של 100 אבל המשפט שהולך איתי כבר מגיל צעיר הוא “שגם אם אתה נופל למטה למקום חשוך שאתה לא מוצא איך לצאת ממנו, תמיד תחפש את הניצוץ שבך שימצא לך את הדרך לעלות למעלה ובסוף להגיע למקום טוב יותר”.
הקשיים האלו כנראה השפיעו על הציונים שלי בעבר אבל גם השפיעו על כוח הרצון שלי להצליח בכל מיני תחומים. כיום אני מנסה להקים סטארט אפ לאופניים והכל מהכוח רצון שלי להצליח ולהשתפר. אני מקווה שכל ילד, נער מתבגר במצב שלי שמרגיש מדוכא על זה שהוא “קצת שונה מאחרים” מבחינת ציונים מבחינת יכולת הכתיבה שלו… שידע שהוא קיבל מתנה מהציונים הנמוכים, הוא תמיד יכול לשאוף גבוה יותר ובסוף עוד הוא יעקוף את כולם בסיבוב.
שמי איתי פרלמן, תלמיד כיתה י”ב.
פוסט זה כמו הרבה אחרים שאני מעלה אפשר למצוא בדף הפייסבוק שלי.
תודה לכם על ההקשבה
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון “בכוח הרצון” על יחיאל ספקטור – בקישור הזה
ואת הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג – בקישור הזה
רגשות, מתח ובריאות / CrashCourse
הרגשות הן לא רק חוויות נפשיות, יש להן גם השפעה פיזיולוגית על הגוף שלנו. זה נכון גם עבור רגשות חיוביים וגם עבור רגשות שליליים. מדקה 4:30 האנק מתחיל לדבר על ההשפעות של רגשות שליליים על הגוף שלנו. כמו שאתם בטח משארים, אם חווים אותם בתדירות גבוהה לאורך זמן זה לא עושה טוב לגוף שלנו. מדקה 5:11 הוא מתחיל לדבר באופן ספציפי על מתח – Stress.
מה הקשר להפרעת קשב?
המ… אה… טוב, נו – תכלס: יש לנו נטייה לדחות דברים לרגע האחרון (או קצת אחריו אפילו).
למעשה, הדחיינות היא מאפיין כל כך נפוץ של הפרעת קשב, שהקדשנו לה תגית שלמה במאגר המידע שלנו.
תוכלו להתרשם מכל הפוסטים בנושא – בקישור הזה.
האיום המתמיד של הדד-ליין בהחלט יכול להעלות את רמת המתח שלנו. לכן מאוד חשוב שנקפיד על איזון רגשי ונלמד דרכים שבהם טוב לנו להירגע. אבל… זה לא כל כך פשוט. שכן בטווח המידי המתח מעלה אדרנלין שמעלה את הריכוז. כלומר, ישנם מקרים שבהם רמות מסוימות של מתח, יכולות להעלות את התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב. זה בא לידי ביטוי בכך שפתאום מסיימים בלילה אחד מטלות שנדחו במשך חודשים. נשמע מוכר?
למעשה, לא מעט אנשים עם הפרעת קשב משתמשים בתופעה זו כאסטרטגיית התמודדות. לעתים זה נעשה באופן מודע ולעתים באופן אינטואיטיבי יותר. חשוב שתדעו שאמנם האדרנלין של הרגע האחרון אכן יכול לעזור לגיוס קשב ולסיום מטלות, אבל יש לזה מחיר בריאותי לטווח הארוך (כפי שתראו בסרטון).
כיצד ניתן לרכוש דרכי התמודדות ידידותיות יותר לפיזיולוגיה שלכם? זה בדיוק התפקיד של המערך הטיפולי הרב תחומי והמותאם אישית להפרעת קשב. עם זאת “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב, עלול להקשות על הימנעות מדפוסי התנהגות יעילים בטווח הקצר שעלולים להיות פוגעניים בטווח הארוך. תוכלו לשמוע הסבר של ברקלי על הנושא – בקישור הזה.
הפוסט הזה נועד לסייע להמחיש את הסכנות והמחיר של שימוש במתח כאסטרטגית התמודדות בחיי היום יום.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Emotion, Stress and Health וספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים על הנושא.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה
ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Flickr CC BY 2.0
עוגת אופסי – מה לעשות כשעשיתם טעות מביכה בלי כוונה? / MyHarto
ברוכים הבאים לעוד סרטון של האנה הארט. תוכלו לראות את הסרטון הקודם שלה על פרודוקטיביות – בקישור הזה ואת שיתוף הפעולה שעשתה עם ג’סיקה על התארגנות במטבח – בקישור הזה. הסרטון הנוכחי הוא חלק מהסדרה “המטבח השיכור שלי” שאתם כבר יכולים לתאר לעצמכם מה קורה שם 😉
הפעם היא מדברת על המצבים האלו שבהם אתם כל כך מנסים לעשות משהו נכון עד שלבסוף הוא מתחרבש לגמרי. או במילים אחרות – מה לעשות כשגיליתם שעשיתם פדיחה בלי להתכוון. משום שזו סדרת בישול היא החליטה ללמד אותנו איך להוציא מתוק מעז, על ידי הפיכת עוגת “אופסי” לעוגת “וופי!”. סרטון נוסף על התמודדות עם טעויות תוכלו לראות – בקישור הזה.
בקיצור, על כך נאמר “לא מפחידים קשב בפשלות”
אז איך ממשיכים הלאה?
שוקולד עוזר. אז מתחילים בזה וכבר המצב מתחיל להשתפר!
באופן כללי מהשם של הסדרה אתם יכולים להבין שלא מתיימרים שם לעקוב אחרי הוראות המתכון באופן מושלם. הפעם האנה מנצלת כל הזדמנות כדי ללמד אותנו איך להמשיך ללכת, למרות המחשבות השליליות שכל פדיחה כזו עלולה לעורר. אז אם בא לכם לראות איך עושים את זה בזמן אמיתי, ואיך קצת הומור עצמי יכול לעזור – אתם במקום הנכון.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון MY DRUNK KITCHEN: Whoopie Pie ותלמדו איך להימנע מהלקאה עצמית
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את פאנל בריאות הנפש שהאנה השתתפה בו – בקישור הזה
ואת הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה
תמונה: By Divya Kudua CC BY 2.0
כמה פעמים אתם צריכים לחזור על עצמכם? / דובי ברגשטיין
יש לי תובנה שהייתי רוצם לחלוק איתכם.
היא מיועדת לכל הורה ומורה המתנהל/ת מול/עם ילד/ה עם הפרעת קשב:
אם רמת היעילות ושיתוף הפעולה היא זהה (כלומר די אפסית) בין אם מבקשים 5 פעמים ברוגע מסוים ובין אם מבקשים/דורשים 100 פעמים, במיוחד עם עושים את זה בעצבים החל מהפעם העשירית – לא עדיף מראש להסתפק בלבקש 5 פעמים?
האם לא עדיף לחזור על עצמכם פחות פעמים בלי להתעצבן ואז לעשות איתם/במקומם, לוותר, להתייאש, לגייס או למצוא פיתרון יצירתי אחר – מראש או בדיעבד?
אהבתם?
כדאי לכם גם ללמוד איך להשתמש בדוח האבחון כי לשפר את האינטראקציה מול הילדים שלכם – בקישור הזה
ואת הסרטון “קח את ידי ולך איתי” שיכניס אתכם לנעליהם של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0
סוג חדש דנדש של עצמי / Alicia Keys + חן ספקטור
אנשים גדלים אנשים מתפתחים וטוב שכך.
אבל…לפעמים לסביבה קשה לאכול את זה, במיוחד עם השינוי מהיר או קיצוני.
זו הסיבה לכך ששינויים לטובה לא תמיד מתקבלים בברכה.
לפעמים זה קורה דווקא עם האנשים שהכי קרובים לנו וזה יכול להיות כואב.
למה זה חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב?
כשמדברים על הפרעת קשב, כבר בתחילת הדרך תהליך האבחון כשלעצמו יכול לחולל שינוי גדול.
זה נכון במיוחד אם האבחנה ניתנת לראשונה רק בגילאי הבגרות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.
אחת הסיבות לכך, היא שפעמים רבות הפרעת קשב אינה מובנת כראוי על ידי הציבור הרחב. בעקבות זאת הסביבה החברתית של האדם עלולה לפרש את התסמינים בצורה שגויה, להאשים אותו בדברים שאינם במסגרת שליטתו, להניח שיכולותיו נמוכות מכפי שהן או להטיל את האשמה בפגמים באופיו. תופעה זו עלולה ליצר נזק רב. אם אתם רוצים לדעת על זה יותר תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם על הסיכון שבהאשמה של אדם בדברים שאין בו – בקישור הזה.
בהתחשב בכל אלו, האבחון של הפרעת קשב יכול לשפוך אור על התמונה המלאה ולספק מידע חדש שיסייע להבנת המצב. על ידי כך האבחון יכול לשנות את תפיסת העצמי של האדם ואת האופן שבו הוא מפרש את החוויות האישיות שלו. ייתכן שיגלה שהיו דברים שהוא הואשם בהם או הרגיש אשם לגביהם, אשר כלל לא היו באשמתו. התובנות החדשות עלולות לערער את היסודות והנחות היסוד שעליהם התבססו מערכות היחסים של האדם עם הסביבה שלו עד אותו היום. פתאום עכשיו כולם צריכים לבחון את הדברים האלו מחדש וזה לא פשוט.
אבל זה לא נגמר כאן
הרי לא עושים אבחון רק בשביל לקבל אבחנה. אחת ממטרות האבחון היא גם לאתר את המקורות לקשיים ולספק מידע אודות היכולות והמאפיינים האישיים של האדם, שישמש כבסיס לבניית מערך טיפולי מותאם אישית. גם לטיפול יש מטרה. הוא נועד לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. כלומר, הוא נועד ליצור שינוי. כך שאם הכל מתנהל כראוי, בהחלט הגיוני לצפות שזה ישפיע בצורה משמעותית על ההתנהלות של האדם עם עצמו ומול הסביבה.
במילים אחרות – סביר להניח שתהליך האבחון והטיפול בהפרעת קשב ישנה לא רק את ההבנה והפירוש של ההתנהגות, אלא גם את ההתנהגות עצמה.
יהיו דברים שיורגשו באופן מיידי ויהיו דברים שיבנו לאורך זמן. כמו כן, יתכן שיהיו דברים שיתנדנדו לפה ולשם, עד שימצא האיזון הנכון מול אנשי המקצוע. בכל מקרה, מדובר בתהליך שעלול לערער את הסטטוס-קוו של מערכות היחסים הקרובות של האדם. בין אם השינוי נוצר מצמיחה אישית, בין אם מאבחון, מטיפול או מכל סיבה אחרת – האנשים שמסביבנו יגיבו בדרכם.
יהיו כאלו שישמחו עבורכם ויתמכו בכם מהרגע הראשון, יהיו כאלו שיצטרכו לעבור את התהליך שלהם כדי להבין ולקבל את התהליך שאתם עוברים. יהיו גם כאלו שיצטרכו לראות במו עיניהם את השיפור כדי להאמין בו ו…. יהיו כאלו שהשינוי לא ימצא חן בעיניהם ויהיו כאלו שיתנגדו לעצם השינוי מהיותו שינוי, ללא קשר לטיבו.
ואם הסביבה לא מקבלת?
חשוב לציין שלא כל מי שמביע ביקורת או חשש בהכרח יוצא נגדיכם. טוב לשמוע את הדברים, כי יתכן שבסופו של דבר הם יאירו את עינכם ויתרמו לתהליך. זה נכון גם אם באותו הרגע לא יהיה לכם נעים לשמוע את הדברים. אבל… כמו שאתם רוצים שיבינו אתכם, כך גם אתם צריכים להראות הבנה לצד השני. כי נאה דורש נאה מקיים. הדרך הכי טובה לעשות זאת, היא ליצור דו שיח ברוח טובה. זה המקום לסינגור עצמי, אסרטיביות ופיתוח של מיומנויות חברתיות. כל אלו יכולים להיות חלק מהמטרות הטיפוליות. אתם יכולים גם להיעזר באנשי המקצוע שעובדים איתכם, כדי להתייעץ בנוגע ליחסים מול הסביבה ולחשוב מה הדרך הכי טובה לגייס את שיתוף הפעולה והתמיכה שלהם.
כאמור, אחד המכשולים הגדולים הוא חוסר ההבנה של הציבור בנושא הפרעת קשב. לצורך העניין יצרנו עבורכם קטגוריה שלמה של חומרי הסברה שתוכלו למצוא – בקישור הזה. תעברו עליהם בעצמכם קודם. אחר כך תבחרו את הפוסטים שאיתם אתם מזדהים יותר ושיתאימו לאנשים שאתם רוצים להעביר להם את המידע. גם כאן אפשר להיעזר באנשי המקצוע שעובדים איתכם, או במכרים משותפים שיעזרו לתווך בין הצדדים.
ואם זה עדיין לא עוזר?
ייתכן יהיו אנשים, שלמרות כל המאמצים שלכם, יתנגדו לשינוי החיובי שאתם מנסים לעשות. זה יכול להיות מתוך חוסר ביטחון שלהם, מתוך חשש משינוי, מתוך אינטרסים שלהם לשימור המצב הקיים, מתוך חוסר הבנה, חוסר מודעות או כל סיבה אחרת. אנשים כאלו עלולים לחבל בתהליך שלכם ולפגוע בסיכויי ההצלחה שלכם. זה יכול להיות קשה במיוחד כאשר מדובר באנשים שקרובים לליבכם. כדי לדעת איך להתמודד עם אנשים רעילים בחיים שלכם, צפו בסרטון ההסבר – בקישור הזה. בנוסף, אם אתם צריכים להרחיב את מעגל התמיכה החברתי שלכם, תוכלו ללמוד איך ליצור חברים חדשים – בקישור הזה. בכל מקרה, תדאגו לעצמכם ואל תשכחו להיות מדהימים!
השיר Brand New Me של Alicia Keys אמנם לא נכתב על הפרעת קשב, אבל הוא מדבר בדיוק על מצבים מהסוג הזה. כלומר, מצבים שבהם אתם סוף סוף עולים על המסלול הנכון, אבל דווקא האנשים שמהם ציפיתם לקבל את מרב העידוד והתמיכה, הם אלו שמושכים אתכם אחורה. זהו שיר יפה, מרגש ומקסים. לי אישית הוא מעלה דמעות בעיניים בכל פעם מחדש ועזר לי בלא מעט רגעים קשים.
רוצים לשמוע כבר?
הנה, קבלו את הקליפ הרשמי:
אם התרשמתם כמוני, תעבירו את זה לכל מי שצריך לעצור רגע ולאסוף כוחות כדי שיוכל להמשיך בדרך.
אהבתם?
האזינו גם לשיר על האור הקטן שלי – בקישור הזה
ולשיר “ילדה קטנה” – בקישור הזה
תמונה: By Afnanrauf CC BY-SA 4.0
פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD
מה שקורה כששתי יוטיוביסטיות עם הפרעת קשב משתפות פעולה?
יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.
קצת רכילות
בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.
למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.
לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?
אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה
מחולל תשבצים ותפזורות / חן ספקטור
מה זה?
מחולל התשבצים מאפשר לכם ליצור תשבצי שלד ותפזורות בהתאמה אישית. לא רק זאת אלא שהוא לגמרי בעברית ומאוד נוח לשימוש.
למה זה טוב?
האתר הזה יכול להיות שימושי למגוון הקשרים:
- פעילות פנאי לחובבי התשבצים
- הוואי משפחתי או חברתי
- כלי חינוכי להוראה בתחומי התוכן השונים, במקצועות הלשון העברית ובלימודי שפה שנייה
- כלי טיפולי להוראה מתקנת, העשרה שפתית, אוריינות וכו
- כלי עזר ללמידת מושגים ושמות למבחן
- ו…. כל דבר אחר, כיד הדמיון הטובה עליכם – נשמח לשמוע רעיונות והצעות בתגובות
טיפים
יש כמה דברים שכדאי לכם לדעת כדי ליהנות מהחוויה המלאה:
- אפשר ורצוי להתאים את התכנים לסוג ומטרת הפעילות. למשל:
- אם עושים פעילות של סיכום נושא בכיתה אפשר לקחת מושגים מחומר הלימוד.
- אם עושים פעילות חברתית אפשר לקחת נושאים מחיי היום יום של המשתתפים.
- את רשימת המושגים וההגדרות אפשרגם להכין ביחד. למשל:
- במסגרת הוראה מתקנת, יכול להיות נחמד לאתר ביחד מילים קשות בטקסט ולחפש את ההגדרות במילון. אפשר להשאיר את ההגדרות כמו שהן או לאפשר לתלמיד לנסח במילים שלו. כדאי לו להשקיע בניסוח ברור אם הוא יהיה צריך לפתור את התשבץ בתום לימוד הטקסט או הנושא הרלוונטי. העתקה טכנית מהמילון לא מאפשרת עיבוד ופרסונליזציה של החומר. אם הוא יודע שיצטרך לפתור את זה אחר כך, סביר שישקיע יותר מאמץ בניסוח ההגדרות. מאמץ זה מעלה את הסיכוי להפנמת התכנים. לאחר שנרכשו כל המילים באופן מלא אפשר לתת את התשבץ לבני המשפחה או לחברים של התלמיד. משום שהוא יודע את הפתרונות, הוא יוכל לעזור להם במקרה הצורך. זו חוויה מאוד מעצימה. בנוסף, זה ידרבן אותו לא לעשות את הגדרות קלות מידי בחלק הראשון, כי אז כולם יפתרו אותו מהר וזה יהיה פחות מהנה. אפשר להסביר את כל השיקולים מראש או לאפשר לתלמיד לרכוש אותם מתוך הניסיון האישי שלו. אם מערבים אנשים נוספים, חשוב לוודא שהפעילות אכן חביבה על המשתתפים ולא להכריח אף אחד.
- במסגרת פעילות חברתית אפשר להתחלק לקבוצות כשכל קבוצה מכינה את התשבץ לקבוצה השנייה. אפשר להשאיר את הנושא פתוח, לאתגר בנושאים שנבחרו מראש או לתת לכל קבוצה לקבוע את הנושא של הקבוצה המתחרה.
- לאחר שיצרתם לעצמכם רשימה, אפשר לשמור אותה בקובץ וורד או לשלוח לעצמכם במייל. כך תהיה לכם אפשרות לשימוש חוזר במקרה הצורך.
- שימו לב לאפשרויות המראה (עיצוב) בצעד השלישי – הדרך הטובה ביותר להתרשם מהן היא ליצור את אותה הרשימה מספר פעמים, כאשר בכל פעם משנים הגדרה אחת.
- שימו לב לאפשרויות הכיתוב – אפשר להוסיף ולשנות את המלל של הכותרות כרצונכם
גרסאות
- כשאתם לוחצים על “בנה את התשבץ” אתם מקבלים את ההצעה הראשונה עם הפתרון. אם אתם לוחצים על “הצג גרסה להדפסה/פרסום” תקבלו גרסה ללא התשובות. אתם יכולים להשתמש רק בגרסה להדפסה או להכין לכם גם דף פתרונות.
- את הגרסה להדפסה/פרסום אפשר להדפיס כמו שהיא, או להעביר לקובץ וורד או פוור-פויינט כדי לערוך כרצונכם. כך אפשר לשלב את התשבצים והתפזורות בדפי עבודה.
- אפשר גם להקרין את התשבץ על לוח הכיתה ולפתור ביחד עם טוש מחיק.
- מעבר לגרסת ההדפסה, שימו לב שיש לכם אפשרות ליצור גרסאות נוספות של אותו התשבץ עם אותן ההגדרות.
- אפשרות זו שימושית כאשר בהוראה מתקנת או בשעת למידה למבחן רוצים לעבור על החומר מספר פעמים. ככה מצד אחד החומר מוכר אבל זה פחות משעמם. זה גם מקשה על השימוש בזיכרון חזותי ולכן מצריך יותר חשיבה מחדש על המושגים בכל פעם. באופן זה יש סיכוי טוב יותר להפנמה של החומר.
- הכנה של מספר גרסאות לאותו התשבץ היא אפשרות שימושית גם לעבודה בפורמט קבוצתי. משום שהיא עוזרת למניעה או צמצום של העתקות בין חברי הקבוצה. במקרה הזה אפשר לתת כדף פתרונות את הרשימה של המושגים, במקום להדפיס פתרון נפרד לכל גרסה.
כמה דברים שמיוחדים לאפשרות התפזורת:
- התפזורת מתאימה לפעילות הטרמה של נושאי לימוד חדשים. אפשר לכתוב רק את המושגים בלי ההגדרות, כך שהפעילות תתאים גם ללומדים ללא ידע מקדים.
- התפזורת מתאימה גם לשלבים של רכישת הקריאה והכתיבה, כמו גם לתרגול של סריקה חזותית ותשומת לב לפרטים. זאת משום שהפוטר צריך לשים לב לכל אחת מהאותיות במילה ולסדר שבן הן מופיעות כדי לפתור את התפזורת כראוי.
- שימו לב לאפשרות “אפשר למלים לשכב זו לצד זו” – זה משפיע על הפריסה של המילים בתפזורת. האם אתם רוצים שהן יהיו צמודות או מרווחות יותר?
רוצים לנסות?
אתם יכולים ליצור את התשבץ או התפזורת הראשונים שלכם כבר עכשיו – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את כל שאר הדברים שיש לנו בטכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
ואת סרטון ההסבר על יצירה של זיכרונות – בקישור הזה
תמונה: By ASU Department of English CC BY 2.0
איך להאכיל את עצמינו? / How to ADHD
מה אתם יודעים? ג’סיקה נפגשה עם האנה (או חנה?) הארט, כדי ללמוד קצת על בישול עם הפרעת קשב. האנה התחילה את הקריירה שלה מסדרת הסרטונים “המטבח השיכור שלי” שתוכלו לראות – בקישור הזה. כך שסביר להניח שאם מישהו יכול ללמד איך להרגיש נוח במטבח זו היא.
עיקרי הדברים:
- להפריד בין פעולת הבישול לפעולת ההאכלה העצמית
- הבישול יכול להיות אירוע שלם שלוקח יום שלם וקשה להשלים אותו כשרעבים
- אז קודם כל לדאוג שיהיה לכם אוכל זמין שאתם אוהבים
וקצת מסביב:
בנוסף לענייני הבישול, מעניין לראות כאן גם את השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב. לשתיהן יש אבחנה של ADHD. אבל, כפי שתוכלו לראות, אצל כל אחת מהן זה נראה אחרת לגמרי. אמנם יש ביניהן קווים משותפים, אבל לכל אחת מהן יש גם את נקודות החוזק והחולשה שלה. השונות הזו מאוד מקשה על ההבנה של הציבור בנושא של הפרעת קשב, כי חלק מאיתנו יכולים להיות מצוינים בדברים מסוימים שהחלק השני ממש גרוע בהם ולכולנו יש הפרעת קשב. היתרון שלנו כקהילה הוא שאנחנו צוברים ידע ומיומנויות בשלל תחומים, כך שאנחנו יכולים ללמד ולהשלים זה את זה.
הן עשו סרטון נוסף בערוץ של האנה, שאעלה בהמשך ואקשר לפה ואם לא תזכירו לי. כי בשביל מה יש חברים?
נשמע מעניין?
להסבר המלא יחד עם כל הצחוקים שיוצרות שתי נשים עם הפרעת קשב באותו החדר, צפו בסרטון How to Get Comfortable in the Kitchen ft Hannah Hart!
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את הסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה
ואת הפנאל בנושא בריאות הנפש שבו השתתפו שתיהן – בקישור הזה
תמונה: By Ernst Vikne CC BY-SA 2.0
לא אכפת לי שכל העולם ידע מה הסודות שלי! / Mary Lambert
אני שמחה לשתף אתכם בשיר מדהים, מרגש ומשמח של Mary Lambert!
על מה ולמה?
בהתחלה היא מספרת על כל הצרות שלה. אחר כך היא אומרת שמגיל צעיר מלמדים אותנו להסתיר את הדברים שאנחנו לא אוהבים בעצמינו בתוכינו. היא בזבזה כל כך הרבה זמן בהעמדת פנים שהיא משהיא אחרת ונמאס לה להעמיד פנים. עכשיו כבר לא אכפת לה שכל העולם ידע את כל הסודות שלה – לדעתי זה מאוד משחרר 🙂
התחברתם?
אז למה אתם מחכים? צפו בסרטון, הקשיבו לשיר המדהים Secrets וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם על החיים!
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את השיר “ילדה קטנה” – בקישור הזה
ותנו לאור הקטן שלכם לזהור יחד עם השיר המקסים – בקישור הזה
מחולל מבוכים / חן ספקטור
מחולל המבוכים הוא אתר חינמי ליצירת מבוכים בהתאמה אישית. אפשר לשלוט על גודל המבוך, הצורה שלו, גודל המסדרון, נטיב המסדרונות ועוד
את המבוך שיצרתם אפשר להדפיס ישירות מהדפדפן, לשמור כתמונה או להעתיק למסמך וורד או מצגת PP.
למה זה טוב?
אפשר להשתמש במבוכים לצרכים מגוונים לפי הצורך, הטעם ומצב הרוח:
- לכיף ולפנאי
- שדרוג של דפי עבודה ומערכי שיעור עם צ’ופרים
- פעולה משנית לשמירת הקשב בשיעור או הרצאה
- עבודה על מוטוריקה עדינה ותיאום עין יד
- עבודה על תפיסה חזותית והתמצאות במרחב
- עבודה על תכנון תנועה, סדר פעולות, זיכרון עבודה, בקרה ואימפולסיביות
כמה טיפים
- אחרי שהגדרתם לעצמכם פעם אחת את המאפיינים הרצויים לכם, אתם יכולים ליצור אין סוף מבוכים שונים עם אותן ההגדרות. זה מאוד נחמד לתרגול באותה רמת קושי, תוך שמירה על הגיוון. זה שימושי גם למניעת העתקות בעבודה קבוצתית 😉
- אם בא לכם להשתמש באותו מבוך כמה פעמים, זה גם בסדר. אחרי ההדפסה אפשר לניילן (למינציה). לפתוח את המבוך עם טוש מחיק של לוח ולנקות עם נייר טואלט (טישו). אם מתלכלך מאוד אפשר לעשות ניקוי יסודי עם צמר גפן שטבול במעט אצטון. לעמידות גדולה יותר אפשר להדפיס על בריסטול – אפשר להשיג במגוון צבעים בגודל A4 בחנויות לציוד משרדי וכלי כתיבה.
- אם יש לכם מכשיר עם מסך מגע אפשר לנסות לפתור על המסך בלי להדפיס כלל, אבל לא תראו את המסלול. כדאי לראות את המסלול אפשר לפתוח את הקובץ בתוכנה לעריכה גרפית. לא צריך משהו מורכב, אפשר גם את הצייר של חלונות שנמצא כמעט בכל מחשב. לבחור צבע ולצייר את המסלול על המבוך. אם שומרים בהתחלה בקובץ נפרד אפשר תמיד להתחיל מחדש כשמגיעים למבוי סתום.
- למורים בבית ספר, אפשר גם להקרין את המבוך על הלוח של הכיתה. אם רוצים תחרות אפשר להקרין כמה מבוכים במקביל 😉
- לפעמים קשה לראות את הכניסה והיציאה מהמבוך. אפשר להשתמש בזה כתרגול לסריקה ואיתור פרטים. כלומר, לנסות לחפש אותן כחלק מהחוויה של פתרון המבוך. אפשר גם להוסיף חצים ומלל בכתב יד על הגרסה המודפסת. לגרסאות אלקטרוניות אפשר להיעזר בתכנות אופיס כדי להוסיף את המידע הנחוץ.
- אפשר גם להוסיף למבוך תמונות וכיתוב. זה יכול להפוך אותו ליותר מעניין ונעים לעין. אפשר ואפילו רצוי להתאים את התמונות והמלל לעולם הפנימי של מי שמיועד לפתור אותו. כלומר, על פי תחומי עניין ותחביבים. במסגרת הכיתה אפשר להתאים את התכנים לחומר הלימוד. למשל, לקראת החגים – “עזרו לתפוח להגיע לדבש”.
בקיצור, לכו על זה!
אתם יכולים כבר עכשיו ליצור את המבוכים הראשונים שלכם – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את כל שאר הדברים שיש לנו בטכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
ואת הסרטון על שרבוט של קווים מתפתלים בשיעור חשבון – בקישור הזה
חוקי גרביטציה – כוח הכבידה בחיי היום יום / חן ספקטור
חוקי הגרביטציה:
- דברים נוטים ליפול כברירת מחדל לכן יש לצפות לכך – כדור הארץ מושך את כל מה שנמצא עליו ובסביבתו (גם כל הדברים האלו מושכים את כדור הארץ, אבל אם הם לא בגודל של השמש זה לא כל כך מזיז לו).
- בשעת עייפות דברים נופלים יותר
- בהינפל 2 דברים או יותר – לכו על היקר/חשוב יותר
- לא לנסות לתפוס דברים שיכולים להחזיר (חם, חד או חתול)
- לא לנסות לתפוס דברים בשעת ספונג’ה – מחליק
- להרבות בדברי פלסטיק ולהמעיט בזכוכית
- כל מגן אפשרי לטלפון!
- להזהיר אנשים שמבקשים מכם בתום לב ל”החזיק רגע” דברים שבירים
- בשעת החזקת דבר שביר אחד, יש להימנע ככל הניתן מכל פעולה אחרת ואם אפשר גם מנדידת המחשבה (בהצלחה עם זה…)
- לקחת בחשבון תקציב תחלופה בתחשיב החודשי
- קודם מטאטא, אחר כך שואב, אחר כך מים וללכת עם נעליים לשבוע
אני יכולה עוד להמשיך, אבל בא לי לשמוע מה לכם יש להוסיף 
סעו – יש לכם עוד!
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את “מונולוגים של ניירת” – בקישור הזה
ואת סרטון ההסבר על אין מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה
תמונה: By Big Ben in Japan CC BY-SA 2.0
התבריינות לבריונים – מי הקורבן?/ אביטל בריסק
מי שלא הוזמן לבית הספר בעקבות אלימות של הילד שלו ולא שמע ממנו ‘הם מציקים לי!’, לא יבין כנראה על מה אנחנו מדברים.
ישנם ילדים שהפתיל שלהם מאוד קצר. או שיש להם הפרעת קשב, או שהם חמי מזג מטבעם, או שהם עוברים תקופה קשה בבית ורגישותם לעולם עולה, וסיבולת שלהם לאחרים יורדת.
תהה הסיבה אשא תהה, ילדים אלו מאבדים את עצמם בקלות ונענשים הרבה.
ההתמודדות עם בעיות התנהגות ואלימות בבית הספר היא מורכבת ומאתגרת כשלעצמה. מה שעלול להחמיר את המצב עוד יותר, הוא ילדים אחרים שנמצאים בסביבתו של אותו הילד ומאוד נהנים לראות אותו “מתפוצץ”. על זה נדבר היום.
מקרה שהיה כך היה
לפני שנתיים צפיתי במחזה מדהים. ילד, נקרא לו אבי, חזר מהפסקה עצבני, עם אגרופים קמוצים, מתנשף וכועס. הוא עבר ליד ילדה בשם, נניח, דנה. דנה הביטה בו ולפתע הוציאה לו לשון. סתם רגע של ליצנות. אבי קפץ אליה עם אגרוף מורם באוויר, ואני עצרתי אותו רגע לפני מכה.
“המורה, לא עשיתי לו כלום!”, – אמרה דנה עם דמעות בעיניים, וחברות שעמדו סביבה הנהנו.
“שקרנית!!” – צעק אבי, מתחיל לבכות מרוב תסכול ששוב יאשימו אותו. הוא מבין שהסתבך, מבין שהכל אבוד לו והוא, הילד “הבעייתי”, יקבל עונש.
הוא יודע שאין מהמעגל הזה יציאה. או לפחות, כך לימד אותו הניסיון המר שחווה עד עכשיו.
מה בעצם קרה שם?
דנה אפילו לא שקרה. היא בסך הכל הוציאה לשון. זה לא מעשה חמור, נכון?
בטח שלא מגיע לה מכות על זה!
(אגיד בסוגריים ששום מעשה כמובן לא מצדיק מכות, אבל באמת במקרה כזה כביכול התגובה לא הייתה פרופורציונלית).
שאלתי את אבי על מה הוא כעס, והוא סיפר שדנה הוציאה לשון.
שאלתי את דנה למה היא הוציאה לשון דווקא לאבי.
נהיתה דממה.
ידעתי את התשובה
התשובה פרדוקסלית – היא הוציאה לשון לאבי כי זיהתה שהוא הילד שהכי יתעצבן מזה.
איזו מתיקות של שליטה וכח! כמה קל להפעיל ילד מתעצבן!
כמה כיף בהינף יד לגרום למישהו לאבד עשתונות ולנוח על זרי הדפנה של קורבן ומסכן!
אבי הסתכל עלי בפליאה.
הוא לא ציפה להבנה מצד מבוגרים, הוא לא חשב שמישהו יגן עליו, על הילד הפוגע בילדה טובה ועדינה שלא עשתה לך כלום.
ילדים כאלה, שנחשבים לילדים בעיתים, גם במערכת וגם בבית, הם בעצם קורבנות להצקות קטנות מצד הסביבה.
כיף להצית אותם. כיף להישאר הטובים והתמימים. כיף אפילו במחיר מכות שהמציקים לפעמים חוטפים מהם.
איך זה נראה בצד השני?
אביא כאן שיחה עם הילד בכיתה ו’:
“המורים אומרים לי לא להרביץ אלא לבוא אליהם ולבקש עזרה. אני בא ואומר להם שקובי מוציא לי לשון. המורה מתעצבנת ואומרת שאני לא תינוק. אני חוזר למקום עצבני, כבר לא סומך על המורה. אני יודע שהם עושים את זה בכוונה. בפעם ה30 אני מאבד את זה ומעיף לקובי כאפה. אין לי בעיה עם זה שאני נענש, לא הייתי בסדר. אבל תסבירי לי, למה רק אני נענש?”
מוסר ההשכל
אם זה המצב שהילד שלכם מתמודד איתו, לעולם אל תתנו לגיטימציה לתגובות לא מתאימות, אך תנו הבנה מלאה למה שהוא מרגיש ותערבו את המסגרת בבקשה לטפל באופן חמור במציקים.
אהבתם?
צפו גם בסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ועל התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה
הבהרה: הפוסט מבוסס על מקרה אמתי, אך לצורך שמירת הפרטיות של הילדים שונו פרטים מזהים וכל השמות בדויים.
3 דרכים להתחיל שיחה / Charisma on Command
לבקשת הקהל – הרי לכם סרטון נוסף של Charisma on Command, שעושים אחלה הסברים על כישורים ומיומנויות חברתיות. הפעם הוא מסביר איך להתחיל שיחה במצבים חברתיים שונים.
עיקרי הדברים?
- לשאול שאלות – למשל: מתי מתחילים? או האם ראית את הפרק האחרון של משחקי הכס?
- לנסות לכוון את השיחה לכיוון של רגשות – אהבת את המרצה? גם אותך מעצבן שהמיזוג לא עובד?
- בהקשרים חברתיים סגורים, כמו מסיבה של חבר’ה או כנס מקצועי – פשוט לגשת ולהגיד – “שלום, אני עדיין לא מיכר/ה אותך, אני ???” + לחיצת יד.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון 3 Easy Ways to Start A Conversation With Anyone
אהבתם?
אז כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלו על איך למצוא נושאים לשיחה אחרי שכבר החלה – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך אפשר להכיר חברים חדשים – בקישור הזה
תמונה: By Steve Evans CC BY 2.0
מדוע חשוב לנצל את הזמן שלכם בצורה יעילה? / Bishop T.D. Jakes
לפי Bishop T.D. Jakes אנחנו הדור הכי עסוק בשלוש מאות השנים האחרונות, אבל אנחנו לא אפקטיביים. הוא קורא לנו לבדוק האם אנחנו באמת יעילים, או רק עסוקים?
הוא מסביר למה כדאי לנו ללמוד איך לנצל את הזמן שלנו בצורה יעילה.
לאנשים עם הפרעת קשב כל הנושא הזה יכול להיות מאתגר. היכולת שלנו לנהל את הזמן בצורה יעילה עלולה להיפגע בעקבות הקשיים שלנו בתפקודים ניהוליים, שעליהם מסביר ברקלי – בקישור הזה, יחד עם “עיוורון הזמן” שלנו, שעליו תוכלו לשמוע – בקישור הזה.
מה חשוב לנו באמת?
אנחנו לא משתמשים בחיים שלנו, בזמן שלנו לדברים החשובים ביותר. האם יש משהו בכם שמרגיש שאתם מפספסים את החיים שלכם? את המטרה שלכם? את ההתלהבות שלכם? זה כנראה אומר שאתם לא מקדישים את הזמן שלכם לדברים שחשובים לכם באמת.
צפו בסרטון How to Use Your Time Effectively ורשמו בתגובות מהם הדברים שחשובים לכם ולמה אתם הייתם רוצים לפנות זמן?
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המשחק שיכול לתת לכם עוד 10 שנות חיים – בקישור הזה
ובסרטון ההסבר על איך ניתן לסיים פרויקטים בלי לקרוס – בקישור הזה
איך לפתח את החוסן שלכם? / How to ADHD
הקדמה
לסרטון הזה קדם סרטון אחר שבו ג’סיקה שיתפה אותנו בחווית הכישלון שלה, כשלא הצליח לעמוד בזמנים של ערוץ היוטיוב שלה. היא ממש ניסתה אבל שום דבר לא היה מוכן גם כשהדד-ליין כבר היה מאחוריה. כמו שאתם מתארים לעצמכם, זה מצב שיכול לעורר יאוש וספקות עצמיים. אם לא ראיתם את זה עדיין, כדאי רגע לקחת את הזמן ולצפות – בקישור הזה.
תזכורת
הדרך היחידה שבה כישלון יכול לפגוע בנו היא רק אם אנחנו נותנים לו לעצור אותנו. למרבה הצער, פעמים רבות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו מרימים ידיים, מתייאשים מהמטרות שלנו ולעתים גם מעבדים אמון בעצמינו.
למה הדבר דומה?
זוכרים את מכונות המשחקים של פעם? אז שם יש לכם חיים בכל מכונה ואם אתם נפסלים אתם יכולים לנסות שוב. כך אנחנו יכולים לקבל משוב מידי על הביצוע, להסיק מסכנות ולהפיק לקחים להמשך. אם מעניין אתכם הקשר בין הפרעת קשב למשחקי מחשב, צפו בסרטון ההסבר שג’סיקה הכינה על הנושא הזה – בקישור הזה. ואם מעניין אתכם לדעת עוד על הצורך של אנשים עם הפרעת קשב במשוב מיידי וברור, צפו בהסבר של ברקלי – בקישור זה.
כל זה טוב ויפה, כל עוד שיש לכם מטבע נוסף כדי להמשיך לשחק אחרי שנגמרו לכם כל הפסילות. כדי לדעת מה קורה כשכל האסימונים נגמרים, צפו בהרצאה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה.
אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיכשל יותר ולקבל הרבה יותר משובים שליליים מהסביבה, בהשוואה לאנשים שאין להם הפרעת קשב. זה יכול להוביל לשחיקה רצינית. כלומר, אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא מטבעתו או אסימונים לעתים קרובות מידי.
איך בונים חסינות?
כדי לבנות את החסינות שלכם אתם צריכים ללמוד כיצד להשיג לכם יותר אסימוני משחק. הרי זה לא משנה כמה אסימונים אתם צריכים כל עוד שהם לא נגמרים לכם.
להסבר איך אפשר למלא את מלאי המטבעות אחרי תקופה מייאשת, צפו בסרטון How to Build Resilience: Quarters of Encouragement – יש שם כמה טיפים ממש טובים:
אהבתם?
למקרים קשים במיוחד צפו בהסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה
ובהסבר על מה לעשות כשעשיתם טעות נוראה – בקישור הזה
תמונה: By Felipe Juan Artista CC BY-SA 4.0
תכנית פעולה לתחזוקה עצמית / How to Adult
טיפול עצמי או תחזוקה עצמית הן לא תגמול או פרס, אלא עמדה של לקיחת אחריות אישית על עצמינו. תחזוקה עצמית מונעת שחיקה, היא מפחיתה את ההשפעות השליליות של לחץ על הגוף והנפש שלכם. כמו כן, היא עוזרת לכם להתמקד במה שבאמת חשוב.
עיקרי הדברים:
- הכירו בכך שזה בסדר לטפל בעצמכם
- תלמדו מה עובד בשבילכם
- תלמדו לזהות את סימני האזהרה שלכם
רוצים לשמוע עוד?
להסבר המלא על תחזוקה עצמית וטיפול עצמי, צפו בסרטון A Self-Care Action Plan וספרו לנו בתגובות מה אתם עושים בשביל עצמכם?
אהבתם?
צפו גם בסרטון על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה
ואת ההסבר על מה לעשות כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה
התמודדות עם אנשים רעילים / Kati Morton
קתי מסבירה איך אתם יכולים להתמודד עם אנשים רעילים בחיים שלכם. מדובר באנשים שרעילים עבורכם מכל סיבה שהיא. כל אחד רגיש לדברים אחרים אז סוג האנשים מולם מתמודדים יכול להשתנות ממקרה למקרה, בכל מקרה חשוב שתשמרו על עצמכם והיא מתארת פה כמה דרכים שיכולות לעזור לכם במצבים האלו.
עיקרי הדברים:
- להציב גבולות
- להביע את הצרכים והרצונות שלנו בצורה אסרטיבית
- להשתמש במעגלי התמיכה שלנו (חברים, משפחה או אנשי מקצוע)
- ליצור דוגמה אישית לאופן שבו אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו (נאה דורש נאה מקיים)
- ו…. אם כל הדברים הקודמים לא עזרו – לנתק את הקשר
רוצים לדעת עוד?
להסבר המלא צפו בסרטון Tips for dealing with TOXIC PEOPLE
אהבתם?
צפו גם בהסבר על כיצד גבולות טובים יכולים לשחרר אתכם – בקישור הזה
ואם אתם צריכים רענון של המעגל החברתי שלכם צפו בסרטון שמסביר איך אפשר ליצור חברים חדשים – בקישור הזה
האם אני כישלון? / How to ADHD
כולנו נכשלים מידי פעם, אבל לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה להיכשל הרבה יותר. לעתים גם באופן יום יומי. זה יכול לחלחל למודעות העצמית שלכם.
ג’סיקה כל הזמן מספרת כמה קשה לה להתמיד בהעלאת הסרטונים שלה על הפרעת קשב לערוץ המשובח והחשוב שלה How to ADHD. אם אתם תוהים למה, אז זה בגלל שיש לה הפרעת קשב בעצמה והתמדה ולוחות זמנים זה לא מהצדדים החזקים שלנו. בשבוע שבו צולם הסרטון היא לא הצליחה להעלות, או אפילו לכתוב או לצלם סרטון גם אחרי שהדד-ליין היה מאחוריה. דברים כאלו ישר יכולים להכניס אותנו לסרטים יפים על כמה שבחיים לא נצליח שום דבר ובאותו הרגע זה נראה אמיתי מאוד.
מה חדש תחת השמש?
מה שחדש זו הגישה, התובנה, הצורה הנוספת שבה אפשר וכדאי להסתכל על החיים:
“כישלון הוא לא ההפך מהצלחה – הוא מה שקורה בדרך אליה”
לא יודעת מה איתכם, אבל לי המשפט הזה משנה את כל השקפת החיים. היא טוענת שהדרך היחידה שכישלון יכול למנוע מכם הצלחה היא רק אם תפסיקו לנסות בגללו. כל עוד שאתם ממשיכים לנסות, אתם יכולים להשתמש בו כמשוב לצורך הפקת לקחים והתקדמות יעילה יותר בהמשך הדרך. יכול להיות שיקח לנו הרבה יותר זמן ושניפול הרבה יותר בדרך, אבל כל מה שצריך זה להמשיך לנסות.
התחברתם?
צפו בסרטון Am I a Failure?, כתבו לנו בתגובות מה דעתכם והעבירו את זה למישהו שיכול להיעזר בקצת אמפתיה, הזדהות ותקווה בזמנים הקשים…
אז איך בונים חסינות?
תוכלו למצוא את סרטון ההמשך של ג’סיקה על בניית חסינות – בקישור הזה
אהבתם?
ראו גם את הסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה
ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה
עצות סבתא – איך אפשר לגרום לבן או בת הזוג להיות יותר נקיים ומסודרים בבית? / Granny PottyMouth
הסבתא החביבה הזו נותנת טיפים להתמודדות עם בן או בת זוג שלא מקפידים לנקות ולסדר אחריהם.
אמנם הסרטון לא נוצר עבור בני זוג של אנשים עם הפרעת קשב, אבל… תכלס – יכול מאוד לעזור להם להתמודד עם הבלאגן שלנו 😉
עיקרי הדברים:
- אתם לא יכולים לתקן אותו או אותה – אבל אתם יכולים להפיק את המיטב מהקשר שלכם, אם אתם ממש אוהבים את כל השאר. אז במקום לתקן תתחילו לעשות רשימה של כל הדברים שמוצאים חן בעיניכם בבן או בת הזוג שלכם.
- תזכרו שמי שצריך לדאוג לכם זה אתם – חוששים לקבל מכה בראש מהדלתות הפתוחות בארונות המטבח? סיגרו אותן כשאתם נכנסים לחדר. למקרים קשים במיוחד, אתם יכולים גם לכבוד קסדה. התייחסו לדברים בהומור אוהב ותנסו לבוא לקראת הצד השני במה שאתם יכולים.
- דברו על זה – לא בכאס ולא בציניות. יכול להיות שיש להם סיבה טובה, או שהם בכלל לא מודעים לכך שהדברים האלו מציקים לכם.
- וטיפ בונוס: אל תצברו כעסים! – אם לא מתמודדים עם הדברים, הם נוטים להצטבר ולהתפוצץ…. לא נעים.
***אזהרה קטנה***
שימו לב – יש סיבה שקוראים לערוץ שלה “Granny PottyMouth”.
מצד אחד זה מאוד משעשע לראות סבתל’ה חביבה שכזו אומרת כל מיני מילים שלא ממש נחשבות לשפה מכובדת… מצד שני יתכן וחלק מכם ירגישו קצת לא בנוח בשימוש המגוון והמרשים שלה במילים בוטות. אם אתם רגישים לנושא, מתחת לסרטון מחכים לכם קישורים לפוסטים אחרים בנושא זוגיות, שמשתמשים בשפה נקייה יותר. לכו על מה שמרגיש לכם טוב ^_^
אז אם אתם מוכנים לחוויה ייחודית וקצת מילות חוכמה על החיים ובכלל, צפו בסרטון Granny’s Corner: Neat vs Not
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה
ואת המאמר של ירדן לוינסקי על איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Ryzhkov Sergey CC BY-SA 4.0
גבולות טובים משחררים אותך – איך להקשיב למצפן הפנימי / Sarri Gilman
לכולנו יש מצפן פנימי שאומר לנו מה- “כן” ומה- “לא” שלנו.
במבט ראשון זה נשמע פשוט. אבל….
מה הבעיה?
הבעיה היא שלא תמיד בא לנו להקשיב לו ולפעמים אנחנו נותנים לסביבה להכתיב עבורינו את הדברים. זה המקום של גבולות. כלומר, לדעת מה נכון עבורכם ולמצוא את הדרך להבהיר את זה לסביבה בצורה אסרטיבית. זה חלק בלתי נפרד מהמודעות העצמית שלנו ומהכישורים החברתיים שלנו כאנשים בוגרים.
כולנו נמצאים במהלכו של סיפור חיים. סיפור החיים שלך מעוצב על פי הדברים שלהם בחרת להגיד “כן” והדברים שלהם בחרת להגיד “לא”. ה”כן”ים וה”לא”ים שלך הם אבני הבניין של הגבולות שלך.
מהם גבולות? איך בונים אותם?
על זה בדיוק מדברת שרי גילמן בהרצאה שלה. היא מסבירה גם איך להחלים אחרי שהגבולות שלכם נפרצו ואיך להציב גבולות חדשים.
להסבר המלא בהרצאה Good boundaries free you של Sarri Gilman ב- TED, צפו בסרטון:
אהבתם?
צפו גם בסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצויינת – בקישור הזה
ואת ההרצאה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה
איך בונים פינת ריפלקציה שקטה וידידותית בבית הספר? / Edutopia
האם קרה לכם פעם שפשוט התמודדתם עם יותר מידי דברים ביום אחד, שהייתם כל כך מוצפים ועצבניים שכל דבר קטן עלול להדליק אתכם?
אז לילדים זה קורה גם. להם עוד יותר קשה כי הם עדיין לא פיתוח את מנגנונים ההתמודדות שיש לנו כאנשים בוגרים. לחלקם גם מתמודדים עם קשיים שאין לבני הגיל שלהם ואם במקרה יש להם גם הפרעת קשב אז זה בא עם הרבה קשיי וויסות שמאוד מקשיים לכבות את האש.
מה עושים?
בתי ספר יכולים ליצור “פינות רפלקציה” או “פינות שקט” לילדים שצריכים רגע לנשום, להירגע ולסדר את המחשבות שלהם.
להסבר המלא צפו בסרטון Peace Corner: Creating Safe Space for Reflection
אהבתם?
צפו גם בסרטון על איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ועל ההסבר של ברקלי על האחריות של ילדים עם הפרעת קשב על ההתנהגות שלהם – בקישור הזה
תמונה: Eva Rinaldi CC BY-SA 2.0
איך לתקתק פרויקטים בלי לקרוס? / How to ADHD
ג’סיקה שלנו חוזרת עם פרוייקטים!
אנשים עם הפרעת קשב שכמנתנו נוטים להיכנס להרבה דברים חדשים ומגניבים ומעניינים כי זה כיף!
אבל זה כיף רק עד שאנחנו מגילים שנכנסנו ליותר מידי דברים, שהם כבר לא חדשים ואולי פחות מעניינים, שאין לנו כבר כוח או זמן להשלים אותם ו…. אופס. בעיה.
יש לנו שילוב של כמה מאפיינים שעלולים להפיל אותנו כל פעם מחדש בתכנון הלו”ז שלנו. על ההתלהבות מדברים חדשים כבר דיברנו, אבל היא לא הדבר היחיד שמקשה עלינו להימנע מיצירת עומס יתר. לצידה יש גם את הרצון להתחבב על הזולת ולהוכיח את עצמינו, קשה להגיד “לא” לאנשים שקרובים לליבנו ומבקשים את עזרתנו. בנוסף, יש לנו בעיה בהערכת זמנים, להסבר על ה”עיוורון זמן” של אנשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן. כל אלו ביחד עושים לנו סמטוחה גדולה ואז אנחנו עלולים למצוא את עצמינו פותחים עוד דברים חדשים כדי להסיח את הדעת מהברוך של הקודמים ו…. אתם כבר מבינים שזה לא הולך למקום טוב ככה 😉
אז איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים הזה?
טוב שאתם שואלים! ג’סיקה הכינה לנו שאלון בדיקה קצר, שיעזור להחליט האם כדאי לקחת על עצמינו את הפרוייקט הבא או לא.
נשמע שימושי? תוכלו להוריד את הקובץ המקורי באנגלית – בקישור הזה
להסבר המלא עם כל הטיפים, צפו בסרטון How to Get Projects Done, On Time, Without Your Life Falling Apart in the Process
אהבתם?
צפו בסרטון ההסבר על מה קורה כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה
ואם התפקשש לכם ובכל זאת התחלתם לקרוס, צפו במדריך לשעת משבר – בקישור הזה
תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0
כוכב זהב בשבילי! / Dodie and Bethan Leadley
אם יש לכם הפרעת קשב, זה לא ברור מאליו שדברים מצליחים ומסתדרים להם כך סתם. על תחושת הכישלון שעלולה לנבוע מהפרעת קשב, תוכלו ללמוד יותר – בקישור הזה. תחושה זו מועצמת משום שדווקא הפעולות הפשוטות לכאורה יכולות להוות אתגר משמעותי. אבל למה שלא נחגוג את ההצלחות הקטנות שלנו כמו שצריך? הרי עבדנו קשה כדי להשיג אותן לא?
אז גם אם כל שאר העולם לא מתלהב, מן הראוי שלפחות אנחנו נעריך היטב את ההישגים שלנו.
השיר הזה נועד בדיוק למטרה הזו, אז אם אתם צריכים תזכורת קטנה על הערך העצמי שלכם – זה יכול לעשות את העבודה 🙂
נשמע מעניין?
צפו בשיר המקסים Gold Star for Me וספרו לנו בתגובות על מה מגיע לכם כוכב זהב.
אהבתם?
צפו בהרצאה של ברנה בראון על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה
ובשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה
איך ליצור שיתוף פעולה מול בית הספר לקראת שנת הלימודים? / בריסק אביטל
עוד רגע מתחילה שנה ילדים רבים יפגשו מחנך חדש. השיח על שיתוף פעולה נשמע נדוש, אבל איך אפשר ליצור שיתוף פעולה באמת?
אשמח לשמוע מניסיונכם, ואשתף קצת בטיפים שאספתי בדרך משני צידי המתרס, כאימא וכחלק ממערכת חינוכית.
- תנו למורה קצת זמן להכיר את הילד. מורים רבים מבקשים לא לקבל מידע לפני שרואים את הילד. שבוע זה זמן מספיק, ואז כדאי לקבוע פגישה או שיחה טלפונית. במקרים מורכבים, כשצפויים התמודדויות כבר על ההתחלה, או כשיש מידע שעל המורה לקבל מיידית, כדאי ליזום מפגש עוד לפני תחילת השנה, או להכין מכתב ולמסור אותו למורה במפגש המקדים.
- העבירו את כל המידע הנחוץ. לא כדאי להסתיר דברים כדי ‘להתחיל דף חדש’. אם הדברים מפסיקים להיות רלוונטיים, המורים שוכחים מהר מידע לא שימושי.
- ספרו למורה מה נקודות הכח של הילד. במה הוא מצליח, גם אם זה לא קשור ללמידה. ספרו אילו שיטות עובדות איתו הכי טוב. חשבו ביחד איך ניתן להשתמש בנקודות הכח לצורך העצמה שלו.
- במה המורה יכולה לעזור לילד שלכם? לכם? תזכרו שלמורה יש כיתה שלמה. תמקדו את העזרה בדברים הקריטיים באמת, אחרת זה יירד לתמיון. אל תבקשו שתרשום לו ביומן, אבל כן תשאלו איך הוא יכול להשלים אם לא הספיק. במידה וגם אתם מתמודדים עם הפרעת קשב, שתפו את המורה שיש משימות שאתם תתקשו בהם, כמו מעקב אחרי הכנת מערכת או שיעורי בית.
- חלוקת תפקידים ברורה. סכמו תחומים אותם אתם לוקחים על אחריותכם. אם זה הכנת מערכת, בדיקת ציוד, השלמת פערים לימודיים, מעקב אחרי נטילת כדור, עבודה על מעמד חברתי. אילו תחומים הם באחריות הילד? מה יקרה אם לא יכין שיעורי בית או ישכח ציוד?
- מה חשוב לכם לדעת? סכמו עם המורה על “נוהל דיווח”. חישבו על אילו מצבים נשמע לכם דחוף וחשוב לקבל מידע מהמורה במהלך שנת הלימודים (אם הילד לא אוכל טוב, אם יש קשיים חברתיים, אם לא הכין שיעורים?).
- סכמו דרך תקשורת נוחה למורה ולכם. שעות, האם עדיף טלפון או הודעה. יש המשתמשים במייל, יש המעדיפים ווטסאפ, ויש המקפידים על טלפון בבית כדי ליצור גבולות לתקשורת.
- בררו מה המסגרת יכולה לתת לילד שלכם. האם זה בתחום העשרה או סיוע, קבוצה חברתית או תראפיה רגשית. אולי כדאי שיהיה במועצת תלמידים? אולי להשתלב במסגרת שיעורי עזר אחר הצהריים?
- עידוד תקשורת בין אנשי המקצוע. ספרו מה הילד מקבל אחר הצהריים (ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, מורה פרטית). הציעו להיות בקשר זה עם זה, מאוד חשוב.
- איך כדאי להתמודד עם בעיות התנהגות? במידה ויש קשיי התנהגות, תבררו מראש מה עמדת המורה ומה אומר התקנון. הציגו את עמדתכם וכיצד אתם מטפלים במידה ויש אירוע אלימות. חשוב מאוד לגבש דרכי תגובה משותפות לבית ולבית הספר אם צפויים קשיי התנהגות של הילד.
- האם יש טיפול תרופתי? אם כן – עדכנו את המורה על סוג הטיפול התרופתי במידה ומקבל ומאילו תופעות לוואי סובל. כמה שעות הוא פועל? האם צריך כדור נוסף בצהריים?
שתהיה לכולנו שנה טובה ומוצלחת!
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם על זכויות התלמיד – בקישור הזה
ואת החוברת של משרד החינוך בנושא הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Mummelgrummel CC BY-SA 3.0
איך לפלרטט בלי להטריד / Charisma on Command
הידד – מצאתם מישהי שמצאת חן בעיניכם!
אז…. איך תוכלו להתחיל איתה בלי ליצור אי נוחות?
זה קשה במיוחד במצבים האלו, משום שמטבע הדברים מדובר באנשים חדשים שאתם עדיין לא מכירים ולא יודעים מה מוצא חן בעיניהם ומה לא.
מה גם שבמקרים רבים פחות מידי או יותר מידי ממשהו לא יהיו נעימים לצד השני וצריך לשמור על המידה הנכונה.
מה עושים?
הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:
- קשר עין – לא לבהות מרחוק ולא להופיע בפתאומיות. אחרי 2-3 פעמים שבהן נוצר קשר עין, ללכת לדבר. איך לא נלחצים? מתרגלים יצירת קשר עין עם כל האנשים סביבך. לזרוק חיוך קטן על הדרך ומחווה גופנית קטנה כמו נפנוף לשלום. תנסו לגרום לכמה שיותר אנשים להגיב לאינטראקציות האלו בדרך חיובית. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא ליהנות. אחרי שמרגישים נוח עם המיומנות יהיה קל יותר ליישם את זה בהקשר רומנטי.
- מחמאות – להיזהר לא להגזים, כי זה עלול ליצור מתח ומבוכה בצד השני. אחת הדרכים להוריד את המתח, היא שימוש בהומור ובדיחות לאחר המחמאה.
- לא לחסום את הדרך – להקפיד שהגב שלכם יהיה מופנה לקיר ושאינכם חוסמים את המעבר, כדי לא ליצור תחושה של מלכודת או סכנה פיזית.
הבהרה: הסרטון הזה אמנם מתמקד בגברים שרוצים להתחיל עם נשים, אבל הרבה מהדברים שם בהחלט ניתנים ליישום גם בסיטואציות אחרות 😉
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How to Flirt Without Being Creepy וספרו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
ראו גם את סרטון ההסבר על שיפור מערכות יחסים – בקישור הזה
ואת מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה
איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת? / How to ADHD
גיסיקה של How to ADHD מסבירה לנו איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת.
היא מסכמת לנו את הדברים דרך חמישה כללים עיקריים:
- כנות – במיוחד כשדברים לא בסדר.
- לריב באופן הוגן – הרי המטרה היא לא לנצח או להוכיח שאתם צודקים, אלא להגיע להבנה הדדית.
- אל תהיו משעממים, תעשו דברים מגניבים, תגדלו ותאפשרו לצד השני לפעול באופן דומה.
- תנסו, אבל במידה הנכונה – לא להגזים ולא לשחוק את עצמכם.
- כבדו את הזכות של הצד השני לקבל החלטות עבור עצמו – גם אם אתם חשובים שאתם יודעים יותר טוב מה צריך לעשות. פרט, למקרים יוצאי הדופן שבהם עלולה להיות סכנה בטיחותית לאדם או לסביבה. אבל… אם הם סתם לא עושים את מה שאתם רוצים שיעשו, אתם צריכים לכבד את זה שהם אנשים נפרדים ממכם. זה קשה אבל חשוב. אם אתם לא הורים של אדם מסוים, אל תתנהגו אליו כאילו הוא הילד שלכם. במקום לשנות את הצד השני נסו לשנות דברים שנמצאים במסגרת השליטה שלכם.
הכללים האלו נבנו מתוך הניסיון הזוגי שלה, אבל טוב ליישם אותם בכל מערכת יחסים 🙂
נשמע מעניין?
צפו בחלק ראשון של How to Make a Good Relationship Great: Our Top 5 Rules ואל תשכחו להמשיך לשני 😉
חלק שני:
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על הפרעת קשב ומערכות יחסים – בקישור הזה
ואת התכנית של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה
תמונה: By Compagina CC BY-SA 4.0
סרגל וירטואלי למסך המחשב / חן ספקטור
שלום לכם,
קורה לכם שאתם מתחילים לקרוא וכל האותיות קופצות לכל עבר, שאתם מדלגים שורה או קוראים בטעות את אותה השורה פעמיים?
אחד הדברים שיכול לעזור לכם מאוד הוא סרגל. כן – הדבר הישר הזה משיעור הנדסה, מסתבר שהוא שימושי 😉
שמים את הסרגל מתחת לשורה שאותה קוראים, זה מחביא את כל השורות שמתחת ועוזר להתמקד במילה הנוכחית.
אם זה לא מספיק, אפשר לשים גם סרגל נוסף על השורה שמעל. שני סרגלים עלולים להיות מסורבלים לתפעול. במקרה הזה אפשר לגזור חלונית בגודל שורה מדף נייר ריק. אם הנייר לא מספיק אטום אפשר להכין את החלונית מבריסטול עבה יותר. לנוחיותכם יש בריסטולים בגודל A4 בכל חנויות הכתיבה והיצירה.
אבל… מה קורה אם הטקסט לא מופיע על דף אלא על מסך?
בעידן הדיגיטלי הקריאה ממסכים נפוצה יותר ויותר.
עם זאת, למרבה הצער למקרים אלו לא רק שסרגל פיזי אינו פרקטי, אלא שהוא עלול אף לפגוע במסך.
אל חשש!
יש לי כאן בשבילכם סרגל וירטואלי חינמי למסך בשם JR Screen Ruler שאפשר להוריד ללא עלות – בקישור הזה
הוא אומנם לא נראה טוב במבט ראשון, אבל אפשר לשנות את הסקאלה של השנתות לסנטימטרים ואז הוא פחות מקושקש.
יש שם גם את JRuler Pro שנראה קצת אחרת ויש לו יותר אפשרויות להתאמה אישית.
אם אתם מכירים סרגלים יותר טובים, תרגישו חופשי לשים לנו קישור בתגובות 🙂
*****
שימו לב:
אם שימוש בסרגל עוזר לכם ועדיין לא עשיתם אבחון ללקות למידה או הפרעת קשב – זה הזמן. בהחלט יכול להיות שיש דברים נוספים שיכולים לעזור לכם ואיתור המקור לקשיים חיוני להתאמת הטיפול הנכון.
הסבר על אבחון של הפרעת קשב ניתן לקרוא – בקישור הזה
הסבר על אבחון דידקטי אפשר לקרוא – בקישור הזה
הרבה פעמים התורים לאבחונים ארוכים אז כדאי לקבוע בהקדם האפשרי.
כמו כן, בזמן שאתם מחכים לאבחון כדאי גם לעשות בדיקת ראייה ובדיקה של מיקוד ראייה אצל אורטופטיס.
גם אלו מצבים שיכולים להוביל לקשיים דומים בקריאה וגם בהם יתכן שניתן לטפל. תוכלו למצוא מידע נוסף על קשיי ראייה – בקישור הזה
איך למצוא נושאים לשיחה – כישורים חברתיים שימושיים / Charisma on Command
הפרעת קשב וריכוז ADHD עלולה לפגוע בתפקוד החברתי. במקביל, מיומנויות חברתיות יכולות לשמש כיכולות פיצוי יעילות על מגוון קשיים. לכן כדאי לכולנו לשפר את התחום הזה, בין אם אנחנו מתקשים בו ובין אם לאו 🙂
בערוץ של Charisma on Command יש שלל סרטונים שימושיים. הפעם אני מציגה לכם סרטון שמסביר איך לדאוג שתמיד יהיו לכם נושאים לשיחה. הוא שימושי ביותר לרגעים האלו שבהם אתם נמצאים עם אנשים שהייתם רוצים להכיר יותר, אבל דווקא עכשיו אתם לא מצליחים לחשוב מה להגיד ואיך לעורר את השיחה.
נשמע שימושי?
להסבר המלא צפו בסרטון How To Never Run Out Of Things To Say In Conversation
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על יצירת חברויות חדשות – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך להיות פופולריים – בקישור הזה
בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה / אפי זקן
בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה הרגשתי סופרמן
לא רעב לא צמא מפוקס רגוע שקט
העמסתי :
יום עבודה, באמצע איסוף מסמכים מבנק יהב ברגל מי יכול למצוא חניה בגבעת שאול בירושלים חזרה למשרד, אירגון המסמכים וכו… מסירת המסמכים גם ברגל למקום אחר בגבעת שאול חזרה למשרד כדי לגלות שאני צריך להחליף גלגל באוטו
שמש חום איימים מזיע כמו סוס עובד כמו חמור החלפת גלגל לקחה לי המון זמן הברגים לא נפתחו ושחקתי את הראש של הצלב והמפתח של האוטו.
בגלגל ספייר היה חסר אויר ניסיתי לנפח אותו במדחס של העבודה שלא שמתי לב שנותק נשאר רק הצינור ומד הלחץ מנסה מנסה ולא מבין למה האויר בגלגל רק הולך ויורד.
עד שבא מישהו ששאל מה אני עושה והראה לי שאין מדחס חחחחח .
למזלי הוא היה טכנאי מזגנים שניפח לי את הגלגל עם גז מזגנים.
משם לתחנת דלק לרוקן את הגז מזגנים ולנפח את הגלגל בחזרה.
משם לעשות טסט לאוטו
סופרמן כבר אמרתי כל היום מתרוצץ בשמש בלי לאכול בלי לשתות
הטסט עבר בהצלחה השעה כבר 17:30 מתחיל כאב ראש.
אני בדרך הביתה גר בורד יריחו פקקים בירושלים.
בדרך הביתה עוצר בסופר לקנות כמה דברים הכאב ראש מתגבר ומתגבר מתחילה סחרחורת כמעט שנפלתי, התישבתי על ארגז באמצע הסופר וחיכיתי שהעולם יפסיק להסתובב מסביבי.
כבר לא סופרמן
אחרי כמה דקות קמתי רוקנתי בקבוק מים קניתי כמה עוגיות שמרים שוקולד.
סיימתי את הקניות הגעתי הביתה חצי כח.
בבית סיפרתי לגדול מה קרה חיים שלי הוא אמר “אבא בוא אני אתן לך כמה טיפים איך להיות עם הרטלין. זה שאתה לא מרגיש רעב או צמא זה לא אומר שהגוף שלך לא צריך את זה. אתה חייב להסתובב עם בקבוק מים ולשתות כל כמה דקות שלוק קטן. אתה חייב לאכול לפחות ארוחת בוקר לפני הכדור”
מפי עוללים
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה
ואם כל זה גורם לכם לתהות איך אפשר לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? כנסו לסרטון – בקישור הזה
תמונה: By Helgi Halldórsson CC BY-SA 2.0
שיחה כנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות / Mark Suster & Kati Morton
קתי Kati Morton ומרק Mark Suster מדברים על החיים עם הפרעת קשב בגילאי הבגרות. מרק הוא יזם, שעבד בתחום התוכנה ועכשיו הוא משקיע בטכנולוגיה חדשה.
מרק גילה שיש לו הפרעת קשב בגיל 40. כשקתי מציגה אותו כאדם עם הפרעת קשב של גילאי הבגרות הוא אומר לה – הייתה לי גם הפרעת קשב של גילאי הילדות. אני חושבת שהמשפט הזה מסכם יפה מאוד את האופי הכרוני של הפרעת קשב, אשר מלווה את האדם לאורך החיים.
הם מדברים על הצלחה והפרעת קשב עם כל ההיבטים של השילוב הזה. כבר בהתחלה מרק מתאר איך ההצלחה בעצם מנעה את האבחון שלו בגיל צעיר יותר. זאת משום שהוא סבר בטעות שלא יכול להיות שיש לו הפרעת קשב אם הוא היה תלמיד טוב ואם הוא הצליח בעולם העבודה. זו נקודה חשובה מאוד משום שזוהי אחת הטעויות הנפוצות בציבור, אשר מובילה להעצמה של הסטיגמה ולמניעה של אבחון וטיפול בגיל מוקדם. חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה, היא עלולה לבוא עם לקות למידה והיא עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי, אבל זה לא מחייב. הפגיעה של הפרעת קשב יכולה להיות גם בתחומים אחרים בחיים ולא חייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת מערכת החינוך או ההשכלה הגבוהה. בנוסף, כמו שמרק מדגים, אפשר בהחלט לנהל קריירה מרשימה עם הפרעת קשב.
כך שבעוד שהפרעת קשב בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי והתעסוקתי, הצלחה בתחומים אלו אינה סותרת את האפשרות לקיומה. הדרך היחידה לדעת אם יש לאדם מסוים הפרעת קשב או לא היא דרך אבחון מקצועי מלא על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, כפי שניתן לקרוא – בקישור הזה.
כשקתי מתחילה לדבר על היתרונות של הפרעת קשב ועל ההיבטים שאפשר אולי לראות כ”מתנה” הוא עוצר אותה. הוא אומר שכשיש לך הפרעת קשב אתה מודע להיבטים שאתה לא מרגיש טוב איתם. הוא מדבר על הקושי הידוע להשלים משימות, אבל מעלה את התסכול במצבים שבהם כבר הושלמה 80% מהעבודה אבל פשוט אי אפשר לגמור אותה. הוא מדבר על זה שיש לו 15 כרטיסיות פתוחות שכל הזמן עוברים ביניהן בלי לזכור על מה צריך לעבוד בכלל. הוא מבהיר שלמרות שהיה תלמיד טוב הוא כן תוייג כילד בעייתי. הוא היה הסיוט הכי גרוע של כל מורה משום שהציונים שלו היו טובים, אבל ברגע שהוא הבין לא הייתה לו סבלנות לחכות לשאר הכיתה והוא התחיל להפריע לשיעור ולחבריו ללימודים. הוא מדבר על ביקורים תכופים במשרד המנהל בעקבות הדברים האלו.
לצד כל אלו הוא הסביר איך מצא דרכים להסתדר. איך עזר לכל הצוות המנהלתי עם המחשבים, מה שעזר לו להתחבב עליהם למרות כל הצרות שעשה. אבל זה עדיין לא גרם לו להרגיש טוב עם עצמו. לכן הוא הרגיש הקלה כל כך גדולה כשקיבל את האבחנה שסיפקה לו הסבר למקור הקשיים שחווה. לסרטון של ריק גרין שממחיש את החוויה של קבלת אבחנה בגיל מאוחר כנסו – לקישור הזה.
קתי מתארת מהצד המקצועי את הפער בין התיאור היבש של הפרעת קשב ב- DSM, לבין המציאות היום יומית של האנשים שחיים איתה. בתגובה הוא מספר לה מה ההשלכות של האפשרות להתרכז רק בדברים שמעוררים עניין ומעורבות אישית, איך זה משפיע על התנהלות במסגרות, בישיבות וביחסים אישיים.
הוא מדבר על הטיפול התרופתי ועל החשיבות של התאמה אישית. מעבר לכך שלאנשים שונים מתאימים דברים אחרים, לאותו אדם יכולים להיות צרכים שונים בנסיבות שונות. לכן הוא מוסיף גם את הצורך בהתאמה עבור סוג הפעילות וההקשר שלה, זאת בהתחשב בהשלכות של הפרעת הקשב של אותו אדם במצבים שונים.
חלק ראשון
צפו בחלק הראשון של הסרטון Adult ADD an honest discussion w/ Mark Suster & Kati Morton ואל תשכחו להמשיך גם לחלק השני 😉
חלק שני
והם ממשיכים לדבר – האזינו גם להמשך השיחה 🙂
אהבתם?
צפו בהסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה
ובפאנל שקתי הנחתה בווידקון בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה
תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0
אני צריך צבע / ג’ים קארי
בסרטון הזה ג’ים קארי Jim Carrey מספר על החוויה האמנותית שלו ועל ההתפתחות שלה לאורך החיים. אמנם אנחנו מכירים אותו בעיקר כשחקן, אבל מסתבר שהאדם המוכשר הזה גם כותב, מצייר ומפסל!
הוא מספר איך הציור והפיסול עוזרים לו להביע את עצמו ומסייעים לו בהתמודדות מול אתגרי החיים. הוא מתאר בשמחה גדולה גם את תחושת החופש שהוא מקבל מתהליך היצירה. לדעתו השורה התחתונה של כל צורות האומנות היא אהבה. אנחנו רוצים להראות את עצמנו ולהרגיש שמקבלים אותנו כפי שאנחנו. הוא אוהב לחיות האמנות שלו היא ראייה לכך.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Jim Carrey: I Needed Color וספרו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הקליפ “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” – בקישור הזה
ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה
תמונה: By Roypack CC BY-SA 3.0
דואט נבוך / Jon Cozart || dodie
על הדברים שאנחנו יכולים לעשות,
אבל קצת מתרגשים ליד אנשים אחרים…
לנסות בכל זאת 
and I
(can)
sing (I)
swear it’s true
I’m just a little nervous in front of you
“אני נשבע/ת שאני יכול/ה לשיר, אני רק קצת חושש/ת לידך…”
מזדהים?
תקשיבו לשיר המקסים והאמיץ הזה – An Awkward Duet
וכתבו לנו בתגובות אילו זיכרונות הוא העלה בכם
אהבתם?
הקשיבו גם לשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה
ועל הטיפים שלה לסידור החדר – בקישור הזה
תמונה: By Paul Reynolds CC BY 2.0
פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD
ג’סיקה המלכה שלנו הייתה ב- VidCon, שהוא כנס שנתי גדול מאוד של יוטיוביסטים (אנשים שמעלים סרטונים ליוטיוב). היא השתתפה במספר פאנלים של בריאות הנפש, כדי להסביר על הפרעת קשב ולספר את הסיפור האישי שלה. למרות שאובחנה בגיל צעיר יחסית, היא מצאה שגם בגיל 30 היא עדיין נאבקת עם הפרעת קשב. היא החליטה ללמוד כמה אסטרטגיות, לשים אותם במקום שבו הן לא ילכו לאיבוד ועל הדרך למה לא לפרסם אותם ברשות הציבור למקרה שהם יהיו שימושיים גם לאנשים אחרים. וכן, הם שימושיים מאוד! כדי להתרשם מהסרטונים שהיא מעלה – לחצו כאן. וכדי לשמוע את סיפור החיים שלה – לחצו כאן.
הכירו את כל המי ומי
היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:
האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂
היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.
קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.
קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉
תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.
שימו לב:
יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.
נשמע מעניין?
אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂
אהבתם?
צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.
ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה
תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0
רשימת רופאים הפעילים בתחום הפרעות קשב / משרד הבריאות
משרד הבריאות פרסם רשימה של רופאי ילדים ומשפחה בוגרי קורס ADHD פעילים בתחום הפרעות קשב.
שימו לב – הרשימה מכילה רופאים שמוסמכים לאבחון ולטפל בהפרעת קשב, אך לא כולם בהכרח עוסקים בכך בפועל. עם זאת, הרשימה יכולה לסייע בבדיקה האם רופא מסוים שאתם מתכוונים ללכת אליו אכן מוסמך לכך או לא. לצד זאת חשוב לדעת שבהחלט ניתן לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב גם אל פסיכיאטרים ונירולוגים, למרות שאינם נמצאים ברשימה זו. זאת משום שההכשרה של רופאים אלו כבר כוללת התמחות בהפרעת קשב, לכן אין צורך בקורס ייעודי או ברשימה מיוחדת עבורם.
בכל מקרה כדאי לעשות בירור מקדים ולבקש המלצות על אנשי מקצוע טובים. חשוב להקפיד שהרופא שבחרתם מתמחה בפועל בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי לכם (ילדים או מבוגרים). כמו כן, אם יש ספק כלשהו בנוגע לרופא שבחרתם, תמיד אפשר ורצוי ללכת לחוות דעת שנייה.
לרשימה המלאה – לחצו כאן
קישורים שימושיים נוספים:
אבל אני אחכה / רחוב סומסום
טוב, אמנם זה יכול להישמע כמו שיר על ההואי הפולני בקשיי תאורה…
אבל אל תדאגו, זה משהו הרבה הרבה יותר טוב!
מדובר בקליפ של רחוב סומסום האנגלי (Sesame Street) על דחיית סיפוקים ושליטה עצמית.
לא רק זאת אלא שהוא מכוכב על ידי עוגיפלצת Cookie Monster בכבודו ובעצמו!
משום שקשיים בוויסות עצמי ונטייה לאימפולסיביות הם מאפיינים מרכזיים של הפרעת קשב, השיר הזה יכול להיות דרך מאוד נחמדה לצ’פר את עצמכם כשאתם מצליחים להימנע או לדחות משהו שאתם לא אמורים לעשות עכשיו – כי גאווה עצמית לא פחות חשובה משליטה עצמית 🙂
נשמע מעניין?
קבלו במחיאות כפיים סוערות את השיר “אני רוצה את זה, אבל אחכה” Me Want It But Me Wait
אהבתם?
לסרטון על קוף הסיפוקים המידיים – לחצו כאן
ולעצות משעשעות של האנה הארט על איך לעבוד על עצמכם כדי להיות פורדקטיביים – לחצו כאן
איך למצוא עבודה ולשמור עליה עם הפרעת קשב? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell
והפעם, ג’סיקה ונד מדברים על עולם העבודה – איך למצוא את המשרה שמתאימה לכם ואיך לשמור עליה 🙂
נד ממליץ לחשוב על שלושה דברים ולנסות לשלב ביניהם:
- דברים שאתם אוהבים לעשות
- דברים שאתם טובים בהם
- דברים שאנשים אחרים מעוניינים לשלם לכם כדי לעשות אותם
הוא מדבר גם על הצורך במפלט יצירתי, שאם לא ניתן להשיג אותו במסגרת העבודה חשוב מאוד שיהיה לו ביטוי משמעותי בשעות הפנאי.
וכמובן עולה השאלה אם ואיך לספר למעסיק על הפרעת הקשב של העובד.
רוצים לשמוע עוד?
כנסו לסרטון How to Grab the Best Job for an ADHD Brain! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
לסרטון הקודם של הצמד המגניב הזה – לחצו כאן
ואם אתם מאלו שבא להם לעשות יותר מידי דברים, כדאי לכם לראות את הסרטון על מולטי-פוטנציאלים – בקישור הזה
תמונה: Owlchemy Labs CC BY-SA 3.0
הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell
ג’סיקה המהוללת מראיינת את נד הלוול Dr. Ned Hallowell ונותנת לכם הזדמנות להיות זבוב על הקיר בשיחה של שני אנשים עם הפרעת קשב, על הפרעת קשב.
נשמע מגניב?
הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.
ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.
נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…
כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.
נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.
אהבתם?
צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה
ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה
בכח הרצון – יחיאל ספקטור / shlomi biton + חן ספקטור
אני מאוד מתרגשת להציג לכם את הדוד היקר והמשובח שלי – יחיאל ספקטור, שכמוני וכמו רבים וטובים מהמשפחה שלי הגיע לעולם עם השילוב של לקות למידה והפרעת קשב. הוא איש צנוע בצורה שנדיר לראות בימינו ולכן הייתה חייבת להיות סיבה מאוד מאוד טובה כדי שהוא יסכים להתראיין ככה.
המסר שלו לדור הבא הוא פשוט וברור:
“המקומות שאתם חזקים – לתפוס בשתי ידיים”
אני הייתי מעורבת בשלבים הראשונים של הקמת מרכז הלמידה בשדרות, שהוא מטפח כמו שרק הוא יודע. לכן הייתי עדה ממקור ראשון לנחישות שלו מול כל אנשי החינוך שלא להסתפק רק בהוראה מתקנת, אלא לחשוף את הילדים לריבוי נושאים לא לימודיים, כדי “לתת להם אפשרות להגיע למשהו שהם כן אוהבים, שיצא להם טוב ושמרגישים בו בנוח”.
אחרי שתראו את הסרטון תבינו למה אין שום אפשרות לסרב לאדם הנפלא הזה, גם כשהוא מבקש ממני להגיע לשדרות מחיפה כדי לתת יעוץ.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו גם כדי לשבח כאן את יהודית דהן – המנהלת של המרכז, שלקחה על עצמה את הפרויקט הזה עם כל הקשיים והמורכבות שלו והרימה אותו מתוך שיתוף פעולה נהדר עם בתי הספר ואנשי החינוך בעיר, ברוח קהילתית ואידאולוגית עם אהבה עצומה לילדים.
אם מגיל קטן נקפיד ללמד את כל הילדים לחפש ללא הפסק את הדברים שהם טובים בהם ואת הדרכים שלהם “לעשות מעצמם משהו”, במיוחד מהמקום שבו קשה ולא מצליח נוכל לתת להם את הכוח, הרצון והחדווה לגלות ולהפתיע את העולם 🙂
שיהיה לנו בהצלחה!
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז של חלי גולדנברג – בקישור הזה
ואת הסיפור האישי של ראש העיר של חולון מוטי ששון – בקישור הזה
אחריות וילדים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי
ברקלי מדבר על ההתייחסות לבעיות התנהגות של ילדים עם הפרעת קשב ועל האחריות שלהם על ההתנהגות של עצמם.
הוא מסביר שהליקוי בהפרעת קשב הוא בתפיסת הזמן ולא בהבנת ההשלכות של המעשים. לכן, אם העונש או הגמול על פעולה מסוימת מגיעים יותר מידי זמן אחרי הפעולה, הם יאבדו את היעילות שלהם. כלומר, הבעיה היא לא ביכולת לקחת אחריות אלא בעיכוב של תוצאות/תגובות/השלכות הנובעות מפעילות מסוימת. בהתאם לכך, הוא קורא למתן תדיר ומיידי יותר של משובים לילדים עם הפרעת קשב.
ההבדל בין הקנייה לפיצוי
ברקלי מסביר שהמטרה של תכניות התערבות התנהגותית להפרעת קשב (כמו כלכלת אסימונים) היא לא ללמד, אלא לאפשר משובים דחופים ומהירים יותר. הוא מבדיל בין השימוש החינוכי שנעשה בתכניות מסוג זה עבור אוכלוסיות אחרות כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי. במקרים אלו תכניות ההתערבות נועדו לצורכי הוראה ומרגע שנרכשה המיומנות אפשר להפסיק אותן. להבדיל, השימוש בתכניות אלו עבור ילדים עם הפרעת קשב הוא לא לצורכי הקנייה אלא לצורכי הנעה (מוטיבציה) כפיצוי על הקשיים שהפרעת קשב יוצרת בתחום זה.
הוא מדגיש שתכניות התערבות התנהגותיות שמופעלות לצורכי מוטיבציה צריכות לפעול באופן רציף ללא הפסקה. משום שהתכנית לא מופעלת לצורכי הוראה אין להמתין עד שמיומנות כלשהי תירכש משום שהתכנית לא נועדה להקניה של מיומנויות. הוא משווה את השימוש בתכניות התערבות התנהגותיות להפרעת קשב לרמפות או לשיפועים שנועדו להנגיש מבנים עבור אנשים עם נכויות פיזיות. הרמפה נועדה לאפשר לאנשים עם נכויות פיזיות להיכנס לבניין בכיסא גלגלים. האם תצפו מאדם כזה שאחרי 30 יום של שימוש ברמפה הוא ילמד להיכנס בלעדיה? האם אותו אדם יפנים את הרמפה?
כמובן שלא, הרמפה לא נועדה לצורכי הקנייה או לימוד. הרמפה היא אמצעי לפיצוי, אשר מאפשר להפחית את הפגיעה בתפקוד. התכנית ההתנהגותית להפרעת קשב עובדת באופן דומה. היא נועדה לפצות על מנגנון לקוי והשימוש בה לא מוריד את הצורך העתידי בה. לכן צריך להשתמש בה באופן רציף.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5B ADHD is a disorder of self regulation:
אהבתם?
צפו גם בסרטון ההסבר אודות התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
בסרטון המסביר איך ניתן ליישם את דפוסי המשוב של משחקי מחשב לחיים האמתיים – בקישור הזה
ובסרטון של ברקלי על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
טיפים להכנת שיעורי בית / How to ADHD
ג’סיקה המהוללת חוזרת אלינו עם שלל טיפים להכנת שיעורי בית והתמודדות עם מטלות בית הספר.
נקודות עיקריות:
- צרו לעצמכם מרחב למידה – מקום שבו אנשים אחרים לא יפריעו לכם ושיהיה לכם כיף לעבוד בו.
- צרו לעצמכם אתגר – כדאי שהמטרה תהיה קצרת טווח וראליסטית 😉
- צרו מחויבות חיצונית – ספרו למישהו מה המטרות שלכם, בקשו תמיכה מחברים וסמנו לעצמכם הישגים בצורה בולטת (כמו טבלת מדבקות).
- חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים יותר
- מדבקות, הרבה מדבקות!
- לנסות לשלב תנועה
- נסו למצוא חברים ללמידה
- תגמלו את עצמכם על המאמץ, במקרה הצורך לנו למישהו אחר “לשמור” על התגמול 😉
- לרשום לעצמכם מה צריך לעשות כדי שלא תצטרכו להחזיק את הכל בראש. כך גם יותר קל לארגן וגם אפשר למחוק דברים שסיימתם.
- לא לפחד לגוון ולעבור בין נושאים או מטלות מסוגים שונים
- תנוחו כמו שצריך ואל תרגישו רע עם זה, הקפידו על הפסקות.
- תזכרו שלכל אחד מתאים משהו אחר, תבדקו מה עובד בשבילכם 🙂
והכי חשוב – כובע מגניב!!!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Homework: Top 10 Tips for ADHD Success וכתבו לנו בתגובות מה עוזר לכם להתמודד עם הדברים האלו?
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על תפקודים ניהוליים בהקשר של למידה – בקישור הזה
ולהרחיב את הדעת עם אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ – בקישור הזה
תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0
ילדה קטנה / Faith Marie
פיית’ מתארת בשיר החד והכואב שלה שלה Little Girl את החוויה האישית שלה לנוכח הדרישות המסורתיות מילדות קטנות בחברה שלנו. השיר הזה לא בהכרח נכתב על הפרעת קשב, אבל בהחלט יכול לשקף את הקושי לעמוד בציפיות של הסביבה.
מתוך השיר:
“החברים שלי אומרים שלי שאני נסחפת יותר מידי
לפעמים אני יורקת כשאני מדברת כי יש לי כל כל הרבה מה להגיד
לא נראה שהם שומעים אותי, אבל זה בסדר
זאת לא אשמתם הראש שלי עובד שעות נוספות ללא שכר”
נשמע מעניין?
צפו בשיר ובקליפ המדהימים, אם הזדהיתם תעבירו הלאה והפיצו ברבים
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה.
ואת סרטון ההסבר על דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.
אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא / שׁוּלַמִּית הַרְאֶבֶן
מה נעשה?
שואלת הילדה את אביה כשהיא מכריזה שהיא לא ילדה של כיסא.
משם היא ממשיכה להסביר למה כיסא לא מתאים לה
ולמה מגוון של מקומות ישיבה אחרים דווקא כן.
היא מגיעה בעצמה למסקנה שכיסא לא נחוץ לה
ובכל זאת חותמת את השיר השאלה – “אז מה נעשה?”…
למילות השיר – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את השיר של ציפיטפוט – בקישור הזה
ולזכור שאתם מושלמים איך שאתם – בקישור הזה
תמונה: By Marjolein CC BY 2.0
פיג’יט או משחק? / Understood
הסערה הגדולה סביב טרנד הספינרים העלתה את נושא הפיג’יטים למודעות הציבורית ויצרה מחלוקות רבות סביב ההשפעה שלהם על תפקודי הקשב. למען הסר ספק, המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. אין פתרון יחיד, משובח ככל שיהיה, שיש בכוחו לתת מענה מלא כשלעצמו. כמו כן, הפרעת קשב היא מולדת ומלווה את האדם לאורך כל החיים. הסביבה יכולה להשפיע על מהלך ההתפתחות של הפרעת קשב, אך אין בכוחה ליצור או לרפא אותה. על כן אין לצפות ל”פתרונות פלא” מכל סוג ומומלץ לקחת בעירבון מוגבל טענות העוסקות ביצירה או ריפוי של הפרעת קשב…
מה הקשר להפרעת קשב או לתפקודי קשב באופן כללי?
יש אנשים שהתעסקות עם דברים משפרת את תפקודי הקשב שלהם. זה אמנם נפוץ מאוד בקרב אנשים עם הפרעת קשב, אבל לא נכון לגבי כולם ויש גם אנשים ללא הפרעת קשב שנתרמים מפעילות מסוג זה. כמו כן, יש אנשים שהתעסקות מסוג זה דווקא פוגעת בתפקודי הקשב שלהם. לכן חשוב לבדוק את הנושא עבור כל מקרה לגופו. זאת משום שגם בקרב האנשים שהתעסקות עם חפצים מסייעת להם ישנה שונות רבה. השונות מתייחסת גם למידה שבה אותה ההתעסקות מסייעת לקשב וגם לסוג ההתעסקות שמסייע לכל אחת ואחד מהם. לכן שלאנשים שונים יהיה צורך בפעילות שונה עם חפצים שונים. לצורך העניין פיג’יטים כמו הספינר והפיג’יט קיוב יכולים מאוד להתאם לאנשים מסויימים שזקוקים להתעסקות מהסוג הזה, אבל אחרים אולי יעדיפו חפצים אחרים כמו צרור מפתחות, כדורי ספוג קטנים וכו.
התחשבות בסביבה
מטעמי “נאה דורש נאה מקיים” אין זה לגיטימי שאדם אחד יעסוק בפעילות שמגבירה את רמת הקשב שלו על חשבון הקשב של הזולת. כאשר האדם נמצא לבדו, השיקול הזה לא רלוונטי והוא יכול לפעול כרצונו. אך כאשר האדם נמצא בחברתם של אנשים אחרים, מן הראוי להתחשב באופן ובמידה שפעילות מסוג זה משפיעה עליהם. הדבר יכול להשתנות בהתאם לסוג הפעילות ולרמת הרגישות של האנשים שנמצאים בסביבה באותו הרגע. לכן יכול להיות שבסביבות מסוימות לא תהייה בעיה ובאחרות כן. משום שהתעסקות זו אינה הדרך היחידה לשפר תפקודי קשב, כאשר היא מפריעה לסובבים יש לחפש דרכי התמודדות חלופיות. במקרה הצורך מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע ולפתח אסטרטגיות יעילות שלא פוגעות ביחסים עם הזולת.
אז זה טוב או רע?
התשובה לשאלה זו זהה לתשובה עבור כל כלי אחר שמיועד לשרת מטרה מסוימת: כשנעשה בו שימוש נכון המקדם את המטרה זה טוב. אבל… כשנעשה בו שימוש לא נכון, שפוגע במטרה זה רע.
בהחלט יכולים להיות מצבים שבהם כלי מסוים יהיה יעיל מאוד ולעומתם יכולים להיות גם מצבים אחרים שבהם אותו הכלי לא יסייע או אף יזיק. כדי לעשות שימוש מושכל וחיובי יש ללמוד את הכלי המדובר, על יתרונותיו וחסרונותיו ולהתאים את אופן השימוש בו עבור כל מקרה לגופו. לכן למעשה לא קיימת תשובה כללית וחד משמעית בנושא. השאלה החשובה יותר היא כיצד לעשות שימוש נכון בפיג’יטים למיניהם. זה האתגר העומד בפנינו היום. לצורך העניין הסרטון הזה מסביר את איך מבדילים בין צעצועים לכלים טיפוליים וכיצד ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Fidget Spinners and More: Is a Fidget Good or Bad?, תיהנו ושתפו אותנו בתגובות בחוויות שלכם סביב הנושא.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על הכנת בקבוק או צנצנת נצנצים להרגעה עצמית – בקישור הזה.
ואת הסרטון על סוגים שונים של פיגיטים של ג’סיקה והאנה – בקישור הזה
היגיינה דיגיטלית / exurb1a
אחד האתגרים המשמעותיים של עידן המידע שבו אנו חיים הוא ההתמודדות מול היצף מידע. אחד הגורמים לכך הוא הנגישות הגבוהה לרשת האינטרנט והשימוש הרחב במסכים למיניהם. עם זאת, חשוב לציין שהיצף המידע אינו הפרעת קשב ואינו גורם להפרעת קשב. הפרעת קשב הייתה קיימת גם לפני התפשטות הטכנולוגיה. כלומר – הטכנולוגיה לא משנה את הקשב שלנו, אלא פותחת בפנינו אפשרויות חדשות לשימוש בו ומציבה בפנינו את הבחירה.
זו אחריות שלנו לעשות שימוש מושכל בכלים העומדים לרשותנו. עם זאת, לאנשים עם הפרעת קשב זה יכול להיות מאתגר במיוחד. זאת לאור הקשיים שהיא עלולה ליצור בתפקודים ניהוליים, וויסות עצמי, שליטה על אימפולסיביות, דחיית סיפוקים ועוד. הסרטון הבא מדבר על היגיינה דיגיטלית ועל החשיבות שלה. הוא מציג את הבעייתיות של שימוש באינטרנט לצורך בחירה משעמום או אספקה של חיזוקים מהירים. לצד זאת הוא מכיר גם בתרומה הגדולה של הטכנולוגיה לאיכות החיים וההתפתחות של האנושות. בהתחשב בשני צדדיו של המטבע הוא מציע גישה חדשה לדברים 🙂
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Digital Hygiene: How We Might’ve Fucked Our Attention Spans
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של לילי סינג על יוטיוב – בקישור הזה.
ואם אתם רוצים לבדוק את הצד השימושי יותר של הטכנולוגיה, כדאי לכם לבדוק את הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
תמונה: By cloudzilla CC BY 2.0
שיקולים בנוגע להמשך טיפול תרופתי בחופשים / חן ספקטור
שימו לב – אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉
אמ;לק – כל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.
שאלות מנחות:
- מהן הפעילויות שבהן האדם צפוי להשתתף בזמן החופש?
חופש הוא לאו דווקא היעדר פעילות. במקרים רבים הפעילות בזמן החופש שונות באופיין. לכן הן יכולות להציב אתגרים מגוונים לאנשים עם הפרעת קשב.
כמו כן, לא תמיד החופשה היא מלאה – לפעמים יש עוד מטלות של לימודים או עבודה שיש להשלים בזמן החופש. - האם ובאיזו מידה הפרעת קשב מפריעה לתפקוד בתחומים האלו?
ישנה שונות רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב, כך שלכל אחד יהיו תחומים אחרים שבהם הקושי יבוא לידי ביטוי.
חשוב לשים לב שהפגיעה בתפקוד יכולה להיות גם פנימית וסובייקטיבית. כלומר, גם אם אין הפרעה לסביבה או השלכות אובייקטיביות (כמו ציון נמוך), יכול להיות שהאדם עצמו מתאמץ בצורה לא פרופורציונית או שאינו מצליח להפיק את המיטב מהחוויה.
למשל, אם הולכים לטיול יכול להיות שללא תרופות כל הדרך האדם יהיה מרוכז מאוד בעיקר בלא ללכת לאיבוד או לא לאבד ציוד חשוב. חוויה זו יכולה להתאפיין במתח רב. יכול להיות גם שכל המשאבים של אותו אדם יוקדשו לניסיון לזכור את ההנחיות של המדריך מתחילת היום, או למאמץ לעקוב אחרי שיחות שמתנהלות באופן שרירותי לאורך המסלול. יכול להיות שהוא יצליח בכל המשימות האלו, אבל… זה עלול לבוא על חשבון ההנאה מהטבע ומהחברה שלשמם הצטרף לטיול. - מה יכולת ההסתגלות למצבים חדשים?
יכולים להיות מקרים שבהם הפעילויות בזמן החופש לא יצרו אתגר משמעותי כשלעצמן, אך האדם יתקשה להתמודד עם עצם השינוי. כלומר, הבעיה לא תהיה ברמת הקושי הסובייקטיבית של הפעילות, אלא בעצם המעבר בין פעילויות מסוגים שונים. זאת משום שלאנשים עם בעיות התארגנות יכול להיות קושי להתמודד עם שינויים בשגרה ועם מצבים חדשים.
אם מצרפים למצב הסביבתי החדש גם מצב פנימי חדש של הפסקת הטיפול וחזרת התסמינים, זה יכול להיות שמח 😉
זאת משום שעם הפסקת התרופה ישנה חזרה של הסימפטומים שבהם היא נועדה לטפל. עבור אנשים עם קשיי התארגנות וקושי להתמודד עם מצבים חדשים זה יכול להיות אתגר כפול – גם להתמודד עם ההתארגנות מול מצב חדש וגם לעשות זאת בלי התמיכה של התרופה שמיועדת בין היתר לעזור להתמודד עם מצבים חדשים. זה לא אומר בהכרח שהדבר בלתי אפשרי, אבל בהחלט יכול להיות שיהיה צורך בתקופת הסתגלות ארוכה יותר וברכישה של אסטרטגיות התמודדות חדשות. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא בנוגע לתקופת ההסתגלות הנדרשת עבור כל שינוי מסוג זה ולשלב אנשי מקצוע נוספים על פי צורך.
עם הזמן, ההתנסות ורכישת אסטרטגיות ההתמודדות, סביר שהמעברים האלו יהיו קלים יותר. עם זאת, יתכן שהקושי יהיה כל כך גדול שהוא כבר לא יצדיק את הפסקת הטיפול חרף יתרונות פוטנציאליים אחרים. לכן בכל סיטואציה חדשה יש לשקול היטב את המצב מול הרופא בראייה כוללת. - האם יש תופעות לוואי לטיפול התרופתי?
באופן כללי אם יש תופעות לוואי צריך לחזור לרופא להתאמה. אבל… לפעמים, גם אחרי ניסיונות רבים, נאלצים להתפשר על הרע במיעוטו מפאת חוסר ברירה.
אם יש תופעות לוואי שלא ניתן למצוא להם מענה על ידי כדור או מינון אחר, יש לוודא שהסיוע שהתרופות מספקות עבור כל פעילות מצדיק את אי הנעימות שיוצרות תופעות הלוואי. שימו לב שיתכן שעבור פעילויות מסוימות התשובה תהיה “כן” ולאחרות “לא”, בהתאם לדרישות של כל סיטואציה. - האם הטיפול התרופתי פוגע בתזונה או בשינה?
כמו עם תופעות הלוואי האחרות, קודם כל לחזור לרופא להתאמה. אם בכך נפתר העניין מה טוב, אם לא ללכת להתייעץ עם תזונאית קלינית ומומחה לשינה. אם ניתן להגיע לאיזון דרכם מה טוב. אם לא, לבחון מול כל הרופאים מה רמת הפגיעה (עד כמה זה חמור?). לשאול אותם אם ובאיזו תדירות הם ממליצים לעשות הפסקות ומה האורך המומלץ של כל הפסקה לצורך שמירה על בריאות הגוף.
אם כל ימי החופש דרושים למען איזון פיזיולוגי אז חשוב לתת לגוף את הזמן הנחוץ לו, כי לא משחקים עם הבריאות. לכן במקרים האלו, השאלה “האם לקחת או לא?” רלוונטית רק אם יש יותר ימי חופש מהימים הנחוצים להפסקה. - האם יש בעיות התנהגות?
הפרעת קשב לא תמיד גוררת אחריה בעיות התנהגות. אם אין בעיות התנהגות הסעיף הזה לא רלוונטי.
אם יש בעיות התנהגות, השיקול העיקרי הוא טובת האדם ולא “נוחות” הסביבה. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים שבהם חלק מטובת האדם היא הימנעות מהתגובות השליליות של הסביבה להתנהגויות פוגעניות או לא מקובלות מצדו (בצדק או שלא בצדק).
עבור ילדים חשוב לזכור שבמקרים רבים מדריכי קייטנות זוכים לפחות הדרכה וניסיון ממורים, כך שיתכן שיהיה להם פחות כלים להתמודדות מול בעיות התנהגות בהשוואה לצוות החינוכי בבית הספר. כמו כן, במסגרת הביתית יש לקחת בחשבון את האווירה המשפחתית והאינטראקציה בין בני הבית. חופשה היא הזדמנות לחיזוק הקשרים המשפחתיים על ידי פעילויות פנאי ונופש משותפות. אם נוצרים יותר מידי חיכוכים ומריבות הדבר עלול ליצור מתחים רבים ולפגוע בקשרים עם בני המשפחה. - האם הטיפול התרופתי ניתן בשגרה במהלך כל ימי השבוע או שיש הפסקות בספ”שים?
אם במהלך השגרה יש הפסקות קצרות לסופי השבוע, הדבר יכול להקל על ההחלטה מכמה בחינות. קודם כל סביר שלאותו האדם אין בעיה משמעותית עם המעברים בין המצב של “עם” או “בלי” תרופה, אחרת סביר שלא היה עושה הפסקות קצרות באופן קבוע (אם יש בעיה, לחזור לרופא להתאמה). כמו כן, במקרים אלו אפשר לנצל את סופי השבוע ללא התרופה כדי לבדוק “בקטנה” את יכולת ההתמודדות עם פעילויות ומצבים שונים. כך ניתן לקבל החלטה מושכלת יותר בהמשך עבור הפסקות ממושכות יותר (רק לזכור שהתנסות מדגמית לא בהכרח משקפת את ההתנסות המלאה ותמיד להיות עם יד על הדופק).
לעומת זאת, אדם שנוטל תרופות באופן קבוע על בסיס יומי ללא הפסקות, פחות מודע לזמן ואופי ההסתגלות שמצריכים המעברים האלו עבורו. כמו כן, סביר להניח שהוא פחות מודע ליכולת ההתמודדות שלו במצבים שונים ללא התרופה (לטוב ולרע). עבור שני היבטים אלו קיימת שונות בין אישית רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב. כלומר, יהיו אנשים שהמעברים לא יפריעו להם בכלל. לעומתם יהיו אנשים שיזדקקו לתקופת הסתגלות ממושכת יותר ויחוו קושי רב. לאחר ההסתגלות למעבר, השונות הרבה קיימת גם ביכולות הבסיס ללא התרופה ובאופן שהן באות לידי ביטוי במגוון הקשרים. כך שיכול להיות שלא יהיה שום קושי במעבר או בתפקוד במהלך החופש, אך באותה המידה יכול להיות גם שיהיה קושי באחד מהם או בשניהם גם יחד. כלומר, מה שבעיקר חסר כאן זה מידע. הדרך היחידה לגלות היא באמצעות ההתנסות האישית בפועל. משום שקשה לדעת מראש מה תהיה התגובה של כל אדם, ממש כמו בשינוי מינון או כדור, רצוי לעשות את ההתנסות הראשונית בבית. כך תוכלו לבדוק את הדברים בזמן שאתם נמצאים במקום בטוח (להתכונן לרע ולקוות לטוב). בכל קושי שעולה לחזור לרופא המטפל ובמקרה הצורך לשלב אנשי מקצוע נוספים. - ו…. מה בא לך? (להקשיב לבטן)
באופן כללי הטיפול התרופתי נועד לא רק לשפר את התפקוד אלא גם את איכותו החיים של האדם. חלק מזה הוא אפשרות הבחירה והיכולת להתנסות. אם אתם אנשים מבוגרים, תשאלו את עצמכם מעבר לשיקולי העלות תועלת הרציונליים, מה אתם רוצים? לא תמיד הראש והבטן מגיעים להסכמה והרבה פעמים יש לכך סיבות טובות. אולי יש לכם סיבות שאתם לא מצליחים לנסח כראוי, או שאתם מרגישים שהן לא אמורות להיות חשובות ובכל זאת הבטן גועשת. אלו בדיוק הדברים שצריך לפתוח מול הרופא, כדי שיעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם באותו הרגע.
אם אתם מנסים לקבל החלטה עבור ילדים, רצוי לשתף אותם כמה שיותר בתהליך. כמו כן, מומלץ להתייעץ מול אנשי המקצוע מה הדרך הנכונה להעלות את הנושא מולם, על פי הרמה ההתפתחותית והמאפיינים האישיים של כל ילד. - האם זו הייתה ההחלטה הנכונה גם בדיעבד?
כולנו חכמים יותר בדיעבד, אם הלך טוב נהדר. אם לא, אין טעם לבכות על חלב שנשפך – כדאי לחזור לרופא כדי להפיק לקחים להמשך.
משהו קטן לפני סיום:
אחרי כל מה שנאמר, תכלס, הכי חשוב זה ליהנות מהחופש ולמלא את המצברים כמו שצריך!
אתם הרי יודעים שתצטרכו אותם 😉
אהבתם?
אם כבר אתם ממלאים מצברים, כדאי לכם לראות גם את ההסבר על איך לפתח חוסן – בקישור הזה
ואם יש בעיה בבליעה של כדורים, תוכלו למצוא הסבר וטיפים – בקישור הזה
בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב / שי אור
אחת ההשלכות של הפרעת קשב היא פגיעה בביטחון העצמי. זה קורה בעקבות חוויות שליליות של תסכול וכישלון שעלולות להיגרם ישירות מהתסמינים או באופן עקיף מחוסר הבנה של הסביבה. תוכלו לשמוע הסבר על החשיבות של בניית חוסן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.
בינתיים, כדי לשפר את מצב הרוח ולהזכיר לעצמינו שאנחנו בסדר איך שאנחנו, אני שמחה להציג לכם את אחד השירים היותר מקסימים שיצא לכם לשמוע.
שימרו במקום בטוח והפעילו ברגעים של ספקות עצמיים.
רוצים לשמוע את השיר?
צפו בסרטון “בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב” ותעבירו הלאה לכל מי שצריך תזכורת קטנה לערך העצמי שלו 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על התמודדות עם פדיחות – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה
שיקום נהיגה / נועה גוטפריד
שמי נועה, ואני מרפאה בעיסוק, עובדת בבית חולים בני ציון בחיפה. אחת מההתמחויות שלי הינה שיקום נהיגה, וכיוון שהנושא עלה רבות בקבוצת הפייסבוק של קהילת הפרעת קשב, מציגה מידע כללי. אני ועמיתותיי נשמח לייעץ לשאלות פרטניות.
מהו שיקום נהיגה?
שיקום נהיגה- הנו תחום התמחות של מקצוע הריפוי בעיסוק, המספק שירותי הערכה, טיפול וייעוץ מהרגע בו מתעוררת שאלה לגבי יכולתו של האדם לנהוג ועד להפיכתו לנהג. בארץ ישנם מספר מכונים לשיקום נהיגה (ראו רשימה בסוף הפוסט). המכונים לשיקום נהיגה נותנים שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול לגבי יכולת האדם לנהוג בצורה בטוחה. המכון מנוהל ע”י מרפאות בעיסוק, ביחסי עבודה עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד) של משרד הבריאות.
אדם אשר מגיע להערכת הנהיגה במכונים לשיקום נהיגה של מרפאות בעיסוק, עובר תהליך של מספר פגישות, בהן יבצע אבחוני נייר ועפרון, אבחוני מחשב, נהיגה בסימולאטור ונהיגה בפועל להערכת יכולות הנהיגה . הדגש בהערכות אלו הוא הפן הקוגניטיבי-תפיסתי של הנהיגה, וכן הצורך בהתאמות ואבזור לרכב. בהתאם לתוצאות ההערכה, בחלק מהמקרים קיימת אפשרות לעבור תהליך שיקום נהיגה. השיקום יכול להתבצע הן לחיזוק מיומנות מסוימת (לדוגמא קשב מפוצל), והן ברמת שיעורי נהיגה בפועל לשיפור יכולת הנהיגה בכללותה. בסיום בתהליך תתבצע הערכה מחודשת של יכולת הנהיגה והמלצות בהתאם.
על פי חוק התעבורה, כל אדם שחושב שיש לו בעיה בנהיגה מוכרח לדווח על כך לרופא המטפל או למשרד הרישוי. הסכנה הגדולה היא לחיי אדם. זה לא אומר שישללו את הרישיון, אלא תעשה בדיקה להבנת הקשיים, והצעות לניסיונות לשפר את איכות הנהיגה.
איך זה קשור להפרעת קשב?
בהתייחסות להפרעות קשב, אפשר לחלק את האוכלוסייה לשני חלקים – הראשון אנשים שלומדים נהיגה ומתקשים בתהליך, והשני אנשים נוהגים ומתקשים בנהיגה בטוחה. הרבה פעמים אנשים עם בעיות קשב ו/או לקויי למידה נזקקים למספר רב יותר של שיעורי נהיגה, דגש בנהיגה על תחום זה או אחר. אנו מתווכים גם למורי נהיגה, או מפנים להתערבות קצרת מועד במכונים לריפוי בעיסוק בנושאים מסוימים בהתאם לקשיים שעולים בנהיגה.
למידע נוסף אודות תפקיד הריפוי בעיסוק בתחום הנהיגה – לחצו כאן.
ניתן גם לפנות למכוני שיקום הנהיגה והמכונים לריפוי בעיסוק העוסקים בנושא:
- לוינשטיין – רעננה 09-7709003 adinas2@clalit.org.il
- בני ציון – חיפה 04-8359652 ripuy@b-zion.org.il
- שיבא – תל השומר, רמת גן 03-5303723 nohagim@sheba.health.gov.il
- בלינסון – פ”ת 03-9377720 03-9377582 safedrivingbl@clalit.org.il
- הדסה הר הצופים – ירושליים 02-5844037 otms@hadassah.org.il
- הרצפלד – גדרה 08-8595320 hadasle4@clalit.org.il
- סורוקה – באר שבע 08-6403199 sosharamisuk@clalit.org.il
שימו לב!
הרשימה מעודכנת נכון לחודש ספטמבר בשנת 2024, ייתכנו שינויים בפעילות המכונים ובפרטי הקשר שלהם לאורך השנים.
אהבתם?
אם אתם רוצים לקבל עזרה גם מביטוח לאומי, תוכלו לקבל סיוע עם הטפסים – בקישור הזה
וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על בטיחות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך להכין בקבוק להרגעה עצמית (או צנצנת נצנצים) / How to ADHD
בסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כיצד ניתן להכין באופן בייתי בקבוק שיכול לסייע לוויסות רגשי.
שימושי ביותר וגם פעילות יצירה מהנה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Make a Calming Bottle הפיצו ברבים!
לסרטון הקודם של ג’סיקה שמסביר על נושא הוויסות הרגשי ועל הצורך בבקבוק מסוג זה – לחצו כאן.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים המספקים באופן מוזר – בקישור הזה
ואת הסרטון שמסביר איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה
תמונה: By Bastet78 CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0
לנשום – סרטון הדרכה לילדים (ומבוגרים) על נשימה מהבטן / Sesame Street
כשאנחנו מרגישים שהרגשות משתלטים עלינו הדבר הכי טוב לעשות זה לעצור ולנשום.
זה יכול להיות מאוד קשה, במיוחד אם אתם ילדים.
רוצים לדעת איך עושים את זה?
קבלו את הסרטון המקסים של רחוב סומסום Sesame Street: Common and Colbie Caillat – “Belly Breathe” with Elmo,
אשר מדריך ילדים איך לנשום מהבטון ו… בתכלס – יכול לעזור מאוד גם ל”גדולים” 😉
אהבתם?
להסבר נרחב יותר על הנושא של ויסות רגשי והפרעת קשב – לחצו כאן.
ולסרטון על יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה – לחצו כאן.
התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה מספרת על קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב.
היא מסבירה שזה לא עניין של חינוך או משמעת, אלא קושי לשלוט בעוצמת הרגשות.
כלומר, זו לא אשמת ההורים!
במקרים כאלו לא רק שעונשים לא יועילו, אלא שהם אף עלולים להחמיר את המצב בכך שיוסיפו עוד רגשות לקלחת הגדושה ממילא.
צריך לזכור גם שבמצב של סערת רגשות אין פניות לשיחות רציונליות. לכן אין טעם להרחיב בהסברים בזמן ההתפרצות .
אז מה עושים?
מקנים כלים להתמודדות עם רגשות עזים במיוחד. זה תפקידו של הטיפול ויש גם כמה טיפים שיכולים לעזור (ראו קישורים אחרי הסרטון).
משתדלים דוגמה אישית לשליטה ברגשות. כלומר, לשמור על קור רוח ולא להגיב לכעס בכעס. יש לזה יתרון נוסף במקומות ציבוריים, משום שמסתבר שהסביבה לא שופטת את המצב על פי התנהגות הילד אלא על פי תגובות ההורים.
הקפדה על תזונה ומנוחה לאורך היום יכולים גם כן למנוע ולצמצם את ההתפרצויות. זאת משום שרעב ועייפות מקשים עוד יותר על שליטה ברגש. נושא זה חשוב במיוחד במקרים של טיפול תרופתי, משום שהוא עשוי להפחית את התחושה של הגוף לרעב ולעייפות, אבל לא את הצורך שלו באוכל ושינה.
אהבתם?
לסרטון הדרכה לילדים על נשימות מהבטן – לחצו כאן.
לסרטון הדרכה על הכנת בקבוק ההרגעות או צנצנת הנצנצים – לחצו כאן.
תמונה: By Aleksandr Markin / Александр Маркин CC BY-SA 2.0
תקצירים של יצירות קלסיות וסיפורים מיתולוגיים / Overly Sarcastic Productions
בערוץ של Overly Sarcastic Productions יש מגוון של רשימות צפייה משובחות, אשר מוקדשת לתקצירים והסברים של כל מיני דברים שימושיים לתלמיד. כמו למשל:
בין היתר יש שם הסברים על בעל זבוב, 1984 ועוד.
אז… מי אמר בגרות בספרות ולא קיבל?
ואם אתם כבר שם, כדאי לכם לבדוק את הסרטונים שלה בהיסטוריה 🙂
תהנו וספרו לנו בתגובות אילו סרטונים אהבתם במיוחד!
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההיסטוריה של כל העולם – בקישור הזה
ואם במקום ללמוד אתם משחקים במחשב או בפלאפון כל הזמן, כדאי לכם לראות את ההסבר על הפרעת קשב ומשחקים – בקישור הזה
הפרעת קשב וניהול כעסים / How to ADHD
הפרעת קשב היא לא בעיה של מחסור בידע, אלא יותר בעיה של וויסות. הסרטון הזה עוסק במיוחד בוויסות של רגשות ובוויסות של ההתנהגות במצבים שבהם הרגשות לא מווסתים. הכוונה היא לאותם המצבים שבהם אתם יודעים שהתנהגות מסוימת לא ראויה, שאתם יודעים שיהיו לכך השלכות כואבות שעדיף להימנע מהן, אבל ממש ממש ממש הצליחו לעצבן אתכם היום ולא הצלחתם לעצור. אופס.
למה זה קורה?
כי אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב היא האִינְהִיבִּיצְיָה או יכולת העַכָּבָה (כלומר, עיכוב תגובה).
האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
כן! ובסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כמה דרכי התמודדות אפשריות שיכולות לעזור לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Anger and ADHD: How to Build up Your Brakes וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלה על התמודדות עם התפרצויות – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם תסכול – בקישור הזה
תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0
שירבוט בשיעור חשבון – קווים מתפתלים / Vi Hart
קבלו את וי הארט המהוללת, בסרטון מפותל של שרבוטים בשיעור חשבון 🙂
אז אם אתם מחפשים דרך יצירתית להעביר את הזמן ורוצים גם ללמוד קצת מתמטיקה על הדרך – אתם במקום הנכון!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Doodling in Math Class: Squiggle Inception וכתבו לנו בתגובות אם אתם יודעים איך אומרים בעברית Squiggle.
אהבתם?
תבדקו גם את הסרטון על סדרות אינסופיות – בקישור הזה.
ואת הסרטון על סיכום חזותי – בקישור הזה.
איך לשחק את המשחק החברתי / How to ADHD
הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב לא תמיד נובעים מחוסר הבנה של הכללים החברתיים, במקרים רבים הקושי טמון דווקא ביכולת השימוש שלהם. כלומר, להוציא מהכוח אל הפועל את ההתנהגות הרצויה בזמן ובמקום ההולמים. ללא טיפול מתאים מצב זה יכול לפגוע בקשרים החברתיים באופן שעלול להוביל לפתוח של בעיות משניות. כלומר, ילד שלא עולה בידו להתחבב על עמיתיו ללימודים עלול להישאר בצד בחלק הולך וגדל של האינטראקציות החברתיות. כתוצאה מכך, דווקא הילדים שצריכים תרגול רב יותר לצורך רכישת המיומנויות החברתיות זוכים לפחות הזדמנויות להשתמש בהן ולתרגל אותן. כך הפער הולך וגדל.
ככל שמתעצם הפער מול בני הגיל, כך סביר יותר שיצטברו חוויות שליליות שיורידו את הביטחון העצמי ישמשו קרקע פוריה להתפתחות של בעיות רגשיות כמו חרדה חברתית וכו’. קשיים אלו עלולים להוביל להתנהגויות של הימנעות ובריחה שיתנו דחיפה נוספת לאותו מעגל שלילי שמעצים את עצמו….
האם יש אור בקצה המנהרה הזו?
תשמחו לשמוע שכן!
בסרטון הזה ג’סיקה מסבירה שכישורי חברתיים ניתנים לפיתוח ולמידה.
לא רק זאת, אלא שהיא גם מגדילה לעשות ומסבירה איך אפשר להשתפר במשחק החברתי 🙂
נשמע מעניין?
אז יאללה – צפו בסרטון ADHD and Friendships: How to Play the Social Game!, תיהנו והפיצו לכל עבר!
אהבתם?
כדאי לכם לצפות גם בסרטון 3 דרכים ליצור חברויות חדשות – בקישור הזה
ובסרטון על איך להיות פופולריים? – בקישור הזה
תמונה: By InPhonic Customer Service CC BY 2.0
שירבוט בשיעור חשבון – סדרות אין סופיות / Vi Hart
קבלו את וי הארט המהוללת, שמציגה לנו שעשוע אין סופי לשיעור מתמטיקה שמרגיש אין סופי 😉
אם אתם כבר יושבים בשיעור חשבון, כדאי לפחות שתנצלו את הזמן ותלמדו משהו לא? ואם כבר אתכם לומדים אז למה לא לפתח את חוש היצירתיות שלכם?
נשמע מעניין?
אם בא לכם לגלות מה הקשר בין אין סוף לפילים, צפו בסרטון Doodling in Math Class: Infinity Elephants:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את מחולל המבוכים – בקישור הזה.
ואת הסרטון על סיכום חזותי – בקישור הזה.
תמונה: By Aster_Tataricus.JPG: Pascalou petit derivative work: Nevit Dilmen (Aster_Tataricus.JPG) CC BY-SA 3.0
הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD
לאנשים עם הפרעת קשב קשה לשמר את תשומת הלב לאורך זמן על דברים שלא מתגמלים את המוח על ההתמקדות בהם. הנטייה הזאת מיוחסת לפגיעה בתפקוד המוחי של המוליך העצבי דופמין. משום שהתגובה שלו לגירויים רגילים חלשה מאוד ביחס לאנשים ללא הפרעת קשב, לאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בגירויים עוצמתיים יותר כדי שהפעילות שלו תהיה מספיק גבוהה כדי להיות אפקטיבית.
דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:
- תחומי עניין אישיים
- אתגר
- חידוש
- “דד-ליין” מטורף
את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..
רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?
צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0
תמנונים ענקיים של אהבה, או…. דברים שמגלים כשמנסים להימנע מדברים אחרים / ג’ון גרין
טוב, דיברנו כבר על דחיינות?
אז זה מה ש ג’ון גרין עושה במקום לכתוב את הטיוטה לספר שלו, במהלך מה שהוא החליט שהוא ה- NFADYBIMSCOM.
רגע… במהלך המה לעזאזל?
אם העתקתי נכון את האותיות זה יוצא ראשי תיבות באנגלית של:
“החודש הלאומי של סיים כבר את הטיוטה לספר שלך, נו בחיאט כבר, אני מתכוון לזה – נו!”
אז מה היה כל כך חשוב ומרתק שפשוט לא הייתה שום ברירה אחרת אלא לעצור הכל ולהתעמק בו?
צפו בסרטון Giant Squids OF LOVE ותגלו 🙂
מילה של חן…
אני חייבת לציין שעם כל דחיינות המאמרים שלי, לזה עוד לא הגעתי 
ומשום שמדובר באחד הסופרים המדהימים של ימינו, אני חושבת שמן הראוי שאקח לעצמי את האתגר כדי למצוא דברים הזויים עוד יותר לדחות למענם את כתיבתי, כדי שיגרמו לי להרגיש שאני בדרך הנכונה – רעיונות בתגובות, סעו!
אהבתם?
כדאי לכם לשמוע גם את החוויה האישית של ג’ון עם OCD – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה
תמונה: By Niabot CC BY-SA 3.0
שירבוט בשיעור חשבון – גרפים, נחשים וחבלים / Vi Hart
הכירו את וי הארט המהוללת, שמציגה סגנון שרבוט מגניב של נחשים וחבלים.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Doodling in Math Class: Snakes + Graphs ונסו אותו פעם הבאה שאתם בשיעור חשבון 🙂
אהבתם?
תבדקו גם את הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה.
ואת הסרטון של וי-הארט על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה.
תמונה: By Rjcastillo CC BY-SA 3.0
כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי / Anna Akana
מכירים את הרגע הזה שבו נופל האסימון ואתם מבינים שהתחייבתם ליותר מידי דברים?
אם כן, הסרטון הזה בשבילכם 🙂
בדקו את עצמכם:
- האם אתם מותשים כל הזמן? – סימן שאתם צריכים לקבוע זמני מנוחה לחידוש כוחות
- האם אתם מתוחים כל הזמן? – סימן שכדאי להוריד את הקצב ולנשום
- האם אתם שוכחים לאכול? – אל… פשוט אל… אוכל זה חשוב (זה נושא בעייתי במיוחד עם תרופות שמורידות תיאבון…)
- האם דברים מתחרבשים לכם יותר מהרגיל? – זה הזמן להתחיל לקצץ
- החידלון המוחלט של המוות מתחיל להראות לכם אטרקטיבי? התשוקה לתנומה משתלטת על כל מהותכם? – לכו לישון מוקדם
נשמע מוכר?
אם התחברתם לאחד או יותר מהדברים האלו, תעשו לעצמכם טובה ותצפו בסרטון When You Spread Yourself Too Thin:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון מה לעשות כשהכל לגמרי נורא וכשאתם ממש לא בסדר? – בקישור הזה
ובסרטון ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
תמונה: By Capilleary CC BY-SA 4.0
אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ / הרמב”ם
“כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּלְאֶה וְהַמַּחֲשָׁבָה תְּטֻמְטַם בְּהַתְמֶדַת הָעִיוּן בַּדְּבָרִים הַקָּשִׁים,
כְּשֵׁם שֶׁיִּיעַף הַגּוּף בְּבַצְעוֹ עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת.
וְלִכְשֶׁיָנוּחַ וְיִנָּפֵשׁ יָשׁוּב אוֹתָהּ שָׁעָה לְשִׁוּוּיוֹ.
כְּמוֹ כֵן צְרִיכָה הַנֶפֶשׁ גַּם הִיא לִמְנוּחָה וְהִתְעַסֵּק בְּנַחַת הַחוּשִׁים, כְּגוֹן הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּצִיוּרִים וּבַדְּבָרִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַלֵּאוֹת מִמֶּנָּה.”
(מתוך “שמונה פרקים” – הקדמה לפירוש מסכת אבות של הרמב”ם)
לקריאת המקור המלא – לחצו כאן.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את דברי החכמה של אחד העם – בקישור הזה
ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
כשאתם מרגישים אבודים / Jordan Clark
כולם אומרים שצריך לחיות את החיים במלואם – אבל… מה זה אומר בכלל?
תעשו את מה שמשמח אתכם, כי בעולם יש מספיק אנשים שרק מעבירי את הזמן. תהיו מי שאתם באופן כל בלתי מתנצל, עד שהנשמה שלכם תזהר בעצמה שתחמם את העולם. תרגישו שאתם מחוברים לכל מה שמסביבכם ושאתם חיים את החיים שנועדתם לחיות 🙂
כשאתם מרגישים שאתם צריכים תזכורת, קחו רגע ותצפו בסרטון When you’re lost:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את שיר ההתחדשות – בקישור הזה
ואת ההסבר של אופרה על למה כדאי לכם לשמור על עצמכם – בקישור הזה
תמונה: By Frank Schulenburg CC BY-SA 4.0
מכונת השכמה / Simone Giertz
לכל המתקשים לקום – אם השעון המעורר כבר קטן עליכם, סימון בנתה במיוחד בשבילכם מכונת השקמה יעילה במיוחד. בזכותה עכשיו תוכלו תמיד לקום בזמן!
רוצים לדעת איך זה עובד?
צפו בסרטון The Wake-up Machine TAKE #2:
סקרנים לראות איך היא הגיע לזה?
צפו בסרטון The Wake-up Machine VLOG להסבר המלא, על הרעיון מאוחרי המכונה ועל תהליך הבנייה שלה 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על ניהול זמן להורים – בקישור הזה
ואת ההסבר על מה יקרה כשהזמן יעצור – בקישור הזה
תמונה: By Rogerborrell CC BY-SA 4.0
ניווט קבוצתי בוויקיפדיה (Naraview) / מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר
במסגרת כנס קשב בתנועה, מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר הציגו את הפרוייקט החדשני שלהם בתחום שימושי הטכנולוגיה להוראה וללמידה.
הפרוייקט מתבסס על המשחק מרוץ ויקיפדיה, שקיים גם בגרסת נייר ועיפרון.
בגרסה החדשה של המשחק, התלמידים מקבלים ערכי מוצא וערכי מטרה בוויקיפדיה. בעזרת הטלפונים הסלולריים, הם מתחרים ביניהם מי יצליח להגיע לערך המטרה בזמן או במסלול הקצרים או המשעשעים ביותר. זה לא פשוט בכלל, משום שמותר להשתמש רק בקישורים הפנימיים של ויקיפדיה כדי לנווט בין הערכים. המורים יכולים לעקוב אחר התקדמות התלמידים דרך מסך מרכזי, שאותו ניתן גם להציג לכיתה כולה.
מחוץ לכיתת הלימוד המשחק יכול לשמש גם לצורך הוואי חברתי בהקשרים שונים. אם אתם מחפשים פעילות משותפת ומשעשעת, זאת בהחלט אפשרות מומלצת.
רוצים לראות איך זה עובד?
צפו בסרטון ניווט קבוצתי בוויקיפדיה (Naraview) בהנחיית מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר ותתרשמו בעצמכם 🙂
עשה לכם חשק לנסות גם?
אין בעיה ^_^
ספרו לנו איך היה ואילו ערכים מפתיעים הכרתם בדרך.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את מכולל התשבצים – בקישור הזה
ואת ההסבר על איך מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה
שירבוט בשיעור חשבון – כוכבים / Vi Hart
הכירו את וי הארט המהוללת, שמציגה אפשרויות מנצנצות למקשקשים חזותית 🙂
הפעם היא מראה מגוון שירבוטים בסגנון כוכבים
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Doodling in Math Class: Stars ותכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה.
ואת ההסבר על סיכום חזותי – בקישור הזה
קוף-הסיפוק המיידי / Tim Urban + Humble The Poet
הפוסט הזה עוסק בנושא הדחיינות והוא מחולק לשני חלקים שמשלימים אחד את השני.
- בסרטון הראשון, טים אורבן לוקח אתכם למסע בתוך ראשו של הדחיין. במסגרת הרצאת TED מדהימה הוא מציג לנו את הקונספט של קוף-הסיפוק המיידי (The Instant Gratification Monkey) ו…. את הצרות שנלוות עליו 😉
- בסרטון השני המבל המשורר מציג את הנושא בדרכו המשעשעת ומסביר איך אפשר להתמודד עם אותו קוף חסר הסבלנות 🙂
רוצים לדעת מיהו אותו קוף מסתורי?
צפו בסרטון The Instant Gratification Monkey ותקשיבו להסבר המלא
רוצים לדעת מה לעשות עם הקוף הזה?
צפו בסרטון How To Beat Procrastination ft. LazyRonStudios & Kyle Hatch והשכילו קצת בדברי חוכמה ורוח שטות 😉
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה
ו…. את ההסבר על מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה
תמונה: By John Snape CC BY-SA 3.0
פירה אופטימאלי / וי הארט
קבלו את Vi Hart המהוללת בסדרת המשך לסדרה “שירבוט בשיעור חשבון” (לסרטון לדוגמה – לחצו כאן).
בפרק הנוכחי, וי הארט מציגה מספר שיטות למעיכת תפוח אדמה. היא עושה זאת תוך כדי חשיבה מעמיקה על אופן הפריסה של הפירה על הצלחת. אם אתם תוהים מדוע, זה כדי להבין איך זה משפיע על כמות הרוטב שהפירה יכול להכיל 🙂
מי אמר יחס שטח היקף אופטימאלי ולא קיבל?
צפו בסרטון Optimal Potatoes ושדרגו את ארוחת החג הבאה שלכם:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הטיפים להפרעת קשב במטבח – בקישור הזה
ואת ההסבר על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה
3 דרכים ליצור חברויות חדשות / Humble The Poet
מערכת תמיכה חברתית היא אחד הדברים היותר חשובים להתמודדות עם אתגרי החיים. אבל… לא תמיד זה בא בקלות. כישורים חברתיים זה אחד התחומים שבו יש שונות מאוד גדולה בין אנשים עם הפרעת קשב. חלקינו מאוד טובים בזה מאוד ומשתמשים ביכולת זו כפיצוי על קשיים בתחומים אחרים. מצד שני, יש כאלו שהקשיים שלהם באים לידי ביטוי בדיוק בתחום הזה.
בכל מקרה – “לא טוב היות האדם לבדו” ותמיד טוב שיש מישהו שאפשר לבקש ממנו כתף תומכת ואוזן שומעת.
אז איך יוצרים חברים חדשים?
אם אתם מרגשים שזה תחום מאתגר עבורכם צפו בסרטון 3 Ways To Make New Friends, קחו אוויר ולכו לעשות את הצעד הראשון 🙂
בהצלחה!
אהבתם?
כדאי לכם לראות את הסרטון על למה צריך חברים – בקישור הזה
ואת הסרטון על הפרעת קשב ויחסים חברתיים – בקישור הזה
ערב שכולו קשב – פתיח עם ראש העיר מוטי ששון
קבלו את ראש העיר של חולון מוטי ששון, בנאום הפתיחה המרגש שלו במפגש הרביעי של קהילת הפרעת קשב בחולון – ערב שכולו קשב.
מוטי התרגש מאוד מהאווירה במפגש ושיתף את הקהל בחוויה האישית שלו. הוא הציג את האידאולוגיה שלו בנושא, שיתף בסיפורים מהחיים ודיבר על הפעילות שלו למען הורים וילדים עם לקות למידה והפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון והקשיבו לסיפור המלא 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההרצאה של שלומית מאותו הערב על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה
ואת ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” מהמפגש הראשון שלו – בקישור הזה
לקויות למידה – כמה קשה זה כבר יכול להיות? / ריצ’רד לבוי
לקויות למידה והפרעת קשב הם קשיים בלתי נראים. כלומר, לא ניתן לדעת על קיומם מתוך המראה החיצוני של האדם. כאשר הקשיים נראים לסביבה הרבה יותר קל להבין את ההתנהגות של אדם מסויים, לקבל אותה ולבוא לקראתו. אבל, כאשר הקשיים בלתי נראים הסביבה נוטה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו. על הנזק שבכך תוכלו לקרוא מדבריו של אחד העם – בקישור הזה.
כדי שנוכל להבין יותר טוב את הנושא, ריצ’רד לבוי ממחיש את החוויה של תלמיד עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב בכיתה רגילה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “לקויות למידה – כמה קשה זה כבר יכול להיות?” וכתבו לנו את התובנות שלכם בתגובות.
הערה:
פעם היה מקושר פה הסרטון המתורגם המלא, אבל לצערי הוא ירד מיוטיוב ולכן עכשיו יש פה רק קטע קצר ממנו. אז… אם אתם מוצאים קישור חדש עם הגרסה המלאה בעברית, אשמח שתיידעו אותי כדי שאוכל לעדכן את הפוסט. בינתיים, מצאתי את הגרסה המתורגמת המלאה באתר אחר, תוכלו להיכנס אליו – בקישור הזה.
הגרסה המלאה באנגלית
אהבתם?
צפו בסרטון נוסף של ריצ’רד לבוי – כשהאסימונים נגמרים
בסרטון שממחיש את ההתמודדות של לומדים עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה
תמונה: By Manuel Domínguez Guerra CC BY 3.0
שירבוט בשיעור חשבון – עצים בינריים / Vi Hart
הכירונה את וי הארט המהוללת, שפותחת את הפינה החדשה המוקדשת לכל למקשקשים חזותית 😉
הפעם היא מראה לנו מגוון אפשרויות לשרבוט, תוך הצגת העקרונות של עצים בינריים.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Doodling in Math Class: Binary Trees ותגידו לנו אם יצא לכם לנסות את זה בשיעור.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה.
ואת הסרטון על סיכום חזותי – בקישור הזה.
Medisafe – אפליקציה חינמית לניהול הטיפול התרופתי
אז… לאנשים עם בעיות התארגנות נותנים תרופות שמסייעות בהתארגנות, אבל!!!
צריך לזכור לקחת את התרופה לפי שהיא מתחילה להשפיע, צריך לזכור לחדש מרשמים בזמן ו… מה אם אתם אחראיים על הטיפול התרופתי של משפחה שלמה?
את האפליקציה Medisafe אפשר להוריד ללא עלות והיא נועדה לעזור לכם עם כל הדברים האלו 🙂
להורדת האפליקציה – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את ההסברים על תרופות של הפרעת קשב – בקישור הזה
וכלים נוספים של טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה
תמונה: Chaos CC BY-SA 3.0
כל הדברים היפים באמת / דניאלה ספקטור
לאנשי קשב שכמותנו, לחכות ללא מעש יכול להיות אחד הדברים היותר קשים ביקום. אבל… לפעמים יש מצבים ותקופות בחיים שבהם זה הדבר הכי נכון לעשות, או שפשוט אין ברירה אחת.
לתקופות כאלו אני ממליצה בחום על השיר של דניאלה ספקטור שמנסחת את הדברים בצורה הכי כואבת, מדויקת ויפה, כמו ששיר טוב צריך לעשות: “כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב”
התחברתם?
תהנו מהשיר “כל הדברים היפים באמת” ותשלפו אותו כשהסבלנות נגמרת ובכל זאת, עדיין, צריך עוד להמתין.
כי אותם דברים שלא ניתן לזרז, בדרך כלל שווים את ההמתנה 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לשמוע גם את השיר על האור הקטן שלי – בקישור הזה
ואת השיר “אתם מושלמים כמו שאתם” – בקישור הזה
כשהאסימונים נגמרים / ריצ’רד לבוי
ריצ’רד לבוי הוא איש חינוך, מרצה וסופר אמריקאי בתחום החינוך. מתמחה בהיבטים הקשורים למוטיבציה והתנהגות במסגרת מערכת החינוך, במיוחד עבור לקויות למידה וחינוך מיוחד.
בהרצאה “כשהאסימונים נגמרים” ריצ’רד מדבר על התמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD. הוא מתייחס גם להקשר הבית ספרי וגם להתמודדות של ההורים בבית.
- הערה קטנה לפני הצפייה – אם תסתכלו על המשקפיים והתסרוקות של האנשים, תראו שמדובר בסרטון די ישן. אמנם התוכן שלו עדיין מאוד רלוונטי (אחרת הוא לא היה כאן), אבל… באותה תקופה עדיין לא הייתה הבחנה מספיק ברורה בין לקויות למידה (דיסלקציה, דיסגראפיה ודיסקלקוליה) לבין הפרעת קשב. לכן, אני ממליצה להתייחס לדברים כאילו הם מתייחסים באופן כללי לילדים עם קשיים תפקודיים בתחומים שונים.
אז, אם חשוב לכם לדעת מהם בכלל אותם אסימונים ולמה כל כך חשוב שהם לא יגמרו – אתם מוזמנים ליהנות מההסבר המרתק שלו!
נשמע מעניין?
אתם מוזמנים לצפות בהרצאה באורך המלא – When the Chips Are Down with Rick Lavoie
אהבתם?
צפו בסרטון נוסף של ריצ’רד לבוי – כמה קשה זה יכול להיות?
ובסרטון המקסים – קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי
תמונה: By Hidro CC BY-SA 3.0
להוציא את המשחק מהקופסא / נתנאלה בראל
נתנאלה בראל הרצתה על משחקי קופסה במסיבת הקשב הטכנולוגית שהתקיימה בגוגל קמפוס. היא מתארת את השימוש בהם ככלים מקצועיים במסגרת הוראה מתקנת ואת התרומה שלהם לתהליך הלמידה.
רוצים לשמוע עוד?
צפו בסרטון להוציא את המשחק מהקופסא עם נתנאלה בראל ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על אימון מוחי עם משחקים מחשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על למה אנשים עם הפרעת קשב מתחברים כל כך למשחקי מחשב – בקישור הזה
סובלים ממיסופוניה? / כאן
מיסופוניה, המכונה גם “שנאת רעש”, היא רגישות יתר לקולות וצלילים. אנשים עם מיסופוניה עלולים לסבול מאוד גם מרעשים חלשים ויום יומיים שרוב האנשים ללא מיסופוניה כלל לא ישימו לב אליהם. למשל, קולות לעיסה ונשימה של אנשים אחרים.
לתשומת לבכם – זהו אחד המצבים שיכול להראות כמו הפרעת קשב, למרות שהוא אינו הפרעת קשב ומצריך טיפול שונה. כמו כן, שני המצבים בהחלט יכולים גם לבוא ביחד. כדי לגלות מה המקור (או המקורות) לקשיים עבור מקרה מסוים, יש לפנות לאבחון אצל אנשי המקצוע המתאימים לשלילה או אימות החשד עבור כל מקור קושי.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על דברים שיכולים להיראות כמו הפרעת קשב – בקישור הזה
ולשמוע את ההסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה
תמונה: By Zoro Mettini CC BY-SA 3.0
עשיתי טעות נוראית! / Anna Akana
אנשים הם לא יצורים מושלמים. לכן, גם בלי שום קשר להפרעת קשב, לכל אחד מאיתנו יש חרטות על בחירות ומעשים מהעבר. אנה אקנה מציגה את ההתמודדות שלה עם טעויות נוראיות בדרכה האינפורמטיבית והמשעשעת. היא מתארת את רגעי האימה, את השקיעה לשנאה עצמית ו…. את זה שנמאס לה מכל העסק.
היא החליטה להפסיק לבקר את עצמה ללא הרף ולהרפות מההלקאה העצמית.
הרי בכל מקרה לרוב האנשים שהם לא אתם, לא ממש אכפת מהטעויות שעשיתם (יש להם מספיק משל עצמם). בהתאם לכך, היא החליטה להפסיק לפקפק בעצמה ללא הרף, לחזק את הביטחון העצמי ובאופן כללי להרגיש יותר נוח בחיים 🙂
יותר נחמד לא?
התחברתם?
אם גם לכם יש רגעים כאלו ולא בא לכם לתת למחשבות על פשלות היסטוריות להשתלט לכם על החיים,
קחו את הזמן לצפות בסרטון I’ve Made A Horrible Mistake:
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה
ואת הסרטון על תחושת הכישלון של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Psihopat CC BY 3.0
תשמרו על עצמכם / Oprah Winfrey
אופרה וינפרי האחת והיחידה מסבירה למה חשוב לנו לשמור על עצמינו ולהקפיד שהכוס שלנו תמיד תישאר מלאה.
זה נכון לכולם, אבל חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב משתי סיבות. הראשונה היא שכל נושא התחזוקה יכול להיות מאתגר עבורנו בגלל הקשיים בתפקודים ניהוליים שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. הסיבה השנייה קשורה יותר להיבטים הרגשיים של הפרעת קשב. כשאנחנו טובעים בכל המשימות והמטלות אנחנו יכולים להרגיש ייסורי מצפון קשים אם ניקח לנו רגע לעצמינו למרות שהוא נחוץ.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Oprah Winfrey: Take Care of Yourself וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את סרטון ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
ואת ההסבר על מה תחושה מתמדת של לחץ עלולה לעשות לגוף שלכם – בקישור הזה
תפקודים ניהוליים / שלומית אלחנני
שלומית אלחנני היא מומחית בהוראה מתקנת, ניהול מקרים והדרכה בתחום לקויות הלמידה הקשב והריכוז.
במהלך הכנס הראשון של קהילת הפרעת קשב במכללת גורדון הסבירה על תפקודים ניהוליים ועל הקשר שלהם להפרעת קשב וריכוז ADHD.
איך זה משפיע על ההתארגנות, על יכולת הניהול העצמי והרבה טיפים להורים כדי לסיים לילדים בבית.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון של ההרצאה וכיתבו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר שלה על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה
ואת ההסבר על הקשר בין זיכרון העבודה ליכולת הלמידה – בקישור הזה
פתרון חזותי של תרגילי כפל / Vi Hart
ויקטוריה הארט (וי הארט) מסבירה את העיקרון העומד מאחורי הטכניקה החזותית לפתרון תרגילי כפל. היא מדברת על כך שאחד הדברים היפים במתמטיקה הוא שלפעמים אפשר לפתור בעיה בדרכים שונות. בסרטון היא מראה את המגבלות של השיטה החזותית בהשוואה לפתרון “מסורתי” במאונך ומציגה את קווי הדמיון בין שתי השיטות. על הדרך היא גם מסבירה את המהות הבסיסית של פעולת הכפל, שעליה נשענות כל השיטות השונות כטכניקות עזר לפתרון.
מתמטיקה היא לא סימנים על נייר, המתמטיקה היא המהות שאותם סימנים מייצגים.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Re: Visual Multiplication and 48/2(9+3)
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה על שרבוט בשיעור חשבון – בקישור הזה
ואת ההסבר שלה על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה
תמונה: By Thane Plambeck from Palo Alto CC BY 2.0
המשחק שיכול לתת לך עוד 10 שנות חיים / Jane McGonigal
מעצבת המשחקים ג’יין מקגוניגל מסבירה על האופן שבו משחקים יכולים לשפר את החיים שלנו. ג’יין התמודדה עם תהליך החלמה מייגע מזעזוע מוח קשה. כדי לפתח לעצמה כלים להתמודדות היא השתמשה בידע המקצועי שלה ולאחר מכך החליטה שהיא רוצה להעביר הלאה את הניסיון שצברה. בהרצאת TED זו היא מספרת על החוויה האישית וההתמודדות שלה, כמו גם על המחקר המדעי הרחב שעשתה כדי לפתח את המשחק SuperBetter.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון The game that can give you 10 extra years of life:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר מדוע משחקי מחשב כל כך טובים לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת המאמר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – בקישור הזה
תמונה: By Jesús Gorriti CC BY-SA 2.0
אתם מושלמים איך שאתם / Emma Blackery
אמה בלקורי היא יוטיוביסטית וזמרת. השיר הנהדר הזה מזכיר לנו שכולנו בני אדם וכולנו מושלמים בדיוק איך שאנחנו.
מומלץ לרגעי ספק ומשבר 🙂
מסתבר שכל מה שצריך לפעמים זה תקווה,
תהיו חזקים, תנשמו עמוק ותשתמשו בקול שלכם!
אהבתם?
כדאי לכם לשמוע גם את השיר “לא אכפת לי שכל העולם ידע” – בקישור הזה
ואת השיר “בדיוק איך שאני” – בקישור הזה
תמונה: zeeshan.shan41 CC BY-SA 3.0
למה משחקי מחשב תופסים את הקשב שלנו כל כך טוב? / How to ADHD
ישנם לא מעט מקרים שבהם אנשים עם הפרעת קשב יכולים להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב, אבל… לא מתמידים דקה וחצי בדברים אחרים.
זה לא בגלל שהדברים האחרים קשים יותר, הרי משחקי מחשב יכולים להיות מאוד מאתגרים.
אז למה זה קורה?
אחת הסיבות המרכזית היא שמשחקי מחשב מספקים משוב מיידי, מדויק ולא שיפוטי, אשר מאוד חשוב ושימושי לאנשים עם הפרעת קשב.
לולאות המשוב של משחקי המחשב מאפשרות תהליך למידה יעיל ומתגמל, חרף האתגרים שהמשחק מציב בפני השחקן וחרף המאמץ הנדרש ממנו.
בנוסף, את כל העקרונות האלו אפשר גם ליישם בחיים האמתיים 🙂
רוצים לשמוע עוד?
להסבר המלא צפו בסרטון Why You Can Focus on Video Games (and How to Hack it)
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההרצאה על המשחק שיכול לתת לך עוד 10 שנות חיים – בקישור הזה
ולקרוא את המאמר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה
תמונה: By Pia Ojanen CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0
מדוע לא לכולם יש רק יעוד אחד בחיים / Emilie Wapnick
אמילי מדברת ב- TED על אנשים מולטי-פוטנציאלים multipotentialites.
היא מסבירה שמולטי-פוטנציאלי הוא אדם שיש לו תחומי עניין רבים ושאיפות יצירתיות מגוונות.
למעשה, זהו מושג מקביל לאיש האשכולות של הרנסנס.
איך זה קשור אלינו?
אמנם היא לא מדברת ישירות על הפרעת קשב, אבל אנשים שכמותנו נוטים להתעניין במגוון דברים ולהשתעמם מעיסוק מרובה בדבר אחד לאורך זמן. לכן זה לא מפתיע שנרגיש אי נוחות מסוימת, בכל פעם שישאלו אותנו מהו הדבר האחד הבודד והנצחי שבו נרצה לעסוק מעתה ועד שארית חיינו… ובעצם, למה בכלל צריך לבחור?
בהרצאה תראו שיש לא מעט יתרונות למולטי-פוטנציאליים, כמו למשל: מיזוג רעיונות, למידה מהירה וסתגלנות. אלו הם כישורים שימושיים ביותר בעולם העבודה הדינמי של המאה ה- 21. אז אם אף פעם לא הצלחתם להחליט מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים – זאת ההרצאה בשבילכם 🙂
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Why Some of us Don’t Have One True Calling וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה – בקישור הזה
ואת הסיפור האישי של יחיאל ספקטור “בכוח הרצון” – בקישור הזה
איך לסדר את החדר / doddleoddle
דודי מסבירה לנו איך לסדר את החדר בסרטון מאוד שימושי ונחמד.
עיקרי הדברים
- לקחת שקית זבל ולזרוק כל מה שלא צריך
- למיין את הבגדים לשתי ערמות – נקי ו… פחות נקי
- לקחת את כל הדברים, לשים על הרצפה ולמיין לפי סוגים (לא לשכוח להשתמש שוב בשקית הזבל אם יש צורך)
- לנקות… בזהירות 😉
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How To Clean Your Room!
אהבתם?
צפו בשיר שלה “כוכב זהב בשבילי” – בקישור הזה
ואם הגיע הזמן לעבור למטבח ואתם תוהים איך להסדר שם, יש לנו הסבר בשבילכם – בקישור הזה
איך לגרום לעצמכם להיות יעילים ופרודוקטיביים / MyHarto
האנה הארט, יוטיוביסטית עם הפרעת קשב מוצהרת, מסבירה איך “לעבוד על עצמכם” כדי להיות יעילים יותר.
עיקרי הדברים
- בלי מכשירים
- לעבוד עם יחידות ברות התמודדות (=> חלוקה למשימות קטנות)
- תרשים זרימה שמזכיר לכם מה המטרה של כל דבר
נשמע מעניין?
להסבר המלא והמשעשע צפו בסרטון How to Trick Yourself into Being Productive
אהבתם?
צפו גם בפאנל של בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה
ובסרטון על איך אפשר לחיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Adrián Cerón CC BY-SA 4.0
איך לסדר כבלים של מכשירי חשמל / CGP Grey
מכירים את כל הפלונטרים של הכבלים של הטלוויזיה והמחשב? תשמחו לשמוע שיש דרך מגניבה לסדר אותם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to tie up computer cable mess with a daisy chain.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון של איך לסדר את החדר – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך אפשר לגרום לבן/בת הזוג להיות יותר מסודרים – בקישור הזה
תמונה: By Felix Strasser CC BY-SA 3.0
3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב / Margarita Tartakovsky, M.S.
הפרעת קשב יכולה להראות אחרת בנשים בהשוואה לגברים.
זה מתחיל באופן הביטוי של התסמינים וממשיך בהבדלי המגדר שעדיין קיימים בין גברים לנשים בנוגע לציפיות החברתיות. כמו כן, נשים מתמודדות עם תהליכים פיזיולוגיים שמטבע הדברים גברים אינם חווים. כמו למשל: מחזור חודשי, הריון, לידה, הנקה וכו. חשוב שנהייה מודעים להבדלים האלו כדי שנוכל להתייחס בהתאם.
המאמר הזה מציג 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב ומציע דרכי התמודדות.
לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.
אהבתם?
צפו בסרטון המסביר כיצד ניתן לזהות הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה
ואת המאמר על דברים שנשים לא יודעים על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה